סרטבה

סָרְטָבַה או אלכסנדריון הוא מבצר קדום ששכן על כיפת הר גבוה ברכס ההרים בדרום מזרח השומרון, מעל לבקעת הירדן. פסגת הסרטבה מתנשאת לגובה כולל של 650 מטר מעל הבקעה, מתוכם 377 מטר מעל פני הים[1].

סרטבה
PikiWiki Israel 31541 Mt. Sartaba
הסרטבה ממצפור המוסטרה
גובה 377 מטר
מיקום הרי שומרון, ישראל
מסלול ההעפלה הקל ברכב 4X4
קואורדינטות32°5′45.86″N 35°27′43.08″E / 32.0960722°N 35.4619667°E
(למפת דרום השומרון רגילה)
South Shomron
 
סרטבה
סרטבה

היסטוריה

מקור השם סרטבה

השם "סרטבה" השתמר מתקופה קדומה ונותר גם כשמו הערבי של המקום, קרן סרטבא (سرطبا). המילה "קרן" בערבית משמשת לעיתים קרובות בשמן של פסגות בולטות. מספר סופרים נטו לזהות את השם "סרטבה" עם שמה של העיר המקראית "צרתן", אולם נראה כי הדמיון האטימולוגי בין שני השמות אינו מבוסס. החוקר הצרפתי שארל קלרמון-גנו הציע שמקור השם הארמי התלמודי "סרטבא" הוא בצמד המילים "שַׂר־צְבָֽא", הנזכרות בספר יהושע[2], לאור העובדה שחילוף האותיות בין צ ל-ט הוא בין השינויים הנפוצים ביותר במעבר של מילים מעברית לארמית[3].

הדלקת משואות

סרטבה מוזכרת כתחנה השנייה בשרשרת התחנות, בהן הודלקה משואה להעברת הידיעה על קידוש החודש בימי בית המקדש השני. תחנות אלו הוקמו על פסגות הרים בולטות, ואיפשרו העברה מהירה של הודעות מירושלים לשאר חלקי הארץ ואף ליהודי בבל:

ומאין היו משיאין משואות? מהר המשחה לסרטבא[4], ומסרטבא לגרופינא, ומגרופינא לחוורן, ומחוורן לבית בלתין, ומבית בלתין לא זזו משם - אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד (את המשואה) עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש[5].

המבצר החשמונאי אלכסנדריון

Sartaba3
שרידי המבצר החשמונאי בסרטבה
Sartaba6
השביל המוביל לסרטבה במבט מהפסגה

הדעה המקובלת על רוב החוקרים היא כי המבצר בפסגת הסרטבה הוא המבצר "אלכסנדריון", שנבנה על ידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי[6]. ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו כתב, כי הורקניה, מכוור ואלכסנדריון היו שלושת המבצרים עליהם לא ויתרה שלומציון המלכה החשמונאית, אשתו של אלכסנדר ינאי, כשהעבירה את שאר המבצרים לידי הפרושים, מכיוון ש"שם היו אוצרות סגולתה". כאשר ברח אלכסנדר השני מפני אולוס גביניוס, הוא "ביצר את מעוזי הארץ ובנה את חומת אלכסנדריון, הורקניה ומכוור אשר מול הרי ערב". בן מתתיהו מוסיף ומספר, כי "עד כי נואש אלכסנדרוס מתקותו ושלח אליו צירים לבקש ממנו חנינה והסגיר אליו את המבצרים הנשארים, את הורקניה ואת מכוור, ואחר כך מסר בידו גם את אלכסנדריון. את כל המבצרים האלה הרס גביניוס בעצת אם אלכסנדרוס, לבל תפרוץ מלחמה חדשה".

לאחר שאלכסנדריון נהרס יחד עם שאר המבצרים על ידי גביניוס, ברח אריסטובולוס השני מרומא והתכוון לבנות מחדש את אלכסנדריון, אך גביניוס הקדימו ומנע ממנו לתפוס את המקום. אריסטובולוס נמלט למכוור וניסה לבצר את המקום מחדש. הוא החזיק מעמד יומיים ונכנע (קדמוניות היהודים, י"ד, ו' א'). אלכסנדריון מתואר כ"מבצר חזק ונהדר בראש הר גבוה" (מלחמת היהודים ברומאים, א', ו', ה').

