עוזר מחקר

עוזר מחקר באוניברסיטאות, במוסדות אקדמיים שונים ובמכוני מחקר אחרים הוא אדם המסייע למחקר האקדמי הנערך במוסדות אלה. בדרך-כלל עוזר המחקר מסייע לפרופסור (או איש סגל אקדמי בכיר אחר) באחד או יותר ממחקריו השונים, או שהוא עובד במעבדה.

סוג העבודה שעושה עוזר המחקר במסגרת עבודתו יכול להיות מגוון מאוד – החל מעבודה משרדית והקלדת נתונים וכלה בהשתתפות של ממש בשיקולים המדעיים של המחקר – תכנון ניסויים, ביצועם, ניתוח תוצאותיהם והסקת המסקנות הנדרשות. כן יכול לסייע עוזר המחקר בכתיבת מאמרים מדעיים ובחיפוש המידע הנחוץ עבור מאמרים אלה.

לעיתים עובד עוזר המחקר באופן קבוע אצל פרופסור מסוים ומסייע לו בכל מחקריו, ולעיתים הוא מועסק לצורך פרויקט מסוים, כגון כתיבת ספר הדורש עבודה מחקרית או ביצוע ניסוי יחיד.

לעיתים עוזר המחקר משמש גם כעוזר הוראה בקורסים אותם מלמד הפרופסור שאצלו הוא עובד.

תפקיד עוזר המחקר ניתן בדרך כלל לסטודנטים מצטיינים (לרוב סטודנטים לתארים מתקדמים), לא רק כדי לקבל את עבודתם, אלא גם כדי לאפשר להם פרנסה נוחה בתקופת לימודיהם.

אקדמיה

אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם. כיום מתייחס המונח בעיקר למוסדות להשכלה גבוהה.

דוקטור

דוקטור (בקיצור, ד"ר), או "תואר שלישי", הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.

המילה דוקטור מקורה בשפה הלטינית: בלטינית הקלאסית פירושה היה מורה, ובלטינית של ימי הביניים מלומד ויועץ דתי. המשמעות הנוכחית, של המחזיק בתואר גבוה באוניברסיטה, התקבעה בסוף המאה ה-14 .

דוקטור לשם כבוד

דוקטור לשם כבוד (בלטינית: .Dr. h. c) הוא תואר כבוד שמעניק מוסד אקדמי, לרוב אוניברסיטה, כדי לכבד אישים שהוא חפץ ביקרם. התואר מוענק לאות הוקרה על הישגים בתחום המדע, על תרומה מיוחדת לחברה או על תרומה כספית נכבדה לאוניברסיטה.

השם העברי לתואר הוא תרגום honoris causa מלטינית.

אישים שזכו לכמה תוארי דוקטור לשם כבוד נושאים בתואר .Dr. h. c. mult.

אחד האירועים הבולטים של הענקת תואר דוקטור לשם כבוד בישראל הוא אירוע הענקת התואר לרמטכ"ל יצחק רבין מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, עם תום מלחמת ששת הימים. בטקס זה נשא רבין את נאום הר הצופים.

אוניברסיטת בר-אילן מעניקה תואר דוקטור לשם כבוד גם לארגונים. בארגונים הזוכים: מגן דוד אדום ותנועת הנוער בני עקיבא.

דקאן

דִּקָאן הוא תואר המשרה של אדם שהוענקה לו סמכות ניהולית משמעותית, בפרט ניהול פקולטה באוניברסיטה.

מקור המלה במונח הלטיני המאוחר decanus – מפקד על עשרה אנשים. מקור הכינוי הוא בתקנוני הנזורה, בייחוד בזה של בנדיקטוס מנורסיה על פיו נהגו במנזרים של ימי הביניים (בעיקר לאחר רפורמת קלוני). מנזרים אלו שגדלו והכילו לעיתים מאות נזירים, חולקו לקבוצות של עשרה בראשות נזיר בכיר - ה"דיקנוס" (בדומה לארגון צבאי).

לאחר מכן שימש הכינוי לציין ראש קהילה של כמרים, כסניף של קתדרלה או חלק של בישופות. עם צמיחת האוניברסיטאות מתוך הקתדרלות ובתי הספר במנזרים, החל התואר גם לשמש לציון בעלי סמכות אדמיניסטרטיבית במוסדות אלו.

