ספונות

ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח (או בשמו המקוצר ספונות), הוא כתב עת מדעי, שיצא לאור בשתי סדרות[1], ביוזמתו של מאיר בניהו[2], ומטעם מכון בן צבי[3] והאוניברסיטה העברית. עד כה יצאו לאור 26 ספרים ב-25 כרכים.[4] הספר הראשון יצא לאור בשנת תשי"ז (1956) והאחרון בשנת תשע"ז (2017).

Sefunot
כריכת כתב העת ספונות תשי"ז

מידע כללי

על הסיבות לייסוד כתב העת ותפקידיו

הסיבות לייסוד כתב העת, פורטו על ידי ראש מכון בן צבי, יצחק בן צבי, בפתח הכרך הראשון (בחודש אלול התשט"ז):

ספר השנה של מכון בן צבי — ספונות — בא למלא חסרון ניכר בשטח המחקר של ההיסטוריה הישראלית. תחומו הוא תחום עבודתו של המכון — חקר קהילות ישראל מסוף ימי הביניים ועד זמננו, בעיקר בארצות שהיו תחת שלטון האיסלאם והסולטנים העותמאנים ששלטו מגבולות פרס ועד לקצות אפריקה המערביים ומהבלקאנים ועד לתימן. בתחום מחקריו של המכון נכנסות גם ארצות דוברות פרסית והקהילות בהודו.

"ספונות", ספר ראשון (תשי"ז), עמ' ה'.

בהמשך הדברים, ציין בן צבי גם את התפקידים שהועיד המכון לכתב העת:

שלושה תפקידים היו בפני המכון בגשתו ליסד בימה זו: א. לרכז המקורות והמחקרים בבימה אחת. ב. לעודד פירסומם של מקורות חשובים שאינם בעלי היקף של ספר... ג. להכשיר כוחות חדשים לשטח זה של מחקר על ידי נתינת הדרכה ומתן אפשרות לפירסום העבודות בקובץ.

שם, שם.

העורכים של כתב העת, מבנהו, וכותביו העיקריים

את שבעת הספרים הראשונים של הסדרה הראשונה ערכו יצחק בן צבי ומאיר בניהו. לאחר פטירתו של בן צבי, בשנת 1963, ערך בניהו את שמונת הספרים הנוספים של סדרה זו. כל המאמרים בסדרה הראשונה נכתבו בשפה העברית, ובסוף כל כרך הופיעו תקצירים של המאמרים בשפה האנגלית.[5] חלק מן הספרים בסדרה הוקדשו לנושא מסוים (שבתאות, צפת ויהדות יוון), לכבוד אדם (שניאור זלמן שזר, גרשם שלום) או לזכרו (ישעיהו זנה ויצחק בן-צבי).[6]

הסדרה החדשה נערכה על ידי שאול שקד (כרך אחד[7]), יוסף הקר (שלושה כרכים), מנחם בן ששון (שלושה כרכים) ומאיר בר-אשר (שני כרכים). אף כאן נכתבו מרבית המאמרים בעברית, ונלוו אליהם, בסוף הכרך, תקצירים באנגלית, אם כי לראשונה הופיעו גם מספר מאמרים באנגלית ובצרפתית.[8]

בכתב העת השתתפו רבים מהחוקרים היהודים הבולטים שבאותה העת, לצדם של רבנים וחוקרי יהדות ומחשבת ישראל. מבין המשתתפים הקבועים (שפירסמו שלושה פרסומים לפחות בכתב העת), ניתן למנות את החוקרים הבאים: משה אטיאש, נחמיה אלוני, אברהם שאול אמארילייו, חיים ביינארט, מאיר בר-אשר, דוד בנבנשתי, יצחק בן צבי, מאיר בניהו, חיים גרבר, חיים זלמן דימיטרובסקי, אברהם הטל, יוסף טובי, יצחק מלכו, יוסף קאפח, יהודה רצהבי, אלכסנדר שייבר, גרשם שלום, שמעון שלם, רבקה ש"ץ אופנהיימר, דוד תמר, וישעיהו תשבי.

חוקרים חשובים נוספים שתרמו לכתב העת היו: אפרים אלימלך אורבך, משה אידל, ישראל בן זאב, נפתלי בן מנחם, שלמה דב גויטיין, אפרים גוטליב, דניאל גולדשמידט, משה גיל, יוסף דן, אברהם מאיר הברמן, אפרים חזן, דב ירדן, ישעיהו ליבוביץ, יהודה ליבס, אהרן מירסקי, יצחק נסים, שלמה סימונסון, יוסף ברוך סרמוניטה, יום טוב עסיס, עזרא פליישר, בצלאל רות, עזריאל שוחט, ועוד.