מקור נוסף המזכיר את הורקניה ומבצרים אחרים, הוא ההיסטוריון היווני סְטְרָבוֹ המציין כי "הוא (פומפיוס) ציווה להרוס את החומות כולן והשמיד, עד כמה שהיה בכוחו, את קני הליסטות ואת מבצרי המחסנים של הטירנים. כי היו שניים כאלה במעברים המוליכים ליריחו תרכס וטאורוס, וכן גם אלכסנדריון והורקניון ומכוור, וליזיאס ואלה שליד פילדלפיה וסקיתופוליס שבגליל" (סטרבו, גאוגרפיה, 40,2,16).

בחפירות שנערכו בסרטבה נחשפו שרידים מהתקופה החשמונאית, ביניהם חלקי עמודים וכותרות. הארכאולוג אהוד נצר, שחפר במקום, הניח שגם בתקופה החשמונאית היו בסרטבה אגפים מפוארים, אך לא ניתן לאשש זאת בוודאות, עד לעריכת חפירות נוספות במקום.

מערכת מים מרשימה הובילה מים מסכר בוואדי קרוב דרך סיפוֹן, אל בורות מים גדולים המצויים למרגלות המבצר. קטעים רבים מן התעלה, הסיפון ובורות המים שרדו עד היום.

תקופת מדינת ישראל

לוחמי הפלמ"ח, טרם קום המדינה, וכן לוחמי יחידות מובחרות בצה"ל[7] ובהן הצנחנים, סיירת חרוב[8] וסיירת מטכ"ל[9], לאחר כיבוש הבקעה והשומרון במלחמת ששת הימים, נהגו לערוך מסעות לראש קרן הסרטבה כמבחן עליון לכוח סיבולת. מאז הוקמה מחדש סיירת חרוב בשנת 2017 השיבו לוחמי סיירת חרוב עטרה ליושנה. הסיירת שהתחדשה נוהגת לבצע בתום שבוע מסכמים מפרך, מסע העפלה לפסגה. בתום המסע מעניקים מפקדי היחידה ללוחמים הצעירים את סיכת היחידה שהשתמרה גם כן מתקופת הסיירת המיתולוגית.

לוחמי סיירת השריון של חטיבה 401 עולים את הסרטבה כאקט סיום למסלול המפרך שעברו, ובפסגה הם מתקבלים על ידי לוחמי היחידה, שעוזרים להם לעלות לפסגת השן ובעצם מקבלים אותם לפלוגת הלוחמים.

מצפור המוסטרה

מצפור המוסטרה הוא המצפור על פסגת הסרטבה, והוא צופה לכיוון בקעת הירדן. מהמצפור ניתן לראות בלילה את אורות רבת עמון, בירת ממלכת ירדן.

זיהויים נוספים

יש חוקרים (ויקטור גרן, ועוד) המזהים את אלכסנדריון בח'רבת ע'רבה - דרומית למעלה לבונה. נמצאו בחורבה זו לבנים מסותתות בסגנון חשמונאי, מקווה ומערכת מסתור מימי מרד בר כוכבא.

גלריית תמונות

Sartaba1

אבנים חשמונאיות בסרטבה

Sartaba4

מפולת של אלפי אבנים מהמבצר

Sartaba2

חולייה מסוגננת (מושב אסלה?) מעל בור ספיגה בתחומי המבצר

Sartaba7

שרידי המבצר בחלק המזרחי

PikiWiki Israel 31592 Sartaba lookout (Mustra)

הסרטבה ממצפור המוסטרה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ קרן הסרטבה ומבצר אלכסנדריון, באתר תיירות בקעת הירדן
  2. ^ ספר יהושע, פרק ה', פסוקים י"ג-ט"ו.
  3. ^ Charles Clermont-Gannau, Archaeological researches in Palestine During the Years 1873-1874, Vol II, Chapter III - Second Excursion to Jericho, pp. 42-47.
  4. ^ המרחק בין הר הזיתים לסרטבה הוא כ-50 ק"מ אווירית.
  5. ^ משנה, מסכת ראש השנה פרק ב', משנה ד.
  6. ^ לפי מרבית הדעות. לדעה אחרת, ראה, מאיר בן דב, ‏'מסרטבא לגרפינא' – לזיהוי מקומה של סרטבא, השנייה בתחנות קו המשואות מירושלים לבבל, קתדרה 23, אפריל 1982; הערות: עודד עיר-שי, ‏אף-על-פי-כן סרטבא היא אלכסנדריון, קתדרה 25, ספטמבר 1982, עמ' 171-169
  7. ^ סיון פלג, בשריון, אבל מחוץ לטנקים, במחנה, ‏ 2010\08\23.
  8. ^ רותם קארו ויצמן, מפגש פסגה, במחנה, ‏ 2011\03\18.
  9. ^ אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר, 2003, עמוד 51.
אנטיפטרוס בן הורדוס

