ספיאנצה – אוניברסיטת רומא

ספיאנצה – אוניברסיטת רומאאיטלקית: Sapienza – Università di Roma) הידועה באיטלקית בשם "לה ספיאנצה" היא אוניברסיטה ציבורית ברומא, בירת איטליה. זוהי האוניברסיטה הגדולה והעתיקה ביותר מבין שלוש האוניברסיטאות הציבוריות בעיר. ספיאנצה נוסדה בשנת 1303. באיטלקית המונח "ספיאנצה" פירושו "תבונה" או "ידע". בהתאם לדירוג אקדמי של אוניברסיטאות בעולם, ספיאנצה מדורגת בין 30 האוניברסיטאות הטובות באירופה, ולפי דירוג ה-World University Rankings האוניברסיטה דורגה במקום ה-62 בשנת 2013 בעולם,[1] אולם היא אינה מופיעה בדירוג האוניברסיטאות העולמי של הירחון "Times Higher Education".

ספיאנצה – אוניברסיטת רומא
Università degli Studi di Roma "La Sapienza"
Logo Sapienza 2006 - 3D
Borromini SantIvo
כנסיית אוניברסיטת ספיאנצה ברומא
מוטו Il futuro è passato qui (העתיד חלף כאן)
תאריך ההקמה 1303
סוג בתמיכה ממשלתית
רקטור לואיג'י פראטי
סטודנטים 147,000
מיקום רומא, איטליהאיטליה
קואורדינטות 41°54′12″N 12°30′57″E / 41.903333333333°N 12.515833333333°E
uniroma1.it
(למפת רומא רגילה)
Location map Italy Rome
 
ספיאנצה – אוניברסיטת רומא
ספיאנצה – אוניברסיטת רומא

היסטוריה

האוניברסיטה נוסדה בשם "לה ספיאנצה" בהכרזה של בולה אפיפיורית ב-20 באפריל 1303 על ידי האפיפיור בוניפקיוס השמיני, ונועדה לשמש בית מדרש ללימודי דת תחת חסות אוניברסיטת בולוניה ואוניברסיטת פדובה.

בולה אפיפיורית של האפיפיור אאוגן הרביעי מ-1431, הכירה בעצמאות המוסד, בסמכות מוריו, ובארבע הפקולטות שבו: משפטים, רפואה, פילוסופיה ותאולוגיה. האפיפיור אף קבע מס חדש על יין לצורך גיוס תקציב למוסד. ימי הזוהר של האוניברסיטה באו אל קיצם עם כיבוש רומא ב-1527 בידי כוחותיו של קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, אז נסגרה האוניברסיטה וחלק ממרציה נרצחו. ב-1534 שיקם האפיפיור פאולוס השלישי את האוניברסיטה.

משנות ה-50 של המאה ה-17 נודעה האוניברסיטה בשם "ספיאנצה", השם המלווה אותה עד היום. ב-1703 רכש האפיפיור קלמנס האחד עשר חלקת אדמה על גבעת ג'אניקולו, שם הקים גן בוטני ששמו יצא במהרה ברחבי אירופה.

ב-1870 חדלה האוניברסיטה מלהיות אוניברסיטה אפיפיורית והפכה לאוניברסיטה של בירת איטליה. ב-1935 הושלמה בניית הקמפוס החדש שלה ואליו קובצו כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בעיר. מאז אותה שנה ואילך נמצאת האוניברסיטה בפיקוח ממשלתי.

בין בוגרי האוניברסיטה מספר חתני פרס נובל, ביניהם אמיליו סגרה. הפיזיקאי אנריקו פרמי היה פרופסור באוניברסיטה.

נכון לעשור הראשון של המאה ה-21 יש באוניברסיטה 21 פקולטות בהן מעל 140,000 תלמידים. בספריית אלסנדרינה האוניברסיטאית שנבנתה ב-1670, מצויים כמיליון וחצי ספרים. לאוניברסיטה מספר רב של קמפוסים ברחבי העיר רומא, המרכזי שבהם - "הקריה האוניברסיטאית" (Città Universitaria), ששטחו מעל 400 דונם, נמצא סמוך לתחנת רומא טרמיני. לאוניברסיטה ארבעה קמפוסים מחוץ לתחומי העיר רומא, בצ'יוויטווקיה, לטינה, פומנציה, ובריאטי.

