ע

ע' היא האות ה-16 באלפבית העברי, שמה עי"ן (עַיִן) (בפי יהודי תימן עאן) הוא בהתאם לצורתה, צורת עין (האיבר), בכתב העברי הקדום.

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, ע' נמנית עם ארבע האותיות הגרוניות אהח"ע. נהגית כ-א' בדחיקה בלוע, הגייה הדומה לאות עין (ع) הערבית. הגייתה הלועית נשתמרה בישראל רק בפי בני עדות המזרח, ובפרט בפי יוצאי תימן. מבחינה פונולוגית היא מייצגת עיצור לועי, חוכך, קולי (IPA: ‏/ʕ/).

בגימטריה ערכה 70.

בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות ע' היא כ־2.97% מכלל אותיות האלף-בית.

האות ע' היא קיצור המילה "עוזר".

עין הפועל הוא כינויה של האות השנייה בשורש בן שלוש אותיות, על שם האות ע' שהיא האות השנייה במילה "פעל". מכאן גם השם "גזרת עין-עין", שהוא שם אחר לגזרת הכפולים – פעלים שבהם האות השנייה נכפלת, כגון גזז.

ע
Hebrew letter ayin
אלפבית עברי
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
אותיות סופיות
  ך ם ן ף ץ  
ניקוד ופיסוק
קמץפתחציריסגול
חיריקחולםקובוץ ושורוק
שוואחטף
דגש: קלחזקמפיקרפה
קו מפרידמקף
טעמי המקרא

ייצוג האות ע'

Ayin
האות ע' מוצגת בגופנים הבאים (מימין לשמאל): פרנק-ריהל, אריאל, דוד, כתב רש"י, כתב סת"ם, כתב, חיים

בקוד ASCII מיוצגת האות ע' בערך F2, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05E2.

בקוד מורס מיוצגת האות ע' באמצעות הרצף (משמאל לימין): .--- (קו קו קו נקודה). סימן ארוך במיוחד זה משקף את תפוצתה הנמוכה של האות ע' בטקסטים עבריים.

הוא ייצוגה של האות ע' בכתב ברייל.

באלפבית צלילי מיוצגת האות ע' באמצעות המילה "עין".

באיתות בדגלי סמפור ע' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה מערבה (שמאלה) ודגל שני הפונה צפון-מזרחה.

באלפבית פונטי מיוצג ההיגוי הלועי (ה"גרוני") של האות על ידי הסמל /ʕ/, ההיגוי הסדקי (ה"אשכנזי") מיוצג על ידי הסמל /ʔ/.

בשפת היידיש, הנכתבת אף היא באותיות עבריות, משמשת האות ע' אות תנועה המקבילה לאות e באנגלית בשפות הלטיניות. לדוגמה, המילה "קינדר" (kinder) תיכתב ביידיש "קינדער".

התפתחות האות ע'

פרוטו שמי פיניקי ארמי
ע' (עֶן) באלפבית הפרוטו-כנעני ע' באלפבית הפיניקי ע' באלפבית הארמי

ראו גם

אלפבית עברי

האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק, ומקורו בכתב הארמי. האלפבית העברי מונה 22 אותיות ועוד 5 אותיות סופיות. כתב זה משמש עד ימינו לכתיבת השפה העברית, שפת היידיש, לאדינו וערבית יהודית.

בראשית רבה

בראשית רבה הוא מדרש אגדה אמוראי על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך או במאה הרביעית או במאה החמישית או במאה השישית. נקרא גם "אגדת ארץ ישראל". לפי החוקרת ע. רייזל מדרש זה הוא החשוב שבמדרשי האמוראים. סופו של המדרש הוא כנראה תוספת מאוחרת שנאגדה עם מדרש רבה המקורי בסביבות המאה האחת עשרה או השתים עשרה.

י"ד בתמוז

י"ד בתמוז הוא היום הארבעה עשר בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הרביעי

למניין החודשים מניסן.

מגן הקהילה

מגן הקהילה של התאחדות הכדורגל (אנגלית: FA Community Shield, לשעבר מגן הצדקה) הוא מפעל כדורגל אנגלי המשוחק אחת לשנה בין אלופת הפרמייר ליג לבין מחזיקת גביע ההתאחדות. מגן הקהילה מקביל למשחקי הסופר קאפ הנהוגים במדינות אחרות. אם קבוצה זוכה בדאבל (אליפות וגביע באותה העונה), היא משחקת במשחק מגן הקהילה מול סגנית האלופה. המשחק משוחק בתחילת העונה העוקבת, ובאופן מסורתי מתקיים באצטדיון ומבלי, אף על פי שבשנים 2001–2007 שוחק באצטדיון המילניום כיוון שומבלי עבר שיפוץ.

