עובדה

עובדהארמית: עובדא - מעשה) היא אמירה שהיא אמת, כלומר אמירה שמשקפת את המציאות כפי שהיא.

בפילוסופיה

בקשר שבין משפטים לא טריוויאליים (כלומר כאלה שאינם הגדרה או טאוטולוגיה) עוסק ענף הפילוסופיה הקרוי אפיסטמולוגיה.

כל משפט לא טריוויאלי על אודות המציאות הוא בהכרח הפשטה שמורכבת מעצמים ותכונות שלהם או יחסים ביניהם. דוגמה: מהעובדה המשתקפת במשפט האמיתי "פריז היא עיר הבירה של צרפת" נובע כי:

  • יש מקום ששמו פריז.
  • יש מקום ששמו צרפת.
  • לצרפת יש ממשלה.
  • ממשלת צרפת היא ממשלה חוקית, ויש לה סמכות להכריז על עיר הבירה שלה.
  • ממשלת צרפת בחרה את פריז לעיר הבירה שלה.
  • יש עצמים הקרויים "מקום" ו"ממשלה".

האמיתות של כל הקביעות הללו, כלומר היותן עובדות, עשויה להוביל לעובדה שפריז היא עיר הבירה של צרפת. המצב מסתבך בקביעות שיש בהן שלילה או אמירה מוסרית.

במדע

במדע, עובדה היא תצפית אובייקטיבית הניתנת לאימות, להבדיל מתאוריה, המהווה מסגרת מאגדת עבור העובדות, מתארת ומסבירה את יחסי הגומלין ביניהן. פילוסופים של המדע עוסקים בשאלה האם עובדות מדעיות הן אכן אובייקטיביות, או שתמיד עומדת תאוריה כלשהי מאחוריהן. תומאס קון ואחרים הצביעו על כך שההחלטה איזה עובדות ראוי למדוד, ואיך למדוד אותן, מצריכה הנחות מוקדמות כלשהן ("פרדיגמה").

בבית המשפט

מרכיב מרכזי בדיון הנערך בבית המשפט הוא בירור העובדות הנוגעות לדיון זה. לאחר בירור העובדות, המובאות בפני בית המשפט על ידי בעלי הדין באמצעות עדים וראיות, על בית המשפט לגבש דעתו ביחס לעובדות אלה. בירור העובדות הוא בדרך כלל נחלתה של הערכאה הראשונה, ובערעור המוגש לערכאה נוספת, בדרך כלל נדונה משמעותן של העובדות, ולא נעשה בירור נוסף של העובדות עצמן.

ראו גם

ITV

ITV היא חברת תקשורת מסחרית גדולה בבריטניה. היא הוקמה ב-1955 תחת חברת ITA על מנת לספק תחרות ל-BBC, עובדה שהופכת אותה לחברת התקשורת המסחרית הוותיקה ביותר בבריטניה. מאז חוק רשות השידור הבריטי שעבר בשנת 1990, שם החברה המשפטי הוא ערוץ 3, ואין לו משמעות מלבד ההפרדה שנועד ליצור מהערוצים BBC One, ‏BBC Two, וערוץ 4.

אומה

אומה או לאום היא קבוצת אנשים בעלי זהות לאומית משותפת השואפת להגדרה עצמית במסגרת של מדינה ריבונית בזיקה לטריטוריה מסוימת. בלאום קיימים יסודות משותפים אותם חולקים (בדרך כלל) בני אותו הלאום כגון: שפה, תרבות, מקור אתני משותף, דת, ערכים, אידאולוגיה ומקור היסטורי משותף.

ישנן אומות המקושרות למדינת לאום, ישנן אומות מסוימות שלא שייכות לאף מדינה (כגון הכורדים והטטרים), וישנן אומות המפוצלות בין מספר מדינות, כגון גרמנים, ערבים, ורומנים. ישנן גם מדינות המורכבות משני לאומים (מדינות דו-לאומיות) כגון בלגיה, ומדינות המורכבות ממספר רב של לאומים (מדינות רב-לאומיות) כגון הודו ושווייץ.

הדעות חלוקות בנוגע להגדרה של אומה. במספר גדול של המדינות המודרניות, יש מגוון של אנשים עם מנהגי תרבות ומקור אתני שונה. יש לאומים אשר לא התאגדו סביב השתייכות מולדת כלשהי אלא סביב יסודות של ערכים, ואידאולוגיות מתוך בחירה, דוגמת ארצות הברית, שיש בה כמות גדולה של מהגרים, אך גם היא מתוארת לעיתים קרובות כאומה האמריקנית. עם זאת הלאום בארצות הברית נשען באופן כללי על תרבות משותפת, התרבות האנגלו-סקסית.