פקולטות

  • הפקולטה הראשונה לאדריכלות לודוויקו קוארוני
  • הפקולטה השנייה לאדריכלות ואלה ג'יוליה
  • הפקולטה למדעי התקשורת
  • הפקולטה לכלכלה
  • הפקולטה להנדסה
  • הפקולטה למדעי הרוח
  • הפקולטה למשפטים
  • הפקולטה לספרות ולפילוסופיה
  • הפקולטה ללימודי מתמטיקה, פיזיקה, ומדעי הטבע
  • הפקולטה הראשונה לרפואה ולכירורגיה
  • הפקולטה השנייה לרפואה ולכירורגיה
  • הפקולטה ללימודי המזרח
  • הפקולטה לרוקחות
  • הפקולטה לפילוסופיה
  • הפקולטה למדעי המדינה
  • הפקולטה הראשונה לפסיכולוגיה
  • הפקולטה השנייה לפסיכולוגיה
  • הפקולטה לסוציולוגיה
  • הפקולטה לסטטיסטיקה
  • הפקולטה להנדסת חלל
  • בית הספר ללימודי ספרנות וארכיברות

קישורים חיצוניים

‪‬

הערות שוליים

  1. ^ "http://cwur.org/top100.html". Center for World University Rankings. 2013. בדיקה אחרונה ב-17 ביולי 2013.
אמיליו סגרה

אמיליו ג'ינו סֶגְרֶה (באיטלקית: Emilio Gino Segrè‏, 1 בפברואר 1905 - 22 באפריל 1989) היה פיזיקאי יהודי איטלקי-אמריקאי. חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1959, יחד עם אוון צ'מברליין, על גילוי האנטיפרוטון.

אנריקו פרמי

אֶנְרִיקוֹ פֶרְמִי (באיטלקית: Enrico Fermi;‏ 29 בספטמבר 1901 – 28 בנובמבר 1954) היה פיזיקאי איטלקי-אמריקאי, הידוע בשל עבודתו בנושא התפרקות בטא, פיתוח הכור הגרעיני הראשון ופיתוח תורת הקוונטים. פרמי הוא חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1938.

אסקווילינו (רובע)

אסקווילינו (באיטלקית: Esquilino) הוא שמו של הרובע החמש עשר מבין רובעי העיר רומא בירת איטליה.

סמל הרובע מתאר עץ ושלושה הרים ירוקים על רקע כסוף.

עד שנת 1921 היו שטחי הרובע חלק מרובע מונטי. בשנה זו, בשל הגידול באוכלוסיית רובע מונטי הפך אסקווילינו לרובע נפרד.

ברובע ממוקמת כיכר ויטוריו אמנואלה השני וכן הכנסיות בזיליקת סנטה קרוצ'ה אין ג'רוזלמה, סנטה ביביאנה, סנטה מריה דל בואון איוטו, סנט אנטוניו די פדובה וסנט אאוזביו.

גבעת הקפיטולין

גבעת הקפיטולין או הגבעה הקפיטולינית (בלטינית: Mons Capitolinus. איטלקית:Campidoglio קמפידוליו ) היא גבעה הנמצאת בין הפורום לבין שדה מרס בעיר רומא.

הגבעה היא הגבוהה מבין שבע הגבעות של רומא, וברומא העתיקה היה ממוקם בראשה המקדש של השלשה הקפיטולינית: האלים יופיטר, יונו אשתו ומינרווה בתם.

דניאל בובה

דניאל בובה (איטלקית: Daniel Bovet‏; 23 במרץ 1907 – 8 באפריל 1992) היה פרמקולוג איטלקי יליד שווייץ, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1957.

בובה נולד בפלורייה שבשווייץ. הוא קיבל את הדוקטורט שלו מטעם אוניברסיטת ז'נבה בשנת 1929. באותה השנה עבר לצרפת ועבד במכון פסטר שבפריז עד 1947. לאחר מכן עבר לאיטליה.

בשנת 1957 זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, על גילוי תרופות מלאכותיות כגון אנטי-היסטמינים החוסמות פעילות אמינים שונים.

ב-1964 התמנה לפרופסור באוניברסיטת ססארי. בשנים 1969–1971 שימש כראש המועצה הלאומית למחקר ברומא. אחרי כן שימש כפרופסור באוניברסיטת רומא לה ספיאנצה. ב-1982 פרש לגמלאות.

דניאל בובה נפטר ברומא בשנת 1992.

הבחורים מוויה פניספרנה

הבחורים מוויה פניספרנה (מאיטלקית: I ragazzi di Via Panisperna) היו קבוצת מדענים צעירים ברומא, בהנהגת אנריקו פרמי. מקור כינויה של הקבוצה בשם הרחוב בו שכן המכון לפיזיקה בספיאנצה – אוניברסיטת רומא. הרחוב עצמו קרוי על שם המנזר מהמאה ה-14 סן לורנצו אין פניספרנה, השוכן כיום ברחוב.

