ספרמורט ניאזוב

ספרמורט אטאייביץ' ניאזובטורקמנית: Saparmyrat Ataýewiç Nyýazow;‏ 19 בפברואר 1940 - 21 בדצמבר 2006) מדינאי טורקמני, שליט טורקמניסטן מאז 1985 ועד מותו.

ניאזוב התייתם בגיל צעיר וגדל בבית יתומים סובייטי. אביו נהרג כשלחם בגרמנים במלחמת העולם השנייה, ומרבית בני משפחתו נספו ברעידת אדמה גדולה שהרסה את העיר אשגאבט בשנת 1948.

הצטרף למפלגה הקומוניסטית ועלה במעמדו עד שלבסוף נהיה לראש המפלגה הקומוניסטית של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטורקמנית (מאוחר יותר נודעה כמפלגה הדמוקרטית של טורקמניסטן). לאחר התפרקות ברית המועצות והכרזת עצמאות טורקמניסטן בשנת 1991, הפך ניאזוב לנשיא הראשון של המדינה.

ב-22 באוקטובר 1993 הכריז ניאזוב על עצמו כטורקמנבאשי, כלומר "מנהיג הטורקמנים", בסגנון מוסטפא כמאל אטאטורק, "אב כל הטורקים".

ספרמורט ניאזוב
Saparmurat Niyazov
ספרמורט ניאזוב
לידה 19 בפברואר 1940
גיפג'ק, טורקמניסטן
מדינה טורקמניסטן  טורקמניסטן
מפלגה המפלגה הדמוקרטית של טורקמניסטן
נשיא רפובליקת טורקמניסטן ה־1
198520 בדצמבר 2006
(כ־21 שנים)
פרסים והוקרה

פולחן האישיות סביב דמותו

ניאזוב נחשב למנהיג דיקטטור ועריץ, ועודד פולחן אישיות סביב דמותו. בהאמינו כי לטורקמניסטן אין זהות לאומית אמיתית ניסה לייסד תרבות וזהות לאומית חדשות שהתרכזו סביב דמותו שלו. הוא שינה את שמה של העיר קראסנובודסק בים הכספי ושל מספר ערים נוספות ל"טורקמנבאשי", כפי שקרא לעצמו, והביא לשינוי שמם של בתי ספר, שדות תעופה, ואפילו מטאוריטים לשמו ולשמם של בני משפחתו הקרובה. פניו הופיעו על כל השטרות וחלק ממטבעות המדינה, המאנאט, ודיוקנאות גדולים של הנשיא נתלו בכל רחבי המדינה, במיוחד בבניינים ציבוריים ושדרות. פסלים שלו ושל משפחתו פזורים בכל רחבי טורקמניסטן. הפסלים כוללים אחד שנמצא במדבר קאראקום, ופסל מצופה זהב בראש הבניין הגבוה ביותר באשגאבאט, קשת הנייטרליות, שמסתובב כך שפניו יהיו תמיד לכיוון השמש. ניאזוב יזם את בנייתו של ארמון אדיר באשגאבאט כדי להנציח את שלטונו.

כמו כן, בשמו של ניאזוב פורסמו מספר ספרים, ובראשם רוחנמה - "מדריך רוחני לעם הטורקמני", ובו "היסטוריה" של העם הטורקמני, בחלקה מיתולוגית ועל פי פרשנות של ניאזוב וסיפורו האישי. לימוד הספר היה לאחד המקצועות העיקריים בכל מוסדות החינוך במדינה, עובדים הוכרחו להשתתף בקורסים על הספר, ואנשי דת במסגדים הונחו להתייחס לספר באותה קדושה כמו שהם מתייחסים לקוראן. הספר תורגם לשפות רבות במימון חברות מסחריות זרות אשר ביצעו עבודות לפיתוח ובנייה במדינה; עניין זה היה נושא סרט התעודה "צלו של הספר הקדוש" ("Shadow of the Holy Book") של הבמאי הפיני ארטו הלונן (Arto Halonen).

Het grootste standbeeld van Turkmenbashi (3406778102)
פסל הזהב של ניאזוב על גבי אנדרטת הנייטרליות באשגאבט

כשנשאל אודות פולחן האישיות סביב דמותו ענה ניאזוב: "אישית אני מתנגד להצגת תמונות ופסלים שלי ברחובות - אבל זה מה שהעם רוצה."

