עגלה

עגלה היא כלי תחבורה בעל גלגלים וללא מנוע המונע על ידי אדם, בהמה או רכב ממונע אליו העגלה מחוברת. לעגלות יש בדרך כלל שניים עד ארבעה גלגלים והן מיועדת לנשיאת משאות כבדים ונוסעים.

Dockworkers in Cap-Haitien
עגלת משא המונעת בידי אדם

היסטוריה

עגלות הוזכרו עוד בספרות של העת העתיקה; הספר ההודי ריג ודה קובע כי האיש והאישה שווים כשני גלגלי העגלה. העגלות הראשונות שימשו לנשיאת תבואה חקלאית, במשקל של כמה עשרות קילוגרמים, ונסחבו בידי האדם עצמו. עם הזמן, בעלי חיים, כדוגמת סוסים, חמורים ואפילו כלבים שימשו כנושאי עגלות.

המילה עגלה במשמעותה העדכנית מופיעה במקרא כשיוסף שולח לאביו יעקב עגלות להביאו עם משפחתו למצרים, ועגלה המובילה את ארון הברית בחזרה מעיר הפלשתים עזה לשבט יהודה. במילה עגלה יש את השורש עג"ל, מילה שבאכדית עתיקה ובשפות השמיות העתיקות פירושה עיגול או גלגל, ודומה לה עקל, עקלקל, ומעגל המקראיים (ייתכן שהאות קו"ף נהגתה כהגיית הגימ"ל כיום[1]). מילים בעלי שורש דומה היו קיימות בשפות הפיניקיות, בארמית, ונשתמרו גם בשפה הערבית (عقال‎ עקאל). כך גם בגרמנית קדומה ובשפה הקדם הודו-אירופאית, וועיל, ווגיל, או וועגיל, שהתגלגלו למילה wheel (הנכתבת ווהיל) וכן ובמילה wagon שבמקורה נהגתה ווגין[2] בכל צורות המילה השתמר צליל גלגל המים הקדום.[3]

סוגי עגלות

  • כרכרה דו מושבית - עגלה שנמשכת על ידי אדם או בהמה, שימשה, בין השאר, להסעת נוסעים רמי-דרג.
  • עגלת נשיאה או עגלת משא - מיועדת לנשיאת חפצים כבדים או כמות רבה של חפצים. משמשת בדרך כלל לנשיאה של תבואה, כדוגמת קש ומצרכי מזון.
  • עגלת תינוק - עגלה בעלת שלושה או ארבעה גלגלים המיועדת לסחיבת תינוק או שניים ('עגלה לתאומים').
  • עגלת קניות - עגלה המסופקת לצרכנים בחנויות, לרוב במרכולים, על ידי הנהלת החנות על מנת שיוכלו להעמיס עליה מצרכים ולהובילם.
  • מריצה - עגלה בעלת גלגל אחד המונעת על ידי אדם ומשמשת לנשיאת משאות למרחקים קצרים.
  • פלטפורמה (עגלה שטוחה) - מכילה רק משטח נשיאה, גלגלים וריתמות. אין עליה מושבים, מעקות או כל דבר אחר.

גלריה

Cart

עגלה מעץ מצרפת.

DirkvdM cuba horsecart

עגלת סוס, מסנטיאגו דה קובה.

Windmill and Cart

עגלת מטען, טקסס.

Rusty Cart Wheel 2000px

גלגל של עגלה.

Australian cart

עגלה מאוסטרליה.

Cernuschi Museum 20060812 147

פסל סיני מתקופת שושלת סווי של עגלה הנישאת בידי שור.

Mormon Pioneer handcart statue

פסל של עגלה ידנית לנשיאה.

