סקר ארכאולוגי

סקר ארכאולוגי הוא תהליך מחקר ארכאולוגי שנועד לאמוד שרידים ארכאולוגיים בשטח נתון, באמצעים שונים. לעיתים, מטרת הסקר הוא למפות את האתרים הקיימים, כדרך לקבל מושג על שטח גדול והיחסים בין האתרים הכלולים בתוכו. הסקר נותן מידע ראשוני על האתר ומאפשר לאתר מקומות בהם כדאי להשקיע משאבים בחפירה ארכאולוגית מורחבת,

ניתן לערוך סקר ארכאולוגי באופן שיטתי, כמו בסקר הארכאולוגי של ישראל או בעקבות צרכים מיוחדים כמו הסקר שנערך על השטחים עליהם נסלל כביש חוצה ישראל, בו נערך סקר על מנת לאתר מקומות בהם יש לערוך חפירות הצלה.

מתודות הסקר

  • סקר שטח - זהו הסקר הפשוט ביותר. עוברים על פני השטח הנתון, ברגל או ברכב, ומאתרים את הממצאים הגלויים על פני השטח. כך למשל היה יהודה שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח שנערך אחרי מלחמת ששת הימים באזורים אלה: יהודה, השומרון, והגולן. המטרה הייתה לסיים, מהר ככל האפשר, את מיפוי השרידים הארכאולוגיים הקיימים בטרם יבוצעו שינויים בשטח. במהלך הסקר נעשה איסוף של ממצאים מפני השטח, במיוחד חרסים, המאפשרים טיפולוגיה גסה, המעידה על התקופות בהן היו האתרים מיושבים. שיטה זו של דורשת זמן וכוח עבודה מרובה יחסית לשטח הנסקר, ולכן במקרים רבים נהוג שלא לסקור בפרוטרוט את כל האזור, אלא רק שטח מדגמי.
  • תצלומי אוויר משמשים ככלי עזר, העשוי לסייע באיתור ממצאים הקשים לגילוי בגובה פני הקרקע. סקר אווירי מאפשר בדיקה לעומק של פני השטח. דוגמה: אתר המזבח בהר עיבל בסקר הר מנשה של אדם זרטל התגלה רק לאחר סקר אווירי. כן המבנים המפורסמים הקרויים "גלגל" בשומרון. שימוש בסקר אווירי טהור מבוצע כאשר האזורים הנסקרים אינם נגישים לשהות בני אדם בהם או שקיימת סכנה לבאים אליהם. נעשה שימוש גם בתצלומי לוויין, אולם איכותן של התמונות המצולמות ממטוסים עדיין עולה במידה מרובה על תצלומי הלוויינים שאינם חסויים.
מלבד השימוש הברור מאליו של זיהוי מבנים ויחידות שטח הנראים לעין בצילום, זיהויים נעשים גם בצורות עקיפות. דוגמה נפוצה היא שדה השיבולים - אם עומק פני הקרקע משתנה מפני שמתחת לשדה קיים אתר ארכאולוגי עם קירות ותעלות, הרי שעין חדה שתעיין בתצלום אוויר עשויה לגלות קבוצת שיבולים בעלת גוון שונה מחברותיה, המסמנת תוואי של מבנה.

לרישום תוצאות הסקר ניתן להסתייע במערכת מידע גאוגרפית - מערכת מידע המאפשרת ניהול, אחזור וניתוח מידע גאוגרפי תוך שילוב תכנים ממספר שכבות מידע, המבוססות ברובן על מערך מיפוי, אך גם על מאגרי מידע טבלאיים "רגילים". מערכות אלו מבצעות בצד הקלט: קליטה, ארגון ובקרת איכות, ובצד הפלט: הפקה, מיון, שליפה ופילוח של מידע. המערכת מאפשרת לשלב מידע קיים במידע מהשטח ולקבל תמונה כוללת על מצבו בעבר.