אנטיפטרוס (ביוונית: Αντίπατρος;‏ 46 – 4 לפנה"ס) היה בנו הבכור של הורדוס הגדול מלך יהודה מאשתו הראשונה דוריס. תחילה ישבו הבן והאם מנודים הרחק מירושלים ולא הורשו לבוא אליה אלא בימי החגים. עם הזמן ובכדי להמעיט ממעמדם של בני מרים החשמונאית, התהפך מעמדו של אנטיפטרוס. הורדוס קידם אותו ואף ראה בו משענת מול שאר בניו, אשר חשש שהם חורשים את רעתו.

האמה התחתונה

האמה התחתונה (נקראת גם האמה החשמונאית) היא אמת מים מהתקופה החשמונאית, שהובילה מים ממעיינות הסמוכים לבית לחם ועד הר הבית שבירושלים לאורך 23 קילומטרים. היא כונתה האמה התחתונה כדי להבדילה מהאמה העליונה שנבנתה מאוחר יותר, בתקופה הרומית, ואף היא סיפקה מים לירושלים ממעיינות באזור בית לחם, אך עברה בתוואי טופוגרפי גבוה יותר. שתי האמות יחד סיפקו כמיליון מטרים מעוקבים של מים בשנה לירושלים, והיו מרכיב מרכזי במערכת אספקת המים לעיר במשך מאות שנים. האמה התחתונה פעלה במלוא תפוקתה עד סוף ימי בית שני, ומאז ננטשה ושוקמה חליפות, כשהשימוש האחרון שנעשה בה היה בימי המנדט הבריטי, בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20.

הורסט

הורסט (מגרמנית Horst, שפירושו קן נשרים) הוא מונח בגאולוגיה מבנית המתאר גוש סלע מורם בין שני העתקים נורמליים מקבילים. הגוש המורם הוא חלק מקרום כדור הארץ שנשאר יציב בשעה שגושי הסלע משני צדיו שקעו.

הורסט נוצר לעיתים קרובות לצד גראבן. הורסט וגראבן הם מבני שברים המעידים על כוחות מתיחה ועל התפשטות קרום כדור הארץ.

הורסט הוא תוצאה של העתקים נורמליים מקבילים, שבהם הגוש התלוי יורד וגוש הבסיס עולה. מישורי השבירה של ההעתקים משני צדי ההורסט נוטים ממרכז ההורסט והחוצה. בעוד שמישורי השבירה משני צדי הגראבן נוטים כלפי מרכז הגראבן. הורסטים הם גושי סלעים מקבילים שנותרים בין גראבנים.

דוגמאות לתופעת הורסט בישראל הם הגוש ההררי הכולל את סרטבה, בדרום-מזרח השומרון, צוק מצדה בדרום-מזרח מדבר יהודה והר תבור שבגליל התחתון. בעולם ידועים ההורסטים של הרי הווז' והיער השחור. לפעמים גם הרי שולחן הם סוג של הורסט.

הורסט הוא תולדה של כוחות פנימיים טקטוניים הגורמים לשבירה ולסידוק, ולכן בנוף "צעיר" הורסט יהיה תמיד הר, אבל כשהנוף "מתבגר" ומופעלים עליו כוחות חיצוניים של סחיפה עשוי תבליט הנוף להשתנות ואפילו להתהפך, כך שהורסט יהיה דווקא שקע. השקע של מטולה הוא הורסט. לעיתים נובע תהליך כזה מהיפוך תנועת הגושים כך למשל גראבן יהודה שבתקופת הקרטיקון חל בו היפוך וכיום הוא הורסט.

