ספריית הוותיקן

ספריית הוותיקןלטינית: Bibliotheca Apostolica Vaticana), היא הספרייה של הכס הקדוש הממוקמת בקריית הוותיקן. זו אחת מהספריות העתיקות בעולם, המכילה את אחד האוספים המשמעותיים של טקסטים היסטוריים.

ספריית הוותיקן
Bibliotheca Apostolica Vaticana
Melozzo da Forlì 001
מיקום קריית הוותיקן, קריית הוותיקןקריית הוותיקן
קואורדינטות 41°54′17″N 12°27′16″E / 41.904722222222°N 12.454444444444°E
https://www.vaticanlibrary.va
(למפת קריית הוותיקן רגילה)
Vatican Library at Rome (2422195108)
ספריית הוותיקן תמונה משנת 1912

היסטוריה

מומחים מחלקים את היסטוריית הספרייה האפיפיורית לחמישה חלקים:

  • לפני ארמון לטארן - ימי ראשית הספרייה, המתחיל מימי הכנסייה הקדומים ביותר, ונגמר בהעברת הספרייה לארמון הלטארן, ארמון האפיפיורים באימפריה הרומית. רק מספר זעום של כתבי יד שרדו מתקופה זו.
  • ארמון לטארן - כאשר כתבי יד אוכסנו בארמון לטארן. תקופה זו נמשכה עד המאה ה-13, בתקופת האפיפיור בוניפקיוס השמיני.
  • אביניון. בתקופה זו הייתה צמיחה אדירה באוסף כתבי היד והתיעודים, שנשמרו על ידי האפיפיורים שגרו בדרום צרפת בעיר אביניון, בין תקופת בוניפקיוס השמיני ל-1370, אז שבו האפיפיורים לרומא.
  • לפני הוותיקן - משנת 1370 עד שנת 1447, הספרייה הייתה מפוזרת ברחבי רומא, אביניון ומקומות אחרים.
  • הוותיקן - תקופה המתחילה בשנת 1448 כאשר הספרייה הועברה לקריית הוותיקן ועד לימינו.

יסוד ספריית הוותיקן

האפיפיור ניקולאס החמישי ייסד את הספרייה בוותיקן בשנת 1448, על ידי שילוב של 350 קודקסים יווניים, לטינים ועבריים, אותם ירש מאבותיו, עם האוסף הפרטי שלו ורכישות גדולות נוספות, ביניהם של כתבי יד מהספרייה הקיסרית של קונסטנטינופול.

כאשר הספרן הראשון של ספריית הוותיקן עשה רשימה של הספרים בשנת 1481, הספרייה החזיקה בערך 3,500 פריטים, מספר שמשמעותו היא שהספרייה הייתה הגדולה ביותר בעולם המערבי באותה תקופה. בערך בשנת 1587, הפקיד האפיפיור סיקטוס החמישי בידי האדריכל דומיניקו פונטנה, תכנון של מבנה חדש לספרייה, אשר נמצא בשימוש עד היום. הספרים הוצגו על מדפים, אלהם היו כבולים.

ירושות ורכישות

ספריית הוותיקן הועשרה בכמה רכישות וירושות במהלך השנים. ב-1623, ספריית רוזנות היידלברג (ספריית פאלאטינה), שהכילה כ-3,500 כתבי יד, נתרמה לספריית הוותיקן על ידי מקסימילייס הראשון, דוכס בוואריה, בתודה לתמרון הפוליטי החכם שעשה האפיפיור גרגורי החמש עשרה, שתמך בו בהתמודדותו מול מועמדים פרוטסטנטים על מושב בבית הנבחרים. 39 מתוך כתבי היד של היידלברג נשלחו לפריז ב-1797, והוחזרו להיידלברג ב-1815. בנוסף ניתנה על ידי האפיפיור פיאוס השביעי מתנה של 852 כתבי יד נוספים בשנת 1816. מלבד אלה, כל שאר 2,609 כתבי היד של הרוזנות נמצאים בספריית הוותיקן עד היום.

