סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגסאנגלית: Colorectal Cancer) היא מחלה הכוללת גידולים סרטניים במעי הגס, בחלחולת (סרטן הרקטום) ובתוספתן. זהו סוג הסרטן השלישי בשכיחותו, והשני בגורמי המוות הסרטניים בעולם המערבי. הסברה היא כי גידולים סרטניים במעי הגס מקורם לרוב בפוליפים אדנומטיים במעי הגס. גידולים אלה שפירים בדרך כלל, אך כמה מהם עלולים להיעשות ממאירים עם הזמן. המחלה מאובחנת באמצעות קולונוסקופיה, בדיקה פולשנית של המעי הגס דרך החלחולת. הטיפול הוא בדרך כלל ניתוחי, ובמקרים רבים נדרשת גם כימותרפיה. סרטן המעי הגס הוא אחת ממחלות הסרטן הנפוצות והקטלניות בישראל. באמצעות מודעות ואורח חיים בריא ניתן להקטין את הסיכוי לחלות. גילוי מוקדם של המחלה ותרופות חדשות מקטינים את סיכויי התמותה. שילוב של פחד וחוסר מודעות בקרב האוכלוסייה בישראל גורמים לכך שהתחלואה והתמותה גבוהים יחסית למדינות מפותחות אחרות. בשנים האחרונות פותחו תרופות כימיות חדשות וטיפולים המקטינים את סיכויי התמותה ומאריכים חיים.

סרטן המעי הגס
Stomach colon rectum diagram-he
דיאגרמה של המעי הגס
שם בלועזית Colorectal cancer
סיווג
 ‑ ICD-10 153.0-154.1
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/277496 
DiseasesDB 2975
MedlinePlus 000262
OMIM 114500

תסמינים

Tubular adenoma 2 intermed mag
תצלום מיקרוסקופי של אדונומה צינורית (מצד שמאל). סוג של פוליפ במעי הגס המבשר את סרטן המעי הגס.
Colon cancer
שני פוליפים לצד גידול במעי לאחר קולוקטומי.

לעיתים קרובות החולה לא ירגיש שום תסמין. זו אחת הסיבות לכך שארגונים רפואיים רבים ממליצים על סריקה תקופתית אחר המחלה על ידי ביצוע בדיקת דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה. כאשר יש תסמינים, הם תלויים באזור הפגיעה. באופן כללי, ככל שהגידול קרוב יותר לאזור פי הטבעת, יש יותר תסמיני-מעי כגון:

  • שינויים בהרגלי היציאות:
  • דם בצואה או דימום מפי הטבעת
  • צואה עם ריר
  • צואה שחורה דמוית זפת או צואה שמתמהמהת (מלנה)
  • תחושה של התרוקנות חלקית, או טחירה (טנסמוס), (שיוך רק לסרטן החלחולת)
  • ירידה בקליבר של הצואה (שיוך רק לסרטן החלחולת)
  • חסימה בצואה (נדיר)
  • כאבי בטן לא מוסברים
  • אנמיה

במקרה שהגידול הוא במעי הגס הימני, שהוא רחב יותר מהמעי הגס השמאלי ולכן יותר קשה לחסום אותו, יש פחות מצבים של חסימות ויותר דימומים ואנמיה. גידול במעי הגס השמאלי גורם לשינוי בהרגלי היציאה עד כדי חסימה, כיוון שהמעי הגס השמאלי צר יותר ולא גמיש. גם כאן ניתן למצוא אנמיה. בגידול ברקטום ניתן לראות דם אדום בהיר בבדיקה רקטלית, ולכן קשה להפריד באבחנה בין סרטן לבין טחורים. לסיכום: הסימפטומים העיקריים של סרטן המעי הגס הם ירידה בתיאבון ובמשקל, דימום, שינויים ביציאות, וכאבי בטן בשלב מאוחר.

גורמי סיכון

  • גיל: עם העלייה בגיל יש עליה בסיכון לסרטן המעי הגס, ומגיל 50 העלייה ליניארית. 80 אחוז מהחולים הם מעל לגיל 60.
  • מיקום גאוגרפי: במדינות מערביות יש סיכוי גדול יותר לחלות במחלה מאשר במדינות אסיה ואפריקה.
  • הימצאות פוליפ: באופן כללי, ברירית המעי הגס יש התחדשות של תאים. בשלב מסוים, אצל חלק מהאנשים, יש שינוי בתא אחד- מדובר בשינוי ראשוני שפיר, כאשר הרירית נראית תקינה מבחינה מקרוסקופית. התא הזה מתחלק ומתרחשת בו התמרה שנייה, שגם היא שפירה, אולם היא יוצרת פוליפ שניתן לראות (גידול שפיר). פוליפ זה יכול להישאר שנים בגודלו המקורי אולם בחלק מהמקרים אחד מהתאים עלול לעבור התמרה ממאירה והפוליפ הופך לגידול ממאיר. על כן, פוליפים במעי הגס הם בעלי נטייה להתפתח לגידולים.
  • היסטוריה משפחתית: באופן כללי, אם ידוע על סרטן מעי הגס במשפחה הסיכון עולה לחלות בסרטן המעי הגס. ישנם סוגי סרטן במעי הגס שהם כתוצאה ממחלות גנטיות – כך למשל, פוליפוזיס משפחתית היא מחלה גנטית המורשת אוטוזומלית דומיננטית ללוקים במחלה יש פגם כרומוזמלי בגן APC[דרושה הבהרה]. הם נולדים עם קולון תקין אולם בעשור השני לחייהם מפתחים מאות פוליפים במעי הגס (דרושים 100 לאבחנה). עם השנים מתפתח באחד מהפוליפים סרטן המעי הגס. בכמעט 100% מהחולים יתפתח סרטן המעי הגס עד גיל 40, אלא אם הם יטופלו באופן מניעתי (למשל, על ידי כריתת המעי הגס בעשורים הראשונים לחיים). בנוסף, תסמונת HNPCC היא תסמונת נוספת המאופיינת בכך שהתאים במעי הגס מתחלקים כל הזמן אולם ללא בקרת טעויות- וכך יש נטייה ליצור סרטנים שונים כולל סרטן המעי הגס.
  • מחלות מעי דלקתיות (קרוהן, קוליטיס כיבית), IBD: שכיחות מקרי סרטן המעי הגס גבוהה יותר אצל אנשים החולים בקרוהן או בקוליטיס כיבית.
  • גורמים אחרים: אכילת בשר מעובד או בשר אדום, וגורמים סביבתיים אחרים

אבחנה

Colorectal cancer endo 2
תמונה אנדוסקופית של גידול סרטני במעי העקול.

