ספרית מעריב

ספריַּת מעריב הייתה הוצאת ספרים עברית במדינת ישראל. ההוצאה נוסדה באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 ברחוב קרליבך בתל אביב על ידי עיתונאים בעלי העיתון "מעריב" בראשות עזריאל קרליבך. בשנות פריחתו של העיתון נמנתה "ספרית מעריב" עם הוצאות הספרים הגדולות בישראל. בשנות ה-80 של המאה ה-20 עברה ההוצאה לקבוצת הד ארצי שבבעלות מעריב החזקות.

בדצמבר 2002, במסגרת צעדי התייעלות של "הד ארצי", פוטרו רוב עובדי ספרית מעריב[1] ונחתם חוזה בינה ובין הוצאת כתר ספרים לפיו תספק כתר לספרית מעריב שירותי הפקה, ייצור, לוגיסטיקה ושיווק בעוד ספרית מעריב תמשיך לעסוק בענייני התוכן, בפרסום ויחסי ציבור כמערכת עצמאית וכותריה ימשיכו לשאת את לוגו ספרית מעריב[2][3].

החל מ-27 בדצמבר 2012 כתר היא הבעלים של ספרית מעריב, שחדלה להתקיים כישות עצמאית[4].

Sifriyat mmariv logo
לוגו ההוצאה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שירי לב-אריפוטרו רוב עובדי ספרית מעריב, באתר TheMarker‏, 3 בדצמבר 2002
  2. ^ רותם שטרקמן, כתר תהיה קבלן משנה של ספרית מעריב, באתר הארץ
  3. ^ שי שלו, ‏נמרודי מתייעל: העביר את ניהול ספרית מעריב לידי הוצאת כתר, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2002
  4. ^ אודות כתר ספרים
אביטל ענבר

אביטל ענבר (נולד ב-29 בספטמבר 1944) הוא סופר, מתרגם, עתונאי ומבקר מסעדות ישראלי.

אידה פינק

אידה פִינְק (11 בינואר 1921 - 27 בספטמבר 2011) הייתה סופרת ישראלית שכתבה בשפה הפולנית. זוכת פרס ישראל לסיפורת לשנת 2008.

אילן בכר (עיתונאי)

אילן בָּכָר (נולד ב-5 באוגוסט 1953) הוא עיתונאי וסופר ישראלי.

אילן כפיר

אילן כפיר (נולד ב-1943) הוא עיתונאי בעיתונים "מעריב", "ידיעות אחרונות" ו"חדשות", סופר ומו"ל של עיתונים בשפה הרוסית.

אקלים

אקלים הוא אוסף של מאפיינים מטאורולוגיים, ובעיקר טמפרטורות ומשקעים, הקובעים את סיווגו של אזור גאוגרפי מסוים מבחינת מזג האוויר השורר בו לאורך השנה. מקור השם הוא מהמילה היוונית "klima" שפירושה זווית (של פגיעת קרני השמש בקרקע).

הגורמים העיקריים המשפיעים על האקלים באזור מסוים הם קרבה או ריחוק מגופי מים גדולים, הגובה מעל פני הים, וקו הרוחב.

אריה חשביה

אריה חשביה (15 בספטמבר 1931 - 19 בדצמבר 2015, ז' בטבת תשע"ו) היה סופר, עיתונאי ומתרגם ישראלי.

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה מדינה רומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה. האימפריה הרומית נוצרה כתוצאה מהחלפת השלטון הרפובליקני ברומא העתיקה, והיא היוותה את השלב השלישי והאחרון בהתפתחות הציוויליזציה של רומא העתיקה; קדמו לה הרפובליקה הרומית (509 לפנה"ס - המאה ה-1 לפנה"ס) והמלוכה הרומית (המאה ה-8 לפנה"ס - 509 לפנה"ס). האימפריה הרומית התאפיינה בצורת ממשל אוטוקרטית ובשטחים רחבי הידיים אותם כבשה באירופה, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון.