תוכן כתב העת

כתב העת מתמקד כאמור בחקר קהילות ישראל בארצות האסלאם, בצפון אפריקה, באימפריה העות'מאנית ובמזרח הרחוק, מסוף ימי הביניים ועד זמננו. בין היתר מכיל כתב העת מחקרים על ההיסטוריה של הקהילות היהודית באותן ארצות, לרבות פרסום וניתוח של מקורות בנושאים אלה, כגון: פנקסי קהילה, הסכמות, אגרות, כיתוב על מצבות, כרוניקות, ותאור מאורעות ועלילות דם כנגד אותן קהילות; השבתאות על שלוחותיה; תיאור מסעות לארץ ישראל וקורות שלוחי ארץ ישראל לקהילות ישראל בחו"ל; אגרות בין רבנים או אישים אחרים; מחלוקות בין רבנים או אישים ידועים בקהילות היהודיות; קטעי תפילה, סליחות ופיוטים; מקורות שונים מן הגניזה הקהירית; רשימות ביבליוגרפיות, בעיקר על הקהילות היהודיות; קבלה, אישים וחיבורים; קטעי הלכה; חיבורים פילוסופיים; מאמרים בנושא ספרות עברית, וכן בלשנות ודקדוק, בעיקר בקשר לשפות יהודיות, ועוד.

מבין המקומות והקהילות להם יוחדו מאמרים רבים, ניתן למנות את צפת, יהדות תימן, יהדות הודו, יהדות ספרד, יהדות איטליה, יהדות מצרים, ויהדות יוון.

מאמרים שנדפסו במקומות אחרים

במסגרת כתב העת הופיעו מאמרים אחדים שיצאו לאור מאוחר יותר גם בספרים אחרים, בקובצי מאמרים או בתדפיסים נפרדים:

מאמרים שיצאו לאור בספרים אחרים

  • שמעון שלם (ערך והתקין מאיר בניהו), רבי משה אלשיך, לחקר שיטתו הפרשנית והשקפותיו בענייני מחשבה ומוסר, ירושלים: מכון בן צבי, האוניברסיטה העברית, על ידי קרית ספר בע"מ, תשכ"ו:
    • שער ראשון של הספר: "שיטות הפירוש והדרש", עמ' ל"ז - קל"ד, הופיע בספונות, ספר חמישי (תשכ"א): שמעון שלם, "לחקר שיטות הפירוש והדרש של רבי משה אלשיך", עמ' קנ"א - ר"ה.
    • שער שני של הספר: "מחשבה ומוסר בפירושיו", עמ' קל"ה - רל"ב, הופיע בספונות, ספר ששי (תשכ"ב): שמעון שלם, "מחשבה ומוסר בפירושיו של רבי משה אלשיך", עמ' קצ"ז - רנ"ח.
    • עמ' רל"ג של הספר: "כתבי מהר"ם אלשיך", הופיע בספונות, ספר חמישי (תשכ"א): שמעון שלם, "כתבי מהר"ם אלשיך", עמ' ר"ו.
    • המבוא לספר: "חייו וספריו", עמ' כ"א - ל"ה, הופיע בספונות, ספר שביעי (תשכ"ג): שמעון שלם, "לחקר חיבוריו של רבי משה אלשיך", עמ' קע"ט - קצ"ז.
  • דוד שמואל לוינגר, בדי הארון ומגדל חננאל, לרבי שם טוב בן אברהם בן גאון, הוצאת פקסמיל, על פי כתב יד 840 בספריה הלאומית, פריס, ירושלים: מזרח ומערב, 1977:
    • המבוא לספר, עמ' ז' - ל"ט, הוא תדפיס מיוחד מתוך ספונות, ספר שביעי (תשכ"ג): דוד שמואל לוינגר, "רבי שם טוב בן אברהם בן גאון", עמ' ז' - ל"ט.
  • אברהם הטל, יהדות צפון אפריקה, ביבליוגראפיה, ירושלים: מכון בן צבי של יד יצחק בן צבי והאוניברסיטה העברית, תשל"ג-1973 (מהדורה שנייה מורחבת: ירושלים: תשנ"ג-1993):
    • גרסה מוקדמת של הפרקים: "צפון אפריקה (כללי)", "אלג'יריה", "תוניסיה" ו"מארוקו" (הספר כולו, למעט הפרק: "לוב", ראו להלן), הופיעה לראשונה בספונות, ספר חמישי (תשכ"א): אברהם הטל, "פרסומים על יהדות צפון אפריקה, רשימה ביבליוגרפית", עמ' תס"ז - תק"ח.
    • גרסה מוקדמת של הפרק: "לוב", עמ' 41 - 61 (במהדורה השנייה המורחבת: עמ' 107 - 146), הופיעה לראשונה בספונות, ספר שמיני (תשכ"ה): אברהם הטל, "פרסומים על יהדות לוב, רשימה ביבליוגרפית", עמ' שפ"ג - שצ"ח.