בירור סרטן המעי הגס נעשה על ידי בדיקת קולונוסקופיה.  זאת השיטה המומלצת בארצות הברית, באירופה וגם בישראל. שילוב של בדיקה וטיפול גם יחד: במהלך הבדיקה ניתן לכרות פוליפים ולקחת דגימות לבדיקה פתולוגית כדי לברר את אופי הרקמה שנדגמה. ניתן לערוך גם בירור חלקי על ידי רקטוסקופיה, המגיע עד אמצע הסיגמא, לאורך כ- 22 ס"מ אולם יכולים להיות גידולים גם בהמשך המעי הגס. בבדיקות דם ניתן לראות מהי רמת ההמוגלובין (לצורך בירור אנמיה), רמות CEA (מרקר גידולי אשר עולה בגידול במעי הגס אולם גם בגידולים אחרים, לא מדד אבחוני טוב אלא משמש למעקב), תפקודי כבד- היות שסרטן המעי הגס שולח גרורות באופן שכיח לכבד. דרכים נוספות לאבחן סרטן המעי הגס: סיגמואידוסקופיה- בדיקה המסוגלת לאבחן 80%-70% ממקרי סרטן המעי הגס. היא פשוטה יותר מקולונוסקופיה בהכנה אליה בכך שהיא דורשת שימוש בכדורים משלשלים ובחוקן בלבד, עם זאת הבדיקה בודקת רק את 60 הס"מ האחרונים של המעי. חוקן בריום עם קונטרסט כפול- כמעט לא בשימוש. בעבר זו הייתה הבדיקה השכיחה ביותר- למעשה, לא רואים את המעי הגס עצמו אלא את החלל שבתוכו; במקרה שיש גידול, ניתן לראות פגם במילוי, הוא נראה כמו "ליבת תפוח" (apple core) כתוצאה מההיצרות של הגידול. קולונוסקופיה וירטואלית- מדובר באותה הכנה כמו קולונסקופיה- משלשלים ודיאטה. הבדיקה טובה לצורך סקירה בלבד כי לא ניתן לקחת ביופסיות, ואם יש חשד גבוה לפוליפ ממאיר יש לערוך קולונוסקופיה רגילה. חיסרון נוסף הוא בקרינה (CT). היתרון הוא בכך שיש גם CT של הבטן עם ממצאים מחוץ למעיים עצמם. US טרנס רקטלי- ניתן לזהות גידול, חדירה שלו, ובלוטות לימפה. הבדיקה אורכת כרבע שעה. MRI- הבדיקה המדויקת והאמינה ביותר, מבחינת אנטומיה של המעי הגס ועומק החדירה של הגידול- החיסרון בה הוא עלותה הגבוהה.

עקרונות בניתוח גידול במעי הגס

באופן כללי, יש לכרות את המקטע עם הגידול, לדאוג לסגירת הניקוז הלימפטי, לזהות ולסתום את המוצא של העורק שמספק את החלק של המעי הגס מהעורק המזנטרי בלבד, ולדאוג לכך ששולי הניתוח יהיו חופשיים (כלומר ללא פריצה של הגידול, כיום מקובל לקחת שוליים של כ- 2 ס"מ).

טיפול תרופתי בסרטן המעי הגס

רגורפניב (סטיוורגה) היא תרופה אונקולוגית המאושרת ורשומה לטיפול בסרטן המעי הגס[1]. זוהי תרופה ביולוגית שפוגעת באופן ממוקד ביכולתם של התאים הסרטניים להתרבות ולשגשג. מנגנון הפעולה של סטיברגה:

  • דיכוי ההתחלקות הבלתי נשלטת של תאי הגידול (פרופליפרציה)
  • דיכוי צמיחת כלי הדם החדשים שמזינים את הגידול
  • דיכוי סיגנלים במיקרו-סביבה של הגידול

מחקר עולמי בשם CORRECT שבוצע ב-760 חולי סרטן מעי גס גרורתי, אצלם כשלו כל הטיפולים הקיימים, בדק את היעילות והבטיחות של סטיברגה בטיפול בחולים אצלם המחלה התקדמה גם לאחר הטיפולים הסטנדרטיים הקיימים. יותר מ-20 מהחולים היו מישראל, בבתי החולים איכילוב, בילינסון, רמב"ם והדסה עין כרם. ממצאי המחקר הראו כי התרופה מצליחה להאריך חיים במספר שבועות עד מספר חודשים. בממוצע האריכה התרופה את הישרדותם בכ-6.4 חודשים בהשוואה ל-5 חודשים ללא הטיפול בתרופה. מחקר CORRECT התפרסם בכתב העת The Lancet[2]. בספטמבר 2012 קיבלה התרופה את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) להתוויה זו[3], וב-2013 גם בישראל.

