עגלון

עגלון הוא אדם שמקצועו נהיגת עגלות.

Topinin Yamschik
דמותו של עגלון רוסי ("יאמשיק"; ямщик) הנשען על שוט (ציור מאת וסילי טרופינין, סביבות 1820)

עגלון כנהג

במשמעות של רַכָּב, עגלון הוא נהג עגלהרכב הנמשך על ידי סוס או פרד שמעוצב במטרה להסיע נוסעים או משא. המונח מיתרגם די בדיוק לנהג מקצועי של כל כלי רכב אחר בעל יותר משני גלגלים, כך למשל בנדב"ר הצה"לי נהג הוא: עגלון, אולם לפני הופעתם של מכוניות ובעיקר באירופה של עד אמצע המאה ה-19 היה לתואר המקצוע זה משמעות מעט שונה, שכן זו הייתה מעין התמחות של משרת/עבד בבית אדון בעל מעמד וממון (אצולה או אחר) כך שבאחוזה גדולה היה העגלון נהג אישיצרפתית: chauffeur) של אדון האחוזה, ובאחוזות מעט צנועות יותר היה נושא גם בתפקיד הסיס.

בעגלות הראשונות ישבו העגלונים על רצועה שבין שני הסוסים הראשונים כאשר הם נתמכים על ידי מגפיהם (boots) ומכאן גם כינוי מושב העגלון באנגלית כ-boot, ומשום שהיה העגלון חשוף למזג-האוויר שכן לא ישב בקבינה של העגלה היה העגלון המצוי לובש מעילים עבים וארוכים (הנקראים באנגלית box-coats על-שם העגלות שנקראות box-carts או עגלות קופסה-משום שכך נראה תא הנוסעים בעגלה).

עגלון כבעל עגלת יד

במשמעות מעט שונה, כאשר העגלה היא עגלת יד, עגלון הוא רוכל, שבית המסחר שלו היא עגלתו, אותה הוא דוחף ברחוב ראשי של עיירה או בין מספר עיירות הקרובות זו לזו. עגלון מעין זה היה נפוץ בעיירות של מזרח ומרכז אירופה, ולמעשה המונח העברי הוא תרגום מיידיש מסיפורים יהודיים של מזרח אירופה, שם היה הסוחר המקומי ב"שטייטל" (העיירה היהודית) למעשה עגלון.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

M36

M36 (מ-Messier 36, או NGC 1960) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים עגלון הנמצא במרחק של כ-4,100 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-60 כוכבים.

M37

M37 (מ-Messier 37, או NGC 2099) הוא צביר פתוח עשיר בקבוצת הכוכבים עגלון הנמצא במרחק של כ-4,400 שנות אור ממערכת השמש ומכיל מאות כוכבים.

M38

M38 (מ-Messier 38, או NGC 1912) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים עגלון הנמצא במרחק של כ-4,200 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-70 כוכבים.

אלנאת'

אל-נאת' (בערבית: النطح, "הנוגח") או β בשור (בטא בשור, מלעז: Beta Tauri) הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים שור והוא אחד הכוכבים הבהירים בשמים. מיקומו של הכוכב הוא בקצה הקרן של השור ומכאן מקור שמו. מיקומו על הגבול עם קבוצת עגלון הביא לכך שבעבר הוא נכלל בקבוצת עגלון וקיבל את ציון באייר γ בעגלון, אך כיום שם זה אינו מקובל.

הכוכב נמצא כ-3 מעלות מערבית לנקודת הניגוד של מרכז שביל החלב, כלומר קרוב לנקודה המציינת את הכיוון ההפוך ממרכז הגלקסיה. מיקומו מעט מצפון למישור המילקה גורמת לכך שהוא מכוסה לעיתים על ידי הירח, אך בדרך כלל ניתן לצפות בכיסוי רק בחציו הדרומי של כדור הארץ ואף פעם לא מצפון לקו הרוחב 33°.

ג'ירף (קבוצת כוכבים)

ג'ירף (Camelopardalis וכן Camelopardus) היא קבוצת כוכבים צפונית גדולה אבל חלשה מאוד, שלראשונה תועדה על ידי יאקוב ברטש ב-1624 אך כנראה הוגדרה מוקדם יותר על ידי פטרוס פלנציוס (אסטרונום הולנדי בן המאה ה-16).