ב-1657, כתבי יד של דוכסות אובינו שבאיטליה נרכשו על ידי הספרייה. כריסטינה מלכת שוודיה הסכימה לכך שספרייתה, שהייתה בעצם הספרייה השוודית המלכותית דאז, תהיה לחלק מספריית הוותיקן במותה ב-1689.

אחזקות נוכחיות

כיום, הספרייה מונה 75,000 כתבי יד לערך, ומעל ל-1.1 מיליון ספרים מודפסים, הכוללים בתוכם גם כ-8,500 אינקונבולה. ניתן גם לציין שלספריית הוותיקן יש כיום 803 כתבי יד עבריים עתיקים[1]. הארכיונים הסודיים של הוותיקן הופרדו מהספרייה בתחילת המאה ה-17 וכוללים 1500 כותרים.

בין הפריטים המפורסמים ביותר של ספריית הוותיקן נמנה הקודקס וטיקנוס (Codex Vaticanus, תרגום חופשי - מצחף הוותיקן), התנ"ך העתיק ביותר המוכר לנו כיום. הספר ההיסטוריה העתיקה של פרוקופיוס נמצא בספרייה ופורסם בשנת 1623.

מיתוס נפוץ הוא שספריית הוותיקן מחזיקה באוסף הפורנוגרפיה הגדול בעולם. טענה זו אינה נכונה. לספרייה יש מעט מאוד חומרים פורנוגרפים, רובם בתיקיית העתקים של העבודה על רשימת הספרים האסורים. ישנם גם מעט מאוד יצירות אומנות ארוטיות, אך פחות אף מזה מאז תקופת הרנסאנס.

ספריית הוותיקן היא ספרייה עיונית בנושאים כמו היסטוריה, חוק, פילוסופיה ותאולוגיה. הספרייה פתוחה לכל אחד המסוגל להראות את סגולותיו ולהסביר את הצורך המחקרי שלו להשתמש באוסף.

כתבי היד העבריים

בספרית הוותיקן נמצא אוסף כנראה הגדול בעולם של כתבי יד עבריים מתקופת הרנסאנס וימי הביניים. הוא מכיל אוסף של מעל 600 כתבי יד עבריים. כתבי היד מתפרסים על פני כל הספרות היהודית – תנ"ך, תרגום ופרשנות התנ"ך, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, מדרשי הלכה, מדרשי אגדה, מחזורים, קבלה ועוד.

כתב היד הקדום ביותר הוא מסוף המאה התשיעית או מתחילת המאה העשירית – זהו כתב היד של הספרא (כתב יד ותיקן 66) הנחשב לבכיר כתבי היד של הספרא. כתבי יד חשובים אחרים – כתב יד של התלמוד הירושלמי – ותיקן 133, המכיל את מסכת סוטה וכמעט כל סדר זרעים. נחשב לכתב היד השני בחשיבותו של הירושלמי (אחרי כתב יד ליידן).

כתב יד של הספרי – ותיקן 32 – בכיר כתבי היד של הספרי.

כתבי יד לכמעט כל מסכתות התלמוד הבבלי.

סקירה מקיפה של כתבי היד העבריים בספרייה בוצעה בשנת 2008 על ידי בנימין ריצ'לר ופרופ' מלאכי בית אריה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ארבעה מכתבי היד העבריים הנדירים הושאלו בשנת 2005 למוזיאון ישראל לרגל חגיגות ה-40 של המוזיאון.
1481

שנת 1481 היא השנה ה-81 במאה ה-15. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. באותה תקופה הלוח הגרגוריאני עוד לא היה קיים, ולכן שנה זו קיימת בלוח היוליאני בלבד. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח היוליאני.

