ספרייה לאומית

ספרייה לאומית היא ספריה המיועדת וממומנת על ידי הממשלה כדי לשרת את העם. מטרת הספרייה הלאומית היא שימור אוסף מקיף של התוצרים הספרותיים של האומה כולה, כולל פרסומים של הממשלה עצמה. מרבית הספריות הלאומיות אחראיות גם על בנייתה של ביבליוגרפיה לאומית וחלקן משמשות כמאגרים חוקיים של עבודות המוגנות בזכויות יוצרים, שנוצרו באותה מדינה [1].

מטרות ספרייה לאומית

התפקידים והיעדים המדויקים של הספרייה הלאומית אינם אחידים ומשתנים ממדינה למדינה. בדרך כלל מופקדות ספריות אלו גם על יצירת ביבליוגרפיה לאומית, איסוף חומר שנוצר מחוץ למדינה ונוגע אליה, תיעוד ושימור אוצרות תרבות חשובים וכו'. מרבית הספריות הלאומיות אינן מאפשרות גישה לאוספים לציבור הרחב אלא רק לחוקרים מוכרים. במספר מדינות (כמו ניו זילנד וישראל) זכאי כל אדם לגישה לאוספים (למעט פריטים נדירים).

גופים משולבים

בחלק מהמדינות הספרייה הלאומית היא גוף עצמאי, אך במדינות שונות משולבת פעילותה כספרייה לאומית עם מטרות נוספות. לעיתים משולבת עם הספרייה הלאומית פעילות הארכיון הלאומי (כגון במצרים וקנדה), ספריית הפרלמנט (כגון ספריית הקונגרס בארצות הברית[2] וספריית הדיאט הלאומית ביפן) או זו של אוניברסיטה (כמו בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בישראל). לעיתים נוצרת הפרדה בין גופים אלו לאחר זמן (לדוגמה, הספרייה הבריטית נפרדה מהמוזיאון הבריטי ב-1973).

חובת הפקדה

על מנת לאפשר שימור ואיסוף כל המידע המפורסם במדינה, קיימת במדינות רבות "חובת הפקדה חוקית". במדינות רבות חייבות מכוח החוק כל הוצאות הספרים להפקיד עותק אחד מכל ספר שמפורסם בספרייה הלאומית. במדינות שונות, כדוגמת ארצות הברית, אין חובת הפקדה, אך ההפקדה מהווה תנאי לקבלת הגנה על זכויות יוצרים, כך שלמעשה גם במדינות אלו מרבית הספרים המודפסים מגיעים לספרייה הלאומית.

שיתוף פעולה בינלאומי

במסגרת מטרתן של הספריות הלאומיות לשמר את הידע והתרבות של אותה מדינה, פועלות הספריות הלאומיות ל"יצוא" אותו ידע למדינות אחרות באמצעות החלפה ומשלוח של ספרים בין ספריות.

ספריות לאומית לפי נושא

ישנם ספריות לאומיות המוקדשות לנושאים בודדים, כגון: הספרייה הלאומית לרפואה של ארצות הברית, הספרייה הלאומית לחקלאות של ארצות הברית או הספרייה הלאומית למדע של הודו.

גלריה

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ODLIS Online Dictionary for Library and Information Science
  2. ^ התפקיד הרשמי של ספריית הקונגרס הוא להוות ספרייה של הקונגרס של ארצות הברית. דה פקטו היא גם משמשת כספרייה לאומית, יחד עם עוד 3 ספריות לאומיות רשמיות: הספרייה הלאומית לחינוך של ארצות הברית, הספרייה הלאומית לחקלאות של ארצות הברית והספרייה הלאומית לרפואה של ארצות הברית.
בית אוסף ספרים אשר למונטיפיורי

בית אוסף ספרים אשר למונטיפיורי הייתה ספרייה שפעלה במשך כשנתיים בירושלים. הספרייה הוקמה ב-1875 על ידי אנשי "חברת תפארת ירושלים" המשכילית, ונסגרה בעקבות התנגדותם העזה של אנשי היישוב הישן השמרנים.