דביר מלך עגלון

דְּבִיר היה מלך עגלון הכנענית נמנה עם חמשת מלכי האמורי שהביס יהושע בן נון כשנחלץ לעזרתם של תושבי העיר גבעון בני בריתו, כפי שכתוב: "וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר. עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן..."(ספר יהושע, פרק י', פסוקים ג'-ה').

לפי המסופר בספר יהושע, עלה דְּבִיר עם יתר מלכי האמורי על העיר גבעון, בה חנה ונלחם בתושבים המקומיים שכרתו ברית עם עם ישראל המתכוונים לכבוש את כנען כדי למנוע את השמדתם, לאחר התערבות הצבא הישראלי שעלה מן הגלגל בהנהגת יהושע חולל יהוה נס לשבטי ישראל כאשר הכה את מלכי האמורי וצבאותיהם במפולת ברד של אבנים מן השמים שלפי המתואר במקרא הרגו יותר חיילים כנעניים מאשר הרגו בני ישראל בחרב, לאחר המפלה האדירה שכללה את נס שמש בגבעון דום דביר בורח ביחד עם 4 מלכי האמורי הנותרים אל בית חורון, משם אל עזקה ולבסוף נסים הם למקדה בה הם מתחבאים מהעברים במערה.

בהוראת יהושע בני ישראל אטמו את המערה בעזרת גלילת אבנים על פתחה, והציבו על המשמר חיילים מבני ישראל לוודא שאין יוצא ממנה בזמן ששאר הצבא יצא למרדף אחר צבאות כנעניים שנמלטו לעריהם ובמטרה לכבוש ערים אלו. לאחר סיום המערכה הזו, חזרו הלוחמים אל המערה במקדה, יהושע ציווה להוציא את דְּבִיר ואת שאר המלכים האמורים אליו, הוא קרא לקצינים הבכירים שלו להניח את רגליהם על צוואר המלכים האמורים המובסים, ולאחר הוראה לבני ישראל כי כך ייעשו לכל אויב הנלחם בהם, חיסל יהושע את דְּבִיר ואת 4 עמיתיו המלכים והורה לבני ישראל לתלות את גופותיהם על עצים סמוכים עד הערב, טרם הזריחה ציווה יהושע להוריד את גופותיהם של המלכים המובסים (ובהם דביר) ולזרוק אותם אל תוך המערה בה התחבאו, ולאטום אותה שוב באבנים גדולות שנשארו במקום "עד עצם היום הזה" - בעצם אמירה של סיפור אטיולוגי שמתאר את המצב בשטח בעת כתיבת הסיפור.

שמו של דביר מלך עגלון הוא שם יחידאי במקרא. לדעת שמואל אחיטוב הופעת שם זה ומנגד אי הופעת שמה של העיר דביר בין ערי הברית מעוררת תהיות לגבי מטרת הסופר, ששינה את שם העיר לשמו של המלך, מלך עגלון.

יבוסים

על פי המקרא, הַיְבוּסִים היו שבט כנעני שהתגורר בירושלים בעת הטרום-מקראית (שלהי האלף ה-2 לפנה"ס). בימיהם נקראה ירושלים יְבוּס עד לימי המלך דוד שכבש את העיר בשנת 1004 לפנה"ס לערך. בהתאם למצוות מחיית שבעה עממין, נצטוו בני ישראל להכרית גם את העם היבוסי.

יהושע בן נון

יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הוא דמות מקראית. על פי המסופר בספר יהושע, הוא הנהיג את עם ישראל לאחר מות משה, בתקופת כיבוש הארץ והתנחלות השבטים. על פי מסורת המובאת בתלמוד, יהושע הוא המחבר העיקרי של ספר יהושע. הוא היה משרתו של משה וגם תלמידו. כאשר עלה משה להר סיני לקבל את לוחות הברית, ליווה אותו יהושע חלק מן הדרך.