הרוח החיה מאחורי הקבוצה היה סנאטור אורסו מריו קורבינו (Orso Mario Corbino), פיזיקאי, שר לחינוך ציבורי לשעבר, ומנהל מכון הפיזיקה בוויה פניספרנה. לקורבינו היה חלום להחיות את הפיזיקה באיטליה, שמאז התגליות הגדולות של אמדאו אבוגדרו ואלסנדרו וולטה כמעט ונעלמה. לשם כך מינה את אנריקו פרמי בסוף 1926 לראשות הקתדרה הראשונה של פיזיקה עיונית באיטליה. קורבינו פגש בפרמי לראשונה ב-1922, כשהאחרון קיבל תואר דוקטור בהיותו בן עשרים, והתרשם ממנו מאוד. משנת 1929 הקדישו פרמי וקורבינו את מאמציהם להפיכת המכון למרכז מחקר מודרני.

תחילה הביא פרמי למכון לפיזיקה פרנקו רזטי (Franco Rasetti) שאותו הכיר מלימודיו באוניברסיטת פיזה ואליהם הצטרפו אדוארדו אמלדי (Edoardo Amaldi), אוסקר ד'אגוסטינו (Oscar D'Agostino), אטורה מאיורנה (Ettore Majorana), ברונו פונטקורבו (Bruno Pontecorvo) ואמיליו סגרה (Emilio Segrè). כולם היו פיזיקאים, למעט ד'אגוסטינו, שהיה כימאי.

הגרסה הראשונה של מעבדת המחקר שלהם הוקדשה בעיקר לספקטרוסקופיה אטומית ומולקולרית; אחר כך הם פנו למחקרים ניסיוניים של גרעין האטום. בין כיווני המחקר: הפגזת חומרים שונים בנייטרונים, אותם השיגו על ידי הקרנת בריליום בקרינת אלפא שנפלטו מרדון, שהוא גז רדיואקטיבי ביותר ההופך למספר יסודות מלאכותיים יציבים רדיואקטיביים אפשריים. בחלק התאורטי איפשרו עבודותיהם של פרמי ומאיורנה את הבנת המבנה של גרעין האטום והכוחות הפועלים בו, הידועים כ"כוחות מאיורנה". בשנים 1933 ו-1934 הם פרסמו את התאוריה הבסיסית של קרינת בטא.

ב-22 באוקטובר 1934 הצליחה הקבוצה לגלות שמהירותם של נייטרונים המסוננים דרך פרפין יורדת והנייטרונים האיטיים יעילים הרבה יותר מהנייטרונים המהירים ביצירת תגובות גרעיניות מסוימות, תגלית שפתחה את הדרך לפיתוח הכור הגרעיני ומאוחר יותר לפיתוח פצצת האטום. על תגלית זו זכה אנריקו פרמי בפרס נובל לפיזיקה ארבע שנים אחר כך.

מ-1935 ואילך החל הקבוצה להתפזר, ורוב חבריה היגרו. היו לכך כמה סיבות: הפשיזם, חוקי הגזע באיטליה, האיום של מלחמת העולם השנייה הקרבה, ומותו ב-1937 של קורבינו, הרוח החיה מאחורי הקבוצה, בגיל 61. סגרה עבר ב-1936 ללמד בפלרמו בסיציליה וב-1938 לא הורשה לחזור מביקור בארצות הברית בשל מוצאו היהודי. פונטקורבו עבר לפריז ועבד עם פרדריק ז'וליו-קירי. גם הוא כסגרה לא הורשה לחזור לאיטליה בשל מוצאו היהודי. מאיורנה נעלם בנסיבות מסתוריות בעת הפלגה מפלרמו לנאפולי במרץ 1938 לאחר שמשך סכום כסף גדול מהבנק. אנריקו פרמי אומנם לא היה יהודי אך אשתו, לאורה קאפון, הייתה יהודיה. לכן, כאשר נסע ב-1938 לסטוקהולם, לקבלת פרס נובל, החליט לא לחזור לאיטליה והמשיך משם לארצות הברית. פרנקו רזטי עבר לארצות הברית אחרי המלחמה, ורק אדוארדו אמלדי נותר באיטליה, ובתקופת השיקום של הפיזיקה האיטלקית אחרי תום מלחמת העולם תרם רבות לייסוד CERN.

סיפור הקבוצה מופיע בסרט משנת 1989 "I ragazzi di via Panisperna" של הבמאי ג'אני אמליו (Gianni Amelio).

