ספרות תורנית

ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל. ספרי היסוד של הספרות התורנית הם כתבי הקודש היהודיים, הקרויים גם תורה שבכתב וידועים בראשי התיבות תנ"ך.

לתורה שבכתב התווספו ספרי יסוד שהעלו על הכתב את התורה שבעל-פה - המשנה, התלמוד, ובעקבותיהם פירושי רש"י ופרשנים נוספים, משנה תורה לרמב"ם ושולחן ערוך. ספרים תורניים רבים מספור נכתבו לאורך הדורות, וכולם נלמדים עד היום ומהווים חלק מרכזי בעולמו התרבותי של הציבור היהודי הדתי.

הספרות התורנית היא מרכיב עיקרי של ארון הספרים היהודי, הכולל גם ספרות בעלת זיקה הדוקה ליהדות שאיננה בגדר ספרות תורנית.

Jewish bookshelf
ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה
בית מדרש בתוך בית כנסת
ספרייה תורנית בבית מדרש

תורה שבכתב

המקרא או התנ"ך, המכונה במסורת היהודית "תורה שבכתב", הוא קובץ הספרים המהווים את כתבי הקודש היסודיים של היהדות. ספרי התנ"ך חוברו בתקופות שונות ועל ידי מחברים שונים. תהליך הקאנוניזציה של התנ"ך החל בתחילת תקופת בית שני והושלם סביב שנת 200 לספירה.

חלקי התנ"ך:

  • תורה: כל מצוות הדת היהודית מופיעות בתוך התורה. התורה פותחת בבריאת העולם ומסתיימת במותו של משה.
  • נביאים: קורות בני ישראל אחרי מותו של משה עד גלות בבל (נביאים ראשונים) ודברי נבואה לישראל ולאומות.
  • כתובים: מבחר כתבי חוכמה ומוסר.

ספרות חז"ל

כתיבת התורה שבעל פה

בתחילה, ההתפתחות לכדי "ספרות תורנית" (מעבר לספרי התנ"ך הכלולים בתורה שבכתב) הייתה בלתי אפשרית משום האיסור ההלכתי{{ראו תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס', עמוד ב': "דברים שבעל-פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב"}} לכתוב את התורה שבעל פה. אף על פי כן, בזמן הלימוד היו התלמידים מסכמים לעצמם ראשי פרקים על מנת לזכור לימודם. סיכומים אלו נקראו מגילת סתרים. עם זאת, על מנת להימנע מכתיבת תורה שבעל פה אחר הלימוד, נגנזו מגילות הסתרים כך שבשלב זה כללה הספרות התורנית רק את ספר התנ"ך.

המחשבה על כתיבת ספר הלכות החלה לאחר חורבן בית שני, כאשר החכמים נוכחו לדעת שהמצב הלאומי הקשה מקשה על הלומדים. החל מתקופת רבי עקיבא כבר הועברו קובצי הלכות בין החכמים ותלמידיהם, אך עד ימיו של רבי יהודה הנשיא (רבי) לא נכתבו הלכות כספר כולל ומפורסם. כאשר רבי הבין שהתקופה שעם ישראל ייוותר ללא שלטון עצמי תהיה ארוכה, הוא פסק שמותר לכתוב את התורה שבעל פה על מנת שלא תישכח מעם ישראל, וכתב את המשנה. חיבור זה כלל אמנם רק את יסודות הדברים בתמציות רבה, אך פתח את הדרך לכתיבת שאר ספרי תורה שבעל פה (שאמנם עד להמצאת הדפוס בדרך כלל נוסחו באותה דרך תמציתית).

חיבורי חז"ל

עם הזמן נוצרו חיבורים מקיפים, בעיקר בהלכה למעשה: התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי. נוסף לחיבורים הללו התחברו עם הזמן חיבורי אגדה והלכה נוספים כמדרשים, אך הספרים עדיין לא זכו לתפוצה רבה משום שעדיין לא הומצא הדפוס, ויצירת כתבי יד רבים הייתה כרוכה בעבודה רבה. כך אנו מוצאים לדוגמה בדברי רש"י במסכת ברכות שמצטט את התלמוד הירושלמי מספר הלכות גדולות, משמע שעדיין לא היו ברשותו כל כרכי התלמוד הירושלמי.