ישנם כמה אירועים המקובלים על ההיסטוריונים כנקודת המפתח למעבר בין הרפובליקה לקיסרות, בהם: מינויו של יוליוס קיסר לדיקטטור בשנת 44 לפנה"ס, קרב אקטיום (2 בספטמבר 31 לפנה"ס), והחלטת הסנאט להעניק לאוקטביאנוס את תואר הכבוד אוגוסטוס (ב-4 בינואר 27 לפנה"ס).

את התפשטותה החלה רומא העתיקה עוד בימי הרפובליקה, אך היא הגיעה לשיאה בימיו של הקיסר טראיאנוס, כאשר חלשה על שטח של כמעט 6 מיליון קמ"ר. בימי שלטונו של הקיסר הבא, הדריאנוס, נוהגים רבים לראות את ימי שיא עצמתה ושגשוגה התרבותי של האימפריה. מורשתה של האימפריה הרומית ניכרת בשפה, דת, ארכיטקטורה, פילוסופיה, משפטים והממשל באומות רבות ברחבי העולם עד עצם היום הזה.

לקראת אמצע המאה השלישית נקלעה האימפריה הרומית למשבר קשה עקב אי יציבות שלטונית, איומים צבאיים מחוץ לאימפריה וקשיים כלכליים. בסוף המאה הצליח הקיסר דיוקלטיאנוס לייצב את האימפריה, אך שיטת השלטון שהנהיג ב-293, הטטרארכיה, שחילקה את הנהגת האימפריה בין ארבעה שליטים שותפים, רמזה כבר על התפרקותה העתידית של האימפריה. ב-324 איחד הקיסר קונסטנטינוס שוב את האימפריה תחת שלטון של קיסר יחיד. הוא אף העביר את בירת האימפריה מרומא לקונסטנטינופוליס (ביזנטיון) שבפתח מיצר הבוספורוס. ב-395 הוריש הקיסר תיאודוסיוס הראשון את האימפריה לשני בניו, שקיבלו כל אחד מחצית האימפריה. כך נוצרו שתי ישויות: האימפריה הרומית המערבית שבירתה רומא, והאימפריה הרומית המזרחית שבירתה קונסטנטינופול.

הקיסרות הרומית המערבית התפוררה בהדרגה בלחץ פלישות העמים הברבריים, ורומא איבדה את שליטתה על רוב שטחיה. בשנת 476, כאשר הקיסר האחרון רומולוס אוגוסטולוס הודח על ידי אודואקר, היא חדלה להתקיים. הקיסרות הרומית המזרחית, או כפי שהיא מכונה בפי היסטוריונים מודרניים, הקיסרות הביזנטית, התקיימה עד לשנת 1453 עם כיבוש קונסטנטינופול על ידי האימפריה העות'מאנית בהנהגתו של מהמט השני. עם מותו של הקיסר הביזנטי האחרון, קונסטנטינוס האחד עשר, בקרב על העיר חדלה להתקיים גם הקיסרות הרומית המזרחית.

הנדסה אזרחית

הנדסה אזרחית הוא תחום רחב של ההנדסה העוסק בתכנון, בתכן ובביצוע של מבנים ומערכות לצורכי התעשייה, הציבור והפרט.

המשימות האופייניות שהמהנדסים האזרחיים עוסקים בהן בעבודתם ההנדסית, כוללות מבנים ובניינים רבי קומות, מבני דיור ותעשייה, דרכים, שדות תעופה, נמלים, מתקני אנרגיה, גשרים, סכרים, ניצול משאבי מים, הידרולוגיה ומבנים הידרולוגיים, כבישים ומחלפים, אספקת מים וביוב והיבטים של ניהול הבנייה.