במדינת ישראל יש אזרחים בני שני לאומים שונים, הלאום היהודי והלאום הערבי. עובדה זו אינה שנויה במחלוקת בין היהודים ובין הערבים וגם מקובלת על מרבית היהודים ומרבית הערבים. הקביעה מסתמכת על השפות והתרבויות השונות וגם על הקשר עם יתר בני האומה שמחוץ לישראל. עם זאת הביטוי "לאומי" או "בין לאומי" מתייחס למדינה ואזרחיה, לדוגמה "ביטוח לאומי", "ליגה לאומית", "דגל הלאום", "ההמנון הלאומי", "נמל התעופה הבין לאומי", "שירות לאומי", "המשלחת הלאומית", ועוד.

אילנה דיין

אילנה דיין-אורבך (נולדה ב-8 במאי 1964) היא עיתונאית, שדרנית, ותחקירנית ישראלית, בעלת תואר דוקטור במשפטים. פעילותה העיתונאית הבולטת היא תוכנית התחקירים "עובדה" בעריכתה, אותה היא מובילה מאז 1993.

אינסברוק

אינסברוק (בגרמנית: Innsbruck, טירולית: Innschpruckh - בתרגום חופשי: גשר האין) היא בירת המדינה טירול שבאוסטריה. העיר, בה מתגוררים כ-120,000 תושבים (2008), ממוקמת על גדות נהר אין במקום התמזגותו עם עמק נהר זיל. העיר נמצאת במרחק של 30 ק"מ ממעבר ברנר שבהרי האלפים, עובדה המקנה לה פרסום בינלאומי כמרכז של ספורט חורף.

אנליזה מרוכבת

אנליזה מרוכבת היא ענף של המתמטיקה העוסק בחקר פונקציות הולומורפיות, כלומר פונקציות שהן מרוכבות (פונקציות המוגדרות על פני המישור המרוכב ומקבלות ערכים מרוכבים) וגזירות. לגזירות מרוכבת השלכות גדולות יותר מאשר גזירות ממשית. לדוגמה, כל פונקציה הולומורפית מיוצגת על ידי טור חזקות בכל עיגול פתוח, ולכן היא אנליטית. בפרט, פונקציות הולומורפיות גזירות אינסוף פעמים, עובדה שאינה נכונה בהכרח עבור פונקציות ממשיות.

רוב הפונקציות האלמנטריות, כגון: פולינומים, פונקציות מעריכיות והפונקציות הטריגונומטריות, הן פונקציות הולומורפיות.

בן

במשפחה, בן הוא יחס שארות הקושר (זכר) אל הוריו (המושג המקביל לנקבה הוא בת). להבדיל מילד, שהוא מצבו של אדם בשנותיו הראשונות, היותו של אדם בגדר בן של הורים מסוימים היא עובדה שרירה וקיימת לצמיתות. המושג נפוץ בהתייחסות לבני אדם, אך רלוונטי גם לבעלי חיים, למשל בפסוק: "ושור או שה, אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" (ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק כ"ח).

בן (וגם בת) הוא תוצאה של לידה, אך אדם עשוי להפוך לבן גם כתוצאה של אימוץ. לבן מאומץ יש הורים ביולוגיים (אלה שילדו אותו) והורים מאמצים (אלה המגדלים אותו).

דגל הדיו

דגל הדיו הוא דגל ישראל מאולתר, עשוי בד לבן ודיו, שהונף ב-10 במרץ 1949, ט' באדר ה'תש"ט, על ידי חיילי חטיבת הנגב, לאחר כיבוש משטרת אוּם רַשְרַש (כיום אילת), במסגרת מבצע עובדה. צילום המעמד הפך לאחד מסמלי מלחמת העצמאות והפך עם השנים לגרסה הישראלית המקבילה להנפת הדגל באיוו ג'ימה.