מניעה

רוב המקרים של סרטן המעי הגס ניתנים למניעה על ידי הגברת המעקב, אורח חיים משופר, וככל הנראה, דיאטה המכילה חומרים המספקים הגנה כימית. שיטת הסקר המקובלת כיום בעולם למניעה היא בדיקת דם סמוי בצואה בשיטה האימונולוגית (בשימוש קופ"ח מכבי, מאוחדת ולאומית) שהיא מדויקת ופשוטה לביצוע והשיטה האנזימטית הישנה עדיין קיימת בקופ"ח כללית. ממצאים חיוביים או אוכלוסיית סיכון מופנים לקולונוסקופיה.
מעקב: רוב מקרי סרטן המעי הגס נגרמים בעקבות גידולים שפירים (adenomatous polyps). ניתן לגלות ולהסיר גידולים אלו בעת ביצוע קולונוסקופיה. מחקרים מראים כי פרוצדורה זו תקטין את הסיכון למוות מסרטן זה ב-80% אם מתחילים לבצע אותה בגיל 50, כל 5 או 10 שנים[4].
אורח חיים: השוואה של מקרי סרטן המעי הגס בין מדינות שונות מצביעה באופן מובהק שהעדר פעילות, אכילת יתר (כלומר צריכה של קלוריות מרובות), ואולי גם דיאטה עשירה בבשר (אדום או מעובד) יכולה להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס[5]. ולעומת זאת, פעילות גופנית, ואכילה של הרבה פירות וירקות מקטינה את הסיכון לסרטן, כנראה היות שהם מכילים פיטו-כימיקלים (phytochemicals) מגינים – חומרים שמקורם בצמחים המספקים הגנה כימית, כגון נוגדי חימצון. אכילת תפוחים שלמים, כולל הקליפה, מספקת יתרונות כלשהם למניעת סרטן[6]. לפיכך, שינויים בהרגלי החיים יכולים להקטין את הסיכון של סרטן המעי הגס ב-60–80 אחוז[7].
מניעה כימית: למעלה מ-200 חומרים שונים, כולל הפיטו-כימיקלים לעיל, וכן מרכיבי מזון נוספים כמו סידן, או חומצה פולית (סוג של ויטמין בי), וכן NSAID כמו אספירין, מסוגלים להקטין את הקרצינוגניות במודלים טרום-קליניים: כמה מהמחקרים מראים מניעה מלאה של גידולים קארצינוגניים במעי הגס של עכברים[דרוש מקור]. מחקרים אחרים מראים מניעה חזקה של גידולי מעי ספונטניים בעכברים מוטנטיים (עכברי Min). מבחנים קליניים השוואתיים במתנדבים אנושיים הראו מניעה חלשה יותר, אבל מעט מחקרים התערבותיים הושלמו עד היום[דרוש מקור]. תוספי סידן ואספירין, שניתנו במשך 3 עד 5 שנים לאחר הסרת הגידול, הקטינו במעט את ההתחדשות של גידולים במתנדבים (ב-15-20%). "מאגר המונעים הכימיים"[8], מציג את התוצאות של כל המחקרים המדעיים שהתפרסמו על חומרים מונעים כימיים, בחיות ובבני אדם.

בישראל

בישראל סרטן המעי הגס הוא סוג הסרטן השני בשכיחותו (אחרי סרטן השד). מדי שנה מתגלים בין 3,200 ל-3,600 מקרים חדשים. מבין המדינות המפותחות, ישראל נמצאת במקום הראשון בשיעור התחלואה במחלה בקרב נשים ובמקום השלישי בקרב גברים. בשנים האחרונות יש מגמת ירידה בתחלואה בכלל האוכלוסייה. שיעור הנשים החולות מתוך 100 אלף נשים היה 24.9 בשנת 1998, וירד ל-21 בשנת 2005. הנתון המקביל אצל גברים ירד מ-29.8 ב-2003 ל-27 בשנת 2005. על פי מחקר משנת 2007 מטעם רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, הסיכון של צאצאים של חולי סרטן המעי הגס לחלות במחלה גבוה פי 2.1 בקרב גברים ופי 2.15 בקרב נשים. המחקר, שנערך על ידי ד"ר מיכה ברחנא, רשם הסרטן הלאומי, ועל ידי אירנה ליפשיץ ורחל אלון, מצא עוד כי הסיכון גדול יותר לבנים כאשר האם חולה ולבנות כאשר האב חולה. באוכלוסייה היהודית הגברת הסיכון עמדה על פי 2.02 ואילו בקרב האוכלוסייה הערבית הסיכון היה גבוה פי 3.14[9].

אלון אסף3
אסף אלון, מנהיג שביתת הרעב של חולי סרטן המעי הגס ב-2006, פוגש את שר הבריאות, יעקב בן יזרי, באתר ההפגנה.