מאמרים שיצאו לאור בקובצי מאמרים

  • ישעיה תשבי, נתיבי אמונה ומינות, מסות ומחקרים בספרות הקבלה והשבתאות, רמת גן: הוצאת אגודת הספרים בישראל, 1964 (מהדורה שנייה, הוצאת מאגנס, תשמ"ב):
    • מאמר רביעי של קובץ המאמרים: "תעודות על נתן העזתי בכתבי רבי יוסף חמיץ", עמ' 52 - 80, הופיע לראשונה בספונות, ספר ראשון (תשי"ז), עמ' פ' - קי"ז.
  • יצחק בן צבי, כתבים: נדחי ישראל, ערך א. ראובני, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשכ"ו[9]:
    • המאמר בפרק י"ד: "ק'אי־פאנג־פו", עמ' 225 - 269, הופיע לראשונה בספונות, ספר חמישי (תשכ"א): יצחק בן צבי, "לוחות האבן מבית הכנסת הקדום בק'אי־פנג־פו", עמ' כ"ז - ס"ו.
  • יצחק בן צבי, כתבים: מחקרים ומקורות, ערכו זלמן שזר ומאיר בניהו, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשכ"ו[9]:
    • מאמר 11 לשער השני של קובץ המאמרים: "מאורעות צפת מביזת תקצ"ד ועד מרידת הדרוזים בשנת תקצ"ח", עמ' 105 - 158, הופיע לראשונה בספונות, ספר שביעי (תשכ"ג): יצחק בן צבי [ז"ל], "מאורעות צפת מביזת תקצ"ד ועד מרידת נדרוזים בשנת תקצ"ח" (אגרות צפת שנשלחו למשה מונטיפיורי), עמ' רע"ה - שכ"ב.
    • מאמר 15 (ה) לשער השלישי של קובץ המאמרים: "שלוחי צפת באיטליה במאה הי"ח", עמ' 181, 197 - 265, הופיע לראשונה (בסדר שונה) בספונות, ספר ששי (תשכ"ב), עמ' שנ"ה - שצ"ז.
    • מאמר 19 לשער הרביעי של קובץ המאמרים: "מקורות לתולדות יהודי פרס", עמ' 292 - 318, הופיע לראשונה בספונות, ספר שני (תשי"ח), עמ' ק"צ - רי"ג.
    • מאמר 22 לשער הרביעי של קובץ המאמרים: "אגרות מקהילות המדאן אורמיה ובארפארוש", עמ' 349 - 392, הופיע לראשונה בספונות, ספר שמיני (תשכ"ד): יצחק בן צבי [ז"ל], "אגרות מקהילות המדאן אורמיה ובארפארוש" (מארכיונו של רבי יעקב יצחקי ז"ל מדרבנד), עמ' מ"ג - פ"ד.
    • מאמר 25 לשער החמישי של קובץ המאמרים: "מסעות ששון חי לבית קשתיאל", עמ' 421 - 471, הופיע לראשונה בספונות, ספר ראשון (תשי"ז), עמ' קמ"א - קפ"ד.
    • מאמר 26 לשער הששי של קובץ המאמרים: "קונטריס בקבלה שבתאית מחוגו של ברוכיה", עמ' 475 - 525, הופיע לראשונה בספונות, ספרים שלישי ורביעי (תש"כ), עמ' שמ"ט - שצ"ד.
  • שמואל ש. שטרן, מחקרים בספרות העברית בימי הביניים, אסופת מאמרים, תל אביב: בהוצאת החוגים לספרות עברית ולשפה וספרות ערבית, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב, תשל"א:
    • המאמר הרביעי של קובץ המאמרים: "תיאור חדש מרבי יהודה אלחריזי על נסיעתו לבבל", עמ' 38 - 47, הופיע לראשונה בספונות, ספר שמיני (תשכ"ד), קמ"ה - קנ"ו.
  • גרשם שלום, מחקרים ומקורות לתולדות השבתאות וגלגוליה, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תשל"ד-1974:
    • המאמר החמישי בחלק השני של קובץ המאמרים: "דרוש 'זה אלי ואנוהו' לאברהם מיכאל קארדוזו", עמ' 332 - 370, הופיע לראשונה כחלק שני בספונות, ספרים שלישי ורביעי (תש"כ), גרשם שלום, "שני מקורות חדשים לידיעת תורתו של אברהם מיכאל קארדוזו", עמ' ר"ע - ש'. לחלק הראשון של המאמר ראו להלן.
  • ישראל מהלמן, גנוזות ספרים, ירושלים: הוצאת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשל"ו-1976:
    • המאמר החמישי של קובץ המאמרים: "פרקים בתולדות הדפוס בשאלוניקי", עמ' 43 - 102, הופיע לראשונה בספונות, ספר שלושה-עשר (תשל"א — תשל"ח), עמ' רט"ו - רע"ב.
  • ישעיה תשבי, חקרי קבלה ושלוחותיה, מחקרים ומקורות, כרך ראשון, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשמ"ב:
