עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) הוא שפתה הרשמית של מדינת ישראל, מעמד שעוגן בשנת 2018 בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.

Hebrew Language in the State of Israel and Area A, B and C
דוברי העברית בארץ ישראל:
  אזורים בהם עברית היא שפת הרוב
  אזורים בהם עברית מדוברת על ידי 50% מהאוכלוסייה
  אזורים בהם עברית היא שפת מיעוט
  אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל
המילה עברית בכתב ובכתב העברי הקדום
המילה עברית בכתב עברי ובכתב העברי הקדום
עברית
עברית, עברית חדשה‎
Temple Scroll
מדינות ישראל
אזורים ישראל, קהילות יהודיות ברחבי העולם והקהילה השומרונית ברשות הפלסטינית
דוברים 9,000,000[1]
שפת אם כ-5,300,000 (2009)[2]
כתב אלפבית עברי
משפחה

אפרו אסיאתית
 שמית
  שמית תיכונה
   שמית צפון מערבית
    כנענית

     עברית
לאום ישראל  ישראל
מוסד האקדמיה ללשון העברית
ראו גם שפהכתב • רשימת שפות

מקור השם עברית

שם השפה עברית פירושה "לשונו של עֵבֶר",[3] ונגזר מהשם של הדמות המקראית עֵבֶר, אביהם הקדמון של עמים רבים, בהם עם ישראל. לפי המסורת היהודית,[4] עבר סירב לקחת חלק בבניית מגדל בבל, ועל כן הוא וצאצאיו לא נענשו על בניית המגדל, ושפתם לא נתבלבלה. עבר שימר את השפה האוניברסלית המקורית - העברית.

...אבל אברהם אבינו עצמו היה בדור הפלגה ונשאר הוא וקרוביו בלשון עֵבֶר, אבי אביו, ולזה נקרא עִבְרִי... ...כי כל הלשונות אשר היו לפניהם חמש מאות שנה היו לשון עבר לבדה ונפלגה בבבל בימי פֶּלֶג...

רבי יהודה הלוי, ספר הכוזרי, פרק א, סעיף מט

[5]

המושג "עברי" נזכר שלושים וארבע פעמים בתנ"ך ככינוי לבני ישראל, אולם לא כשפה.[6] במקרא, שמה של שפתם של העברים מכונה במקרא "יהודית",[7] וגם בשם "שפת כנען".[8] ייתכן שהשם 'יהודית' היה רק שם הניב שדובר בממלכת יהודה או באזור ירושלים, להבדיל מהניב של ממלכת הצפון, ממלכת ישראל (אם כי גם לפי תאוריה זו, מדובר בסך הכול בשני ניבים שונים של אותה שפה, ולא בשתי שפות שונות).

המקור הקדום ביותר המזכיר את המונח עברית כשם השפה, הוא מקור יווני מן המאה ה-2 לפנה"ס.[9] המקור הוא נכדו של בן סירא שכותב בהקדמה לתרגום החיבור של סבו ליוונית שבוצע על ידיו כי:

לכן מתבקשים אתם לקרא את הקריאה ברצון ובתשומת לב, ולסלוח אם נראה שלא הצלחנו במילים ידועות שעמלנו באהבה לתרגם אותן, כי הנאמרים בעברית אין כחם שווה כשהם מועתקים ללשון אחרת.

משה צבי סגל, ספר בן סירא השלם, עמ' א. לנוסח המקור ביוונית ראו כאן

בלשון חז"ל שדוברה החל מהמאה הראשונה לספירה, הכינוי המקובל לשפה המקראית ולשפה המדוברת היה "לשון הקודש",[10] והמונח "עברית" שימש לציון הכתב העברי הקדום,[11] וכן לציון שפתם של בני עבר הנהר,[12] אך יש גם שימושים במונח "עברית" המתייחסים ללשון המקרא.[13]

כיום מכנים את הניב התנ"כי "לשון המקרא", כדי להבדילו מלשון חז"ל המכונה גם "לשון חכמים", שהיא בעצם ניב מאוחר של עברית.

בברית החדשה משמש המונח "עברית" כשם לשפה הארמית שדוברה על ידי ה"עבריים" (תושבי עבר הנהר) בארץ ישראל, אולם בספרות חז"ל משמש מונח זה רק לעברית (המשנאית).[14]

היסטוריה של השפה העברית

העברית היא שפה המשתייכת לקבוצת הלשונות השמיות הצפון-מערביות, ומהווה את הדיאלקט בו דיברו תושבי ארץ ישראל החל מן האלף ה-2 לפנה"ס בלב האזור המכונה במקרא בשם ארץ כנען. כנען או הלבנט כולל היום את שטחיהן של לבנון, סוריה, ארץ ישראל וירדן. השפה הפיניקית אשר הייתה מדוברת באזור לבנון של ימינו היא "שפה אחות" לשפה העברית.

בעברית נכתבו רוב ספרי התנ"ך, כל המשנה, רוב הספרים החיצוניים ורוב המגילות הגנוזות. המקרא נכתב בעברית מקראית, ואילו המשנה נכתבה בניב הקרוי לשון חז"ל. בתקופה מסוימת בסוף המאה ה-2 לספירה או קצת מאוחר יותר (החוקרים חלוקים בשאלה זו) פסקו רוב היהודים מלהשתמש בעברית כבשפת דיבור. מאות שנים לאחר חתימת המשנה כאשר חדלו היהודים להשתמש בעברית כבר נכתבו התלמודים בארמית. עם זאת, ישנן עדויות שאף במאה ה-8 לספירה הייתה שפת הדיבור בטבריה, שם פעלו בעלי המסורה, עברית.

גם כשהשפה העברית לא שימשה שפת דיבור, עדיין שימשה לאורך הדורות, במה שמכונה תקופת הביניים של העברית, כשפת הכתב העיקרית של היהודים, בעיקר בעניינים הלכתיים: כתיבת פרוטוקולים של בתי דין, קובצי הלכות, פרשנות לכתבי קודש ועוד. גם כתיבת מכתבים וחוזים בין גברים יהודים נעשתה לעיתים קרובות בעברית. ספרות הלכתית לנשים בקהילות אשכנזיות נכתבה ביידיש (למשל ספר ההלכות "צאינה וראינה"), בקהילות הספרדיות בלאדינו, ובארצות ערב, בערבית יהודית המקומית, כיוון שהנשים, בניגוד לגברים, לא למדו עברית. חיבורים יהודיים בעלי אופי חילוני או לא-הלכתי נכתבו בשפות יהודיות או בשפות זרות, לדוגמה: הרמב"ם כתב את ספרו "משנה תורה" בעברית, על אף שספרו הפילוסופי המפורסם "מורה נבוכים", שיועד למשכילי זמנו, נכתב בערבית יהודית. עם זאת, "מורה נבוכים", כמו ספרים אחרים בנושאים חילוניים, תורגמו לעברית כשהיה בהם עניין לקהילות יהודיות דוברות שפות אחרות. אחת המשפחות היהודיות המפורסמות שעסקו בתרגום מערבית-יהודית לעברית בימי הביניים היא משפחת אִבְּן תִּיבּוֹן. מפעלי התרגום לעברית של ספרות מדעית ופילוסופית בימי הביניים נתקלו בקושי מהותי, שכן עדיין לא היו מינוחים עבריים מקבילים למושגים מקצועיים רבים. אבן תיבון ומתרגמים נוספים נאלצו לחדש שורה ארוכה של מילים בשפה, וחלק ניכר מן המונחים הללו שרד ומשמש את דוברי השפה העברית עד היום.

