עדין אבן ישראל

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזַלץ) (נולד בג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937) הוא חסיד חב"ד ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות. אוטודידקט. חתן פרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1988, עיטור נשיא מדינת ישראל לשנת 2012 ויקיר ירושלים לשנת 2017. ידוע בעיקר בשל פירושו לתלמוד.

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)
Harav adin
הרב עדין אבן ישראל עם פירושו לתלמוד
מקום פעילות ישראל ירושלים, ישראל
השתייכות חסידות חב"ד
תחומי עיסוק תלמוד וחסידות
רבותיו רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרב דב בער אליעזרוב, הרב שלמה חיים קסלמן, והרב נחום שמריהו ששונקין.
חיבוריו תלמוד שטיינזלץ, פירושים לתנ"ך ולמשנה תורה, שלושה עשר עלי השושנה ועוד
עדיןשטיינזלץ008
"מרכז שטיינזלץ" בשכונת נחלאות בירושלים (מאי 2007)

ביוגרפיה

נולד בירושלים למשפחה חילונית. אביו, אברהם שטיינזלץ, היה נינו של רבי האדמו"ר הראשון מסלונים, והיה תלמיד של הלל צייטלין ודרכו הכיר את אשתו לעתיד, לאה לבית קרוקוביץ. הוא עלה לארץ ישראל ב-1924 מוורשה שבפולין. היה חבר לח"י וקומוניסט. ב-1936 נסע לספרד על מנת להצטרף לבריגדות הבינלאומיות שלחמו במלחמת האזרחים שם[1].

בשנות העשרה שלו חזר שטיינזלץ הבן בתשובה. את התהליך החל בעזרת הרב שמואל אלעזר היילפרין. הוא למד בישיבת תומכי תמימים של חסידות חב"ד בעיר לוד. בין השאר למד אצל הרבנים דב בער אליעזרוב, שלמה חיים קסלמן ונחום שמריהו ששונקין. בהמשך למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית ולימודים תורניים בישיבות בירושלים. כשהיה בן 24 מונה למנהל בית ספר הצעיר ביותר בארץ[2]. בעל השכלה רחבה בתחומי דעת שונים.

בשנת ה'תשנ"א 1991 שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בהמלצת רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד[3].

בשנת ה'תשע"ז, 2017 הוענק לו התואר "יקיר העיר ירושלים"[4]

בדצמבר 2016, כסלו ה'תשע"ז, עבר אירוע מוחי קשה.

פעילות ציבורית וחינוכית

RavAdinDov
הרב עדין אבן ישראל יחד עם הרב דוב זינגר בהתוועדות בישיבת מקור חיים

בשנת ה'תשכ"ה, 1965 הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת נחלאות שבירושלים, העוסק בביאור התלמוד במטרה להנגישו לקורא הישראלי של ימינו[5]. התלמוד בהוצאתו, הידוע כ"תלמוד שטיינזלץ", מנוקד, מפוסק ומחולק לפסקאות. בנוסף לפירושים המקובלים (רש"י ותוספות), נכללים בו תרגום של התלמוד מארמית לעברית בתוספת מבואות, הסברים קלים, סיכומים, ביוגרפיות של חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות ועוד. הכרך הראשון יצא לאור בשנת 1967[6]. בשנת 2004 יצאה לאור גרסה ממוחשבת של מהדורתו על גבי תקליטור. ב-2010 (א' בכסלו ה'תשע"א), הסתיים הפרויקט עם צאתו לאור של הכרך האחרון[7].

בשנת ה'תשמ"ד 1984 הקים בירושלים את הישיבה הגבוהה "מקור חיים" בשיתוף הרב מנחם פרומן והרב שג"ר, שנסגרה לאחר ארבע שנים[8]. לאחר מכן נפתחה בשכונת מקור חיים בירושלים הישיבה התיכונית מקור חיים בנשיאותו, שלאחר מכן עברה לכפר עציון. בשנת 1989, בסמוך לנפילת מסך הברזל, הקים את הישיבה הראשונה במוסקבה שזכתה להכרת שלטונות ברית המועצות[9]. בשנת 1999 הוקמה בנשיאותו הישיבה הגבוהה בתקוע.

בשנת תשמ"ח 1988 הוענק לו פרס ישראל למדעי היהדות. בשנת תשע"ב (2012) זכה בעיטור נשיא מדינת ישראל.

