עוז אלמוג

עוז אלמוג (נולד ב-4 במאי 1960) הוא סוציולוג והיסטוריון ישראלי, החוקר את החברה והתרבות בישראל החל מתקופת היישוב; פרופסור באוניברסיטת חיפה.

Oz almog
פרופ' אלמוג ב-2007

ביוגרפיה

אלמוג הוא בנם של ד"ר גאולה אלמוג, כותבת לילדים וחוקרת ספרות הילדים, ושל זאב אלמוג, מפקד חיל הים לשעבר. הוא בוגר בית הספר הריאלי בחיפה. את התארים הראשונים שלו, בפילוסופיה ובסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, וכן את התואר השני בסוציולוגיה, עשה באוניברסיטת תל אביב. את הדוקטורט בסוציולוגיה קיבל באוניברסיטת חיפה.

עוז אלמוג מתראיין בקביעות בכלי התקשורת בארץ ובעולם על תופעות שונות בחברה הישראלית, ומרצה בכנסים וימי עיון העוסקים בתרבות הישראלית. אלמוג משמש כיועץ למוזיאונים ומוסדות מחקר, לכלי תקשורת ולמוסדות ממשלתיים וציבוריים שונים. בין המפיקים שנעזרו בשירותיו המקצועיים נמנים: מפיקי סדרת הכתבות של ה-BBC על ישראל (לרגל שנת היובל), מפיקי הסדרה "תקומה" (סדרה היסטורית על תולדות המדינה לרגל יובל למדינת ישראל, ערוץ 1, 1998), מפיקי הסדרה "סוסיתא בחלל" (סדרה תיעודית היתולית על תולדות התרבות הפופולרית בישראל, ערוץ 8, 1998) ומפיקי הסדרה "סקס ישראלי" בכבלים (2003).

אלמוג הוא פרופסור בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה משנת 2004 ועמית מחקר בכיר במוסד נאמן למדיניות ציבורית בטכניון משנת 2007.[1]

ב-2010 מונה ליו"ר "ועדת המקצוע להוראת מדעי החברה – סוציולוגיה" במשרד החינוך.

נשוי לד"ר תמר אלמוג, המלמדת בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה.

כתביו

ספר שיצא לאור בשנת 1997 ועוסק בתרבות הישראלית בתקופת היישוב ובדמותו של ה"צבר". הספר זכה בפרס ע"ש איש-שלום מטעם יד יצחק בן צבי, הצליח גם בקהל הרחב והיה רב מכר. הספר יצא לאור גם באנגלית: The Sabra: The Creation of the New Jew. Berkeley, California, University of California Press, December 2000
  • פרידה משרוליק - שינוי ערכים באליטה הישראלית: חיפה, אוניברסיטת חיפה וזמורה ביתן, תשס"ד 2004
ספר שיצא לאור ב-2004. זהו ספר בעל אופי אנציקלופדי (כאלף וארבע מאות עמודים בשני כרכים) הסוקר את התמורות הערכיות שעברה השכבה החילונית-משכילה-מבוססת בישראל מקום המדינה ועד ימינו (בתחומי התקשורת, המשפט, האמנות, המשפחה, ועוד) ואת דעיכתה של תרבות הפטריוטיזם הציוני, למעשה. הספר סוקר ומסביר מתי, כיצד ומדוע ירש מודל ה"יאפי" את מודל ה"צבר". כתב היד של ספר זה זכה בשני פרסים: פרס בהט (הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה) ופרס 'רוזן-צבי' (הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב).
  • דור ה-Y - כאילו אין מחר (יחד עם תמר אלמוג), מודן הוצאה לאור, 2016.
  • אנדרטות לחללי מלחמה בישראל: ניתוח סמיולוגי. תל אביב, מגמות ל"ד (2): 210-179, 1992
מאמר העוסק בסוציוגרפיה ובהיסטוריוגרפיה של מדינת ישראל, ויש בו נקודת מבט חדשה על "דת הלאום", על הציונות בכלל ועל תרבות השכול הישראלית בפרט. במאמר יש גם ניתוח של סמלי המדינה והציונות.
  • תת-תרבות גלי צה"ל: תרבות בני הנוער בקיבוץ בראי שפתם. רמת אפעל, יד טבנקין, מרכז מחקרי, רעיוני ותיעודי של התק"ם, 1993

לקריאה נוספת

  • הערך "עוז אלמוג" בלקסיקון החיפאים, אישים ודמויות בחיפה, מאת ד"ר שי חורב, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 37, 2018, חיפה.