    • המאמר השני בחלק השני של קובץ המאמרים: "דמותו של רבי משה קורדובירו בחיבור של רבי מרדכי דאטו", עמ' 131 - 176, הופיע לראשונה בספונות, ספר שביעי (תשכ"ג), עמ' קי"ט - קס"ו.
    • המאמר האחרון בחלק השני של קובץ המאמרים: "יחסו של ר' אברהם אזולאי לקבלת הרמ"ק ולקבלת האר"י", עמ' 255 - 267, הופיע לראשונה בספונות, סדרה חדשה, ספר ראשון (ט"ז) (תש"ם), עמ' 191 - 203.
  • דניאל גולדשמידט, מחקרי תפילה ופיוט, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ט (מהדורה שנייה מתוקנת: תש"ם-1980):
    • המאמר: "על מחזור רומניא ומנהגו", עמ' 151, הופיע לראשונה בספונות, ספר שמיני (תשכ"ד), עמ' ר"ה - רל"ו.
    • המאמר: "מחזורים כמנהג קהילות יוון", הופיע לראשונה בספונות, ספר שלושה-עשר (תשל"א — תשל"ח), עמ' ק"ג - ק"צ.
  • דוד תמר, מחקרים בתולדות היהודים בארץ ישראל ובאיטליה, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשמ"ו-1986:
    • המאמר הראשון בחלק הראשון של קובץ המאמרים: "הציפייה באיטליה לשנת הגאולה של"ה", עמ' 11 - 38, הופיע לראשונה בספונות, ספר שני (תשי"ח), עמ' ס"א - פ"ח.
    • המאמר השני בחלק השלישי של קובץ המאמרים: "אגרת מצפת בעניין עשרת השבטים, משנת שפ"ה או שנה רפ"ה", עמ' 81 - 86, הופיע לראשונה בספונות, ספר ששי (תשכ"ב), עמ' ש"ג - ש"י.
    • המאמר התשיעי בחלק השלישי של קובץ המאמרים: "האר"י והרח"ו כמשיח בן יוסף", עמ' 115 - 123, הופיע לראשונה בספונות, ספר שביעי (תשכ"ג), עמ' קס"ז - קע"ז.
  • גרשם שלום, מחקרי שבתאות, ההדיר יהודה ליבס, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשנ"ב-1991:
    • המאמר השני בפרק הרביעי של קובץ המאמרים: "קונטרס מראשית ימיה של כת הדונמה בשאלוניקי, עמ' 305 - 320, הופיע לראשונה בספונות, ספר תשיעי (תשכ"ה), גרשם שלום, "קונטריס מראשית ימיה של כת הדונמה בשאלוניקי", עמ' קצ"ג - ר"ז.
    • המאמר השני בפרק החמישי של קובץ המאמרים: "אברהם מיכאל קראדוזו: דרוש קודש ישראל לה'", עמ' 425 - 452, הופיע לראשונה, כחלק הראשון של מאמר בספונות, ספרים שלישי ורביעי (תש"כ), גרשם שלום, "שני מקורות חדשים לידיעת תורתו של אברהם מיכאל קארדוזו", עמ' רמ"ג - ר"ע. לחלק השני של המאמר ראו לעיל.
  • ישעיה תשבי, חקרי קבלה ושלוחותיה, מחקרים ומקורות, כרך שני, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשנ"ג:
    • המאמר הראשון בחלק השלישי של קובץ המאמרים: "אגרות רבי מאיר רופא לרבי אברהם רוויגו משנות תל"ה - ת"מ", עמ' 273 - 332, הופיע לראשונה בספונות, ספרים שלישי ורביעי (תש"כ), עמ' ע"א - ק"ל.
  • יהודה ליבס, סוד האמונה השבתאית, קובץ מאמרים, ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ה-1995:
    • המאמר השני של קובץ המאמרים: "יחסו של שבתי צבי להמרת דתו", עמ' 20 - 34, הופיע לראשונה בספונות (סדרה חדשה), ספר שני (י"ז), עמ' 267 - 307.
  • רבקה ש"ץ אופנהיימר, הרעיון המשיחי מאז גירוש ספרד, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשס"ה-2005:
    • המאמר הרביעי של קובץ המאמרים: "לדמותה הרוחנית של אחת הכיתות השבתאיות", עמ' 70 - 104, הופיע לראשונה בספונות, ספרים שלישי ורביעי (תש"כ), עמ' שצ"ה - תל"א.
    • המאמר החמישי של קובץ המאמרים: "’מראות על רזא דמלכא משיחא’ מקור קדום משבתאי מומר" (כ"י מכון בן-צבי 2262), עמ' 105 - 138, הופיע לראשונה בספונות, ספר שנים-עשר (תשל"א — תשל"ח), עמ' רי"ט - רנ"ב.