הבניין בוויה פניספרנה כלול כיום בקומפלקס על גבעת וימינאליס, המכיל גם את משרד הפנים האיטלקי. נכון ל-2008 יש כוונה שהבניין יארח את המרכז למחקר ומוזיאון הפיזיקה על שם אנריקו פרמי.

הקרדינל מאזארן

הקרדינל ז'ול מאזארן (בצרפתית: Jules Mazarin;‏ 14 ביולי 1602 - 9 במרץ 1661) היה איש כנסייה קתולי ומדינאי צרפתי.

ויטו וולטרה

ויטו וולטרה (באיטלקית: Vito Volterra‏; 3 במאי 1860- 11 באוקטובר 1940), פיזיקאי ומתמטיקאי יהודי-איטלקי. ידוע בעיקר בתרומתו לביולוגיה מתמטית ותורת המשוואות האינטגרליות.

טסטאצ'יו

טסטאצ'יו (באיטלקית: Testaccio) הוא שמו של הרובע העשרים מבין רובעי העיר רומא בירת איטליה.

הרובע נקרא על שם מונטה טסטאצ'יו הסמוך.

בעת העתיקה, שימש הרובע, הממוקם על גדת נהר הטיבר כאתר המסחר העיקרי של רומא העתיקה, והתגלו בו שרידים רבים של כלי חרס ואמפורות.

כיום משמש הרובע כרובע מסחרי ברובו, אולם בשנים האחרונות הפך לאזור בילויים ונפתחו בו מועדוני לילה רבים.

ברובע עוברת חומת אורליאנוס ונמצאת בו פרמידת קסטיוס.

לודוויזי (רובע)

לודוויזי (באיטלקית: Ludovisi) הוא שמו של הרובע השש עשר מבין רובעי העיר רומא בירת איטליה.

סמל הרובע מתאר דרקון מוזהב על רקע אדום. דרקון זה מקורו בסמל משפחת לודוויזי אשר מרבית שטחי הרובע היו חלק מגני האחוזה שלה שנקראה וילה לודוויזי. הוילה והגנים נמכרו בסוף המאה ה-19 לממשלת איטליה, וזו מכרה אותם ליזמים על מנת שיבנו את מבני הרובע. ברובע עובר ויה ונטו היוקרתי.

מריה מונטסורי

מריה מונטסורי (איטלקית: Maria Montessori; ‏31 באוגוסט 1870 - 6 במאי 1952) הייתה מחנכת איטלקייה, מדענית, רופאה ופסיכיאטרית, פילוסופית, פמיניסטית ופעילה למען זכויות אדם.

מרצ'לו פיאצ'נטיני

מרצ'לו פיאצ'נטיני (באיטלקית: Marcello Piacentini;‏ 8 בדצמבר 1881 - 19 במאי 1960) היה תאורטיקן עירוני איטלקי ואחד התומכים העיקריים באדריכלות הפאשיסטית האיטלקית.

משה דוד קאסוטו

משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (Umberto Cassuto;‏ י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית. עסק בפרשנות המקרא, בביקורת נוסח המקרא ובאשורולוגיה.

סאלוסטיאנו

סאלוסטיאנו (באיטלקית: Sallustiano) הוא הרובע השבעה עשר מבין רובעי העיר רומא בירת איטליה.

ברובע עוברת דרך ה-20 בספטמבר (באיטלקית: Via XX Settembre), שנקראת בשם זה לזכר איחוד איטליה, וכן הכנסיות סנטה מריה דלה ויטוריה וסן קמילו דה לליס.

הרובע ממוקם בשטח בו היו ממוקמים בתקופת האימפריה הרומית גני סאלוסטיוס, והם מקור שמו של הרובע.

סן סבא (רובע)

סן סבא (באיטלקית: San Saba) הוא הרובע ה-21 מבין רובעי העיר רומא בירת איטליה.

הרובע מהווה חלק ממוניצ'יפי 1 - האזור המרכזי של רומא המודרנית, ונמצא בקצה הדרום מזרח של האזור העתיק של רומא. הרובע נקרא על שם כנסיית סן סבא הנמצאת בו. בנוסף, נמצאות ברובע הכנסיות סנטה בלבינה וסנטי נראו אי אצ'ילאו א קרקלה (הנמצאת בסמוך לשרידי מרחצאות קרקלה, הנמצאים אף הם בתחומי הרובע).

ברובע עוברת חומת אורליאנוס, ונמצאים בו השערים סן סבסטיאנו וסן פאולו שבחומה.