דיונונים

הדּיוֹנוּנִים (שם מדעי: Sepiida, שם עממי: cuttlefish) הם סדרת בעלי חיים ימיים חסרי חוליות. הדיונונים שייכים למערכת הרכיכות, למחלקת סילוניות (Cephalopoda) הכוללת גם את התמנון ונחשבת למחלקה המפותחת ביותר מבחינה אבולוציונית של חסרי חוליות ימיים. ישנם מספר סדרות נוספות של יצורים הקרויים דיונונים ושייכים לתת-מחלקת הדיונונאים.

לדּיוֹנוּן יש שמונה משושים או "זרועות" רגילות ושתי זרועות ציד, והוא מפורסם ביכולתו לפלוט דיו כאשר הוא מאוים. הדיונון נע באמצעות קליטת מים ופליטתם בסילון דחוס. אורכם של רוב מיני הדיונונים אינו גדול מ-25 סנטימטר והם קטנים יחסית לדיונוני רחף.

לדיונון יש מחזור דם מפותח יחסית היות שהוא בעל שלושה לבבות. מערכת העצבים שלו ועיניו גם הן מפותחות.

הדיונון ניזון מדגים. הוא צד אותם באמצעות זרועותיו, ומשתמש ב"מקור" מיוחד על-מנת לקרוע את בשרם לחתיכות קטנות (זהו החלק הקשה היחידי בגופו).

מין מסוים של דיונון הידוע בשם "קלמארי" הוא מאכל פופולרי בארצות מסוימות, בעיקר סין ותאילנד. נהוג לאכול את ראשו או את זרועותיו.

מקור שמו של הדיונון בשפה העברית מאפיין את היכולת שלו לפלוט שובל של דיו במנוסתו מפני טורף ועל ידי כך להסתיר את כיוון בריחתו. בעבר שימש הדיו של דיונון לכתיבה, אך כיום משתמשים בדיו סינתטי. הדיונון הוא בעל יכולת מדהימה להחליף את צבעו תוך שברירי שנייה וגם את צורתו, זאת הוא עושה על ידי הרחבה וכיווץ של תאי פיגמנט המצויים על פני עורו. יכולת זאת מקנה לו צבע הסוואה בסביבות השונות בהן הוא חי: גוף המים או קרקע סלעית. ביכולת החלפת הצבעים הוא גם משתמש ברגע שהוא רוצה לבלבל את טרפו לפני שצד אותו. יש חוקרים המנסים לטעון שהחלפת צבעים זאת משמשת גם את הדיונונים כתקשורת בינם לבין עצמם. טענה זאת לא הוכחה עדיין, אם כי טקסי החיזור שלהם רווים חלופות צבעים. צבעם של דיונוני המעמקים בדרך כלל בצבע אדום כהה, צבע המאפיין רבים מבעלי-החיים בסביבה זאת. האדום הוא בעל אורך גל הארוך ביותר בספקטרום הנראה ואינו מיטיב לחדור אל עומק המים כמו הכחול, עובדה זו מאפשרת ליצורי המעמקים בעלי צבע אדום להיות בלתי נראים על ידי שכניהם.

המין דיונון הרוקחים (Sepia officinalis), חי בחופי ישראל ולדעת האדמו"ר מראדזין, הוא בעל החיים שממנו הפיקו את ציצית התכלת.

הלוח הפרסי

הלוח הפרסי (בפרסית تقویم هجری شمسی או گاه‌‌شماری هجری خورشيدى ; ידוע בתור הלוח הפרסי או הלוח האיראני) הוא לוח שנה שמשי, המשמש כיום באיראן ובאפגניסטן. לוח השנה מתחיל בכל שנה בנקודת השוויון האביבית, במדויק כפי שהיא נמדדת בתצפיות אסטרונומיות הנערכות בטהראן ובקאבול. עובדה זו הופכת אותו למדויק יותר מהלוח הגרגוריאני, אך גם מקשה לחזות מועד התרחשותם של תאריכים ספציפיים.

מנין השנים מתחיל בהג'רה, כמו בלוח המוסלמי הירחי, אולם מכיוון שהשנה הירחית קצרה בכ-3% לעומת השנה השמשית, נוצר במהלך השנים פער בין שני הלוחות, כך, למשל, שנת 2009 היא 1430/31 על פי הלוח המוסלמי הירחי, אבל 1387/88 על פי הלוח הפרסי.

