ספיחה תחילית

בבלשנות, סְפִיחָה תְּחִלִּיתלועזית: פְּרוֹתֵזָה או פְּרוֹסְתֵזָה), או סְפִיחַת הֶגֶה תְּחִלִּי, היא הוספה של צליל או הברה לפני מילה מבלי לשנות את משמעותה של המילה. בכך שונה הספיחה התחילית מן התחילית המוספית. הספיחה התחילית נוספת ביצירת מילים אשר מקורן בשפה קדומה יותר או בשפה זרה. במקרים רבים מקלה הספיחה התחילית על הגיית המילה הנפתחת בצרור עיצורים.

הספיחה התחילית הנפוצה ביותר בשפה העברית היא א' מקדימה (א' פרוסתטית). א' זו קיימת עוד מתקופת העברית המקראית, וישנן מילים אשר נכתבות עם הא' המקדימה ובלעדיה במקומות שונים במקרא. שתי דוגמאות לכך הן המילים "אתמול" ו"אצעדה":

שמות זרים אחרים, כמו המלך חשירש אשר הפך במקרא לאחשוורוש, נשאלו מן השפה הפרסית.

במשך הדורות שימשה הא' גם ביצירה של מילים שאולות, לרוב שמקורן ביוונית, לעיתים לאחר שהתגלגלה מן היוונית אל הערבית ומשם אל העברית. דוגמאות לכך הן המילים אצטדיון ואסכולה, אשר הד להיעדר הא' המקדימה במקור ניכר בגלגוליהן אל השפה האנגלית: stadium ו-school, בהתאמה. בתחילת המאה העשרים הייתה מקובלת בעברית הצורה "אספורט" במקום הצורה "ספורט" הנהוגה כיום.[1]

בערבית מופיעה גם כן אליף מקדימה בצורת הציווי בבניין فَعَلَ (בניין 1), בצורות העבר, הציווי והמקור בבניינים إِنْفَعَلَ (7), إِفْتَعَلَ (8), إِفْعَلَّ (9) ו-إِسْتَفْعَلَ (10) וב"עשרת השמות", קרי, עשר מילים המתחילות ב-إِ (إسم, إست, إبن ו-إبنة, إثنان ו-إثنتان, إمرؤ ו-إمرأة, إيمن الله ו-إيم الله). כאשר צורות אלה באות באמצע המשפט, הופכת ההמזה על האליף המקדימה מהמזת אל-קטע להמזת אל-וסל, והאליף הופכת להיות אות שותקת. כמו בעברית, גם מילים שאולות ושמות זרים עשו את דרכן אל הערבית תוך הוספת האליף המקדימה, לדוגמה שם הפילוסוף אפלטון, שם אשר התגלגל בצורה זו אל העברית.

בשפות הרומאניות נוספה e מקדימה למילים שבמקורן הלטיני מתחילות באות s ולאחריה עיצור. למשל, המילה status בלטינית הפכה ל-estado בספרדית ו-état או été בצרפתית. האנגלית, אשר שאלה מילים אלה, השמיטה את הספיחה התחילית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אספורט טופח בהצלחה רבה ובתחילתו על ידי הסתדרויות אחרות ואחראיות" (מסע לפולניה בשנת תרצ"ד, נחום סוקולוב)
א

א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי. מקור האות במילה "אֶלֶף" שמשמעה במקורות הוא "שור", ככתוב: "שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ" (דברים, ז', י"ג), וצורתה בכתב יד התפתחה מצורת ראש השור. בפי יהודי תימן נקראת האות בשם אַלַף.

א' היא אם קריאה עבור כל אחת מן התנועות, וכאם קריאה היא נכללת בארבע אותיות אהו"י. דוגמאות למילים שבהן א' מופיעה כאם קריאה: לקרַאת, רִאשון ושמֹאל. בכתיב מלא היא לעיתים משמשת לציון התנועה אַ (a) במלים לועזיות, למשל בשם מארי קירי.