פיאצה נאבונה

פיאצה נאבונה (באיטלקית: Piazza Navona) היא כיכר מרכזית בלבו של האזור התיירותי של רומא. את הכיכר בנה כמונומנט ברניני, האדריכל הגדול של התקופה, עבור משפחת האפיפיור אינוקנטיוס העשירי. הכיכר נבנתה על הריסות האצטדיון של דומיטיאנוס מהמאה הראשונה. היא מיצירות אדריכלות הבארוק הבולטות בעיר.

צורת הכיכר אליפטית, כשל זירת מרוצי הסוסים שעל חורבותיה הוקמה. במרכז הכיכר נמצאת מזרקת ארבעת הנהרות, שגם אותה עיצב ברניני.

בכיכר שלוש מזרקות, אחת מהן היא מזרקת ארבעת הנהרות. מסביב לפיאצה חנויות רבות. בצידה השמאלי בתי קפה וכנסיות.

מהפיאצה ארבעה פתחים. האחורי מוביל לסמטה בעלת חנויות, הימני לפנתאון, הקדמי לרחוב הראשי והשמאלי מוביל לרחוב נוסף.

פראטי (רובע)

פראטי (באיטלקית: Prati) הוא שמו של הרובע העשרים ושנים מבין רובעי העיר רומא בירת איטליה.

לוגו הרובע מתאר את טירת סנטאנג'לו אף שזו אינה נמצאת ברובע, ונמצאת למעשה ברובע בורגו הגובל ברובע פראטי מדרום.

בדומה לרובע טרסטוורה ולרובע בורגו רובע פראטי אינו שייך למוניצ'יפיו I אלא למוניצ'יפיו 17 מבחינה אדמיניסטרטיבית.

בין האתרים שברובע נמצאים כיכר קאבור ובתי המשפט של רומא.

צ'ליו (רובע)

צ'ליו (באיטלקית: Celio) הוא שמו של הרובע התשעה עשר מבין רובעי העיר רומא בירת איטליה.

סמל הרובע מתאר ראש של אפריקאי, שלראשו קסדה עם חטי פילים. הסמל מתאר פסל שהתגלה בשטחי הרובע, ברחוב שנקרא כיום (לאחר גילוי הפסל) ויה קאפו ד'אפריקה (דרך הראש האפריקאי).

ברובע נמצאות כנסיות רבות בהן סן ג'ובאני א פורטה לטינה, סן ג'ובני אין אולאו, סן גרגוריו מאניו, סנטה מריה אין דומניקה, סנטו סטפנו רוטונדו, סנטי ג'ובני א פאולו, סנטי קווטרו קורונאטי וכן אתרים בעלי חשיבות רבים ובהם קשת קונסטנטינוס, קשת דולאבלה, הקולוסאום ווילה צ'לימונטנה.

רגולה (רובע)

רגולה (באיטלקית: Regola) הוא שמו של הרובע השביעי מבין רובעי העיר רומא בירת איטליה.

מקור השם במילה "ארנולה" (בלטינית: Arenula) שמשמעה "חול רך" וזה בכלל החול שנותר באזור לאחר ההצפות שנגרמו על ידי נהר הטיבר, שהרובע נמצא לחופו.

לוגו הרובע מתאר צבי רץ.

Flag of Rome.svg רומא
רובעי רומא אסקווילינובורגוצ'ליוטסטאצ'יוטרסטוורהטרווילודוויזימונטירגולהריפהסאלוסטיאנוסן סבאפראטיסנט'אאוסטאקיוסנטאנג'לופאריונהפונטהפיניהקאסטרו פרטוריוקולונהקמפו מרציוקמפיטלי
Colosseum in Rome-April 2007-1- copie 2B
אתרים מרכזיים קולוסיאוםמזרקת טרוויכיכר ונציהפיאצה דל פופולופיאצה נאבונהפורום רומאנוםהמדרגות הספרדיותהפנתאון
כנסיות הבזיליקות הפטריארכליותבזיליקת סנטה מריה מג'ורה * בזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו * סנטה מריה דל פופולוסנטה מריה סופרה מינרווהבזיליקת פאולוס הקדוש מחוץ לחומותסנטה מריה דיי מיראקולי וסנטה מריה אין מונטסאנטו
הוותיקן בזיליקת פטרוס הקדושהקפלה הסיסטיניתטירת סנטאנג'לו
שבע גבעות רומא גבעת האוונטיןגבעת אסקווילינוגבעת וימינאליסגבעת הפאלאטיוםגבעת הקווירינאליסגבעת הקפיטוליןגבעת קאיליוס
אחר נהר הטיבריהדות רומאאי הטיברכביש הטבעת של רומא • ספיאנצה – אוניברסיטת רומא
פורטל רומא

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.