עבר הירדן

עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן. מאז הקמתה של ממלכת ירדן בשנת 1946, מרבית שטחו של עבר הירדן נמצא בשליטתה.

MiddleEast.A2003031.0820.250m
תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן
12 staemme israels heb
נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי
Hasmoneese Kingdom
ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן

עבר הירדן המקראי

אזכורו הראשון של עבר הירדן בתורה הוא בימי אברהם, במלחמתו בארבעת מלכי עבר הנהר. על פי המסופר (בספר בראשית, פרק י"ד) הכו מלכי עבר הנהר את הרפאים, הזוזים, האימים והחורים בואכה לאילת. כולם היו עמי עבר הירדן.

לאחר יציאת מצרים נכשלו שבטי ישראל בניסיונם הראשון להיכנס לארץ ישראל דרך ערד ובאר שבע. הם פנו מזרחה, עקפו את אדום ומואב וכבשו את מרכזה וצפונה של עבר הירדן. תיאור המקום עבר הירדן מופיע לראשונה בפסוק הראשון של ספר דברים: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן." עוד בימי משה רבנו בחרו שבט ראובן ושבט גד להתיישב בעבר הירדן המזרחי. מחשש לאיבוד זהותם הישראלית, צירף אליהם משה את חצי שבט מנשה. בי' בניסן[1] הוביל יהושע בן נון את תשעת השבטים הנותרים וחצי שבט מנשה לחציית מעברות הירדן, אירוע הידוע בשם מעבר הירדן[2], בחרבה, מערבה, לתוך ארץ כנען היא ארץ ישראל - ראשיתה של תקופת ההתנחלות.

דוד המלך ושר צבאו יואב בן צרויה כבשו את ארץ עמון. שלמה המלך נשא את נעמה העמונית ממנו נולד לו היורש - בנו רחבעם. שלמה המלך שר בשיר השירים שלו :"עינייך - ברכות בחשבון". ברכה זו נמצאת בחיסבאן - היא חשבון המקראית.

עבר הירדן בימי בית שני

גם בימי בית שני התקיימה התיישבות יהודית בעבר הירדן המזרחי, בפראה, בעיקר בחלקו המערבי הגובל באזור יריחו. האזור נכבש על ידי מלכי החשמונאים והיה לחלק בלתי נפרד מממלכתם. בעראק אל אמיר נמצאה מצודה מפוארת המשויכת למשפחת בית טוביה העשירה והמיוחסת, ובחפירה ארכאולוגית התגלתה בה כתובת.

עבר הירדן בעת החדשה

מראשית פעילותה ראתה התנועה הציונית בעבר הירדן המזרחי חלק בלתי נפרד מארץ-ישראל, אך בשל הריחוק והתנאים המקומיים לא התיישבו בו יהודים, פרט למספר ניסיונות התיישבות כושלים ברמת הגולן.

בד' חשון תרמ"ו, 1885 מפרסם העיתון הצפירה את הכותרת הבאה: "קנו אדמה בעבר הירדן", ובהמשך הידיעה : "סופר מכתבי-העתי Jewish Chronicle מירושלים מודיע, כי שלושים יהודים ילידי צפת קנו בעבר הירדן אחוזה לעבודת האדמה"[3].

ב-1921 הוציאה בריטניה (שקיבלה מנדט על שני עברי הירדן) את רובו הגדול של עבר הירדן המזרחי מתחום ארץ-ישראל (פלשתינה) במסגרת הספר הלבן הראשון, וייסדה בו את אמירות עבר הירדן, בראשות עבדאללה הראשון ותחת שלטון בריטי, שהפכה מאוחר יותר לממלכת ירדן[4]. חלק קטן מן השטח ממזרח לירדן ומצפון לירמוך, ובו מספר קיבוצים, נכלל בגבולות שטח המנדט של פלשתינה (א"י).

תחנת הכח של רוטנברג, שהוקמה בנהריים, שכנה בחלקה בטריטוריה עבר ירדנית. גם היישוב היהודי תל אור, שבו גרו עובדי תחנת-הכח היהודיים, הוקם בשטח עבר-הירדן. היישוב היה היישוב היהודי היחיד בעבר הירדן והתקיים עד להתקפת הלגיון הירדני במאי 1948.

