ספר החוקים הפתוח

ספר החוקים הפתוח הוא מיזם אינטרנטי שהחל לפעול בשנת 2004 במסגרת אתר ויקיטקסט, לשם הנגשה לציבור של חוקי מדינת ישראל.

הלוגו של ספר החוקים הפתוח

רקע

ישראל היא מדינת חוק, כלומר כל אחד מתושביה נדרש לציית ליותר מאלף החוקים שבספר החוקים הישראלי, והפרה של החוק עלולה לעלות למפר בעונש - קנס, מאסר ואף עונש מוות. כדי לציית לחוק על האדם לדעת את החוק, שהרי לא ניתן לציית לחוק מבלי להכירו. תנאי בסיסי לידיעת החוק הוא פרסום נוסח החוק, אך מדינת ישראל אינה מספקת לתושביה נוסח עדכני של חוקיה. המדינה מפרסמת, בדפוס ובמאה ה-21 גם באינטרנט, בפרסום הקרוי "ספר החוקים", כל חוק שאושר בכנסת, אך כיוון שחוק עובר בדרך כלל תיקונים רבים, ארוכה הדרך מפרסומים אלה לידיעת הנוסח המעודכן של החוק.

במשך שנים רבות פורסם נוסח עדכני מודפס של חוקי מדינת ישראל על ידי מו"לים פרטיים. נוסח זה נרכש בעיקר על ידי משפטנים, שנזקקו לו בעבודתם, אך רק במקרים מעטים נמצא גם בספריות ציבוריות, כך שזמינותו לציבור הרחב הייתה נמוכה. עם ההתפתחות הטכנולוגית הופץ ספר החוקים בתשלום על גבי CD-ROM ובהמשך באתרי אינטרנט למנויים בתשלום. גם פתרונות אלה נועדו בעיקר למשפטנים ולא לציבור הרחב, מחמת מחירם הגבוה.

באתרי אינטרנט של משרדי ממשלה מתפרסם נוסח עדכני של חוקים בעלי רלוונטיות גבוהה לעבודת המשרד (דוגמה: חוק הביטוח הלאומי באתר של המוסד לביטוח לאומי) אבל פרסומים אלה מציגים רק חלק קטן מכלל החוקים.

על חשיבותו לציבור של מאגר מקיף של חוקי מדינת ישראל ניתן ללמוד מתגובתו של משרד המשפטים לבג"ץ, לפיה "על הפרק עומדת עתה הרחבתו של 'מאגר החקיקה הלאומי' באופן שיכלול אף נוסח משולב ומלא של דברי החקיקה הראשית, לאחר שהוטמעו בו תיקוני חקיקה; וכן פרסום מקיף של חקיקת משנה."[1] בהמשך לכך נוסף לכל דף במאגר החקיקה הלאומי, המציגים את ההיסטוריה החקיקתית של כל חוק, קישור לנוסח המלא של החוק בספר החוקים הפתוח.[2]

המיזם

מיזם ספר החוקים הפתוח, שהחל לפעול בשנת 2004 במסגרת אתר ויקיטקסט של קרן ויקימדיה, ובהמשך אומץ על ידי הסדנא לידע ציבורי בשיתוף פעולה עם עמותת ויקימדיה ישראל, בא להנגיש לציבור הרחב את חוקי מדינת ישראל בנוסחם העדכני. נכון לפברואר 2019 מכיל המיזם נוסח עדכני של יותר מ-1300 חוקים ותקנות, בעיצוב נוח לקריאה. החוק מובא כלשונו, ללא פרשנות, אבל ניתנות בו לעיתים הערות בדבר חקיקת משנה רלוונטית (למשל תקנות המתייחסות לסעיף מסוים), או לגבי תוקף ותחולה של סעיף מסוים. בנוסף, בעת אזכור של חוק אחר בגוף החוק (תופעה נפוצה למדי; בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה, למשל, מוזכרים 15 חוקים) האזכור מוצג כקישור, המאפשר מעבר מידי לחוק המאוזכר.

לשון החוק כשלעצמה אינה קלה להבנה. אנשי ספר החוקים הפתוח התייחסו לבעיה זו:

יש את אלו הטוענים, כי אין כל בעיה בכך שהחוק לא נגיש לציבור הרחב. לטענת הלז, לאדם מן היישוב אין את הכלים או את הניסיון, כדי להבין את החוק ואת הפסיקה המפרשת אותו, ולכן עדיף לו שיפנה למתורגמן, ’עורך־דין‘ בשפתם, על־מנת שזה ייצגו בצורה מיטבית ויפרש עבורו את החוק. אולם, אנו מאמינים שחובה על החוק להיות נגיש לכל, והעובדה כי חוקים מסוימים מנוסחים (ולעיתים אף במכוון!), באופן שאדם משכיל מן היישוב מתקשה להבינם, מהווה אך תעודת עניות נוספת לרשות המחוקקת.[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בג"ץ 856/17 דמיטרי פוסטרלוב נ' הכנסת ומשרד המשפטים, ניתן ב-13 בפברואר 2018
  2. ^ לראשונה: החל מסוף כנס הקיץ חוקי מדינת ישראל מוצגים לציבור הרחב במאגר החקיקה הלאומי, דיגיטלית ובחינם, באתר הכנסת, 26 ביולי 2018
  3. ^ ויקיטקסט:ספר החוקים של מדינת ישראל, באתר ויקיטקסט

גילוי נאות: ערך זה מזכיר את קרן ויקימדיה או את אחד המיזמים שלה. ויקיפדיה היא מיזם של קרן ויקימדיה.

