ספר התניא

ספר התניא שנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל. הודפס בשנת ה'תקנ"ז (1796) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי, ועל שם ספרו הוא מכונה גם "בעל התניא".

התניא משמש כספר היסוד של חסידות חב"ד, וכולל הנחיות לדרך חיים ולעבודת הבורא, המבוססת על עבודה משותפת של רגש והבנה. זה הספר הראשון שניסח את עקרונות החסידות בדרך שיטתית, והייתה לו השפעה רבה גם בחוגים לא-חסידיים.

בראשיתו עורר הספר החדשני גם מחלוקת בתוך החסידות עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חב"ד. בראש המתנגדים עמדו רבי אברהם מקליסק ורבי ברוך ממז'יבוז', נכדו של הבעש"ט.

הספר קרוי על שם המילה הפותחת אותו. בספר מלמד המחבר כיצד יכול כל אחד לעבוד את השם. בספר זה מנותחים ההבדלים בין טיפוסים שונים של היהודי - "צדיק", "רשע" ו"בינוני", ומותוות דרכי עבודת השם עבור ה"בינוני", שלשיטת המחבר הוא המודל האידיאלי ליהודי מן השורה (בשונה ממדרגת ה"צדיק" שאיננה בהישג ידו של כל אחד).

תניא לקוטי אמרים - תניא
ספר התניא
Faid1
ספר התניא שהודפס בפאיד שבמצרים בשלהי מלחמת יום הכיפורים, על ידי חסידי חב"ד (הוצאה 78).
מידע כללי
מאת אדמו"ר הזקן
שפת המקור עברית
סוגה ספרות תורנית - חסידות
תורגם לשפות אנגלית, צרפתית, רוסית, יידיש, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גאורגית, גרמנית, הולנדית, מנדרינית, פולנית, אוקראינית, ערבית ועוד.
הוצאה
הוצאה דפוס סלאוויטא
שנת הוצאה 1796 - ה'תקנ"ז
מספר עמודים 503
סדרה
ספר הבא שולחן ערוך הרב
קישורים חיצוניים
מסת"ב ISBN 0-8266-4600-X
הספרייה הלאומית 002295254

חשיבות הספר בחסידות חב"ד

הספר מפורסם בעיקר בשל החלק הראשון שבו, לקוטי אמרים, המתייחד בזה שהוא חותר לפתור את בעיות האדם בדרך כוללת ומתעמק בבעיית הטוב והרע בנפש האדם היהודי (הנקראים בשם "נפש אלוקית" ו"נפש בהמית"). בשונה מהמתכונת המקובלת של ספרי חסידות, שיש בהם מעברים מעניין לעניין, ספר התניא בנוי בדרך שיטתית.

לפי מסורת חב"ד, אמר הרב לוי יצחק מברדיצ'ב על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס א-ל כה גדול ונורא לתוך ספר קטן כל כך"[1]. רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי של חב"ד, אמר שהספר הוא ה"תורה שבכתב של החסידות"[2].

חסידי חב"ד מפיצים את הלימוד בספר גם מחוץ לחסידות. חסידי חב"ד, (מתחילים זאת בעיקר בשנות הילדות) משתדלים לשנן את הספר או פרקים ממנו בעל-פה, מפני שהם רואים בכך תועלת סגולית המשפיעה על נפשו ורוחניותו של הלומד[3]

מבנה הספר

נוסח דף השער נכתב על ידי המחבר, לאחר מכן מופיעים הסכמות הרבנים משולם זוסיל מאניפולי, ויהודה ליב הכהן שנתנו למחבר להדפסה הראשונה. הסכמת הרבנים בני המחבר. לאחר מכן מופיעה "הקדמת המלקט" הלקוחה מאגרת שכתב וערך אותה שוב כהקדמה לחלק הראשון לקוטי אמרים.

חלק ראשון: לקוטי אמרים

חלק ראשון והוא החלק המרכזי של הספר ולעיתים אף מכונה כל הספר בשם זה. בשער הספר מכנה אותו המחבר: "ספר של בינונים". כנראה מתוך רצון להצטנע הוא מכתיר את הספר כ"ליקוט" - "מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים", אף כי יש בו גישה חדשנית ומקורית. המוטו של חלק זה הוא בצוואתו של משה רבינו לעם ישראל בפסוק: "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", ובמהלך הפרקים מוצגת פרשנות רחבה לכל אחת ממילות הפסוק.

