ספר ברוך

ספר ברוך, אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך ומיוחס לברוך בן נריה בן צדקיה בן מחסיה בן חלקיה שהיה סופרו של הנביא ירמיהו. בספר ארבעה פרקים. הספר נחשב חלק מן הקאנון הקתולי ומופיע בוולגטה.

ספרים חיצוניים. ספר ברוך. אברהם כהנא.pdf
ספר ברוך. בתרגומו של אברהם כהנא. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

שפת המקור וזהות המחבר

החוקרים משוכנעים כי הספר נכתב במקורו בעברית, אך אבד בשפה זו. אברהם כהנא מזהה את המחבר כיהודי אולם משוכנע כי זיהוי הספר לתקופת חורבן בית ראשון שגוי. אברהם כהנא משער כי הספר חובר בערך בשנת 75 לספירה, כלומר 5 שנים לאחר חורבן בית שני ולאחר מותם של אספסינוס וטיטוס. הספר מיוחס לברוך בן נריה, אולם ברור איפוא כי מדובר בפסאודואפיגרפיה.

תוכן הספר וסגנונו

על פי הניתוח הספרותי נכתב כל הספר על ידי מחבר אחד. הוא כולל חלק של פרוזה וחלק של פיוט.

פרוזה

קטע הפרוזה בספר מתחלק לשלושה חלקים:

  • תיאור קריאת הספר לפני הגולים לבבל.
  • נוסח הוידוי שהתוודו השרידים שבירושלים - צידוק הדין על הפורענות שבאה עליהם עקב עוונותיהם.
  • נוסח וידוי נוסף של הגולים בבבל.

פיוט

גם קטע הפיוט בספר מתחלק לשלושה חלקים:

בחלק הפיוטי של הספר ניכרת השפעה של ישעיהו השני, משלי, איוב ואף ספר בן סירא.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

איגרת ירמיהו

איגרת ירמיהו, אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך ומיוחס לנביא ירמיהו ששלח אותו כביכול לעתידים לגלות בבלה. באיגרת 72 פסוקים.

איגרת ירמיהו כלולה בביבליה של הכנסייה הרומית והיוונית ובכתבי יד של תרגום השבעים הוא נכלל יחד עם מגילת איכה וספר ברוך בספר ירמיהו. בתרגום התנ"ך של לותר כלולה האיגרת כפרק שישי של ספר ברוך. חלק מהאגרת, בנוסח יווני, נמצא במגילות ים המלח.

אפוקליפסה

אפוקליפסה (ביוונית: ἀποκάλυψις, אפוקליפסיס) משמעותה "התגלות". היות שרוב הספרות האפוקליפטית עוסקת באסכטולוגיה, קיבלה המילה משמעות משנית ועממית הקשורה לאחרית הימים. עם זאת, אין זה הכרחי שחיבור אפוקליפטי יעסוק באחרית הימים.

עמוס פונקנשטיין מגדיר את האפוקליפסה במילים הבאות: "קץ העולם קרוב. מעטים יוותרו בחיים כדי לחזות בלידתו של עידן חדש ונשגב. העולם הישן, המלא צער ומכאוב, יקרוס תחת כובד רשעתו. תחתיו יקום עולם חדש בכל המובנים: חברה חדשה וסדר קוסמי חדש".

הגדרת הז'אנר לקוחה משמו של הספר האחרון בברית החדשה, חזון יוחנן, המתייחס לאחרית הימים ולהופעתו של ישו מחדש. כיום המושג מייצג את כל התפיסות הנוגעות לאחרית הימים ולגאולה מהמציאות המוכרת לנו. זהו ספר ידוע ביותר בתחום, והשפעתו עצומה. בספר זה מופיעים ביטויים ומושגים רבים כגון: "ארבעת פרשי האפוקליפסה", "ירושלים של מעלה" ורבים נוספים. הספר היה בסיס לאלפי יצירות אמנות בכל התחומים והשפיע אף על מהלכים בהיסטוריה כגון מסעות הצלב. עם זאת, התפיסה האפוקליפטית התחילה אף לפני כתיבת הספר וסביר להניח שיוחנן כותב הבשורה (שלא לגמרי ברור מיהו), מחברו של חזון יוחנן, כבר הכיר את חזון אחרית הימים כפי שהוא מופיע בספר דניאל.