לוח השנה הג'לאלי הוכנס לשימוש ב-15 במרץ 1079 על ידי הסולטאן הסלג'וקי ג'לאל א-דין מלכשאה הראשון, שהתבסס על המלצותיה של ועדת אסטרונומים, בהם גם עומר ח'יאם, שפעלה במצפה הקיסרי בבירתו איספהן. לוח השנה כלל את החישוב המדויק ביותר של השנה השמשית בזמנו, וחישובי החודשים התבססו על תנועת השמש בגלגל המזלות, מערכת ששילבה מרכיבים ממערכת האסטרולוגיה סוריה סידהנתה, שהייתה נהוגה בהודו במאה הרביעית לספירה. מאוחר יותר שולבו בלוח יסודות מלוח השנה הסיני-אויגורי. הלוח הג'לאלי נותר בשימוש במשך שמונה מאות שנה. בשנת 1925 תוקן הלוח על פי צו של המג'לס האיראני, כך שאורכם של החודשים יהיה אחיד יותר.

חורף

עונת החורף היא אחת מארבע עונות השנה. זו העונה עם הימים הקצרים ביותר (יחד עם הסתיו) והטמפרטורות הנמוכות ביותר. באזורים המרוחקים מקו המשווה יורד שלג בעונת החורף. תאריך תחילת החורף משתנה בהתאם למקום ולתרבות. על פי המטאורולוגיה המודרנית החורף חל בחודשים דצמבר, ינואר ופברואר בחצי הכדור הצפוני ובחודשים יוני, יולי ואוגוסט בחצי הכדור הדרומי. עם זאת, באופן מסורתי בתרבויות אירופאיות רבות החורף מתחיל בחודש נובמבר.

מבצע עובדה

מבצע עוּבדה (נערך מ-6 עד 10 במרץ 1949) היה אחרון המבצעים של צה"ל במלחמת העצמאות, אשר נערכו כנגד אויב, ובו נכבשו הנגב הדרומי ודרום עמק הערבה, לרבות אילת. בנוסף, נערך במסגרתו מבצע ייצוב, אשר שלביו הראשונים נערכו מספר ימים קודם ל'עובדה', ובו נתפסו אזורי עין גדי ומצדה. מבצע עובדה היה בעיקרו מבצע לוגיסטי שהתבצע כמעט ללא לחימה, וללא אבדות לצד הישראלי.

מידע

מידע (או אינפורמציה) הוא כל: ערך, מתאם, נתון, עובדה או פרט תוכן, שניתן לקידוד, שמירה או שימוש בעיבוד. מבחינה סמנטית מידע ניתן להגדרה (בעיקר בתקשורת ובמדעי המחשב) כקשר בין מסמן למסומן, כאשר מסמן הוא סמל מוחשי המצביע על המסומן.

קשר זה יכול להיות קיים ברמה פוטנציאלית מופשטת ואובייקטיבית, או לקבל אופי ממשי וסובייקטיבי על ידי מערכת פירוש כלשהי המקנה לו משמעות.

סמלים נפוצים הם סימני הכתב והצלילים של המילים הדבורות בשפה. המסומן הוא המובן של הסמל, והמידע למעשה הוא ערך מופשט המקודד בסמלים המוחשיים.

מסת שמש

באסטרונומיה ובאסטרופיזיקה מסת שמש (או מסה סולרית) היא יחידת מידה למסה של עצמים כבדים כגון כוכבים. ומסומנת לרוב ב- . מסת שמש אחת היא מסתה של השמש, המוערכת ב-1.9891x1030 קילוגרם.

לדוגמה, מסתו של כוכב הלכת צדק היא כאלפית מסת שמש. מסת השמש היא 332,946 מסות ארץ (כלומר מסות של כדור הארץ). הכוכב המסיבי ביותר שנצפה עד כה הוא R136a1 ומסתו 265 מסות שמש.

את המסה של השמש מעריכים בעזרת ההשפעה הכבידתית שלה על תנועת העצמים האחרים במערכת השמש. בתלות בערכו של קבוע הכבידה: .

כך, בהתבסס על אורך שנת ארץ ובמרחקו של כדור הארץ ניתן להגדיר מסת שמש אחת כ:

השמש אמנם מקרינה אנרגיה ומאבדת מסה בקצב של כארבעה מיליון טון מדי שנייה, אבל עובדה זו לא תגרום לשינוי משמעותי ביחידת המידה במהלך מיליוני השנים הקרובות, היות שרוח השמש נושאת עמה רק כ-‎3×10-14‎ ממסת השמש בשנה.