קישורים חיצוניים

ביקורות על הספר "פרידה משרוליק"

על האתר "אנשים - ישראל"

הערות שוליים

  1. ^ עוז אלמוג הוא עמית מחקר בכיר, לפי אתר מוסד שמואל נאמן בטכניון
אשר פריינד

הרב אשר פריינד (רֶבּ אוּשֶׁר בפי חסידיו) (כ"ה באלול תר"ע, ספטמבר 1910[דרוש מקור] - י"א בתשרי תשס"ד, 6 באוקטובר 2003) היה צדיק ירושלמי, אשר נודע בשיטתו בעבודת הנפש ובסיועו לנזקקים. מקים מוסדות "יד עזרה".

בר מצווה

בר מצווה בתרגום מארמית הוא בן מצווה והוא כינוי ליום ההולדת ה-13 של נער יהודי, משום שמגיל זה הנער מחויב במצוות. בשונה מנערה שמגיעה לגיל מצוות כבר בגיל 12.

דבר (עיתון)

דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, והופיע בין 1925 ל-1996.

דוד רודי

ד"ר דוד רוּדי (1917 – 17 באוגוסט 1997) היה פסיכולוג ישראלי.

דור ה-Y

דור ה-Y (באנגלית: Generation Y), או דור המילניום (באנגלית: Millennials), הוא דור אשר נולד לאחר דור ה-X. אף שאין הסכמה מלאה לגבי שנת ההתחלה והסיום של הדור, לרוב הכוונה לאלה שנולדו במהלך שנות ה-80 ושנות ה-90 של המאה העשרים.

הוריהם של בני דור ה-Y הם לרוב בני דור הבייבי בום (ילידי 1946-1964), או המבוגרים מבני דור ה-X (ילידי 1964-1980) הדור העוקב, של אלו שנולדו לאחר שנת 2000, נקרא דור ה-Z.

הדה בושס

הדה בושס (1933 - 15 באפריל 2012) הייתה עיתונאית ומבקרת תיאטרון, רדיו וטלוויזיה ישראלית.

הסכמה

בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר. לעיתים נהוג לכתוב הסכמה לספר גם מבלי לעיין בתוכנו. החל מסוף המאה ה-20 ניתן למצוא הסכמות גם על קלטות ותקליטורי שמע.

ההסכמה משמשת בדרך כלל למספר מטרות. המטרה המרכזית היא להעיד שתוכנו של הספר ראוי לעיון ושהמחבר אכן בקיא בנושא. מטרות נוספות שלהן שימשו הסכמות, בעיקר בעבר, היו שמירה על זכויות היוצרים של מחבר הספר על ידי הטלת איסור להדפיס אותו בלי רשות, וכן לעיתים במקום שהיו משאבי דפוס מוגבלים הועילה ההסכמה להעדיף ספר אחד על פני אחר.

וילה

וילה או חווילה היא בית פרטי, רחב ידיים, בדרך כלל צמוד-קרקע, המוקף שטח אדמה פרטי. מקור הווילה בתקופה הרומאית, שם היה זה המבנה העיקרי בלטיפונדיה, הווילה הרומאית שימשה כמגורים לבני המעמד הגבוה, (להבדיל ממעבדי הקרקע ה"קולונים" שהתגוררו בבקתות) והביטוי הושאל לכל בית פרטי של בני המעמד הגבוה, במיוחד בפרוורים אך גם באזורים כפריים ובתוך ערים.

חבר הכנסת

חבר הכנסת הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.

כחלק מחברותם בכנסת, משמשים חברי הכנסת גם כחברים בוועדות הכנסת, ויכולים לכהן גם כשרים או כסגני שרים בממשלה. ראש הממשלה וממלא מקומו חייבים לכהן גם כחברי הכנסת.

חרדים ספרדים

חרדים ספרדים הם זרם בתוך החברה החרדית בישראל, הכולל חרדים יוצאי ארצות האסלאם. הזרם החרדי-ספרדי מונה בעשור השני של המאה ה-21 בישראל, לפי הערכות, כ-200 אלף נפשות.

