עדות

עדות היא מסירת תיאור של מאורע או נושא מסוים, על ידי מי שחווה אותם בצורה קרובה. עדות נמסרת במקרים אחדים:

  • במשטרה, במסגרת חקירה של אירוע.
  • בבית המשפט, כניסיון לבירור האמת במסגרת ההליך המשפטי.
  • במחקר היסטורי, לשם תיעוד המאורעות הנחקרים.
Secretary of State Hillary Rodham Clinton
מזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון מעידה בפני הסנאט
Ben-Gurion at Anglo-American Committee
דוד בן-גוריון מעיד בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל בירושלים
Greenspan testimony at Eichman trial1961
מרדכי אליעזר גרישפן, אחיו של הרשל גרינשפן, מעיד במשפט אייכמן בירושלים

עדות בבית משפט

עדות בבית משפט ניתנת על-פי דיני הראיות.

עד מעיד בבית משפט על כל מה שקלט במישרין בחושיו (ראיתי את..., שמעתי קול נפץ..., חשתי חום רב... ). העד רשאי להעיד עובדות אלה בלבד. התרשמותו, דעותיו ומסקנותיו של העד מאותן עובדות פסולות בדרך כלל כראיה, בהיותן "עדות סברה".

עדות של עד מומחה, כגון רופא, פסיכולוג, שמאי וכדומה, שונה מעדות רגילה, מאחר שבית המשפט רשאי לקבל את המסקנות של המומחה העולה מהממצאים שלפיו.

עדות מפי השמועה

עדות מפי השמועה או עדות שמיעה, משמעה דברים ששמע אדם מפי אחר. עדות מפי השמועה אסורה על פי דיני הראיות, למעט חריגים מסוימים, שכן האדם ששמע את הדברים אינו יכול להיחקר לגבי אמיתות תוכנם. צד להליך משפטי אינו רשאי להביא עד שיספר על דברים ששמע מפי אחר ולא קלט אותם בעצמו באופן בלתי אמצעי. החריגים הם, עדות על דברים שאמר אדם בעת אירוע אלימות. לדוגמה, אדם מוכה צועק "פלוני, מדוע אתה מכה אותי". אמירה זו תהיה קבילה גם אם תובא על ידי האדם ששמע אותה. כמו כן, אמירות המלוות מעשה או אמירות שנאמרות בעת אירוע מרגש, גם הן קבילות במידה ואדם כלשהו יעיד לגבי עצם אמירתן. הרציונל הוא שאמירות כאלה אינן חשודות כאי אמירת אמת עקב הנסיבות בהן הן נמסרות.

עדות מומחה

מומחה הוא מי שעוסק בנושא שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע, ועדותו נדרשת כאשר יש להוכיח עניין שבנושאים אלה. לדוגמה: עדות מומחה רפואי שהוא רופא בתביעה לתשלום פיצויים בגין נזק גוף, או עדות מומחה שהוא גרפולוג בתביעה נגד צוואה מזויפת.

ככלל, עדות מומחה מוגשת כחוות דעת כתובה, ולבעל הדין הנגדי יש זכות להגיש חוות דעת נגדית. בדומה לעדות רגילה, הצדדים רשאים בדרך כלל לחקור מומחה על חוות דעתו. במקרים רבים ממונה מומחה "נייטרלי", על ידי בית המשפט, בהסכמת הצדדים או בלעדיה. מומחה כזה מכונה מומחה מטעם בית המשפט. מומחה שחוות דעתו נדרשת לשם הכרעה בין חוות דעת סותרות מכונה מומחה מכריע, ואם הוא ממונה בהסכמת הצדדים חוות דעתו באה במקום חוות הדעת המנוגדות. השימוש במומחים נפוץ באופן מיוחד בתביעות מסוגים מסוימים, כגון בתביעות רשלנות מקצועית או רשלנות רפואית. בתביעות נזיקין על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים יש חשיבות לחוות דעת רפואית, ומשום כך נקבעו סדרי הדין המיוחדים לפיהם הצדדים אינם מביאים עדויות מומחים מטעמם, אלא ממונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט, זאת כדי לחסוך בעלויות ולייעל את ההליך.