עד המאה ה-19, ראשית ימי התנועה הציונית, שימשה העברית בעיקר כשפת כתב ובעיקר למטרות דתיות, אבל גם למטרות שונות ומגוונות: פילוסופיה, ספרות, מדע ורפואה. מעמדה בקרב היהודים היה דומה למעמדה של השפה הלטינית בקרב הנוצרים במערב אירופה. מסוף המאה ה-18, עם צמיחת תנועת ההשכלה היהודית בגרמניה ובמזרח אירופה, נכנסה השפה העברית לתנופה מודרנית. לאורך כל המאה ה-19 הלך השימוש החילוני בה וגבר. בד בבד עם תנועת התחייה הלאומית החלה גם פעילות להפיכת העברית ללשון הדיבור של היישוב העברי בארץ ישראל. אליעזר בן יהודה, המכונה "מחיה השפה העברית" היה בין הלוחמים למען הפיכת השפה העברית לשפה מדוברת ולשפתו הלאומית של היישוב העברי בארץ. במקביל התפתחה עברית מדוברת גם במרכזים אחדים של יהודים במזרח אירופה. המעבר לדיבור בעברית ביישוב העברי בארץ היה מהיר יחסית. עם כינון שלטון המנדט הבריטי בארץ נקבעה העברית כשפה רשמית שלישית, לצד הערבית והאנגלית. ערב הקמת מדינת ישראל הייתה העברית כבר לשפה העיקרית של היישוב העברי, ושפת הלימוד במרכזי החינוך שלו.

כיום יש כ-9 מיליון[1] דוברי עברית ישראלית, רובם המכריע גרים בישראל. כ-5,300,000 (2009) דוברים ילידיים (כלומר, עברית היא שפת-אמם)[15] והשאר משתמשים בעברית כשפה שנייה. עברית היא כיום השפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל, אם כי בנוסף לה יש מעמד רשמי גם לשפה הערבית, וכן נעשה שימוש נרחב באנגלית, ברוסית ובשפות נוספות. בעקבות המסורת האירופית, שמקורה בהקמת האקדמיה הצרפתית, קיים גם בישראל גוף רשמי המכתיב תקנים של השפה: האקדמיה ללשון העברית. מוסד זה פועל מכוח חוק, אף על פי שהשפעתו בפועל מוגבלת. עיסוקו בעיקר בקביעת מונחים חדשים, כללי כתיב וכללי תחביר, המחייבים להלכה את מוסדות המדינה ואת מערכת החינוך הממלכתית. בפועל, חלק גדול מהחלטותיו אינו מתקיים. התפתחות המילונאות השימושית בישראל בשנות ה-90 יצרה מספר מילונים ומאגרי מידע המתעדים את הלשון העברית בפועל, ומשמשים אסמכתות חלופיות לכללי האקדמיה ללשון העברית.

ניבים ומבטאים עבריים

לקראת תחילת תהליך החייאת השפה העברית, בעת שהיא שימשה רק כשפה שנייה בפי יהודים ושומרונים, היו לשפה שני ניבים - יהודי ושומרוני, כשהניב השומרוני היה על סף כליה גם כשפה שנייה, יחד עם העדה השומרונית עצמה. לניב היהודי היו שלוש דרכי הגייה עיקריות: אשכנזית, ספרדית ותימנית (יש המציינים גם הגייה עיראקית). עם החייאת השפה, בן-יהודה הכריז על ההגייה הספרדית כהגייה התקנית של העברית. אולם בפועל מחיי השפה דבקו בהגייה שהיא מעין פשרה בין הספרדית לאשכנזית וזו נשתרשה בעם.

בשל התחייה המאוחרת של השפה העברית, אין כמעט ניבים אזוריים עבריים. למעשה, השפה הנשמעת בפי דוברים ילידיים זהה כמעט בכל חלקי ישראל. אפשר להבחין בשוני בין הניבים המדוברים בפי עדות יהודיות שונות (אתנולקטים). אולם, שוני זה מתבטא בעיקר בפונולוגיה, ולא בתחביר או במורפולוגיה. עיקרי שוני זה הם בהשפעה ספרדית-תימנית על ההגייה המקובלת ולעיתים בהשפעה אשכנזית על ההגייה המקובלת (למשל בקרב חלק מהעדה החרדית בירושלים ובברוקלין). שוני מסוים בתחביר ובמורפולוגיה קיים בין ניבים מעמדיים של השפה (סוציולקטים), אולם שוני זה אינו גדול יחסית.

ייחודה של העברית המודרנית הוא בכך שהיא משרתת במידה רבה אנשים ששפת אמם שונה. מספר הדוברים הלא-ילידיים משתווה פחות-או-יותר למספר הדוברים הילידיים, והיא אף משמשת לתקשורת בין קבוצות בתוך ישראל שאינן דוברות עברית (למשל, דיונים בכנסת, בבתי המשפט הישראליים וכיוצא בזה מתנהלים בעברית, גם כשכל המתדיינים שייכים לקבוצות שאינן דוברות עברית). כיוון שכך, העברית המודרנית חשופה להשפעה אינטנסיבית של שפות אחרות, כגון ערבית, רוסית, אנגלית ועוד, דבר המשנה אותה בהתמדה, ואף יוצר הבדלים בין קבוצות, אשר עשויים להתפתח לניבים של ממש.

ביהודה ושומרון (וברצועת עזה בעת שנשלטה בידי ישראל) העברית היא שפת המינהל, בצד הערבית, המדוברת בקרב רוב האוכלוסייה המקומית. בניגוד לערביי ישראל, הלומדים עברית במערכת החינוך מגיל צעיר, ומנהלים את חייהם בשתי השפות במידה כמעט שווה, רוב דוברי הערבית בשטחים שולטים בעברית רק במידה חלקית או שאינם שולטים בה כלל. עם זאת, השפעת העברית על הערבית שבפיהם ניכרת מאוד, בעיקר עקב השימוש הרב במילים שאולות מן העברית. עם התגברות ההגירה של פועלים זרים לישראל נוצר "פידג'ין עברי", המשמש לתקשורת בין הפועלים לדוברי העברית הישראליים.