ב-21 בדצמבר 2006 נפטר ניאזוב מאי ספיקת לב. לממלא מקומו מונה גוּרְבָּנְגוּלִי מְיָאליכְגוּלִיֶיבִיץ' בֶרְדִימוּחָמֶדוֹב, ובפברואר 2007 הוא נבחר לנשיא בבחירות כלליות. עם בחירתו שיבח ברדימוחמדוב את קודמו והודיע כי ימשיך את דרכו הפוליטית, אך בפועל החל בצמצום הדרגתי של פולחן האישיות של ניאזוב והחל לפתוח את המדינה כלפי חוץ.

19 בפברואר

19 בפברואר הוא היום ה-50 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 315 ימים (316 בשנה מעוברת).

2006

שנת 2006 היא השנה השישית במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2006 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

21 בדצמבר

21 בדצמבר הוא היום ה־355 בשנה (356 בשנה

מעוברת) בשבוע ה-51 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 10 ימים. ברוב השנים זהו יום נקודת ההיפוך - היום הקצר בשנה; כלומר היממה בעלת שעות האור המועטות ביותר, והלילה הארוך ביותר בשנה.

אבדאן (טורקמניסטן)

אַבָּדָאן (בטורקמנית: Abadan), בעבר בֶּזְמֵיְן (Büzmeýin; ברוסית: Безмейн), היא עיר בדרום טורקמניסטן, השוכנת 25 ק"מ צפונית-מערבית לאשגאבט. העיר היא מרכז נפת אלטין אסיר שבמחוז אחאל.

גורבנגולי ברדימוחמדוב

גוּרְבָּנְגוּלִי מְיָאליכְגוּלִיֶיבִיץ' בֶרְדִימוּחָמֶדוֹב (בטורקמנית: Gurbanguly Mälikgulyýewiç Berdimuhammedow; נולד ב-29 ביוני 1957) הוא נשיא טורקמניסטן מאז שנת 2006.

המנון טורקמניסטן

ההמנון הלאומי של מדינת טורקמניסטן העצמאית והנייטרלית (בטורקמנית Garaşsyz, baky Bitarap Türkmenistanyň Döwlet Gimni) הוא ההמנון הלאומי של טורקמניסטן נקרא בשמו המלא. ההמנון נכתב על ידי ספרמורט ניאזוב, נשיאה הראשון של טורקמניסטן הידוע בכינויו "טורקמנבאשי", והולחן על ידי וילי מוצ'אטוב. מילות השיר שונו לאחר מותו.

המפלגה הדמוקרטית של טורקמניסטן

המפלגה הדמוקרטית של טורקמניסטן (בטורקמנית: Türkmenistanyň Demokratik partiýasy) היא המפלגה הגדולה והדומיננטית בטורקמניסטן. את המפלגה ייסד ספרמורט ניאזוב, אשר שלט במדינה מקבלת עצמאותה בשנת 1991 ועד מותו בשנת 2006. ירש אותו גורבנגולי ברדימוחמדוב. המפלגה נוצרה בתום המלחמה הקרה וסופה של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטורקמנית, כהמשך של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית של טורקמניסטן, בלי הבדל ארגוני משמעותי. בטורקמינסטן העצמאית, המפלגה המשיכה בדיכוי גורמי אופוזיציה וזיוף בחירות.

המשרד לביטחון לאומי (טורקמניסטן)

המשרד לביטחון לאומי של טורקמניסטן (בטורקמנית: Türkmenistanyň Milli howpsuzlyk ministrilgi, MHM) הוא השירות החשאי העיקרי בטורקמניסטן, העוסק בביון ובביטחון פנים. הארגון הוקם בספטמבר 1991, כיורש האגף הטורקמני של הקג"ב, ובדומה לקודמו, מבצע שלל תפקידים רבים.

הארגון הוקם בספטמבר 1991 בתור הוועדה לביטחון לאומי של טורקמניסטן ושימש ככלי שרת בידי מנהיג המדינה הטורקמנבאשי, ספרמורט ניאזוב. לאורך שנות ה-90 מילא הארגון תפקיד מרכזי בפיקוח על המדינה ואזרחיה תוך דיכוי כל ביטוי חופשי. מיעוט הזרים המגיע למדינה, בדמות אנשי עסקים, דיפלומטים ונציגי חברות נפט בינלאומיות נמצאים תחת מעקב של סוכני MHM (המשרד לביטחון לאומי בר"ת). גם כיום, לאחר מות הטורקמנבאשי, ממשיך המשרד לשמש ככלי שרת בידי הנשיא גורבנגולי ברדימוחמדוב, בדיכוי יריביו הפוליטיים.

