עביד איניש דינא לנפשיה

עביד איניש דינא לנפשיהארמית: עושה אדם דין לעצמו) הוא דיון הלכתי בשאלה האם אדם יכול ליטול את החוק לידיו.

שאלה זו מתחלקת לשני יישומים מרכזיים: "במקום דאיכא פסידא" – כשיש הפסד מיידי, ו"במקום דליכא פסידא" – כשאין הפסד מיידי וניתן להמתין להכרעת-דין. התלמוד קובע כי במקום שיש הפסד, קיימת הסכמה כי מותר לאדם לעשות דין לעצמו; לדוגמה, אדם שמילא את חצר חברו בכדים, רשאי חברו לשבור אותם כדי לצאת ולהיכנס לחצרו שלו. לעומת זאת במקרה בו אין הפסד מיידי, נחלקו רב יהודה ורב נחמן: לשיטתו של רב נחמן, אף במקרה בו אין הפסד מיידי – אדם עושה דין לעצמו.[1]

הרמב"ם פוסק להלכה כשיטתו של רב נחמן, וכותב: "יש לאדם לעשות דין לעצמו אם יש בידו כח, הואיל וכדת וכהלכה הוא עושה - אינו חייב לטרוח ולבוא לבית דין, אף על פי שלא היה שם הפסד בנכסיו אילו נתאחר ובא לבית דין, לפיכך אם קבל עליו בעל דינו והביאו לבית דין ודרשו ומצאו שעשה כהלכה ודין אמת דן לעצמו – אין סותרין את דינו" (משנה תורה, הלכות סנהדרין, פרק ב', י"ב). משמע מדבריו של הרמב"ם כי עשיית דין עצמאית היא מעשה רצוי, היות שכתב יש לאדם לעשות דין לעצמו.

לעיתים עשיית דין עצמאית מחליפה חוסר-אונים של מערכת אכיפת ההלכה. דוגמה לכך היא פסק ההלכה של הרא"ש, הקובע שאף על פי שבימינו אין דנים דיני קנסות – כגון גנב שאמור לשלם את כפל גניבתו ובימינו ישלם רק את הקרן, אך אם הבעלים לקח בכוח מידי הפושע את הקנס המגיע לו – אין מוציאים מידו.[2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ"ז, עמוד ב'.
  2. ^ פסקי הרא"ש על מסכת בבא קמא, סימן כ'.
בבא קמא

בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי. פירוש השם "בבא קמא" בארמית הוא "השער ראשון", ומצטרפות אליה בבא מציעא (השער האמצעי) ובבא בתרא (השער האחרון), כאשר כולן יחד מרכיבות את מסכת נזיקין.

החלוקה לשערים היא בבלית, ואילו בארץ ישראל מסכת נזיקין נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני - עשרה פרקים בכל מסכת - כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא עוסק באותו נושא כמו הפרק הראשון של בבא בתרא. בתוספתא של המסכת מחולקת גם היא לפנינו ל"בבות", עם אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר המקבילה לפרק א' של בבא בתרא נמצאת (יחד עם המקבילה לפרק י' של בבא מציעא) בפרק י"א של "בבא מציעא".

בתלמוד בבלי מכילה בבא קמא 118 דפים.

לקיחת החוק לידיים

לקיחת החוק לידיים (בלשון הדיבור) או עשיית דין עצמית (בלעז: ויג'ילנטיזם) היא מצב בו אנשים נעדרי סמכויות אכיפה מטעם השלטון עושים פעולות שיש בהן פגיעה באחרים או ברכושם, כנקמה פרטית או כדי להעניש מי שנתפשים בעיניהם כעבריינים.