סוגי סקרים

סקרים נעשים ביחידת שטח מוגדרת ויכולים היעשות על פי מאפיינים שונים:

  1. סקר מפה - סקר שיטתי בריבוע בגודל מסוים. למשל הסקר הארכאולוגי של ישראל שנעשה בריבוים של 10X10 ק"מ (100 קמ"ר)
  2. סקר נושאי - הסקר מחפש אתרים בנושא מסוים, יכול להיעשות גם להתייחס לתקופה מסוימת או באזור מסוים. למשל סקר בתי יוצר לחרסים בשפלת החוף.
  3. סקר פיתוח - נעשה באזור מסוים המיועד לפיתוח במטרה לאתר את האתרים הארכאולוגים הקיימים בשטח לפני פיתוחו ולקחת זאת בחשבון בעת תוכנית הפיתוח. למשל: הסקר הארכאולוגי שנעשה לפני סלילת כביש 6.[1]

סקרים בארץ ישראל

בארץ ישראל בוצעו סקרים ארכאולוגיים מאז המאה ה-19. הקרן לחקר ארץ ישראל הבריטית ערכה את סקר ארץ-ישראל המערבית שהיה הסקר הראשון במערבה של ארץ ישראל על ידי החוקרים קלוד קונדר (Conder) והוריישו קיצ'נר (Kitchener) בשנים 1870 – 1880. תוצאות הסקר פורסמו בתור מפה, שמפאת גודלה היה צורך לחלקה לעשרים וששה חלקים, בתוספת ל-6 ספרים, הכוללים תיאורים של המקומות הנראים במפה.

לאחר קום המדינה הציע שמואל ייבין, המנהל הראשון של מחלקת העתיקות - היום רשות העתיקות - לדוד בן-גוריון "לערוך סקר ארכאולוגי בשטח מדינת ישראל, כדי שבדורות הבאים ידע כל אחד במדינה מה צפון בשטח המדינה החדשה" . הביצוע עצמו הוטל בשנת 1964 על האגודה לסקר ארכאולוגי של ישראל. תפקידה היה לבצע סקר ארכאולוגי מקיף של מדינת ישראל.

סקר חשוב שנערך מטעם האגודה לסקר ארכאולוגי של ישראל היה "סקר חרום" - יהודה שומרון וגולן - סקר ארכאולוגי בשנת תשכ"ח - בו עברו חוקרים על יהודה, שומרון והגולן אשר עברו לשליטת מדינת ישראל בשנת 1967. תוצאות הסקר פורסמו בשנת 1972 ומשמשות עד היום מקור מידע בסיסי על האתרים הארכאולוגיים בארץ ישראל בשלושת האזורים. לאחר מכן בוצעו סקרים משלימים באזורים : הגולן, הרי השומרון, צפון חצי האי סיני ובאתרים היהודיים בדרום הר חברון.

סקר הר מנשה

סקר הר מנשה נערך על ידי אדם זרטל בנחלת שבט מנשה. הסקר כולל שישה כרכים בעברית (לפי אזורי משנה), מתוכם פורסמו ארבעה, וכן שני כרכים באנגלית.

בתיאור ההתפתחות היישובית של אתרי האזור, הסקר עושה שימוש במקורות היסטוריים ומקראיים. יתרון גדול היה לסקר זה: העובדה כי רוב השטח אינו מיושב ונשמרו בו עתיקות מתקופות קודמות. יעידו על כך הנתונים על מספר התושבים המובא ברבים מן האתרים.

בנימין מזר[2] בדברי ההקדמה מתאר את החידוש שבסקר זה. מלבד החידושים בתחום המחקר הארכאולוגי, הסקר נערך לראשונה בהתאם ליחידות נוף. חידוש נוסף היה בהתייחסות לנתונים האקולוגיים, התופסים מקום חשוב במחקר המודרני, כמו: רישום מקורות המים, פירוט המסלע והקרקע, המתקנים החקלאיים, איסוף מבוקר של הקדרות וכן נתונים על האוכלוסייה המקומית.

אדם זרטל, עורך הסקר, שהוא פרופ' באוניברסיטת חיפה וראש החוג לארכאולוגיה בה הביע את הדעה כי: סקר הר מנשה הוא הגדול מסוגו בעולם, הן בשטח והן בזמן (30 שנה). הסקר כלל מעבר רגלי על פני כל השטח באופן מדויק ואיסוף כל המידע הקיים על האתרים, כולל שיחות עם תושבי האתרים.