VIAF

בקרת זהויות בינלאומי וירטואלי (באנגלית: Virtual International Authority File; ראשי תיבת VIAF) הוא אוסף של בקרת זהויות בינלאומי של אישים או ישות אחרת שמוכל בגופי בקרת זהויות אחרות, בעיקר ספריות לאומיות ומוזיאונים. העוצמה של ה־VIAF הוא במזהה יחיד שמחובר למזהים בספריות שונות ומאפשר במזהה אחד להגיע להרבה אוספים של האובייקט. ה־VIAF הוא וירטואלי ומאפשר גם ליחידים להגיע למזהה באופן עצמאי דרך האינטרנט.

אינקונבולה

אינקונבולה (מלטינית incunabulum, וברבים incunabula, מילולית "חיתולים" ובהשאלה "עריסה", "ערש", "השלבים הראשונים של החיים") הוא כינוי כללי לספרי הדפוס הראשונים, שנדפסו משנת 1445 ועד שנת 1500.

בתקופה בראשיתית זו של הדפוס נדפסו באירופה כ-30,000 ספרים, חוברות, עלונים ודפים בודדים. הספרים נדפסו ב-18 לשונותיה העיקריות של אירופה. מתוכם נדפסו כ-250 ספרים עבריים. ספרי האינקונבולה הם נדירים מאוד ומשום כך יקרים מאד. הם נחשבים פריטים יוקרתיים באוספי ספרים, הן באוספים פרטיים והן באוספים ציבוריים. אספנים וציידי ספרים עתיקים מוכנים לשלם הון תועפות עבור ספרי האינקונבולה, וספרי הערש העבריים בכללם. קטלוג אינקונבולים בינלאומי מקוון של כל הספרים שנדפסו במאה ה-15 נערך ומנוהל על ידי הספרייה הבריטית.

ארמון האפיפיור

ארמון האפיפיור (באיטלקית: Palazzo Apostolico) בקריית הוותיקן, הוא מקום מגוריו הרשמי של האפיפיור.

בזיליקת פטרוס הקדוש

הבזיליקה האפיפריורית של פטרוס הקדוש (בלטינית: Basilica Sancti Petri), ידועה רשמית באיטלקית כ-Basilica Papale di San Pietro in Vaticano או בפשטות בזיליקת פטרוס הקדוש היא המבנה המרכזי של קריית הוותיקן. בזיליקת פטרוס הקדוש היא מבנה הדת הנוצרי הגדול בעולם, ויכול להכיל בתוכו עד כ-60,000 איש. היא ידועה כ"כנסיית האם" של הנצרות הקתולית ונחשבת לאחד האתרים הקדושים ביותר לנצרות. היא תוארה כ"בעלת מקום ייחודי בעולם הנוצרי" וגם כ"גדולה מכל כנסיות העולם הנוצרי". במסורת הקתולית, היא מקום קבורתו של פטרוס הקדוש, שהיה אחד משנים עשר השליחים של ישו ולפי המסורת גם הבישוף הראשון של רומא ולכן גם הראשון בשושלת האפיפיורית.

המסורת ומספר ראיות היסטוריות אומרות כי קברו של פטרוס הקדוש ממוקם ממש מתחת למזבח של הבזיליקה. מסיבה זו, רבים מהאפיפיורים נקברו בבזיליקת פטרוס הקדוש משחר התקופה הנוצרית.

בזיליקת פטרוס הקדושה היא אתר צליינות ידוע, בשל הפולחן הדתי המבוצע בה וכמו כן גם בשל ההקשרים שלה להיסטוריה הדתית הנוצרית. הקשרים לאפיפיוריות, לקונטרה-רפורמציה, וקשריה עם מספר אמנים ידועים, שהידוע שבהם הוא מיכלאנג'לו. כמבנה ארכיטקטוני, הבזיליקה ידועה כמבנה הגדול ביותר של תקופתה. בניגוד לאמונה הרווחת, הבזיליקה אינה קתדרלה, מאחר שאינה מקום מושבו של בישוף. מעמדה הכנסייתי המדויק הוא בזיליקה אפיפיורית.