מאמרים שיצאו לאור בתדפיסים נפרדים

  • יצחק בן צבי, "מקורות לתולדות יהודי פרס", תשי"ט, תדפיס מתוך ספונות, ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, ספר שני, ירושלים: תשי"ח, עמ' ק"צ - רי"ג.
  • רבקה ש"ץ, "לדמותה הרוחנית של אחת הכיתות השבתאיות", תדפיס מיוחד מתוך ספונות, ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, ספר ג — ד, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי על ידי קרית ספר, תש"כ, עמ' שצ"ה - תל"א.[10]
  • יצחק מלכו ורבקה ש"ץ, "פירוש 'לך לך' ליהודה לוי טובה", תדפיס מיוחד מתוך ספונות, ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, ספר ג — ד, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי על ידי קרית ספר, תש"כ, עמ' תל"ג - תקכ"א.
  • חיים מזרחי, "עדות נוצרית על תסיסה משיחית בקורפו", תדפיס מיוחד מתוך ספונות, ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, ספר ג — ד, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי על ידי קרית ספר, תש"כ, עמ' תקל"ז - תק"מ.
  • יצחק בן צבי, "לוחות-האבן מבית הכנסת הקדום בק'אי־פנג־פו", תשכ"א, תדפיס מתוך ספונות: ספר השנה לחקר קהילות ישראל במזרח, ספר חמישי, ירושלים: תשכ"א, עמ' כ"ז - ס"ו.[11]
  • מאיר בניהו, יצחק בן־צבי הנשיא, מפעלו המדעי ומחקריו במכון בן־צבי, דברים שאמר מאיר בניהו בעצרת־זיכרון באוניברסיטה העברית ביום השלושים לפטירתו בתשעה ועשרים באייר תשכ"ג (עם תקציר בצרפתית), ירושלים: מכון בן צבי, האוניברסיטה העברית, שנת חמשת אלפים שבע מאות ושלוש עשרים ליצירה (1963). נדפס (ללא התקציר בצרפתית) גם בתוך ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, ספר שמיני, ירושלים: תשכ"ד, עמ' י"ט - כ"ז.
  • מאיר בניהו, "רבי שמואל ברזאני ראש גולת כורדיסתאן: תקנות, אגרות חכמה, שירים ופיוטים משלו ומשל אחיו רבי יצחק", תדפיס מתוך ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, ירושלים: תשכ"ה, עמ' כ"א - קכ"ה.
  • "רבקה ש"ץ אופנהיימר, "’מראות על רזא דמלכא משיחא’ מקור קדום משבתאי מומר" (כ"י מכון בן-צבי 2262), תדפיס מיוחד מתוך ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח י"ב (ספר יון ב'), ירושלים: תשל"א - תשל"ח, עמ' רי"ט - רנ"ב.[10]

