עדלאידע

עדלאידע (עדלידע) היא תהלוכה היתולית הנערכת בחג פורים או בחג שושן פורים. עריכת העדלאידע היא מסורת שראשיתה בראשית ימיה של תל אביב, ב-1912. היא הייתה לאירוע המוני בתקופת היישוב וחודשה בימי המדינה.

PikiWiki Israel 12251 purim festival in holon 2011
עדלאידע בחולון, 2011

היסטוריה

Adloyada 1956
"דוד בן-גוריון" ו"גמאל עבד אל נאצר" בעדלאידע בתל אביב, 1956
Masses streaming through Allenby Street during the "adloyada" in Tel Aviv
המוני אנשים נוהרים לצפות בתהלוכת העדלאידע בתל אביב, 1934
Flickr - Government Press Office (GPO) - A HUGE DOLL IN THE FIGURE OF DAVID BEN GURION, PARTICIPATING IN THE ADLOYADA PARADE
עדליאדע בתל אביב, 1998

תהלוכת העדלאידע הראשונה נערכה בתל אביב ביוזמתו של המורה אברהם אלדמע, ממייסדי חבר'ה טראסק, בפורים 1912. תהלוכות הפורים, שערכו 'חבר'ה טראסק', התאפיינו במעשי קונדס ותחפושות פרובוקטיביות. מסיבותיהם נחוגו לצד החגיגות המפורסמות שערך ברוך אגדתי, אשר זכו לביקורת נוקבת מצד 'חבר'ה טראסק' על התמסחרותן, בשל הפיכתן למוסד רווחי ביותר.

עדויות מספרות כי תהלוכת פורים של שנת 1912 הייתה ססגונית, גדולה ויפה מאוד. היא כללה בובות ענק, תזמורת ומאות ילדים מחופשים ברוח החג. עם השנים התהלוכה הפכה למסורת קבועה מדי חג פורים.

תהלוכות העדלאידע של תל אביב לוו בנשפי פורים מפוארים שהפיק ברוך אגדתי. עם השנים, התרחבו התהלוכות, ומסלולן נדד מרחוב הרצל לרחוב אלנבי, ולאחר קום המדינה לרחוב אבן גבירול. בשנות השלושים, נקבע נושא מרכזי לכל עדלאידע, למשל שבטי ישראל (ב-1934), "הישגי היישוב", או "המצב בעולם". בתקופה זו, אירועי פורים של תל אביב משכו מבקרים מכל רחבי הארץ ואף מחו"ל.

בניגוד למדינות אירופה, בהן הקרנבלים היו לאמצעי פריקת כל עול, הוללות מופרזת, תוקפנות ומחאה, הקרנבל התל אביבי נשא בחובו מאפיינים אחרים. הקרנבל הראשי, למרות השם שניתן מאוחר יותר – "עדלאידע", התאפיין דווקא בהתנהגות "נאותה". העירייה פרסמה מדי שנה הגבלות שונות על חגיגות פורים, על מנת לשמור על אותו "טוהר" וסדר, כגון איסורים להשתמש בחומרי נפץ ובעיקר שלא להתחפש בתחפושות הפוגעות בדת או בלאום. אך למרות הצנזורה והסנקציות היו מספר תחפושות ותהלוכות אשר חרגו מן הכללים הללו, השתמשו בחגיגה הציבורית לביטוי מחאה חברתית והטביעו את חותמן על העיר.

בשנת 1928, במהלך אחד הקרנבלים שהנושא שלו היה: "עשר שנים לבית הלאומי", הציגו 'חבר'ה טראסק' מנורה בת 10 קנים (כסמל לעשור הצהרת בלפור); במקום כל נר הייתה אצבע משולשת וכתובת: "עלייה חופשית, יהודים בפקידות הגבוהה". באחד מנשפי "מנורה" (מועדון שנוסד על ידי חיילים משוחררים) בשנת 1927 זכה אברהם אטקינד בתחרות התחפושות על תחפושתו: "שיווי משקל - משכורת הפקידים בממשלת פלשתינה". כובעו של אטקינד נשא מאזניים וצילום של מעון הנציב הבריטי העליון בבניין אוגוסטה ויקטוריה המפואר בהר הצופים, כמו גם שיר המבטא את חוסר שביעות הרצון מן הפער בין משכורות הפקידים הבריטיים והמקומיים מכל העדות.