Beladen paard en wagen voor een levensmiddelenveiling met op de achtergrond het , Bestanddeelnr 255-1901

עגלת מסע "פלטפורמה", עם סוסה. תל אביב. 1964

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ וראו [הגיית העברית]]
  2. ^ "wheel". Online Etymology Dictionary.
  3. ^ צליל גלגל מים עשוי עץ (יוטיוב)
אוטובוס תלמידים

אוטובוס תלמידים (באנגלית: School Bus) הוא אוטובוס המשמש להסעת תלמידים. אוטובוס התלמידים הראשון הוצג בשנת 1827 בתור עגלה רתומה לסוס, על ידי ג'ורג' שילביר עבור האקדמיה לבנות, בבית ספר קוקר, בצפון מזרח לונדון, והוא נועד להסיע 25 ילדים.

ברחבי העולם משתמשים באמצעים שונים להסעת תלמידים כמו אוטובוסים ומיניבוסים, חלקם מופעלים על ידי חברות פרטיות, חלקם מופעלים על ידי חברות תחבורה ציבורית, וחלקם, הם בבעלות מוסדות החינוך. בארצות הברית וקנדה לעומת זאת, לאוטובוס תלמידים מראה ייחודי ושונה לגמרי מזה של אוטובוס רגיל, וכולל מאפיינים ממשלתיים המעוגנים בחוק, כגון צביעת האוטובוס בצהוב, חגורות בטיחות ועוד, הם בבעלות מוסדות החינוך ומיוצרים אך ורק למטרה זו.

אמצעי תחבורה

אמצעי תחבורה הם כלים ומכונות המשמשים להסעה או הובלה של נוסעים או משא באמצעות האדם, מנוע או על ידי בעל חיים. אמצעי תחבורה יכולים לפעול ביבשה (אופניים, עגלה, מלגזה, אופנוע, קלנועית, כסא גלגלים, מכונית, משאית, אוטובוס, רכבת, טרקטור ונגמ"ש), בים (אופנוע ים, סירה, ספינה, צוללת), באוויר (כדור פורח, מטוס, מסוק, ספינת אוויר) ובחלל (טיל, מעבורת חלל).

המכנה המשותף של כל אמצעי התחבורה הוא היותם מקילים על האדם בהעברתו או את חפציו ממקום למקום, אם כי חפץ המשמש למטרה זו אך הוא אינו בעל הגדרות מסוימות נוספות, דוגמת עגלת קניות או מזוודה על גלגלים, לא ייחשבו לאמצעי תחבורה.

אמצעי תחבורה המובלים על ידי בעלי חיים ידועים מאז החל האדם לביית את בעלי החיים, ואף קודם לכן. אחד מאמצעי התחבורה הראשונה שהומצאו על ידי האדם הקדמון, עוד בטרם המצאת הגלגל הייתה מזחלת שנמשכה על ידי בני אדם, ולמעשה בני אדם היו אמצעי ההנעה הראשון של אמצעי התחבורה. מאוחר יותר, עם ביותם של בעלי חיים כגון סוסים, פילים, חמורים ואף כלבים החלו להשתמש בהם כדי להניע אמצעי תחבורה, למרות זאת, גם כיום, משמשים בני אדם ככלי להנעת אמצעי תחבורה (ראו לדוגמה: ריקשה).

למרבית אמצעי התחבורה היבשתיים כיום ישנם גלגלים או זחל. ישנם גם אמצעי תחבורה יבשתיים שאינם פועלים על עקרונות אלה, ובדרך כלל אינם מיוצרים בייצור רחב היקף ומיועדים לשימושים ייחודיים (כגון אמצעי תחבורה סרטניים, שנועדו לאפשר תנועה בשטחים סלעיים על גבי כוכבי לכת או אסטרואידים או רחפות שפועלות על לחץ אוויר).

בעולם המערבי, מרבית אמצעי התחבורה כיום הם אמצעי תחבורה מכניים, היינו אמצעי תחבורה המונעים באמצעות מנועים. מנועים אלה מופעלים הן על ידי שריפת דלקים (פחם, דלק, עץ, גז ומימן), והן על ידי חשמל, לחץ אוויר ואמצעים סולריים.