בשנת ה'תשס"ד יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור.

בשנת ה'תשס"ה (2005) הקים הרב אבן ישראל (עם הרבנים ישראל אריאל, יואל שוורץ ואחרים) ארגון בשם "סנהדרין החדשה". במסגרת זו מונה הרב אבן ישראל ל"נשיא הסנהדרין". הוא ראה את הגוף החדש כגוף "עוברי", שאינו אלא בסיס לסנהדרין אמיתית בעתיד. במשך השנים התמעטה מעורבותו בגוף זה ובסיוון ה'תשס"ח (2008) הודיע על פרישתו.

בשנת ה'תשס"ו 2006 פתח בשכונת נחלאות שבירושלים את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי, שבו מתקיימים שיעורים וסדנאות.

משמש גם כנשיא חטיבת הביניים והתיכון התורני 'שפע', שהוקמו בשנת ה'תשס"ח.

בשנת ה'תשע"ו נבחר לאחד מ״אנשי השנה״ של מקור ראשון[10].

מאוגוסט 2016 כתב במשך כמה חודשים טור קבוע במוסף "שבת" של מקור ראשון על פרשת השבוע. שכתובים מהתוועדויותיו מתפרסמים לעיתים קרובות בעלון קרוב אליך. חלק מהן יצאו בספר התוועדות.

הרב אבן ישראל מושפע מתורת אדמו"רי חב"ד והרבי מקוצק. הוא שמר על קשר מיוחד עם רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד והיה בין היחידים שנכנסו אליו ל'יחידות' בשנותיו האחרונות[דרוש מקור]. היה בקשר קרוב גם עם האדמו"ר מגור, רבי ישראל אלתר, ואת ביאורו למסכת פאה מן התלמוד הירושלמי הכין לבקשת אחיו וממשיכו באדמו"רות, רבי שמחה בונים אלתר.

ביקורת

בשנת 1989 יצאו רבנים חרדים בולטים, בעיקר ליטאים, בקול קורא שאוסר את ספריו של הרב שטיינזלץ. הרב אלעזר מנחם מן שך כתב כי על ידי הלימוד של התלמוד המבואר של הרב שטיינזלץ "סר כל זיק של קדושה ואמונה" והדבר יביא לשכחת התלמוד. עוד תקף את חיבוריו האחרים וטען "שיש בהם דברי מינות ואפיקורסות וחילול כבוד התורה" וכי הרב שטיינזלץ "מעז לדבר בזלזול נורא על האבות הקדושים, התנאים והאמוראים, אשר אין לנו כלל תפיסה בגודל מדריגתם והשגתם" ו"ספריו צריכים גניזה, ואסור ללמוד ולעיין בהם ולהכניסם לבית המדרש, והירא דבר ה' ישמור נפשו מלהחזיקם בביתו". אל קריאתו של הרב שך הצטרפו רבנים בולטים ובהם הרב יוסף שלום אלישיב והרב אהרן לייב שטיינמן[11]. הרב שמואל הלוי וואזנר פרסם עם בית דינו פסק הלכה לפיו "איסור גמור לעיין ולהפיץ את ספרי הרב שטיינזלץ", בנימוק כי בספרו "תלמוד לכל" ובפירושיו לתלמוד יש "לשונות של זלזול" בחכמי הגמרא. גם הרב ניסים קרליץ פרסם עם בית דינו פסק הלכה האוסר את ספרי הרב שטיינזלץ. כתוצאה מכך הוחרם התלמוד המבואר של הרב שטיינזלץ אצל רבים בציבור החרדי, בעיקר בזרם הליטאי.

בעקבות זאת פרסם המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, המוציא לאור את ספרי הרב שטיינזלץ, מודעת הבהרה ובה נאמר כי בספרים שנגדם יצאו הרבנים "שלטו בהם ידי סופרים זרים ונשתרבבו בהם דברים שאין רוח חכמים נוחה מהם ואסור לפרסמם, וכל הדברים הם רחוקים ממהלך מחשבות מרן שליט"א (=הרב שטיינזלץ)". כעבור זמן פרסם הרב שטיינזלץ עצמו מודעת הבהרה ובה כתב: "בעקבות תוכחת הגאונים הבד"ץ של העדה החרדית שליט"א תודתי נתונה להם על שהעמידוני על האמת שרבים מהדברים בספרים אחדים שפורסמו על שמי נכתבו שלא כדת. והנני מפרסם בזה שאתקן כל הראוי תיקון בס"ד בהתאם להוראות גדולי הדור שליט"א. ואני חוזר ומבקש מכל אשר הספרים הללו נמצאים ברשותם להחזירם אלי ואחזיר לתמורתם, ובינתיים שלא ישתמשו בהם כלל"[דרושה הבהרה].