גדוד מגני השפה השתמש בחג הפורים על מנת להציג ולהציף את הרחובות בחומרי תעמולה. הפרסומים השונים של הגדוד חולקו בחגיגות הפורים בעת מסע הקרנבל ומדי שנה הם ערכו תחרות תחפושות שעסקה בחשיבות ועליונות השפה העברית. בשנת 1929 הופיע הגדוד בקרנבל עם המיצג "מגדל בבל"; מגדל שנישא על גבי עגלה רתומה לסוס ועליו הסיסמאות: "תחיית השפה תחיית העם", "החיים והמוות ביד הלשון".

בקרנבל הראשי של שנת 1933 הוצגה על אחת מקרונות התהלוכה בובה בדמותו של היטלר רכוב על סוס. על צווארו כתוב היה "מוות ליהודים" ולרגליו שני יהודים מתבוססים בדמם. הקונסוליה הגרמנית בירושלים שלחה מכתב לדיזנגוף בעניין ודרשה התנצלות, אולם דיזנגוף ענה בתמורה שפורים הוא במה לביטוי חופשי של דעת הציבור. שנה לאחר מכן, הוצגה בובת מפלצת ועל גבה צלב קרס. בשנת 1935 נבנתה בובה ענקית שנקראה "מפלצת הספסרות" – וביום החג נערך למפלצת משפט ציבורי, במהלכו פסקו דיזנגוף, מנחם אוסישקין, ויצמן וחנקין שהמפלצת אשמה בכל החטאים שייחסו לה: רמאות, בזבוז העושר של העם, הרס הישגי החלוצים ועוד. בשנים מאוחרות יותר, באחד הקרנבלים הופיעה קבוצה שלמה אשר התחפשה ל"קו קלוקס קלאן" על מנת להביע את מחאתה כנגד הגזענות בארצות הברית.

מסורת העדלאידע דעכה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

ניתן לעמוד על אמביוולנטיות מסוימת באשר לחג הפורים התל אביבי. בעוד חגיגות החג היו לאירועים הציבוריים המרכזיים בשנות ה-20 וה-30 בהם באו לידי ביטוי ענייני החברה הבוערים, החג מעולם לא קיבל את התפקיד של הקרנבלים האירופאים. בסופו של דבר, למרות החריגות, חגיגות פורים בעיקר דאגו לבסס מסרים לאומיים ואידאולוגיות שולטות. בניגוד למקורו המקראי בו הפורים מהווה "עולם הפוך" (השוטה הופך למלך ואילו המלך מוצג כשוטה ברחבי העיר), בתל אביב החג נותר ממוסד ושימר את ההיררכיה החברתית: את התהלוכות הוביל ראש העיר של תל אביב מאיר דיזנגוף שנהג לרכב על סוסו לפני התהלוכה.

לאחר הקמת המדינה

עדלאידע 2014 הרצליה -
עדלאידע 2014 בהרצליה

מסורת העדלאידע חודשה רק בפורים 1955, אותה שנה השתתפו מעל חצי מיליון צופים[1]. בסוף שנות השישים, התפוגגה המסורת התל אביבית והמצעד הועבר לחולון, אם כי הוא לא לבש את האופי ההמוני של האירועים בתל אביב הקטנה.

בשנות השמונים הונהגה בחיפה ה"ארכיפרחיטורה" - תהלוכה פורימית שמיצגי הענק שלה, שהורכבו על משאיות, הוכנו על ידי סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה בטכניון (ולכן שם התהלוכה היה הלחם של "ארכיטקטורה" עם הביטוי "ארחי פרחי") וסטודנטים מהאקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה. התהלוכה נעה ברחוב הרצל בהדר הכרמל בליווי תזמורות.

בשנים האחרונות נעשה ניסיון לחזור אל המסורת ולחדש את העדלאידע כאירוע רחוב חגיגי וגדול בערים השונות. בהרצליה מתקיימת עדלאידע החל משנת 2014, כאשר בכל שנה היא מוקדשת לנושא מסוים. כיום העדלאידע הגדולה במדינה מתקיימת בחולון עם אלפי משתתפים בצעדה. בצעדות של 2017 ו-2018 השתתפו כ-200 אלף צופים[2][3]. בעדלאידע החולונית מושקעים מדי שנה מיליוני שקלים והיא נחשבת לגדולה והמושקעת ביותר בכל הארץ[4].