בקר הבית

בקר הבית (שם מדעי: Bos taurus) הוא חיית משק ממשפחת הבקר. נקבת בקר הבית מכונה "פרה", והזכר מאותו מין מכונה "פר", "שור" או "אלוף". כאשר מתייחסים לזכר בלתי מסורס, משתמשים במינוח פר (פר הרבעה או פר לפיטום). "שור" מתייחס בדרך כלל לזכר מסורס המשמש לעבודה. פר צעיר נקרא "עגל" ופרה צעירה - "עגלה". קולם של כל אלו נקרא "געייה".

לפי ממצאים ארכאוזואולוגיים, בקר הבית בוית לראשונה מבקר הבר במהלך התקופה הנאוליתית של הסהר הפורה, ככל הנראה לפני יותר מ-10,000 שנים. בהודו, צפון אפריקה ואירופה הבקר המבוית הופיע כמה אלפי שנים לאחר מכן. לפי המחקר הגנטי, במקומות אלה מוצא בקר הבית מבקר הבר המקומי, מייבוא של בקר בית מהמזרח התיכון, או מהכלאה של פרי בר מקומיים ופרות בית מיובאות. מספר הפרות בעולם כיום מוערך בכ-1.5 מיליארד, ברחבי העולם. בני האדם עושים שימוש בבקר למטרות שונות בין היתר: מקור חלב לשתייה ויצור מוצרי מזון שונים, בשר למאכל ועורן המשמש כחומר גלם ליצירת מוצרים שונים. בנוסף לכן משתמש האדם בשוורים לחרישה ואף כבהמת משא לגרירת משאות. לפרות משמעות דתית בתרבויות שונות. חלק מהפרות, בעיקר אלו המיועדות לחליבה, שוכנות במבנה הקרוי רפת והשאר ממשיכות את חייהן במרעה, באחו או בחוצות העיר.

גרדום

גרדום הוא מתקן, בדרך כלל עשוי עץ, המשמש להוצאה להורג בתלייה.

גרדום בדרך כלל בנוי בצורת האות 'ר' או 'ו' - קורה אנכית שלקצה העליון שלה מחוברת קורה אופקית ממנו משתלשלת לולאת חנק. ישנם דגמים מורכבים יותר של גרדומים שבהם הקורה האופקית נשענת על שתי קורות אנכיות. הגרדום הנודע לשמצה בטייברן בלונדון עוצב בצורה משולשת, עם שלוש קורות אופקיות ושלוש קורות אנכיות מה שאיפשר לתלות פושעים משלושת צדדיו.

ישנם גרדומים קבועים הממוקמים במקומות ציבוריים, המשמשים גם כסוג של הרתעה בפני ביצוע עבירות שיש עליהן עונש מוות. לעיתים נהגו להשאיר את גופות המוצאים להורג על הגרדום למען "יראו וייראו". במקומות אחרים מותקן הגרדום בין כותלי בית סוהר. לעיתים, לשם העצמת אימת המוצא להורג, מוקם הגרדום בסמוך למקום מאסרו תוך שהוא שומע את הלמות עבודות הבנייה.

בעבר נהגו לקשור את לולאת החנק סביב צווארו של המוצא להורג בעוד הוא עומד על סולם, או על עגלה קשורה לסוס. סילוק הסולם או הסעת העגלה גרמו למוצא להורג ליפול, תלוי בלולאה, ולהחנק אט-אט. בגרדומים מודרניים משתמשים בדלת קטנה ברצפה הנפתחת באמצעים מכניים. פתיחת הדלת גורמת לנפילה של המוצא להורג שמת במהירות משבירת מפרקתו ולא מחנק.

דיליז'נס

דיליזַ'נְס (מצרפתית: Diligence, שקדנות, התמדה. בערבית: "חנטור" (עגלה) ובעברית: "מהירה") הייתה כרכרת נוסעים ובה מקום לשישה עד עשרה נוסעים שהייתה רתומה לשני סוסים (בעיר, במישור או בדרך טובה) או שלושה (בדרכים בין-עירוניות ובעליות) והיוותה את אמצעי התחבורה הציבורית העיקרי בארץ ישראל בין אמצע המאה ה-19 לראשית המאה ה-20.