חרדיות ספרדית זו תופעה שהחלה להתפתח רק לאחר קום המדינה, עם המפגש בין יהדות ארצות האסלאם ליהדות החרדית המזרח אירופאית במוצאה, והיא עדיין בשלבי התפתחותה, כשספרדים רבים עומדים על קו התפר שבין חרדים לדתיים או דתיים לאומיים.

כיום, במגזר החרדי, מפלגת ש"ס ומועצת חכמי התורה היא הדוגמה המובהקת לחרדיות ספרדית.

יישוב קהילתי

בישראל, יישוב קהילתי הוא יישוב המבוסס על שיתוף חברתי כשהדגש העיקרי בחיי היומיום הוא על חיי הקהילה. בניגוד לצורות יישוב כפריות אחרות בישראל אין ביישוב קהילתי הכוונה תעסוקתית המחייבת את התושבים לעיסוק מסוים או שיתוף כלכלי כמו במושב ובקיבוץ.

כותרת ראשית (שבועון)

כותרת ראשית היה שבועון חדשות ישראלי בעריכת נחום ברנע ותום שגב שיצא בשנים 1982–1988. השבועון חדל להופיע לאחר שהעיתון "דבר" נקלע לקשיים וחדל לממן את חלקו בהוצאתו לאור. בעקבות כך החליטו גם "ידיעות אחרונות" וחברת "כלל" למשוך ידם ממימון העיתון והוא נסגר.

בין הכותבים בשבועון היו דן בן אמוץ, אפרים סידון, דורון רוזנבלום, גבי ניצן, ארי שביט, מנחם פרי, דב אלפון, אהוד אשרי, נרי ליבנה, עירית לינור, שלמה אברמוביץ' ואבנר אברהמי (סגן-עורך ומעצבו הראשון). בראשית ימיו שכנה מערכת

השבועון בירושלים וב-1986 עברה לתל אביב.

"כותרת ראשית" התאפיין בכתיבה פוליטית או חברתית מעמיקה ופרסם תחקירים בנושאים כלכליים, חברתיים וצבאיים לצד עיסוק מעמיק בתרבות.

כיפה (יהדות)

כיפה היא פיסת בד או סריג, לרוב דקה ועגולה, שחובשים על ראשם יהודים דתיים כסימן ליראת שמים. יהודים דתיים רבים נוהגים לחבוש כיפה במשך כל שעות היום. חבישת הכיפה היא מנהג הנפוץ גם בקרב חילונים ולא-יהודים רבים החובשים כיפה בעת השתתפותם בטקסים דתיים, כגון לוויה, או בהיכנסם לבית כנסת לאות כבוד למעמד או למקום שבו הם נמצאים.

מה קורה אחי

מה קורה אחי הוא שיר של הזמרת ירדנה ארזי. השיר נכתב בהשראת מאמר של הסוציולוג פרופ' עוז אלמוג ומתייחס בצורה סאטירית לחברה הישראלית.

מוניטין (ירחון)

מוניטין היה ירחון ישראלי שיצא לאור בין השנים 1978 עד 1993, עסק במגוון נושאים ונחשב חדשני בתקופתו. בתקופה האחרונה להוצאתו לאור נקרא "מוניטין-פנטהאוז".

מסעדה

מסעדה היא בית עסק לממכר מזון מוכן ומשקאות לצריכת הפוקדים אותו. מסעדות רבות מהוות גם מקום מפגש ובילוי.

מסעדה יכולה להיות מוסד עצמאי או חלק ממכלול גדול יותר, כמו בית מלון. המבחר המוגש במסעדה רשום לרוב על-גבי לוח או בתפריט המסעדה. בחלק מהמסעדות נהוג להכריז על קריאה אחרונה בו מודיעים ללקוחות העסק, על כוונת מנהל העסק לסגור אותו (או חלקים ממנו). כאשר מודיעים בעסק על קריאה אחרונה, זהו סימן שניתן להזמין משקה אלכוהולי אחרון (או כל מנה אחרת כגון: קפה, קינוחים וכו') בפרק זמן קצר ולא לאחר מכן.

