סרגיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה

הנסיך הגדול סרגיי אלכסנדרוביץ' רומנוב (רוסית: Сергей Александрович Романов) ‏ (29 באפריל (11 במאי לפי הלוח הגרגוריאני) 1857 - 4 בפברואר (17 בפברואר לפי הלוח הגרגוריאני) 1905) היה בנו של הצאר הרוסי אלכסנדר השני שנרצח ב-1881.

סרגיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה
Сергей Александрович Романов
Grand Duke Sergei Alexandrovich of Russia
הנסיך הגדול סרגיי אלכסנדרוביץ'
לידה 11 במאי 1857
צארסקויה סלו, האימפריה הרוסית
נרצח 17 בפברואר 1905 (בגיל 47)
מוסקבה, האימפריה הרוסית
שם מלא סרגיי אלכסנדרוביץ' רומנוב
מדינה האימפריה הרוסית  האימפריה הרוסית
בת זוג אליזבת, נסיכת הסן
שושלת בית רומנוב
תואר הנסיך הגדול של רוסיה
אב אלכסנדר השני
אם מריה אלכסנדרובנה
פרסים והוקרה

ביוגרפיה

הנסיך הגדול (או הדוכס הגדול) סרגיי אלכסנדרוביץ' נולד בשנת 1857, והיה בנו החמישי של הצאר אלכסנדר השני.

ב-15 ביוני 1884 התחתן סרגיי עם יליזבטה פדורובנה, בתו של לודוויג הרביעי, הדוכס הגדול של הסן ונכדתה של ויקטוריה מלכת בריטניה. אחותה של אליזבת, אלכסנדרה, הייתה נשואה לאחיינו של סרגיי, הצאר ניקולאי השני.

בשנת 1888, ביקר הנסיך בארץ ישראל לרגל חנוכת כנסיית מריה מגדלנה שבהר הזיתים. הוא התרשם מהצפיפות באכסניות שבירושלים ששירתו את הצליינים שבאו לפקוד את המקומות הקדושים לנצרות, ועל כן החליט לבנות את חצר סרגיי, בניין שנמצא במגרש הרוסים, כדי שתשמש את הצליינים הרוסיים. במסגרת פעילות זו עמד בראש החברה הארץ-ישראלית הפרבוסלבית הקיסרית.

בשנת 1891 מינה אותו אחיו הגדול, הצאר אלכסנדר השלישי, לתפקיד המושל הראשי של העיר מוסקבה. אחד ממעשיו הראשונים בתפקיד היה גירושם של למעלה מ-25,000 יהודי מוסקבה, בצו שפרסם בחג הפסח באותה שנה. הגירוש ארך כשנה, ובו גורשו היהודים בשלבים: תחילה הרווקים וחסרי הילדים, בהמשך גורשו בעלי המשפחות הקטנות (עד 4 ילדים) ולבסוף גורשו גם בעלי המשפחות הגדולות, שחלקן גרו בעיר יותר מ-40 שנים. נשים שביקשו להישאר בעיר אולצו להירשם כזונות כתנאי להישארותן.

בשנת 1894 מת אחיו הצאר אלכסנדר השלישי, והשלטון עבר לבנו, ניקולאי השני. בשנת 1896, בעת חגיגות ההכתרה של בן-אחיו (שסרגיי אלכסנדרוביץ' היה אחראי להן), התרחש אסון חודינקה. פקידי הממשל המקומי הועברו מתפקידם, אך סרגיי אלכסנדרוביץ' אף קודם לתפקיד המפקד הצבאי של אזור מוסקבה.

הוא היה בלתי אהוד גם על האוכלוסייה הלא-יהודית בשל התנהגותו הקשוחה, והפך מטרה לשנאתם של מתנגדי המשטר. נחשב לאשם העיקרי לאירועי הדמים בחורף 1904/05 במוסקבה, במהלך הקרבות בין כוחות הצבא לבין כוחות המהפכנים. כתוצאה מכך החליטו המהפכנים להתנקש בחייו. הוא נרצח ב-17 בפברואר 1905, כשעזב את הקרמלין במרכבתו בעיצומה של מהפכת 1905, בהתפוצצות מטען נפץ שהשליך עליו המתנקש איוואן קלאייב. הרצח תוכנן על ידי בוריס סבינקוב. שרידי גופתו נאספו ונטמנו בקבר שנבנה בתוך רצפת מנזר הפלא שבתחומי הקרמלין. המנזר נהרס בשנת 1930 בפקודת סטלין. בשנת 1995 נחשפו שרידי הגופה במהלך חפירות ארכאולוגיות שבוצעו במקום והובאו לקבורה במנזר נובוספאסק במוסקבה.