הספרייה נוסדה בי"ד בטבת תרל"ה (1875) על ידי "חברת תפארת ירושלים", ששמה לה למטרה להפיץ תרבות והשכלה בקרב היישוב היהודי בירושלים. את ההשראה להקמת הספרייה ציינו המקימים בקריאתו של הרב יהושע העשיל לוין, שקרא 3 שנים קודם לכן לפתיחת ספרייה לאומית לעם היהודי בירושלים. כמו כן ציינו המקימים את תמיכתו של הרב הראשי לארץ ישראל, אברהם אשכנזי, שהתפרסמה בעקבות הקריאה הנ"ל.ספרייה זו הייתה רשמית "ספריית חברים" אך שימשה בפועל מעין ספרייה ציבורית. והיא עסקה גם בפעולות תרבות, כך הוטל על חבריה למשל להתכנס כל יום לשיעור לימוד בתלמוד, תנ"ך ודקדוק בבית הספרייה. עדכונים בנוגע לספרייה התפרסמו בקביעות בעיתון החבצלת, אשר עורכו ישראל דוב פרומקין היה בין מקימיה.הספרייה הנציחה את שמו של סר משה מונטיפיורי כאות כבוד לתמיכתו ביישוב היהודי בירושלים, מתוך תקווה שהוא יתמוך בה כלכלית בעתיד. ואכן בעיתון "הצפירה" מתאריך 19 בפברואר 1875 מודיע העורך כי מונטיפיורי תרם סך של 5 לירות שטרלינג עבור הספרייה. כמו כן מודיע העורך כי בתיאום עם אליעזר הלוי, נאמן ביתו של מונטיפיורי, הוחלט להנציח את אשתו המנוחה, יהודית, ובעקבות כך שונה שם הספרייה ל"בית אוסף ספרים אשר למשה ויהודית מונטיפיורי".הספרייה, שהחזיקה לא רק ספרות תורנית אלא גם ספרות לא תורנית, כמו את ספרי יוסף בן מתתיהו וספרי הרמח"ל, שהיו שנויים-במחלוקת בקרב בני היישוב הישן, וייתכן שאף ספרות קראית (לפי טענת אנשי היישוב היישן – אולם הדבר הוכחש על ידי מייסדי הספרייה), היוותה סלע-מחלוקת עז בפולמוס ההשכלה שנסוב בקהיליית היישוב הישן בירושלים, במסגרת מחלוקת זו, הפיצו אנשי היישוב הישן, ובראשם הרב שמואל סלנט, את דיבת הספרייה כהיותה מקום לספרי כפירה, וכי היא משמשת כ"בית מדרש לרבנים", ובהמשך אף הכריזו בכל בתי הכנסת האשכנזיים בשם בית הדין של הפרושים כי חל איסור לפקוד את בית הספרים. סיבה נוספת להתנגדות היישוב היישן, היא טענתם שמשיכת תרומות לספרייה, ובכלל זה תרומות ממונטיפיורי, תפגע באיסוף הכספים לקיום תושביה העניים של ירושלים. וכאשר נודע כי מונטיפיורי תרם 5 לירות שטרלינג עבור הספרייה, קיבלה ההתנגדות אופי מוחשי עוד יותר. בי"ג באדר תרל"ה שלח מונטיפיורי למייסדי הספרייה כי יסירו את שמו מבית אוסף הספרים, בעקבות פניית הרבנים אליו; ומאז נקרא בית הספרים רק בשם הסתמי "בית אוסף הספרים".

את דבר החרם על הספרייה תיאר סר סמואל מונטגיו באמצע שנת 1875 בפני ועד שלוחי הקהילות בלונדון, במסגרת סקירתו את היישוב היהודי בירושלים, והוא מספר כי הקנאים גרמו לסגירת הספרייה, אולם בפועל הספרייה המשיכה לפעול בשלב זה. סקירות על בית הספרים ועל ספרים חדשים שנוספו הופיעו באופן קבוע בכתב העת "החבצלת" עד לאמצע שנת 1876.

