סרבן מצפוני

סרבן מצפוני הוא יחיד הטוען לזכות לסרב לשירות צבאי על בסיס חופש המחשבה, טעמי מצפון ו/או דת. חלק מן הסרבנים המצפוניים מבססים את זכותם על פרשנות סעיף 18 באמנה בינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, טענה שהתקבלה בחלק ממדינות העולם, אף שהאמנה אינה מכירה במפורש בזכות זו[1]. בחלק ממדינות העולם ניתנת לסרבני מצפוני האפשרות לשרות אזרחי, כתחליף לשרות צבאי. חלק מהסרבנים המצפוניים רואים בעצמם פציפיסטים, או בעלי עמדה של אי-התערבות, אי-התנגדות, ואנטי-מיליטריזם.

הגדרת סירוב מטעמי מצפון הורחבה באופן רשמי ב-8 במרץ 1995 בהחלטה 1995/83 של נציבות האומות המאוחדות לזכויות אדם[2] אשר קבעה כי "אין למנוע מבני אדם החייבים בשרות צבאי את הזכות לסרוב מטעמי מצפון לשרות צבאי"[3]. קביעה זו אושרה פעם נוספת בשנת 1998 כאשר מסמך נציב האו"ם לזכויות אדם פרסם את המסמך: "סרבנות מצפונית לשרות צבאי, החלטה 1998/77 של נציבות האומות המאוחדות על זכויות אדם" ובו הכיר באופן רשמי ב"בני אדם הנמצאים בשרות צבאי ועשויים לגבש סרבנות מטעמים מצפוניים."[4][5].

Shministim
"מסרבים להיות פושעי מלחמה" הפגנה של מכתב השמיניסטים מול ביתו של הרמטכ"ל דני חלוץ

האומות המאוחדות

הזכות להביא לידי ביטוי את מצפונו של אדם מצאה ביטוי בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם אשר אומצה על ידי העצרת הכללית של האו"ם ביום 10 בדצמבר 1948. סעיף 18 להכרזה קובע: "כל אדם זכאי לחירות המחשבה, המצפון והדת חירות זו כוללת את הזכות להמיר את דתו או את אמונתו ולתת ביטוי לדתו או לאמונתו - לבדו או בציבור, ברשות היחיד או ברשות הרבים, דרך הוראה, נוהג, פולחן ושמירת מצוות."

בשנת 1974, בעת שנשא הרצאה לכבוד קבלת פרס נובל לשלום, אמר עוזר המזכיר הכללי של האומות המאוחדות, שון מקברייד: "לזכויות המקודשות בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם ניתן להוסיף זכות אחת רלוונטית. זוהי 'הזכות לסרב להרוג.'"[6].

בשנת 1976 נכנסה לתוקף אמנה בינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות. אמנה זו מבוססת על ההכרזה לכל באי עולם ונוסחה לראשונה בשנת 1966. מדינות אשר חתמו על האמנה מחויבות להוראותיה. סעיף 18 לאמנה פותח במילים: "לכל אדם הזכות לחופש המחשבה, המצפון והדת..."[7]. אולם האמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות לא דנה במפורש בסרבנים מצפוניים על רקע התנגדותן של חלק מן המדינות החברות להכרה בזכות זו בטענה כי שרות צבאי הוא בגדר חובה מוסרית וכי סרוב לשרות עלול לסכן את שלום הציבור בעיתות מלחמה[8].

ב-30 ביולי 1993 פורסמה באומות המאוחדות הבהרה מפורשת של האמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, בידי ועדת האו"ם לזכויות אדם, ולפיה: "האמנה אינה מתייחסת ישירות לסרבנות מצפונית, אולם הוועדה מאמינה כי ניתן להסיק קיומה של זכות כזו מסעיף 18, בכך שהחובה לעשות שימוש בכוח קטלני עלולה ליצור קונפליקט חמור עם חופש המצפון והזכות לבטא את דתו ואמונתו של הפרט."[9]. בשנת 2006 החליטה הוועדה ברוב דעות כי קיימת זכות לסרבנות מצפונית מכוח סעיף 18 לאמנה[10].

בשנת 1998 שבה נציבות האומות המאוחדות לזכויות אדם על הצהרות מוקדמות יותר שפורסמו מטעם האו"ם והדגישה כי על המדינות החברות "...להימנע מלהטיל על סרבנים מצפוניים עונשי מאסר וענישה חוזרת ונשנית על שהם מסרבים לבצע שרות צבאי, ומזכירה כי אין למצוא אדם אשם או נושא בעונש על עבירה שעליה כבר הורשע, או זוכה, בדין חלוט בהתאם לחוק וההליך הפלילי בכל מדינה."[11]. באותו מסמך מעודדת הנציבות את המדינות החברות להעניק מקלט לפליטים שנמלטו מארצם על רקע סירובם לשרות צבאי מטעמי מצפון.