מצבים בהם מערכת אכיפת החוק אינה קיימת, אינה יעילה או שמדיניותה אינה עולה בקנה אחד עם שאיפותיהם של קבוצות או של בודדים, עלולים לעורר תסיסה ותרעומת ציבורית; אלו מצידן עלולות להוביל את אותם גורמים בציבור ליטול את החוק לידיהם, כדי להגשים את אידיאל הצדק כפי שהוא נתפס בעיניהם. ניסיונות לנטילת החוק לידיים הובילו לעיתים להתגבשותן של תנועות מהפכניות, שהציבו לעצמן מטרות רחבות יותר של דאגה לצדק חברתי, או למיסודם של ארגונים שונים, ששמו לעצמם למטרה לשמש תחליף למערכות החוק שכשלו - על פי תפישתם - בביצוע תפקידן. כזו הייתה המאפיה הסיציליאנית בראשית דרכה.

מיכאל ויגודה

מיכאל ויגודה (נולד ה'תשי"ט, 1959) הוא ד"ר למשפטים וחוקר בתחום המשפט העברי. משנת 2000 עומד ויגודה בראש "היחידה למשפט עברי" המהווה חלק מייעוץ וחקיקה.

במקביל, ויגודה מרצה באוניברסיטה העברית, מנהל כנסים וכותב בכתבי עת תורניים-משפטיים.

רב נחמן

רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320). מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי. רב נחמן היה עשיר ובעל נכסים, חתנו של ראש הגולה, דיין מפורסם ומגדולי דורו בהלכה ובאגדה. התמחה במיוחד בדיני ממונות, עד שנקבעה הלכה כמותו בכל מחלוקת הקשורה בנושאים אלו. דין שבועת היסת הוא מתקנותיו.

הדעה המקובלת היא כי "רב נחמן" סתם בתלמוד הוא רב נחמן בר יעקב, לעומת רב נחמן בר יצחק המאוחר יותר, המוזכר בדרך כלל יחד עם שם אביו. לעומת זאת, התוספות כתבו שלשיטת רש"י רב נחמן סתם הוא רב נחמן בר יצחק, והם עצמם נחלקו עליו. במחקר מקובל כפי שיטת התוספות, הראיה לכך היא מכך שרב נחמן בר יצחק מקשה פעמים רבות בתלמוד על דבריו של רב נחמן, או שמביע דעה שונה משלו, כך שלכאורה לא ייתכן שמדובר באדם אחד.

דיני ממונות במשפט העברי
חיובי תשלומין גזלגניבהארבעה אבות נזיקיןאדם המזיקשור המזיקבוראשקרןשן ורגלצרורותתשלומי חובל (ה' דברים) • בושת
קנסות תשלומי כפלתשלומי ארבעה וחמישהשלושים של עבדאונס נערהמפתהחצי נזקכופרצרורותמודה בקנס
שונות גרמא בנזיקיןדינא דגרמיהיזק שאינו ניכרהיזק ראייהאדם מועד לעולםהרחקת נזיקיןזה נהנה וזה לא חסרדיני שומריםחזקה (הלכה)קניין רוחנישעבודא דרבי נתןהפקרייאושהשאלהירושהשותפותספק ממוןאין הולכין בממון אחר הרובבית דין לממונות
קניינים קניין כסףקניין חצרקניין חזקהקניין הגבההקניין משיכהקניין מסירהקניין רכובקניין ארבע אמותקניין הילוךקניין אגבקניין אותיותקניין הבטהקניין חליפיןאודיתאסיטומתאאסמכתאמעמד שלשתןסילוקמחילה
שטרות שטר חובגטשטר שחרורכתובהשטר תנאים • שטר אמנה • שטר אדרכתאקיום שטרות
מצוות ממוניות השבת אבידהאונאהריביתמצוות הלוואההענקהמשכוןשמיטת כספים
דיני טענות טענת בריברי ושמאספק וודאיקים לימרא קמאכופר הכלמודה במקצתמיגוטענו חיטין והודה לו בשעוריןטוען וחוזר וטוען
פסק בית דין המוציא מחברו עליו הראיהיחלוקויהא מונח עד שיבוא אליהוכל דאלים גברשודא דדיינימי שפרעפשרה • עביד איניש דינא לנפשיה • הפקר בית דין הפקרחזקת ממוןתפיסהגוד או איגוד

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.