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, א' נמנית עם ארבע האותיות הגרוניות: א', ה', ח', וע'. מבחינה פונולוגית היא מייצגת עיצור סדקי, סותם, אטום ‏(/ʔ/ ‏:IPA). כעיצור גרוני היא אינה מקבלת דגש חזק, ואולם במקרא ישנם ארבעה מקומות שבהן מופיעה נקודה כעין דגש באות א'. משערים שמדובר במעין מפיק שבא להדריך את הקורא להגות את העיצור כהלכה ולא להבליע אותו בתנועות שלפניו ולאחריו.

בקרב דוברי שפות שבהן לא קיימת הברה מקבילה להברת ח' עברית, מוחלפת לעיתים האות ח' באות א', מסיבה זו מוחלפת לעיתים גם ה' בא'. תופעה זו באה לידי ביטוי בתלמוד הירושלמי שנכתב בארץ ישראל ולשונו הושפעה מלשון יושבי הארץ דוברי היוונית, ולכן שמות כמו רב חנן בר אמי יופיעו בתלמוד הירושלמי בתור רב אנן בר אימי. מסיבה זו השתרש בספרות העברית השם אדריאנוס (ולא הדריאנוס) לקיסר הרומי "Hadrianus".

סטאדיון

סטאדיון או סטאד (ביוונית עתיקה: στάδιον') הייתה תחרות ריצה שהייתה חלק מהמשחקים האולימפיים ביוון העתיקה.

הסטאדיון הראשון הידוע לנו נערך בשנת 776 לפנה"ס, והזוכה בו היה קורואבוס (Κόροιβος) מהעיר אליס, שהיה האלוף האולימפי הראשון בהיסטוריה.המילה "סטאדיון" נלקחה מהשם של המבנה שבו התרחשו תחרויות הריצה (שמו של המבנה התקבל בעברית בצורה "אצטדיון"). אורכו של המסלול היה שונה ממקום למקום. באולימפיה אורכו היה כ-192 מטר. רוחבו של המסלול היה כ-30 מ'. בסטאדיון באולימפיה היו משתתפים בכל פעם כ-20 רצים. הסטאדיון נערך מקו הזינוק ועד עמוד שנקבע בקצה המסלול, כנקודה בולטת ובעלת ממד דתי-פולחני, כמו מצבה או מקדש. הסטאדיון היה נפתח בתקיעת חצוצרה של פקידים מיוחדים שניצבו בקו הזינוק, כדי לוודא שכל המתחרים מתחילים מאותה נקודה. פקידים נוספים נעמדו בסוף המסלול, כדי להחליט על הזוכה ולוודא שאיש לא מרמה. במקרה שלא הגיעו להכרעה, המירוץ היה מתחיל מחדש.

כיום בתחרויות ריצה הרצים מתחילים בתנוחת כריעה, אולם ביוון העתיקה תנוחת הפתיחה הייתה ידיים פשוטות קדימה. הריצה נערכה לרוב בעירום, כמו רוב המשחקים ביוון העתיקה, והמסלול היה עשוי לרוב עפר כבוש מסומן בקו אבנים.

תותב

תותב (מכונה גם פרותזה, מאנגלית: Prosthesis) הוא אביזר מכני התופס את מקומו הפיזי של איבר אשר חסר בגוף, ומבחינה תפקודית ממלא, באופן מלא או חלקי, את תפקידו של האיבר החסר.

תותב יכול להיות אביזר של טכנולוגיה מסייעת או אביזר של קוסמטיקה. תותב קוסמטי בא למלא פונקציה אסתטית בלבד והוא נראה, עד כמה שאפשר, כמו חלק הגוף שאבד (כדוגמת עין זכוכית שאינה מסיעת לראיה אלא רק משווה לאדם מראה חסר לקות). לעומת זאת, תותב שהוא אביזר טכנולוגיה מסייעת מתפקד עד כמה שאפשר כמו חלק הגוף שאבד אך עשויי להיראות שונה לחלוטין מהאיבר אותו הוא מחליף (כדוגמת יד תותבת שמאפשרת לאחוז בחפצים ונראית כמו צבת).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.