טווח הזמן המדויק להפעלת הדיליז'נסים היה בין ביקורו של הקיסר פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה ב-1869, לכבודו נסללה דרך יאה למעבר עגלות בין יפו לירושלים (עד אז התאפשרה רק תנועה על גבי חמורים, פרדים, סוסים וגמלים) לבין פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ובפריפריה גם לאחריה. הדיליז'נסים הראשונים יובאו לארץ ישראל על ידי הטמפלרים שהפעילו שירות תחבורה ציבורית בין מושבותיהם עוד ב-1867.

בדיליז'נס קטן היה ספסל יחיד לאורך העגלה, עליו יכלו לשבת שישה נוסעים גב אל גב. בדיליז'נס גדול היו שני ספסלים לאורך הדפנות או שלושה ספסלים לתשעה או עשרה אנשים. העגלה הייתה סגורה וצוידה בקפיצים לבלימת זעזועים ושימשה גם להובלת חבילות ודואר. תנאים אלה היוו שיפור ניכר ביחס לעגלות הקלות, הרתומות לחמור שהיו כלי התחבורה הנוח ביותר עד אז (פרט לרכיבה על בהמה). כאשר היה הדיליז'נס נקלע לעלייה קשה או לבוץ, נדרשו הנוסעים לרדת ולדחוף את הכרכרה בכוחות עצמם. הנסיעה בין יפו לירושלים בדיליז'נס נמשכה כ-14 שעות שנפרשו על פני יום וחצי, כולל עצירה ללילה בשער הגיא, הנסיעה בכיוון ההפוך נמשכה 12 שעות.

הדילז'נסים היו שייכים לבעלים פרטיים, והעגלונים היו לרוב שכירים, אם כי לעיתים היה העגלון גם בעל העגלה. הרישיון להפעלת הדיליז'נסים הוענק מטעם השלטון לאנשים פרטיים בערים ולוועדי המושבות במושבות הברון, שקבעו מצדם תקנונים להפעלת הדיליז'נס. בעלי הרישיון שילמו מס מיוחד עבור זכות זו ויכלו להפעיל קבלני משנה ועגלונים שכירים.

הדובה הגדולה

הדובה הגדולה (מיוונית עתיקה: ἄρκτος וגם Ἄμαξα; בלטינית: Ursa Major) היא קבוצת כוכבים שנראית במשך כל השנה במרבית החצי הצפוני של כדור הארץ. את הדובה הגדולה ניתן לראות בשעות הערב באביב ובקיץ. זוהי קבוצת כוכבים גדולה וקלה לזיהוי, שמורכבת מכוכבים בהירים יחסית. עבור צופה הממוקם בישראל, כוכבים מסוימים בדובה הגדולה נשארים תמיד מעל האופק ואינם שוקעים, זאת בשל קרבתם לקוטב הצפוני השמימי. תכונות אלה הופכות אותה לשימושית במיוחד לצורכי ניווט, והיא מופיעה במיתולוגיות של עמים רבים.

החלק העליון של הדובה הגדולה, שמורכב משבעה כוכבים בצורת עגלה עם יצול, נקרא העגלה הגדולה והוא כנראה קבוצת הכוכבים הידועה ביותר. פלג גופה הקדמי של הדובה, או חלקה הקדמי (המערבי) של העגלה, שימש ימאים ונוודים למציאת כוכב הצפון (פולאריס), משחר ההיסטוריה.

הדובה הגדולה שרוב כוכביה שייכים לצביר הכוכבים הקרוב ביותר לכדור הארץ כ-75 שנות אור, נקראת לעיתים (אך ורק ביחס לשבעת הכוכבים הבולטים) גם העגלה הגדולה או המחבת הגדולה או המחרשה או הכף הגדולה (באנגלית שמה של הקבוצה הוא: The big dipper) וכך היא גם מוזכרת בכתבים עתיקים מלשון מזרה - כף.