הספרייה סגרה את שעריה כעבור פחות משנתיים מהיווסדה, עקב התנגדות היישוב הישן ומפאת חוסר תקציב.

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי מטעם מדינת ישראל המופקד על שמירת אוצרותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי. הספרייה ממוקמת בירושלים, בירת ישראל, ורשומים בה מעל לחמישה מיליון פריטי דפוס וארכיון. הספרייה שוקדת על שמירת עותקים מכל ספר המודפס באופן מסחרי במדינת ישראל, ובנוסף היא אוספת יצירות הקשורות למדינת ישראל, ליהדות ולמזרח התיכון, הכוללים ספרים, כתבי עת, מפות, כתבי יד, יצירות אודיו וחומרי אפמרה.

ניהול הספרייה, שנוסדה ב-1892 על ידי ארגון בני ברית, היה נתון שנים רבות בידי האוניברסיטה העברית כנאמן, ולא בידי גוף ציבורי לאומי. בעקבות קבלת "חוק הספרייה הלאומית", הוגדרה הספרייה רשמית כ"ספרייה לאומית" (עד קבלת החוק היא הייתה ספרייה לאומית רק דה פקטו). ב-23 ביולי 2008 שינתה הספרייה הלאומית את מעמדה לחברה לתועלת הציבור. בשלב ראשון הייתה חברה-בת של האוניברסיטה העברית והחל מ-1 בינואר 2011 נמצאת בבעלות משותפת של מדינת ישראל והאוניברסיטה העברית.

הספרייה הלאומית לחינוך של ארצות הברית

הספרייה הלאומית לחינוך של ארצות הברית (באנגלית: National Library of Education) היא ספרייה לאומית המוקדשת לנושאי החינוך ומשמשת גם בתור ספרייה ציבורית ומרכז מידע למשאב עיקרי החינוך.

הספרייה הוקמה בשנת 1994, אך ראשיתו של האוסף שלה הייתה כבר בשנת 1872.

הספרייה מספקת אוספי דפוס ושירותי מידע לציבור, כמו גם לקהילת החינוך וגופים ממשלתיים אחרים על התוכניות הנוכחיות וההיסטוריות בחינוך. בנוסף ישנם בספרייה גם פעילויות ופרסומים של משרד החינוך האמריקאי.

אוסף הספרייה כולל מסמכים ורשומות של ממשלת ארצות הברית בנושאי החינוך וכולל מסמכים בתחומים הקשורים לכך כגון: חוקים, מדיניות ציבורית, עניינים עירוניים, סוציולוגיה, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, ומידענות.

הספרייה ממוקמת במשרדי מחלקת החינוך של ארצות הברית בוושינגטון הבירה.

הספרייה הלאומית לחקלאות של ארצות הברית

הספרייה הלאומית לחקלאות של ארצות הברית היא ספרייה לאומית המוקדשת לחקלאות ואחת מספריות המחקר הגדולות בעולם. הספרייה היא אחת מחמש הספריות הלאומיות של ארצות הברית. היא ממוקמת בבלטסוויל, במדינת מרילנד על יד וושינגטון הבירה. הספרייה נוסדה בשנת 1862 על ידי הנשיא אברהם לינקולן ויש בה למעלה מ-4 מיליון ספרים. בנוסף, הספרייה משמשת גם בתור מרכז מידע לאומי לחקלאות וגינון.

בשנת 1962 עברה הספרייה אל המכון למחקר חקלאי של ארצות הברית במרילנד והוגדרה בתור "ספרייה לאומית" על ידי שר החקלאות דאז אורוויל פרימן. בשנת 2000 הוחלט לקרוא לספרייה על שם הנשיא לינקולן, מייסדה.