נהר הירמוך מחלק את עבר הירדן לשני חלקים:

  • החלק שמדרום לירמוך: שטחו 50,000 קמ"ר, רובם בשטח ממלכת ירדן, ששטחה 92,300 קמ"ר, (היא כוללת במזרחה גם שטחים שאינם מוגדרים כחלק מארץ ישראל).
  • החלק שמצפון לירמוך: שטחו 8,500 קמ"ר, רובם בשטח סוריה. 1,200 קמ"ר מתוכם (רמת הגולן) נכבשו על ידי מדינת ישראל במלחמת ששת הימים, וסופחו אליה בשנת 1981, במסגרת חוק הגולן. סיפוח הגולן למדינת ישראל לא הוכר מבחינת החוק הבינלאומי.

קודם לקבלת ההחלטה על ייסוד אמירות עבר הירדן, העלה חיים ויצמן נימוקים רבים, היסטוריים ומעשיים, בזכות שמירת שלמות הארץ משני עברי הירדן. לאחר מעשה קיבלה ההסתדרות הציונית את הגבולות שהתוו הבריטים לארץ ישראל, ואת הוצאת עבר הירדן מתחום המנדט הבריטי, והעדיפה להתמקד בפיתוח ארץ ישראל שממערב לירדן. התנועה הרוויזיוניסטית ומקימה זאב ז'בוטינסקי וחלק מתנועת אחדות העבודה, המשיכו לראות את עבר הירדן כחלק מארץ ישראל וכמתאים להתיישבות יהודית וראוי להיכלל במדינה היהודית המתוכננת. סמל האצ"ל כלל תמונת רובה על רקע מפת ארץ ישראל בגבולות המנדט המקורי, בשני צדי הירדן.

כיום[דרושה הבהרה] אין תנועה פוליטית בישראל הקוראת לספח את עבר הירדן המזרחי למדינת ישראל.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר יהושע, פרק ד', פסוק י"ט
  2. ^ מאז 2016 נחוג המאורע במסגרת חג יום העלייה
  3. ^ הצפירה, ד' חשון תרמ"ו, 1885, "קנו אדמה בעבר-הירדן", מתוך : שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", הוצאת זמורה, ביתן, מודן, תל אביב, 1973, פרק : מושבות, עמוד 73
  4. ^ "Amir Abdullah's Bodyguard on Camels with Red, Green and White Standard at Far Left". World Digital Library. אפריל 1921. בדיקה אחרונה ב-14 ביולי 2013.
ארץ ישראל השלמה

ארץ ישראל השלמה הוא מונח גאופוליטי ואידאולוגי בהיסטוריה של התנועה הציונית ובפוליטיקה של מדינת ישראל, המתייחס לארץ ישראל בגבולות היסטוריים המתוארים במקורות תנ״כיים או היסטוריים, ורואה גבולות אלה כגבולות הרצויים למדינה היהודית או למדינת ישראל. המונח ארץ ישראל השלמה נעשה נפוץ אחרי 1967 בהתייחס לשאיפה להחיל את ריבונות ישראל על השטחים מעבר לקו הירוק שעברו למָרוּתה של ישראל. אידאולוגיית "ארץ ישראל השלמה" חצתה מפלגות בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. כיום מתויגים נאמני ארץ ישראל השלמה כבעלי דעות ימניות בפוליטיקה הישראלית, והמונח ארץ ישראל השלמה נקשר פעמים רבות במפעל ההתנחלות שמטרתו התיישבות יהודית בשטחי רמת הגולן, בקעת הירדן, יהודה, שומרון וחבל עזה.

חזון ארץ ישראל השלמה מבוסס במובנו המצומצם ברובו על גבולות ארץ ישראל על פי ההלכה, שטחי המנדט הבריטי עד שנת 1921 ושטחי מדינת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים ולפני הסכם השלום עם מצרים במובן מצומצם פחות, ועל גבולות ההבטחה במובנו הרחב. עם זאת רבים נוהגים להשתמש במינוח הזה גם כלפי ההשקפה המתמקדת בכל הארץ שבין הירדן לים ושאר גבולותיה הביטחוניים של מדינת ישראל אשר בשליטתה, במיוחד כאשר מדובר בשיח מול השקפות המערערות אף על גבולות אלה.

הבשן

הַבָּשָׁן הוא שמו המקראי של חבל ארץ בעבר הירדן, התחום ממערב ברמת הגולן, ממזרח בחורן ובהר הדרוזים, בצפון ברכס החרמון ובדרום באפיק נהר הירמוך. חלקו הצפוני של הבשן מצוי כיום בתחום סוריה, וחלקו הדרומי בממלכת ירדן.