הכתב העברי

אלפבית עברי
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
אותיות סופיות
  ך ם ן ף ץ  
ניקוד ופיסוק
קמץפתחציריסגול
חיריקחולםקובוץ ושורוק
שוואחטף
דגש: קלחזקמפיקרפה
קו מפרידמקף
טעמי המקרא

הכתב העברי מאופיין באלפבית המיוחד לו, הוא כולל 22 אותיות, ו-5 אותיות סופיות, הנכתבות בסוף מילה במקום האות הראשית. כ-ך מ-ם נ-ן פ-ף צ-ץ. וכן סימנים גרפיים נוספים (שהם פיתוחים מאוחרים יחסית), המשמשים בעיקר לציון תנועות. האלפבית המרובע המוכר היום הוא גרסה של הכתב הארמי "הבינלאומי" של הממלכה הפרסית, והוא החליף (לפי המסורת – על פי החלטה מגבוה של עזרא הסופר) את האלפבית העברי-פיניקי, המכונה גם "כתב דעץ/רעץ", שבו נעשה שימוש בממלכת יהודה, בממלכת ישראל וברחבי המזרח הקדום לפני גלות בבל במאה ה-6 לפנה"ס. האלפבית העברי-פיניקי לא נעלם כליל, והוא המשיך לשמש את השומרונים (במידת-מה עד היום: כתב העת של השומרונים מודפס בחלקו באלפבית זה). בתקופת הבית השני כמו גם בהמשך, בזמן מרד בר כוכבא, נשאו מטבעות היהודים כתובות בכתב זה. כתב זה מופיע גם כיום על חלק מהמטבעות שמונפקים על ידי מדינת ישראל, למשל על מטבעות של שקל חדש ושל עשרה שקלים, ופה-ושם ניתן למצוא אותו במקומות נוספים (למשל: על סמל העיר נהריה). על הכתב העברי הקדום ראה בהרחבה בערכו.

המאפיין החזותי הבולט של הכתב העברי בן ימינו הוא הצורה המרובעת של האותיות. הגופן שמשמש בדרך-כלל בדפוס מכונה, הנקרא "פרנק-ריהל" (על שם מפתחיו), הוא נפוץ מאוד למרות הביקורת על כך שצורת האותיות גורמת להן להיראות דומות זו לזו, ובפרט מקשה על ההבחנה בין צמדי האותיות א-צ, ג-נ, ב-כ, ו-ז, ח-ת, ד-ר.

Hebrew cursive
הכתב העברי המקובל בכתבי יד

בצד הכתב המודפס, הוא הכתב המרובע, קיים בעברית גם כתב עברי רהוט, המשמש לכתיבה מהירה. כתב זה מתאפיין בקווים מעוגלים, והוא נפוץ מאוד בכתבי יד לא-מודפסים. מקורו של כתב זה בקהילות יהודיות אשכנזיות באירופה. סוג אחר של כתב רהוט, מכונה כתב רש"י ומקורו בקהילות היהודיות הספרדיות. כינויו נובע מן העובדה שהספר הראשון שהודפס בכתב זה היה במקרה פירושו של רש"י. ניסיונות אחדים להשתמש בכתב הזה גם בהדפסת טקסטים יומיומיים לא עלו יפה. עד היום פרשנות רש"י ופרשנויות נוספות על התנ"ך והתלמוד נדפסות ונלמדות בכתב זה. עם זאת, ניתן לזהות מעבר לכתב המרובע בטקסטים שמיועדים להיות נגישים גם לקוראים שלא הורגלו לקריאה אינטנסיבית בכתב רש"י.

בספרי תנ"ך, ספרי שירה וספרים לילדים מקובל לסמן את התנועות באמצעות ניקוד. סימני הניקוד המקובלים כיום, אשר מופיעים מתחת לאותיות, מעליהן ובתוכן, הומצאו בטבריה במאה ה-7, ושימשו במקור כאמצעי עזר לקריאת התנ"ך (בעבר התקיימו גם סוגי ניקוד עברי נוספים). חכמי טבריה הוסיפו גם סימנים לטעמי המקרא; סימנים אלה משמשים כסימני פיסוק וכסימנים לאופן הנגינה שבה יש לקרוא את פסוקי התנ"ך. הטעמים מודפסים כיום רק בספרי תנ"ך. בכל טקסט אחר נעשה שימוש בסימני פיסוק שהתפתחו באירופה ומשמשים בכתיבת רוב השפות בעולם.

הגיית העברית

הגיית העברית עברה שינויים רבים במהלך אלפי שנות קיומה, ובכל תפוצה, הגו אותה היהודים באופן אחר. במאה ה-19 שאפו מחדשי השפה העברית לאמץ את ההגייה הספרדית, בייחוד זו שהייתה נהוגה בקהילה הספרדית של ירושלים; זאת משום היוקרה שממנה נהנתה הקהילה הספרדית של ירושלים בעבר, ומשום שהגייתה הייתה קרובה למדי להגייה שמשתקפת בניקוד הטברני של המקרא. אלא שמרבית מחדשי השפה העברית ותומכיהם היו יהודים אשכנזים ממזרח אירופה, וההגייה העברית שהכירו הייתה שונה מאוד; על אף המאמץ להקנות לדיבור העברי החדש הגייה ספרדית, השפעת ההגייה האשכנזית ניכרת בעברית המודרנית.

פונולוגיה

פונמות בעברית הישראלית
סדקי לועי ענבלי וילוני חכי בתר־
מכתשי
מכתשי שפתי
שִנִּי)
אפי n1 m
סותם ʔ ɡ k d t b p
מחוכך * * ts
חוכך h *ʕ2 *ħ3 ʁ4 χ3 *ʒ ʃ z s v f
מקורב
(צדי)
*w j
l
מקיש *ɾ4

* פונמות זרות
* עיצורים שקיימים רק בהגיית עדות המזרח

1 רוב הישראלים הוגים את האות נו"ן כעיצור וילוני, אפי [ŋ] כאשר היא באה לפני עיצורים וילוניים [k g], עקב הידמות פונטית בבסיס החיתוך המקלה בהגייה. כלומר, [ŋ] היא אלופון של [n] ולא פונמה בפני עצמה.
2 הגיית האות עי"ן כעיצור לועי, חוכך, קולי [ʕ] נדירה מאוד. רוב הישראלים מחליפים אותה לעיצור סדקי, סותם, אטום [ʔ].
3 רוב הישראלים כיום הוגים את האות חי"ת כעיצור ענבלי, חוכך, אטום [χ], כאשר בהגייה הספרדית והתימנית היא עיצור לועי, חוכך, אטום [ħ].
4 רוב הישראלים כיום הוגים את האות רי"ש כעיצור ענבלי, חוכך, קולי [ʁ] או כעיצור ענבלי, רוטט [ʀ], כאשר בהגייה הספרדית והתימנית היא עיצור מכתשי, מקיש [ɾ].
פרוטו
שמית
IPA עברית דוגמה ערבית
אות מקראית טברנית ישראלית
*b b ב ḇ/b /b/ /v/, /b/ /v/, /b/ בית ب
*d d ד ḏ/d /d/ /ð/, /d/ /d/ דב د
*g ɡ ג ḡ/g /ɡ/ /ɣ/, /g/ /ɡ/ גמל ج
*p p פ p̄/p /p/ /f/, /p/ /f/, /p/ פחם ف
*t t ת ṯ/t /t/ /θ/, /t/ /t/ תות ت
*k k כ ḵ/k /k/ /χ/, /k/ /χ/, /k/ כוכב ك
*ṭ ט /tˤ/ /t/ טבח ط
*q ק q q /q/ /k/ קבר ق
*ḏ ð ז z /ð/ /z/ /z/ זכר ذ
*z z /z/ זרק ز
*s s ס s /s/ /s/ /s/ סוכר س
ʃ שׁ š /ʃ/ /ʃ/ /ʃ/ שׁמים
*ṯ θ /θ/ שׁמונה ث
ɬ שׂ ś /ɬ/ /s/ /s/ שׂמאל ش
*ṱ θʼ צ /sˤ/ /ts/ צל ظ
*ṣ צרח ص
*ṣ́ ɬʼ צחק ض
ɣ ע ʻ /ʁ/ /ʕ/ /ʔ/, - עורב غ
ʕ /ʕ/ עשׂר ع
ʔ א ʼ /ʔ/ /ʔ/ /ʔ/, - אב ء
*ḫ x ח /χ/ /ħ/ /χ/ חמשׁ خ
*ḥ ħ /ħ/ חבל ح
*h h ה h /h/ /h/ /h/, - הגר ه
*m m מ m /m/ /m/ /m/ מים م
*n n נ n /n/ /n/ /n/ נביא ن
*r ɾ ר r /ɾ/ /ɾ/ /ʁ/ רגל ر
*l l ל l /l/ /l/ /l/ לשׁון ل
*y j י y /j/ /j/ /j/ יד ي
*w w ו w /w/ /w/ /v/ ורד و
פרוטו
שמית
IPA אות מקראית טברנית ישראלית דוגמה ערבית