הספרייה הלאומית לרפואה של ארצות הברית

הספרייה הלאומית לרפואה של ארצות הברית היא ספרייה לאומית בבתסדה, ארצות הברית, המוקדשת לרפואה. הספרייה ממוקמת בתוך המכון הלאומי לרפואה של ארצות הברית במדינת מרילנד, בסמוך מאוד אל וושינגטון הבירה, והיא גם הספרייה הגדולה ביותר בעולם המוקדשת לרפואה.

הספרייה כוללת אוספים הכוללים מעל שבעה מיליון ספרים, כתבי עת, דו"חות טכניים, כתבי יד רפואיים, מיקרופילמים, תצלומים ותמונות במדעי הרפואה וגם מספר יצירות עתיקות ונדירות ביותר.

הספרייה הוקמה בשנת 1836 על ידי קצין הרפואה הראשי של צבא ארצות הברית. בשנת 1862 נפתחו בסמוך אליה המוזיאון לפתולוגיה והמוזיאון הלאומי לרפואה. בשנת 1956 עברה הספרייה מידי משרד ההגנה של ארצות הברית לידי משרד הבריאות האמריקאי. בשנת 1962 עברה הספרייה אל המכון הלאומי לרפואה במרילנד והוגדרה כספרייה לאומית.

הספרייה הלאומית לתחבורה של ארצות הברית

הספרייה הלאומית לתחבורה של ארצות הברית (באנגלית: National Transportation Library) היא ספרייה לאומית המוקדשת לתחבורה. הספרייה היא אחת מתוך 4 ספריות לאומיות בארצות הברית המוקדשות לנושאים שונים, בנוסף לספריית הקונגרס המשמשת הספרייה הלאומית הראשית של ארצות הברית.

הספרייה ממוקמת בוושינגטון הבירה - בירת ארצות הברית תחת חסותם של הלשכה לסטטיסטיקה של תחבורה (BTS) שהוא חלק ממנהל המחקר וחדשנות בטכנולוגיה (RITA). הספרייה הוקמה בשנת 1998, ומוזגה עם ספריית משרד התחבורה ב-2008.

הספרייה כוללת למעלה מ-200,000 כותרי דפוס, 500 כתבי עת ועוד 100 מאגרי מידע מקוונים באינטרנט. בין אוספי הספרייה מידע על תחבורה קרקעית וימית, ומגוון רחב של נושאי אוספים מיוחדים על דרכי תחבורה. בספרייה ישנו גם אוסף דיגיטלי רחב בנושא ייעוץ משפטי הקשור לנושאי תחבורה.

הספרייה הלאומית של אוסטרליה

הספרייה הלאומית של אוסטרליה (באנגלית: National Library of Australia) היא ספרייה לאומית והספרייה הגדולה באוסטרליה. הספרייה הוקמה על פי "חוק הספרייה הלאומי של אוסטרליה" (National Library Act), והיא אחראית מכוחו:

נכון לשנת 2017 באוספי הספרייה הלאומית האוסטרלית 6,928,238 פריטים.

הספרייה הלאומית של איראן

הספרייה הלאומית של איראן (בפרסית: سازمان اسناد و کتابخانه ملی ایران) היא ספרייה לאומית הממוקמת בטהראן, בירת איראן. הספרייה הוקמה ב-1937 ואגפים שלה פזורים ברחבי העיר טהראן. בשנת 1979 צורף לה "המרכז לפיתוח הספר" ובשנת 1999 נכנס גם "ארגון התיעוד התרבותי" תחת חסות הספרייה. בשנת 2002 התווסף גם "הארכיון הלאומי של איראן".

לפני פתיחתה היו קיימות ספריות אחרות שמלאו תפקיד דומה אך באופן בלתי רשמי. כך למשל פעלה ספריית "מכללת דאר אל-פונון" החל משנת 1851. בשנת 1899 הוקמה ספרייה נוספת שנקראת בשם "הספרייה של האומה" בטהראן.