Tanya tlv
ספר התניא שנדפס בתל אביב בשנת תש"ג. המהדורה הראשונה של הספר שנדפסה בארץ ישראל.

ב-53 פרקיו של הספר מציג המחבר את דמות ה"בינוני" כמדרגה שאליה אמורים רוב בני-האדם לחתור. שלא כצדיק, העובד את ה' מתוך תענוג, הבינוני שרוי כל חייו במאבק. הוא קרוע בין שתי הנפשות הפועלות בתוכו - הנפש האלוקית והנפש הבהמית.

הנפש האלוקית היא "חלק אלוה ממעל ממש", וכל רצונה הוא לעשות את רצון בוראה. הנפש הבהמית - כשמה כן היא, היא מייצגת את הרצונות המשותפים לאדם ולשאר היצורים החיים, כגון אכילה, שינה, הישרדות וכו'. במהלך הספר היא נקראת גם בשם - "הנפש הטבעית" או "החיונית", כדי להבהיר שאיננה בהכרח רעה. בנפשות ישראל אף מצויות תכונות טובות כמו רחמנות וגמילות חסדים, שמקורן מהנפש הבהמית. לכן, תפקידה של הנפש האלוקית הוא לא לבטל את הנפש הבהמית, אלא להכשיר גם אותה לעבודת ה'. כל אחת מהנפשות מנסה למשוך את האדם לכיוון שלה ורוצה "שתהא היא לבדה המושלת עליו ומנהיגתו וכל האיברים יהיו סרים למשמעתה" (פרק ט').

המחבר נותן לקורא מספר עצות, כיצד יוכל להגביר את כוחה של הנפש האלוקית וכך יעזור לה לשלוט לבדה על הגוף. העצה המרכזית היא ההתבוננות. ר' שניאור זלמן מסביר, כי עיקר משכנה של הנפש הבהמית הוא בחלל השמאלי של הלב, ואילו הנפש האלוקית נמצאת במוח. ומכיוון ש"המוח שליט על הלב מתולדתו" (כלומר, מטבע האדם הוא שהמוח יכול לשלוט על הלב), צריך הבינוני להשקיע את כל כוחות שכלו כדי להתבונן בגדולת מעשיו של הקב"ה. התבוננות שכלית זו, תשפיע על רגשות הלב, שבו נמצאת הנפש הבהמית ותגרום לה לרצות לקיים את רצון הבורא.

הספר מציג את כוחם של התורה והמצוות, ויכולתן להפוך את הגוף והנפש הבהמית לחלק ולעזר בעבודת השם.

בדרך אגב מבוארים בחלק זה של הספר סוגיות במחשבת ישראל כמו גאולה, שמחה, אהבת ישראל, לימוד זכות על כל אדם ועוד.

חלק שני: חינוך קטן - שער היחוד והאמונה

החלק השני מחולק לי"ב פרקים ומציג את שיטת הבעל שם טוב כי אחדות ה' פירושה לא רק שלילת אלוה אחר או שלילת ממוצעים כלשהם, אלא שהבריאה כולה אינה אלא חלק מההתגלות האלוקית. המחבר נוגע בסוגיות יסוד ביהדות ובקבלה דוגמת הפולמוס הקבלי הידוע בנושא ה"צמצום".

בתחילה היה סבור המחבר להתחיל את הספר בחלק זה[4]. זאת משום[5] שכדי להגיע לאהבת ה' ויראת ה', תוכן החלק הראשון, יש להקדים את אמונה ביחודו ואחדותו יתברך - תוכן שער היחוד והאמונה.

אך כבר בהדפסה הראשונה שינה המחבר מתוכניתו המקורית, מפני טעמים כמוסים[6], והדפיס את הספר בסדרו הסופי כך ששער היחוד והאמונה הוא החלק השני.

חלק שלישי: אגרת התשובה (מהדורה בתרא)

מהדורה קמא מאגרת התשובה נדפסה בשנת תקנ"ט. בשנת תקס"ו נדפסה לראשונה "אגרת התשובה" בנוסחא בתראה בקונטרס בפני עצמו ובמצורף לספר התניא.