ב-2011 התבטא לגבי הביקורת:

חלק מזה נבע ממקורות לא טהורים. היו לכך כל מיני סיבות ששייכות אל 'מתחת לחגורה', ואינן שייכות לעניינים שבקדושה. היו גם סיבות שאני יכול להבין. תראה, כאשר מישהו גדל והתחנך בתוך העולם החרדי אז מכירים אותו ומתייחסים אליו אחרת. אבל כשבא מישהו, שהוא, לגבי רבים, זר, חושדים בו. זה היה גם חלק מסוים מהמערכה נגד חב"ד[12]

תלמוד שטיינזלץ

Talmudadin
דף מתלמוד שטיינזלץ

תלמוד מבואר, הידוע כ"תלמוד שטיינזלץ" - הוא סט של מסכתות התלמוד הבבלי בהוצאה מנוקדת, עם ביאורים והסברים בשפה מודרנית. פירוש דומה יצא על מסכתות פאה ושקלים מן התלמוד הירושלמי.

מספריו

  • ביאור על ספר התניא - בתשעה כרכים
  • ביאור על משנה תורה לרמב"ם -ביאור, פסקי הלכה במקומות בהם לא נפסקה להלכה דעתו של הרמב"ם, ומאמרי הרחבה בנושאים אקטואליים. 16 כרכים (ספרי 'זמנים' ו'טהרות' בשני כרכים כל אחד), בהוצאת קורן.
  • התנ"ך המבואר, הוצאת קורן[13]
  • אישים בתלמוד, בסדרת אוניברסיטה משודרת
  • נשים במקרא, בסדרת אוניברסיטה משודרת
  • דמויות מן המקרא, בסדרת אוניברסיטה משודרת
  • הסוציולוגיה של הבערות, עם עמוס פונקנשטיין, בסדרת אוניברסיטה משודרת
  • אשת חיל - אלבום, הוצאת מילתא
  • הגדה של פסח, עם הוראות, הסברים ומנהגים, הוצאת כרטא
  • הסידור והתפילה, מדריך למתפלל ולמעיין, הוצאת משכל
  • התלמוד לכל, הוצאת משכל
  • מדריך לתלמוד - הקדמה כללית הכוללת רקע, תרגום מילים בסיסיות ותיאור המהלכים התלמודיים, הוצאת כתר
  • ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן, עם פירושו
  • שלושה עשר עלי השושנה - נושאים בתורת הסוד
  • הבן יקיר לי - שיחות ומאמרים על העם היהודי
  • חיי שנה - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, הוצאת ידיעות אחרונות
  • חיי עולם- אסופת שיחות ומאמרים על פרשת השבוע, הוצאת קורן
  • אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים, בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע
  • ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים
  • יצא סוד - שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים
  • נשמה - אופי הנשמה, מקורה ותפקידה, הוצאת מגיד
  • My Rebbe - ביוגרפיה של רבי מנחם מנדל שניאורסון המשולבת בחוויות האישיות של המחבר עמו, הוצאת מגיד, (באנגלית)
  • התוועדות - אסופת התוועדויות שנאמרו בישיבת תקוע, בהוצאת ספרים מעיינותיך, ה'תשע"ז
  • תהילים קורן - (2017) תהילים עם פירושו[14], בליווי איוריו של האומן החסידי ברוך נחשון ופנינים מתורת החסידות.
  • תשובה - עיונים והגיגים
  • עדין שטיינזלץ ויניב מזומן, נתיב לתלמוד, הוצאת ידיעות ספרים והוצאת מא"י, 2017.
  • סודות היהדות, סידרה בת 4 חלקים: התורה - על חמשת חומשי התרה, החכמה - על המשנה והגמרא, המחשבה - על הפילוסופיה היהודית, המוסר, הקבלה והחסידות, ההלכה - מדריך הלכתי, המקיף את מעגל החיים, לוח השנה וחיי היום-יום, 2018