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20. הדפוס מפורסם בעיקר בזכות מהדורת התלמוד הבבלי שהוציא לאור בשנים תר"ם–תרמ"ו (1880–1886), המשמשת יסוד לכל הדפסות התלמוד הבבלי עד היום.

הארכיונים הסודיים של הוותיקן

הארכיונים הסודיים של הוותיקן (בלטינית: Archivio Segreto Vaticano), הממוקמים בקריית הוותיקן, מכילים מאגר של כל הפעולות המרכזיות של הכנסייה הקתולית, כמו כן גם מסמכים דיפלומטיים והסכמים וחוזים של הכס הקדוש, ושאר מסמכים שנאספו לאורך השנים. הם גם כוללים מסמכים היסטוריים העוזרים להבין את ההיסטוריה של העולם המערבי.

הארכיונים הסודיים של הוותיקן הופרדו מספריית הוותיקן במאה ה-17 בהוראת האפיפיור פאולוס החמישי, ונשארו סגורים לקהל הרחב, עד סוף המאה ה-19.

המכון לתצלומי כתבי יד עבריים

המכון לתצלומי כתבי היד העבריים (באנגלית: Institute of Microfilmed Hebrew Manuscripts) נוסד בשנת 1952, כחלק מחזונו של ראש ממשלת ישראל דאז, דוד בן-גוריון. מנהלו הראשון היה פרופ' נחמיה אלוני.

כיכר פטרוס הקדוש

כיכר פטרוס הקדוש (באיטלקית: Piazza San Pietro) ממוקמת מול בזיליקת פטרוס הקדוש, בכניסה לקריית הוותיקן. הכיכר עוצבה על ידי ג'ובאני לורנצו ברניני בשנים 1656–1667 תחת פיקוחו של האפיפיור אלכסנדר השביעי. במרכזה ניצב אובליסק בגובה 25 מטרים שהובא ממצרים בשנת 37 לספירה בפקודת הקיסר קליגולה והוצב בכיכר בשנת 1585. הכיכר, שיכולה להכיל עד 400,000 איש, מוקפת משני עבריה באכסדרות עמודים מעוגלות. כל אכסדרה כוללת 4 שורות של עמודים דוריים ותקרה כדי להגן מפני הגשם והשמש.

התכנון שביצע האדריכל ברניני יצר כיכר אליפטית בעלת מבנה של זרועות החובקות את המאמינים עם האכסדרות. תכנון הכיכר נעשה מתוך הבנה של נקודת המבט של מי שעומד מול הכנסייה, על מנת ליצור תחושה שהכיכר הרבה יותר גדולה מכפי שהיא באמת.

הכיכר היא דוגמה קלאסית לאדריכלות הבארוק. תכנון הכיכרות בתקופת הבארוק התאפיין בכך שקודם כל תוכננה צורת החלל של הכיכר ולאחר מכן תוכננו הדפנות אשר מגדירות את החלל.

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל. המוזיאון שוכן בגבעת רם בירושלים והוא אחד המוזיאונים הגדולים במזרח התיכון. במוזיאון רשומים כחצי מיליון חפצי אמנות המשקפים את תרבויות העולם; מצויים בו אוספים בתחומי הארכאולוגיה, האתנוגרפיה, היודאיקה, האמנות הישראלית ואמנות העולם ותערוכות מתחלפות.

אבי המוזיאון ומייסדו הוא טדי קולק, אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה ולימים ראש עיריית ירושלים, שגם הביא למוזיאון תרומות של אוספים חשובים מהעולם. אדריכלי המוזיאון הם אל מנספלד ודורה גד. המוזיאון נפתח בחודש מאי 1965. המוזיאון פועל תחת חברה מעורבת בבעלות בחלקים שווים של ממשלת ישראל, עיריית ירושלים, הסוכנות היהודית, אקדמיה בצלאל, האוניברסיטה העברית, בית הנכות בצלאל וקרן היכל הספר.

