ספר המצוות לרמב"ם

ספר המצוות לרמב"ם הוא חיבור של הרמב"ם הכולל רשימה של 613 המצוות (בגימטריה: תרי"ג מצוות) הרשומות בתורה שבכתב. מתוכן 248 (בגימטריה: רמ"ח) מצוות עשה ו-365 (בגימטריה: שס"ה) מצוות לא תעשה. לחיבור הקדים הרמב"ם מבוא של 14 שורשים (=כללים) לפיהם נקבעת רשימת המצוות.

מניין המצוות

ספרי מצוות הם ענף בספרות ההלכה, העוסק באיתור 613 המצוות המופיעות בתורה שבכתב, לפי המאמר התלמודי "דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצוות נאמרו לו למשה בסיני" (בבלי מכות כג ב).

קדמו לרמב"ם חיבורים חשובים בתחום זה, ביניהם:

  • ספר הלכות גדולות (בה"ג), שעם מניין המצוות שלו מתפלמס הרמב"ם.
  • פיוטי אזהרות שונים שנקראו בחג השבועות. פיוטים אלה כוללים את מניין תרי"ג מצוות בחרוזים, ומהם ניתן ללמוד על שיטות שונות בנושא. בין פיוטי האזהרות החשובים:

אודות החיבור

שפת החיבור

החיבור נכתב בערבית יהודית.

מועד החיבור

את ספר המצוות כתב הרמב"ם לאחר חיבור פירוש המשנה ולפני חיבור אוסף ההלכות משנה תורה או בשמו הנפוץ היד החזקה, כמבוא לחיבור. בספר משנה תורה פירט הרמב"ם את כל ההלכות שבתורה לפי שייכותן למצוות השונות.

חיבורים על הספר

השגות הרמב"ן על ספר המצוות של הרמב"ם נועדו בעיקר להגן על מספור המצוות של בעל הלכות גדולות. הרמב"ן משמיט ממניין הרמב"ם 24 מצוות, ומוסיף כנגדן מצוות אחרות. מהדורות רבות של ספר המצוות לרמב"ם נדפסו עם השגות הרמב"ן. כמענה לביקורת של הרמב"ן נכתב ספר "מגילת אסתר". יש המייחסים אותו לר' יצחק די ליאון, ויש המייחסים אותו לחכם אחר מאיטליה מדור מאוחר יותר, אשר שם משפחתו לאון.

מחבר ספר החינוך (מקובל לומר שהיה זה רבי הרא"ה), כתב את ספרו על פי מניין הרמב"ם, תוך שילוב השגותיו של הרמב"ן על מצוות שעליהן השיג.

תרגומים לעברית ומהדורות

ספר המצוות זכה למספר תרגומים במאה ה-13:

  • תרגומו של רבי משה אבן תיבון, שהוא התרגום הנפוץ.
  • תרגומו של רבי שלמה ב"ר יוסף אבן איוב שנעשה לבקשת חכמי בדרש. בהקדמתו כתב כי תרגם את הספר "אות באות תיבה בתיבה" והתנצל על שניגש גם הוא לתרגם את הספר אחרי שכבר תרגומוהו אחרים. רבי חיים העליר הוכיח שקטעים מתרגומו נכנסו למהדורה המודפסת של ספר זה שהיא בעיקרה מתרגומו של אבן תיבון.[1]
  • תרגומו של רבי אברהם ב"ר שמואל הלוי אבן חסדאי. (התרגום לא שרד, אך רבי משה אבן תיבון מספר עליו בהקדמתו לתרגומו).
  • תרגום נוסף שמחברו לא נודע בבירור (אולי תרגומו של רבי אברהם הלוי אבן חסדאי). תרגום זה משוקע בהשגות הרמב"ן לספר המצוות.

במאה ה-20 ערך הרב חיים הלר, מהדורה מעודכנת לתרגומו של משה אבן תיבון על פי כתבי יד, וגם ביצע בו שינויים על פי המקור הערבי.

יצאו לאור גם מספר מהדורות מנוקדות ומבוארות. החשובה שבהן היא בתרגום חדש של הרב יוסף קאפח נדפסה בשנת תשי"ח (1958) בסדרת "רמב"ם לעם" (מוסד הרב קוק). לאחר מכן הוציא הרב קאפח תרגום חדש שנדפס יחד עם המקור הערבי - עמוד מול עמוד. (ירושלים, תשל"א).

מהדורה מוגהת של ספר המצוות יחד עם נושאי כליו (המפרשים סביבו, גם הם במהדורה מתוקנת) יצאה בהוצאת שבתי פרנקל בני ברק תשנ"ב (ערך הרב דוד צבי הילמן). המהדורה נערכה בעיקר על פי תרגומו של אבן איוב. גרסה דיגיטלית למהדורה זו נכנסה לפרויקט השו"ת של אונ' בר-אילן (ראו מאגר תורני), יחד עם השגות הרמב"ן לפי אותה מהדורה.