שפות שהושפעו מהעברית

השפעת העברית ניכרת במיוחד בשפות יהודיות. שפת יידיש, ששימשה את הקהילות היהודיות האשכנזיות באירופה, ושמקורה באחד הניבים של גרמנית, שאלה מילים רבות מעברית (כ-20% מאוצר המילים שלה) והשתמשה בכתב העברי. הכתב העברי של יידיש משתמש בחלק מסימני העיצורים להבעת תנועות – למשל, האות ע' משמשת לסימון התנועה e. עם זאת, מילים שאולות מעברית נכתבו על-פי הכתיב המקורי. כך, המילה "אֱמֶת" (שנהגית ביידיש /emes/), נכתבה כך ולא "עמעס".[16] בדיחה נושנה של דוברי יידיש מספרת על כתיבת השם "נח" בשבע שגיאות (כלומר: "נאָוײעך" במקום "נח"). השפה לאדינו (נקראת גם "ספניולית" או "ספרדית יהודית"), שהתפתחה מן הספרדית הקסטיליאנית, ושימשה קהילות יהודיות ספרדיות בכל רחבי העולם, שאלה אף היא מילים רבות מן העברית, ונכתבה בכתב העברי, בעיקר בכתב רש"י (אם כי קיימת גם שיטת כתיבה באותיות לטיניות). ערבית יהודית, שפה ששימשה את הקהילות היהודיות באימפריה המוסלמית, בעיקר בצפון אפריקה, ואשר בה נכתבו מורה נבוכים לרמב"ם וחיבורים חשובים נוספים, נכתבה אף היא בכתב העברי.

הארמית והערבית נחשבות שפות אחיות לעברית מהן אף ניתן להבין ביטויים בעברית בדיוק יתר.

שפות אחרות הושפעו מהעברית בעיקר דרך תרגומי המקרא והשפעת המקרא על הקוראן. המילה "שַׁבָּת", למשל, נפוצה בלשונות העולם כשמו של היום השביעי בשבוע, או ככינוי ליום מנוחה. גם שמות עבריים של דמויות מקראיות נפוצים מאוד ברחבי העולם. שתי המילים העבריות הנפוצות ביותר בשפות העולם השונות הן "אמן" ו"הללויה" – מילים המסיימות תפילות, ומבטאות הסכמה לנאמר.

המורפולוגיה של העברית

לשפה העברית יש מורפולוגיה טיפוסית של שפה שמית. המאפיינים העיקריים הם ריבוי נטיות לכל מילה (בפרט לפעלים), נטייה לא-רציפה (כלומר בסיס המילה משתנה בנטייה, ולא רק המוספיות), ושינויים רבים בתנועות לעומת יציבות של העיצורים. מקובל לתאר יצירה של מילים בשפות שמיות, בכלל זה בשפה העברית, כתהליך של הרכבת שורש ומשקל. השורש הוא מורפמה, שהיא סדרה של 3–4 (לעיתים נדירות: חמש או שש) אותיות; המשקל הוא סדרה דומה של תנועות ואלמנטים פרוזודיים (לפעמים נצמדות אליו גם מוספיות). באמצעות שילוב התנועות והאלמנטים הפרוזודיים בין עיצורי השורש נוצרת מילה. לדוגמה, הרכבת השורש כ-ת-ב על המשקל מִ-םְםָם יוצרת את המילה: מִכְתָב ("מִ" היא מוספית, לצורך תיאור המשקל מציינת כאן האות מ"ם סופית עיצור כלשהו). בדרך-כלל, למילים שנגזרות משורש אחד יש משמעות דומה, אולם יש לכך חריגים רבים. לשורשים ולמשקלים אין קיום בשפה כשלעצמם, אלא רק כמרכיב של מילים, ולעיתים קרובות בצירוף מורפמות אחרות. אין הסכמה בין הבלשנים בדבר הממשות של השורש בשפה. יש הטוענים שמדובר בחלק בלתי נפרד מאוצר המילים של השפה, גם אם הוא מופיע רק בצירוף מורפמות אחרות, ואחרים טוענים שמדובר בהפשטה מדעית, שהדוברים אינם מודעים לה בצורה אינטואיטיבית. רוב הבלשנים מסכימים כי בעבר היו שורשים של שתי אותיות כגון "ב-א" ו"ק-מ" (כיום מקובל להתייחס לשורשים האלה כשורשים תלת-עיצוריים: ב-ו-א, ק-ו-מ). כמו כן, העברית המודרנית יוצרת שורשים של יותר מ-4 אותיות (בעיקר ממילים שאולות), כגון פלרטט, טלגרף. בעברית מודרנית נוצרות מילים ששורשן אינו ברור. למשל, מילים כמו "רמזור" או "מדרחוב" נוצרו בדרך של הֶלְחם בסיסים, כך שקשה לקבוע את שורשן. עם זאת, המילה "רמזור" התפתחה לשורש רמז"ר, כמו בביטוי "צומת מרומזר". כמו כן, הקשר הסמנטי בין מילים שנגזרו משורש אחד הוא לפעמים מעורפל. כך למשל, הפעלים "פסל" (במובן של פסילה) ו"פיסל" נראים כאילו נגזרו משורש אחד, אולם אין ביניהם קשר סמנטי, כיוון שהאחרון נגזר משורש של העברית המקראית, ואילו הראשון נגזר ממילה ארמית שנכנסה אל העברית בתקופה מאוחרת יותר.