יהושע מוזכר לראשונה בקרב שניהלו בני ישראל מול עמלק ברפידים, קרב אותו ניהל יהושע. לאחר מכן היה יהושע אחד משנים עשר המרגלים שנשלחו לתור את הארץ, יחד עם כלב בן יפונה. בהזדמנות זו, הוסיף לו משה את האות י' לשמו, שהיה בתחילה "הושע".

לאחר מותו של משה, שמינה את יהושע ליורשו, הכניס יהושע את בני ישראל לארץ כנען, וניהל את מסע כיבוש הארץ, החל ביריחו והעי, דרך הניצחון על חמשת המלכים במקדה (שם אמר: "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון"), וכיבוש לבנה, לכיש, עגלון, חברון ודביר, ועד לקדש ברנע בדרום, עזה במערב וחצור בצפון.

נחלת יהושע בן נון הייתה אז תמנת חרס, ושם אף נקבר.

לאחר מותו של יהושע הונהג העם על ידי זקני העם, ואחריהם בידי השופטים.

מואב

מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהי האלף השני לפנה"ס - המאה ה-6 לפנה"ס. על פי המקורות, מואב נמצאה ממזרח לים המלח, בין המתלול של ים המלח לבין המדבר הערבי, נמצא בתחום ממלכת ירדן.

האזור נקרא במקורות הקדומים מהעת העתיקה, כגון המקרא והממצאים הארכאולוגיים, על שם יושביו המואבים. השם מואב בא במקרא בכמה וכמה צירופים בשמות גאוגרפיים, כגון מצפה מואב, מדבר מואב ועוד.

4 כתובות מימי רעמסס השני מזכירות את Mw-i-bw כמקום מרדני שמסרב להכיר בשליטת מצרים בכנען ויחד עם השסו מהר שעיר יצאו למעשי ביזה והתגרות במצרים, הפרעה שולח כוחות לאזור ומדכא את המרד - בכתובות של רעמסס השני מוצגים המואבים כבעלי תסרוקות זהות לאלה של הכנענים יושבי הקבע (שיער ארוך אסוף ומסודר) ולא תסרוקת פרועה "דמוית-ראסטות" כמו של השסו מתבליטים מאוחרים יותר שהכילו את השם מואב, החוקרים מתלבטים האם חל שינוי דמוגרפי במואב או שינוי באורחות חייהם של המואבים שגרם לשינוי בתיאורם האמנותי המצרי. כתובת אחרת מלוקסור מזכירות כי רעמסס ובנו הבכור קראו למצרים את "מנהיג מואב" ונזפו בו על כך שניסה לכרות ברית עם האימפריה החתית כדי שיסייעו לו לצאת מעולה של מצרים.

בכתובת מישע מופיע השם מאב, ובכתובות אשוריות מופיעים השמות: Muaba, Maab, Maaba.

בירת הממלכה המואבית הייתה "קיר מואב" (הידועה גם בשמה: "כֶּרַךְּ"). דת המואבים הייתה דת כנענית. האל הראשי היה כמוש, אשר נזכר בכתובת מישע ובספר ירמיהו; כמו כן סגדו המואבים לבעל פעור ולאלה ענת.

כלכלת המואבים התבססה על חקלאות, ועדויות לכך גם במקרא. בספר מלכים ב, אנו למדים כי גידלו בה אלפי כבשים. במגילת רות שם מתואר כי בעת רעב בארץ יהודה הלכו גיבורי הסיפור; נעמי, אלימלך ושני בניהם לארץ מואב, שם נותר עדיין מזון.

המואבים היו נתונים במלחמה עם הממלכות והשבטים השכנים, כמו שבטי ישראל, והעמונים.

הממצא הארכיאולגי החשוב ביותר של ממלכת מואב היא מצבת מישע שהתגלתה בדיבון ומתוארכת לאמצע המאה ה-9 לפנה"ס. בשנים האחרונות (הכתובת לא התגלתה בחפירה מסודרת. על כן מקורה וזמן המצאה אינו ברור לחלוטין) התגלתה כתובת מלכותית מואבית נוספת ובה מתפאר מלך מואב בכיבוש בני עמון, לקיחת אסירים רבים, ובניית ארמון, שער ומכרה.

מחלון וכליון

מַחְלוֹן וכִלְיוֹן הם דמויות מקראיות של שני אחים המופיעים במגילת רות.