בתורה מסופר שמלך הבשן עד תקופת ההתנחלות היה עוג, שמוצאו היה מן הרפאים שאותם כבשו באופן חלקי העמונים.

הבשן נודע במקורות בפוריות אדמתו, ביערותיו ובשדות המרעה שבו. הוא מוזכר בתנ"ך 47 פעמים בה"א הידיעה ו-12 פעמים בלעדיה, והוא שימש כמקור לדברי נבואה פיוטיים, כסמל של פוריות ושפע, ולעיתים בצמידות למונח ולשם כרמל.

כדי לתאר את נשות שומרון הדשנות ועושקות הדלים, השתמש הנביא עמוס בביטוי "פָּרוֹת הַבָּשָׁן". גם יערות הבשן הסבוכים ובעלי החיים שמצאו בהם מקום מחיה נוח, הפכו למשל ולסמל בספר זכריה: " הֵילִילוּ אַלּוֹנֵי בָשָׁן", ובספר דברים: "גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן".

בבשן עברה דרך המלך הקדומה ממפרץ אילת לדמשק, ובראשית המאה ה-20 נסללה בתוואי זה מסילת הרכבת החיג'אזית.

הגלעד

הַגִּלְעָד הוא כינויו העברי של חבל ארץ בעבר הירדן, המשתרע מקו הכנרת בצפון ואזור ים המלח בדרום. בתקופת בית ראשון היה הגלעד חלק מממלכת ישראל, וחלק מהממלכות היהודיות של תקופת בית שני. כיום נמצא הגלעד בגבולותיה של ממלכת ירדן.

הלגיון הערבי

הלגיון הערבי (באנגלית: Arab Legion, בערבית: الفيلق العربي; תעתיק מדויק: אלפילק אלערבּי) היה חטיבה צבאית שהקימו קצינים בריטים באמירות עבר הירדן בשנת 1921.

המזרח הקרוב

המזרח הקרוב הוא מונח הכולל בתוכו מספר ארצות מזרח-תיכוניות, ושגבולותיו מוגדרים בצורה שונה על ידי היסטוריונים וארכאולוגים מחד, ועל ידי אנשי מדע המדינה וכלכלנים מאידך.

במובנו ההיסטורי-ארכאולוגי, המונח מתייחס לאזור שכולל בתוכו את אנטוליה, ארץ ישראל, מצרים, עבר הירדן, לבנון אשר נקראו בפי הצרפתים לבנט וכן מסופוטמיה ועבר הקווקז.

במובנו הגאו-פוליטי של המונח, ההתייחסות היא בדרך כלל לארצות חבל הבלקן ודרום-מערב אסיה.

הרי אדום

הרי אֱדוֹם הם הרים פוריים המצויים על רמה בדרום-מערב ירדן, ממזרח לערבה. אורך שרשרת ההרים הוא כ-170 קילומטר. הפסגה הגבוהה ביותר בהרי אדום היא הר רם, כ-40 קילומטר ממזרח לעקבה: גובהה כ-1,754 מטר מעל פני הים, והיא גם הפסגה השנייה בגובהה בירדן אחרי ג'בל אום אד-דמי. בארץ אדום גר בימי קדם העם האֲדומי, אשר לפי המסורת המקראית הוא מצאצאיו של עשיו, אחי יעקב.

רמת אדום היא רמה פוריה ועשירה במים יחסית לסביבתה, בשל גובהה הרב. ממערב מהווה הערבה את גבולה, מדרום ארץ מדין, אשר את גבולה מהווה ואדי חיסמה. ממזרח הופכת הרמה בהדרגה למדבר, ללא תוואי נוף בולט המבדיל ביניהם. מצפון, נחל זרד הנשפך לערבה הוא הגבול עם ארץ מואב. לעיתים מחולקים הרי אדום לשני אזורי משנה: החלק הצפוני, ששוכן מנחל זרד ועד לעיירה שובכ נקרא בשם ג'באל, ואילו הדרומי והגדול מביניהם, משובכ ועד לוואדי חיסמה, הוא הר שעיר הקרוי בפי הבדואים בשם ג'בל א-שערה.