סרטן המעי הגס הוא השני מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר בישראל, ובשנת 2012 מתו ממנו 1,342 בני אדם. על פי נתוני רשם הסרטן הלאומי בישראל מאובחנים מדי יום כ- 9 חולים בסרטן המעי הגס והחלחולת וכארבעה מתים ממנה. גם בתמותה יש ירידה מתמשכת בזכות פעולות המניעה וגם בעקבות הכנסת תרופות חדשניות ושיטות כירורגיות מתקדמות. הירידה משנת 2001 לכלל האוכלוסייה היא כ-25% ולקבוצות הגיל של 55–64 שנים ירידה ב-52% ולקבוצת הגיל 65–74 שנים ירידה ב-44% בתמותה (מקור –דו"ח משרד הבריאות 12-201 מחקר של משרד הבריאות הצביע שהסיכון בקרב עולים משנות התשעים גבוה בכ-30 אחוזים בהשוואה לעולים ותיקים. יש מגמת ירידה בתמותה מקרב אוכלוסיית החולים. ניתן לייחס את השיפור המתמשך בתחלואה ובתמותה בישראל מסרטן המעי הגס לעליה המשמעותית במודעות הציבור לבדיקות המניעה. עמותת 'צו מניעה' פועלת כבר שנים בהתנדבות להעלאת המודעות הציבורית לבדיקות השונות ומגיעה לכל שכבת האוכלוסייה כדי לסייע לציבור להתגבר על החסמים הפסיכולוגיים. בנוסף, בעקבות הדרישה של העמותה מאשרות כל הקופות לכל המבוטחים הבריאים שמבקשים לעבור בדיקת קולונוסקופיה כבדיקת סיקור ללא תסמינים מוקדמים. על פי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, שפורסם בדצמבר 2018, בשנת 2017 כ-63% מקהל היעד, נשים וגברים בגילאי 50–75 שנים, עברו בדיקות סיקור שכללו בדיקת קולונוסקופיה בעשר השנים האחרונות או בדיקת דם סמוי בצואה בשנה האחרונה[10].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עלון התרופה סטיוורגה במשרד הבריאות
  2. ^ Regorafenib CORRECT Trial
  3. ^ FDA approves new treatment for advanced colorectal cancer
  4. ^ Winawer SJ, Zauber AG, Ho MN, O'Brien MJ, Gottlieb LS, Sternberg SS, Waye JD, Schapiro M, Bond JH, Panish JF, Ackroyd F, Shike M, Kurtz RC, Hornsby-Lewis L, Gerdes H, Stewart ET, The National Polyp Study Workgroup. Prevention of colorectal cancer by colonoscopic polypectomy. N Engl J Med 1993;329:1977-81. PMID 8247072.
  5. ^ Chao A, Thun MJ, Connell CJ, McCullough ML, Jacobs EJ, Flanders WD, Rodriguez C, Sinha R, Calle EE. Meat consumption and risk of colorectal cancer. JAMA 2005;293:172-82. PMID 15644544.
  6. ^ Liu RH et al, Phytochemicals in apples are found to provide anticancer and anti-oxidant benefits. קישור.
  7. ^ Cummings JH, Bingham SA. Diet and the prevention of cancer. BMJ 1998;317:1636-40. הטקסט המלא. PMID 9848907.
  8. ^ Chemoprevention Database Colorectal Cancer Prevention
  9. ^ מיטל יסעור בית-אור, דור שני לחולי סרטן המעי הגס - בסיכון כפול למחלה, באתר ynet, 26 בפברואר 2007
  10. ^ שיעורי המדדים, בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן, אתר התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

Adjuvant! Online

Adjuvant! online היא תוכנה המיועדת לסייע לאנשי רפואה וחולים הנמצאים בשלבים ראשונים של מחלת הסרטן לדון בתועלת ובסיכון שבבחירת טיפול משלים (כימותרפיה או טיפול הורמונלי) למחלה לאחר ניתוח. המטרה היא לקבל הערכות לגבי הסיכון לתוצאה שלילית (חזרה של המחלה או מות מן המחלה) ללא טיפול ולהעריך את ההפחתה בסיכון כתוצאה מטיפול משלים. בנוסף מחשבת התוכנה את הסיכון שבתופעות הלואי של הטיפול.

הערכות אלו נעשות על פי מידע המסופק על ידי המשתמש, המידע כולל: מעורבות בלוטות לימפה, גיל, גודל הגידול, מיון היסטולוגי ועוד. על פי המשתנים שהוזנו מחושב הסיכוי לחזרת המחלה (או תמותה מהמחלה), הסיכוי לתמותה שאינה קשורה למחלה והסיכוי לאי חזרה. כל התוצאות מוצגות באופן גרפי ומספרי. הגרסה הנוכחית מחשבת את התועלת שבשימוש בטיפול משלים בסרטן השד, סרטן המעי הגס וסרטן הריאות.

Neu5Gc

Neu5Gc (‏N-Glycolylneuraminic acid) הוא מולקולת סוכר מסוג חומצה סיאלית (sialic acid), שנמצאת ברקמות רוב בעלי החיים היונקים. לפני 2 עד 3 מיליון שנה, בחפיפה להופעת המין הומו, התרחשה באדם מוטציה ששיתקה את ייצור Neu5Gc, והיא השתלטה על המין במהירות. המוטציה לא התרחשה בהומינואידים (קופי האדם) האחרים. אף שגוף האדם אינו מייצר בעצמו Neu5Gc, מולקולה זו נמצאת ברקמות בכמות קטנה ומקורה בתזונה, בעיקר מבשר יונקים ובמידה פחותה ממוצרי חלב. המערכת המטבולית משתמשת במולקולה זו ומטמיעה אותה בדפנות התאים, אך בהיותה מולקולה זרה המערכת החיסונית מזהה את התא כתא זר, והגוף מייצר תגובה אוטואימונית כדי להילחם בו.

מולקולה זו הוצעה כהסבר אפשרי לקשר האפידמיולוגי בין בשר אדום לבין סוגי סרטן מסוימים, ובפרט סרטן המעי הגס.

אווסטין

אווסטין (באנגלית: Avastin, החומר הפעיל: Bevacizumab) היא תרופה אנטי סרטנית הפוגעת ביכולתו של הגידול הסרטני ליצור כלי דם - אנגיוגנזה. בשנת 2004 אישר מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית – FDA את השימוש באווסטין כתרופה לחולי סרטן המעי הגס והרקטום ובשנת 2006 בסרטן הריאות, וכן נרשמה במהלך השנים באידיקציות נוספות שמפורטות מטה. התרופה שייכת לחברת ג'ננטק (באנגלית: Genentech).

אונקולוגיה

אוֹנְקוֹלוֹגְיָה (הלחם בסיסים בשפה היוונית: ὄγκος אונקו, במשמעות נפיחות ו-λογία לוגיה - תורה) היא ענף ברפואה אשר עוסק בחקר גידולים ובפרט במחלת הסרטן והטיפול בהם. תפקידיו של הרופא האונקולוג הם ריכוז הפעולות הטיפוליות בחולה עם סרטן מאובחן. רובם המוחלט של האונקולוגים אינם לוקחים חלק בניתוחים שקשורים במחלה (הסרת גידולים, למשל), אך הם נמצאים בקשר מתמיד עם המנתח במטרה להבין ולנתח את קצב התפשטות הסרטן. לרוב יתאים האונקולוג לחולה טיפול המתאים לסוג הסרטן ולמצב ההתקדמות של מחלתו, ויורה על טיפולי הקרנות (רדיותרפיה), טיפול תרופתי (כימותרפיה), טיפול חיסוני (אימונותרפיה) ועל ניתוחים.