ראו גם

קישורים חיצוניים

בית חרושת

בית חרושת או מפעל הוא סדנת ייצור גדולה, לרוב ממוכנת, שבה מייצרים דברים (כגון כלי רכב, מוצרי צריכה, מכשירים ביתיים, שעונים, אריזת ושיווק מזון ועוד). בתי החרושת המודרניים ממוכנים ברובם ומתבססים על פס ייצור.

בית חרושת הוא בדרך כלל מבנה גדול ומקורה, שבו אולם אחד גדול ("אולם ייצור") ובצידו מספר חדרים שנועדו להנהלה ולעובדים (משרדים, חדר אוכל, חדר מנוחה, ארוניות לציוד אישי וכו'). לעיתים קרובות, קרוב לבית החרושת ישנו מחסן בו מאוחסנים חומרי הגלם והתוצרים. באולם הייצור פזורות מכונות המהוות חלק מפס הייצור. לצידן ניתן למצוא כלי עבודה, כיסאות לפועלים וכבלי חשמל, מים, אוויר ותמסורת. באולמות ייצור מסוימים ישנו עגורן גשר המרחף מעל כל מרחב הייצור ומאפשר העברת משאות כבדים ממקום למקום בתוך האולם בקלות ויעילות. באולמות שבהם אין עגורן משתמשים לרוב במלגזות. המפעלים המתקדמים ביותר מתבססים על פס ייצור שכמעט כולו אוטומטי שרוב העבודה בו נעשית על ידי רובוטים המבוקרים בידי מחשב.

בתי החרושת החלו להופיע בעקבות המהפכה התעשייתית ורתימת כוח הקיטור על מנת לבנות מכונות שמסוגלות לבצע עבודה גדולה בהרבה מאשר מסוגל האדם הרגיל. במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היו בתי החרושת מקור פרנסתם העיקרי של תושבי הערים, שגדלו מאוד באותה תקופה. באותה תקופה הייתה מודעות מאוד נמוכה לזיהום אוויר והמפעלים גרמו לערפיח גדול שנפלט מארובותיהם עקב הצורך בשריפת פחם ודלק אחר כדי להניע את המכונות. בשנות ה-60 גדלה המודעות לאיכות הסביבה ובשנות ה-80 החלו בתי חרושת לנקוט בהדרגה צעדים להקטנת זיהום האוויר שהם גורמים. גם העברת מקור הכוח משריפת דלק לחשמל גרמה לירידה בערפיח ובזיהום הנפלט מבתי החרושת.

עדות להווי החשוב של בתי חרושת ממוכנים אלה ניתן למצוא בסרטו של צ'ארלי צ'פלין על הווי התעשייה בשנות ה-20 של המאה ה-20: "זמנים מודרניים".

דיני הראיות

דיני הראיות הם ענף משפטי של הדין הפרוצדורלי העוסק בסדרי הדין, ומכיל את הכללים באשר ל"כשרות", "קבילות" "משקלן של ראיות" ו"דיות ראיות" הבאות להוכיח את העובדות השנויות במחלוקת, לצורך הכרעה במשפט, בדיון פלילי ובדיון אזרחי.

כללים אלו נועדו לקבוע כיצד מבררים עובדות, להבדיל מברור מחלוקות אחרות בהליכי משפט כמו פרשנות הדין, חומרת המעשה, רמת הענישה, פסיקה קודמת, כוונה פלילית ועוד. מטרתם להסדיר את הסוגיות השונות בהליך פלילי וגם אזרחי בהקשר לברור העובדות, כגון מי כשיר לעדות, אופן הגשת מסמכים הקלטות ותמלילים, מגבלות על עדות קטין או קרוב משפחה, כללים לביצוע חקירה ראשית ונגדית, עד עוין, עד מדינה, עד מומחה, הענקת חיסיון ומכלול הסוגיות המהוות את שגרת בירור העובדות במשפט.

כללי 'כשרות' הם מערכת הכללים הקובעת אילו סוגי עדים, עדותם פסולה או כשרה בפני בית המשפט.

כללי 'קבילות' הם מערכת הכללים הקובעת אילו עדויות יתקבלו בבית המשפט, כאשר הכלל הבולט היא כי "עדות שמיעה", לאמור, עדות שלא נתפסה בחושיו של עד אלא זה שמעה או הבינה מאחר פסולה כראיה לאמיתות תוכנה משום שהיא עדות לפי שמועה.