השפה העברית במסורת היהודית

על פי המסורת היהודית, עשר המאמרות האלהיות שבהן נברא העולם היו בעברית, והמלאכים משתמשים בלשון זו. על כן השפה נקראת לשון הקודש.

לפי ריה"ל בספרו "הכוזרי" (מאמר שני סעיף ס"ח) השפה העברית היא האצילה בשפות, והיא השפה שבה נגלה אלוהים לאדם וחוה (ולכן אדם נגזר מאדמה וחוה מחיים), אשר דיברו בשפה זו והנחילו אותם לבניהם ולאנושות כולה, שהשתמשה בה עד ימי מגדל בבל (דור הפלגה). אז התבלבלו הלשונות ונוצרו שפות רבות; אולם עֵבֶר המשיך גם אז להשתמש בעברית, ולכן נקרא בשם זה. מבלבול הלשונות נובע הדמיון של השפות הקדומות לעברית.

הרמב"ם מציג נימוק שונה ופשוט יותר להיותה של העברית לשון הקודש. הוא מסביר זאת בכך שאין בשפה מילים מפורשות המתארות דברים הקשורים למין. המהר"ל חולק עליו (נתיב הצניעות, פרק ג') ואומר שהרמב"ם הפך את היוצרות, מכיוון שהשפה היא קדושה, ובה נברא העולם, לכן אין בה מילים המתארות מיניות ולא להפך.

עברית בעולם

בארצות הברית נכון לשנת 2007 עומד מספר דוברי העברית על כ-214,000 בני אדם.[17]

השפה העברית היא שפת מיעוט מוכרת בפולין, החל מ-6 בינואר 2005.[18] מספר אוניברסיטאות ברחבי העולם (כמו ייל), מחשיבות את העברית כשפה קלאסית, הנלמדת במסגרת הלימודים הקלאסיים של תלמידי השנה הראשונה.

ראו גם

עיינו גם בפורטל

פורטל השפה העברית מציג את מכלול הערכים והנושאים הקשורים לעברית על כל מאפייניה. בפורטל ניתן למצוא קישורים בנושא התפתחות ותחיית השפה ושלביה, הגיות שונות, ערכים בנושא האלפבית, הכתיבה והתחביר העברי, קישורים לנושאי הספרות העברית, אוסף מילים מעניינות בשפה ועוד.

עיינו גם בפורטל

פורטל בלשנות ושפות הוא שער לכל הנושאים הקשורים לחקר השפות. הפורטל מציג את תחומי השפה והבלשנות, בהם פונולוגיה, מורפולוגיה, כתב, אישים ועוד.

דקדוק ולשון

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 זאב קליין, ‏שפה חיה: 9 מיליון דוברי עברית בעולם, באתר ישראל היום, 18 במרץ 2013 01:46
  2. ^ (הקישור אינו פעיל, 3 ביוני 2018)Ethnologue: Statistical Summaries
  3. ^ "עֵבֶר" + הסיומת "-ים" ליצירת שם עצם תקין המציין שפה - זהה לתואר השם יחיד נקבה
  4. ^ למשל, בתי מדרשות, צוואת נפתלי
  5. ^ וכן בהמשך "שהיא לשון עבר ובעבורו נקראת עברית, מפני שנשאר עליה עת הפלגה ובלבול הלשונות" (ספר הכוזרי, מאמר ב, סח)
  6. ^ עברית – על שמה של לשוננו, האקדמיה ללשון העברית,עברית – על שמה של לשוננו, האקדמיה ללשון העברית, ‏2015-01-08 (בhe-IL)
  7. ^ "דַּבֶּר-נָא אֶל-עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית--כִּי שֹׁמְעִים, אֲנָחְנוּ; וְאַל-תְּדַבֵּר עִמָּנוּ, יְהוּדִית [...] וַיִּקְרָא בְקוֹל-גָּדוֹל, יְהוּדִית" (ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוקים כ"ו-כ"ח. ובמקבילות:ספר ישעיהו, פרק ל"ו, פסוקים י"א-י"ג; ובספר דברי הימים ב', פרק ל"ב, פסוק י"ח) וכן "וּבְנֵיהֶם, חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית, וְאֵינָם מַכִּירִים, לְדַבֵּר יְהוּדִית" (ספר נחמיה, פרק י"ג, פסוק כ"ד)
  8. ^ כינוי זה מופיע בספר ישעיה: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן" (פרק י"ט, פסוק י"ח) לפי ההקשר הכוונה לשפה שדוברה בפי בני דת משה
  9. ^ בהקדמה לספר מציין הנכד את תחילת עבודתו "בשנת 38 לאורגטס המלך", מקובל לזהות אותו כאאורגטס השני, המכונה "פוסקון", המלך השמיני מבית תלמי, שתקופת מלכותו הייתה במאה השנייה לפני הספירה.
  10. ^ למשל, משנה, מסכת סוטה, פרק ז', משנה ב', תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"א, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ט, עמוד ב'
  11. ^ למשל, תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"א, עמוד ב'
  12. ^ למשל, תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קט"ו, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א'
  13. ^ למשל, משנה, מסכת גיטין, פרק ט', משנה ח'
  14. ^ D.R.G. BeatTie and Philip R. Davies, What does Hebrew mean?, Journal of Semitic Studies 56/1, Spring 2011, עמ' 71 - 83
  15. ^ Ethnologue: Statistical Summaries
  16. ^ זאת למעט המקרה של היידיש ברית המועצות, שבהנחיית היבסקציה נתפשטה מזכר הכתיב העברי המקורי; ראו למשל בערך "דער עמעס".
  17. ^ Language Use in the United States: 2007, census.gov
  18. ^ Walery Pisarek, The relationship between official and minority languages in Poland.
AllMovie

AllMovie‏ (לשעבר All Movie Guide) הוא אתר אינטרנט המתמחה בסרטי קולנוע. האתר מכיל בסיס נתונים מקוון של מידע אודות סרטי קולנוע, תוכניות טלוויזיה, שחקני קולנוע ועוד. אתר האינטרנט "AllMovie.com" והמותג לצרכן "AllMovie" הם כיום בבעלות All Media Network.‏האתר עלה לראשונה לרשת האינטרנט בשנת 1998.

AllMusic

AllMusic (בעבר נקרא All Music Guide או AMG) הוא אתר אינטרנט המתמחה במוזיקה. האתר מכיל בסיס נתונים מקוון של מידע על יוצרים, זמרים, אלבומים, סגנונות מוזיקליים ועוד.

מאגר המידע של AllMusic נוסד ב-1991, שנים לפני ה-World Wide Web, והיה זמין לראשונה בפרוטוקול Gopher. האתר עלה לרשת האינטרנט בשנת 1995.

האתר מכיל מידע על:

מידע בסיסי: שמות, ז'אנרים מוזיקליים, יוצרים, זכויות יוצרים, מספר המוצר וכו'

מידע מפורט: סגנון, אווירה וכו'

מידע מקושר: אלבומים וזמרים דומים, השפעות וכו'

מידע עריכתי: ביוגרפיה, סקירה, דירוג וכו'מאגר המידע של AllMusic נוצר ונערך על ידי צוות עורכים מיומנים בלבד. רשת העורכים כוללת מעל תשע מאות מבקרי מוזיקה אשר סוקרים אלבומים ושירים, וכותבים ביוגרפיות לזמרים וללהקות.