דפוסים:

הספר נדפס לראשונה בקושטא בשנת ה'ר”ע (1509-1510) עם השגות הרמב”ן.

מבנה הספר

  • הקדמה כללית (לספר "משנה תורה")
  • הקדמה למניין המצוות
  • שורשי המצוות. ארבעה עשר ("כללים", "עקרונות מנחים"), לכתיבת החיבור ולמניית מצוות בכלל, שעל פיהם קבע אילו מצוות למנות ואילו לא. הוא מבקר את שיטת מוני המצוות לפניו (בה"ג).
  • היחס בין סוגי העונשים וסוגי העבירות.
  • מנין המצוות מחולק ל"מצוות עשה"- רמ"ח מצוות עשה, ו"לא תעשה"- שס"ה מצוות לא תעשה.
    • מבנה כל מצווה: הגדרת המצווה בקצרה, ציטוט הכתובים מן התורה ("והוא אמרו"), ביאור המצווה ("והוא", "ענינה"), דיון קצר למה נמנית כמצווה, ציונים למשנה ולתלמוד בהם נתבארה המצווה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו: מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' שלמה אבן איוב", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1265, באתר HebrewBooks
אבן תיבון

משפחת אִבְּן תִּיבּוֹן הייתה משפחה של מתרגמים יהודים בתור הזהב של יהודי ספרד. המשפחה כונתה גם "התיבונים", ועל שמה קיימים רחובות בערים ברחבי ישראל.

האם התכוונתם ל...

אברהם אבן חסדאי

רבי אברהם הלוי בן שמואל אבן חסדאי (חי בברצלונה במחצית הראשונה של המאה ה-13), איש מדע, פילוסוף משורר ומתרגם, מראשי הקהילה היהודית בברצלונה, כונה "הנשיא".

אברהם בן הרמב"ם

רבי אברהם בן הרמב"ם (הראב"ם, כונה גם "החסיד" ו"הנגיד"; כ"ח בסיון ד'תתקמ"ו, 1186 - י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח, 1237) היה הפרשן הגדול הראשון של תורת אביו הרמב"ם, איש הלכה, פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט, פילוסוף והוגה דעות, רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר, נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה, ומנהיג הזרם היהודי-סופי המכונה במחקר זרם חסידי מצרים.

בצלאל הכהן

הרב בצלאל הכהן (כ"ז בטבת תק"פ - י' בניסן תרל"ח) היה מגדולי התורה הנודעים של וילנה שכיהן בה כדיין ומו"צ, התפרסם גם כמחבר הגהות "מראה כהן" על הש"ס הבבלי ושו"ת "ראשית ביכורים". אחיו הגדול ומרבותיו של הרב שלמה הכהן, רב ומו"צ ראשי בווילנה ומחבר הגהות "חשק שלמה" על התלמוד הבבלי ומתומכי תנועת המזרחי. חברם הקרוב של הרבנים האדר"ת, הלל דוד הכהן טריווש ואהרן שאול זליג מאירוב.

נולד לרב ישראל משה שהיה דיין בבית הדין הרבני של וילנה. כבר בילדותו נחשב לעילוי מוכשר ביותר והוא סיים את הש"ס כבר בגיל 13, והחל להשיב תשובות בהלכה בגיל 14. בגיל 23 נבחר להיות כמו"צ בווילנה. האדר"ת כתב עליו 'הגאון הגדול הצדיק יסו"ע הרב רבי בצלאל זצ"ל' ו"גדול הדור" ו"ראש וראשון לכל דבר בווילנא".

דוד צבי הילמן

הרב דוד צבי הילמן (כ"ו בשבט תרפ"ו; 10 בפברואר 1926 - כ"ז באלול תש"ע; 6 בספטמבר 2010) היה חוקר תורני.

הוצאת שבתי פרנקל

הוצאת שבתי פרנקל (נקראת גם "הוצאת ישיבת אהל יוסף") היא הוצאה לאור תורנית. ידועה במיוחד בשל מהדורת משנה תורה לרמב"ם שהוציאה.

ההוצאה נוסדה על ידי שבתי פרנקל בבני ברק בשנת ה'תש"ל לשם הוצאת ה'משנה תורה', לזכר רבי יוסף נחמיה קורניצר ורבי יוסף פרנקל (אביו של פרנקל). בהמשך הוציאה לאור גם את ספר המצוות לרמב"ם, ספר המפתח "רזא דשבתי" למסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא, קיצור שולחן ערוך, וכן חלק מספריו של הרב משה פיינשטיין. לאחר פטירתו של שבתי פרנקל מנוהלת ההוצאה על ידי חתנו החורג נפתלי קפלן. ספרי ההוצאה נפוצים בישיבות ובבתי כנסת.