במסגרת סקר הר מנשה, נסקרו ברכב, באוויר וברגל, 3,000 קמ"ר. נאספו נתונים על גורמי הקבע ועל הגורמים האנושיים: המסלע, הקרקע, המים, הטופוגרפיה, תנאי המעבר - התחבורה וכן גורמי אנוש: חברה, שבט, דת, פולחן ולאום.

פרסומי הסקרים בישראל

בשנת 2006 הוחלט ברשות העתיקות להעלות את תוצאות הסקרים לאינטרנט ובכך להופכו לזמין ונגיש לכולם. עד כה פורסמו תוצאות הסקרים בכרכים עבי כרס. בשנת 2012 הושק אתר אינטרנט. בשלב ראשון הועלו לאתר 3,000 אתרים ארכאולוגים מתוך כ-25 אלף אתרים שמופו. האתר מחולק לפי מפות לפי השם והמספר כפי שהמפה מופיעה בילקוט הפרסומים, ממוינות לפי סדר אלפביתי. לכל מפה יש רשימת אתרים. לחיצה על שם האתר בלשונית אתרים או על הנקודה במפה, מעלה את המידע מהסקר ללשונית. חלק מהמידע מלווה בצילומים ובשרטוטים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עפר שיאון, "הסקר הארכאולוגי של ישראל", קדמוניות 148, תשמ"ה 2015, עמ' 63
  2. ^ אדם זרטל - כרך ראשון
אבנר רבן

אבנר רבן (15 במאי 1937 - 11 בפברואר 2004) היה ארכאולוג ימי ישראלי. פרופסור בחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה.

אגם דוכאן

אגם דוּכאן (או דוֹכאן) (בכורדית מרכזית: دەریاچەی دووکان) הוא האגם הגדול ביותר בכורדיסטן העיראקית. הוא ממוקם קרוב לעיר ראניה, והוא המאגר על הזבּ הקטן שנוצר על ידי בניית של סכר דוכאן, שנבנה בין 1954 ל-1959 כסכר רב-תכליתי כדי לספק פתרון אחסון מים, השקיה ותחנת כוח הידרואלקטרית. לפני ההצפה של אגם דוכאן, האזור היה נתון למחקר ארכאולוגי לחקור כדי להפיק מידע מאתרים ארכאולוגיים הצפויים לעבור הצפה, ככל האפשר. סקר ארכאולוגי במישור ראניה מתעד כ-40 אתרים ארכאולוגיים עם ראיות לכיבוש החל מן האלף השישי לפני הספירה ועד ימינו.

ארכאולוגיה

ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία, הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של התרבות האנושית על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי. הנתונים שנאספים הם אדריכלות, כלים וחפצים, כמו גם שרידי אנשים, שרידי בעלי חיים וצמחים, ועוד. מטרתה של הארכאולוגיה היא תיעוד והסבר של מקורות התרבות האנושית והתפתחותה, היסטוריית התרבות, ההתנהגות האנושית והאקולוגיה האנושית.

הארכאולוגיה היא שדה המחקר היחיד שיש לו שיטה ותאוריה עבור איסוף ופירוש של מידע על העבר הפרהיסטורי האנושי, ויכולה גם להרים תרומה משמעותית להבנה של החברות בזמן ההיסטורי. הארכאולוגיה נחשבת לעיתים (בעיקר בצפון אמריקה) כתחום השייך או משיק לאנתרופולוגיה בגלל התמקדותה באדם. תתי-תחומים של האנתרופולוגיה משלימים את ממצאי הארכאולוגיה, בעיקר אנתרופולוגיה תרבותית (שחוקרת את הממדים ההתנהגותיים, סמליים, והחומריים של התרבות), בלשנות (שחוקרת את השפה, כולל המקור של השפה וקבוצות של שפות), ואנתרופולוגיה פיזית (החוקרת את האבולוציה של האדם לפי שרידי האדם עצמו - עצמות, שיניים וכדומה). תחומים אחרים גם משלימים את הארכאולוגיה, כמו פלאונטולוגיה (המחקר של החיים הקדומים), הכוללת פלאוזואולוגיה ופלאובוטניקה, גאוגרפיה, גאולוגיה, היסטוריה, היסטוריה של האמנות, ולימודים קלאסיים.