השניים הם בניהם של אלימלך ונעמי. השניים נישאו לשתי אחיות: רות וערפה, שעל-פי חז"ל היו בנותיו או נכדותיו של עגלון מלך מואב. מחלון נשא את רות לאישה ואילו כיליון נשא את ערפה.משפחתם התגוררה בבית לחם ועקב הבצורת והרעב עזבה המשפחה את ארץ ישראל והתיישבו בשדה מואב.

אלימלך ושני בניו מתו במואב ואילו נעמי ורות האלמנות חוזרות לארץ ישראל, לאחר שהבצורת והרעב תמו. ערפה מחליטה להישאר במואב.

מלחמת מלכי הדרום

מלחמת מלכי הדרום או מלחמת גבעון היא סיפור מקראי על סכסוך בין עם ישראל והכנענים שתחילתו, על פי הסדר עולם, בג' בתמוז ב'תפ"ח. המלחמה נעשתה במסע מלחמה אחד בלבד והתרחשה בחבל יהודה.

מעברות הירדן

מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן הם המקומות בהם המים רדודים וניתן לחצות ברגל את הנהר. בימים עברו, לאורך רוב ימות השנה, היו מי הירדן עמוקים ואי אפשר לעוברם מצד לצד, אלא רק במקום, שבו הנהר רדוד ושטפו חלש ביותר. מקומות אלו נקראו מעברות. את מקום המעברות יש לדעת כדי, לעבור את הירדן מצד לצד.

עגלון (עיר מקראית)

העיר המקראית עֶגְלוֹן מופיעה במקרא לראשונה, בסיפור על מלכה דְּבִיר אשר נמנה עם חמשת מלכי האמורי שהביס יהושע בן נון כאשר נחלץ לעזרתם של תושבי העיר גבעון, כאמור:

"וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר. עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן..." (יהושע י', ג'-ה').

לפי המתואר במקרא, יהושע הביס את צבאם של חמשת המלכים ורדף אותם עד חורמה. עגלון הוחרבה בידי צבאו של יהושע שהצליח להגיע עד לחומות העיר ולפרוץ אותם אחרי הטלת מצור כבד על העיר: "וַיַעֲבׁר יְהוֹשֻעַ וְכָל יִשְרָאֵל עִמּוֹ מִלָכִישׁ עֶגְלֹנָה, וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ. וַיִּלְכְּדוּהָ בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכּוּהָ לְפִי חֶרֶב, וְאֵת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ..." (יהושע י', פס' ל"ד-ל"ו).

האזכור האחרון של עגלון מופיע בתקופת ההתנחלות, בו מסופר שהעיר נכללה בנחלת שבט יהודה: "זׁאת נַחֲלַת מַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה...לָכִישׁ וּבַצְקַת וְעֶגְלוֹן." (יהושע ט"ו, פס' כ'-ל"ט).

בתרגום השבעים כתוב בפסוקים המצוטטים לעיל "עדולם" במקום עגלון. זוהי סיבה אפשרית לכך שאוסביוס ומתרגמו היירונימוס הקדוש איחדו באונומאסטיקון את עגלון ואת עדלם לעיר אחת: "עגלון ה(נקראת) גם עדלם, אשר את מלכה דביר הכה יהושע. במטה יהודה. והיום הוא כפר גדול מאוד למזרח בית גוברין בי' מילים ממנה ."

עגלון (קבוצת כוכבים)

עגלון היא קבוצת כוכבים החוצה את שביל החלב בחציה הצפוני של כיפת השמים. היא אחת מ-48 קבוצות הכוכבים של תלמי וגם אחת מ-88 קבוצות הכוכבים המודרניות. הכוכב γ בעגלון הוא גם הכוכב β בשור.

עגלון מלך מואב

עֶגְלוֹן הוא שמו של מלך מואב המוזכר בתנ"ך בספר שופטים, פרק ג'.

עגלון קשר ברית עם עמלק ובני עמון כדי להשתלט על שטחים בעבר הירדן המזרחי והמערבי, ואף חלקים משטחי נחלת שבט בנימין. עגלון שיעבד את בני ישראל למשך 18 שנה, עד שאהוד בן גרא הנהיג מרד נגדו, והצליח להרוג אותו בעורמה בעזרת חרב פיפיות.