כמו כן, מטפל הרופא האונקולוג, בשיתוף עם רופאים מענפים אחרים, בסיבוכים של מחלת הסרטן ושל הטיפולים בה.

באונקולוגיה בעיקר מתעסקים ב:

האבחנה של סרטן כלשהו באדם.

טיפול (לדוגמה: ניתוח, טיפול תרופתי כימותרפיה, הקרנות ושיטות אחרות)

מעקב אחרי חולי סרטן גם לאחר טיפול מוצלח

טיפול פליאטיבי בחולים עם ממאירויות מסוף

שאלות אתיות המקיפות את הטיפול בסרטן

הקרנת מאמצים: של אוכלוסיות, או של קרובי המשפחה של חולים (בסוגי הסרטן שהם חשבו שיש בסיס תורשתי, כגון סרטן השד)

אלון אסף

אלון אסף (1947 - 16 באפריל 2009) היה פעיל מפורסם במאבק למען חולי סרטן המעי הגס בשנים 2006 עד 2008, סמל מאבק חולי הסרטן להגדלת סל התרופות ואיש השנה בתחום החברה לשנת 2006 מטעם "קשת" ו"מעריב".אלון נולד בשנת 1947 בישראל. שרת בחיל האוויר בשירות קבע במערך ביטחון שדה, והוסיף להתנדב למילואים בחיל עד גיל 52. לאחר שחרורו עבד כחוקר פרטי רשוי וכקב"ט ראשי בחברות מסחריות, אך נאלץ לעזוב את שוק התעסוקה עקב ניתוח כירורגי. בחודש יוני 2003 נותח לראשונה להרחקת הגידול במעי ולקראת סוף 2004 אובחן כסובל מסרטן מעי גס עם גרורות בכבד, בתוספתן ובחלל הבטן, ונאלץ לעבור ניתוח ביוני 2006 וטיפול באווסטין למן ינואר 2005, תרופה שלימים נכנסה לסל שירותי הבריאות הודות למאבק שניהל בשנת 2006. במועד האבחון העריכו הרופאים את תוחלת חייו בכשלושה עד שישה חודשים.

ב-14 במאי 2006 פתח אלון בשביתת הרעב במאבק להכללת האווסטין והארביטוקס בסל שירותי הבריאות. עד מהרה הוא פונה למוקד הרפואה הדחופה במד"א בירושלים בשל תשישות. אך בתום בדיקות שעבר חזר למוקד המאבק, והצהיר "מצידם של הפוליטיקאים שאנחנו לא נקבל את התרופות ונמות. אנחנו מרגישים שמבחינתם אנחנו נטל והם מעדיפים להיפטר מהנטל הזה. הממשלה זורקת אותנו למות כמו אצל האסקימואים, שזורקים את הזקנים מחוץ לגדר כי אין צורך בהם". הוא גמר אומר להתמיד בשביתת-הרעב אף אם הדבר יובילו לבית החולים, באומרו "אני מקווה שלא נצטרך להגיע למצב שכזה, אבל יהיה אשר יהיה". לדבריו, כששמע הרופא שלו על כוונתו לשבות רעב הוא "ממש רצה להכות אותי", ואשתו וילדיו מררו בבכי עם צאתו אל השביתה.

הוא סיפר כי "פרץ טען שהעבודה לא תיכנס לקואליציה ללא התרופות, אבל ביום הקמת הקואליציה הוא לא עמד בכך. עם חברי הכנסת מש"ס, איציק כהן ואלי ישי, נפגשנו וביקשנו לדרוש בעת המשא ומתן הקואליציוני תוספת לסל. ש"ס השיגה שני מיליארד שקל, אבל מתוכם לא הושגה פרוטה לאווסטין ולארביטוקס. גם אולמרט, שהיה מ"מ ראש הממשלה, הבטיח הרים וגבעות".כעבור שלושה ימים הוזמן אלון, כאחד מראשי עמותת "הקו האחרון" למאבקם של חולי הסרטן, לשאת דברים בכנסת אך עם קבלת זכות הדיבור הוא נתקף סחרחורות ונאלץ לשאת את דבריו בעודו ישוב. בתום הדיון, הוא מעד והחל קורס לכיוון הקרקע, אך צלמי התקשורת הרבים שהיו במקום הצליחו להצילו מנפילה.פרמדיקים של הכנסת חשו במהירות למקום והחלו לטפל בו. מאוחר יותר הוא הצליח בכוחות עצמו להגיע להמשך טיפול רפואי אצל רופא הכנסת, ד"ר יצחק ליפשיץ. במהלך הטיפול קיבל אלון ארבעה עירויים ונלקחו ממנו בדיקות סוכר.

ב-14 במאי 2006 יזם אלון את שביתת הרעב של חולי סרטן המעי הגס מול הכנסת בגן הוורדים ושבת רעב במשך שישה-עשר יום, במהלכם התעלף מספר פעמים, אף במשכן הכנסת, ונזקק לטיפול רפואי.

בין השובתים היו איציק כהן – חולה סרטן המעי הגס, רון הרוש ואלה קליין ששבתו בשם הוריהם.

נתן זהבי הצטרף לשביתה בתחילת השבוע השני ועזר רבות במהלכה. דוד זית לא יכול היה להשתתף בשביתה מאחר שהיה אז בטיפולים קשים בגרמניה.

חודשיים לאחר תום השביתה הוכנסה תרופת האווסטין לסל התרופות כמו כן הוכנסו עוד תרופות נוספות שלא הוכנסו לסל עד אז, עקב תוספת לתקציב הסל שהושגה כתוצאה מהשביתה. כתוצאה מכך חיי אדם רבים ניצלו וחולים אחרים איכות חייהם שופרה.