הר דבורה

הר דבורה הוא הר בישראל בגובה של 437 מטרים מעל פני הים, השוכן בהרי נצרת שבגליל התחתון, על גבולו של עמק יזרעאל שמדרום לו. הוא שוכן בין הר כסולות ממערב, הר יונה מצפון והר תבור שנמצא 4.5 ק"מ דרומית-מזרחית לו. על מורדותיו המזרחיים של ההר שוכן הכפר דבורייה, ממערב לו העיר נוף הגליל ובעמק שמצפון לו הכפר עין מאהל. שמו של ההר מנציח את דבורה הנביאה שניצחה בעמק שלמרגלותיו את סיסרא, שר צבאו של יבין מלך חצור.

ההר עשוי אבן גיר ודולומיט, ואדמתו היא אדמת טרה רוסה. הוא מיוער בחורש ים תיכוני, במיוחד בעצי אלון. המקום הוכרז כשמורת יער עוד בתקופת המנדט הבריטי ב-1926, וכונה "יער סרטבה". על הפסגה הכשירה קק"ל חניון ובמקום ניצב סלע המנציח את יובל 25 השנים לחתונתה של מלכת אנגליה אליזבט השנייה עם הנסיך פיליפ שנחוג בשנת 1972. מההר תצפית טובה אל עמק יזרעאל ואל הר תבור, ושביל ישראל חולף על פסגתו.

השומרון

חבל השומרון (ערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא אזור גאוגרפי היסטורי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המערבית. האזור נקרא על שם העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל בימי אחאב.

חבל השומרון מורכב מהר אפרים והרי בנימין, ושטחו מתחלק לנחלות השבטים בנימין, אפרים ומנשה. בצפון הוא גובל בעמק יזרעאל, במזרח בבקעת הירדן, בדרום ביהודה ובמערב בשרון. רוב השטח הררי והפסגות הגבוהות שבו הן הר בעל חצור, הר עיבל והר גריזים.

כיום מכנים את החלק העליון של השטח ששוחר בבמלחמת השחרור בשם שומרון- אזור שרובו הועבר לשליטת הרשות הפלסטינית ובו גם יישובים יהודיים בשליטת מדינת ישראל במשטר המנהל האזרחי. חבל השומרון הוא גם שמו של המחוז בממשל הצבאי, ממלחמת ששת הימים ועד להסכמי אוסלו.

חבורת הר הצופים

חבורת הר הצופים היא חבורה גאולוגית שתחום תפוצתה בישראל ובמדינות הסובבות אותה. החבורה מורכבת בעיקר מסלעי קירטון, אך יש בה גם מעט חוואר, פוספוריט, פצלים וצור. עובי החבורה מגיע ל-300 מטרים בקירוב. סלעים אלו אטומים בדרך כלל לזרימת מים ומשמשים כאקוויקלוד. סלעים אלו נחשפים בהרים, במדבר יהודה ובנגב הצפוני. החבורה נוצרה החל בגיל הסנון מתור קרטיקון ועד לתקופת פלאוקן בבסיס תור השלישון. אומדן הופעתה הוא מלפני כ-90 מיליוני שנים ועד לפני כ-65 מיליוני שנים. מתחת לחבורת הר הצופים מונחת חבורת יהודה ומעליה חבורת עבדת.

מדבר יהודה

מִדְבַּר יְהוּדָה הוא אזור גאוגרפי במזרח ארץ ישראל, בין הרי יהודה לים המלח. אורכו של המדבר הוא כ-85 קילומטר ורוחבו כ-25 קילומטר. הוא אינו חלק מרצועת המדבריות העולמית, ומוגדר מדבר צל גשם.

האזור מאופיין באקלים מדברי ובטופוגרפיה של רמה המסתיימת במזרח במצוק (חלק ממצוק ההעתקים), שאותו חורצים אפיקי נחלים הזורמים ממערב למזרח.

מקור שמו של המדבר הוא בתנ"ך, שם מחולק המדבר גם לאזורי משנה - מדבר תקוע, מדבר זיף ומדבר מעון.