"מזרות" מתייחס ככל הנראה לדובה הגדולה והדובה הקטנה בתור כפות

חמור הבית

חמור הבית (שם מדעי: Equus africanus asinus) הוא תת-מין של חמור שבוית לפני כ-7,000 שנה מן הערוד.

מכונית ספורט

מכונית ספורט היא מכונית מהירה ובעלת מבנה נמוך. לרוב מדובר במכונית פתוחה, בעלת שני מושבים, שתי דלתות, מנוע גדול וחזק, האצה מהירה ובלימה חדה, ללא תא מטען גדול. מכוניות ספורט מתאפיינות בגוף הנבנה מחומרים קלים כדוגמת אלומיניום, פלסטיק וסיבי פחמן אשר מעניקים למכונית מסוג זה ביצועים גבוהים ונהיגה מהנה.

מכונית הספורט קרובה למכונית המרוץ, ויצרניות רכב אשר מייצרות דגמי מכוניות ספורט לרוב מייצרות גם מכוניות מרוץ. על יצרניות מכוניות הספורט נמנות פורשה, פרארי, למבורגיני, לוטוס, מקלארן, אסטון מרטין, בוגאטי וקייטרהאם.

מסכת סוטה

מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה. בתלמוד הירושלמי מסכת זו היא האחרונה מסדר נשים. במסכת זו תשעה פרקים ובתלמוד הבבלי יש במסכת זו 48 דפים. קיים מנהג ללמוד מסכת זו בימי ספירת העומר, דף אחד ביום.

סמי-טריילר

סמי-טריילר (בעברית: גורר-תומך) הוא סוג של רכב משא כבד. סמי-טריילר מורכב משני חלקים:

הגורר, הבנוי מתא נהג בחלקו הקדמי ומשטח עגינה בחלקו האחורי. הגורר יהיה בעל שניים, שלושה או ארבעה צירי גלגלים (במקרה האחרון, שני הצירים הקדמיים יהיו בעלי כושר היגוי). בישראל מכונה לעיתים הגורר "סוס".

הנגרר, הנשען בקצהו הקדמי על משטח העגינה של הגורר, ועל ציר אחד, שניים או שלושה של גלגלים בקצהו האחורי. סמי-טריילר יכול לשאת עשרות טונות של מטען. אורך הנגרר המקובל הוא 12.1 מטרים (40 רגל). בישראל מכונה לעיתים הנגרר "עגלה".במדינות מסוימות, אוסטרליה למשל, קיימים טריילרים ארוכים מאוד הקרויים רכבות-כבישים.

סמי-טריילרים יכולים לשאת מגוון רחב של משאות. מכיוון שהנגרר אינו מחובר באופן קבוע לגורר, ניתן להשתמש בנגררים שונים, בהתאם לסוג המטען. כך ניתן להוביל מזון, חומרי בניין, ציוד מכני הנדסי, ואף מטענים חריגים כגון טנקים, מבנים טרומיים, חלקים של תחנות כוח, ועוד.

סמי-טריילרים מצוידים במנוע דיזל, כמו רכבי משא אחרים. לרוב המנוע יהיה בן 380–600 כ"ס (280–450 קילוואט).

בסמי-טריילרים מסוימים, תא הנהג מצויד במיטה קטנה לרוחב התא, מאחורי הכיסא, בה יכול הנהג לישון בהפסקות במהלך נסיעות ארוכות. דבר זה שימושי במיוחד במדינות גדולות, בהן מסע של הובלה יכול להימשך ימים אחדים. כמו כן, מצויד התא במערכת קפיצים נפרדת ממערכת המתלים של הגלגלים, המבודדת אותו ממהמורות הכביש, לנוחות הנהג.

סמל אורגון

סמל מדינת אורגון או החותם של מדינת אורגון (באנגלית: Oregon State Seal) הוא סמל מדינת אורגון שבארצות הברית. סמל זה עגול.