פירוש המקרא

פרשנות המקרא שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסופה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14. מאז, במשך תקופה של כמעט 400 שנה לא נכתבו כמעט ספרי פרשנות, ומה שנכתב היה ברובו פרשנות על רש"י או על הערות המסורה.

יצירת הפרשנות לתנ"ך התחדשה בתחילת המאה ה-17 עם פירוש אור החיים, והתגברה בעקבות תנועת ההשכלה והתגובות השונות לה. מאז הקמת מדינת ישראל התגבר מאוד העיסוק בתנ"ך, יצאו לאור מספר כתבי עת על התנ"ך (למשל, מגדים) ונכתבו פירושים רבים על התנ"ך ועיונים בו ובפרשניו, כדוגמת עיוניה של נחמה ליבוביץ והמפעל הגדול של "דעת מקרא".

רש"י

רבי שלמה יצחקי (רש"י) כתב במאה ה-11 את הפירוש הנודע ביותר לתורה. דרך פירושו של רש"י פונה במתכוון הן לקהל "עממי" והן לקהל תלמידי חכמים. הערה המבהירה את הקו שהנחה אותו בפירושיו מופיעה בדרך אגב בתחילת ספר בראשית: "יש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה ובשאר מדרשות, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו." כלומר, אין עניינו של רש"י להביא בפירושו אגדות ומדרשים, אלא ליישב קשיים המתעוררים בפסוקים.

על פירושו הגדול של רש"י לתורה נכתבו למעלה ממאה פירושים, שמחבריהם מכונים לעיתים "מפרשי רש"י".

פירוש התלמוד

הפירושים המפורסמים והנלמדים ביותר לתלמוד הם פירושו של רש"י, שנכתב במאה ה-11, והתוספות, שנכתבו בין המאה ה-12 למאה ה-14. עיון בפירושים אלה, שנדפסו כמעט בכל מהדורות התלמוד הבבלי, מהווה חלק אינטגרלי מלימוד התלמוד בישיבות גם היום.

ספרות הסוד

ספרות ההיכלות והמרכבה

ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים מיסטיים שחוברו כנראה בין המאה השנייה למאה החמישית לספירה בארץ ישראל. ספרות זו, כפי שכונתה על שם הדרישה במעשה המרכבה ובהיכלות האל, שאליהם מגיעים באמצעות המרכבה, היא התשתית המיסטית והמאגית הקדומה ביותר אחרי הספרים האפוקליפטיים. היא זו שברבות השנים תצמח ממנה הקבלה - העיונית והמעשית. מעשה הבריאה וחלוקת העולמות העליונים, ניהול העולם ומעשי כשפים, שמות המלאכים ושמותיו השונים של האל - אלה הנושאים העיקריים של תורת הסוד המופיעה בספרות המרכבה.

ספר יצירה

בסוף תקופת התנאים (מאה 2–3) חובר ספר יצירה. הספר טוען כי לכל אות מאותיות האלפבית משמעות סודית בשלושת תחומי הבריאה: האדם, הכוכבים והזמן. האותיות וצירופיהן הם החלק המחבר את המיסטיקה הקדומה עם האסטרולוגיה ועם המאגיה הקשורה בכוח הטמון באותיות, אותו כוח שבעזרתו יצר האל את העולם. תפיסה זו היא מולידת סיפורו של המהר"ל שיצר את הגולם בכוח האותיות שחרט על הטיט וכוח הלשון (השבעות סודיות) וכן של הקמעות הנושאים צירופי אותיות ושמות מלאכים והאל. "יורדי המרכבה" של אותה תקופה משתמשים בטכניקה המאגית לעלייה האקסטטית על ידי "לבישת השם" - טקס שבו מכשף השבט הקדמון לבש בגד שעליו רקומים שמות האלים.

ספר הזוהר

בסביבות 1280 ראה אור ספר הזוהר. למעשה, מורכב הספר משני תריסרי חיבורים, המבוססים על ספרי מיסטיקה יהודיים רבים שפורסמו בעבר, בהם גם ספרי סוד לא ידועים עד אותה תקופה. סודות עולם הספירות מצד אחד, וגורלם של היהודים מצד שני; האל הבורא והמתגלה, והאדם ביחסו אליו - אלה ציריו של האוסף הגדול הזה, המכיל חיבורים שונים שמתייחסים לצד הסודי של היהדות.

פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

ספרות המוסר

ספרים שנכתבו החל מימי הביניים שעיקרם חיזוק האמונה והכוונה לחיים יהודיים נכונים, בעלי תוכן ומשמעות, בפרט לאור המציאות הקשה בגלות (תיקון המידות). החל מן המאה ה-18 נוספו למגמותיה קריאה לצדק חברתי.

קובצי הלכות

אלפי ספרי הלכה נכתבו במהלך הדורות. ספרי ההלכה הבולטים חוברו על מכלול הלכות. חלקם, כמו ההלכות רב אלפס והשולחן ערוך, רק על מצוות הנוהגות בזמן הזה (בחוץ לארץ, להוציא מצוות התלויות בארץ). אחרים, כמו היד החזקה של הרמב"ם, על כל חלקי ההלכה או על מכלול נושאים.

ספרות השו"ת

שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) הוא מהתחומים הענפים והפוריים ביותר בספרות התורנית, בעיקר בנושאי ההלכה. השו"ת הוא מאגר של שאלות ותשובות הלכתיות, אשר נשאלו על ידי הציבור הרחב, ונענו על ידי רב אחד או קבוצה של רבנים. קיימים גם שו"ת בענייני אגדה וכדומה (שאינם נוגעים להלכה).

הספרות התורנית בעולם המודרני

המצאת הדפוס

עם המצאת הדפוס החלה תאוצה בהתפתחות הספרות התורנית. קלות התפוצה ומגוון האפשרויות לעומת הזמן שלפני התפתחות הדפוס עודדו כותבים רבים להעלות רעיונותיהם והגיגיהם על הכתב ולהוציא לאור בדפוס. מצד שני היכולת להוציא לאור ולהפיץ בצורה מהירה יותר הובילה לכתיבת ספרים בגיל צעיר יחסית. דבר זה הוביל לעיתים לחרטה על דברים שנכתבו ולפעמים אף בצורך בהגהות רבות. יש מהאחרונים שהתייחסו בגלל זה באופן שלילי להיתר לכל אחד להפיץ את ספרו, דבר שהוביל צורך בהסכמה רשומה על ידי תלמיד חכם מוכר על הדברים שנכתבו.

תקופת המיחשוב

התפתחות הטכנולוגיה עד לכדי אפשרות של אחסון מידע של ספרים שלמים הביאה לשיפור באחסון הספרות התורנית. דוגמאות למיזמים מקוונים כוללים את "פרויקט השו"ת" של אוניברסיטת בר-אילן. זהו המאגר האלקטרוני הגדול בעולם של ספרות תורנית, המכיל אוסף עצום של טקסטים של ספרות תורנית, מוקלדים ומוגהים במקצועיות. טקסטים אלה, המהווים את המורשת והמסורת היהודית, מקיפים למעלה משלושת אלפי שנות יצירה והגות תורניות - החל מהתנ"ך והתלמודים, הבבלי והירושלמי, ופרשניהם, המדרשים, זוהר, ספרי פסיקת הלכה (רמב"ם, טור, שולחן-ערוך) ונושאי כליהם, וכלה בספרי שו"ת - שאלות ותשובות הלכתיות. ספרי השו"ת שבמאגר מכילים למעלה משמונים אלף פסקי הלכה המשתרעים על פני תקופה של כאלף שנים מכל ארצות התפוצה היהודית. פסקי הלכה אלו, מהווים מקור מידע בלתי-נדלה, הלכתי, היסטורי, סוציולוגי, כלכלי וכדומה, על חיי העם היהודי לפזורותיו השונות. הגרסה המקוונת של פרויקט השו"ת כוללת מגוון של תכונות ואפשרויות מורחבות בתחום החיפוש, הניווט והקישוריות בין הספרים שבמאגרים השונים.