מקור השם

בתחילה נקראה התהלוכה בשם "קרנבל". בשנת 1932, הוכרז על תחרות למתן שם קבוע לתהלוכה. מתוך כ-300 הצעות שהוגשו, נבחרה הצעתו של הסופר י"ד ברקוביץ להעניק לתהלוכה את השם "עדלאידע", שהכוונה בה היא הגעה לשכרות עד לטשטוש מוחלט, לאי-ידיעה. זאת, על פי דברי רבא בתלמוד הבבליארמית):

מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי

תרגום הדברים: חייב אדם לשתות לשכרה בפורים עד שלא ידע (להבחין) בין המן הארור למרדכי המבורך.

בין המציעים האחרים אפשר למנות את חיים נחמן ביאליק, שהציע את המילה "פּוּרָה"; את טשרניחובסקי, שהציע את המילה "אסתורת", ואת אברהם שלונסקי, אשר הציע את המילה "צהלולה".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 50 לישראל בעמוד על שנת 1955
  2. ^ "עדלאידע 2017: למעלה מ-200,000 הגיעו לחגיגות בחולון" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-23 באפריל 2018.
  3. ^ העז, אתר מקומון השקמה חולון
  4. ^ "חולון לבשה חג: עשרות אלפים השתתפו בעדלאידע הגדולה בישראל" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-23 באפריל 2018.
איזי אמיר

איזי, יצחק אמיר (דצמבר 1925 – אוקטובר 2005) היה צייר ופסל ישראלי.

אסתר המלכה העברייה

אסתר המלכה העברייה הייתה תחרות יופי שנערכה לפני קום המדינה.

בשנת 1926, בעקבות ההצלחה של נשפי הקרנבל הפרטיים והנשפים העממיים (של ברוך אגדתי) בתל אביב, הוחלט לערוך במסגרת חגיגות פורים תחרות יופי בשם "אסתר המלכה העברייה", המייצגת את היופי העברי הטיפוסי, והזוכה הייתה מובילה את עדלאידע, תחרות זו עוררה התנגדות מצד גורמים דתיים.

אריה מוסקונה

אריה מוסקונה (נולד ב-29 ביולי 1947‏) הוא שחקן, מדבב וזמר ישראלי, זוכה שני פרסי אופיר: האחד לשחקן הראשי על תפקידו בסרט של יעקב גולדווסר "מעבר לים" והשני לשחקן משנה על תפקידו ב"עפולה אקספרס".

ברוך אגדתי

ברוך אגדתי (קאושנסקי) (18 בפברואר 1895 - 18 בינואר 1976) היה צייר ורקדן ישראלי, מאבות תעשיית הקולנוע והמחול בארץ ישראל ומאנשי הרוח הבולטים בתל אביב של שנות ה-20 וה-30. תרם רבות לפיתוח התרבות בישראל.

דני רכט

דני רכט הוא מפיק מוזיקלי ופזמונאי ישראלי, יועץ תוכן וחוקר תולדות תל אביב.

האצטדיון הבינלאומי דורא

האצטדיון הבינלאומי דורא הוא אצטדיון כדורגל הממוקם

בעיירה דורא, כ-7 ק"מ דרום-מערבית לחברון וכ-25 ק"מ מצפון לבאר שבע.

המן האגגי

הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי היה, על פי מגילת אסתר שבתנ"ך, הבכיר בשרי אחשוורוש מלך פרס, אשר הסית את מלכו כנגד האוכלוסייה היהודית בממלכה, במטרה לבצע בה רצח עם. המן מכונה במגילת אסתר "צורר היהודים", וכן "איש צר ואויב המן הרע הזה", שביקש להשמיד את כל היהודים במאה עשרים ושבע מדינות. לבסוף סוכלה מזימתו, בעיקר בזכות אסתר והוא נתלה. בשיח היהודי נשתרש כינויו ל"המן הרשע", שם אמו אמתלאי בת עורבתי.

חגי ישראל ומועדיו

חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי הלוח העברי. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מהתורה, חלקם נקבעו על ידי חז"ל וחלקם נוספו במשך השנים. ניתן לסווג את החגים והמועדים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי שמחה, ומועדים שהם ימי צום ותענית, ימי אבל וזיכרון וימים של חשבון נפש.

מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת קרבן חגיגה בימים שאותם קבעה התורה, ולעיתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג". מקורה של המילה חג הוא מלחוג, בעלייה לרגל היו חגים בבית המקדש. הערבית משמרת מונח זה במילה חאג' - עלייה לרגל. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל: פסח, שבועות וסוכות.

במשנה ובתלמוד מובאים דיונים והלכות על רוב החגים. רוב מוחלט של דינים אלה מובאים בסדר מועד.

יורם שמעון

יורם שמעון (נולד ב- 30 ביוני 1964) הוא ראש המועצה המקומית מבשרת ציון מאז 2013.

מדרשת שדה בוקר

מדרשת שדה בוקר בנגב בע"מ, היא חברה לתועלת הציבור ממשלתית, המפעילה אשכול של מוסדות חינוך, תיירות ומחקר העוסקים בחינוך למנהיגות, הכרת הארץ ושמירת הסביבה. המוסדות עוסקים בהוראה בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, בהדרכת טיולים וסיורים בנגב, במחקר בשדה ובכנסים וימי עיון בנושאים הקשורים לנגב, למדבר ולסביבה. המדרשה מהווה מוקד חינוכי ותיירותי של ידע, פעילויות תרבות, לימוד וחוויה לציבור הרחב, לאנשי הסביבה ולאלפי אנשי חינוך, תלמידים ותיירים מרחבי הארץ.

משה פדלון

משה פַדְלוֹן (נולד ב-15 בספטמבר 1952) הוא ראש עיריית הרצליה הנוכחי מאז 2013. קודם לכן שרת כבכיר בעיריית הרצליה ומפקד בפיקוד העורף, לאחר שהשתחרר מצה"ל בדרגת סא"ל במילואים.

נס ציונה

נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז מרכז בישראל. העיר ממוקמת בין ראשון לציון בצפון ורחובות בדרום. העיר משתרעת על פני כ-16,000 דונם ומונה כ-49,000 תושבים. נס ציונה הוקמה בשנת 1883 כמושבה יהודית במסגרת העלייה הראשונה והוכרזה כעיר בשנת 1992.

בתחום השיפוט של העיר שוכן המכון למחקר ביולוגי בישראל ובעיר נמצא פארק המדע קריית ויצמן, פארק המדע הראשון בישראל. בשנת 2009 זכתה נס ציונה ב"דגל היופי" בתחרות קריה יפה לישראל של המועצה לישראל יפה, בשנת 2016 ציינה נס ציונה 20 פעמים ברצף של קבלת חמישה כוכבי יופי וקיבלה בפעם השנייה את מגן העשור ואת האות "העיר הירוקה".

פורים

חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל שנחוג בי"ד באדר ("פורים דפרזים") או בט"ו באדר (בירושלים וביתר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון; "פורים דמוקפים" או "שושן פורים"). החג נקבע כיום הודאה לה' על הצלת היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם שזמם לבצע בהם המן, המשנה למלך אחשוורוש.

על פי מגילת אסתר, החג נקרא על שום ה"פור" (גורל בפרסית) שהטיל המן כדי לקבוע את היום שבו יבוצע הטבח ביהודים. בעקבות רצף אירועים המתוארים במגילה, התהפך הגלגל, ובזכות אסתר סוכלה מזימתו של המן שנתלה, והיהודים הם שהרגו באותו יום באויביהם. י"ג באדר, ערב פורים ויום הטבח המתוכנן, הוא יום תענית אסתר לזכר הצום שהונהג במלחמה. סברה אחרת קושרת למנהג זה את התענית של אסתר המלכה, טרם ניגשה למלך בבקשה לבטל את הגזירה.

מצוות החג כוללות את קריאת מגילת אסתר בלילה וביום, מתנות לאביונים, מסירת משלוחי מנות איש לרעהו וסעודת פורים שבה מקובל להשתכר "עד-דְלֹא-ידע". החג מצטיין במאפייני השמחה שבו, לבישת תחפושות ומסכות, בדחנות והרעשה ברעשנים.

חג הפורים וחג החנוכה הם שני החגים המרכזיים ביהדות שהמקור להם אינו מהחוק המקראי, אלא התוקף ההלכתי שלהם הוא מתקנת חכמים (היהדות הרבנית). חגים אלו כלולים בשבע מצוות דרבנן. עם זאת, לחג הפורים תוקף גדול יותר מחג החנוכה, הנקרא "דברי קבלה", בשל היותו תקנה מזמן הנביאים. במקורות שונים נעשית השוואה בין פורים ליום הכיפורים.