מניעי דת נוצריים

הנימוקים להתנגדות לשרות צבאי הם רבים ומגוונים. רבים מן הסרבנים המצפוניים תולים את התנגדותם על בסיס דת. אלה הדבקים באוניברסליזם יוניטריאני מתנגדים למלחמה על יסוד העיקרון השישי ולפיו: "המטרה של קהילה בינלאומית עם חירות, שלום וצדק לכל". כנסיות נוצריות פציפיסטיות בהן: אגודת הידידים (הקווייקרים), מנוניטים, והאמיש, מתנגדים למלחמה על יסוד האמונה כי האמונה הנוצרית אינה מתיישבת עם פעולה לוחמנית כיוון שישו עודד את מאמיניו לאהוב את אויביהם ולהתנגד למעשי אלימות. מאז מלחמת האזרחים האמריקאית נודעו חברי הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי בהתנגדותם להשתתפות בכוחות הלוחמים ובחרו לעבוד בבתי חולים ובתפקידי חובשים ולא בתפקידים קרביים, זאת בעידוד הכנסייה. חברי עדי יהוה ואחוות ישו, אף שאינם פציפיסטים במובן המלא של המונח, נמנעים מללמוד את אמנות הלחימה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Conscientious objection, United States Human Rights.
  2. ^ גוף זה הוחלף בשנת 2006 על ידי מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם
  3. ^ Conscientious objection to military service. refworld, UNHCR
  4. ^ Conscientious objection to military service: Commission on Human Rights resolution 1998/77. United Nations Commissioner for Human Rights.
  5. ^ Conscientious objection to military servic. E/CN.4/RES/1998/77, refworld, UNHCR.
  6. ^ Seán MacBrid, The Imperatives of Survival. nobelprize.org, December 12, 1974.
  7. ^ International Covenant on Civil and Political Rights
  8. ^ A Conscientious Objector's Guide to the UN Human Rights System. War Resisters' International, May 1, 2000
  9. ^ Conscientious objection: Human Rights Committee general comment 22. Office of the United Nations High Commissioner for Human Rights
  10. ^ Conscientious objection on the basis of genuinely-held religious beliefs to enlistment in compulsory military service, Human Rights Committee, January 27, 2007.
  11. ^ Conscientious objection to military service: Commission on Human Rights resolution 1998/77, para. 5
איינשטיין ואדינגטון

איינשטיין ואדינגטון (באנגלית: Einstein and Eddington) הוא סרט דרמה בריטי בהפקת Company Pictures וה-BBC בשיתוף עם HBO. בסרט משחקים דייוויד טננט בתפקיד המדען הבריטי סר ארתור אדינגטון ואנדי סירקיס בדמות אלברט איינשטיין. זהו סיפור על תורת היחסות הכללית של איינשטיין, יחסיו עם אדינגטון, והצגת התאוריה בפני העולם, על רקע מלחמת העולם הראשונה.

הסרט שודר לראשונה בערוץ BBC Two ב-22 בנובמבר 2008.

איתי לנדסברג

איתי לנדסברג - נבו (נולד בשנת 1957) הוא עיתונאי שעבד ברשות השידור ופובליציסט ישראלי ששימש כמנהל מחלקת התעודה בערוץ הראשון.

דזמונד דוס

דזמונד דוס (באנגלית: Desmond Doss; ‏7 בפברואר 1919 - 23 במרץ 2006) היה חובש קרבי בצבא ארצות הברית שעוטר במדליית הכבוד על פועלו בקרב אוקינאווה במלחמת העולם השנייה. דוס היה סרבן מצפוני על רקע השתייכותו הדתית לכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי, מיאן לשאת נשק ולפגוע בחיילי אויב והיה מעוטר מדליית הכבוד הראשון מקרב סרבני המצפון.

הרברט מוריסון

הרברט סטנלי מוריסון, הברון מוריסון מלמבת' (באנגלית: Herbert Stanley Morrison, Baron Morrison of Lambeth; ‏ 3 בינואר 1888 - 6 במרץ 1965) היה פוליטיקאי בריטי, איש מפלגת הלייבור הבריטית ששימש כשר במספר ממשלות בבריטניה, ואף שימש כסגן ראש ממשלת בריטניה בתקופת כהונתו של קלמנט אטלי כראש הממשלה. בתולדות הציונות ידוע מוריסון בשל תוכנית מוריסון גריידי, לפתרון בעיית ארץ ישראל, שהוצגה בסוף יולי 1946.

ויליאם ג'יימס סידיס

ויליאם ג'יימס סידס (באנגלית: William James Sidis;‏ 1 באפריל 1898 - 17 ביולי 1944) היה ילד פלא יהודי-אמריקאי שזכה לפרסום רב בתחילת המאה ה-20. הוא נודע בתחילה בשל התפתחותו השכלית המוקדמת והמהירה, ולאחר מכן בשל מוזרותו והתרחקותו מאור הזרקורים. קיימת השערה כי סידיס היווה השראה לדמותו של מאט דיימון בסרט "סיפורו של ויל האנטינג".

מוריס דובואה

מוריס דובואה (בצרפתית: Maurice Dubois;‏ 1905, ביל/ביין שבקנטון ברן - 1997, לה לוקל שבצפון-מערב שווייץ), היה חסיד אומות העולם משווייץ שפעל בצרפת.

סרבנות בישראל

בישראל, סרבנות היא בעיקר סירובו של חייל בצה"ל למלא פקודות חוקיות מסוימות שניתנו לו על ידי מפקדיו, ולעיתים סירוב מלא לשירות בו, כתוצאה מחוסר הסכמה עם מדיניות ממשלת ישראל, שאותה מבצע הצבא, או מתוך פציפיזם. סרבנות היא סירוב פקודה הבא ממניעים פוליטיים-אידאולוגיים. סירוב להתגייס או לבצע פקודה מסוימת ממניעי פחד, עייפות, נוחות וכדומה מוגדר כסירוב פקודה בלבד, ואינו נכלל בהגדרת סרבנות.

אחרי טבח כפר קאסם נטבע המושג "פקודה בלתי חוקית בעליל", המתאר מצב שבו חייל חייב לסרב לבצע פקודה, משום שהיא בלתי-חוקית בעליל. סירוב לציית לפקודה כזו אינו בגדר סרבנות.

פרנץ יגרשטטר

פרנץ יגרשטטר (גרמנית: Franz Jägerstätter;‏ 1907–1943) היה סרבן מצפוני אוסטרי במלחמת העולם השנייה שהוצא להורג. הוא הוכרז כקדוש מעונה על ידי הכנסייה הקתולית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.