על פעילותו זו זכה אלון בתואר איש השנה בחברה לשנת 2006 מטעם העיתון מעריב, ערוץ 2 וארגון לתת.

בשנת 2008 חדלה תרופת האווסטין אותה נטל להשפיע, והוא עבר לטיפול בארביטוקס.

ב-11 בפברואר 2008, כשנודע לו שוועדת סל שירותי הבריאות נוטה שלא לאשר הכנסת הארביטוקס לסל גם בשנה זו, יצא אלון להפגין מול מקום כינוסה, באומרו כי "הוועדה חייבת לנו חוב מוסרי. אלחם כדי להבטיח שארביטוקס תיכנס לסל הבריאות 2008".

ב-26 בפברואר עם הוודע דבר אי הכנסת התרופה אל הסל גם בשנה זו, הודיע אלון על חידוש המאבק וכי יערוך יחד עם חולים נוספים למחרת היום צעדה מביתו בראשון לציון אל משרד הבריאות בירושלים, ואמר כי ""אני רוצה לראות לחברי ועדת הסל את הלבן בעיניים, החלטת ועדת הסל תיזכר לדיראון עולם. החלטה של ועדה שלוקחת המלצה של מועצת האונקולוגיה למקם את הארביטוקס במקום הראשון וזורקת אותה לפח. זו ועדה שלא מתייחסת לפרופסורים ולמומחי האונקולוגיה מספר אחת בארץ".בחלוף מספר ימים אמר בראיון כי "אני מרגיז אנשים שאני עדיין חי, אמרו שאני אחיה חודשיים. עברתי ניתוח, הוציאו לי את כל הזבל מהבטן - הכבד והתוספתן, אני מקבל אווסטין ואם הוא ייכשל אקבל ארביטוקס. העלות של התרופה הזו לחולה היא 30 אלף שקל לחודש. אנשים מתים כי אין להם כסף לזה, למרות שהאונקולוגים דירגו אותה במקום הראשון".

הוא אמר כי מחירה האמיתי של הכנסת הארביטוקס לסל עומד על 30 מיליון ש"ח, והאשים את משרד האוצר בניפוח העלויות על ידי צירוף מחיר יום האשפוז וטיפולים נלווים שכבר כלולים בסל הבריאות.

"בארצות הברית ובאירופה", התרופה הזו מאושרת כהליך שגרתי. אין סיבה שלא יאשרו אותה גם כאן". הוא סיפר כי התעמת עם חבר הכנסת חיים אורון על ביטול הרחבת הביטוחים המשלימים בתחום התרופות מצילות החיים. הוא אמר, "איך העזו לבטל ביטוח לאלפי אנשים, שהם 80% מהמבוטחים, בלי לתת מענה? הרי המדינה יכלה לממן את תוספת עלות השב"ן ל-20% הנותרים שאין להם ביטוח מורחב בקופת החולים, מי שעומד מאחורי זה הוא האוצר, שרוצה לראות אותנו מתים".בראשית 2009 התגלו גרורות נוספות בגופו, וב-16 באפריל 2009 הוא נפטר במרכז רפואי מאיר בכפר סבא. אסף אלון היה נשוי ואב לשלושה, והתגורר בראשון-לציון.

בשר

בָּשָׂר הוא הכינוי הנפוץ לחלקי הגוף של בעלי חיים שמשמשים למאכל - רקמת שריר, איברים פנימיים וכו' - בעבור בני אדם, טורפים, אוכלי נבלות ואוכלי כול. הבשר עשיר בחלבון, בשומן ובפרט בשומן רווי, מכיל וויטמינים שונים דוגמת B12 ובמינרלים שונים כאבץ. בבשר כמות זעירה של פחמימות המאוחסנות כגליקוגן. יש המתנגדים לצריכת בשר בטיעונים שונים, ובהם טיעונים מוסריים, בריאותיים, אקולוגיים ורוחניים. ציבורים הנמנעים מצריכת בשר הם למשל צמחונים וטבעונים.

דימום מדרכי העיכול התחתונות

דימום מדרכי העיכול התחתונות הוא דימום מדרכי העיכול שמוגדר כדימום אשר נובע ממערכת העיכול הדיסטלית לליגמנט על שם טרייטז (Treitz ligament), כלומר דימום אשר יכול לנבוע מהמעי הדק, המעי הגס ומפי הטבעת. דימום מדרכי העיכול התחתונות שכיח פחות מדימום מדרכי העיכול העליונות, ומהווה רק 20% ממקרי דימום מדרכי העיכול.

95% מן המקרים של דימום בדרכי העיכול התחתונות מקורם במעי הגס. דימום מהמעי הדק יהיה לרוב תחת קטגוריה של דימום ממקור בלתי ידוע, היות שלא ניתן לסקור את המעי הדק על ידי גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה.

באופן כללי, השכיחות של דימום מדרכי העיכול התחתונות עולה עם העלייה בגיל. אצל ילדים, הסיבה העיקרית לדימום היא התפשלות המעיים (intussusception) ובקרב מבוגרים צעירים נשקל גם הימצאות הסעיף על שם מקל כסיבה לדימום.

דם סמוי בצואה

דם סמוי בצואה הוא דם הנמצא בצואה, שלא ניתן לזהותו בעין בלתי מזוינת, ועשוי להצביע על אפשרות למחלה או פציעה. מטרתן לאבחן דם דימום לאורך מערכת העיכול, מה שעלול להוות אינדקציה לקיומן של מחלות שונות. ההמלצות בישראל הן לבצע בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה החל מגיל 50, במטרה לספק גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, מה שעשוי להפחית ב-25% את התמותה ממחלה זו.

האגודה למלחמה בסרטן

האגודה למלחמה בסרטן היא עמותה התנדבותית ישראלית שהוקמה בשנת 1952 ומטרתה להפחית את מספר החולים במחלת הסרטן ומספר המתים ממנה בישראל. לאגודה שירותים ופרויקטים רבים.