קרנבל

קַרְנָבָל הוא פסטיבל תחפושות וריקודים בהשתתפות הקהל. קרנבלים לרוב מלווים בתהלוכה בעלת אלמנטים קרקסיים.

רחובות

רְחוֹבוֹת היא עיר במישור החוף הדרומי בישראל. היא הוקמה כמושבה ביום י"א באדר תר"ן, 5 במרץ 1890 על ידי עולים מפולין שהתארגנו במסגרת חברת "מנוחה ונחלה", על עשרת אלפים דונם מאדמות דוראן, שנקנו על ידי יהושע חנקין, מבעליהן, בוטרוס רוק, שהיה ערבי נוצרי. ב-1914 אוכלוסיית המושבה מנתה 955 תושבים. רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

העיר רחובות ידועה בזכות מכון ויצמן למדע והפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית הנמצאים בתחומה. בעבר הייתה ידועה כעיר בה פרדסים רבים (על כן סמל התפוזים בדגלה), אך בעשור השני של המאה ה-21, אין עוד בשטחה חקלאות הדרים פעילה והפרדסים הנטושים הולכים ונמחקים על ידי הבנייה החדשה. שכנותיה של רחובות הן: בצפון נס ציונה, בצפון-מזרח רמלה, וכפר ביל"ו במזרח ובדרום-מזרח המועצה האזורית גזר, בדרום קריית עקרון, בדרום-מערב המועצה האזורית ברנר, במערב המועצה האזורית גן רווה ויבנה ובצפון-מערב, גובלת רחובות בכפרים הקטנים כפר אהרון וטירת שלום, הכפופים מוניציפלית לעיריית נס-ציונה.

תהלוכה

תהלוכה או מצעד היא הליכה מאורגנת של המון למטרות חגיגה או הפגנה. לעיתים קרובות מלווה בתחפושות, תזמורת צועדת, בימות צפות ובלונים גדולים.

בבריטניה המונח שמור למצעדים צבאיים או אירועים אחרים בהם המשתתפים צועדים במבנה (בדומה לטקס יום העצמאות בכל שנה המתקיים בהר הרצל במדינת ישראל).

מחאות והפגנות יכולות ללבוש צורה של תהלוכה. אולם במקרים כאלה הן לרוב מכונות "צעדות", ולהן מטרות ויעדים מוגדרים בעלי אופי פוליטי, ציבורי, כלכלי ומשפטי.

עם המצעדים המפורסמים נמנים מצעדים צבאיים המתקיימים בסמוך לציון יום הניצחון במלחמות, הקמת מדינה ועוד, כדוגמת מצעד צה"ל בישראל. מצעדים נוספים הם מצעדי הגאווה - מצעד שנתי המתקיים בערים שונות ברחבי העולם, בו מציינים לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) את מאבקם להכרה ולשוויון זכויות. מצעד ידוע נוסף הוא מצעד החיים - מצעד של צעירים יהודים מישראל ומהתפוצות, המתקיים מדי שנה בעיר אושוויינצ'ים שבפולין, ובו משתתפי המצעד צועדים במסלול שיוצא מאתר מחנה ההשמדה אושוויץ I שבעיר אל אתר מחנה בירקנאו (אושוויץ II), ומטרתו להנחיל בקרב הדור הצעיר את זיכרון השואה ולהנציח את קורבנותיה.

תחרויות יופי בישראל

תחרויות יופי בישראל החלו עוד לפני הקמת המדינה. בשנת 1926, בעקבות ההצלחה של נשפי הקרנבל הפרטיים והנשפים העממיים בתל אביב, הוחלט לערוך במסגרת חגיגות פורים תחרות יופי בשם "אסתר המלכה העברייה", המייצגת את היופי העברי הטיפוסי, והזוכה הייתה מובילה את עדלאידע, תחרות זו כמו תחרויות נוספות שבאו לאחר מכן עוררה התנגדות מצד גורמים דתיים.

תמר קינן

תמר קינן (נולדה ב-13 בינואר 1976 בתל אביב) היא שחקנית, מוזיקאית ודוגמנית ישראלית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.