כללי 'משקל' הם מערכת הכללים החלה על ראיות - כשרות וקבילות - והמחייבת משקל מסוים לצורך הכרעה/הרשעה בשלבי המשפט השונים, כגון ראיה חלוטה, ראיה מכרעת או ראיה לכאורה.

כללי 'דיות ראיות' הם כללים בדיני הראיות הקובעים באילו משפטים יהא די בעדות יחידה להכריע את הדין, ואיזו תוספת ראייתית תידרש, אם תידרש.

האדם השחור

שחורים הוא מונח נפוץ בארצות המערב לאנשים בעלי צבע עור חום כהה.

בארצות הברית נעשה שימוש בכינוי שחור (black) לצד אמריקאים-אפריקאים ה"שחורים" החיים בארצות הברית. בישראל היה מקובל בעבר הכינוי כושים, שהיא מילה שמקורה בתנ"ך לציון אנשים מממלכת כוש שלפי הפירוש המקובל שכנה בסודאן של ימינו, אולם, בהשפעה עקיפה של אי תקינותו הפוליטית של הביטוי "ניגר" בארצות הברית הפך גם הכינוי "כושי" בהדרגה לבלתי תקין פוליטית בישראל במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, ומסוף שנות ה-90 ואילך הוא נחשב ביטוי של גזענות.בישראל שימש הביטוי "שחורים" לעיתים גם ככינוי (בדרך כלל, כינוי גנאי) לבני עדות המזרח וליוצאי אתיופיה. היו שהשתמשו גם בתרגום היידישאי של המילה - "שווארצע". כיום משמש הביטוי לעיתים קרובות במשמעות אחרת, ככינוי לציבור החרדי, בשל הלבוש האופייני.

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד. העורך הראשי ומנכ"ל ההוצאה הוא פרופ' עוזי שביט. משרדי ההוצאה שוכנים בבני ברק.

בשנותיה הראשונות עסקה ההוצאה בעיקר בספרים הקשורים בארץ ישראל, בציונות ובסוציאליזם, ובספרי עדות מחיי הקיבוץ. כן הוציאה לאור ספרות יפה וספרי ילדים. במהלך השנים התבלטה ההוצאה בתחומי השירה, הסיפורת והמחקר, כמו גם בספרי הילדים שלה.

מפעל בולט של ההוצאה, בשיתוף עם ספרי סימן קריאה, הוא סדרת הסיפורת "הספריה החדשה" בעריכת מנחם פרי.

בשנת 2001 התמזגה הוצאת הקיבוץ המאוחד עם הוצאת ספרית פועלים, לגוף ששמו "הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים". בשנת 2007 נחתם הסכם-הפצה בין ההוצאה לבין כתר ספרים.

הפיליפינים

רפובליקת הפיליפינים (בפיליפינית: Repúbliká ng̃ Pilipinas) היא מדינת איים המורכבת מ־7,641 איים. היא שוכנת במערב האוקיינוס השקט, כ־1,000 ק"מ דרומית מזרחית ליבשת אסיה. נכון ל-2017, מתגוררים בה כ-104.9 מיליון בני אדם.

הפיליפינים היא אחת משתי המדינות היחידות במזרח אסיה שבה רוב האוכלוסייה היא קתולית (לצד מזרח טימור), עדות להשפעת הספרדים ששלטו בה מתחילת המאה ה-16 עד לסוף המאה ה-19.

י"א בתשרי

י"א בתשרי הוא היום האחד-עשר בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום האחד-עשר בחודש השביעי

למניין החודשים מניסן. י"א בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

בקרב עדות החסידים, מכונה יום זה בשם "שם ה'" (או ביידיש: גאטס נאמען).

י"ח באייר

י"ח באייר הוא היום השמונה עשר בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמונה עשר בחודש השני

למניין החודשים מניסן. י"ח באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