נכון ל-2008, מנכ"לית האגודה היא מירי זיו, ויושב ראש האגודה הוא פרופ' אליעזר רובינזון.

המעי הגס

המעי הגס הוא איבר העיכול האחרון במערכת העיכול. תפקידו ללכד את שאריות המזון, המגיעות אליו לאחר העיכול בקיבה ובמעי הדק, ולספוח מהן את הנוזלים ואת המלחים ולהוות כר לשגשוג החיידקים המועילים. תהליך זה יכול להימשך כ-24 שעות, ולאחריו נפלטת השארית דרך פי הטבעת.

הפחתת סיכון מוחלטת

באפידמיולוגיה, הפחתת הסיכון המוחלטת, הבדל הסיכון או ההשפעה המוחלטת היא ההבדל (הפרש חשבוני) בסיכון של תוצאה, של טיפול אחד ביחס לטיפול אחר. זהו ההופכי של המספר הדרוש לטיפול.באופן כללי, הפחתת סיכון מוחלטת היא ההבדל בין קצב האירועים הלא-רצויים (EER) בקבוצת טיפול אחת בהשוואה לקבוצת הביקורת (CER). ההבדל מחושב בדרך כלל לגבי שני טיפולים א' ו־ב', כשבדרך כלל א' הוא תרופה-פעילה וב' הוא תרופת-פלצבו. לדוגמה, א' יכול להיות 5-שנות טיפול בתרופה, ו־ב' הוא 5-שנות "טיפול" בפלצבו. תוצא המחקר צריך להיות מוגדר, למשל הישרדות או קצב התגובה. לדוגמה: תמותה-מכל-סיבה או הופעת סרטן ריאות בתקופה של 5-שנים. כאשר ניתנות ההסתברויות pא' ו pב' של תוצא המחקר תחת טיפולים א' ו־ב', בהתאמה, נחשב את הפחתת הסיכון המוחלטת כהפרש (pא' - pב').

ההופכי של הפחתת סיכון מוחלטת, שהוא ה'מספר הדרוש לטיפול' (NNT), הוא מדד חשוב בכלכלת תרופות. אם תוצא קליני הוא הרסני מספיק (למשל מוות, נכות), גם תרופות עם הפחתת סיכון מוחלטת נמוכה עשויות עדיין להיבחר כנכונות במצבים המתאימים. אך אם התוצא הקליני הוא בעל חשיבות מעטה, ביטוחי הבריאות יכולים לסרב לממן תרופות עם הפחתת סיכון מוחלטת קטנה.

מדדים לבדיקות אבחון

ברפואה מרבים להשתמש בבדיקות כדי לאבחן מחלות או במסגרת בדיקות סקר. לעיתים קרובות, הבדיקות הרפואיות פחות מדויקות ויותר מתאימות לתפקידן: כאשר בדיקה מדויקת יכולה להתבצע לדוגמה רק במסגרת ניתוח או נתיחה שלאחר המוות או שמחירה גבוה מדי, היא איננה תמיד מעשית בשימוש קליני. לכן נפוצות בדיקות רפואיות אחרות, מעשיות יותר ומדויקות פחות.

רמות הדיוק והיכולת האבחנתית של הבדיקות הרפואיות נמדדות בהשוואה לבדיקה מדויקת (הידועה בכינוי מדד הזהב) וניתנות בצורה של מדדים שונים. המדדים לבדיקות אבחון הנפוצים ביותר הם רגישות וסגוליות וכן ערך ניבוי חיובי וערך ניבוי שלילי. מדד מודרני יותר הוא יחס נראות.

מחקר סין

מחקר סין הוא ספר עיון מאת הביוכימאי והתזונאי ט. קולין קמפבל ובנו תומאס מ. קמפבל שיצא לאור בשנת 2004.

הספר בוחן את היחס בין צריכת מוצרים מהחי (בשר, ביצים, חלב) לבין מחלות כמו סרטן השד, סרטן הערמונית, סרטן המעי הגס, סוכרת, מחלת לב כלילית, השמנת יתר, מחלת חיסון עצמי (מחלות אוטואימוניות), דלדול עצם, מחלת ניוון מוח, וניוון כתם (מקולה).

סירטקס

Sirtex Medical Limited (סירטקס) היא חברת אביזרים רפואיים שבסיסה באוסטרליה, המספקת טיפול רדיואקטיבי לסרטן הכבד שאינו ניתן לניתוח, הנקרא מיקרוספירות SIR-Spheres. בראש החברה עומד כיום מר גילמן וונג, שזכה בתואר מנכ"ל השנה לשנת 2012 של כתב העת CEO Magazine. החברה הוקמה בשנת 1991.

סרט מודעות

סרט מוּדָעוּת הוא סרט קטן, בצבע מסוים, המקופל ללולאה, או חפץ המייצג סרט כזה, הנענד או מוצג לשם הבעת הזדהות עם עמדה מסוימת או מטרה מסוימת.

המשמעות שמאחורי סרט המודעות תלויה בצבע. קבוצות רבות אימצו סרטים כסמלים לתמיכה במטרה מסוימת או להעלות למודעות נושא מסוים, וכתוצאה מכך, קורה שמטרות שונות משתמשות באותו הצבע. לחלופין, מטרות מסוימות יכולות לעשות שימוש בכמה צבעים. סרט בצבע אדום או ירוק-כחול עשוי לייצג מחאה כנגד שימוש בסמים, וסרט סגול או לבן עשוי לייצג תמיכה בחולים במחלת אלצהיימר.

את סרטי המודעות נוהגים בדרך כלל להצמיד בסיכה לבגד או לקשור סביב חפצים כדוגמת אנטנת הרדיו של המכונית. כשהמטרה היא להדגיש עמדה בצורה בולטת יותר נעשה שימוש בסרטים גדולים יותר אותם קושרים סביב חפצים כדוגמת עצים ועמודים. חפצים המייצגים סרטים כאלו יכול להיות סטיקרים המודבקים לשמשת הרכב, לפגוש של הרכב או לגוף של הרכב, מגנטים בצורת סרטי מודעות המוצמדים לרכב או לדלת המקרר, הצגת סרט המודעות באתר אינטרנט וכדומה.