המושג הנדסה אזרחית הוא מושג עתיק שבא להבדיל בין ההנדסה הצבאית שעסקה בפיתוח ובנייה של ביצורים ואמצעי לחימה משוכללים להנדסה שעוסקת במטרות אזרחיות.

חסידות אלעסק

חסידות אלעסק הייתה חסידות גליציאנית. אבי החסידות היה רבי חנוך העניך מייער, חתנו של רבי שלום רוקח מבעלז. נכון לתש"ע, מכהנים מצאצאי השושלת באדמו"רות סטניסלב ואלעסק. חסידות נוספת מגזע זה היא חסידות סאסוב.

יהושע ביצור

יהושע ביצור (14 בינואר 1926 - 1 ביולי 1988) היה עיתונאי ופובליציסט, כתב וראש מערכת "מעריב" בירושלים.

יהושע בר-יוסף

יהושע בר-יוסף (29 במאי 1912 - 7 באוקטובר 1992) היה סופר עברי, מחזאי, מבקר ועיתונאי ישראלי. חתן פרס ביאליק לספרות יפה (1984).

יונתן נתניהו

סא"ל יונתן "יוני" נתניהו (13 במרץ 1946, י"א באדר ב' ה'תש"ו - 4 ביולי 1976, ו' בתמוז ה'תשל"ו) היה קצין בצנחנים, מפקד סיירת מטכ"ל, מעוטר עיטור המופת. נתניהו נהרג במהלך מבצע אנטבה לשחרור בני ערובה ממטוס אייר פראנס שנחטף לאנטבה שבאוגנדה. בעקבות מותו הוענק למבצע השם "מבצע יונתן".

כיתור הארמייה השלישית של מצרים

כיתור הארמייה השלישית של מצרים הייתה פעולה התקפית של צה"ל בחזית מצרים בשלהי מלחמת יום הכיפורים. במהלך הלחימה כיתרה אוגדה 162 של צה"ל את הארמייה השלישית המצרית. הפעולה הביאה למתיחות גבוהה בין ארצות הברית וברית המועצות, ובשלב מאוחר יותר להתקרבות מדינית בין מצרים וארצות הברית.

מייק אלדר

מיכאל "מייק" אלדר (נולד ב-26 במרץ 1946) הוא אלוף-משנה לשעבר בחיל הים, היסטוריון וסופר. ספריו, בהם גם ספרי ילדים, עוסקים בעיקר בחיל הים ובצה"ל.

סטיבן הוקינג

סטיבן ויליאם הוקינג (באנגלית: Stephen William Hawking;‏ 8 בינואר 1942 – 14 במרץ 2018) היה אסטרופיזיקאי ותאורטיקן אנגלי, ששימש כפרופסור באוניברסיטת קיימברידג'. מחוץ לקהילה המדעית הוא התפרסם בעיקר בזכות ספרו "קיצור תולדות הזמן" ("A Brief History of Time"), ספר מסוגת המדע הפופולרי, המתאר את התפתחות היקום למן המפץ הגדול.

צילה אלעזר

צילה אלעזר (נולדה ב-28 במאי 1942) היא מתרגמת ישראלית, העוסקת בתרגום ספרי פרוזה ועיון מאנגלית לעברית.

רומן גארי

רומן גארי (בצרפתית: Romain Gary;‏ 8 במאי 1914 – 2 בדצמבר 1980), נודע גם בשם העט אמיל אז'אר, היה סופר, במאי קולנוע, דיפלומט, וטייס קרב צרפתי, ממוצא יהודי-ליטאי.

שפת גוף

שפת גוף היא מכלול של הבעות פנים, תנועות ותנוחות גופניות, הנעשות בדרך כלל באופן בלתי-מודע ובלתי-רצוני, ומשקפות תחושות ורגשות של האדם (או בעל החיים) העושה אותן.

תמר אבידר

תמר אֲבידר (1930 – 9 בפברואר 2016) הייתה עיתונאית וסופרת ישראלית.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.