האתר מעיד על עצמו כי ברשותו מאגר השירים הדיגיטליים הגדול בעולם, הכולל שנים עשר מיליון שירים בקירוב, ובנוסף מאגר עטיפות הדיסקים הגדול בעולם, הכולל מעל לתשע מאות אלף סריקות של עטיפות.

Box Office Mojo

בוקס אופיס מוג'ו (באנגלית: Box Office Mojo, בתרגום חופשי: "קסם שוברי הקופות") הוא אתר אינטרנט העוקב אחרי ההכנסות לסרטי קולנוע שוברי קופות חדשים וישנים בצורה רציפה. האתר הוקם על ידי ברנדון גריי ב-7 באוגוסט 1998 ונכנסים אליו יותר מחצי מיליון גולשים מדי חודש. האתר מעודכן על בסיס יומי.

מלבד עדכונים שוטפים, האתר גם מציע ביקורות לסרטים חדשים ולסרטי השכרות. כמו כן קיימים באתר פורומים בנושאים שונים, בהם התפרסמו "משחקים" שונים הנסובים סביב שוברי הקופות.

האתר מקבץ מדי שבוע סכומי הכנסות מ-50 מדינות ברחבי העולם, בנוסף לארצות הברית ולקנדה. בין המדינות שהאתר מציג מידע הכנסות מהן: אוסטרליה, צ'כיה, צרפת, גרמניה, יפן, ליטא, הולנד, נורווגיה, רוסיה, חבר המדינות, קוריאה הדרומית, הרפובליקה הסינית והממלכה המאוחדת.

מאז 1999, מנוהל האתר על ידי ברנדון גריי. בתחילה היה האתר עצמאי, אולם ביולי 2008 נרכש האתר על ידי חברת אמאזון דרך חברת הבת שלה IMDb.

IMDb

Internet Movie Database (בעברית: בסיס נתוני סרטים אינטרנטי) הוא אתר אינטרנט המכיל בסיס נתונים מקוון של מידע על סרטים, שחקני קולנוע, תוכניות טלוויזיה, צוות הפקה ומשחקי וידאו. האתר נמצא בבעלות חברת אמזון.

MusicBrainz

MusicBrainz הוא מאגר מידע מוזיקלי אינטרנטי, שמבוסס על קוד פתוח.

האתר מכיל מידע על אמנים: זמרים, זמרים יוצרים, הרכבים מוזיקליים ומוזיקאים, תקליטיהם ושיריהם ועל היחסים ביניהם. המידע על האלבומים מכיל את כותרות האלבום, שמות השירים ואורכם. המידע באתר מתוחזק על ידי עורכים מתנדבים. כמו כן, המידע על התקליטורים כולל גם תאריכי הוצאה, מקומות הפצה ומספרי זיהוי של התקליטורים.

נכון ל-9 ביולי 2016 האתר מכיל מידע על 1,094,897 אמנים, 1,636,741 אלבומים ו-20,509,451 שירים.

Rotten Tomatoes

Rotten Tomatoes (בתרגום לעברית: עגבניות רקובות) הוא אתר אינטרנט אמריקאי המוקדש לדירוגים, ביקורות, מידע וחדשות אודות סדרות טלוויזיה סרטי קולנוע. מקור שמו של האתר הוא קלישאה עתיקה – השלכת עגבניות וירקות רקובים אחרים על המופיעים על במת תיאטרון אם ההופעה הייתה גרועה במיוחד. האתר נרכש בידי האחים וורנר במאי 2011.

אירופה

אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית. היא נמצאת בחלקה המערבי ביותר של יבשת העל אירואסיה, שבחצי הכדור הצפוני. בצפונה אירופה גובלת באוקיינוס הקרח הצפוני; במערבה - באוקיינוס האטלנטי; במזרחה – בהרי אורל ובים הכספי; ובדרומה – בים התיכון ובים השחור.

כ-50 מדינות מרכיבות את אירופה: רוסיה היא הגדולה ביותר, הן מבחינת השטח והן מבחינת האוכלוסייה, ואילו קריית הוותיקן היא הקטנה ביותר. אירופה משתרעת על כ-10,180,000 קמ"ר, והיא היבשת השישית בגודלה בעולם (מקדימה את אוקיאניה בלבד). עם זאת, היא אחת היבשות המאוכלסות בעולם (שלישית, אחרי אסיה ואפריקה). כ-11% מאוכלוסיית העולם מתגורר ביבשת זו, 892,000,000 נפשות (לשנת 2017).

באירופה נולדה תרבות המערב – שמילאה תפקידים דומיננטים בעניינים גלובליים החל מהמאה ה-16, במיוחד מראשית הקולוניאליזם. בין המאה ה-16 למאה ה-20, מדינות אירופאיות שלטו לסירוגין באמריקה, רוב אפריקה, אוקיאניה וכן בחלקים גדולים של אסיה. שתי מלחמות העולם התמקדו בעיקר באירופה, ותרמו רבות לירידת הדומיננטיות של מדינות אירופה המערבית בעניינים דיפלומטיים באמצע המאה ה-20. במהלך המלחמה הקרה, אירופה חולקה לאורך מסך הברזל של נאט"ו במערב וברית ורשה במזרח. האינטגרציה האירופית הובילה להיווצרותה של מועצת אירופה והאיחוד האירופי במערב אירופה, ששתיהן התרחבו בהדרגה מזרחה עם מהפכת סתיו העמים ונפילת ברית המועצות בתחילת שנות ה-90.

אסיה

אסיה היא היבשת הגדולה ביותר בכדור הארץ, ומהווה 8.6% משטחו הכולל וכ-29.6% משטחו היבשתי. בצפון-מערב היא חוברת לאירופה (ביניהן רכס הרי אורל) ובדרום-מערב לאפריקה (חצי האי סיני). אסיה גובלת בצפון באוקיינוס הקרח הצפוני, בדרום באוקיינוס ההודי ובמזרח גובלת באוקיינוס השקט.

באסיה נמצאות שתי המדינות המאוכלסות ביותר בעולם, סין והודו, והיא היבשת המאוכלסת בעולם, עם למעלה מ-4.4 מיליארד בני אדם (אסייתים), המהווים כ-60% מכלל תושבי כדור הארץ (נכון ל-2011).

גרמנית

גרמנית (Deutsch (מידע • עזרה) - דּוֹיְטְש), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות. זוהי אחת השפות המדוברות בעולם עם מעל 100 מיליון אירופים (כרבע מכלל האירופים) הדוברים אותה כשפת אם. גרמנית היא השפה המדוברת ביותר באיחוד האירופי כשפת אם. היא השפה השלישית או הרביעית בפופולריות שלה כשפה זרה הנלמדת ברחבי העולם, והשנייה בפופולריות שלה כשפה זרה באירופה, ארצות הברית ומזרח אסיה (יפן)[דרוש מקור]. היא אחת השפות הרשמיות של האיחוד האירופי, והשפה השכיחה ביותר באינטרנט, אחרי האנגלית[דרוש מקור].