בדצמבר 2010, המשרד לביטחון לאומי עבר למטהו החדש, הנוכחי: רחוב 2033 בשדרות מחטומקולי 93, אשגאבט, טורקמניסטן.

ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן

ח'ליפה בן זָאיִד אָאל נַהְיָאן (בערבית: خليفة بن زايد آل نهيان; נולד ב-25 בינואר 1948) הוא נשיא איחוד האמירויות הערביות והאמיר של אבו דאבי. אאל נהיאן נחשב לאחד המנהיגים הערבים הבולטים ביותר, ובשנת 2013 דירגו המגזין פורבס במקום ה-33 ברשימת 100 האנשים המשפיעים בעולם. הונה של משפחת אאל נהיאן מוערך בלמעלה מ-150 מיליארד דולר.

חו ג'ינטאו

זהו שם סיני; שם המשפחה הוא חו. חוּ גִ'ינְטָאו (胡锦涛;‏ פין-יין: Hú Jǐntāo; ‏נולד ב־21 בדצמבר 1942) הוא פוליטיקאי סיני, שכיהן כנשיא הרפובליקה העממית של סין בשנים 2003–2013 וכמזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של סין בשנים 2002–2012.

טורקמנבאשי

בטורקמנית: "אבי הטורקמנים"

האם התכוונתם ל...

טורקמנבאשי (עיר)

טוּרקְמַנבָּאשֵי (בטורקמנית: Türkmenbaşy) היא עיר בטורקמניסטן, על גדות הים הכספי (בצידו הצפוני של מפרץ הנקרא בשמה) והיא עיר הנמל היחידה במדינה זו. העיר נקראה עד 1920 קיזיל סו (מילולית: מים אדומים), בתקופת האימפריה הרוסית והשלטון הסובייטי נקראה קרסנובודסק (ברוסית: Красноводск, שם שגם הוא נגזר מ"מים אדומים"). ב-1993 קרא לה נשיא טורקמניסטן ספרמורט ניאזוב על שם כינויו הרשמי טורקמנבאשי, אבי הטורקמנים. כיום משמשת העיר כמרכז הכלכלי והאדמיניסטרטיבי לאזור התיירות והנופש המתפתח, אוואזה, 16 ק"מ של רצועת חוף ובה בתי מלון ושירותי תיירות.

טורקמניסטן

טורקמניסטן (בטורקמנית: Türkmenistan נהגה: טירקמנית'טאן, ברוסית: Туркмения) היא מדינה השוכנת בחלק המרכזי של יבשת אסיה. בעברה היא הייתה חלק מברית המועצות (ונקראה באותה תקופה "הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של טורקמניסטן") והיא הפכה למדינה עצמאית ב-27 באוקטובר 1991. אוכלוסייתה מונה כ-5,231,422 בני אדם (2015).

רוב תושבי טורקמניסטן הם מוסלמים.

יחסי טורקמניסטן–צרפת

יחסי טורקמניסטן–צרפת הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין טורקמניסטן לבין הרפובליקה הצרפתית.

מנהיג עליון

מנהיג עליון מתייחס בדרך כלל לדמות בעמדת ההנהגה הגבוהה ביותר של ישות, קבוצה, ארגון או מדינה אשר בידו הסמכות, או שהוא כל-יכול בעמדת ההנהגה. בתחום הדת, המושגים "מנהיג עליון" או "שליט-על" מכוונים בדרך כלל לאל, או לממלא-מקום אל. בפוליטיקה, המושג "מנהיג עליון" מתייחס בדרך כלל לדמות כל-יכולה שסביבה נוהג פולחן אישיות, כמו הפיהרר אדולף היטלר בגרמניה הנאצית, הדוצ'ה בניטו מוסוליני באיטליה הפאשיסטית, הקאודיו פרנסיסקו פרנקו בספרד הרפובליקנית, המנהיג (ברוסית: Вождь בתעתיק: Vozhd) יוסיף סטלין בברית המועצות, מנהיג המהפכה עלי ח'מנאי באיראן, או המנהיג העליון של קוריאה הצפונית קים ג'ונג-און.

ניאזוב

ניאזוב או ניאזוף (רוסית: Ниязов, בוכרית: Ниёзов ניוזוב, טורקמנית: Nyýazow) הוא שם משפחה רוסי ומרכז אסייאתי הנפוץ באוזבקיסטן, קזחסטן, טג'יקיסטן, טורקמניסטן ובקרב יהודים בוכריים.

מקור השם ניאזוב הנו מן השפות הפרסית, הבוכרית והרוסית.