המגן מחזיק תפקיד מפתח במאמצי התאחדות הכדורגל האנגלית לגייס כספים למטרות צדקה. מקורות המימון כוללים את הרווחים ממכירת הכרטיסים ותוכניות המשחק. חלק מהכספים מחולקים למועדונים שהשתתפו בהגרלת הסיבוב הראשון של גביע ההתאחדות, אשר בתורם מתבקשים לבחור ארגון או קרן צדקה שלהם יתרמו הכספים. יתרת הכספים יתרמו לאחר מכן לגופים הפעילים בתחום הכדורגל ואשר נבחרים מחדש בכל שנה.

המשחק על המגן קוים לראשונה בשנת 09–1908, במקום "מגן הצדקה של השריף של לונדון" שהונהג בעונת 99–1898 (אף על פי שהאחרון הופיע מאוחר יותר שוב, במקביל למגן הקהילה). מגן הקהילה במתכונתו הראשונה המשיך את המסורת של קודמה במשחקים בין מקצוענים לחובבנים.

במסגרת כדורגל הנשים באנגליה קיים גביע קהילה נפרד, המשוחק מאז שנת 2001 בין אלופת ליגת הנשים ומחזיקת גביע ההתאחדות לנשים.

מועדון ספורט אשדוד

מועדון ספורט עירוני אשדוד, או בקיצור מ.ס. אשדוד, הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר אשדוד, שנוסד בשנת 1999 לאחר איחוד בין קבוצת מכבי עירוני אשדוד לקבוצת הפועל אשדוד. הקבוצה מתמודדת בליגת העל, והיא משחקת באצטדיון הי"א המכיל כ-8,200 מקומות ישיבה.

מערה

מערה היא חלל בתוך סלע שנפער בתהליך טבעי או כתוצר של מעשה ידי אדם או בעלי חיים. מדי שנה נחשפות מערות חדשות ברחבי העולם.

הענף בגאולוגיה החוקר את המערות קרוי ספלאולוגיה.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוא המשרד האחראי מטעם הממשלה על ניהול התשתית התחבורתית במדינה, ביבשה באוויר ובים, כולל המלחמה בתאונות הדרכים. כיום עומד בראש המשרד השר בצלאל סמוטריץ'.

המשרד מנוהל בעזרת אגפים, רשויות וחברות ממשלתיות ומופקד על: ניהול התחבורה היבשתית מתבצע באמצעות מינהל היבשה הכולל את המפקחים על התעבורה, אגף תשתיות ופיתוח, אגף התחבורה הציבורית, אגף תכנון תחבורתי; אגף תנועה הכולל אחריות על תקינת הרכבים, רישוי נהגים ורכבים, יצוא ויבוא כלי רכב; רשות התעופה האזרחית מפקחת ומסדירה את תחום התעופה האווירית בישראל ואילו רשות הספנות והנמלים אחראית של חברות הספנות ופיקוח על נמלי הים, שלאחר רפורמה שנערכה בשנת 2004 מנוהלים על ידי חברות ממשלתיות; למשרד מסונפים גם השירות המטאורולוגי הישראלי, המספק שירותי חיזוי של מזג האוויר; ואגף הביטחון.

למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יחידות מטה אשר מספקות מידע ועבודות מטה עבור שר התחבורה ומנכ"ל המשרד, בין השאר, אגף לייעוץ משפטי, אגף לתכנון כלכלי, אגף ביקורת ומינהל משאבי אנוש.

על תחום הבטיחות בדרכים אחראית משנת 1997 הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עד אז הפעילות בתחום זה נעשתה במסגרת המינהל לבטיחות בדרכים שהיווה אגף במשרד. כיום מנוהלת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כרשות עצמאית סטטוטורית הכפופה ישירות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ומהווה זרועה מקבילה למשרד בתחום הבטיחות בדרכים.