הסדנא לידע ציבורי

הסדנא לידע ציבורי היא עמותה רשומה העוסקת בהגברת השקיפות של השלטון בישראל, קידום של ממשל פתוח על ידי הנגשת המידע הממשלתי באמצעות כלים טכנולוגיים באינטרנט ועידוד דיון ציבורי אזרחי באמצעות ידע פתוח. הסדנא נוצרה כחממה טכנולוגית למיזמי קוד פתוח, מתוך שאיפה לשכפל את הצלחת מיזם "כנסת פתוחה", שנבנה על מנת להנגיש לציבור את פעילות הכנסת. למעשה, העמותה נוסדה בשנת 2011 לאחר שכנסת פתוחה (2009) והתקציב הפתוח (2010) כבר עלו לאוויר, על מנת לתמוך בכלים נוספים. לאחר "כנסת פתוחה", הסדנא עסקה ועודנה עוסקת במיזמים נוספים, בהם התקציב הפתוח, המפקח הכללי – מעקב טרכטנברג, התקציב המקומי הפתוח, אזרחים פותחים את ועדת הכספים ועוד.

לסדנא קהילת מתנדבים מגוונת, הכוללת עשרות פעילים, בהם מפתחי תוכנה, מעצבים, כלכלנים, משפטנים, חוקרים אקדמאים ועוד. מפגשי פיתוח בהם נפגשים חברי קהילת המתנדבים מתקיימים פעם בשבוע, בתל אביב ובירושלים.

ויקיטקסט

ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource) הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם-אחות לוויקיפדיה. הפרויקט מיועד להיות ספרייה הכוללת מאגר חופשי של טקסטים.

חוק

חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה), הוא הוראה רשמית מחייבת, מנוסח בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייב את כלל התושבים וניתן לאכיפה. חוקים נחקקים על ידי הגוף המחוקק במערכת השלטון במדינה, על מנת לשמור ולהגן על שלום הציבור ורווחתו, להסדיר את החיים בחברה ואת יחסי החברה-שלטון, וכדי שמוסדות השלטון יוכלו לנהל את המדינה בצורה מיטבית. בחוק מפורטים איסורים והיתרים בנוגע להתנהגות הפרט וכן חובות וזכויות האזרח. החוק הוא נורמה משפטית מחייבת לדפוסי התנהגות, כללים ויחסים בין-אישיים. כל אדם חייב לציית לחוק (כולל מוסדות השלטון).

כל חוק תקף מרגע שנחקק ואושר על ידי המוסדות השלטוניים ואינו זקוק לאישור או להסכמת מרכיבי החברה על מנת שיהיה תקף. במדינות שונות, יש סמכות למוסד העליון של הרשות השופטת לקבוע שחוק מסוים איננו תקף מסיבות שונות.

החוק מהווה את הבסיס לפעילות השלטון. כמעט ולא התקיימו מצבים היסטוריים, שבהם שלטון חדל מלהתקיים בלא שינוי בחוקים הנוגעים.ברוב המדינות, פועלים גופים לאכוף ציות לחוק תוך ענישה המוטלת על הפרתו, על ידי הרשות השופטת. שימוש בענישה זו מכונה אכיפת החוק, והוא חוקי ומקובל.

ברוב המדינות ישנם חוקים האוסרים גניבה, רצח ושוד. איסורים אלו והעונשים הנלווים להם מסדירים התנהגות מיטבית מבחינת השלטונות והחברה.

סדר חברתי מבוסס על מערכת החוקים שבחברה, ובציות לחוקים. לולא הייתה קיימת מערכת חוקים הייתה החברה חיה באי-סדר חברתי.

מבחינה משפטית טכנית "חוק" הוא חלק מן הדין. ה"דין" הוא מערכת כלל הנורמות המשפטיות החלות במערכת משפטית מסוימת, וכולל לדוגמה גם את התקדים המחייב, שנקבע על ידי בית המשפט הרלוונטי, או את המנהג המחייב, ושניהם שונים באופן מהותי מן החוק.

תהליך יצירתו של החוק קרוי חקיקה.

התחום העוסק בחוק ובשפיטה מכונה משפטים.

תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985

תוכנית הייצוב הכלכלית הוחלה בשנת 1985 בישראל, וכוונה להוריד את שיעור האינפלציה, לאזן את מאזן התשלומים ולייצב את מצב המשק. התוכנית זכתה להצלחה, והיוותה נקודת מפנה במדיניות הכלכלית בישראל, שעברה בהדרגה ממדיניות בעלת אופי סוציאליסטי ריכוזי, למדיניות המאופיינת בקווים ליברליים וקפיטליסטיים יותר.

הצלחת התוכנית והרצון לשמור על מסגרת תקציבית, הביאו לחיזוק ניכר במעמדו של אגף התקציבים במשרד האוצר, וליצירת חוק ההסדרים הממשיך להשפיע על המשק הישראלי.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.