סקסטוס יוליוס אפריקנוס

סקסטוס יוליוס אפריקנוסלטינית: Sextus Julius Africanus,‏ 240-160 לספירה בערך) היה סופר נוצרי, אחד מאבות הכנסייה.

אפריקנוס היה יליד הקולוניה איליה קפיטולינה, ואף שימש שגריר של העיר אמאוס ניקופוליס אל הקיסר אלאגבאלוס במשלחת שהשיגה עבורה מעמד של עיר ואת השם ניקופוליס.

אפריקנוס היה מחברם של כרונוגרפיה ושל חיבור בשם hoi kestoi, ושימר את רשימותיו של ההיסטוריון המצרי-יווני מנתו מן המאה השלישית לפסה"נ.

במסגרת דיונו על הרעלת יין, כתב אפריקנוס כי הפרושים התפארו על כך שבזמנו הם הרגו יחידה רומית על ידי הרעלת יינם.[1] שמעון אפלבאום טען כי הפסקה מתייחסת להשמדת הלגיון העשרים ושניים דיאוטריאנה בזמן מרד בר כוכבא ואפריקנוס, שגדל וחי באיליה קפיטולינה, שימר פסקה זו במסורת שהתהלכה בקרב חיילי הלגיון העשירי פרטנסיס שחנו בעיר.[2] מנחם מור טוען כי בפסקה זו לא מדובר כלל על הרעלת לגיון, אלא על הרעלתו של פלאנקס, ולא ניתן לזהות את היחידה ואת המאורע שעליהם הוא מדבר, הוא משער כי מדובר אולי בתקופת המרד הגדול.[3]

לקריאה נוספת

  • H. Gelzer, Sextus Julius Africanus und die Byzantinische Chronographie. Leipzig, 1898. Online at the Internet Archive. .
  • M. Wallraff, L. Mecella (hg), Die Kestoi des Julius Africanus und ihre Überlieferung (Berlin und New York, de Gruyter, 2009)
  • F.C.R. Thee, Julius Africanus and the Early Christian View of Magic, Tubingen 1984
  • Martin Wallraff (ed.), Iulius Africanus, Sextus - Iulius Africanus Chronographiae - The Extant Fragments, USA 2007
  • E. Habas (Rubin), The Jewish Origin of Julius Africanus, JJS 45, (1994), pp. 86-91

הערות שוליים

  1. ^ F.C.R. Thee, Julius Africanus and the Early Christian View of Magic, Tubingen 1984, pp.114-115
  2. ^ A.Applebaum, Prolegomena to the Study of the Second Jewish Revolt (A.D. 132-135), Oxford 1976, p. 26
  3. ^ מנחם מור, מרד בר כוכבא עוצמתו והיקפו, 1991, עמ' 125
אמאוס ניקופוליס

אמאוס ניקופוליס (יוונית Εμμαούς Νικὀπολις; לטינית Emmaus Nicopolis) הייתה עיר רומית-ביזנטית עתיקה ששכנה ברכס לטרון, בשוליו המזרחיים של עמק איילון. העיר קמה במאה ה-3 במקום בו שכן יישוב בשם "חמת", והיוונים או השומרונים שיבשו את השם וקראו למקום אמאוס. העיר חרבה עם הכיבוש הערבי של ארץ ישראל. עוד ידועה העיר בשל המסורת הנוצרית המזהה אותה כאחד המקומות בהם התגלה ישו לשניים מתלמידיו לאחר שקם לתחייה.

הכרונולוגיה המצרית

הכרונולוגיה המצרית היא אחת מאבני הפינה החשובות במדע הארכאולוגיה של העת העתיקה. כרונולוגיה זו מסדרת את תקופת שלטונם של שושלות הפרעונים במצרים, ועל פיהם גם את סדר האירועים ההיסטוריים בלבנט, במסופוטמיה וביוון.

יצירת כרונולוגיה מצרית אמינה היא משימה הכרוכה בקשיים. בעוד רוב מוחץ של האגיפטולוגים מסכימים על פרטים רבים ועל קווי המתאר הכלליים של הכרונולוגיה, קיימת חוסר הסכמה בין יחידים או קבוצות בתיארוך של אירועים או מלכים מסוימים. חוסר ההסכמה נע בין מחלוקות סביב שנים בודדות בתקופה המאוחרת, עולה לעשרות שנים בתחילת הממלכה החדשה, ולבסוף ליותר ממאה בתחילת הממלכה הקדומה.

ה"כרונולוגיה המצרית הקונבנציונאלית" היא בקונצנזוס בקרב החוקרים. היא ממקמת את תחילת הממלכה התיכונה במאה העשרים ואחת לפני הספירה. במהלך המאה העשרים לספירה, הדעה המקובלת בקרב החוקרים לתחילתה של הממלכה הקדומה אוחרה לעומת מה שהיה מקובל בעבר, וכעת ממקמים אותה במאה העשרים ושבע לפנה"ס.

הלגיון העשרים ושניים דיאוטריאנה

הלגיון העשרים ושניים דיאוטריאנה (לטינית: Legio vigesima secunda Deiotariana) היה לגיון בצבא הרומאי ששימש בעיקר כחיל מצב במצרים. ההיסטוריה של הלגיון לוטה בערפל כבד מאחר שיש מעט מאד עדויות אפיגרפיות לא ידוע מה היה סמלו של הלגיון ולא ברור כיצד נוסד ואיך נעלם מרשימת הלגיונות של האימפריה הרומית. בהיעדר עדויות ברורות שחזור סכימתי של תולדות הלגיון מתבסס על היקשים והשערות.

כרוניקון פסחלה

כרוניקון פסחלה (יוונית Πασχάλιο χρονικό - "הכרוניקה של חג הפסחא"), הוא השם המקובל לרישום אירועים שמקורו בעולם הביזנטי של המאה השביעית לספירה. זהו חיבור הכתוב יוונית שמחברו כינה אותו "קיצור תולדות הזמנים מאדם הראשון ועד לשנה העשרים למלכותו של הרקליוס הנאור".

מנתון

מַנֶתּוֹן (ביוונית: Μανέθων, או מַנֶתּוֹס Μανέθως וגם מַנֶתּוֹ) היה היסטוריון מצרי-הלני וכהן של הדת המצרית, בתקופה התלמית במאה ה-3 לפנה"ס, בזמנו של תלמי השני, פילדלפוס. מנתון חיבר את החיבור "דברי ימי מצרים" ("אגיפטיקה") שמשתמשים בו רבות לצורך קביעת הכרונולוגיה הפרעונית בפרט, ושל עמי העולם העתיק בכלל.

עמק איילון

עמק איילון (בערבית: מַרְג' אִבּן-עָמִיר) הוא עמק השוכן בדרך שבין ירושלים לתל אביב. לכל אורך הדורות שימש ציר תנועה חשוב לירושלים. בשל מיקומו נערכו קרבות רבים על השליטה בו. שם העמק נגזר משמה של העיר איילון שהייתה בנחלת שבט דן לפני נדידת השבט צפונה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.