ב-5 בינואר 2012 החליטה ממשלת ישראל לשנות את שם המשרד למשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים על מנת לתת ביטוי הולם לאחריות המשרד בתכנון וביצוע תשתיות התחבורה בישראל. בספטמבר 2013 שונה שם המשרד למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.משרד התחבורה שוכן בבניין ג'נרי בקריית הממשלה בירושלים ביחד עם משרד הכלכלה ומשרד התיירות.

למשרד התחבורה תאגידים וחברות ממשלתיות הכפופות לו מקצועית ומיניסטריאלית, כגון:

רשות שדות התעופה (רש"ת)

רשות התעופה האזרחית (רת"א)

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית

רשות הספנות והנמלים (רספ"ן)

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד)

נמלים: חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד, נמל חיפה, נמל אילת

רכבת ישראל

נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

חברת כביש חוצה ישראל (הרשות הממונה על הקמת כביש 6)

אוצר מפעלי ים (נמל תל אביב)

חברת נתיבי איילון

נ.ת.ע - נתיבי תחבורה עירוניים (הקמת מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב)

חברת מוריה

חברת יפה נוף

החברה לחינוך ימי

הרשות לחינוך והכשרה ימיים

נטו מ.ע. אחזקות

נטו מ.ע. אחזקות בע"מ המוכרת בשם המקוצר נטו היא חברה ציבורית ישראלית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ועוסקת בתחום הייצור, ייבוא, שיווק ומסחר במזון.

נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים

נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ היא חברה ממשלתית, אשר מופקדת על תכנון ויישום מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. משרדי החברה ממוקמים בחולון והיא כפופה ישירות למשרד התחבורה.

נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ היא חברה ממשלתית האחראית לפיתוח תשתיות התחבורה בישראל. החברה עוסקת בתכנון, פיתוח ואחזקת מרבית הכבישים הבינעירוניים בישראל, לרבות מחלפים וגשרים וכן פיתוח והקמה של מסילות רכבת בישראל (עבור רכבת ישראל) ובניית שדה התעופה הבינ"ל החדש העתידי של ישראל (משלים לנתב"ג, המיועד לטיסת Low Cost).

החברה הוקמה בשנת 1921 על ידי המנדט הבריטי ששלט בארץ באותה תקופה תחת השם (P.W.D. (Public Works Department, ומקום המדינה בשנת 1948 תחת השם העברי מ.ע.צ. (מחלקת עבודות ציבוריות). מקום המדינה ועד שנת 2004 הייתה מ.ע.צ. יחידה במשרדי ממשלה שנים (מ-1980 הייתה יחידת סמך במשרד התחבורה), ומ-2004 הפכה לחברה ממשלתית תחת השם "מ.ע.צ. – החברה הלאומית לדרכים בישראל".

מאז הפכה לחברה ממשלתית ב-2004, לחברה מבנה "רזה" של חברה מנהלת בלבד, המנהלת את ספקיה (מנהלי פרויקטים, מתכננים, וקבלנים) באמצעות מיקור חוץ, לאחר זכייה במכרזים לביצוע עבודות החברה, ולפיכך איננה מעסיקה ישירות כח אדם לביצוע העבודות או מחזיקה בכלים הנדסיים ובציוד הנדסי כבד.

בשנת 2012, בעקבות החלטת ממשלה, שונה שם החברה ל"נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ", והוחלט כי החברה תהיה אחראית על פיתוח תשתיות תחבורה נוספות (כגון: מסילות רכבת והקמת שדה תעופה) ולא רק על הכבישים הבינעירוניים במדינה.

ע. הלל

הלל עומר (4 באוגוסט 1926 – 30 ביוני 1990) היה סופר, משורר ואדריכל נוף ישראלי, נודע בשם העט ע. הלל.

עברית מקראית

עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל. בניב זה כתובים ספרי המקרא (למעט הפרקים הכתובים ארמית) וממצאים אפיגרפיים מאותה התקופה שהתגלו באתרים ארכאולוגיים, והיא הצורה המתועדת המוקדמת ביותר של השפה העברית.

עיצור לועי, חוכך, קולי

עיצור לועי חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ במספר שפות מדוברות. סימן ה-IPA לעיצור הוא /ʕ/, ובמערכת X-SAMPA הוא נכתב כ-\?. זהו הצליל הישן ל-ע, וניתן היה לשמעו בהגיות העברית המקראית והטברנית במילה כגון עולם . הגייה זו נשמרה בישראל רק בפי בני עדות המזרח, ובפרט בפי יוצאי תימן. זהו גם צליל האות הערבית ع. עיצור זה נפוץ בשפות השמיות.