מוזיאוני הוותיקן

מוזיאוני הוותיקן (באיטלקית: Musei Vaticani) הם מתחם של מספר מוזיאוני אמנות וארכאולוגיה בוותיקן, המציגים את אוספי הכנסייה הקתולית. המוזיאון הוקם במאה ה-16 על ידי האפיפיור יוליוס השני. במוזיאון נמצאים גם הקפלה הסיסטינית וחדרי רפאל.

מנזר המצלבה

מנזר המצלבה (בגאורגית ჯვრის მონასტერი - ג'בְרִיס מונאסטֶרִי jvris monast'eri) הוא מנזר מבוצר השוכן בעמק המצלבה בירושלים, בין השכונות גבעת רם, רסקו ורחביה, בגובה 750 מטר מעל פני הים. מבנה המנזר הנראה כיום, נבנה במאה ה-11 על בסיס מבנה מהתקופה הביזנטית שנבנה במאה השישית. המנזר והכנסייה הם מהמבנים הבודדים ששרדו בירושלים בשלמותם מימי הביניים.

שמם של המנזר והכנסייה קשור למסורת הנוצרית שלפיה במקום גדל העץ שממנו הכינו הרומאים את הצלב עליו נצלב ישו. בערבית נקרא המנזר "אל-מצלבה" או "דיר א-צליב" - מנזר הצלב. המנזר נמצא כיום בבעלות הכנסייה היוונית אורתודוקסית, ומתגוררים בו ארבעה נזירים בלבד - שני גברים ושתי נשים.

מריאנו רמפולה

מריאנו רמפולה דל טינדרו (באיטלקית: Mariano Rampolla del Tindaro; ‏ 17 באוגוסט 1843 - 17 בדצמבר 1913) היה קרדינל, מזכיר המדינה של מדינת האפיפיור ופפאביל (מועמד לאפיפיורות) ב-1903, בחירתו על ידי הקונקלווה נדחתה באמצעות וטו אפיפיורי (Jus exclusivae) של פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה.

סיקסטוס הרביעי

סיקסטוס הרביעי (בלטינית: Sixtus IV‏; 21 ביולי 1414 - 12 באוגוסט 1484), אפיפיור מ-1471 עד מותו.

פאולוס החמישי

האפיפיור פאולוס החמישי (באיטלקית: Papa Paolo V) הוא קמילו בורגזה (Camillo Borghese;‏ 17 בספטמבר 1552 - 28 בינואר 1621) היה אפיפיור מה- 16 במאי 1605 ועד מותו.

קודקס ותיקנוס

קודקס ותיקנוס (Codex Vaticanus, בעברית - מצחף הוותיקן) הוא כתב-יד של הביבליה הנוצרית, הכולל את הברית הישנה בנוסח תרגום השבעים והברית החדשה בנוסח אלכסנדרוני.

גודל הדף הוא קוואטרו.

הקודקס נכתב במאה ה-4 בארץ ישראל או מצרים, ונשמר בספריית הוותיקן לפחות מאז 1475, שאז נזכר פעם ראשונה בתכתובת בין ארסמוס מרוטרדם לבין ספריית הוותיקן. רק בסוף המאה ה-19 הודפס עותק פקסימיליה של הקודקס. ב-1881 עשו וסקוט והורט שימוש בטקסט כאשר הוציאו את הברית החדשה ביוונית מקורית שלהם (The New Testament in the Original Greek).

אחת המסורות הקשורות בקודקס זה היא שאחרי התנצרותו של הקיסר קונסטנטינוס הוא הזמין את הספר מאוסביוס מקיסריה, העניק את הספר במתנה לכנסייה האורתודוקסית שבקונסטנטינופול שהפקידה אותו בידי הפטריארך האורתודוקסי של קונסטנטינופול, שם היה הספר עד מסע הצלב הרביעי, נבזז על ידי הצלבנים והועבר לידי הפטריארך הלטיני של קונסטנטינופול ובמאה ה-14 לספריית הוותיקן.