החיבור אגרת התשובה נחלק לי"ב פרקים שבהם עוסק המחבר במצוות התשובה בהלכה ובתורת הסוד. לדבריו, תשובה אינה על חטאים דווקא. תשובה היא מלשון "והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה". חזרה בתשובה על עוון פרטי לא תיתכן אלא על ידי חזרה בתשובה כללית על מעמדו ומצבו של האדם. אגב ביאור הדברים נוגע המחבר בסוגיית התעניות והסיגופים על-פי התורה, ועוד.

חלק רביעי: אגרת הקודש

בשנת תקע"ד, לאחר פטירתו של רבי שניאור זלמן, מסרו בניו הרבנים להדפיס יחד עם ספר התניא את "אגרת הקודש" חלק רביעי[7] ונחלק לשלושים ושתיים סימנים. עשרים וששה מהם הם מאגרות המחבר וששה נכתבו כביאורים בחסידות. הסימנים דנים בנושאים שונים. ביניהם ביאורים במאמרי זוהר, סוגיות בקבלת האר"י, בקשת תמיכה ליהודי ארץ ישראל ולמצוות צדקה בכלל, עידוד וחיזוק בעבודת השם ועוד. במהדורת התניא וילנה תר"ס נוספו השלמות לחלק מהאגרות[8].

קונטרס אחרון

מורכב מתשעה פרקים (המכונים סימנים), נוסף גם הוא לראשונה במהדורת תקע"ד ואינו נחשב לחלק בפני עצמו. בשערי הספרים נמנה בחלק רביעי כהמשך של אגרת הקודש. הקונטרס אחרון מכיל ביאורים בעיון לסתירות בזוהר ובקבלה שכתב המחבר בשעה שחיבר את ספר התניא, וכן מספר אגרות נוספות של המחבר.

Tania
צילום שער הספר במהדורה הראשונה הכוללת את אגרת התשובה (זאלקווא תקס"ה)

מהדורות ותרגומים

פורמט ספר התניא הנפוץ, מקורו במהדורת 'ניו יורק תשי"ד' - מהדורה מתוקנת שההדיר הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד. מהדורה זו היא דפוס צילום ממהדורת 'וילנה ה'תרצ"ז (שהיא צילום מהדורת וילנה תרס"ט) בתוספת תיקונים, מפתחות, הערות ורשימה ביבליוגרפית. הרבי אף הוסיף מחקר קצר על שמות ספר התניא השונים ותקציר תולדות חייו של המחבר.

בשנות ה-80 החלה תפוצת התניא באופן חסר תקדים, בעקבות הוראת הרבי מחב"ד לחסידיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום אפשרי בעולם. לדבריו, זהו שלב נוסף ב"הפצת המעיינות חוצה", כלומר הפצת רעיון החסידות ברחבי העולם. חסידיו הדפיסו עד היום את הספר באלפי מקומות, באמצעות מכונת דפוס ניידת. בין היתר נדפס הספר בפאיד שבמצרים (בזמן מלחמת יום כיפור), בלבנון (בזמן מלחמת שלום הגליל), באיראן ובאנטארקטיקה[9].

המהדורות המודפסות מטעם הוצאת קה"ת ממוספרות ומכל הדפסה יש לפחות 200 עותקים. בסוף כל הדפסה יש רשימה של הדפוסים השונים. באוגוסט 2019 הודפסה המהדורה ה-7,300 [10].

ספר התניא נכלל גם בסדרת הספרים עם הספר, בהוצאת ידיעות ספרים.

הספר תורגם לאחת עשרה שפות: אנגלית, צרפתית, רוסית, יידיש, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, ערבית[11], הונגרית[12] וגיאורגית[13]. כן הופיע גם בכתב ברייל[14].

פירושי התניא

בקרב חסידי חב"ד מקובל בשם רבי שניאור זלמן, כי הוא דייק בכל מילה ואפילו בכל אות[15].

אדמו"רי חב"ד כינו את ספר התניא בשם "התורה שבכתב של החסידות" שיש לדייק בה בתכלית. ברוח זו, נוצרו פירושים רבים המנסים לפרש את דבריו של המחבר, רובם על ידי חסידי חב"ד. החיבורים הראשונים נכתבו על ידי בנו של המחבר, רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי), ועל ידי תלמידו המובהק של רבי שניאור זלמן - רבי אהרון מסטרשלה.