ניאז\נייאז פירושיו מפרסית או בוכרית הם: 1.מתנה, 2.משאלה או 3.מחילה.

הסיומת הרוסית "וב" (ов) מציינת של או בן של.

לשם קיימת הגרסה הנשית ניאזובה (Ниязова) המשומשת לרוב בארצות ברית המועצות לשעבר ועל ידי נשים בלבד.

האם התכוונתם ל...

נשיא טורקמניסטן

נשיא רפובליקת טורקמניסטן (בטורקמנית: Türkmenistanyň prezidenti) או טורקמנבאשי - אבי הטורקמנים (Türkmenbaşy) הוא ראש המדינה והעם בטורקמניסטן.

מעונו הרשמי של נשיא טורקמניסטן הוא הארמון הנשיאותי אוע'וזחאן שבאשגבאט. מאז 1992 נשיא טורקמניסטן הוא גם ראש הממשלה (בשנים 1991–1992 כיהן חאן אחמדוב כראש ממשלה ולאחר מינויו של ספרמורט ניאזוב לתפקיד הנשיא אוחד תפקיד הנשיא עם ראש הממשלה ונשיא המדינה הוא גם יושב ראש מועצת השרים וראש הממשלה).

עריץ

משטר עריצות הוא שלטון של אדם יחיד (עריץ) העומד בראש קבוצה מצומצמת יחסית שכופה את עצמה על השלטון ועולה בדרך כלל מתוך מצב של חוסר סדר במדינה. העריצות יוצרת סביבה מנגנוני הגנה שנאמנים לשלטון ותלויים בו, והשליט משתמש בהם כדי לזרוע טרור ופחד וכך להביא לצייתנות העם. לעריצות אין אידאולוגיה מסודרת, אך היא מתקיימת על ידי הפעלת מנגנונים פסיכולוגים רבי עצמה כשהעריצים מציגים את עצמם כמגנים על העם מפני סכנה קיומית שאורבת למדינה אותה השליט הודף, בניגוד למשטר טוטליטרי לעריצות יש תמיכה נמוכה מאוד בעם והעריץ משליט את עצמו בכוח ובעזרת תלות נפשית קשה מאוד: מצד אחד טרור ופחד, מצד שני העריץ לכאורה מגן על העם מפני סכנה גדולה בהרבה אותה הוא יכול לעצור בשל כוחו הבלתי מוגבל. דוגמאות למשטרי עריצות בעבר ובהווה: קים ג'ונג-און בקוריאה הצפונית, מועמר קדאפי, בשאר אל-אסד, סדאם חוסיין, בניטו מוסוליני באיטליה, אדולף היטלר בגרמניה הנאצית, החונטה הצבאית במיאנמר, עומר אל-בשיר בסודאן, אלכסנדר לוקשנקו בבלארוס, רוברט מוגאבה בזימבבואה, ספרמורט ניאזוב בטורקמניסטן, אסלאם קרימוב באוזבקיסטן, אידי אמין באוגנדה, סלובודן מילושביץ' בסרביה החונטות הצבאיות בדרום אמריקה בשנות השבעים והשמונים.

לעריצות יש לעיתים קרובות אופי של משטר צבאי, והיא עולה מתוך מצבים של כאוס וחוסר סדר כדי להחזיק את המדינה ומבטלת את זכויות הפרט ואת זכויות האדם "באופן זמני" כדי להשיב את הסדר על כנו.

רוחנמה

רוחנמה ("ספר הנפש", מפרסית "נמה" نامه ספר או מכתב ,ומערבית "רוח" روح נפש) הוא ספר שנכתב על ידי הנשיא של טורקמניסטן, ספרמורט ניאזוב (שכינה עצמו "טורקמנבאשי"-אבי הטורקמנים), המתיימר לשלב הנחיה מוסרית ורוחנית, אוטוביוגרפיה והיסטוריה רוויזיוניסטית. רוב תוכנו של הספר מפוקפק או שנוי במחלוקת מבחינת דיוק העובדות המובאות בו.

הטקסט כולל סיפורים ופואמות רבות, כולל אלה של המשורר הסופי מגטימגולי פיראגי. כוונתו הייתה להוות מדריך רוחני לעם הטורקמני ולהוות הבסיס לאומנות והספרות שם. הרוחנמה הוכנס לתרבות הטורקמנית בהדרגה, אך בהמשך קריאתו נכפתה על האזרחים, עד שבקיאות בספר הפכה לתנאי להחזקת משרות ציבוריות וקבלת רישיון נהיגה במדינה וללימוד מוכנו הוקדשה כל תוכנית הלימודים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.