באוניברסיטאות ובמכללות עומד הדקאן בדרך כלל בראש פקולטה, ועוסק בניהול האקדמי שלה. לתפקיד נבחר פרופסור מסגל הפקולטה. נוסף על דקאני הפקולטות, בראש ניהול המחקר באוניברסיטה או במכללה עומד דקאן מחקר. לתפקיד זה נבחר איש אקדמיה בכיר בדרגת פרופסור, המכהן בדרך כלל גם כסגן נשיא ותפקידו כולל הנחיית אנשי סגל ודקאני הפקולטות, ניהול תקציבי המחקר, פיקוח וביקורת על המחקר ובחלק מהמוסדות גם גיוס משאבים לביצועו. נוסף על כך קיים משרד בעל אופי שונה, דִּיקָנָט הסטודנטים, העוסק בסיוע לסטודנטים בהשתלבותם באוניברסיטה, באמצעות מתן מענה לבעיות לימודיות, אישיות, כלכליות וחברתיות שלהם. בראשות משרד זה עומד לרוב פרופסור מסגל האוניברסיטה.

הנדסה

הנדסה היא שם כללי ליישום המדע לצורכי האנושות. מטרה זו מושגת על ידי ידע וניסיון שמנוצלים לתכנון וייצור של עצמים או תהליכים שימושיים. העוסקים בהנדסה נקראים מהנדסים. מקור המילה העברית "הנדסה" הוא בפרסית אמצעית ומשמעותה המקורית היא גאומטריה ובאופן מילולי, "למדוד".

המהנדס חייב לזהות ולהבין את המגבלות הרלוונטיות על מנת ליצור תכנון מוצלח. מגבלות אלה כוללות כמות משאבים מוגבלת, מגבלות טכנולוגיות/פיזיקליות, גמישות לתוספות ותכנונים עתידיים, ועוד גורמים כגון עלות, יכולת ייצור, יכולת תחזוקה, יכולות שיווק ואסתטיקה. על ידי הבנת מגבלות אלה, מהנדסים מזהים את הגבולות שבהם ניתן לייצר ולתפעל עצם או מערכת.

מהנדסים משתמשים בידע של מדע ומתמטיקה, ושל ניסיון רלוונטי, בשביל למצוא פתרונות סבירים לבעיות. יצירת מודל מתמטי של הבעיה, מאפשרת למהנדס לנתח את הבעיה באופן מעמיק ולבחון פתרונות אפשריים. אם מספר פתרונות סבירים קיימים, המהנדס מעריך את הפתרונות השונים על יתרונותיהם וחסרונותיהם, ובוחר בפתרון שתואם את הדרישות באופן הטוב ביותר.

בדרך כלל מנסים המהנדסים להעריך עד כמה טוב יתפקדו התכנונים שלהם לפני התחלת תהליך הייצור שלהם. בין השאר, הם משתמשים באבטיפוס, מודל מיניאטורי, סימולציה, מבחן הרס ומבחן לחץ. בדיקות אלה מאפשרות לוודא שהמוצר המוגמר יתפקד כראוי.

מדעי החברה

מדְעי החברה הם קבוצת מדעים העוסקים בחקר החברה האנושית במגוון של מתודות הנסמכות הן על גישות פוזיטיביות והן על גישות פרשניות. מדְעי החברה צמחו מתוך מדְעי הרוח החל מסוף המאה-התשע עשרה. סוציולוגיה, כלכלה, מדע המדינה ופסיכולוגיה משמשים, מאז, התשתית המחקרית והאינטלקטואלית שעליו נבנה תחום הידע.

בתי ספר ופקולטות מקצועיות כגון בתי הספר למשפטים, בתי הספר לחינוך, בתי הספר למנהל עסקים, לעבודה סוציאלית ולבריאות הציבור עומדים בקשר הדוק עם הדיסציפלינות השונות של מדעי החברה ובמידה רבה מיישמים את הידע ממדעי החברה לתחומיהם.

בתחומי הדעת (דיסציפלינות) העיקריות של מדעי החברה הם:

סוציולוגיה – חקר החברה וההתנהגות החברתית של האדם. ממנה נגזרים תחומי משנה כגון יחסי מגדר, יחסי דתיים-חילוניים.

אנתרופולוגיה – שמה דגש באתנולוגיה ובחקר התרבויות.

גאוגרפיה - תחום בין-תחומי העוסק בהגירה, קיימות, תכנון ערים, אדריכלות, פסיכולוגיה, מדעים קוגניטיביים, דמוגרפיה, כלכלה, ותרבות.

מדע המדינה – מתמקד בחקר הפוליטיקה, השוואת משטרים, מחשבה מדינית, ההתנהגות הפוליטית והמדיניות הציבורית ברמת המדינה וכן ברמה הכלל־עולמית.