פירושים של אדמור"י חב"ד

פירושים נוספים

מבין הפירושים שנדפסו בספרים בפני עצמם:

  • שיעורים בספר התניא[16], הרב יוסף וינברג. השיעורים נכתבו ביידיש ותורגמו לעברית ולאנגלית. הם שודרו בתוכנית רדיו שבועית בניו יורק במשך 20 שנה. לפני השידור הגיה הרבי מחב"ד את הדברים[17].
  • פירושו של רבי יעקב קדנר (פרקים א-כג), מתלמידי רבי דובער שניאורסון
  • ביאור תניא מאת הרב שמואל גרונם אסתרמן, משפיע בישיבת תומכי תמימים
  • חסידות מבוארת - לקוטי אמרים תניא, הוצאת היכל מנחם
  • ביאור תניא, הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ
  • משכיל לאיתן, הרב יקותיאל גרין
  • פניני התניא, הרב חיים לוי יצחק גינזבורג
  • הלקח והלבוב, הרב אלכסנדר סענדר יודאסין
  • ליקוט פירושים, הרב אהרן חיטריק
  • נתיב לתניא: ביאורים והערות ל"ספר של בינונים", פרופ' משה חלמיש
  • שיעורים בחסידות - שער היחוד והאמונה, הרב זלמן גופין
  • ליקוטי אורות, על פי שיעורי הרב משה וולפסון, ברוקלין תשס"ט
  • ביאורים על התניא, הרב שלמה חיים קסלמן
  • בצור ירום, הרב יורם אברג'יל
  • תניא מבואר, הרב אברהם אלשוילי
  • תניא, מהדורת "פאר מקדושים" - מהדורה מפוסקת מנוקדת ומבוארת עם מראי מקומות, אלול תשע"ד
  • אגרת התשובה עם ביאורי הרבי מחב"ד, בהוצאת הוצאת ספרים מעיינותיך
  • ליקוטי אמרים עם פירוש המאור שבתורה, על פי שיעורי הרב יואל כהן

עיבודים לספר

  • מודעות יהודית - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה, הרב נדב כהן (תורגם לאנגלית ולרוסית)
  • תניא לעם - הרב שלמה יצחק פרנק.
  • תניא לאנשים כמוך וכמוני - מהדורה המנגישה רעיונות מרכזיים מספר התניא בשפה עכשווית לציבור הכללי, הרב אליעזר שם טוב והרב דובי ליברמן, תשע"ו
  • דרך ארוכה וקצרה - פרקים בתניא - הרבנית מעיין הנדלר, בהוצאת הוצאת ספרים מעיינותיך

ראו גם

לקריאה נוספת

  • תורת חב"ד ביבליוגרפיות, ספרי אדמו"ר הזקן נבג"מ, לקוטי אמרים הוא ספר התניא, מהדורותיו תרגומיו וביאוריו - יהושע מונדשיין, הוצאת קה"ת, כפר חב"ד, תשמ"ב (1982)
  • התניא קדישא וכוחו האלוקי - הרב משה ניסילביץ, קריית מלאכי תשס"ד
  • נזר התניא - הרב אברהם שמואל בוקיעט, כפר חב"ד, אדר תשס"ז, מרץ 2007
  • התניא - נחלת העם - התייחסות גדולי ישראל לספר התניא, הרב אברהם שמואל בוקיעט, תשע"א
  • יחיאל הררי, לנצח כל רגע מחדש, בהוצאת ידיעות ספרים, תשע"ו - 2015
  • הרב יצחק נחמן שטראה והרב משה מרינובסקי, תולדות ספר התניא : כתיבתו, הדפסתו, התפשטותו, ניו יורק, 2016