מדרש ויסעו

מדרש ויסעו הוא מדרש חז"ל קדום המופיע בילקוטים מאוחרים (ילקוט שמעוני וילקוט מעם לועז) ונזכר בפירוש הרמב"ן לתורה. מדרש זה מוסיף על המסופר בספר בראשית ומספר על מלחמותיהם של בני יעקב באמוריים ובצבאו של עשו, שבע שנים לאחר הרס שכם על ידי שמעון ולוי, שבא בעקבות אונס דינה אחותם.

על פי הכרונולוגיה המקראית, התיארוך המשוער בו ממקם המדרש מלחמות אלו הוא שנת 2223 לבריאת העולם, כאשר יעקב היה בן 115 שנה.

מכורה

מְכוֹרָה היא התנחלות ומושב שיתופי בבקעת הירדן העליונה השייכת לארגון יישובי האיחוד החקלאי ולמועצה אזורית בקעת הירדן.

באמצע שנת 1972 הוחלט על מיקום היאחזות נח"ל באזור כרירה, לה ניתן השם כור. אלף דונם מאדמות הכפר הפלסטיני עקרבה, הוגדרו כאדמות נפקדים והוכשרו על ידי קק"ל. באמצע נובמבר החלה פריצת דרך אל הנקודה מחמרה, וב-28 בדצמבר 1972 ניתן אישור סופי לעלות לנקודה. העלייה על הקרקע התקיימה ב-3 בינואר 1973 בלילה, על ידי גרעין של צעירי אגודת ישראל שכלל גברים בלבד. היה זה היישוב העשירי בבקעת הירדן. רחבעם זאבי החליט לתת למקום את השם נח"ל מכורה. בשנים 1973-1975 נפרץ הקטע בכביש אלון המחבר את מכורה לגיתית. באוקטובר 1974 התקיים טקס העברת ההיאחזות למבני קבע.

מכורה אוזרחה ביולי 1976 על ידי גרעין משפחות של האיחוד החקלאי. התושבים יועדו להתפרנס מגידולי שדה, ומענפי רפת ולול. בשנים הראשונות גידלו בעיקר פרחים. כן היה במושב מפעל לתיקון מנעולים. בדצמבר 1979 התמוטט גשר אבן מעל נחל תרצה והכביש בין מכורה לחמרה היה מנותק למשך חודש עד שצה"ל הניח במקום גשר ביילי.

היישוב משקיף אל עבר בקעת נחל תרצה שמצפונו, ונגיש מחלקו הצפוני של כביש אלון (כביש 508).

רוב התושבים עוסקים בחקלאות וביוזמות עסקיות.

ממלכת החשמונאים

ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל. יסודה במרד החשמונאים, שאמנם הסתיים באוטונומיה יהודית ולא בעצמאות מדינית מלאה, אך סלל את הדרך להקמתה של מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל תוך זמן קצר יחסית.

מדיניות החוץ של הממלכה התמקדה בהרחבת גבולותיה הן לעבר שטחים שבהם ישבו יהודים תחת שלטון הלניסטי והן לעבר שטחים שבהם ישבו גויים. הרחבת הגבולות נעשתה הן על ידי כיבוש שטח בכוח הזרוע והן על ידי פעילות דיפלומטית ענפה. מבחינה פנימית התאפיינה הממלכה בשסעים דתיים בין הזרמים השונים של היהדות וביסוס שלטון בית חשמונאי בממלכה. סופה בכיבוש רומאי שבוצע על ידי גנאיוס פומפיוס ובהכרתת אחרוני צאצאי משפחת החשמונאים על ידי הורדוס.

על פי המסורת וההלכה היהודית, עם תחילת שלטון בית חשמונאי ולאחריהם בית הורדוס חזרה המלכות להופיע בארץ ישראל למשך כמאתיים שנה עד חורבן בית שני. להגדרה זו היו וישנן משמעויות הלכתיות והיסטוריוסופיות שונות.

ממלכת החשמונאים, שהיוותה מקור השראה חשוב לציונות ולמדינת ישראל, הייתה הממלכה היהודית הריבונית היחידה בארץ ישראל, שלא היוותה חלק מאימפריה כלשהי, במשך תקופה של כ-2,500 שנים, מאז חורבן בית ראשון ועד קום מדינת ישראל.