עיצורים לועיים

עיצורים לועיים נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין הענבל למכסה הגרון. העיצורים האלה קיימים בשפות מעטות בלבד, אם כי הם נפוצים באחת השפות המדוברות ביותר בעולם - ערבית. העיצורים הלועיים היו נפוצים בעבר גם בעברית וכן בשאר שפות שמיות רבות אחרות, אולם רובן איבדו אותם במשך הזמן.

לעיצורים הלועיים השפעה ניכרת על סביבתם. בשל המאמץ הנדרש כדי להגות אותם, הם גורמים לשינויים בתנועות הבאות לפניהם ואחריהם. התופעה הזאת ניכרת עדיין בעברית, גם אצל דוברים שכבר אינם הוגים את העיצורים הלועיים עצמם. כך למשל, במילה "אורח" נוספה תנועת a לפני העיצור ח' (תופעה המכונה "פתח גנובה"), ובצורת הנקבה "אורחת" שתי תנועות e הפכו לתנועות a (תופעה המכונה "הנמכת תנועה"). התופעות האלה ניכרות גם במלטזית, אף שגם בה רוב הדוברים כבר אינם הוגים את העיצורים הלועיים עצמם. בערבית, שבה העיצורים הלועיים נשמעים היטב, תופעות כאלה נפוצות מאוד, אם כי לא תמיד הן באות לידי ביטוי בכתיב. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

העיצורים הלועיים:

עיצור לועי, סותם, אטום[ʡ] . עיצור זה נדיר מאוד ורק ניתן למצוא אותו בשפות מעטות בעולם.

עיצור לועי, סותם, קולי [ʡ̯] . עיצור זה נדיר מאוד ורק ניתן למצוא אותו בשפות מעטות בעולם.

עיצור לועי, חוכך, קולי [ʕ] . עיצור זה מיוצג על ידי האות ع בערבית. כך נהגית האות ע במבטא מזרחי של העברית וכך נהגה צירוף האותיות għ במלטזית הקדומה.

עיצור לועי, חוכך, אטום [ħ] . עיצור זה מיוצג על ידי האות ح בערבית. כך נהגית האות ח במבטא מזרחי של העברית וכך נהגית האות ħ במלטזית בפי חלק מהדוברים.

עקיבא אריה ויס

עקיבא אריה וַיְס (כ"ז בכסלו תרכ"ט, 11 בדצמבר 1868 – ד' בסיוון ה'תש"ז, 23 במאי 1947) היה פעיל ציוני, אדריכל ומתכנן ערים, יוזם העיר העברית הראשונה אחוזת בית, שלימים תהיה תל אביב, וממייסדיה.

בשנת 1906 עלה ויס עם אשתו וששת ילדיו לארץ ישראל והתיישב ביפו. כבר ביום עלייתו השתתף באספה של יהודי יפו, והציע למשתתפים לקנות יחד אדמה, ולבנות עליה עיר עברית מודרנית. הצעתו התקבלה, האגודה, "אחוזת בית" קמה, וויס התמנה ליו"ר ועד האגודה. ויס ניהל את האגודה קרוב לארבע שנים, מיום היווסדה בשנת 1906 ועד 1910, השנה בה החליפה אחוזת בית את שמה לתל אביב.

קרל פיליפ עמנואל באך

קרל פיליפ עמנואל באך (בגרמנית: Carl Philipp Emanuel Bach, ויימאר, 8 במרץ 1714 - 14 בדצמבר 1788) היה מוזיקאי ומלחין גרמני. מבין הילדים ששרדו, הוא היה בנם השני מחמשת בניהם של יוהאן סבסטיאן באך ומריה ברברה באך. הוא היה ממייסדי הסגנון הקלאסי.

שורש (שפות שמיות)

בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש. שורש הוא יחידה בת 3-4 עיצורים (לעיתים נדירות: חמישה או שישה), הנתונים בסדר קבוע (בדומה ל"מחרוזת"), ומשתלבים במשקלים שונים ליצירת מילים. בבלשנות הערבית מכונה השורש: גִ'דְ'ר (جـِذر). המונח המקובל באנגלית הוא Semitic root.