השושלת ההאשמית

השושלת ההאשמית (בערבית: الهاشميون) היא שושלת מלוכה שמקורה בחיג'אז שבחצי האי ערב, ובניה מולכים בממלכת ירדן למן הקמתה ועד היום. במהלך מלחמת העולם הראשונה ומיד לאחריה יועדה השושלת ההאשמית למלוך במרבית שטחי האימפריה העות'מאנית במזרח התיכון שנכבשו בידי בריטניה בתמורה לסיועם לבריטים במלחמה, ובני השושלת אכן מלכו לתקופות מוגבלות גם בחיג'אז, בסוריה ובעיראק. מאז 1958 נותר בידי המשפחה רק כס המלוכה הירדני, ונציגה הנוכחי במלוכה הוא עבדאללה השני, בנו של חוסיין מלך ירדן.

חורן

חוֹרָן, חַוְרָן (בערבית: حوران, חַוְרָאן) הוא חבל ארץ בדרומה של סוריה.

יהדות עבר הירדן המזרחי

בתחומי עבר הירדן המזרחי (בעבר חלק מארץ ישראל המקראית וכיום בתחומי הממלכה הירדנית ההאשמית המודרנית) התגוררו יהודים החל בתקופת ההתנחלות ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948.

ירדן

ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אָלְמָמְלָכָּה (א)לְאֻרְדֻּנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה השוכנת במזרח התיכון. היא גובלת בצפון בסוריה, במערב בישראל, בדרום בים האדום (מפרץ אילת) ובערב הסעודית, במזרח בערב הסעודית ובצפון-מזרח בעיראק.

ירמוך

נַחַל הַיַּרְמוּךְ (בערבית: نهر اليرموك) הוא נחל הזורם ממזרח למערב ומהווה גבול טבעי בין הגלעד מדרומו לחורן, לבשן ולגולן מצידו הצפוני. הנחל זורם מאזור החורן שבסוריה, לאורך כ-70 קילומטרים, ונשפך לנהר הירדן בנהריים.

יובליו העיקריים של הירמוך, הם נחל רוקד, נחל עאלאן ונחל חריר מצד צפון, ונחל השאללה מדרום.

הירמוך מהווה גבול בינלאומי בין ירדן לסוריה, ובין ירדן לישראל. כקילומטר מזרחית לשפך נחל רוקד, מהווה הירמוך מפגש בין הגבולות של סוריה, ירדן וישראל, במה שקרוי "משולש הגבולות", 18 הקילומטרים המערביים שלו מהווים את גבול ישראל-ירדן.

מואב

מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהי האלף השני לפנה"ס - המאה ה-6 לפנה"ס. על פי המקורות, מואב נמצאה ממזרח לים המלח, בין המתלול של ים המלח לבין המדבר הערבי, נמצא בתחום ממלכת ירדן.

האזור נקרא במקורות הקדומים מהעת העתיקה, כגון המקרא והממצאים הארכאולוגיים, על שם יושביו המואבים. השם מואב בא במקרא בכמה וכמה צירופים בשמות גאוגרפיים, כגון מצפה מואב, מדבר מואב ועוד.

4 כתובות מימי רעמסס השני מזכירות את Mw-i-bw כמקום מרדני שמסרב להכיר בשליטת מצרים בכנען ויחד עם השסו מהר שעיר יצאו למעשי ביזה והתגרות במצרים, הפרעה שולח כוחות לאזור ומדכא את המרד - בכתובות של רעמסס השני מוצגים המואבים כבעלי תסרוקות זהות לאלה של הכנענים יושבי הקבע (שיער ארוך אסוף ומסודר) ולא תסרוקת פרועה "דמוית-ראסטות" כמו של השסו מתבליטים מאוחרים יותר שהכילו את השם מואב, החוקרים מתלבטים האם חל שינוי דמוגרפי במואב או שינוי באורחות חייהם של המואבים שגרם לשינוי בתיאורם האמנותי המצרי. כתובת אחרת מלוקסור מזכירות כי רעמסס ובנו הבכור קראו למצרים את "מנהיג מואב" ונזפו בו על כך שניסה לכרות ברית עם האימפריה החתית כדי שיסייעו לו לצאת מעולה של מצרים.

בכתובת מישע מופיע השם מאב, ובכתובות אשוריות מופיעים השמות: Muaba, Maab, Maaba.

בירת הממלכה המואבית הייתה "קיר מואב" (הידועה גם בשמה: "כֶּרַךְּ"). דת המואבים הייתה דת כנענית. האל הראשי היה כמוש, אשר נזכר בכתובת מישע ובספר ירמיהו; כמו כן סגדו המואבים לבעל פעור ולאלה ענת.