משנת 2004 מקיימת הספרייה הלאומית של איראן קשרי חליפין עם ספריית הקונגרס בארצות הברית: הספריות מעניקות זו לזו ספרים שראו אור באיראן ובארצות הברית כדי להגדיל ולשפר את אוספיהן.בראש הספרייה עומד, החל משנת 2014, רזא סאלחי אמירי, המכהן גם כשר התרבות וההכוונה האסלאמית.

הספרייה הלאומית של אירלנד

הספרייה הלאומית של אירלנד (באנגלית: National Library of Ireland או NLI; אירית: Leabharlann Náisiúnta na hÉireann) היא ספרייה לאומית השוכנת בדבלין, אירלנד.

הספרייה נמצאת בתחום אחריותו של השר לאמנויות, ספורט ותיירות. הספרייה אינה משמשת כספריית השאלה אלא כספריית עיון בלבד, וניתן לעיין בה ללא תשלום בחומר רב הקשור לאירלנד ולתרבותה, כספרים, מפות, כתבי יד, עיתונים, כתבי עת ותצלומים. בספרייה כשמונה מיליון פריטים והיא מכילה שני חדרי עיון: חדר מרכזי לספרים וחדר עיון בכתבי יד ובו גם אפשרות לעיון ממוחשב בכתבי יד של ג'יימס ג'ויס, שלא ניתן לעיין בהם עצמם עקב צורכי אבטחה ושימור.

באחריות הספרייה הארכיב הלאומי לתמונות של אירלנד, השוכן ברובע טמפל בר, ובו חדר עיון נפרד, וכן גם ארכיב של כתבי עת, והמרכז למספרי סדרון תקני בינלאומי (ISSN) של אירלנד. כמו כן שוכן בה המשרד הגנאלוגי, המשמש גם כרשות האירית להרלדיקה.

הספרייה הוקמה ב-1877 בעקבות חקיקת חוק המוזיאונים לאמנות ומדע של דבלין. ב-1881 הוחלט כי הספרייה תנוהל על ידי מועצה בת 12 נאמנים: שמונה מתוכם ימונו על ידי "החברה המלכותית של דבלין", גוף שהוקם כדי לקדם נושאים כאמנות ומדע באירלנד, וארבעה על ידי הממשלה. לאחר הפיכת אירלנד למדינה עצמאית עבר ניהול הספרייה בין גופים שונים, עד שב-2005 הפכה לגוף אוטונומי.

הסופר ג'יימס ג'ויס נהג לבלות שעות רבות בספרייה הלאומית בעת לימודיו באוניברסיטה, והוא מיקם בה את אחד מפרקי יצירתו יוליסס, "סקילה וכריבדיס".

הספרייה הלאומית של בהוטן

הספרייה הלאומית של בהוטן (בדזונגקה: Druk Gyelyong Pedzö འབྲུག་རྒྱལ་ཡོངས་དཔེ་མཛོད།) היא ספרייה לאומית ממוקמת בעיר טהימפהו, בירת בהוטן. מטרת הספרייה היא לשמר ולקדם את המורשת התרבותית ודתית של בהוטן.

הספרייה הלאומית של הודו

הספרייה הלאומית של הודו היא ספרייה לאומית, אחת מתוך 3 ספריות ציבוריות בעלות שם דומה בקולקטה, הודו. הספרייה היא הגדולה ביותר בהודו עם אוסף של 2.2 מיליון ספרים ונמצאת תחת חסותו של משרד התיירות והתרבות של ממשלת הודו. הספרייה הוקמה בשנת 1836 על ידי השלטון הבריטי בהודו בשטח של 30,000 דונם ומשמשת בתור מאגר הספרים הגדול ביותר בעולם של תושבי הודו ומחוץ לה.