נמל התעופה עובדה

נמל התעופה עוּבְדָּה הוא נמל תעופה השוכן בבקעת עוּבדה, כ־65 ק"מ צפונית לאילת. נמל התעופה הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי (בח"א 10), והוא שימש גם לקליטת הטיסות הבינלאומיות לאילת. בנמל שני מסלולי המראה מקבילים: האחד באורך 2,600 מטר, והשני באורך 3,000 מטר.

עובדה (תוכנית טלוויזיה)

"עובדה" היא תוכנית תחקירים אקטואלית, בהנחייתה של אילנה דיין ובבימויו של גלעד טוקטלי, ששודרה שנים רבות בערוץ 2. החל מנובמבר 2017 משודרת ב"קשת 12".

התוכנית היא היחידה ששודרה בערוץ 2 ברצף מאז הקמת הערוץ המסחרי ב-1993. במסגרתה משודרות כתבות תחקיר, כתבות דיוקן וחשיפות שונות של תופעות חברתיות ישראליות, הונאות ושחיתויות ותחקירי אקטואליה. התוכנית שודרה עד שנת 2005 בזכיינית "טלעד", למעט עונה אחת ששודרה במסגרת חברת החדשות. ב-2005 פג הזיכיון של טלעד והתוכנית עברה ל"שידורי קשת". לאחר פיצול ערוץ 2, העונה ה-24 משודרת בקשת 12 החל מ-9 בנובמבר 2017.

עובדה זכתה בפרס תוכנית האקטואליה או התחקירים הטובה ביותר בטקס פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה לשנת 2009, לשנת 2013 ולשנת 2017.

עין אנושית

עַיִן היא איבר חישה הרגיש לגלי אור ומשמש על ידי כך לראייה. כמו לאדם, לבעלי חיים רבים יש עיניים. העין מעבירה למוח מידע על מידת התאורה של הסביבה, ומאפשרת את הראייה. העין האנושית מורכבת באופן בסיסי מעדשה המרכזת את קרני האור על הקולטנים הרגישים לאור, הממירים את האור לאות חשמלי המועבר למוח.

עיני האדם - בדומה לחלק גדול ממיני הטורפים ואוכלי-הכול - ממוקמות בקדמת הראש, כדי לאפשר התמקדות בטרף, ובמרחק-מה האחת מהשנייה, כדי לאפשר ראייה תלת-ממדית.

עובדה לשונית יוצאת דופן היא שבדומה לעברית, בשפות רבות משמעות המילה לאישון היא "אדם זעיר". ייתכן שהסיבה לכך היא שבהשתקפות שבאישון אדם רואה גרסה זעירה של עצמו.

פרסתנים

פרסתנים (שם מדעי: Ungulata) היא קבוצה לא-טקסונומית (פּוליפילֶטית) הכוללת מספר סדרות של יונקים, שמתוכן שש עד שמונה קיימות בימינו. הפרסתנים הם בעלי פרסות והם מהלכים על קצות האצבעות על מנת לשאת את כל משקל גופם. בעבר נחשבו הפרסתנים לסדרה טקסונומית, אולם בעקבות גילויים שהראו שהפרסתנים השונים אינם כה קרובים זה לזה כפי שחשבו, פוצלה "סדרת הפרסתנים" למספר סדרות. מפריטי פרסה (Perissodactyla) ומכפילי פרסה (Artiodactyla) כוללים את הרוב הגדול של הפרסתנים, והם נקראים לעיתים "פרסתנים אמיתיים", על מנת להבחין אותם משאר הפרסתנים הכלולים בסדרות בעלי החדק, תחשאים, שנבובאים, לוויתנאים ושפניים הנקראים תת-פרסתנים (Paenungulata).‏

הפרסתניים האמיתיים כוללים את מרבית מיני היונקים היבשתיים הגדולים. הם הופיעו לראשונה בסוף תקופת הפלאוקן ובתחילת תקופת האאוקן (לפני כ-54 מיליוני שנים לערך), והתפשטו במהירות למגוון של מינים במספר יבשות והתפתחו במקביל.

השפנאים, התחשאים ובעלי החדק מרכיבים את קבוצת התת-פרסתנים. השנבובאים נחשבים גם הם כחלק מהפרסתנים. אלו כוללים כנראה גם את סדרת חדפי הפיל. עובדה זו נתמכת על ידי הוכחות גנטיות ודנטליות.