מעלה אדומים

העיר מַעֲלֵה אֲדֻמִּים שוכנת בצפון מדבר יהודה, ממזרח לירושלים. העיר נקראת על שם היישוב המקראי מעלה אדומים, ועל שם מדבר אדומים המצוי באזור. העיר מיוחדת בקרבתה לחיים העירוניים של ירושלים מן הצד האחד ולשטחים הפתוחים של המדבר מן הצד השני.

גובהה של העיר נע בין 540 מטר בשכונת פרי מגדים ל-400 מטרים בשכונת נופי הסלע ו-250 מטרים באזור התעשיה מישור אדומים.

מעלה אדומים הוא היישוב המרכזי בגוש אדומים. הבתים הראשונים הוקמו בשנת 1975 במישור אדומים, והיישוב הוכר רשמית בשנת 1977.

מעלה אדומים תוכננה על ידי האדריכלית רחל ולדן והוכרזה כעיר בשנת 1991. ראש העירייה, מאז 1992, הוא בני כשריאל.

בסוף שנות ה-90, כ-1,050 בדואים משבט הג'הלין שישבו על קרקעות לא להם הועברו לקרקעות אחרות וחוברו לרשת המים והחשמל ,על מנת לאפשר הרחבה למעלה אדומים.

משואה (מושב)

מַשּׂוּאָה היא התנחלות ומושב שיתופי השייך לארגון יישובי העובד הציוני ונמצא בתחום מועצה אזורית בקעת הירדן.

היישוב נמצא בבקעת נחל תרצה סמוך למפגשו עם בקעת הירדן.

סקר הר מנשה

סקר הר מנשה ("סקר השומרון") הוא סקר ארכאולוגי שנערך על ידי הארכאולוג פרופסור אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה באזורים החופפים לנחלה המקראית של שבט מנשה בהר המרכזי. הסקר החל בשנת 1978.

במהלך שלושים שנות הסקר, נתגלו כ-1,530 אתרים מכל התקופות, וכ-450 מהם תוארכו לתקופת הברזל א' 1000 לפנה"ס - 1250 לפנה"ס, היא תקופת ההתנחלות וגיבוש עם ישראל בארץ ישראל.

קרוב ל-90% מן האתרים שנתגלו בסקר לא היו ידועים קודם. מן הסקר מצטיירת מפה ארכאולוגית והיסטורית חדשה של ארץ ישראל התנ"כית. עורך הסקר, זרטל, טוען כי לאור ממצאיו מתחזקת תקפותו של הסיפור המקראי - יציאת מצרים, הנדודים במדבר, הכניסה לכנען דרך עבר הירדן היא תקופת ההתנחלות, התגבשות העם, והכיבוש, וזאת בניגוד לדעת חוקרים אחרים הסבורים כי תהליך ההתנחלות והתגבשות עם ישראל בארץ ישראל התחולל בשונה מן המתואר בספר יהושע, וכי אין לסיפור כיבוש הארץ המקראי הוכחות בממצאים הארכאולוגיים שנמצאו עד כה ובמקורות היסטוריים חיצוניים.

בסקר נמצאו אתרים בולטים הקשורים לתקופת ההתנחלות של שבטי ישראל בארץ כנען:

אתר המזבח בהר עיבל. המקרא מציין כי שם התרחש טקס הברכה והקללה בעת כניסת שבטי ישראל לארץ כנען (ספר דברים, פרק כ"ז, ספר יהושע, פרק ח').

מערכת של שישה אתרי פולחן מסוג הגילגלים בבקעת הירדן ובמזרח גב ההר.

נרבתא - עיר מחוז של אחד מנציבי שלמה המלך ועיר מימי בית שני עם מערכת מצור רומית.

אל-אחוואט - שרידי עיר מבוצרת ליד נחל עירון, שהסקר משייך לשבט השרדנה מגויי הים שמוצאם מסרדיניה. האתר מזוהה עם חרושת הגויים משירת דבורה הנביאה.הסקר מיועד לכלול שישה כרכים בעברית (לפי אזורי משנה), מהם פורסמו חמישה, וכן שני כרכים באנגלית.

קער

קַעַר (בלועזית: סִינְקְלִינָה) הוא מונח בגאולוגיה מבנית המתאר מבנה קעור - שקע, הנוצר בתהליך של מעוות וקימוט בעקבות מאמצי לחיצה עזים המופעלים על שכבות הסלעים. בקער נשמר סדר השכבות כפי שהיה לפני הקימוט והוא תואם את עקרון הסופרפוזיציה (גאולוגיה).