יחסים בינלאומיים – ענף המתמקד בהתנהגות הפוליטית, החברתית והכלכלית בזירה הבינלאומית.

מדיניות ציבורית – עוסקת בהבנת הגורמים המעצבים את תהליך המדיניות הציבורית ואת תוצאותיו.

פסיכולוגיה – חקר הנפש וההתנהגות, כפי שאלה נקבעים בזיקה לחברה כולה.

קרימינולוגיה – עוסקת בעניינים ובתרחישים חברתיים הקשורים בפשיעה ובהתנהגות פושעת.

כלכלה – עוסקת ביחסים האנושיים והחברתיים הקשורים בהשגת אמצעים חומריים, והחוקים והיחסים החברתיים הנוגעים לייצורו ולחלוקתו של קניין.

תקשורת – עוסקת בהעברת מידע בין שני משתתפים או יותר.

בלשנות - מחקר השפות והתפתחותן. תחום שנחשב גם כחלק ממדעי הרוח.

דמוגרפיה - תחום מחקר העוסק במחקר ותיעוד של אוכלוסייה אנושית.

לימודים אזוריים - שדה מחקר בין תחומי שמתמקד באזור גאוגרפי, לאומי או תרבותי.

עבודה סוציאלית

מדעי החיים

המושג מדעי החיים (Life Sciences) מתאר קבוצה של דיסציפלינות במדעי הטבע, העוסקות בחומר החי על פני כדור הארץ, בהתפתחות החיים, בהשלכות יצורים חיים על הסביבה וביחסי הגומלין בין יצורים חיים. המונח משמש בעיקר בהקשרים אקדמיים, כשמה של פקולטה להוראה ולמחקר; במרבית ההקשרים משמש המונח כמילה נרדפת לביולוגיה, אך בהקשרים אחרים מציין תחום רחב יותר, העשוי לכלול גם רפואה ומדעים נוספים.

מדעי הרוח

מדְעי הרוח הם תחומי הידע האנושי אשר עוסקים בחקר והתחקות אחר חוקיות הרוח בקיום. במובן זה, המונח "רוח" מכוון למכלול העקרונות שמהם מורכב העולם הלא-פיזי, שאין להכפּיפו לחוקיות סיבתית פשוטה, כמקובל בעולם הפיזי. המונח מדעי הרוח מקושר בדרך כלל לתחום ההוראה באוניברסיטאות, כאשר עומדת הפילוסופיה במרכז. כיום משויכים להוראת מדעי הרוח כלל המקצועות שאינם נוגעים בעולם הפיזי כמו מדעי החברה או המדעים המדויקים.

מדעים מדויקים

מדעים מדויקים הוא שם כוללני לתחומי המדע העוסקים במתמטיקה ובתופעות של החומר הדומם (להבדיל ממדעי החיים). המדעים המדויקים עוסקים בחומר מן הרמה הפשוטה ביותר שלו, שהיא אטומים וחלקיקים, דרך הרמה המורכבת יותר שלו, הכוללת יסודות, תרכובות, תערובות ומולקולות, וגופים גדולים יותר, עד לכוכבים וגלקסיות.

בעבר נכללו המדעים המדויקים, יחד עם מדעי החיים, בתחום שנקרא מדעי הטבע. עם גידולן של האוניברסיטאות והעמקת ההתמחות, פוצלה באוניברסיטאות רבות הפקולטה למדעי הטבע לשתי פקולטות נפרדות, מדעים מדויקים ומדעי החיים. בישראל מתקיים פיצול זה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר-אילן, ואילו באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטת אריאל ובאוניברסיטה הפתוחה פועלת פקולטה מאוחדת למדעי הטבע.

מוסמך אוניברסיטה

מוסמך אוניברסיטה הוא תואר אקדמי שאוניברסיטה מעניקה לאדם שסיים מסלול לימודים אקדמי מתקדם, הכולל בדרך כלל גם התנסות במחקר. תואר זה קרוי גם "תואר שני", משום שהוא השני בסדר הנפוץ של תארים אקדמיים שאדם יכול לקבל במסגרת אקדמית (לאחר תואר ראשון ולפני דוקטורט). תואר זה מוכר גם בשמות ובקיצורים של התארים המקבילים לו ברחבי העולם: "מאסטר", .M.A‏, .M.B.A‏, .M.P.A,

.LL.M‏, .M.S‏ ועוד, כאשר הקיצורים משתנים על-פי תחום הלימודים. הלומד לתואר מוסמך, מכונה לעיתים, בטכניון ובחלק ממדינות העולם, "מגיסטר". תואר "ד"ר לרפואה" (.M.D) הוא תואר שני מבחינה אקדמית, למרות שבוגריו נקראים "דוקטור".