הארכאולוגיה תוארה כתחום שמגייס את המדעים על מנת להאיר על מדעי הרוח.

במחקר של תרבויות עתיקות פחות, שנצפו ונחקרו על ידי חוקרים מערביים, הארכאולוגיה קשורה לאתנוגרפיה. כך הוא המצב בחלקים גדולים מצפון אמריקה, אוקיאניה, סיביר, ומקומות אחרים. במחקר של תרבויות שהיו בעלות כתב או שהיו להם שכנות כאלה, ההיסטוריה והארכאולוגיה משלימות אחת את השנייה עבור הבנה רחבה יותר של ההקשר התרבותי השלם.

מקום בו מתקיימת חפירה או מחקר שדה ארכאולוגי אחר מכונה אתר ארכאולוגי, והעוסק בארכאולוגיה נקרא ארכאולוג.

בועז זיסו

בועז זיסו הוא ארכאולוג, המשמש כפרופסור לארכאולוגיה של התקופה הקלאסית[דרושה הבהרה] במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) וחבר במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן מאז שנת 2004. זיסו הוא גם עורך כתב העת לענייני נומיסמטיקה (חקר מטבעות עתיקים) "ישראל נומיסמטיק ג'ורנל (Israel Numismatic Journal).

גבעת הארבעה

גבעת הארבעה היא גבעה בירושלים, הממוקמת מזרחית למנזר מר אליאס ולדרך חברון, דרומית לקיבוץ רמת רחל ומערבית לחומת שמואל.

על צלע הגבעה התגלו שרידים של האמה התחתונה, בגובה של 745 מטרים מעל פני הים. על המדרון הדרומי מערבי של הגבעה התגלו שרידי יישוב ביזנטי, וכן שרידים מהתקופה הרומית בארץ ישראל. בסקר שנערך באזור נמצאו שברי לבנים טבועים בטביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס.על הגבעה היה ממוקם בתקופת ירושלים המחולקת מוצב של הלגיון הירדני אשר צפה לעבר קיבוץ רמת רחל ודרך חברון. ב-23 בספטמבר 1956 פתחו הירדנים ממוצב זה באש על קבוצת יהודים שהשתתפו בכנס ארכאולוגי ברמת רחל. ארבעה אנשים נהרגו במקום. לזכר האירוע, מאז כיבוש המקום נקראת גבעה זו בשם "גבעת הארבעה". זמן-מה לאחר האירוע נפטר מפצעיו אדם נוסף שנפצע בה, כך שלמעשה סך כל ההרוגים מהתקרית הגיע לחמישה. שמה הקודם היה גבעת אליהו.מרבית שרידי המבנים שעל הגבעה נהרסו בעת בניית המוצב של הליגיון הירדני. ניתן כיום לראות על הגבעה את שרידי תעלות הקשר של המוצב.

היינריך קוהל

היינריך קוֹהל (בגרמנית: Heinrich Kohl;‏ 4 במאי 1877, קרויצנך – 4 בספטמבר 1914, ליד ריימס) היה אדריכל וחוקר אדריכלות גרמני. בשנת 1905, יחד עם הארכאולוג הגרמני קרל ואצינגר, ערך סקר ארכאולוגי, חפירות ומחקר ראשון מסוגו של בתי הכנסת היהודיים העתיקים בגליל ובגולן.

בין השנים 1896–1901 למד אדריכלות. את הנטייה לאדריכלות קדומה קיבל מאביו שעסק בחקר מונומנטים בגרמניה. את הכשרתו כאדריכל בתחום הארכאולוגיה רכש כאשר הצטרף בשנים 1902–1904 אל האדריכל אוטו פוקשטיין שיצא לחקור את שרידי בעלבכ שבלבנון ואחר כך ב-1907 את שרידי חתושש, (בוע'זכוי), בירת החתים.

המובלעת הסורית

המובלעת הסורית היא שטח שכבש צה"ל מידי סוריה במלחמת יום הכיפורים והחזיק בו עד למימוש הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה, כשמונה חודשים לאחר תום המלחמה. השטח, למעשה מבלט ולא מובלעת, היה מול צפון הגולן, רוחבו היה כעשרים קילומטרים, ושטחו כ-400 קמ"ר. הוא כלל כפרים סוריים רבים, תילי געש וגם את שיא החרמון. חוד המובלעת היה במרחק של כארבעים קילומטרים מדמשק. המובלעת השתרעה מבית ג'ן בצפון, דרך תל שמס (כקילומטר ממערב לסעסע), ועד לתל מרעי (כחמישה קילומטרים מדרום לכאנאכר) ותל אל מל בדרום.