כלכלת המואבים התבססה על חקלאות, ועדויות לכך גם במקרא. בספר מלכים ב, אנו למדים כי גידלו בה אלפי כבשים. במגילת רות שם מתואר כי בעת רעב בארץ יהודה הלכו גיבורי הסיפור; נעמי, אלימלך ושני בניהם לארץ מואב, שם נותר עדיין מזון.

המואבים היו נתונים במלחמה עם הממלכות והשבטים השכנים, כמו שבטי ישראל, והעמונים.

הממצא הארכיאולגי החשוב ביותר של ממלכת מואב היא מצבת מישע שהתגלתה בדיבון ומתוארכת לאמצע המאה ה-9 לפנה"ס. בשנים האחרונות (הכתובת לא התגלתה בחפירה מסודרת. על כן מקורה וזמן המצאה אינו ברור לחלוטין) התגלתה כתובת מלכותית מואבית נוספת ובה מתפאר מלך מואב בכיבוש בני עמון, לקיחת אסירים רבים, ובניית ארמון, שער ומכרה.

נהר הירדן

נְהַר הַיָּרְדֵּן (בערבית: نهر الأردن) הוא נהר העובר בשבר הסורי אפריקני, לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום וחוצה אותה לשני חלקים, עבר הירדן המזרחי והצד המערבי של הירדן.

הירדן הוא אחד הנהרות המפורסמים ביותר בהיסטוריה ובספרות, בעיקר מבחינה היסטורית ודתית. אורכו הכולל של הנהר ממקורותיו למרגלות החרמון ועד ים המלח 251 ק"מ וספיקתו בשפך לכנרת היא כחצי מיליארד מטר מעוקב בשנה.

עבדאללה הראשון, מלך ירדן

עבדאללה הראשון בן חוסיין (בערבית: عبد الله الأول بن حسين, פברואר 1882 – 20 ביולי 1951) היה המלך הראשון של הממלכה ההאשמית של ירדן (או בשמה בעת ייסודה: הממלכה ההאשמית של עבר הירדן). נרצח בירושלים בשעה שעמד להיכנס לתפילה במסגד אל אקצה.

עמון

בני עמון הוא עם שמי קדום אשר יצא מהמדבר הסורי-ערבי באלף ה-2 לפנה"ס והקים ממלכה בעבר הירדן, שבירתה הייתה רבת עמון. ממלכתם התקיימה מהמאה ה-13 לפנה"ס עד לשנת 334 לפנה"ס.

קרב עבר הירדן הראשון (1918)

קרב עבר הירדן הראשון מתייחס לפעולה מלחמתית שנערכה בין 21 במרץ 1918 ל-2 באפריל בתקופת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. הקרב נערך בין כוחות של חיל המשלוח המצרי (EEF) לבין כוחות של צבא האימפריה העות'מאנית המתוגברים על ידי כוחות גרמנים. במהלך הקרב ניסו כוחות בריטים, שחצו את הירדן, להגיע לתחנת הרכבת של עמאן ולחבל במסילת הברזל החג'אזית. תנאי מזג אוויר קשים ותיגבור משמעותי של הכוחות הטורקים שיבשו את תוכנית הקרב ובסופו של דבר נאלצו הבריטים לסגת בחזרה לגדה המערבית של הירדן לאחר שסבלו מנפגעים רבים.

קרב עבר הירדן השלישי (1918)

קרב עבר הירדן השלישי התחולל בעבר הירדן בין 21 בספטמבר ל-28 בספטמבר 1918. הקרב התחולל בין כוחות של חיל המשלוח המצרי EEF של האימפריה הבריטית לכוחות של האימפריה העות'מאנית במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, ובמהלכו כבשו הכוחות הבריטים את עמאן. קרב זה היה בין הקרבות הראשונים של המערכה לכיבוש מגידו, צפון ארץ ישראל וסוריה.

קרב עבר הירדן השני (1918)

קרב עבר הירדן השני התחולל בין ה-30 באפריל ל-4 במאי 1918. הקרב נערך בין כוחות של חיל המשלוח המצרי (EEF) לבין כוחות של צבא האימפריה העות'מאנית המתוגברים על ידי כוחות גרמנים. הקרב נערך במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה ובמהלכו ניסו כוחות בריטים לכבוש את מוצבי הטורקים בשונת נימרין ובא-סאלט. לאחר קרבות קשים נסוגו הבריטים בחזרה לגדה המערבית של הירדן.

שבט ראובן

שֵׁבֶט רְאוּבֵן הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא כך על שם אבי השבט, ראובן בן לאה ויעקב. ראובן היה בכור בני יעקב ובכור השבטים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.