אפוקליפסות חשובות אחרות הן חזון החיות (שהיא יחידה בתוך ספר חנוך א' וספר חנוך ב' מן הספרים החיצוניים), חזון עזרא (המכונה גם "עזרא הרביעי"), ספר ברוך השני, וכן חיבורים וקטעי חיבורים שנמצאו בין מגילות מדבר יהודה. יש גם גרסה שונה:

אחרית הימים היא סוף של עידן, תקופה.

לדוגמה: בשנות ה-2000 הסתיימה תקופת הדגים - התקופה של ישו. ואחרית הימים מלהבדיל מביום הדין הוא לא היום האחרון, "הסוף", אלא רק סיום של תקופה.

ברוך בן נריה

בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה הכהן, דמות מקראית, מת בשנת ג'תי"ג ללוח העברי, היה סופרו ותלמידו של ירמיהו הנביא, אך לא זכה להתנבא בעצמו כי דורו לא היה ראוי. ברוך נזכר בתנ"ך בספר ירמיהו, ובחז"ל, כרבו של עזרא הסופר.

לברוך בן נריה מיוחסים שלושה מן הספרים החיצוניים: ספר ברוך, חזון ברוך א' וחזון ברוך ב'.

ברוך קורצווייל

ברוך (בנדיקט) קוּרצוַוייל (22 ביולי 1907, י"א באב תרס"ז – 1 באוגוסט 1972, כ"א באב תשל"ב) היה פרופסור באוניברסיטת בר-אילן חוקר ספרות ושירה ישראלי, שנודע במיוחד במחקריו על כתבי ש"י עגנון. כתב גם ספרי הגות. קיבל את פרס ביאליק לספרות.

המרכז הבינתחומי הרצליה

המרכז הבינתחומי הרצליה הוא מוסד אקדמי שאינו מתוקצב השוכן בהרצליה ומקיים לימודים לתואר ראשון, תואר שני בתחומים מעטים, ותואר שלישי (דוקטור) במשפטים.

המרכז נוסד בשנת 1994 על ידי פרופ' אוריאל רייכמן, ששימש כנשיא המרכז מאז הקמתו ועד לראשית שנת 2006, שבה פרש עם הצטרפותו למפלגת "קדימה" והתמודדותו לכנסת. בתחילת פברואר 2006 החליף אותו פרופ' אמנון רובינשטיין ובחודש מרץ 2007 חזר רייכמן לכהן כנשיא המרכז, לאחר שפרש מהכנסת.

בשנת הלימודים תשע"ט החלו את לימודים במרכז הבינתחומי כ-7000 סטודנטים (מהם כ-2,000 בבית הספר הבינלאומי, שהגיעו מכ-90 מדינות ברחבי העולם), לתואר ראשון ושני.ב-20 במרץ 2018 אישרו שר החינוך ויו"ר המל"ג למרכז הבינתחומי להעניק תואר שלישי (דוקטור), בתחום המשפטים בלבד, הליך שהיה שמור לאוניברסיטאות המחקר הציבוריות.[1] כמו כן, אושרה הצעה שבעתיד המוסד האקדמי יהפוך לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל.

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים (או [ה]ספרים החיצונים) הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת חתימת התנ"ך.

התרגומים של חלק מספרים אלו, נחשבים מקודשים אצל חלק מהנוצרים, ונכללים אצלם בברית הישנה.

חזון אחרית הימים של אברהם

חזון אחרית הימים של אברהם הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את חזון אחרית הימים (אפוקליפסה) של אברהם אבינו. כמו יתר הספרים החיצוניים, הוא לא נתקבל על ידי חכמי היהדות לאורך הדורות, ועל כן כמעט ואבד.

כפי הנראה, נכתב הספר בידי יהודי זמן קצר לאחר חורבן הבית השני בשנת 70 לספירה, קרוב לוודאי בשנת 80 מאחר שיש בו התייחסות להתפרצות הר הגעש וזוב בשנת 79. הספר נכתב בשפה העברית, אך לא שרד את כל השנים עד היום אלא בתרגום לשפה הסלבונית. יש חוקרים, הסבורים כי הספר חובר על ידי שני מחברים שונים.

חזון ברוך א'

חזון ברוך א', או חזון ברוך הסורי, הנקרא בלעז האפוקליפסה של ברוך, הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך. כתיבתו של הספר מיוחסת לברוך בן נריה, סופרו של הנביא ירמיהו. בספר 87 פרקים, השונים מאוד זה מזה בארכם. מקורו של הספר שבידינו הוא כנראה בעותק שאבד ושעבר תרגום מעברית ליוונית ומיוונית לארמית סורית.