בדומה, פרויקט אוצר החכמה הוא ספריה וירטואלית בת 82,700 ספרי יהדות[1], מצולמים דף אחרי דף כצורתם המקורית, הספרייה כוללת ספרי יסוד רבים ורוב הספרים השימושיים ללומדים, כמו כן ספרים עתיקים ונדירים הרואים אור לראשונה מזה מאות שנים, מהדורות עתיקות של ספרים מפורסמים, מהדורת פקסמיליה של כתבי יד ודפוסים ראשונים, קנטרסים, כתבי עת וקבצים תורניים שיצאו לאור בהוצאה חד פעמית, אלפי ספרי יהדות חדשים בני דורנו. מדי שנה נוספים למאגר יותר מ-5,000 ספרים חדשים. ישנה גם גרסה מקוונת לאוצר החכמה המופעלת בפורמט של דמי מנוי (למעט מספר דפים ראשונים של כל ספר, הזמינים חינם).

פרויקט נוסף הוא מפעל "מקראות גדולות הכתר" של אוניברסיטת בר-אילן, בראשותו של פרופ' מנחם כהן שהוא גם זה שהגה אותו, מנהל אותו מזה 30 שנה, המהדיר והעורך המדעי שלו. במפעל זה פותחה תוכנה ייחודית לאחזור מידע "תלת ממדי" של טקסט, ניקוד וטעמים על הטקסט המקראי, וכמו כן אחזור מידע על המסורה, התרגומים ומגוון פרשני ימי הביניים. הטקסט המקראי הועלה על פי כתר ארם צובא ושוחזר באופן מדעי בחלקים החסרים של הכתר. הטקסט של התרגום הועלה הל פי כתבי היד התימנים המדויקים, והטקסט של המפרשים הועלה לאחר עבודה מדעית של סריקת מאות כתבי יד של מגוון פרשני ימי הביניים.

התועלת מאפשרויות אחסון מידע ממוחשב של ספרי ארון הספרים היהודי היא בעיקר יכולת חיפוש המידע בתוך הספרים לפי נושאים ומילים מבוקשים (מנוע חיפוש). האינטרנט הוסיף לתהליך אחסון המידע.

Talmud set
התלמוד הבבלי מספרי היסוד של הספרות התורנית

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Sefer HaPrenumerantn: Veg vayzer tsu prenumerirte Hebreishe sforim un zeyre hotmim fun 8,767 kehiles in Eyrope un Tsofn-Afrike. (New York: Library of the Jewish Theological Seminary and Ktav Publishing, 1975). xx, 384, xii pages.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נכון לפברואר 2017
אוצר החכמה

אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל מאה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי שעברו זיהוי תווים אופטי, שמאפשר אחזור מידע באמצעות מנוע חיפוש שמוטמע במערכת.

בגרסה 17.0 (חורף 2018/19) של המאגר ישנם 100,767 כותרים, קצב העדכון של המאגר עומד על כ-5,000 ספרים מדי שנה. המאגר מאפשר חלוקה של הספרים לפי קטגוריות, כמו: תנ"ך ופרשניו; משנה ומפרשיה; תלמוד בבלי ומפרשיו; תלמוד ירושלמי ומפרשיו; קבלה; מוסר; חסידות; היסטוריה; פולמוסים; כתבי עת; ספרי קהילות, ספרי יובל וספרי זיכרון. כתבי יד ודפוסים ראשונים.

המאגר נמכר במחיר מלא על גבי דיסק קשיח לשימוש לא מקוון, או בתשלום מנוי חודשי דרך אתר המאגר המקוון. המאגר מציע גם מנויים יומיים ודרכים שונות לשימוש בו. החיפוש באתר וכל הספרים זמינים לעיון חופשי במגבלת עמודים (נכון ל-2019 עד עמוד 40), דברי דפוס רבים כמו קונטרסים המופיעים במאגר זמינים לעיון חופשי בשלמותם בצורה זו.

המאגר פועל בשיתוף פעולה עם כמה מכוני הוצאה לאור תורניים מובילים וחלקם מציעים את ספריהם בתשלום נפרד כחלק מהמאגר. בין המכונים שספריהם נמצאים במאגר: יד הרב נסים, מוסד הרב קוק, מכון ירושלים, עוז והדר וקה"ת.

יוצר המאגר הוא ארז סלע, בעלי המאגר הם ארז ובשמת סלע.