בטבעת החיצונית רשום שמה של המדינה באנגלית: "State of Oregon" ושנת הצטרפותה לארצות הברית - 1859.

במעגל הפנימי מופיע עיטם לבן-ראש - הציפור הלאומית של ארצות הברית הניצבת על גבי מגן הכולל הרים, עגלה הנמשכת על ידי שני שוורים, האוקיינוס השקט בו מפליגה אוניית מלחמה של הצי המלכותי הבריטי המפליגה הרחק מהחוף, ואוניית קיטור אמריקאית המפליגה לעבר החוף.

בתחתית הסמל מופיעה מחרשה, גרזן ואלומת שיבולים המסמלים את חקלאות המדינה.

סביב מגן האבירים 33 כוכבים המסמלים את המדינות אשר היוו חלק מארצות הברית קודם להצטרפותה של אורגון.

הסמל מופיע על צידו הקדמי של דגל מדינת אורגון.

עגלה (דמות מקראית)

עֶגְלָה אֵשֶׁת דָּוִד הייתה אחת מנשות המלך דוד ואמו של בנו יתרעם. בין נשות דוד שנמנות בספר שמואל ב', פרק ג' היא היחידה שלאחר שמה נמסר כי היא אֵשֶׁת דָּוִד וכך היא מכונה גם בספר דברי הימים א', פרק ג', פסוק ג'. מוצאה של עגלה אינו ידוע ולא ברור מדוע כונתה אשת דוד. ניתן לשער שזו הייתה אחת מנשות דוד העיקריות וזאת לפי סדר הכתיבה המופיע במקרא לדוגמה: בראשית, מ"ו, י"ט: בְּנֵי רָחֵל, אֵשֶׁת יַעֲקֹב, יוֹסֵף וּבִנְיָמִן, גם שם הכינוי "אֵשֶׁת יַעֲקֹב" מציין את חשיבותה של רחל בעיני יעקב.

שמותיהן של דמויות רבות במקרא נקראו על שמות חיות. עגלה נקראה כנראה על שם עגל, בדומה לרחל ולאה.

עגלה 34

עגלה 34 היא כינוי לעגלה שנשאה ציוד לפינוי מוקשים בחיל השריון הישראלי.

העגלה נגררה על ידי טנק, בדרך כלל טנק עם מגוב או מגוב נוכרי לפילוס מוקשים בשדה מוקשים. בתוך העגלה היה שירשור של מטענים בצורת שרוול בד שבתוכו מטעני חנ"ם המחוברים זה לזה או טורפדו בנגלור עוצמתיים יותר המיועדים לפיצוץ מוקשים נגד טנקים. הטנק היה מפלס את דרכו בשדה המוקשים והמטענים נפרסו מאחורי העגלה. אחרי שהמטענים נפרסו לאורך שדה המוקשים, המפעיל היה מנתק את השרשרת מהעגלה בעזרת כפתור ולאחר מכן מפוצץ את שרשרת המטענים. הפיצוץ היה פותח נתיב מעבר נקי ממוקשים בשדה המוקשים, רחב דיו למעבר טנקים. עקרון הפעולה היה דומה מאד לצפע שריון רק שבמקום שרשרת מוקשים הנורה על ידי טיל השרשרת הייתה נגררת על ידי טנק.

עגלה ערופה

עֶגְלָה עֲרוּפָה היא מצווה מהתורה לערוך טקס כפרה על רצח שבו לא נודע מיהו הרוצח. הטקס כולל עריפת עגלה בנחל בעיר הקרובה ביותר למקום הימצאו של הנרצח, וסמיכת ידי הזקנים של אותה העיר על העגלה, תוך הצהרה על חפותם.

עגלת תינוק

עֶגלת תינוק היא מתקן גלגלי להסעת תינוקות ופעוטות על ידי דחיפת המתקן בידי אדם מבוגר.