כרכי כתב העת - פרטים ביבליוגרפיים

הסדרה הראשונה

  • ספר ראשון: ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, בעריכת ראש המכון (יצחק בן צבי) ומאיר בניהו, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי, האוניברסיטה העברית, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשי"ז-1956. שי"ד + 16 עמודים.[12]
  • ספר שני: ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, בעריכת ראש המכון (יצחק בן צבי) ומאיר בניהו, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי, האוניברסיטה העברית, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשי"ח-1958. שע"ו + 16 עמודים.[13]
  • ספרים שלישי ורביעי: ספר היובל לשניאור זלמן שזר, מחקרים ומקורות לתולדות התנועה השבתאית, בעריכת יצחק בן צבי ומאיר בניהו, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי, האוניברסיטה העברית, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תש"כ-1960. תקס"ז + 22 עמודים.[14]
  • ספר חמישי: ספר זיכרון לישעיהו זנה, בעריכת יצחק בן צבי ומאיר בניהו, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי, האוניברסיטה העברית, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשכ"א-1961. תק"ח + 18 עמודים.[15]
  • ספר ששי: מחקרים ומקורות על צפת, בעריכת יצחק בן צבי ומאיר בניהו, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי, האוניברסיטה העברית, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשכ"ב-1962. תק"ג + 29 עמודים.[16]
  • ספר שביעי: מחקרים ומקורות על צפת — ב, בעריכת יצחק בן צבי ז"ל ומאיר בניהו, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי, האוניברסיטה העברית, תשכ"ג-1963. שפ"ג + 25 עמודים.
  • ספר שמיני: מוקדש לנשיא יצחק בן צבי זכרונו לברכה, בעריכת מאיר בניהו, ירושלים: מכון בן צבי באוניברסיטה העברית, תשכ"ד-1964. שע"ה + 28 עמודים.[17]
  • ספר תשיעי: מוקדש לנשיא יצחק בן צבי זכרונו לברכה, בעריכת מאיר בניהו, ירושלים: מכון בן צבי באוניברסיטה העברית, תשכ"ה-1964. שצ"ח + 21 עמודים.[17]
  • ספר עשירי: ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, בעריכת מאיר בניהו, ירושלים: מכון בן צבי באוניברסיטה העברית, תשכ"ו-1966. תרמ"ג + 32 עמודים.
  • ספר אחד-עשר: ספר יוון — כרך א, בעריכת מאיר בניהו, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשל"א — תשל"ח, 1971 - 1977. שנ"א + 24 עמודים.
  • ספר שנים-עשר: ספר יוון — כרך ב, בעריכת מאיר בניהו, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשל"א — תשל"ח, 1971 - 1978. ר"ע + 20 עמודים.
  • ספר שלושה-עשר: ספר יוון — כרך ג, בעריכת מאיר בניהו, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשל"א — תשל"ח, 1971 - 1978. ש"ח + 18 עמודים.
  • ספר ארבעה-עשר: ספר יוון — כרך ד, התנועה השבתאית ביוון, חיברו מאיר בניהו, מוגש לגרשם שלום במלאת לו ע"ה שנים, בעריכת מאיר בניהו, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשל"א — תשל"ח, 1971 - 1977. תקנ"ז + 15 עמודים.[18]
  • ספר חמישה-עשר: ספר יוון — כרך ה, בעריכת מאיר בניהו, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשל"א — תשמ"א, 1971 - 1981. תכ"א + 19 עמודים.