יהדות אשכנז

יהדות אשכנז הוא שם כולל למספר עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז ובמזרח יבשת אירופה ובחלק ממערבה. מן המאה ה-9 הופיעו קהילות שפיתחו מאפיינים ייחודיים במרחב שבין נהרות הלואר והריין, בגבול צרפת-גרמניה הנוכחי, כשחבל ארץ זה היה מזוהה בשם "אשכנז" בספרות הרבנית. כבר במאות ה-11 וה-12 נדדו יושביהן גם לארצות הגובלות, כולל שטחי צ'כיה, אוסטריה איטליה ואנגליה, והביאו את מנהגיהם עמם. בנוסף למרחב אשכנזי מוגדל זה, החלה במאה ה-14 הגירה מאסיבית למזרח אירופה, לנחלות האיחוד הפולני-ליטאי לעתיד, כשהבאים לשם משליטים את ארחותיהם על היהודים המקומיים דוברי היודיאו-סלאבית. עד תקופה זו היוו בוהמיה ואוסטריה את "אשכנז המזרחית", אך החל מן המאה ה-16 פיתחה יהדות מזרח אירופה, במיוחד יהדות פולין, אפיון מובהק משלה וניתן היה להבדיל בינה לבין כלל האשכנזים במערב. במאה ה-19 החלה הגירה גדולה נוספת מחוץ לאירופה, ברובה לאמריקה ולארץ ישראל.

מאפייניה המשותפים של יהדות אשכנז היו בעיקר סידור התפילה שלה, נוסח אשכנז, ומאוחר יותר נוסח ספרד החסידי שנגזר ממנו ואומץ על ידי רבים; מסורת פסיקה הלכתית עצמאית שנמשכה מרבינו גרשום עבור ברמ"א, שהוסיף את "המפה" ל"שולחן ערוך", וכלה בפוסקים עד ימינו; הברה אשכנזית נבדלת של לשון הקודש; והניב היהודי-גרמני, היידיש, ששימש בעבר את כל שלוחותיה ועודנו דיאלקט יהודי נפוץ יחסית. בנוסף לכל אלה היו מגוון מנהגים ומסורות. עד למאה ה-18 היוו האשכנזים מאלזס ועד לשטחי אוקראינה וליטא המודרניות מרחב תרבותי מאוחד למדי, למרות הגיוון בתוכו. תהליכי הטמיעה וההגירה שאירעו מאז שמו לכך קץ. הרוב התנתקו ממאפייניהם, אימצו את לשון הסביבה ואורחותיה, וגם האדוקים שימרו בעיקר מרכיבים דתיים מובהקים. עם זאת, פרטים שונים – כמו מאכלים מסוימים – מוסיפים להיות מוכרים מאוד.

יצחק בן-צבי

יצחק בן-צבי (שימשלביץ') (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל. בין תפקידיו הציבוריים היה ממייסדי "פועלי ציון", יו"ר הוועד הלאומי, חבר ועד הקהילה בירושלים וחבר הכנסת מטעם מפא"י. כחוקר עסק בתולדות עם ישראל וארץ ישראל והתמקד בחקר קהילות ישראל השונות, בראשן עדות המזרח. נבחר שלוש פעמים לכהונה כנשיא מדינת ישראל.

לייפציג

לייפציג (גרמנית: Leipzig, להאזנה (מידע • עזרה), סורבית: Lipsk) (בעבר נקראה גם ליפסיא Lipsia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת סקסוניה שבגרמניה והעיר ה-13 בגודלה בגרמניה.

שם העיר נגזר מהמילה הסלבית Lipa שפירושה תרזה.

מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'

מורשת – בית עדוּת ע"ש מרדכי אנילביץ' לחקר והוראת השואה, הוא מוסד חינוכי ארכיוני לחקר השואה והוראתה, מיסודה של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר והארגונים הנספחים אליו.

המוסד הוקם בשנת 1963 על ידי אבא קובנר מקיבוץ עין החורש, דב בן ארי מקיבוץ מסילות והצלם מורדו (מרדכי) אברהמוב מקיבוץ יקום – פרטיזנים לשעבר ולוחמים נגד הנאצים, חברי הקיבוץ הארצי. הוא קרוי על שמו של מרדכי אנילביץ', ממנהיגי השומר הצעיר בוורשה ומפקד ארגון אי"ל במרד גטו ורשה.

בית העדות והארכיון וכן הוצאת הספרים פעלו בתל אביב עד שנת 1998. בשנה זו הוקם בית מורשת בגבעת חביבה, מרכז ההדרכה והסמינרים של הקיבוץ הארצי, ליד קיבוץ מענית.

בית העדות מורשת כולל:

ארכיון, הקשור ליד יערי בגבעת חביבה.