כמה מספריו תורגמו לאנגלית, רוסית, צרפתית, פורטוגזית וסינית[15].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו עדין שטיינזלץ על אביו: אגדות מבית אבא, מעריב, 12 ביוני 1986
  2. ^ באתר ערוץ 7 באנגלית
  3. ^ קובץ וידאו לקט שבו הרב שניאורסון מציע לרב עדין לשנות את שם משפחתו
  4. ^ הרב אבן ישראל ברשימת יקירי העיר ירושלים לשנת תשע"ז.
  5. ^ יעקב אדלשטיין, התלמוד בפירוש עברי חדש, הצופה, 19 בנובמבר 1965, עמ' 5
  6. ^ כרך התלמוד המנוקד נמסר לשר הדתות, הצופה, 28 בנובמבר 1967, עמ' 3; משה גבירצמן, התלמוד בעברית, שם, 26 במאי 1967, עמ' 4; יצחק אבינרי, ראשיתו של מפעל תלמודי גדול, מעריב, 8 בדצמבר 1967, עמ' 23
  7. ^ הרב שטיינזלץ סיים את הביאור: תודה לבורא עולם, באתר ynet
  8. ^ אריאל הורוביץ, מתח גבוה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 18 ביוני 2017
  9. ^ עדי שרצר, נעמה זיגדון ולי ברטוב, ריאיון עם הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ), ישראלים 8 (תשע"ז), עמ' 8.
  10. ^ הרב עדין שטיינזלץ, אנשי השנה של מקור ראשון
  11. ^ שאל את הרב, באתר כיפה, כ"ב ניסן ה´תשס"ז
  12. ^ מוטי לוי‏, הרב שטיינזלץ: הרבנים החרדיים אינם מושלמים, באתר וואלה! NEWS‏, 30 במאי 2011
  13. ^ קובי פינקלר, ספר חדש: התנ"ך המבואר, באתר ערוץ 7, 6 באוקטובר 2016
  14. ^ מנחם ברונפמן, על ביאורו של הרב שטיינזלץ לתהילים, באתר עלי ספר
  15. ^ ספריו באתר מרכז שטיינזלץ
בית הכנסת צמח צדק

בית הכנסת צמח צדק הוא בית הכנסת של חסידות חב"ד ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. הוא נמצא ברחוב חב"ד, מול בית הכנסת החורבה והקארדו, במקום שכונה "חצר חב"ד". בית הכנסת נקנה בה'תרי"ח (1858), ומשנת ה'תרכ"ו (1866) נקרא במסמכים הרשמיים "כנסת אליהו". בשנת ה'תרל"ט (1879) נבנתה בו קומה שנייה.

דב בער אליעזרוב

הרב דב בער אליעזרוב (קזרנובסקי; ח' בטבת תרס"ח, 13 בדצמבר 1907 - י"ח באב תשנ"ז, 21 באוגוסט 1997) היה רב מחנה המעצר בלטרון בתקופת המנדט הבריטי, רבה של שכונת קטמון בירושלים וחבר בבית דין רבני חב"ד.

המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים

המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, ירושלים, בראשותו של הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הוא גוף המרכז את מרבית פרסומיו של הרב שטיינזלץ ובראשם תלמוד שטיינזלץ.

את המכון הקים אברהם שטיינזלץ, אביו של הרב שטיינזלץ, בשנת 1965, במטרה לעזור לבנו לקדם את פרויקט "התלמוד המבואר". בשנת 2002 זכה המכון בפרס שז"ר המוענק על ידי מרכז זלמן שזר למחקרים בתולדות עם ישראל.

המכון נמצא בשכונת נחלאות בירושלים ומנהלו כיום הוא מני אבן ישראל. המכון מעסיק כמה עשרות אנשים העוסקים בפרויקטים שונים, ביוזמתו ובפיקוחו של הרב שטיינזלץ.

יאיר שלג

יאיר שלג (נולד ב-18 בספטמבר 1964) הוא עיתונאי וסופר ישראלי, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה בתחום דת ומדינה.

ישיבת מקור חיים

ישיבת מקור חיים (השם הרשמי: מוסדות מקור חיים) היא ישיבה תיכונית השוכנת בקיבוץ כפר עציון, בנשיאותו של הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). בראשות הישיבה עומדים הרב דוב זינגר והרב דוד רבינוביץ'. הישיבה היא חלק ממוסדות שפע-מקור חיים בראשותו של הרב עדין אבן ישראל, ולומדים בה כ-300 תלמידים. היא מתייחדת באופייה החסידי-ארצישראלי, שיש המשווים אותו לנאו-חסידות.