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שיחת הרבי מחב"ד, כ"ד בטבת תשל"ט
  2. ^ אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ, חלק ד' עמוד רסא
  3. ^ לדוגמה אמר האדמו"ר האחרון לחסיד: "תלמד תניא בעל-פה ותחזור על זה ברחוב, וכך תהיה מקושר אלי, כי גם אני חוזר תניא ברחוב" (הספר ר' מענדל, עמ' 108
  4. ^ לדעת הרב פרץ יצחקי (ספר "הרב", תשע"ה, עמוד שסא) שער היחוד והאמונה נכתב אחרי החלק הראשון, ורק שתוכנן להדפיסו כחלק ראשון. לדעת הרב נחום גרינולד (שם, עמוד שסו) הוא אף נכתב ראשון.
  5. ^ לקוטי שיחות כ"ה עמוד 200.
  6. ^ אגרות קודש כ"ב עמוד שצט. וראו במקורות הבאים השערות בעניין סיבת השינוי: "הלקח והלבוב", עמוד ר; "נר למשיחי" עמוד לח; "הרב", עמוד שעד והערה 29.
  7. ^ נזר התניא, פרק שמיני. מפתח העניינים לספר התניא ועוד
  8. ^ השלמות נוספות לאגרות נדפסו בספר אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הזקן, ברוקלין ה'תשע"ב.
  9. ^ אברהם רייניץ, מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטארקטיה?, שבועון בית משיח, ל' שבט תשע"ב (23.02.2012); 10 תמונות מהדפסות מפתיעות של ספר התניא, אתר חב"ד אורג.
  10. ^ בספרייה הלאומית יש כ-3000 מהדורות, ראו כאן
  11. ^ מנחם מענדל ערד, אור חדש בערבית תאיר - על תרגום התניא לערבית, בית משיח, יח כסלו התשע"ג (02.12.2012)
  12. ^ תרגם נפתלי קראוס, תל אביב, ה'תשס"א 2000–2001, חמש עשרה פרקים ראשונים מספר לקוטי אמרים.
  13. ^ תניא : לקוטי אמרים ושער היחוד והאמונה, עם תרגום לגרוזינית. ברוקלין : אוצר החסידים, תשע"א (2011). ISBN 9780826646019.
  14. ^ הדפסת ספר התניא ברחבי העולם באתר בית חב"ד.
  15. ^ ראו תורת מנחם רשימת היומן עמוד רלו
  16. ^ טקסט הספר
  17. ^ צילום רוב הרשימות נמצא כיום בידי ועד הנחות בלה"ק
Chabad.org

Chabad.org (וגרסתו בעברית בית חב"ד או: he.chabad.org) הוא האתר הרשמי של חסידות חב"ד העומד תחת דוברות חב"ד המרכזית. הבסיס לאתר היה אחד מראשוני האתרים היהודיים באינטרנט ומהראשונים שהפעילו את מדור "שאל את הרב".

האתר פעיל ב-8 שפות: עברית, אנגלית, צרפתית, רוסית, ספרדית, גרמנית, פורטוגזית ואיטלקית. על פי נתוני האתר, בשנת 2012 נכנסו אליו למעלה מ-20 מיליון כתובות IP שונות. האתר מכיל כ-100,000 דפי תוכן והוא מפעיל כ-1,500 אתרים עבור בתי חב"ד בעולם.

מנהל האתר וממייסדיו הראשיים הוא מאיר שמחה קוגן.

אהרן מסטרשלה

רבי אהרן הלוי הורביץ מסְטַרשֶלֶה (staroszele) (תקכ"ו, 1766 - כ"ב בתשרי תקפ"ט, 1828) היה תלמידו של רבי שניאור זלמן מלאדי, ואחד מממלאי מקומו. כתב פירוש לספר התניא.

דרך מצותיך

דרך מצְוֹתיך הוא ספר העוסק בטעמי המצוות שכתב האדמו"ר השלישי לשושלת אדמו"רי חב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק"), בשנים תקע"ד - תקפ"ח, המבאר את טעמי המצוות לפי תורת החסידות. הספר יצא לאור לראשונה על ידי הרב חיים אליעזר הכהן ביחאווסקי בדפוס א. ע. ראבינאוויץ בפולטבה בשנת תרע"א (1911) וכיום יוצא לאור בהוצאת קה"ת. ספר זה נחשב לאחד מאבני-היסוד של תורת חסידות חב"ד.

הוצאת ספרים קה"ת

קה"ת (ראשי תיבות: קרני הוד תורה) היא הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד. היא נוסדה בשנת ה'תש"ב (1942) על ידי האדמו"ר מחב"ד רבי יוסף יצחק שניאורסון. ההוצאה פועלת כאגף של המרכז לענייני חינוך.