פרשת שופטים

פָּרָשַׁת שֹׁפְטִים היא פרשת השבוע החמישית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ט"ז, פסוק י"ח ומסתיימת בפרק כ"א, פסוק ט'.

קרון (רכב)

קרון הוא עגלה בעלת ארבעה גלגלים המחוברים, שניים קטנים יותר מקדימה ושניים גדולים יותר בחלק האחורי, שנועדה להעברת משא או נוסעים. בדרך כלל הקרון מונע על ידי סוסים, שורים, פרדות או בעלי חיים אחרים שמושכים את הקרון, אך יש גם גרירת קרונות על ידי כלי רכב מנועיים. את הבהמות נוהג אדם היושב בקדמת הקרון או רוכב על אחת הבהמות או בסמוך להן.

קיימים סוגים רבים של קרונות, מותאמים למשא שנועדו להוביל, מותאמים לדרכים בהן נועדו לעבור, מותאמים למזג האוויר ומותאמים לבהמות המושכות את הקרון.

הקרון הפשוט ביותר הוא פלטפורמה, עגלה בעלת ארבעה גלגלים הנושאים משטח (פלטפורמה), ללא דפנות וללא מושבים (לעיתים יש מושב מאולתר עבור הנוהג בבהמות). הפלטפורמה יכולה להיות קטנה יחסית או גדולה, לפי הצרכים ולפי יכולת הבהמות למשוך אותה.

בקרונות שנועדו להסעת בני אדם הוצבו מושבים ומקום המושב זכה להגנה מהרוח, הגשם והשמש. סוג זה של קרונות התפתח לכרכרות ולדיליז'נסים. לקרונות שנועדו להוביל מטען נוספו דפנות, כדי שהמטען לא יתפזר ויפול מהקרון.

תלייה

התלייה היא שיטה ותיקה להוצאה להורג, לרצח ולהתאבדות. התלייה מתבצעת בדרך כלל על ידי קשירת לולאת חנק לצווארו של הנתלה והשלכתו כך שהחבל נמתח בפתאומיות. בדרך כלל המוות בתלייה לא נגרם עקב חנק אלא ממספר גורמים ובהם שבירת המפרקת. התלייה משמשת גם להוקעת מוצאים להורג, לרבות כאלו שהוצאו להורג בשיטות אחרות.

תלת-אופן

תלת-אופן הוא כלי רכב בעל שלושה גלגלים.

תלת-אופן יכול להיות רתום ומונע על ידי:

בכוח אדם, כמו אופניים

אופנוע או קטנוע (למשל וספה)

מכונית בתצורות הבאות: (1) מקדימה 2 גלגלים, מאחור גלגל בודד, לדוגמה: פרם קינג פולדה, (2) מקדימה גלגל בודד, מאחור 2 גלגלים, לדוגמה : גוליית גולי

בעל חיים

מנוע חשמליניתן לבנות תלת-אופן שגלגלו הבודד מאחור או מלפנים. תלת-אופניים נבדלים גם בנפח המיועד לנשיאת מטען, הממוקם בין זוג הגלגלים. תלת-אופניים היו כלי נפוץ בישראל להובלת מטען בשנות החמישים של המאה העשרים. כיום משמשים תלת-אופניים בישראל בעיקר לרכיבתם של אנשים בעלי יציבות נמוכה, כאופניים ראשונים לגיל הרך או למבוגרים.

תלת אופן ממונע קרוי לעיתים "אוטו ריקשה". רכב הריקשה נפוץ במזרח הרחוק ובהודו כמונית להשכרה. רכב זה הוא בדרך כלל על בסיס קטנוע ("וספה") המסיע כשלושה אנשים ונהג. גם בישראל שימשו ריקשות אלו כרכב משא קל בבסיסי צה"ל ובשוק האזרחי. בתאילנד קרוי כלי רכב כזה בשם 'טוק טוק'.

תעבורה מונעת-אדם
יבשתיים
ימיים
אוויריים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.