סרטי מודעות מצויים בשימוש בארצות הברית, בקנדה, באוסטרליה, בבריטניה ובמדינות נוספות.

בישראל נעשה שימוש בסרט כתום במסגרת המחאה נגד תוכנית ההתנתקות.

בתרבות האמריקאית נהוג לענוד סרט צהוב או לכרוך סרט צהוב סביב עץ בחצר הבית בעת שאחד מבני הבית מגויס למלחמה. המנהג אף הונצח במספר שירים:

"Round Her Neck She Wears a Yellow Ribbon" מ-1917

"She Wore a Yellow Ribbon" מ-1949

"Tie a Yellow Ribbon Round the Ole Oak Tree" מ-1973בישראל הסרט הצהוב מסמל את מחלת האנדומטריוזיס, מחלה גינקולגית. מרץ הוא חודש המודעות.[דרוש מקור]הרעיון של סרט מודעות כקישוט לרכב נעשה פופולרי בארצות הברית לאחר הצלחת המגנט "תמכו בלוחמינו" בצורת סרט צהוב שיוצר על ידי חברת מגנט אמריקה (Magnet America) מצפון קרוליינה.

סרט מודעות סגול מציין העלאת מודעות למגוון סוגיות, ביניהן: אימוץ, הומופוביה, אלימות במשפחה, יום האישה הבינלאומי, אפילפסיה, סרטן המעי הגס, סרטן הלבלב וכו'.

בסרטים נעשה לעיתים שימוש גם כסמל לאבל. לדוגמה, בארצות הברית רבים ענדו סרט שחור לאחר הטבח בווירג'יניה טק.

סרטן החלחולת

סרטן החלחולת (הרקטום) הוא סוג של סרטן המעי הגס, אשר פוגע בחלחולת (רקטום) – החלק האחרון במבנה המעי הגס.

באופן כללי, סרטן במעי הגס אשר קיים עד ל-15 ס"מ מפתח התעלה האנאלית, הוא בעל מאפיינים גנטיים, ביולוגיים ומורפולוגיים הזהים לסרטן המעי הגס בכללותו. עם זאת, סרטן המתהווה בחלחולת שונה במספר דרכים: האנטומיה הייחודית של החלחולת, מיקומה הרטרופריטונאלי והאגן הצר, יחד עם העובדה כי היא קרובה למבנים גניטליים, שלפוחית השתן, עצבים אוטונומיים ושרירי התעלה האנאלית, הופכים את הגישה הכירורגית של הטיפול בסרטן זה לקשה יחסית.

שוני נוסף הוא העובדה כי החלחולת מרוחקת מהמעי הדק, ומשום כך ניתן לטפל בו באמצעות הקרנות שלא יסבו נזק למעי הדק, שלא כמו גידולים בסרטן המעי הגס.

פוליפ (רפואה)

פוליפ (בלעז: Polyp) הוא גדילה אבנורמלית (גידול) של רקמה מתוך ממברנה רירית. בחלק מן המקרים הגידול מחובר לפני השטח באמצעות כעין גבעול צר ומוארך (pedunculated), ובחלק מן המקרים לא (sessile).

פוליפים נפוצים במעי הגס, בקיבה, באף, בסינוסים, בשלפוחית השתן וברחם. בנוסף למקומות אלה, יכולים פוליפים להתפתח בחלקים אחרים בגוף שיש בהם ממברנה רירית, כגון בצוואר הרחם ובמעי הדק.

פוליפ במעי הגס עלול לגרום להתפתחות סרטן המעי הגס. בדיקת קולונוסקופיה מסייעת לאתר ולכרות פוליפים במעי.

פוליפוזיס משפחתית

פוליפוזיס משפחתית (באנגלית: Familial Adenomatous Polyposis, ובראשי תיבות: FAP) היא מצב גנטי מורש בו נוצרים פוליפים רבים לאורך מערכת העיכול ובעיקר באפיתל המעי הגס. הפוליפים מתחילים כשפירים אך ללא טיפול עלולים לעבור התמרה ממאירה ולהפוך לסרטן המעי הגס.

שכיחות המוטציה הגנטית הגורמת למצב זה היא בין 1:10,000 ל-1:15,000 לידות. עד גיל 35 95% מן האנשים עם המוטציה יגדלו פוליפים. ללא כריתת המעי הגס, סרטן הוא כמעט בלתי נמנע. הגיל הממוצע להופעת סרטן המעי הגס אצל אנשים לא מטופלים הוא 39.

צו מניעה (קמפיין)

צו מניעה הוא קמפיין של חברת "שמיר" שהוקמה בשנת 2003, במטרה לספק מידע רפואי לציבור ללא תשלום. הקמפיין "צו מניעה" נעשה בהתנדבות ובמטרה להפחית את מספר החולים בסרטן המעי הגס, על ידי עזרה בהסברים על בדיקות למניעתה, כדוגמת קולונוסקופיה וסיוע, יחד עם איגוד רופאי הגסטרו, בהעברת מידע בתחום.

הקמפיין מנסה ליצור מודעות לשכיחותה של המחלה ולחשיבות של טיפול מקדים.

האגודה מקיימת פרויקטים במטרה להעלות את המודעות למחלה ומניעתה. בהם "מרוץ בתחתונים" בשם "תזיזו ת'תחת" המתקיים בפארק הירקון בתל אביב ובו הרצים לובשים תחתונים מעל לבגדי הריצה ועליהם מסרים. השימוש בקמפיין הוביל לחשיפה תקשורתית.

בנוסף, בשנת 2009 הציגו את תערוכת "GIANT COLON" בנמל תל אביב ובה מעי הגס ענקי שהולכים בתוכו ובמהלך השוטטות מגלים את הסממנים למחלה ולמחלות מעיים נוספות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.