העורך הראשי של ההוצאה היה הרב דוד צבי הילמן, ושותפים לעריכה הרבנים אהרן יהושע צוקר, דוד מיכאל שמידל, חיים מאיר שטיינברג ודוד רביץ. ספרי ההוצאה ערוכים בגישה חרדית ליטאית, ואינם כוללים פירושי רבנים שאינם מקובלים בציבור זה.

חיים הלר

הרב חיים הֶלֶר (בכתיב יידי: העליר; באנגלית: Chaim Heller;‏ 11 ביולי 1879, ביאליסטוק – י"ד בניסן תש"ך, 10 באפריל 1960, ניו יורק) היה חוקר הספרות התלמודית ותרגומי המקרא.

חתן פרס הרב קוק לשנת תש"ז.

יהודה רוזאניס

הרב יהודה רוזאניס (ה'תי"ז - כ"ב בניסן ה'תפ"ז) היה רב ופוסק טורקי נודע, חיבר ספרים שונים, המפורסם והמשפיע שבהם הוא משנה למלך על משנה תורה לרמב"ם.

יוסף קאפח

הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 - 21 ביולי 2000) היה פוסק תימני-ישראלי, חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. מתרגם, מהדיר ומפרש כתבי הרמב"ם ועשרות ספרים של ראשוני ספרד ותימן, בעל השפעה רבה על קהילות יהודי תימן בארץ ישראל. זוכה פרס ישראל, פרס הרב קוק, פרס ביאליק ופרס כץ, וכן בעל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.

יחיאל הלר (השני)

הרב יחיאל הלר (י"א בתשרי ה'תרכ"ז, 20 בספטמבר 1866 - כ"ג באב ה'תש"ח, 28 באוגוסט 1948) היה רב ליטאי; רבה של דזיארז'ינסק (קוידינוב) במשך שלושים וחמש שנה, ומחבר ספר המצוות לרמב"ם לפי סדר פרשיות התורה.

יצחק די ליאון

רבי יצחק די לאון תלמיד חכם ומקובל ספרדי. נולד בעיר לאון בצפון ספרד. שימש כרבה של טולדו. היה מאחרוני רבני קסטיליה. נפטר שנים מעטות לפני גירוש ספרד כשהוא בן למעלה משבעים.

תלמידו של רבי יצחק קנפנטון, עסק רבות בקבלה ובתורת הנסתר ומיוחסים לו מעשי ניסים. זכה לכבוד רב מרבי יוסף קארו אשר כינהו 'רבינו הגדול מוהר"ר יצחק די ליאון'. רבי דוד קונפורטי, בספרו הביבליוגרפי "קורא הדורות", ייחס לו את כתיבת ספר מגילת אסתר אשר עוסק בתשובות להשגות הרמב"ן על ספר המצוות של הרמב"ם. רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) הוכיח בספרו "שם הגדולים" שזיהוי זה שגוי, ומחבר הספר הוא חכם יהודי מאיטליה מדור מאוחר יותר אשר שם משפחתו הוא לאון ואילו אצל רבי יצחק די לאון השם 'לאון' מלמד על עיר מוצאו.

יצחק די לאון היה שותף לחוג מקובלים אשר ממנו יצא "ספר המשיב" אשר שלל באופן קיצוני את העיסוק בפילוסופיה אשר רווח אצל חלק מיהודי ספרד. אף על פי כן, רבי יצחק די לאון, כתלמיד בבית מדרשו של רבי יצחק קנפנטון, עסק רבות בלוגיקה ברוח הלוגיקה של אריסטו, ככלי לניתוח ולימוד סוגיות התלמוד וההלכה.

רבי יצחק די ליאון נפטר ונקבר בטולדו. ר' יוסף הכהן הרופא כותב בספרו עמק הבכא כי בעקבות ציוויו של רבי יצחק די ליאון בחלום לאשתו, חרשו את קברו יחד עם קברי הרא"ש, רבנו יונה ועוד, ושוב לא נודע מקום קבורתם (ככל הנראה למנוע התעללויות בעצמותיהם),

מתלמידיו המפורסמים היה רבי אברהם סבע.

מניין המצוות על פי הרמב"ם

מניין תרי"ג מצוות לפי הרמב"ם הוא מניין כל מצוות התורה (תרי"ג). תרי"ג המצוות מורכב מ'רמ"ח מצוות עשה' ומ'שס"ה מצוות לא תעשה'.

על אף שישנן מצוות נוספות שחיובן מהתורה, הם אינן נמנות כחלק מה'תרי"ג' מסיבות שונות שאותן מונה הרמב"ם בהקדמתו לספר המצוות, שם מונה הרמב"ם ארבעה עשר שורשים ("כללים", "עקרונות מנחים") שעל פיהם קבע אילו מצוות למנות ואילו לא. אמנם אף המצוות שאינן מנויות כחלק מהתרי"ג, חיובם הוא מדאורייתא.