ישיבת תקוע

ישיבת תקוע היא ישיבה ברוח חסידית אשר הוקמה בתקוע בשנת תשנ"ט (1999). נשיאה הוא הרב עדין שטיינזלץ.

מאיר מארים שאפיט

רבי מאיר מארים (קרי: מיירים) שאפיט (תק"ס, 1800? - י' בחשוון תרל"ג, 11 בנובמבר 1872), היה רב ודיין. נודע בעיקר כפרשן התלמוד הירושלמי, בשל ספריו ניר ו"לולאות". שימש כרבן של מייצ'יט, וישנבה, יאקובשטאט, שווינציאן וקוברין.

מאמרי אדמו"ר הזקן

מאמרי אדמו"ר הזקן היא סדרת ספרים שיצאה לאור על ידי מערכת "אוצר החסידים" של הוצאת קה"ת. מבחר ממאמרים אלו נדפס בספר תורה אור - לקוטי תורה.

מדריך לתלמוד

מדריך לתלמוד, מושגי יסוד והגדרות הוא לקסיקון של התלמוד מאת הרב עדין שטיינזלץ. ראה אור לראשונה בשנת 1984 בהוצאת כתר בירושלים. לספר קדם הספר "תלמוד לכל" העוסק באותם נושאים.

מלאך

מלאך הוא ישות על-טבעית הקיימת לפי האמונה בדתות השונות, בהן יהדות, נצרות ואסלאם. בדרך כלל מתואר המלאך כיצור שמימי רוחני הנשלח לבצע משימה אלוהית או כמעביר את דבר האל לבני האדם (בדומה לנביא האנושי).

בתרבות הפופולרית, שהושפעה מהאיקונוגרפיה הנוצרית מתוארים המלאכים כישויות יפות דמויות אדם, עם כנפי ברבור לבנות על גבם והילה מעל ראשם.

מסכת ברכות

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה בשישה סדרי משנה. היא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

מסכת יבמות

מַסֶּכֶת יְבָמוֹת היא המסכת הראשונה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה ובתלמוד. במסכת זו שישה עשר פרקים אשר עוסקים ברובם בדיני ייבום וחליצה ואיסורי עריות. סוף המסכת עוסק בדיני עגונות. מסכת זו נכללת במסכתות הידועות בכינוי ענ"י שהן: עירובין, נידה, ויבמות, הנחשבות למסכתות הקשות ללימוד ולהבנה שבתלמוד הבבלי. הסיבה שמסכת זו נחשבת קשה היא מפני שכדי להבינה יש צורך לתפוש מבנים מורכבים של שושלות משפחתיות.

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 121 דפים.

מסכת פאה

מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים לאחר מסכת ברכות. המסכת עוסקת במצוות פאה (הקצאת חלק מהקמה בשדה (עוד לפני הקציר) עבור עניי העם), לקט שכחה ופאה, פרט ועוללות, מעשר עני ושאר מתנות עניים.

במסכת מפורטות ההלכות הקשורות במצווה, כמו למי מותר לקחת מהפאה, מה גדלו של החלק שצריכים להקצות לפאה, מתי מותר לעניים לקחת מהפאה, וכדומה.

ככל המסכתות בסדר זרעים (למעט מסכת ברכות) על מסכת זו אין תלמוד בבלי אלא רק משנה, תוספתא ותלמוד ירושלמי. בתלמוד הירושלמי, הפרק הראשון של מסכת זו כולל בתוכו הלכות תלמוד תורה ולשון הרע ועיקרו כולל דברי מוסר.

סידור

הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים. בסידורים רבים ניתן למצוא גם דינים וברכות שונות ואת קריאות התורה לימים שני וחמישי. הסידור מלווה את היהודי מלידתו (ברית מילה) ועד מותו (הלוויה) והוא "ספר החיים של היהדות".

פרס כץ

פרס כץ הוא פרס המיועד לאישים ומוסדות העוסקים ביישום והפעלת ההלכה בחיים המודרניים, ביצירות שבכתב ובמפעלים מעשיים. גובה הפרס 25,000 דולר.