הסקר הארכאולוגי של ישראל

הסקר הארכאולוגי של ישראל מטרתו לסקור את שטחי מדינת ישראל במטרה למפות ולתעד את אתריה הארכאולוגים. במסגרת הסקר עליו מופקדת רשות העתיקות האתרים ממופים, נמדדים, מצולמים ונאסף אודותם מידע מגוון.

ואדי מכוך

נַחַל מַכּוּךְ הוא הצפוני בנחלי מדבר יהודה. הנחל יורד מהר בעל חצור, ונשפך לבקעת הירדן מצפון ליריחו.

חורבת בורגתה

חורְבַּת בּוּרְגְתָה הוא שמו המודרני של מגדל צלבני, המצוי בסמוך למושב בורגתא בשרון, הידוע בפי הערבים תושבי המקום כ-"בורג' אל-אחמאר - "המגדל האדום" הנגזר מהצבע האדום של אדמת המקום, החמרה או מצבע האבנים שמהם בנו את המבנה. במפת PEF משנת 1880 האתר מכונה "חרבת בורג' אל עטוּט" (Burj el Atut), שפרושה "המבוקעת" .

המבנה מהווה דוגמה אופיינית לביצור מסוג מגדל בצורתו הפשוטה ביותר. בתקופת הצלבנים שימש המבנה כמרכז מינהלי וכאכסניה לשיירות, שעברו מהמזרח לכיוון הים. השם המקורי של המקום בפי הצלבנים היה "טור רוז'" (Turris Rubea). מהמבנה הצלבני נותר קיר אחד בגובה של שתי קומות - כ-15 מטר, ובעובי של כ-2 מטר. בקירות החומה העליונה יש חרכי ירי. בקומה התחתונה של המגדל נותרו שרידים של שני קמרוני חבית הבנויים במקביל, ומעליהם שרידים אותם מיחס החוקר דניס פרינגל לשישה קמרונות צולבים, שתמכו במגדל המבוצר. החוקר משחזר על סמך ממצאים אלו מגדל קטן ומלבני בצורתו, ששטחו כ-60 מטרים מרובעים.

בתקופה הצלבנית שימש המבנה מרכז מינהלי כפרי של מחוז קיסריה. כמו כן נועד להגן על הדרך שחברה בין הדרך הבינלאומית במזרח, היא דרך הים, לבין דרך החוף, הסמוכה לים, שחיברה את קיסריה עם ארסוף. בשנת 1983 נערך באתר סקר ארכאולוגי. על פי ממצאי החפירה ניתן לקבוע כי המגדל נבנה בין השנים 1110–1150 ונחרב על ידי הממלוכים בשנת 1265

חפירה ארכאולוגית

חפירה ארכאולוגית היא חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים. החפירה נעשית על ידי צוות הכולל ארכאולוג אחראי ועוזרים, ונעשית על פי שיטות שנתגבשו עם השנים ובפיקוח מדעי.

חפירה ארכאולוגית היא במהותה פעולה של הרס. מה שנחפר לא ניתן לחפור מחדש, ומכאן חשיבות הבקרה של תהליך החפירה. בעת החפירה יש לנהל רישום מדויק הכולל מדידה, ציור, צילום ותיעוד בכתב של כל הממצאים בכל שלב של החפירה. פעולת החפירה לא מסתיימת בסיום החפירה בפועל בקרקע. המשכה הוא בעיבוד הממצאים, והיא מסתיימת בפרסום דוח חפירה.