לצד המאגר מפעילה מערכת אוצר החכמה פורום אינטרנט שבו מתנהלים דיונים בענייני ספרות תורנית, הלכה, היסטוריה יהודית וביוגרפיות של אישים רבניים.

דוד זריצקי

דוד זריצקי (ה'תרע"ד, 1914 - כ"ב בסיוון ה'תשל"ח, 27 ביוני 1978) היה עיתונאי וסופר חרדי עברי-יידי בולט, משורר, מסאי ועורך.

יהודה לייב פישמן מימון

הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (11 בדצמבר 1875 – 10 ביולי 1962; י"ג בכסלו תרל"ו – ט' בתמוז תשכ"ב) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.

יהושע מונדשיין

הרב יהושע מונדשיין (ט' בשבט ה'תש"ז, 30 בינואר 1947 - ב' בטבת ה'תשע"ה, 24 בדצמבר 2014) היה היסטוריון, ביבליוגרף, וחוקר חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט. עבד כספרן מומחה במחלקת כתבי-היד והארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.

יואל קטן

הרב יואל קטן (נולד בי"א בסיון תשט"ז, 21 במאי 1956) הוא מהדיר, עורך וחוקר ספרות תורנית.

יעקב דוד וילובסקי

הרב יעקב דוד וילובסקי (כונה הרידב"ז; ל' בשבט ה'תר"ה, 7 בפברואר 1845 - א' בתשרי ה'תרע"ד, 2 באוקטובר 1913) היה למדן ידוע ומחבר ספרי הלכה ופרשנות. שימש בין היתר כרב של סלוצק ושל צפת.

יצחק אייזיק מטירנא

רבי יצחק אייזיק מטירנא (? – סביבות ה'קפ"ה, 1425) מגדולי אשכנז בימי הביניים, מחבר "ספר המנהגים" שהשפיע מאוד על נוסח אשכנז המזרחי ועל ארחות יהדות מזרח אירופה לעתיד, כש'מנהגי המהרי"ל', ספר מנהגים לפי מנהגיו של המהרי"ל שהיה חברו של רבי יצחק אייזיק, השפיע על נוסח אשכנז המערבי ואורחות יהדות מערב אירופה.

ישראל דנדרוביץ

ישראל דַנדֶרוֹביץ (נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, חוקר תורני ומרצה בתחומי מחקריו, מתמחה בביאור התלמוד ירושלמי, מחבר ספרים ומאמרים, שהתפרסם בסוגת מאמרים תורנים פופולריים.

לוי גינצבורג

הרב פרופ' לואיס לוי בן יצחק גינצבורג (Louis Ginzberg;‏ 28 בנובמבר 1873, קובנא, האימפריה הרוסית – 11 בנובמבר 1953, ניו יורק) היה חוקר תלמוד אמריקאי נודע, ממנהיגיה של היהדות הקונסרבטיבית.

מאיר בניהו

מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית המזרחית, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.

מרדכי ברויאר

הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חתן פרס ישראל, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות" שניסתה להציע פשרה אמונית בין תורה מן השמים לקבלת ממצאי ביקורת המקרא.

מרדכי מרגליות

מרדכי מרגליות (מַרגוּליס, Margulies; כ"ח בתשרי תר"ע, 13 באוקטובר 1909 – 24 במרץ 1968) היה חוקר תלמוד, מדרש וספרות הגאונים, פרופסור בבית המדרש לרבנים באמריקה.

נחום רקובר

הרב פרופסור נחום רָקוֹבֶר (נולד בי"ד בחשוון תרצ"ג, 13 בנובמבר 1932 בירושלים) הוא פרופסור למשפטים המתמחה בחקר המשפט העברי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשס"ב, ובעל עיטור "יקיר ירושלים".

פרס הרב עובדיה יוסף לכתיבה הלכתית

הפרס לכתיבה הלכתית על שם הרב עובדיה יוסף הוא פרס הניתן בנושא הכתיבה ההלכתית. הפרס מחולק מטעם עיריית תל אביב-יפו.

פרס הרב קוק לספרות תורנית

פרס הרב קוק לספרות תורנית על שם הרב אברהם יצחק הכהן קוק הוא פרס הניתן בתחום הספרות התורנית על ידי עיריית תל אביב-יפו לזכרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל.