ודבר דבר

האיסור וְדַבֵּר דָּבָר, שגדר - "שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול", הוא איסור הלכתי בהלכות שבת שממנו נלמדים הלכות רבות המגדירים את האסור והמותר לדבר ביום השבת.

חג הגאולה

חג הגאולה או ראש השנה לחסידות הוא מועד המצוין מדי שנה בחסידות חב"ד, בתאריך י"ט בכסלו, לזכר שחרור מייסד חסידות זו, רבי שניאור זלמן מלאדי, מהכלא הרוסי ביום זה בשנת ה'תקנ"ט (29 בנובמבר 1798).

חיבוט הקבר

חיבוט הקבר הוא עונש המוזכר בקבלה על הנאה שאינה לשם שמים. בספר ראשית חכמה הובא מדרש הנקרא "מסכת חיבוט הקבר" המתאר את עונש חיבוט הקבר. "מסכת חיבוט הקבר" הוכנסה גם לתוך "מסכת שמחות" אחת מן המסכתות קטנות של התלמוד. חיבוט הקבר מוזכר בקצרה גם בחיבור "שיעור קומה", חיבור מיסטי קדום העוסק בתיאור גודלו של הגוף האלוהי. ביאור על חיבוט הקבר מוזכר בפרקים הראשונים של ספר התניא.

חסידות חב"ד

חסידות חב"ד ליובאוויטש (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא חצר חסידית, ממשיכתה של שושלת חב"ד שנוסדה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי בשלהי המאה ה-18. בשנת ה'תקע"ג (1812) עבר בנו רבי דובער שניאורי לעיירה לובביץ', שממנה פעלו רוב אדמו"רי חב"ד ועל שמה נקראה החצר. לצדה התקיימו ענפים נוספים, כמו קאפוסט וליאדי, אך הם התמזגו לבסוף לתוך חב"ד-ליובאוויטש שנותרה יחידה בשנת ה'תרפ"ג (1923). חב"ד ניכרת בדרכה הרעיונית, המתבטאת בראשי התיבות המרכיבים את שמה, שלפי הקבלה הם שלושת הכוחות המרכיבים את תהליך החשיבה וההבנה. היא מדגישה את מרכזיות השכלתנות בביסוס האמונה הדתית.

לחסידות חב"ד הייתה השפעה ביהדות מזרח אירופה, בעיקר במרכז פעילותה הנמצא כיום בשטחי בלארוס. האדמו"ר השביעי והאחרון, רבי מנחם מנדל שניאורסון, פיתח מאוד את פעילות שליחיו להפצת ערכי היהדות בציבור היהודי הרחב. במקביל הדגיש את חשיבות האמונה בגאולה הקרבה, תוך שרבים מחסידיו משוכנעים שהוא המשיח וחלקם אף מסרבים לקבל את עובדת פטירתו ב-1994. השאלה אם ועד כמה יש לעסוק במשיחיותו מוסיפה לפלג את חב"ד, שמתנהלת מאז ללא אדמו"ר. מספר חבריה קשה לחישוב בשל הקושי להפריד בין חסידים במעגל הפנימי לבין מקורבים. על פי ספרי טלפונים ורשימות של החסידות היו בשנת 2016 כ-16,800 בתי-אב השייכים לה.

חת"ת

חִת"ת הוא שמו של סדר לימוד יומי בחסידות חב"ד. סדר הלימוד כולל חומש, תהילים ותניא. ספר חת"ת הוא ספר המאגד את שלושת הספרים הנלמדים בסדר לימוד זה.

יורם אברג'ל

הרב יורם מיכאל אברג'ל (י"ז בסיון ה'תשי"ז, 16 ביוני 1957 - כ"ז בתשרי ה'תשע"ו, 10 באוקטובר 2015) היה מייסד וראש מוסדות "קול רינה רב פעלים" שמרכזם בנתיבות. במוסדות אלו לומדים מעל 2,000 אברכים.

כולל חב"ד

כולל חב"ד הוא ארגון צדקה שהוקם בשנת 1788 על ידי מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי. מטרת הקמת הארגון הייתה להעניק סיוע גשמי ליהודי ארץ ישראל שסבלו באותה עת ממצוקה כלכלית קשה. הכולל הוא ארגון הצדקה היהודי הוותיק ביותר שקיים היום.