בחלק מהאוניברסיטאות בישראל נהוגים שני מסלולים לתואר "מוסמך":

מסלול מחקרי עם תזה, שבסופו על הלומד לתואר להגיש עבודת מחקר ברמה נאותה.

מסלול מקצועי ללא תזה, שהלומד בו אינו נדרש להגיש עבודת מחקר.מספר הקורסים שעל הסטודנט ללמוד במסלול ללא תזה גדול יותר מזה שבמסלולים עם תזה. תואר שני ללא תזה אינו מאפשר המשך ללימודי דוקטורט.

מכללה

מכללה הוא התרגום לעברית של המושג "קולג'", המקובל בהגיות שונות בשפות שונות. משמעותו של המונח נגזרת מההקשר במדינה שבה נעשה בו שימוש. בשפה הרווחת בישראל, "מכללה" היא מוסד להשכלת המשך או השכלה גבוהה שלא במסגרת אוניברסיטאית.

מרצה

מרצה הוא אדם המעביר ידע בעזרת לימוד פרונטלי אל מול קהל מאזינים. הרצאה (דברי מרצה בפני קהל) יכולה להיות בכל תחום ידע. בשונה ממורה, מרצה בדרך כלל מלמד במסגרות על-תיכוניות.

באמצע שנות ה-30 החלו מרצים ללוות את הרצאותיהם באמצעי המחשה אודיו-ויזואליים: החל משקופיות, שקפים ומצגות שנוצרו באמצעות תוכנות ייעודיות וכלה בהקרנה של קטעי וידאו. עם זאת, מרצים רבים עדיין משתמשים בגישה המסורתית של הרצאה מול תלמידים ושימוש בלוח להמחשת החומר הנלמד.

באוניברסיטאות בשנות האלפיים, מרצה (Lecturer) הוא גם שמה של הדרגה הנמוכה בסולם הדרגות של אנשי הסגל האקדמי הבכיר והדרגה הבאה אחריה קרויה מרצה בכיר. דהיינו, "מרצה" אינו רק מעביר הרצאות אלא גם עומד בראש צוות מחקר. בטכניון הוחלט לשנות את השם, והתואר נקרא "פרופסור משנה" החל מ-2012, ועד שנת 2014, אז הורתה לו המועצה להשכלה גבוהה לחדול מהענקת תואר זה (אך לא לבטל רטרואקטיבית תארים שכבר ניתנו).

בארצות הברית ובקנדה משמשת המילה מרצה לתיאור מורה בקורסים לא-אקדמיים באוניברסיטאות, במכינות וכן בקורסים שאינם בחסות אקדמית כלל.

משפטים

משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו. מחד, יש המסווגים את המשפטים כתחום אינטרדיסציפלינרי עקב אופיו של התחום - תחום המתקשר הן למדעי החברה, הן למדעי הרוח והן למדע המדינה; מאידך, הגישה הנפוצה רואה בו תחום העומד בפני עצמו.

סטודנט

סטודנט הוא אדם הלומד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה, במטרה לרכוש ידע ותואר אקדמי.

הישגים אקדמיים הם התוצר של תפקודו של הסטודנט בתחומי הדעת שהוא לומד.

עמית מחקר

עמית מחקר הוא תפקיד מחקרי אקדמי באוניברסיטה או במוסד מחקר. עמית מחקר פועל כחוקר עצמאי או תחת פיקוחו של חוקר ראשי.

בניגוד לעוזר מחקר, תפקידו של עמית מחקר מחייב בדרך כלל תואר דוקטור, או ניסיון עבודה שווה ערך, למשל במרכזי תעשייה ומחקר. חלק מעמיתי המחקר מבצעים מחקר פוסט-דוקטורט ובדרך כלל אין להם חובות הוראה. הגדרות התפקיד של עמיתי מחקר משתנות בין מדינות, מוסדות אקדמיים ומכוני מחקר. בחלק מהמקרים עמית מחקר מהווה חלק מהסגל הקבוע של המוסד ונהנה מאפשרויות קידום, בעוד שבמקרים אחרים מדובר בתקנים זמניים הנקבעים בהתאם לתקציבי מחקר ייעודיים ואינם מהווים חלק מהסגל הקבוע של המוסד.