קלמנס האחד עשר

האפיפיור קלמנס האחד עשר (בלטינית: Clemens XI‏; 23 ביולי 1649 – 19 במרץ 1721) נולד כג'ובאני פרנצ'סקו אלבני (באיטלקית: Giovanni Francesco Albani) היה אפיפיור מ-23 בנובמבר 1700 עד מותו.

קריית הוותיקן

מְדִינַת קִרְיַית הוַותִיקָן (איטלקית:Città del Vaticano ; בלטינית: Status Civitatis Vaticanæ, בעברית תקנית: וטיקן), בקיצור הוותיקן, היא המדינה העצמאית הקטנה בעולם מבחינת שטחה - פחות ממחצית קמ"ר בתוך העיר רומא שבאיטליה, וכן מבחינת האוכלוסייה - כ-1000 נפשות. קריית הוותיקן היא הביטוי הטריטוריאלי לעצמאותו וריבונותו של הכס הקדוש (הממשלה האוניברסלית של הכנסייה הקתולית) והאפיפיור. קריית הוותיקן משמשת כמרכז הנצרות הקתולית בעולם, ובהתאם רוב התושבים הם אנשי דת קתולים.

רשימת האפיפיורים

האפיפיור עומד בראש הכנסייה הקתולית. המונח "אפיפיור" (בלטינית: papa) משמש בכנסייה הקתולית, בכנסייה היוונית האורתודוקסית ובכנסייה הקופטית כתיאור למנהיג הרוחני העליון. בימינו מתייחס התואר בדרך-כלל אל ראש הכנסייה הקתולית. התואר עצמו משמש בכנסייה הקתולית הרומית מאז כהונתו של סיריקיוס בסוף המאה הרביעית. מניין האפיפיורים הרשמי עומד על 265 או 266 אפיפיורים (תלוי אם מונים את האפיפיור הנבחר סטפנוס).

האפיפיור מחזיק גם בתארים נוספים כמו בישוף רומא, ממלא מקומו של ישו הנוצרי, יורשו של פטרוס הקדוש, נסיך השליחים, הפונטיף העליון של הכנסייה העולמית (הקתולית), פטריארך המערב, הפרימוס (ראשון) של איטליה, ארכיבישוף ובישוף מטרופוליטני של הפרובינקיה המקומית, ומשרת משרתי האל. מאז שנת 1929 תוארו הרשמי של האפיפיור במדינת הוותיקן, מחוץ לתפקידו הדתי, הוא הריבון.

את שמות האפיפיורים מקובל לתעתק ולהגות באופן שונה משפה לשפה. שמות האפיפיורים נלקחים ברוב המקרים מרשימה סגורה, ולכל שם צורת תעתיק והגייה שונה בשפות שונות. יוחנן פאולוס השני חתם את שמו בלטינית ioannes paulus, ושמו של קודמו בעל אותו שם, הקבור בכנסיית פטרוס הקדוש כתוב IOANNES PAVLVS, אבל באיטליה מכנים אותו Giovanni Paolo ("ג'ובאני פאולו"), בספרד - Juan Pablo ("חואן פבלו"), בצרפת - Jean Paul ("ז'אן פול"), באנגליה - John Paul ("ג'ון פול"), ובערבית - يحنّا بولوس ("יוחנא בולוס"). גם בעברית מקובל "לתרגם" את השם לגרסתו העברית, שהיא: "יוחנן פאולוס". בשמות אחרים, שאין מסורת הגייה מושרשת ביחס אליהם, מתבסס תעתיק השם על תוארם בשמם הרשמי וכללי התעתיק מלטינית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.