סכום הפרס עומד על 18000 ש"ח, והזוכים נבחרים בידי ועדה בת 5-7 חברים של עיריית תל אביב-יפו, שבה חברים גם נציגים של הרבנות הראשית לישראל ו/או הרבנות הראשית לתל אביב-יפו, מישיבת מרכז הרב ומאוניברסיטאות העוסקות בתחום.

הפרס ניתן החל משנת 1943 לעוסקים בתחום ספרות תורנית מקורית כמו פרשנות, חידושים ושאלות ותשובות וספרות מחקר וספרי עזר תורניים, כמו הוצאות מחדש של ספרי ראשונים, ספרי עזר, מחקרים ופילוסופיה דתית. הפרסים ניתנו על ספרים שיצאו ב-2–3 השנים שלפני שנת חלוקת הפרס. מטרת הפרס בחיזוק אלו העוסקים בכתיבת ובחקר ספרות תורנית. סכום הפרס נקבע על מאה לירות לשנה, בשנת 1944 הוכפל ל-200 לירות וב-1945 חולקו פרסים בשווי 400 לירות.

בשנת 1956 נבחר פרופ' שאול ליברמן לקבל את הפרס, על מהדורתו לתוספתא, אך בשל המחאה החרדית ארוכת השנים בעקבות עבודתו בבית המדרש לרבנים באמריקה המשתייך לתנועה הקונסרבטיבית, סירב אחד השופטים לחתום על חלוקת הפרסים לכל הזוכים, וחלוקת הפרס בוטלה. בשנת 1957 בקשו לחלק את הפרסים לזוכים מהשנה הקודמת ולאלו שנוספו עליהם, אולם בעקבות סירובו של הרב משולם ראטה לקבל את הפרס יחד עם ליברמן נדחה טקס חלוקת הפרס, עד שליברמן הודיע שויתר על הפרס.

פרס ירושלים

פרס ירושלים ניתן על ידי עיריית ירושלים בנושאים שונים. קיימים פרסים בנושא: ספרות (הניתן החל משנת 1963), ספרות תורנית, ארכאולוגיה, מפעל חיים ועוד.

בשנת 1998 הוחלט על הרחבת התחומים בהם מחולק הפרס, ועל מתן פרס דו שנתי מיוחד בתחום הפרוזה ובתחום השירה, כמו גם פרסים נפרדים בתחומים נוספים כגון חינוך, אזרחות טובה, ציור, פיסול ואדריכלות. ועדת מתן הפרס ממונה מחדש מדי שנה.

פרס ירושלים לספרות תורנית

פרס ירושלים לספרות תורנית הוא אחד מפרסי ירושלים המוענק בתחום ספרות תורנית לזכרם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל והרב יעקב משה חרל"פ.

ראובן מרגליות

הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 - ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה למדן, חוקר וספרן. חיבר למעלה מחמישים ספרים במגוון נושאים תורניים. מייסד ספריית הרמב"ם והספרן שלה במשך שנים רבות. חתן פרס ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית.

שאול ליברמן

הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התלמוד וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.

ארון הספרים היהודי
כתבי יסוד תורהתנ"ךמשנהתוספתאתלמוד (בבלי וירושלמי) • סידור ומחזור תלמוד בבלי
מדרשי הלכה (חז"ל) מכילתא דרבי ישמעאלמכילתא דרבי שמעון בן יוחאיספראספריספרי זוטאמכילתא דברים
מדרשי אגדה (חז"ל) מדרש רבהמדרש תנחומאפרקי דרבי אליעזרסדר עולםילקוט שמעוניאבות דרבי נתןתנא דבי אליהופסיקתא דרב כהנאפסיקתא זוטרתאמדרש שוחר טוב
ראשונים ואחרונים פירוש רש"י לתורהפירוש רש"י לתלמודמשנה תורההשגות הראב"ד) • תוספותספר הזוהרשולחן ערוךהגהות הרמ"א)
סוגות מדרשספרות האגדהספרות ההיכלות והמרכבהפרשנות למקראפרשנות למשנהפרשנות לתלמודשו"ת • ספרי חסידות • סיפורי חסידים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.