חזון ברוך ב'

חזון ברוך ב', או חזון ברוך היווני, הנקרא בלעז האפוקליפסה של ברוך, הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, אשר לא התקבלו בין כתבי הקודש.

הספר מיוחס לברוך בן נריה שהיה סופרו של הנביא ירמיהו. בספר 17 פרקים ו-177 פסוקים והוא מספר על המראות שראה ברוך בן נריה, כשעלה לבקר ברקיעים.

הספר יצא לראשונה ב-1886 כתרגום מנוסח סלאבי, וב-1896 נמצא נוסח יווני מפורט יותר. משערים שהסלאבי הוא קיצורו של היווני, הנוצרים הוסיפו בספר הוספות (בפרט בפרק ד'), וכן השפיעו על סגנונו הכללי.

חכמת שלמה (ספר חיצוני)

חכמת שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה באלכסנדריה שבמצרים באמצע המאה הראשונה לספירת הנוצרים. לספר 19 פרקים.

במאה ה-18 תורגם הספר לעברית על ידי נפתלי הרץ וייזל, אשר לימים הרחיב תרגום זה לחיבור בשם "רוח חן". התרגום כתוב על טהרת העברית המקראית, נורמה שליוותה שנים ארוכות את העברית של תנועת ההשכלה.

מזמורי שלמה

מזמורי שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה בארץ ישראל בין השנים 70 ו-45 לפני הספירה. בספר 18 מזמורים, הדומים למזמורי התהלים.

ספר היובלים

ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל. כמו ספרים חיצוניים אחרים, אף הוא לא נתקבל על ידי חכמי היהדות לאורך הדורות, ועל כן כמעט ואבד. בגילוי מגילות ים המלח נחשפו לראשונה 15 מגילות של הספר בשפת המקור העברית שבה נכתב, רובן מקוטעות. לפני גילוי זה, נערכו תרגומים שונים של הספר לעברית ממספר שפות אחרות. ואולם רק התרגום החבשי (אתיופי) של הספר השתמר בשלמותו.

ספר חנוך ג'

חנוך ג' הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך אשר נכתב בשפה העברית. בספר נרמז שהוא נכתב במאה השנייה לספירה, אולם ניתן למצוא לו מקורות רק במאה החמישית. שמות אחרים עבור "חנוך ג'" הם "הספר השלישי של חנוך", "ספר היכלות", "ספרו של רבי ישמעאל הכהן הגדול" ו"ההתגלות של מטטרון".

בחנוך ג' יש מילים רבות ביוונית ולטינית. לעומת חנוך א', ספר זה ככל הנראה נכתב במקור בעברית. בספר מספר עובדות המצביעות על ההשערה שכותבי הספר קראו את "חנוך א'".

ספר טוביה

סֵפֶר טוֹבְיָה (ביוונית: Τωβίθ או Τωβίτ, טובית) הוא חיבור יהודי מתקופת בית שני, שהשתמר במסורות נוצריות ונכלל במסגרת הספרים החיצוניים.

ספר מקבים ג

ספר מקבים ג' הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר אירועים שונים מימי תלמי הרביעי, מלך מצרים (222-205 לפני הספירה): ניסיון חילול בית המקדש, התנכלות ליהודי מצרים והצלתם על ידי אלוהים. הספר נכתב כנראה במאה ה-1 לפני הספירה וגם בו מסופר על מסירות דתית של יהודים בזמן השלטון היווני. מפני שהספר אינו עוסק בתקופת החשמונאים, סוברים ששמו ניתן לו באופן שרירותי רק מכיוון שהוא מופיע בספרות החיצונית לאחר ספר מקבים ב' ולפני ספר מקבים ד'.

ספר מקבים ד

ספר מקבים ד' הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר אירועים שונים מימי גזירות אנטיוכוס, שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס. הספר השתמר בגרסאות אחדות של תרגום השבעים, אך לא נכלל בקאנון של הכנסיות הנוצריות, מלבד הכנסייה הגאורגית.

עליית ישעיהו

עליית ישעיהו, אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך ומיוחס לנביא ישעיהו. הספר מחולק לשלושה חלקים ומכיל 10 פרקים. הספר אינו מופיע באסופת הספרים החיצוניים של אברהם כהנא.