הספרייה עברה כמה וכמה גילגולים עד שהפכה להיות הספרייה הלאומית של תושבי הודו. בתחילה שימשה בתור הספרייה הציבורית של קולקטה ולאחר מכן שמשה בתור הספרייה של השלטון הבריטי בהודו. באוספי הספרייה נמצאים מחלקות לפי השפות הרשמיות של הודו וכמה מחלקות בשפות זרות מחוץ להודו.

הספרייה הלאומית של יוון

הספרייה הלאומית של יוון ממוקמת באתונה, בירת יוון. הבניין תוכנן בסגנון נאו-קלאסי על ידי האדריכל הדני תאופיל פרייהר פון הנסן כחלק מטריגולוגיית מבנים נאו-קלאסיים, יחד עם האקדמיה הלאומית היוונית למדעים ועם אוניברסיטת אתונה. רעיון ייסוד ספרייה לאומית נהגה בשנת 1824 במאמר בעיתון "גריק כרוניקלס", שקידם את רעיונות תנועת ההפילהלניזם לעצמאות יוון. הספרייה נוסדה בשנת 1832.

באוספי הספרייה ישנם כיום 4,500 כתבי יד, אוסף תסריטים ועתיקות. במהלך השנים האחרונות הבניין לא תאם את הדרישות עבור הרחבה וקליטה של ספרים חדשים והתאמה לאמצעי הטכנולוגיה האחרונים ובשנת 2012 החלה הקמת מרכז סטאברוס ניארקוס , שאמור להכיל גם את הספרייה הלאומית. המרכז נחנך ב-2016 ונכון ל-2018 תהליך העברת הספרייה אליו טרם הסתיים.

הספרייה הלאומית של ספרד

הספרייה הלאומית של ספרד (בספרדית: Biblioteca Nacional de España, תעתיק לעברית: ביבליוטיקה נסיונל דה אספניה) היא ספרייה לאומית, אחת מתוך שתי ספריות לאומיות, הספרייה הלאומית השנייה משמשת את חבל "קטלוניה". הספרייה היא גם אחת הספריות הגדולות בעולם ואחת הגדולות ביותר בשפה הספרדית. הספרייה ממוקמת בשדרת רקולטוס בסמוך לפלאסה דה קולון.

הספרייה נוסדה על ידי המלך פיליפ החמישי במדריד, בירת ספרד בשנת 1712 תחת השם: "ארמון הספרייה הציבורית" ושימשה גם כספרייה של ארמון המלך. בשנת 1836 עברה הספרייה לרשות ממשלת ספרד. בשנת 1896 נפתחה מחדש בבניין הנוכחי כיום ובשנת 1931 שופץ אולם הקריאה כדי שיוכל להתאים עבור תלמידים וסטודנטים. במהלך מלחמת האזרחים של ספרד הוחרמו 500,000 ספרים על ידי החונטה הצבאית ששלטה במדינה. במהלך שנות ה-50 שופץ והורחב הבניין כדי שיוכל לקלוט כמויות גדולות של ספרים ובין השנים 1986 ועד שנת 2000 שופץ הבניין והורחב כדי שיוכל לשמש גם עבור מכוני מחקר ותיעוד.

הספרייה הלאומית של צרפת

הספרייה הלאומית של צרפת (בצרפתית: Bibliothèque nationale de France, בראשי תיבות: BnF) היא ספרייה לאומית וגם הספרייה החשובה ביותר בצרפת. יש לה מעמד חוקי של מוסד ציבורי. פעילותה נעשית במספר אתרים, שהמרכזי בהם הוא "אתר פרנסואה-מיטראן" שנמצא בגדה השמאלית, ברובע ה-13 של פריז.

אוסף הספרייה מוערך ב-13 מיליון פריטי דפוס וספרים. הספרייה מוכרת גם הודות לספריות המקוונות שלה, בעיקר ספריית גאליקה (Gallica) וכן אירופיאנה (Europeana). המסמכים שמועלים לאתרים הם בצורת תמונות, על פי רוב, אולם הם טקסטואליים בעיקרם, במיוחד באתר אירופיאנה. זוהי אחת הספריות החשובות ביותר בעולם.