המונח הקרוב סינפורם משמש לתיאור מבנה קעור שיחסי הגיל בין שכבותיו אינם ידועים, ולכן לא ידוע אם חלו בהן מעוות וקימוט. מונח נוסף – קערוֹן (synclinorium) – משמש לתיאור קער נרחב המורכב מקמטים משניים, דוגמת אלה המרכיבים את אזור שכם, ג'נין והגלבוע בשומרון.

קשת (מכ"ם)

מכ"ם קשת (בצבא ארצות הברית נקרא AN/PPS-5 Ground Surveillance Radar) הוא מכ"ם קרקעי נייד, תוצרת ארצות הברית, שנועד לעקוב אחר תנועת כוחות אויב בלילה ובתנאים של ראות לקויה. הקשת הייתה בשימוש צה"ל במשך כ-35 שנים והופעלה בעיקר על ידי חיילות לאורך קו העימות וגבולות המדינה.

רעידות אדמה

רעידת אדמה (או רעש אדמה) היא תופעת טבע גאולוגית, המתרחשת לרוב בקרבת החיבורים שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתופעת נדידת היבשות. בעת רעידת אדמה רועדים פני הקרקע במשך זמן קצר. תופעות אופייניות של רעידת אדמה חזקה (דרגה 6 ומעלה בסולם מגניטודה לפי מומנט), הן התמוטטות מבנים וגשרים, ולעיתים גלי ים עזים וצונמי (כשמוקד הרעידה בקרקעית הים). בדרך כלל לאחר רעידת אדמה, ישנן רעידות עוקבות נוספות.

עוצמת השפעתן של רעידות האדמה מוערכת על פי "סולם מרקאלי" וסולמות עוצמה דומים. באמצעות סולמות אלה מעריכים את עוצמת הרעש על פי תוצאות ההרס על תשתיות, מבנים וכדומה. מכאן שהעוצמה היא ערך שמשתנה ממקום למקום, על פי חומרת האפקטים הסייסמיים שנצפו בו.סולם ריכטר לעומתו, מודד את גודל רעידת האדמה, שהיא כמות האנרגיה שהשתחררה במוקד. הסולם נכנס לשימוש רק בשנת 1935. לכן, כל הנתונים על גודלי רעידות האדמה לפני 1935 הם רק ההערכה. גודל הוא תרגום לעברית של המילה הלועזית מגניטודה (magnitude). סולם ריכטר משמש היום לקביעת גודלן של רעידות אדמה מקומיות, ואילו רעידות אדמה מעל גודל של 3.5 נמדדות בסולמות מגניטודה, דוגמת סולם מגניטודה לפי מומנט.

רעידת אדמה

רעידת אדמה (או רעש אדמה) היא תופעת טבע גאולוגית המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתופעת נדידת היבשות. בעת רעידת אדמה גובר לחצה של אנרגיה אלסטית, המצטברת לאורך זמן תחת פני כדור הארץ על כוח החיכוך המתקיים בין הלוחות הטקטוניים, והיא מומרת לאנרגיה אקוסטית בצורת גלים סייסמיים, המרעידים את פני הקרקע ואף קורעים אותם. באזורים מיושבים ובנויים, רעידת אדמה גורמת לרוב לנזק רב בנפש וברכוש, בהתאמה עם עוצמת הרעידה, המרחק ממוקד הרעש, איכות הבנייה וסוג הקרקע עליו המבנה ניצב. חקר רעידות האדמה כולל השקעה רבה בשכלול יכולת חיזוי התופעה, שמוביל לפיתוח והתקנה של מערכות התרעה לטווח קצר, כדוגמת מערכת "תרועה" הנפרסת בישראל, המאפשרות זמן התרעה הנע בין שניות בודדות לעשרות שניות.

שעיר לעזאזל (מצווה)

שִׁילּוּחַ שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל הוא מצווה שהייתה מקוימת ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש. במצווה זו, באופן יוצא דופן היו משלחים תיש למדבר, ולא היו מקריבים אותו כקורבן על גבי המזבח כנהוג.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.