בחפירה המודרנית לא חופרים את כל שטח האתר. תהליך החפירה הוא איטי, נמשך זמן רב ועלותו הכספית גבוהה. לכן, נהוג לחפור מדגם מייצג של הממצאים, מהם ניתן ללמוד על האתר, ולא את כולו. חשיפת קטע של חומת עיר, לדוגמה, נותנת מידע על עובי החומה, על שיטות הבנייה ששימשו בבנייתה וכו'. חשיפת כל החומה לא תתרום מידע נוסף. סיבה נוספת לכך שלא חופרים את כל האתר ההנחה שהטכנולוגיה המשמשת את המחקר הארכאולוגי תלך ותשתפר עם השנים. השארת שטחים שלא נחפרו, תאפשר לחזור בעתיד לאתרים אלו ולבצע בהם חפירות חדשות בעזרת אמצעים חדשים ומשוכללים יותר, אשר יוכלו לשפוך אור חדש על האתר.

יעקב עולמי

יעקב עולמי (ינואר 1906 – 29 ביוני 1990) היה אגרונום וארכאולוג ישראלי, הנחשב לאחד מאבות המחקר הארכאולוגי הפרהיסטורי בארץ ישראל. מפעל חייו המדעי היה סקר ארכאולוגי מקיף בכרמל ובסביבתו. הסקר, שארך שנים רבות, פורסם בשני ספרים ובמאמרים רבים והביא לידיעה מקיפה של התיישבות האדם בכרמל בכל התקופות. במסגרת הסקר גילה עולמי את האתרים הפרהיסטוריים נחל אורן ומערת רקפת, וכן גילה ותיעד עשרות אתרים ונקודות ממצא נוספים, שחלקם כבר נהרסו עקב הפיתוח המואץ באזור.

יצחק דבירה

יצחק (צחי) דבירה (21 בנובמבר 1972; טו בכסלו תשל"ג) הוא ארכאולוג ישראלי, אשר יחד עם ד"ר גבריאל ברקאי יזם את פרויקט סינון עפר הר הבית, הפועל מאז שנת 2004. דבירה החל לעסוק בנושא בהיותו סטודנט לארכאולוגיה בשנתו השלישית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן אשר ארגן קבוצת סטודנטים לביצוע סקר ארכאולוגי דחוף בשפכי העפר מהחפירות ההרס שהתבצעו בהר הבית בשנת 1999 על ידי התנועות האיסלמיות. בעקבות כך נעצר דבירה, והוגש כנגדו כתב אישום. בשנת 2003 נערך כנגדו משפט אשר הסתיים במשיכה חזרה של כתב האישום על ידי המדינה.

מצודת ארביל

מצודת ארביל (ערבית قلعة أربيل; כורדית قه‌ڵای هه‌ولێر) היא מצודה השוכנת על תל במרכזה של העיר ארביל בחבל כורדיסטן העיראקית שבצפון עיראק, ומהווה את מרכזה ההיסטורי של העיר. העדות הארכאולוגית המוקדמת ביותר ליישוב האתר היא מהאלף ה-5 לפנה"ס, וייתכן שיושב קודם לכן, ואילו האיזכור ההיסטורי הראשון של העיר הוא בארכיון אבלה המתוארך לשנים 2300-2100 לפנה"ס. בשל כך נחשב האתר לנושב משך 7,000 שנים ברציפות.

צורתו של התל הוא כשל אליפסה באורך של 430 מטרים ממזרח למערב וברוחב של 340 מטרים מצפון לדרום, ושטחו 102 דונם. הוא מתנשא לגובה של 25 עד 32 מטרים מעל המישור שמסביב לו, וראשו שטוח למדי. שתי רמפות סלולות מובילות אליו בצידו הדרומי והצפוני.

העיר זכתה לחשיבות רבה בתקופת האימפריה האשורית התיכונה והחדשה, החל בסוף האלף ה-2 לפנה"ס ועד המאה ה-6 לפנה"ס, ושימשה כמרכז נוצרי חשוב במהלך האלף ה-1 ובתחילת האלף ה-2. לאחר כיבוש העיר בידי המונגולים בשנת 1258, חשיבותה ירדה. במהלך המאה ה-20 נהרסו חלק מהמבנים ההיסטוריים במצודה, ורק בשנת 2007 הוקם הגוף העוסק בשימורה ובשיחזורה. בין היתר פונו כל התושבים אשר התגוררו במצודה, למעט משפחה בודדת, ונערך סקר ארכאולוגי בתל ולמרגלותיו. בשנת 2014 הוכרזה המצודה כאתר מורשת עולמית.