ספריות לאומיות

ספרייה לאומית הנה ספריה המיועדת וממומנת על ידי הממשלה כדי לשרת את העם. מטרת הספרייה הלאומית היא שימור אוסף מקיף של התוצרים הספרותיים של האומה כולה, כולל פרסומים של הממשלה עצמה. מרבית הספריות הלאומיות אחראיות גם על בנייתה של ביבליוגרפיה לאומית ורובן משמשות כספריות הפקדה של עבודות שנוצרו באותה מדינה.

ערך מורחב – ספרייה לאומית

רשימה זו מכילה את הספריות הלאומיות של מדינות ואזורים תלויים נוספים. למקצת המדינות יש יותר מספרייה לאומית אחת ויש מדינות בהן אין ספרייה לאומית רשמית ואחת או יותר מהספריות הגדולות ממלאות דה פקטו את תפקידי הספרייה הלאומית.

ספריות לאומיות של קולוניות, אוטונומיות ושטחים תלויים אחרים (גם אם הן נמצאות מעבר לים) מופיעות תחת המדינה השולטת בהן.

ספרייה

ספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), במטרה לשמר אותם ולאפשר שימוש יעיל בהם.

הספריות פועלות לשמר את הידע האנושי שהצטבר לאורך השנים ולאפשר למשתמשיהן לגשת בצורה יעילה לידע זה. חלק מהספריות משרתות את הציבור הרחב, במטרה להרחיב את הידע של הציבור בכללותו. ספריות אחרות מיועדות לאנשי מחקר ובעלי מקצוע הזקוקים למידע מקצועי לצורך עבודתם.

ספריית הקונגרס

ספריית הקונגרס (אנגלית: Library of Congress, ראשי תיבות: LOC) היא ספריית המחקר של הקונגרס של ארצות הברית, אשר משמשת בפועל כספרייה הלאומית של ארצות הברית, ואחת מהספריות החשובות והגדולות ביותר בעולם. הספרייה הבריטית בלבד גדולה ממנה.

סרייבו

סָרָיֶיבוֹ (בוסנית: Sarajevo) היא הבירה, והעיר הגדולה ביותר בבוסניה והרצגובינה ובפדרציה של בוסניה והרצגובינה, אחת משתי הישויות הפדרליות של בוסניה והרצגובינה לצד רפובליקה סרפסקה.

העיר היא אחת הערים החשובות בהרי הבלקנים, מאז נוסדה על ידי העות'מאנים בשנת 1461. בעיר נרצח הארכידוכס פרנץ פרדיננד מאוסטריה - האירוע שהוביל לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. כמו כן נערכו בעיר משחקי החורף האולימפיים של 1984.

סרייבו מהווה את קנטון סרייבו - אחד מעשרות הקנטונים של בוסניה והרצגובינה.

רשות ממשלתית

רשות ממשלתית או סוכנות ממשלתית היא ארגון המהווה חלק מהמנגנון הממשלתי של מדינה, אשר אחראי לפיקוח וניהול של תחומים ועניינים מסוימים. ישנו מגוון רחב של רשויות ממשלתיות, אשר אחראיות על מגוון תחומים; מספר דוגמאות לרשויות ממשלתיות הן:

בנק מרכזי, האחראי על המדיניות מוניטרית של המדינה ובידיו בדרך כלל הסמכות להדפסת כסף ולקביעת שער הריבית הבסיסית במשק

גופים סטטוטוריים העוסקים במאבק בסחר בסמים, ברגולציה בתחום ההגבלים העסקיים, ועוד

מוסד סטטיסטיקה ממשלתי של מדינה (כמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל)

ארכיון לאומי של מדינה (כמו ארכיון המדינה של ישראל)

ספרייה לאומית של מדינה (כמו הספרייה הלאומית של ישראל)

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.