רעייתו של הנסיך, הנסיכה יליזבטה פדורובנה, נרצחה בידי הבולשביקים בשנת 1918 ביחד עם המשרתת שלה. בשנת 1921 הועברו גופותיהן לכנסיית מריה מגדלנה שבירושלים[1].

חצר סרגיי שהקים בירושלים, הועברה בשנת 2011 לבעלות ממשלת רוסיה.

אילן יוחסין

פאבל הראשון, קיסר רוסיה
 
סופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג
 
פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה
 
לואיזה ממקלנבורג-שטרליץ
 
לודוויג הראשון, הדוכס הגדול של הסן
 
לואיזה, נסיכת הסן-דרמשטדט
 
קרל לודוויג, נסיך הכתר של באדן
 
אמליה, נסיכת הסן-דרמשטדט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה
 
 
 
 
 
שרלוטה, נסיכת פרוסיה
 
 
 
 
 
לודוויג השני, הדוכס הגדול של הסן
 
 
 
 
 
וילהלמינה, נסיכת באדן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלכסנדר השני, קיסר רוסיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה, נסיכת הסן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סרגיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה

הערות שוליים

  1. ^ תום שגבתום שגב | הרשימות הסודיות של מזכיר הקבינט, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2008
Flag of Moscow.svg ראשי עיריית מוסקבה
האימפריה הרוסית טיכון סטרשנב • וסילי ירשוב • מיכאיל רומודנובסקי • אלכסיי סלטיקוב • קיריל נארישקין • איוואן ווייקוב • איוואן רומודנובסקי • אנדריי מטבייב • איוואן מוסין-פושקין • פיוטר וליאמינוב-זרנוב • אלכסיי פלשצ'ייב • איוואן רומודנובסקי • וסילי סלטיקוב • גריגורי צ'רנישוב • סמיון סלטיקוב • וילהלם דלדן • פרידריך פון באלקן • איוואן בריאטינסקי • בוריס יוסופוב • איוואן טרובצקוי • קרל פון בירון • אלכסנדר בריוס • ולדימיר סלטיקוב • אלכסנדר בוטורלין • וסילי לבאשוב • ניקיטה טרובצקוי • סמיון אושאקוב • סרגיי גוליצין • ניקולאי ז'רבצוב • פיוטר צ'רקסקי • א. בוטורלין • פרוקופיוס רטקין • פיוטר סלטיקוב • גריגורי אורלוב • מיכאיל וולקונסקי • וסילי דולגורוקוב-קרימסקי • זכר צ'רנישוב • יאקוב בריוס • פיוטר ירופקין • אלכסנדר פרוזורובסקי • מיכאיל איזמאילוב • יורי דולגורוקוב • איבן סלטיקוב • אלכסנדר בקלשוב • טימופיי טוטולמין • איוואן גודוביץ' • פיודור רוסטופצ'ין • אלכסנדר טורמסוב • דמיטרי גוליצין • אלכסיי שצ'רבטוב • ארסני זאקרבסקי • סרגיי סטרוגנוב • פאבל טוצ'קוב • מיכאיל אופרוסימוב • אלכסנדר פון סיברס • ולדימיר דולגורוקוב • אפוסטולוס קוסטנדה • סרגיי אלכסנדרוביץ' • איבן רודנב • יבגני וולקוב • אלכסנדר קוזלוב • פאבל שובאלוב • א. רודנב • פיוטר דורנובו • גאורגי מדם • פיודור דובאסוב • סרגיי הרשלמן • ולדימיר ז'ונקובסקי • אלכסנדר אדריאנוב • פליקס יוסופוב
סמל מוסקבה
ממשלת המעבר הרוסית מיכאיל צ'לנוקוב • ניקולאי קישקין • אלכסיי ניקיטין • לב חינצ'וק • ואדים רודנב
רוסיה הסובייטית ויקטור נוגין • מיכאיל פוקרובסקי • פיוטר סמידוביץ' • לב קמנייב
ברית המועצות קונסטנטין אוחאנוב • ניקולאי בולגנין • איוואן סידורוב • אלכסנדר יפרמוב • וסילי פרונין • גאורגי פופוב • מיכאיל יאסנוב • מיכאיל בוברובניקוב • ניקולאי דיגאי • ולדימיר פרומיסלוב • ולרי סאייקין
הפדרציה הרוסית גבריאיל פופוביורי לוז'קובולדימיר רסיןסרגיי סוביאנין

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.