הוצאת ספרים, המוציאה ספרי זיכרון ומחקר השואה. הוצאת מורשת מוציאה שנים רבות את כתב העת המדעי "ילקוט מורשת" לחקר השואה.

מרכז חינוכי פדגוגי, שבו מתחנכים בני נוער לקראת המסעות לפולין, וללימוד השואה בכללה.בבית מורשת שבגבעת חביבה מתרכזת פעולת בית העדוּת, וכן נערכים שם כנסים וסמינרים מישראל ומחוצה לה. בית מורשת אחראי על הטקס השנתי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, מיסודו של הקיבוץ הארצי, שנערך בקיבוץ יד מרדכי, במקביל לטקסי יום השואה של יד ושם, לוחמי הגיטאות ומשואה.

מזרחים

הכינוי "מזרחים" הוא כינוי בחברה הישראלית בשימוש בשיח הישראלי של ימינו כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם. הוא נכנס לשימוש לכל הפחות בתקופת היישוב הישן, והשימוש בו היה נפוץ בכתביהם של הוגים מזרחים כבר בתקופה זו במובן הגאוגרפי שלו.המושג "מזרחים" תאם בעבר מרחבים גאוגרפיים המזוהים עם החלוקה האסלאמית של מערב "מגרב" (المغرب) לעומת מזרח "משריק" (مشرق), כאשר ה'מערב' מתאר את צפון אפריקה, וה'מזרח' מתאר את ארצות הנהריים מבחינת אימפריות אסלאמיות. בפירושו הנוכחי, המושג אינו משקף בהכרח גבולות גאוגרפיים, אלא גבולות חברתיים. כך לעיתים הוא משמש גם ליוצאי יהדות ספרד מצפון אפריקה.

לקבוצת ההתייחסות "מזרחים" ישנן הגדרות נוספות, כגון "יהודי ארצות האסלאם", "יהודי עדות המזרח", "יהודי המזרח התיכון" או "יהודי ארצות ערב", אם כי הכינויים אינם חופפים; כך, למשל, ישנם "מזרחים" שאינם ספרדים (כגון: יהודי תימן); ו"ספרדים" שאינם נחשבים ל"מזרחים" (כגון: יהודי בולגריה, יהודי יוון, יהודי טורקיה ויהודי איטליה).

במהלך תקופת היישוב הישן, נחלקו יהודי העולם לשתי קבוצות עיקריות - "ספרדים" מאירופה ומארצות האסלאם, ו"אשכנזים" ממערב או ממזרח אירופה. חלוקה זו התבססה על המסורות ההלכתיות העיקריות של יהודי העולם, מאז ימי הביניים, והיא נפוצה עד היום - כחלוקה לאשכנזים, ולספרדים. עם זאת, מאז קום המדינה החלוקה בין אשכנזים לבין ספרדים ומזרחים, אינה דיכוטומית, בשל נישואים בין-עדתיים, המטשטשים את הגבולות העדתיים.

נוסח הספרדים

נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).

ספר עדות

ספר עדות הוא הספר הראשון שהופיע בארץ ישראל ובו עדות ישירה לשואה מפי עד ראייה. הספר פורסם בשנת 1944 בהוצאת עם עובד תחת הכותרת "ספר עדות, רשימותיו של יהודי מוצל מן הגיהנום הנאצי בפולין". הספר נכתב על ידי יעקב קורץ.

עדות (הלכה)

בהלכה, עדות היא הכלי הראייתי החזק ביותר, וכאשר שני עדים מעידים על בית-הדין לקבל את דבריהם, ובלשון התורה: "על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר".

על פי ההלכה, עד הוא אך ורק אדם שראה במו עיניו או שמע במו אוזניו את העניין עליו הוא מעיד. אין אפשרות להעיד על דבר ששמע מעד אחר (עד מפי עד), למעט במקרים בודדים (כגון בעדות על אדם נשוי שמת). כמו כן, ניתן לקבל עדות רק כאשר העד עצמו נמצא כאן ולא על פי עדות שכתב, למעט חתימת עד בשטר ("מפיהם ולא מפי כתבם"). בנוסף, קובעת ההלכה, שעד שהעיד אינו יכול לחזור בו ולהתחרט ("כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד"), ועדותו נשארת על כנה עד שיפסל מהסיבות המובאות בהמשך.