הפרס מוענק בישראל החל משנת 1975 מטעם קרן משפחת כץ ממקסיקו. בראש הקרן עמד ד"ר מרקוס דוד כץ עד לפטירתו ב 27 ביולי 2016.

בין הזוכים במהלך השנים:

אישים: הרב יוסף דב סולובייצ'יק, הרב שלמה גורן, הרב עמנואל יעקובוביץ, הרב ישראל מאיר לאו, הרב אליעזר יהודה ולדנברג, הרב שלמה יוסף זווין, הרב יונתן זקס, הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב עדין אבן ישראל, הרב הרשל שכטר, פרופ' מנחם אלון, פרופ' זאב לב, הרב יוסף קאפח, הרב יהושע נויבירט, הרב לוי יצחק הלפרין, פרופ' נחום רקובר, ד"ר חנה קטן, הרב נפתלי בר-אילן, הרב והסופר חיים סבתו, פרופסור מנחם בן ששון, הרב אליעזר מלמד, הרב רצון ערוסי, פרופ' יעקב שויקה, הרב פדהצור ארביב.

מכוני מחקר: מכון צומת, מכון מדעי טכנולוגי להלכה, אוצר הפוסקים, מכון כת"ר, מכון פוע"ה ומכון משפטי ארץ.

פרשני המקרא

פרשנות המקרא שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14. מאז, במשך תקופה של כמעט 400 שנה לא נכתבו כמעט ספרי פרשנות, ומה שנכתב היה ברובו פרשנות על רש"י או על הערות המסורה.

יצירת הפרשנות לתנ"ך התחדשה בתחילת המאה ה-17 עם פירוש אור החיים, והתגברה בעקבות תנועת ההשכלה והתגובות השונות לה. מאז הקמת מדינת ישראל התגבר מאוד העיסוק בתנ"ך, יצאו לאור מספר כתבי עת על התנ"ך (למשל, מגדים) ונכתבו פירושים רבים על התנ"ך ועיונים בו ובפרשניו, כדוגמת עיוניה של נחמה ליבוביץ והמפעל הגדול של "דעת מקרא".

שמעון התימני

שמעון התֵּימָנִי (או שמעון התִּימְנִי; 80-120 לספירה) היה תנא בן הדור הרביעי, ככל הנראה ממוצא תימני או מהעיר תמנה, והיה פעיל ביהודה.

תלמוד בבלי

התלמוד הבבלי הוא חיבור שבו מסוכמת הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל. הגות זו נכתבה בעיקרה כפרשנות על דברי דורות קודמים של חכמים, דהיינו על המשנה ועל הברייתות, בצורה של ביאור והרחבה לששת סדרי המשנה.

בנוסף לתוכן האמוראי, מצויים בתלמוד קטעי עריכה וקישור שנכתבו בתקופה מעט מאוחרת יותר בידי עורכים בבליים מדור הסבוראים, שחלק מדבריהם משוקעים בתלמוד עצמו. מלבד המשנה מביא התלמוד גם מובאות תנאיות אחרות, שלא נכנסו לסדרי המשנה, המכונות "ברייתות" - חיצוניות (חלקן מוזכרות גם במדרשי התנאים: מכילתא, ספרא וספרי, בתוספתא ובמקומות אחרים).

שפת התלמוד הבבלי היא שילוב של עברית משנאית (בציטוט המשנה וציטוט דברי אמוראים מוקדמים) וארמית בבלית (בטקסט הפרשני). התלמוד הבבלי הוא בעל היקף גדול, ובמהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של פרשנים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים. החל מהדפסת ש"ס ונציה בשנים 1520–1523, נקבעה "צורת הדף", שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם במהדורת וילנא, שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים.

תלמוד שטיינזלץ

תלמוד שטיינזלץ הוא מהדורה של התלמוד הבבלי בעריכת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). התלמוד במהדורה זו מנוקד, מפוסק, מחולק לפסקאות, ובנוסף לפירושים המקובלים (רש"י ותוספות) נכללים בו תרגום של התלמוד מארמית לעברית בתוספת מבואות, הסברים קלים, סיכומים, ביוגרפיות של חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות ועוד. כל אלה מקלים על הלומד בן זמננו בגישתו לתלמוד. למהדורת התלמוד הבבלי נוספה מהדורה של מסכת פאה ומסכת שקלים מהתלמוד הירושלמי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.