פשיטתא

פשיטתא (סורית: ܡܦܩܬܐ ܦܫܝܛܬܐ; מפקתא פשיטתא "ההוצאה (המהדורה) הפשוטה") היא תרגום של התנ"ך וספרי הברית החדשה לשפה הסורית. סדר ספרי התנ"ך בכתבי היד של הפשיטתא שונה מהמקובל בכך שספר איוב מופיע מיד לאחר חמשת ספרי התורה ולפני ספר יהושע.

תרגום השבעים

תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או οʹ; בלטינית: Septuaginta או LXX) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה. בתחילה תורגמו חמשה חומשי תורה וכעבור 350 שנה תורגמו ספרים מקראיים אחרים על ידי הנוצרים. התרגום נועד לשמש את היהדות דוברת-היוונית באגן הים התיכון, בייחוד באלכסנדריה. הוא מכיל חמישים ספרים, והשתמר בעיקר בכנסייה הנוצרית בה הוגדר בתור הברית הישנה. הנצרות האורתודוקסית רואה בו עד היום את הנוסח המקודש היחיד. רבים מספריו לא נכללו בין 24 חלקי נוסח המסורה ונדחו על ידי חז"ל בגדר ספרים חיצוניים. גם בספרים המשותפים לשני הקאנונים יש הבדלים משמעותיים בין נוסח המסורה לנוסח תרגום השבעים.

מצהף קדוס - כתבי הקודש של ביתא ישראל
אורית בראשיתשמותויקראבמדברדבריםיהושעשופטיםרות Ethiopic genesis
ספרי המלכים מלכים א'מלכים ב'מלכים ג'מלכים ד'
ספרי שלמה משלי א'משלי ב'קהלתחכמת שלמהשיר השירים
תרי עשר הושעיואלעמוסעובדיהיונהמיכהנחוםחבקוקצפניהחגיזכריהמלאכי
הצוואות צוואת אברהם • צוואת יצחק • צוואת יעקב • צוואת אהרון • צוואת משה
נוספים תהיליםישעיהוירמיהויחזקאלדניאלאיובאסתרעזראנחמיהדברי הימים א'דברי הימים ב'בן סיראיהודיתטוביהועזרא החיצוני • מקבים • חנוךיובלים • ברוך • שיחת משה • חזון עזרא
כתבי הקהילה תאזזה סנבת • ספר התלמידים • גורגוריוס • ספר השעות • פירוש יהושע • פלספה • אבא אליאס • ספר המלאכים • מעשה שושנה • דרשת אברהם ושרה במצרים • בראשית ברא אלוהים
ספרי הברית הישנה
החומש בראשיתשמותויקראבמדברדברים Westminster Psalter David
ספרות ההיסטוריה יהושעשופטיםרותשמואל (א' וב')מלכים (א' וב')דברי הימים (א' וב')עזרא החיצוניעזראנחמיהטוביהיהודיתאסתר ספר מקבים א-ב-ג-ד
ספרות החכמה איובתהיליםמשליקהלתשיר השיריםחכמת שלמהמשלי בן סירא
נביאים גדולים ישעיהירמיהאיכהברוךאיגרת ירמיהויחזקאלדניאל
נביאים קטנים הושעיואלעמוסעובדיהיונהמיכהנחוםחבקוקחגיצפניהזכריהמלאכי

ברקע ירוק - מצוי בקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אך לא בקאנון הפרוטסטנטי. ברקע סגול - מצוי רק בקאנון האורתודוקסי.

הברית החדשה
הספרים החיצוניים
לתורה מגילה חיצונית לבראשיתספר אדם וחוה • צוואת קהת • חזון עמרם • ספר היובליםספר חנוך א'ספר חנוך ב'ספר חנוך ג'צוואות השבטיםצוואת אברהםחזון אחרית הימים של אברהםעליית משהיוסף ואסנת
לנביאים צוואת יהושעחכמת שלמהמזמורי שלמהאיגרת ירמיהועליית ישעיהו • ספר ברוך • חזון ברוך א'חזון ברוך ב'
לכתובים דברי איובחזון עזראעזרא החיצונימזמור קנ"אמזמורי קנ"ב–קנ"התוספות למגילת אסתרתוספות לספר דניאלתפילת מנשה
שאר הספרים ספר בן סיראספר יהודיתספר טוביהספר מקבים אספר מקבים בספר מקבים גספר מקבים דאיגרת אריסטיאסחזיונות הסיבילותקדמוניות המקרא

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.