מלבד הפרסה המשותפת למרבית הפרסתנים, רובם גם פיתחו ניבים קטנים, שיניים טוחנות מחודדות ועצם קרסול קצרה. מגוון מיני הפרסתנים גדל משמעותית בתקופת האאוקן. מרבית הפרסתנים הם אוכלי עשב, ורק מעטים הם אוכלי כל או אפילו טורפים (כמו המזוניכידים הנכחדים והלווייתנאים).

קרח

קרח הוא צורת המוצק של מים. הקרח הוא בעל מבנה גבישי. בלחץ של אטמוספירה אחת, המעבר בין קרח לבין המצב הנוזלי של מים מתרחש בטמפרטורה של 0 מעלות צלזיוס.

תחקיר עיתונאי

תחקיר עיתונאי נעשה על ידי עיתונאים המבקשים לחשוף מידע שאינו ידוע לציבור. עבודתו של עיתונאי חוקר שונה מעבודתו של עיתונאי המדווח על התרחשויות. העיתונאי החוקר נרתם למשימה בדרך כלל בעקבות מידע על אירועים או תופעות הנראים על פניהם כמסתירים מחדלים או עבירות פליליות. עבודתו נעשית בחשאי כדי להגיע אל הפעילויות המרכזיות בנושאי התחקיר.

העיתונאי החוקר איננו חוקר משטרתי, ואינו יכול להגיע לאיסוף ממצאים כמוהו. יכולתו לאסוף פרטים בדרך כלל מוגבלת. מסקנותיו מהתחקיר, כפי שהן מוצגות על ידיו, יכולות להביא לחקירה נרחבת של הנושא על ידי גורמים המוסמכים לאסוף פרטים נוספים, לתקן את המצב הקיים ובמידת הצורך לשנות נהלים, לפטר אנשים או להביא להעמדתם לדין.

העיתונאי החוקר נעזר לעיתים קרובות בעוזרים הנקראים "תחקירנים", המסייעים לו בהכנת התחקיר. התחקירן יכול לאסוף ממצאים בשטח, לספק חומר רקע, לערוך, לשכתב, הכול בהנחיית עורך התחקיר.

תחקירים מפורסמים הובילו לחשיפת פרשיות שהעסיקו את הציבור. כך למשל פרשת ווטרגייט בארצות הברית נחשפה בעקבות עבודת תחקיר יסודית של העיתונאים בוב וודוורד וקארל ברנסטין. בישראל הובילו תחקירים עיתונאיים לחשיפות פרשיות שחיתות (כמו פרשת האי היווני והחקירה בענייניו של אריה דרעי), לחקירת אירועים צבאיים, לגילויים על מחדלים בבתי חולים, ועוד.

עבודות התחקיר העיתונאי הן תחום פורה בעיתונאות. עיתונים יומיים מקדישים להן מקום נרחב, ובטלוויזיה קיימות תוכניות המתמקדות בעיקר בתחקירים שנועדו לחשוף מסקנות של תופעות ואירועים. מקצתם: "כלבוטק" של רפי גינת, "עובדה" של אילנה דיין, "שומר מסך" של אמנון לוי ו"המקור" של רביב דרוקר וברוך קרא. קיימים אף ארגוני תחקירים כגון פרופבליקה הניו יורקי, המבצע תחקירים לתועלת הציבור ומעבירם לפרסום בתוכניות תחקירים, בעיתונים ובאתרי חדשות.

מסקנות התחקיר מתקבלות בדרך כלל באופן חיובי, אך לעיתים הן מעוררות מחלוקת. כך למשל בפרשת וידוא הריגת הילדה איימן אל המאס ("פרשת סרן ר'") ברצועת עזה ב-2004. תחקירני התוכנית "עובדה" הציגו מסקנות מהן עלה כי קצין צה"ל ירה במכוון אל הילדה שלא סיכנה את חייו ואף וידא את הריגתה, בעוד צה"ל ומקורבי הקצין טענו כי התחקיר מבוסס על ממצאים שגויים. בית המשפט קבע כי התחקיר היה לקוי.

חלוצה בתחום העיתונאות החוקרת וממציאת הטכניקה של כתבת תחקיר בזהות שאולה הייתה העיתונאית נלי בליי.

תחקיר בעל אופי דומה נעשה לעיתים לשם כתיבתו של ספר תיעודי, ולעיתים אף לשם כתיבת פרוזה (לבירור פרטים עובדתיים המשמשים בסיפור).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.