בחלק אגרת-הקודש שבספרו ספר התניא ישנן מספר אגרות שכתב רבי שניאור זלמן אודות כולל חב"ד, והוא מכנה שם את הכולל "צדקת רבי מאיר בעל הנס".

מאמרי אדמו"ר הזקן

מאמרי אדמו"ר הזקן היא סדרת ספרים שיצאה לאור על ידי מערכת "אוצר החסידים" של הוצאת קה"ת. מבחר ממאמרים אלו נדפס בספר תורה אור - לקוטי תורה.

משפיע (חב"ד)

"משפיע" בחסידות חב"ד הוא תפקיד חינוכי, בו חסיד משמש כחונך וכמורה רוחני לתלמיד ("מקבל"). לתלמידיו הוא מהווה מודל השראה בהליכותיו וברוחו.

למרות שמחנכים רוחניים קיימים בתנועות חסידיות אחרות וגם בשאינן חסידיות (כגון משגיח רוחני), מושג זה של משפיע הוא מיוחד בחסידות חב"ד, מאחר שתפקיד ההנחיה שונה במהותה מהגישה של קבוצות אחרות. השפעתו של המשפיע כוללת:

הדרכה קהילתית באמצעות הרצאות, שיעורים ציבוריים והתוועדויות, התכנסויות חסידות;

הדרכה אישית בנושאים של התנהגות אישית ותכונות אופי;

השראה לשאוף תמיד גבוה יותר לצמיחה הרוחנית של האדם, דרך יגיעה בלימוד התורה ובקיום המצוות, במיוחד על-פי המסורת החסידית בחב"ד;

תשובות הבהרה למבקשים בנושאים של משנת חב"ד, מנהגים חסידיים, והתנהגות כללית לפי סדר המחשבה של תנועת חב"ד;

עצה אישית, המיועדת לקדם את המשמעת העצמית של עבודת התפילה. משמעת זו כרוכה בעבודה עצמית רבה על מושגים חסידיים לפני ובמהלך התפילה.אופי התפקיד של המשפיע מרומז בהקדמה של ספר התניא, ספר היסוד של החסידות שנכתב על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי, האדמו"ר הראשון של חב"ד. הוא נדון בהרבה שיחות פומביות שנמסרו על ידי הרב יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי מליובאוויטש, ורבי מנחם מנדל שניאורסון, השביעי, האדמו"ר מליובאוויטש. בפרט, הורה כי כל אחד יגש אל המשפיע שלו באופן קבוע, כדי להבחן ולהיערך.

בישיבת תומכי תמימים מיוחסת לתפקיד זה חשיבות רבה, והתואר 'משפיע' משמש על בסיס יום-יומי לרב האחראי על לימודי השקפה ואמונה בחסידות, בין השאר בעקבות דברי הרבי מליובאוויטש שהורה לחסידיו לקחת על עצמם משפיע אישי, כציווי התנאי "עשה לך רב".

יש הבחנה בין הרב, יועץ אישי, ומשפיע. למרות שהם שני מושגים דומים[דרושה הבהרה] ומשמשים לעיתים קרובות לסירוגין, המושג הראשון מתייחס בדרך כלל למישהו בעל ידע מדעי, אשר מחזיק בעמדה הרשמית קהילתית. המושג האחרון, לעומת זאת, מתייחס לאדם מבחוץ ונבחר במטרה על מנת להציע עצה והדרכה. אדם זה לא צריך להיות מוסמך ממקום אחרת.

אחד המשפיעים הידועים בתקופה של הרבי מלובביץ' הוא הרב יואל כהן - משפיע בישיבת חב"ד המרכזית בברוקלין - 770, העורך הראשי של ספר הערכים חב"ד ששימש ה'חוזר' הראשי של הרבי מליובאוויטש.

הרבי מנחם מנדל שניאורסון, ביוזמה חסרת תקדים מבחינה היסטורית, עודד גם נשים ונערות לקבל על עצמם תפקיד דומה של מתן הדרכה, בהתייחסו עליהן כגון משפיעה. תפקיד זה בדרך כלל ממוקד יותר לשירות קהילתי.