עמוס קלונר

עמוס קְלוֹנֶר (Kloner;‏ 26 בפברואר 1940 – ט' באדר ב' תשע"ט, 15 במרץ 2019) היה פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס א.מ.ת במדעי החברה: ארכאולוגיה (2005).

פרעתון

פִּרְעָתוֹן הוא אתר מתקופת המקרא, בו נולד ונקבר השופט האחד-עשר עבדון בן הלל הפרעתוני (ספר שופטים, פרק י"ב, פסוקים י"ג-ט"ו), ובו נולד וכנראה גם נקבר אחד מגיבורי דוד, בניהו על פי ספר שמואל.פרעתון זוהתה כבר במאה ה-14 על ידי רבי אשתורי הפרחי בספרו כפתור ופרח עם הכפר הפלסטיני פרע'תה, השוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית לשכם ו-23 ק"מ מזרחית לקלקיליה.

באתר בוצע סקר ארכאולוגי ונחשפו בו שרידי מבנים קדומים ובורות עתיקים. על פי החרסים שנמצאו בסקר זה המקום היה מיושב בתקופה הישראלית, ומן התקופה הרומית ועד התקופה העות'מאנית. ממצאים אלו מחזקים את זיהוי המקום.

כמו כן, ליד הכפר שוכן מבנה קבר המזוהה עם קברו של עבדון ושל בניהו.

לדעת זאב ספראי לא ניתן לזהות בפרע'תה את פרעתון, השוכנת לפי הכתוב ב"ארץ אפרים" (שופטים יב, טו), כיוון שהכפר נמצא מצפון לנחל קנה, ולפיכך מיקומו בנחלת שבט מנשה ולא בנחלת שבט אפרים. לדעתו יש לזהות את פרעתון עם הכפר הפלסטיני פרח'ה, השוכן 10 ק"מ ממערב ליישוב מעלה לבונה.לדעת יהודה אליצור ניתן להסביר כי גם פרעתון הייתה מן הערים שהיו לשבט אפרים בתוך גבולות נחלת שבט מנשה, כפי שכתוב "ערים האלה לאפרים בתוך ערי מנשה" (ספר יהושע, פרק י"ז, פסוק ט'), "והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני מנשה כל הערים וחצריהן" (ספר יהושע, פרק ט"ז, פסוק ט').הרב דוד הלל וינר טוען כי פרעתון היא כינוי לעיר המקראית גזר.

רם גופנא

רם גופנא (נולד ב-1928) הוא ארכאולוג ישראלי ופרופסור אמריטוס בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

רמת מטרד

רמת מַטְרֵד היא רמת סלעי גיר בגובה של 650 מטרים מעל פני הים בגבול הר הנגב המרכזי והצפוני. שמה הערבי נגזר מהמילה הערבית אלמוטירדה (="המגורשים").

רמת מטרד היא למעשה חלק מרמת עבדת. היא תחומה ממזרח על ידי נחל עבדת, מדרום - על ידי עמקו של נחל לענה, וממערב - על ידי נחל ניצנה. כיום שוכן בלב האזור בסיס חיל האוויר "רמון", שנבנה לאחר פינוי בסיסי חיל האוויר בסיני. אל רמת מטרד אפשר להגיע ממזרח - מכיוון רמת נפחא, ומצפון-מזרח - מכיוון שדה בוקר, בכביש העולה מצומת ציפורים.

לקראת בניית בסיס חיל האוויר בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 נערך סקר ארכאולוגי מקיף ברמת מטרד. בסקר התגלו ממצאים מתקופות שונות, בהם בתי ארבעת המרחבים מתקופת ההתנחלות, כתובות סלע בכתב התמודי הדרום-ערבי הקדום ומעט כתובות נבטיות. מבנה מגורים בתחום החווה החקלאית המתוארך לתקופת הברזל המאה ה-10 לפנה"ס הועבר ושוחזר בדרך הדורות ליד אוניברסיטת חיפה.

רשות העתיקות

רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל. כמו כן אחראית הרשות על מתן היתרים מתאימים לביצוע חפירות ארכאולוגיות, על פיקוח אתרי עתיקות וקביעת המדיניות והקריטריונים לטיפול בממצאים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.