סלון

סלון (בצורה פחות נפוצה בעברית ישראלית: טרקלין) הוא החדר הראשי והגדול בבית מגורים ובו מתנהלים חיי הפנאי והחברה של דרי הבית. הסלון משמש גם לאירוח והוא החדר המוצג בפני המבקרים. הסלון המודרני כולל לרוב רהיטי ישיבה (כיסאות, ספות, כורסאות) ומערכת בידור ביתית (טלוויזיה, מערכת סטריאו, קונסולת משחקים). בסלון מוצגים גם פריטי עיצוב, חפצי נוי, יצירות אמנות ומזכרות אישיות, המשמשים את בני הבית על מנת להציג תדמית מסוימת לאורחיהם ובאי ביתם. במאה ה-19 באירופה, עם התחזקות הבורגנות ובהשפעת סגנון הבידרמאייר התבסס מעמדו של הסלון כחדר בעל משמעות אסתטית המעידה על תרבותיות הבית ונטבע המושג תרבות הדיור, או בגרמנית וונקולטור Wohnkultur, המשקף היטב את האסתטיקה של הבית והסלון בפרט.

מקור המילה סלון בשפה הצרפתית, ומשמעותו האטימולוגית הוא חדר גדול (ואכן נקרא בעברית בעבר "החדר הגדול"). בעשורים האחרונים משתמשים בעברית גם במונחים חדר מגורים, חדר דיור וחדר אירוח בהשפעת השפה האנגלית (living room). אולם המונח סלון הוא המושרש והנפוץ ביותר בעברית בת זמננו.

בחברה החרדית ניצב במקום בולט בסלון ארון ספרי קודש גדול וארון ובו ויטרינה בה מוצגים תשמישי קדושה נאים (פמוטים, כוס לקידוש וכדומה). במרכז הסלון ניצב השולחן הסלוני הגדול, עליו נערכות סעודות השבת.

בשפה ובתרבות הערבית נקרא חדר האירוח המרכזי בשם ליוואן. לאורך קירותיו מצויות ספות נמוכות ובמרכזו פרושים מחצלות ושטיחים. חדר נפרד או אזור המזרנים והכריות לאורך הקירות נקרא אזור הדיוואן, ההתכנסות. באירועים בהם נהוגה הפרדה בין גברים ונשים מקובל כי הנשים יושבות בדיוואן.

פוסט-ציונות

פּוֹסְט-ציונות היא גישה שהתפתחה בישראל בשנות ה-90 של המאה ה-20, שעיקרה - ערעור על האידאולוגיה הציונית כאידאולוגיה מנחה במדינת ישראל כיום. גישה זו מהווה חלק מהתופעה הכלל-עולמית של פוסט לאומיות, שהיא בתורה חלק מתהליך הגלובליזציה והגישה הפוסטמודרנית.

שמה של הגישה הוא צירוף של הקידומת פּוֹסְט (שאחרי־) והמילה ציונות. פוסט היא קידומת מקובלת בשמן של תנועות שמערערות על עקרונות של תנועות שקדמו להן.

לדברי ההיסטוריון תום שגב, המונח הומצא על ידי העיתונאי אורי אבנרי, והוא "גלגול מודרני של מה שכונה בשנים הראשונות לקיומה של המדינה ציונות במירכאות".שגב טוען כי המונח "פוסט-ציונות" משמש להערכת מצב, בבחינת: "הציונות מיצתה את תפקידה, בהצלחה ניכרת, וישראל עוברת לשלב הבא". לדבריו, "יש הרואים בכך מטרה, יש הרואים בכך איום. לא קל להסכים מיהו 'פוסט-ציוני', כי לא קל גם להסכים מיהו ציוני".

תפיסת הפוסט-ציונות בפשטות טוענת שעבר זמנו של רעיון מדינת היהודים בארץ ישראל.

פנטהאוז

פנטהאוז או דירת גג היא דירה השוכנת בקומת המגורים העליונה של בניין מגורים ולה צמודה מרפסת גג. מקור המילה באנגלית: "house" (בית) ו־"pent" – שאילה מהמילה הרומאנית "appendere" (להצמיד), כלומר "בית עם הצמדה".

דירת הפנטהאוז היא בדרך כלל הדירה היקרה ביותר בבניין ולכן דירות אלה מאופיינות כדירות לאוכלוסייה במעמד חברתי גבוה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.