עדות אילמת

עדות אילמת (באנגלית: Silent Witness) היא סדרת דרמת פשע בריטית בהפקת ה-BBC. הסדרה מציגה צוות מומחים ברפואה משפטית העוסקים בפענוח מקרי פשע שונים. העונה הראשונה שודרה ב-1996. יוצר הסדרה הוא נייג'ל מק'קררי שהיה בלש במחלקת רצח בנוטינגהאם. בהמשך יצר סדרת פשע נוספת יחד עם התסריטאי רוי מיטשל בשם "סדר חדש" (New Tricks). עשרים עונות של הסדרה הופקו מאז 1996. בעונות הראשונות כיכבה בסדרה אמנדה ברטון בתפקיד הראשי של ד"ר סם ראיין, עד עזיבתה את הסדרה בעונה השמינית. בהמשך שיחקו בסדרה אנסמבל של שחקנים. בעונה העשרים (2017) מככבים בסדרה אמיליה פוקס, דייוויד קייבס, ליז קאר וריצ'רד לינטרן. התוכנית שודרה ביותר מ-235 מדינות בהן רשת ABC באוסטרליה, רשת Showcase ו-Knowledge Network בקנדה, רשת KRO בהולנד, רשת TV One ו-Prime בניו זילנד, ובערוץ BBC America בארצות הברית. בישראל שודרה הסדרה בערוץ הראשון, בטלוויזיה החינוכית, ובערוץ BBC Entertainment. הסדרה קיבלה אחוזי צפייה גבוהים במשך השנים. בעונה ה-14 בשנת 2011 ממוצע הצופים היה כ-9 מיליון.

עדות שקר

עֵדוּת שֶׁקֶר היא עדות הניתנת בבית משפט ומתבררת ככוללת דברי שקר או הצהרות כוזבות. העד מחויב לומר את האמת, כדי לשמור על אמיתות פסק הדין שיינתן בהליך המשפט.

מתן עדות שקר ביודעין נקבע כעבירה פלילית ברבות ממדינות העולם. בישראל, נקבע בסעיף 237 לחוק העונשין שהעונש על עדות שקר הוא מאסר של עד 7 שנים: "המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו - מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו - מאסר תשע שנים".

אמירות פרשניות אינן נחשבות עדות שקר שכן אנשים פעמים רבות אומרים דברים שאינם מדויקים לא ביודעין או לא בכוונה. אנשים גם עשויים להחזיק באמונות תמימות אך שגויות לגבי עובדות מסוימות או שזכרונם אינו מדויק. כמו כל הפשעים בשיטת המשפט המקובל, עדות שקר מצריכה יסוד נפשי מסוג מחשבה פלילית (mens rea) ויסוד עובדתי - "אקטוס ראוס" (actus reus) כדי להוכיח את קיום הפשע.

במדינות מסוימות כמו צרפת למשל, חשודים לא יכולים להחקר תחת שבועה ועל כן לא יכולים להעיד עדות שקר, ולא משנה מה יאמרו במהלך משפטם.

האיסור על עדות שקר חל גם על עדים שמסרו את עדותם בכתב בתצהיר.

פרייבורג

פרייבורג בברייסגאו (בגרמנית: Freiburg im Breisgau) היא עיר במדינת באדן-וירטמברג שבדרום-מערב גרמניה. העיר מאכלסת כ-230,000 תושבים (נכון לשנת 2011) ומוקפת בהרי היער השחור הסמוך למשולש הגבולות גרמניה-צרפת-שווייץ. פירוש שמה בתרגום מגרמנית הוא "העיר החופשית", עדות לעובדה שהעיר הוקמה כאזור סחר חופשי.

העיר פרייבורג נחשבת לעיר החמה ביותר בגרמניה והאקלים לרוב חמים ובהיר יותר משאר ערי גרמניה.

שקר

שקר הוא הצהרה או משפט לא נכון - ההפך מהאמת - שנאמר על ידי אדם שברצונו להסתיר את האמת מאדם או קבוצה. שקר נוצר על ידי הצהרה שהאדם המשקר מציג אותה כהצהרה אמיתית ומנסה לגרום לנוכחים להאמין להצהרה. ההצהרה יכולה להיות נכונה בחלקה, ועדיין תחשב כשקר.

שקרנים נחשבים כאנשים לא נאמנים וישרים בחברה. על פי החוק, מתן עדות שקר היא עבירה פלילית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.