משה אבן תיבון

משה בן שמואל אבן תיבון (נפטר ב-1283 בערך) היה מתרגם, רופא ופילוסוף במאה ה-13, בן למשפחת אבן תיבון.

במקצועו היה רופא, ולאחר שנאסר על היהודים בפרובינצה לעסוק ברפואה, התמסר למלאכת התרגום. כאביו וסבו תרגם גם הוא כמה מספרי הרמב"ם, בהם, "ספר המצוות", "מלות ההגיון", שאת תרגומו העברי תרגם סבסטיאן מינסטר ללטינית וספרים רפואיים נוספים. כן תרגם מספרי אריסטו וספרים נוספים בתחומי הרפואה, בתחומי הפילוסופיה ובתחומים הנדסיים.

חיבר כמה ספרים שרובם לא הגיע לידינו, ומקצתם נמצא עדיין בכתבי יד. פירושו לשיר השירים נדפס בשנת תרל"ד על ידי חברת "מקיצי נרדמים".

משה אבן תיבון נהג לרשום בכל תרגום את שנת העתקתו, ומזה ניתן לשער את שנת פטירתו בסביבות 1283.

מתרגמים עבריים

מתרגמים עבריים יהודים ומבני דתות ואומות העולם השונות, עסקו מאז העת העתיקה בתרגום חבורים וכתבים נחשבים בתקופתם, מעברית ולעברית, משלל שפות. תרגומיהם, פרשנותם הבחירה במילים ובניסוחים, לקחו חלק בהנחלת החיבורים לציבור הרחב ולהפצתם.

נתנאל ובת-אל אפשטיין

נתנאל (נולד בא' בכסלו תשמ"ו, 14 בנובמבר 1985 בנחליאל) ובת-אל (נולדה בכ"ח באייר ה'תשמ"ח, 14 במאי 1988 במצפה יריחו) אפשטיין הם סופרי ילדים בתחום הקומיקס והאנימציה. הוציאו לאור יחד 23 ספרי קומיקס עד כה, ביניהם הסדרות "הגיע הזמן" (8 חלקים) ו"אביהם של ילדי ישראל" (6 חלקים). הם גרים ביישוב מעלה חבר ולהם שישה ילדים.

ספר החינוך

ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה על פי מניינו של המחבר. הספר נכתב בשלהי המאה ה-13 בהמשך למסורת רחבה של מוני מצוות, ביניהם הספרים ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות גדול וספר מצוות קטן.

שלא כקודמיו, מתאר בעל ספר החינוך גם את טעם המצווה (בלשונו: "שורש המצווה"), דיניה, העונש המוטל על מי שלא מקיים אותה ופרטים נוספים. ישנן שיטות אחדות לברירת ציוויי התורה שמוגדרים כ"מצוות", וספר החינוך בחר כמקור עיקרי את מניין המצוות של הרמב"ם. בחלק מהמצוות שהרמב"ן משיג עליהן ומציע לא למנותן או למנותן באופן אחר, משלב המחבר את דעת הרמב"ן ואת נימוקיו.

על הספר נכתב פירוש המבאר ודן במקורותיו הנקרא "מנחת חינוך".

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 - י"א בניסן ה'ל'[דרוש מקור], 4 באפריל 1270) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא. בלשונות אירופה מקובל לכנות את רמב"ן על דרך היוונית Nachmanides (נחמנידֶס, "בן נחמן" ביוונית).

שלמה אבן איוב

רבי שלמה בן יוסף אבן אַיוּב (ראשית המאה ה-13, רמון ספרד, גרנדה - ?), מדען, פילוסוף, רופא ומתרגם יהודי ממוצא ספרדי שפעל בפרובאנס במאה ה-13.

תמורה (קורבנות)

מצוות היהדות שלא להמיר בהמה שהוקדשה לקורבן בבהמה אחרת. אם בהמת הקדש בכל זאת מומרת בבהמה אחרת, שתי הבהמות הן קודש. הבהמה המומרת נקראת תמורה.

כתבי הרמב"ם - רבי משה בן מימון
כתבים בענייני הלכה פירוש המשנהספר המצוותמשנה תורהתשובות הרמב"ם Maimonidessign
כתבים פילוסופיים מילות הגיוןמורה נבוכים
הקדמות לפירוש המשנה הקדמה לפירוש המשנההקדמה לפרק חלקהקדמה למסכת אבות - "שמונה פרקים"
איגרות איגרת השמדאיגרת תימןאיגרת תחיית המתים
כתבים רפואיים פרקי משה • קיצורי גלינוס • על שמות הרפואות • תשובות רפואיות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.