הסדרה החדשה

  • ספר ראשון (ט"ז): ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, בעריכת שאול שקד ויוסף הקר, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תש"ם-1980. 495 + XXV עמודים.[19]
  • ספר שני (י"ז): ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, בעריכת יוסף הקר, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשמ"ג-1983. 398 + XII עמודים.[20]
  • ספר שלישי (י"ח): ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, בעריכת יוסף הקר, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשמ"ה-1985. 339 + XII עמודים.[21]
  • ספר רביעי (י"ט): ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, בעריכת מנחם בן ששון, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשמ"ט-1989. 395 עמודים.
  • ספר חמישי (כ'): ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, בעריכת מנחם בן ששון, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשנ"ב-1992. 246 עמודים.
  • ספר ששי (כ"א): ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, בעריכת מנחם בן ששון, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשנ"ד-1994. 324 עמודים.
  • ספר שביעי (כ"ב): ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, בעריכת מאיר מ' בן אשר, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשנ"ט-1999. 398 עמודים.
  • ספר שמיני (כ"ג): ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, בעריכת מאיר מ' בן אשר, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשס"ג-2003. 608 עמודים.
  • ספר תשיעי (כ"ד): ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, בעריכת נחם אילן וחגי בן-שמאי (עורך הלשון דוד הרבנד), תשע"ה 2015; 546 עמודים.
  • ספר עשירי (כ"ה): ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, בעריכת נחם אילן (עורך הלשון דוד הרבנד), תשע"ז 2017; 501 עמודים.
  • ספר אחד-עשר (כ"ו): ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח, בעריכת נחם אילן (עורך הלשון דוד הרבנד), תשע"ט 2019, 459 עמודים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לסדרה החדשה ניתן שם שונה, ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח.
  2. ^ אורי דרומיתלמיד חכם וחוקר, באתר הארץ, 5.6.2009.
  3. ^ לפרטים נוספים על המכון, ראו שמעון רובינשטיין, על ייסודו וראשיתו של המכון לחקר קהילות ישראל במזרח, פעמים 23, תשמ"ה-1985, עמ' 127 - 149. .
  4. ^ הספרים השלישי והרביעי יצאו יחד בשם: "ספר היובל לשניאור זלמן שזר, מחקרים ומקורות לתולדות התנועה השבתאית".
  5. ^ בפרסומים בלועזית מצוּטט כתב העת בשמו האנגלי: Sefunot: annual for research on the Jewish communities in the east.
  6. ^ לפרטים נוספים ראו בפרק: כרכי כתב העת - פרטים ביבליוגרפיים.
  7. ^ שקד ערך את כרך ט"ז, יחד עם הקר
  8. ^ ראו למשל המאמר בספר הראשון (ט"ז) של הסדרה החדשה: Haïm Vidal Sephiha, Ladino (judéo-espagnol calque) et Sémantique, pp. V - XV. למאמר לא צורף תקציר בעברית.
  9. ^ 9.0 9.1 לפרטים נוספים על מאמריו של בן צבי בנושא זה, ראו יצחק בצלאל, כתבי יצחק בן-צבי על יהדות-המזרח – השלבים, התחומים, המאפיינים, פעמים 25, תשמ"ו-1985, עמ' 123 - 145. .
  10. ^ 10.0 10.1 המאמר נדפס גם בקובץ מאמריה של ש"ץ אופנהיימר: הרעיון המשיחי מאז גירוש ספרד, ראו לעיל.
  11. ^ המאמר הופיע גם בספרו: "נדחי ישראל", ראו לעיל.
  12. ^ לפרטים נוספים על הספר הראשון וכתב העת, ראו על הכל בקיצור, מעריב, 2 בנובמבר 1956.
  13. ^ למאמר ביקורת על מאמר מאת הרב יוסף קאפח, שיצא לאור בספר השני, ראו משה צדוק, קורות הזמן, לר' חיים חבשוש, דבר, 29 במאי 1959.
  14. ^ לתוכן העניינים ופרטים נוספים על הספרים השלישי והרביעי, ראו מודעה, "ספונות" ג-ד, מעריב, 25 במרץ 1960 (מודעה). ראו גם הנשיא הגיש לז. שזר קובץ לכבוד יובלו ה־70, דבר, 7 ביולי 1960.
  15. ^ למאמר ביקורת על הספר החמישי, ראו S. M. Stern, Sefunot: annual for research on the Jewish communities in the East. Vol. five (Isaiah Sonne memorial volume). (Publications of the Ben-Zvi Institute, the Hebrew University, Jerusalem.) 18, 508 pp., 7 plates. Jerusalem: Kiryat Sefer Ltd. for the Ben-Zvi Institute, 1961, Bulletin of the School of Oriental and African Studies, 25 (1962), pp. 340 - 341. באתר הוצאת קיימברידג' (צפייה מגבלת).
  16. ^ למאמר ביקורת על הספר הששי, ראו משה צדוק, ספונות, דבר, 28 במאי 1963.
  17. ^ 17.0 17.1 למאמרי ביקורת על הספרים השמיני והתשיעי, ראו: ג. קרסל, מהודו ועד הולנד, שני כרכי "ספונות" לזכר הנשיא י. בן־צבי, מעריב, 20 בנובמבר 1964, וכן דוד שמואל לווינגר, ספר הזיכרון ליצחק בן-צבי, דבר, 3 בספטמבר 1965.
  18. ^ למאמר ביקורת על הספר הארבעה-עשר, ראו Shimon L. Khayyat, Benayahu's "Sefunot, the Sabbatian Movement in Greece", The Jewish Quarterly Review, New Series, Vol. 71, No. 4 (Apr., 1981), pp. 253 - 256. באתר jstor (גישה מוגבלת).
  19. ^ למאמר ביקורת על הספר הראשון (ט"ז) של הסדרה החדשה. הכולל גם פרטים על תוכן המאמרים הנכללים בספר, ראו יהושע בלאו, 'ספונות' בסדרה חדשה, פעמים 7, תשמ"א-1981, עמ' 114 - 117. ראו גם Ada Rapoport-Albert, Review of Shaked,S., Haker,J. (eds.), Sefunot: Studies and Sources on the History of the Jewish Communities of the East, Bulletin of the School of Oriental and African Studies, 46 (3) (1983), pp. 537 - 539. באתר jstor (צפייה מוגבלת).
  20. ^ למאמר ביקורת על הספר השני (י"ז) של הסדרה החדשה, ראו מ. משב, זה ועתה, מעריב, 20 בינואר 1984.
  21. ^ למאמר ביקורת על הספר השלישי (י"ח) של הסדרה החדשה, ראו מ. משב, עדות חקר עיון, מעריב, 9 באוגוסט 1985.
דון יוסף נשיא

דון יוסף נשיא (ידוע אף בשם ז'ואאו מיגז מנדס, בפורטוגזית: Dom João Migas Mendes; נולד בפורטוגל ב-1524 (תאריך משוער) ונפטר ב-1579 באיסטנבול) היה סוחר ומדינאי יהודי לבית משפחת האנוסים בנבנשתי/מנדס. לימים נהיה דמות בעלת השפעה בחצר האימפריה העות'מאנית בזמנם של הסולטאן סולימאן הראשון ובנו סלים השני, ולקח חלק מרכזי בניסיון שיקומה של טבריה.