על פי מקורות חז"ל עגלון מלך מואב היה אבי או סבה של רות, מכיוון שקם מכסאו כשאהוד בן גרא אמר לו "דבר אלוהים אליך המלך", ובכך כיבד את אלוהים, זכה להעמיד את בנו בכיסא המלכות ומצאצאיו היו רות המואביה ודוד המלך.

יש הטוענים כי בשמו של עגלון מסתתר לעג הקושר את שמו לבקר, וזאת מהתיאור העולה בספר שופטים כ"אִישׁ בָּרִיא מְאֹד" (ספר שופטים, פרק ג', פסוק י"ז). לשיטתם שמו מציג את דמותו בצורה אירונית וכך גם בתיאור מותו בהמשך כקורבן.

עתניאל בן קנז

עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז לפי המקרא, היה השופט הראשון ששפט את ישראל בתקופת השופטים לאחר מותו של יהושע בן נון.

פראם

פִּרְאָם היה מלך ירמות הכנענית. הוא נמנה עם חמשת מלכי האמורי שהביס יהושע בן נון כשנחלץ לעזרתם של תושבי העיר גבעון בני בריתו, כפי שכתוב: "וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר. עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן".לפי המסופר בספר יהושע, עלה פראם עם יתר מלכי האמורי על העיר גבעון, בה חנה ונלחם בתושבים המקומיים שכרתו ברית עם עם ישראל המתכוונים לכבוש את כנען כדי למנוע את השמדתם, לאחר התערבות הצבא הישראלי שעלה מן הגלגל בהנהגת יהושע חולל יהוה נס לשבטי ישראל כאשר הכה את מלכי האמורי וצבאותיהם במפולת ברד של אבנים מן השמים שלפי המתואר במקרא הרגו יותר חיילים כנעניים מאשר הרגו בני ישראל בחרב, לאחר המפלה האדירה שכללה את נס שמש בגבעון דום פראם בורח ביחד עם 4 מלכי האמורי הנותרים אל בית חורון, משם אל עזקה ולבסוף נסים הם למקדה בה הם מתחבאים מהעברים במערה.

בהוראת יהושע בני ישראל אטמו את המערה בעזרת גלילת אבנים על פתחה, והציבו על המשמר חיילים מבני ישראל לוודא שאין יוצא ממנה בזמן ששאר הצבא יצא למרדף אחר צבאות כנעניים שנמלטו לעריהם ובמטרה לכבוש ערים אלו. לאחר סיום המערכה הזו, חזרו הלוחמים אל המערה במקדה, יהושע ציווה להוציא את פראם ואת שאר המלכים האמורים אליו, הוא קרא לקצינים הבכירים שלו להניח את רגליהם על צוואר המלכים האמורים המובסים, ולאחר הוראה לבני ישראל כי כך ייעשו לכל אויב הנלחם בהם, חיסל יהושע את פראם ואת 4 עמיתיו המלכים והורה לבני ישראל לתלות את גופותיהם על עצים סמוכים עד הערב, טרם הזריחה ציווה יהושע להוריד את גופותיהם של המלכים המובסים (ובהם פראם) ולזרוק אותם אל תוך המערה בה התחבאו, ולאטום אותה שוב באבנים גדולות שנשארו במקום "עד עצם היום הזה" - בעצם אמירה של סיפור אטיולוגי שמתאר את המצב בשטח בעת כתיבת הסיפור.

קאפלה (כוכב)

קאפלה (בלועזית: Capella - או α בעגלון) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים עגלון והשישי בבהירותו בשמים. כמו כן הוא הכוכב עם דרגת בהירות מתחת ל-1 הקרוב ביותר לקוטב השמימי הצפוני.

קאפלה הוא למעשה מערכת בת ארבעה כוכבים במרחק של כ-42 שנות אור, המורכבת מזוג ענקים צהובים וזוג ננסים אדומים הקשורים כבידתית זה לזה.

רות

רוּת המואבייה היא דמות מקראית, הגיבורה העיקרית של מגילת רות, והסבתא רבתא של דוד המלך.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.