הגרמנית מדוברת בעיקר בגרמניה, אוסטריה, ליכטנשטיין, חלקים גדולים של שווייץ, לוקסמבורג, אזור דרום טירול (Südtirol) שבאיטליה, חלק קטן מפולין, הקנטונים המזרחיים בבלגיה, אזורים ברומניה ובצ'כיה, חבל אלזס וחלק מחבל לורן בצרפת. בנוסף, במושבות לשעבר של גרמניה, דוגמת נמיביה, ישנם חלקים באוכלוסייה הדוברים גרמנית, ויש גם כמה מיעוטים דוברי גרמנית במזרח־אירופה ברוסיה, בהונגריה ובסלובניה. גם בצפון אמריקה ובמדינות בדרום אמריקה כארגנטינה ישנן קהילות דוברות גרמנית. כמו כן האמיש וחלק מהמנוניטים מדברים בניב גרמני.

דבר (עיתון)

דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, והופיע בין 1925 ל-1996.

הגרדיאן

הגרדיאן (באנגלית: The Guardian) הוא עיתון יומי בריטי, העיתון הכלל-ארצי היחיד שמופיע בצבע מלא. נכון ליוני 2014, לעיתון מכירות יומיות של כ־185,313 עותקים, מה שהציב אותה במקום השלישי בבריטניה אחרי ה"דיילי טלגרף" ו"הטיימס" הלונדוני. המהדורה הדיגיטלית של העיתון זוכה לפופולריות עצומה עם כ-9 מיליון קוראים מדי חודש, והאתר מדורג כאתר החדשות ה-6 בגודלו ברשת, לפי מספר הצופים.

מאמרי המערכת בגרדיאן נוטים לכיוון השמאל הליברלי בבריטניה. לפי סקר משנת 2000, 80% מקוראיו הם מצביעי מפלגת הלייבור הבריטית. סקר דומה משנת 2004 מצא ש־44% מקוראיו הם מצביעי לייבור ו־37% הצביעו למפלגת הליברל דמוקרטים.

הצופה

הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

ויקיפדיה העברית

ויקיפדיה העברית היא הגרסה העברית של אנציקלופדיית האינטרנט החופשית "ויקיפדיה", המנוהלת ומתופעלת בידי קרן ויקימדיה. החומר שמתפרסם בוויקיפדיה כפוף לרישיון תוכן חופשי של Creative Commons מסוג CC-BY-SA, ולפיכך היקף זכויות היוצרים עליו מצומצם למדי. המיזם בעברית הושק ב-8 ביולי 2003 ונכון ל-15 בספטמבר 2019 יש בוויקיפדיה העברית 250,231 ערכים.

בדומה לוויקיפדיה בשפות אחרות, גם בוויקיפדיה העברית הגולשים יכולים להשתתף בכתיבה ובעריכה. ויקיפדיה העברית מתאפיינת במספר משתתפים גבוה יחסית למספר דוברי השפה ובהשתתפות ערה בדיונים הנערכים בדפי השיחה של הערכים. מנוע החיפוש גוגל נותן לוויקיפדיה העברית, בדרך כלל, מקום גבוה ברשימת תוצאות החיפוש של מילים בעברית, וממנו מגיעים אליה רוב המבקרים.

טוויטר

טוויטר (באנגלית: Twitter) היא רשת חברתית מקוונת חינמית המאפשרת לשלוח ולקרוא מסרים קצרים של עד 280 תווים (פעולה שזכתה לשם "מיקרו-בלוגינג"), וגם הסרטונים המועלים בה מוגבלים ל-140 שניות. הרשת נוסדה במרץ 2006 על ידי ג'ק דורסי, סטודנט באוניברסיטת קורנל המשמש כיום כיושב ראש וכמנכ"ל, אוון ויליאמס ששימש כמנכ"ל, וביז סטון ששימש כמנהל העיצוב של החברה.

בסיס הממשק נלקח מרעיון שליחת הודעות (SMS) בין טלפונים ניידים, על כן הוא מכונה בשם "The SMS of the internet". את ההודעות ברשת, המכונות tweets ("ציוצים"), ניתן לקבל באתר החברה, דרך מסרונים לטלפון סלולרי ודרך מגוון רחב של אפליקציות העושות שימוש ב-API עשיר המאפשר שימוש מלא בכל תכונות השירות כולל קבלה ושליחה של עדכונים בצורה שוטפת, חיפוש, הוספה, מחיקה וחסימת חברים, וכל זאת ללא צורך בגלישה לאתר האינטרנט של החברה. העיקרון של טוויטר הוא כתיבת מסר (tweet), שאותו יכולים לראות כל העוקבים אחר הפרופיל בדף הבית שלהם ולהפך: רישום למעקב (following) אחרי מישהו (חבר או ידוען למשל) מאפשר לראות את המסרים שהוא מפרסם. הבחירה במי לעקוב לא מצריכה את אישורו של הנעקב, אלא אם הגדיר את החשבון שלו כפרטי. עוד הבדל משמעותי בין טוויטר לרוב הרשתות החברתיות, הוא שאין באתר סינון תכנים והוא פתוח לתכני פורנוגרפיה ואלימות.

מאז היווסדה צברה החברה תאוצה רבה ומוערכת נכון לתחילת 2013 כרשת החברתית המקוונת השנייה בגודלה לאחר פייסבוק. נכון ליוני 2015 לטוויטר כ-302 מיליון משתמשים המוגדרים "פעילים" ברמה החודשית, ממוצע הציוצים הנשלחים ביום עומד על כ-500 מיליון. על פי דירוג חברת דירוג האתרים אלקסה, טוויטר הוא האתר ה-11 הנצפה ביותר באינטרנט.טוויטר מחזיקה באפליקציית הסרטונים הקצרים Vine. באוקטובר 2016 הודיעה החברה על סגירת השירות. בספטמבר 2017 הכפילה החברה את מספר התווים המרבי לציוץ ל-280 (במקום 140 תווים עד למועד זה).

כלכליסט

כלכליסט הוא יומון כלכלי ישראלי ואתר חדשות כלכלי מבית "ידיעות אחרונות".

המו"ל והעורך הראשי של העיתון והאתר הוא יואל אסתרון. עורכת העיתון היא גלית חמי, ועורך האתר הוא גבי קסלר. העיתון מופץ במשך חמישה ימים בשבוע. מערכת העיתון שכנה מיום הקמתו ברמת החייל בתל אביב, ובתחילת 2016 עברה לבית "ידיעות אחרונות" בראשון לציון.

ניו יורק טיימס

ניו יורק טיימס (באנגלית: The New York Times) הוא עיתון אמריקני, שבסיסו במנהטן, ניו יורק, הנמצא בבעלות חברת העיתונות "חברת ניו יורק טיימס". העיתון נחשב כיום לאחד העיתונים החשובים ביותר בעולם, והוא מופץ ונמכר במיליוני עותקים בארצות הברית ובמדינות רבות אחרות, באמצעות עשרות משרדים ברחבי העולם.