שלום עכשיו

שלום עכשיו (שמה הרשמי: ש.ע.ל - שלום עכשיו לישראל מפעלים חינוכיים) היא תנועת שמאל ישראלית, המגדירה את מטרתה כ"שכנוע דעת הקהל בישראל ושכנוע ממשלות ישראל, בצורך ובאפשרות להשגת שלום צודק ופיוס היסטורי עם העם הפלסטיני ועם מדינות ערב השכנות - וזאת בתמורה לפשרה טריטוריאלית ועל יסוד העיקרון של שטחים תמורת שלום".

"שלום עכשיו" נוסדה בעקבות ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל בנובמבר 1977, והתפרסמה בפעילותה נגד מלחמת לבנון הראשונה, וכעשור לאחר מכן בפעילותה בקידום תהליך אוסלו. בנוסף, התנועה מקיימת מאבק הסברתי ומשפטי נגד ההתנחלויות והרחבתן. מספר מפעיליה השתלבו במפלגות שונות, והגיעו לעמדות השפעה.

מיוני 2018 מזכ"לית התנועה היא שקד מורג.

שפות שמיות

השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת השפות האפרו-אסיאתיות (כונו בעבר "שפות שמיות-חמיות"). הכינוי "שפות שמיות" נטבע לראשונה בידי ההיסטוריון הגרמני אוגוסט לודוויג פון שלצר בשנת 1781. הכינוי מתבסס על תיאור "לוח העמים" שבמקרא, בו מתוארת התפצלות עמי העולם מבני נח לאחר המבול. שם בן נח נחשב לאבי אשור וארם, ולאבי סבו של עֵבֶר - אלה מוכרים כשמות של ממלכות או עמים דוברי שפות שמיות.

שפות אלו נפוצות כיום במזרח התיכון, בצפון אפריקה ובאתיופיה ומקורן הוא כנראה, או בחצי האי ערב, או בלבנט. תקציר המאפיינים הכלליים של השפות השמיות:

הגייה: מספר העיצורים גדול פי כמה ממספר התנועות (במודל לאם השפות השמיות יש שלוש תנועות ועשרים ותשעה עיצורים). שפות אלו מכילות עיצורים גרוניים ונחציים רבים או שרידים של עיצורים כאלו.

אוצר מילים ומורפולוגיה: שורשים, שרובם תלת עיצוריים המרכיבים משפחות מילים, בעלות מכנה משותף במשמעותן. שפות אלו מכילות מערכת תבניות משקל ליצירת שמות עצם ותארים על ידי שיבוץ השורשים ומערכת בניינים ליצירת פעלים בשיבוץ השורשים. קיים דמיון ברור בין השורשים, המשקלים, הבניינים והמילית של השפות השמיות השונות. במרבית השפות השמיות קיים יידוע. על פי רוב הוא תוספת בתחילת שם העצם ועל פי רוב, התוספת הזו דומה למילה "הַל" (למשל ה' הידיעה בעברית או "אל" בערבית).

דקדוק: ריבוי גופים להטיית הפעלים ומיעוט תצורות זמן להטייתם. על פי רוב, הטיות הפעלים נעשות בשינוי התנועות שלהם ובצירוף אותיות - לא בהוספת פועלי עזר. בניגוד לשפות הינדו-אירופיות, לא כל משפט חייב פועל בשפות שמיות. השפות השמיות הן שפות צירופיות - מילה אחת בשפה שמית עשויה ליצג רעיון, שבהרבה שפות לא שמיות הוא ייוצג בעזרת רצף של מספר מילים. זאת משום, שהשורש המשובץ בתבניות כבר יוצר מספר משמעויות, משום שמילות היחס מוצמדות למילים ומשום שכינויי השייכות מוצמדים למילים. (דוגמאות קיצוניות למילה בודדת בעברית או בערבית, ששקולה למשפט ארוך באנגלית: Is it as bad as her sounds? = הכצעקתה?, I did not get them to know each other.= عرّفتهمش).

כתב: מרבית השפות האלו נכתבות מימין לשמאל ובציון חלקי או חסר לתנועות (הפיניקית נכתבה בעיצורים בלבד, בלא שום תנועה, בלא אמות קריאה ואפילו בלא עיצורים למחצה. השם "ינאי" יכתב בפיניקית כ-"ין"). הממצאים הארכאולוגיים בתחום הכתובים בשפות השמיות, הם מן המוקדמים ביותר בעולם. רבות משיטות הכתב של השפות, שאינן שמיות, הן שכלולים של הכתיבה השמית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.