סעודת משיח

סעודת משיח (ביידיש: משיח'ס סעודה) היא סעודה שמקיימים חסידי חב"ד ותומכיהם לקראת צאת החג של יום האחרון של חג הפסח (בארץ ישראל בשביעי של פסח, כ"א בניסן, ובחו"ל באחרון של פסח, כ"ב בניסן, שם מוסיפים יום טוב שני של גלויות). בחסידות ברסלב ובכמה חצרות חסידיות אחרות נוהגים לקיים בעת זו סעודה לציון הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה, לפי המסורת החסידית, וקוראים לה סעודת הבעל שם טוב.

רבי יוסף יצחק שניאורסון, השישי לשושלת חב"ד, מביא בשם אביו, שהבעל שם טוב קרא כך לסעודה, משום שביום זה מתגלה הארת המשיח.

רשימות (חב"ד)

רשימות הן שלוש מחברות שנמצאו בחדרו של רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד לאחר פטירתו בשנת תשנ"ד (1994) המכילות חידושי תורה שכתב לעצמו, יומן וכן חוברות שאת חלקן התעתד להוציא לאור, אך לא הודפסו. ה'רשימות' הוצאו לאור על ידי קה"ת, הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד.

שולחן ערוך הרב

שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".

שיבולי הלקט

שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר שחובר על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה. עוסק בעיקר בענייני אורח חיים, והוא כולל הלכות פסוקות, מנהגים וטעמיהם ופירושים על התפילות. המחבר מתבסס בפסיקותיו על מקורות קדמוניים ומשלב סיכומי פסיקה בלשון שוטפת עם דיונים יסודיים המתבססים בעיקר על 3 מקורות: תשובות הגאונים, ספרות בית מדרשו של רש"י [האורה, הפרדס, מחזור ויטרי, תשובות מכתבי יד], פסקי רבי ישעיה די טראני (הרי"ד גדול פוסקי איטליה לפניו).

בנוסף למקורות קדמוניים הוא מבסס את דיוניו על דברי רבותיו וחכמי דורו. הוא מביא בעיקר את דברי 'אחי רבי בנימין', 'מורי אחי שני [=בן דודי] רבי יהודה בן בנימין' ואחיו רבי צדקיה בן בנימין, רבי אביגדור כ"ץ (כהן צדק). זאת בנוסף לרבו רבי מאיר בן משה (אלא שפעמים רבות מוזכר שמועות בשם ר' מאיר ולא ברור אם מדובר ברבו זה או ברב רבו השני המהר"מ מרוטנבורג, שהיה רבו של ר' אביגדור כ"ץ).

השילוב הקולח בין פסיקה לבין דיון ושילוב מגוון עם מקורות קדמוניים הפך את ספרו לאחד מעמודי התווך ומקורות הפסיקה של ה'טור' בעיקר בחלק 'אורח חיים'. ה'בית יוסף' מביא אותו כמקור כמעט בכל סימן בחלק 'אורח חיים' וכך הוא הונצח בפסקיו הקאנוניים של 'השולחן ערוך'.

שניאור זלמן מלאדי

רבי שניאור זלמן מלאדי (נולד בין השנים ה'תק"ה-ה'תק"ט, 1745–1749 (ראו להלן), נפטר בכ"ד בטבת ה'תקע"ג, 1812) מכונה אדמו"ר הזקן, בעל התניא ובעל שולחן ערוך הרב וכן רש"ז. מייסד תנועת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון בשושלת זו, עמד בראשה משנת ה'תקל"ב (1772) ועד לפטירתו בשנת ה'תקע"ג (1812). חיבר מספר ספרים, מהם נתפרסמו "ספר התניא" ושולחן ערוך הרב".

תורה אור ולקוטי תורה

הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של חסידות חב"ד, אשר בהם מכונסים מאות מאמרי חסידות של מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, אדמו"ר הזקן על פרשיות השבוע, המועדים, מגילת אסתר ושיר השירים. הספרים יצאו לאור בשני כרכים בשמות שונים. הראשון על ספר בראשית ושמות בשם תורה אור והשני על ויקרא, במדבר ודברים בשם לקוטי תורה. הספרים נערכו ויצאו לאור על ידי נכדו של המחבר, האדמו"ר השלישי לשושלת החב"דית, רבי מנחם מנדל שניאורסון המוכר בשם אדמו"ר הצמח צדק.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.