העיתון, הידוע בסגנון כתיבה ועריכה שמרניים למדי, מורכב משלושה חלקים עיקריים: חדשות, דעות ופנאי. לעיתון מוסף יום ראשון מיוחד, הכולל מגזינים שונים. בישראל העיתון מופץ מדי יום חול ובסופי שבוע בשיתוף עם עיתון ״הארץ״.

חדשות: כולל חדשות בינלאומיות, מדיניות ועירוניות. בנוסף ישנם מדורי בריאות, עסקים, ספורט ועוד.

פנאי: כולל מדורי אמנות, ספרות, ביקורות וענייני תרבות שונים.

דעות: דעת העורך, פובליציסטיקה ומכתבים למערכת.העיתון מודפס ב-19 אתרים ברחבי ארצות הברית.

פזמונאי

פזמונאי או תמלילן הוא אדם העוסק ב"פזמונאות", כלומר, כותב פזמונים. פזמונאים רבים גם מלחינים את יצירותיהם. המילה "תמלילן" או "ליריקן" מתייחסת בדרך כלל לאדם שאינו מלחין שירים אך כותב להם טקסט המיועד להלחנה או עבור לחן נתון.

ישנם משוררים שלצד שיריהם הליריים כתבו גם פזמונים - הבולט בהם בישראל היה נתן אלתרמן. נעמי שמר, אהוד מנור ועלי מוהר הם דוגמאות לפזמונאים ידועים.

צרפתית

צרפתית (בצרפתית: français פְרָאנְסֶה) היא אחת השפות הרומאניות החשובות ביותר בעולם, שמהן מדוברת יותר רק הספרדית. הצרפתית התפתחה מן הלטינית הוולגארית שהייתה מדוברת בימי הביניים המוקדמים בשטחים שבהם שלטה בעבר האימפריה הרומית. בימי הביניים המאוחרים, עם העלייה בחשיבותה הפוליטית והתרבותית של פריז, הפך ניב פריז לצרפתית התקנית.

עם התפשטות הקולוניאליזם הצרפתי, התפשטה הצרפתית אל חבלי עולם נוספים מחוץ לאירופה וכיום היא משמשת כשפת אם בפי כ-80 מיליון בני אדם, וסך הכל דוברים את השפה כ-220 מיליון בני אדם. השפה הצרפתית היא השפה הרשמית או השפה המשמשת לעניינים אדמיניסטרטיביים במבחר קהילות וארגונים (כמו האיחוד האירופי, הוועד האולימפי הבינלאומי, האו"ם ואיגוד הדואר העולמי). בעבר, היא הייתה אחת השפות הנלמדות כשפה שנייה במדינות רבות בעולם אך החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 היא הלכה ונדחקה על ידי השפה האנגלית.

בשלוש מדינות אנגלופוניות, בקנדה האנגלופונית, הממלכה המאוחדת ואירלנד שמרה השפה הצרפתית על הזכות להיות השפה הנלמדת הראשונה ומקדימה בהרבה שפות אחרות. בארצות הברית ספרדית מקדימה את השפה הצרפתית.

השפה נלמדת כשפה שנייה עיקרית בחבל הסאר, כאשר צרפתית נלמדת מגיל הגן ומעל ל-43% מהאזרחים מסוגלים לדבר צרפתית.

קרן ויקימדיה

קרן ויקימדיה (באנגלית: Wikimedia Foundation) היא מוסד ללא כוונת רווח אמריקאי לשם פיתוח והפצה של תוכן חופשי בשפות שונות, ובמטרה לאפשר לציבור הרחב לגשת בחופשיות לתוכן זה באמצעות האתרים המופעלים על ידי הקרן. היא הוקמה בעקבות התרחבות מיזם ויקיפדיה, ומאז אמצע העשור הראשון של המאה ה-21, הקרן מפעילה מספר מיזמי ויקי, בהם: ויקיפדיה, ויקימילון, ויקיציטוט, ויקיספר, ויקיטקסט, ויקיחדשות, ויקיברסיטה, ויקימינים, ויקימסע וויקישיתוף. כל אחד מהמיזמים האלה פעיל בכמה שפות. בנוסף תומכת הקרן בפיתוח תוכנת מדיה-ויקי שעל-גביה פועלים כל אתרי הקרן. הקרן מפיצה את תוכן המיזמים שהיא מפעילה חינם וברישיון חופשי של Creative Commons מסוג ייחוס-שיתוף זהה (CC-BY-SA).

קרן ויקימדיה מקיימת קשר רציף עם 39 אגודות ויקימדיה מקומיות ("צ'פטרים"). הצ'פטרים, ובהם "ויקימדיה ישראל", פזורים ברחבי העולם ופועלים, כל אחד במדינתו, לקידום מיזמי הקרן ולשיפור ההפצה של תוכן חופשי. הקרן תומכת באגודות אלו בדרכים שונות, ובהן מענקים כספיים.

שפות וניבים יהודיים
שפות אפרו-אסיאתיות
שפות שמיות
עברית עברית מקראיתהעברית בתקופת בית שנילשון חז"לתקופת הביניים של העבריתעברית ישראלית
הגיית העברית הגייה אשכנזיתהגייה ספרדיתהגייה תימנית • הגייה טברנית
ארמית ארמית מקראית • ארמית בבליתארמית גלילית • ארמית התרגום • ארמית שומרונית • ארמית חדשה צפון-מזרחית (כורדית-יהודית) • לישאנא דידן • לישאניד דינן • נאש דידן
ערבית ערבית יהודיתעיראקית יהודיתמרוקאית יהודיתטריפוליטאית יהודית • תוניסאית יהודית • תימנית יהודית
שפות שמיות דרומיות געז
שפות אפרו-אסיאתיות אחרות
שפות כושיות כיילה • קווארה
שפות ברבריות ברברית יהודית
שפות הודו-אירופיות
שפות גרמאניות יידיש • כליזמר לשון • גנבים לשון • בעל עגלה לשון • קצב'ס לושן • שערער לשון • הענטשקע לשון • שפת הסימנים האידית • לכודישמאזהמטה
אנגלית יינגליש • היבגליש • ישיביש
שפות רומאניות יהודיות איטלקית יהודיתאראגונית יהודיתחכיתיה • טטואני • לאדינולטינית יהודיתפורטוגזית יהודיתפרובנסלית יהודיתצרפתית יהודיתקטלאנית יהודית
שפות איראניות איספאהנית יהודית • בוכריתג'והורי • גולפאיגנית • ג'ידי • חמדאנית יהודית • יאזדית יהודית • קרמנית יהודית • קשאנית יהודית • שיראזית יהודית
אחרות יווניטיקה (יוונית) • צ'כית יהודית (סלאבית) • מרטהי יהודית (הודו-ארית)
קבוצות אחרות
שפות טורקיות קראימית • קרימצ'קית • כוזרית
שפות דראווידיות קוצ'ינית
שפות כרתווליות גאורגית יהודית
קטגוריה: שפות יהודיות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.