פקולטה

פקולטה היא יחידה של אוניברסיטה העוסקת במחקר ובהוראה בתחום ידע מוגדר או באיגוד של מספר תחומי ידע קרובים.

קתדרה (אקדמיה)

קָתֶדְרָה (מיוונית: kathedra) καθεδρα) – כיסא, מושב. באנגלית: Chair) היא פעילות הוראה או מחקר באוניברסיטה בתחום מדעי שהאוניברסיטה מעוניינת להדגישו בתוך פקולטה מסוימת או תוך שילוב תחומי מחקר מפקולטות ומחלקות שונות. בראש הקתדרה עומד פרופסור המקבל בדרך זו מעמד של בכירות ונקרא "מופקד הקתדרה".

לעיתים משמשת קתדרה כ"זרע" להקמת תחום חדש באוניברסיטה המתפתח לכדי מחלקה נפרדת ולעיתים היא משמשת כתואר בלבד המוענק לפרופסור בכיר (למשל "הקתדרה למתמטיקה על שם לוקאס" באוניברסיטת קיימברידג' בראשה כיהנו אייזק ניוטון, פול דיראק, סטיבן הוקינג ורבים נוספים).

נהוג שהקתדרה נקראת על שם תורם או קרן המממנת אותה, או נקראת לזכר אדם מסוים לצורך הנצחה. בשם הקתדרה מוזכר תמיד התחום המדעי-מחקרי עליו היא מופקדת. התורם או הקרן משלמים לפרופסור העומד בראשה תוספת תשלום על משכורתו האקדמית הרגילה לפי התקן.

רקטור

רקטור (מלטינית: regere - שליט) הוא ראש המערכת האקדמית באוניברסיטאות. זאת להבדיל ממנכ"ל, שהוא בעל המשרה האדמיניסטרטיבית העליונה באותו מוסד אקדמי.

הרקטור אחראי על הניהול האקדמי של האוניברסיטה, ובכלל זה מינוי חברי סגל אקדמי, העלאתם בדרגה, פתיחה וסגירה של חוגי לימוד ונושאים אקדמיים נוספים. במוסדות אקדמיים רבים נקרא ראש המערכת האקדמית "פרובוסט" (באנגלית: Provost). בטכניון נקרא ראש המערכת האקדמית "משנה לנשיא לעניינים אקדמיים".

מאז יישום החלטות ועדת מלץ בשנים 2002–2003, בראש כל אוניברסיטה בישראל עומד נשיא, האחראי גם על המערכת האקדמית, ובכללה הרקטור, וגם על המערכת האדמיניסטרטיבית, שבראשה עומד מנכ"ל.

המונח "רקטור" משמש גם בתחומים אחרים, כגון בכנסייה הקתולית ובכנסיות אחרות, שם הוא מציין אנשים בעלי תפקיד בכיר (לרבות בישופים, אך לעיתים גם כמרים).

תארים מתקדמים

תארים מתקדמים או תארים גבוהים הם תארים אקדמיים המוענקים לבוגרי תואר ראשון המסיימים לימודי המשך מתקדמים, למשל תוארי מוסמך (M.A, M.S, L.L.M, M.F.A, M.B.A), דוקטור (J.S.D, LL.D, M.D, D.M.D, D.V.M ,Ph.D) או בתר-דוקטור.

לעיתים קרובות הזכאות לתואר מתקדם מותנית בהשלמת עבודת מחקר חדשנית בתחום הלימודים ובמקרים אלו הסטודנטים הלומדים לתואר מכונים תלמידי מחקר או סגל אקדמי זוטר. מרבית המחקר האקדמי בעולם מבוסס על עבודות מחקר אלו. במקרים אחרים התארים המתקדמים מבטאים את העובדה כי הסטודנט רכש הכשרה מקצועית מקיפה, דוגמת תואר דוקטור לרפואה (MD) או תואר מוסמך במנהל עסקים (MBA) והם אינם כוללים השלמה של עבודה מחקרית.

מערכת ההשכלה הגבוהה מאורגנת באופן שונה במדינות שונות ולפיכך גם מערכת התארים המתקדמים שונה. במדינות המושפעות מן המסורת האקדמית הגרמנית, למשל, לא הייתה קיימת באופן מסורתי הבחנה בין תואר ראשון לתואר "מאסטר", ושניהם לוכדו יחד תחת תואר אחד - ה"דיפלום" או ה"מגיסטר". מטרת הסכם בולוניה היא בין היתר לשנות מצב זה ולאחד את שלבי הלימודים הגבוהים בכל רחבי האיחוד האירופי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.