יד יצחק בן-צבי

יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

המוסד פועל על פי חוק יד יצחק בן-צבי שנחקק בשנת 1969, ונושא את שמו של נשיאה השני של מדינת ישראל, יצחק בן-צבי, במתחם מבנים אחדים ברחוב אברבנאל בשכונת רחביה בירושלים.

בבית הנשיא יצחק בן-צבי, (לשעבר בית ולירו) פועלת הנהלת המוסד, מכוני מחקר והוצאה לאור אשר מפיקה ספרים במגוון סוגות ושלל כתבי עת בתחומי ההיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל.

בחצר המוסד נמצא הצריף, שנבנה לאחר בחירתו של בן צבי לנשיא לזכרו של הצריף המקורי בו התגוררה המשפחה ואשר עמד בסמוך משך שנים.

הצריף המקורי הועבר לקיבוץ בית קשת שם התגורר הבן עלי, שנהרג במלחמת השחרור. מאוחר יותר לאחר שהחל להתפורר עבר תיקון ושיחזור. הצריף שנבנה בחצר בית הנשיא היה לאתר אספות וכינוסים, ובו אירחו בן-צבי וינאית ביקורים עממיים ורשמיים בתקופת כהונתו כנשיא המדינה.

"בית החלוצות" הסמוך, נרכש ושופץ על ידי יד יצחק בן-צבי בשנת 2011 והמתחם חובר אל המבנה הישן. במתחם בבית החלוצות פועלים ספריית יד בן-צבי, בית הספר ללימודי ירושלים ע"ש חיים קוברסקי וחנות הספרים של ההוצאה. צריף קטן ששימש למכירת מוצרי חקלאות של החלוצות שומר, הוצב בסמוך ובו מיצג על בית החלוצות.

מייסדו ומנהלו הראשון של יד בן צבי היה יהודה בן-פורת (נפטר ב-2009 תשס"ט). ד"ר צבי צמרת ניהל את המוסד עד פברואר 2010, ולאחריו התמנה לעמוד בראש המוסד יעקב יניב.

יהדות קוצ'ין

יהדות קוצ'ין היא שם כולל למספר קהילות יהודיות בשטחה של מדינת קרלה, המהוות חלק מיהדות הודו, אשר התגבשו בדרום-מערב הודו בתקופת קיומה של ממלכת קוצ'ין. יהדות זו היא עתיקת יומין ומהעתיקות שבקהילות ישראל. בשיא גודלה היא מנתה כמה אלפי בני אדם. מרבית בני הקהילה עלו למדינת ישראל בין השנים 1950–1962, ונכון לשנת 2000 מתגוררים בישראל כ-8,000 איש מבני הקהילה וצאצאיה. בקרלה נותרו כמה עשרות יהודים בלבד, מתוכם כ-20 בעיר קוצ'ין (קוצ'י).

רק חלק מבני הקהילה חיו בעיר קוצ'ין עצמה. יתרתם חיו ביישוב ארנקולם ובכפרים מאלה, פארור, צ'אנמאנגאלם וכפרים נוספים באזור.

יהודה בריאל

רבי יהודה בריאל (ת"ג – תפ"ב; 1643 – 1722) היה מרבני העיר מנטובה ומגדולי חכמי איטליה בדורו, לחם בשבתאות ועמד לימין החכם צבי במלחמתו בנחמיה חיון.

יהודה החסיד (ירושלים)

רבי יהודה חסיד לבית משפחת סג"ל, נולד בדוּבְּנוֹ (דובנא) שבפולין בשנת ה'ת"כ (1660), כאחת-עשרה שנים לאחר גזירות ת"ח ות"ט, שבהן טבחו ביהודים בערי דרום אוקראינה. הוא פעל כדרשן בעיירה שידלוב שבליטא, והתפרסם בחסידותו.

יוסף הקר

יוסף הקר (Hacker; נולד ב-1940) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

יוסף טאיטאצאק

רבי יוסף טאיטאצאק (1465–1546), היה פוסק, מקובל וראש ישיבה, מראשי הפזורה הספרדית במאה ה־16 תחת האימפריה העות'מאנית בכלל וביוון בפרט. זכה להערצה מגדולי דורו, ורבים מגדולי הדור הבא היו מתלמידיו.

יוסף קארו

רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), היה מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף. עסק גם בקבלה. מקובל לסמנו כפותח תקופת האחרונים.

ישראל בן-זאב

ישראל בן-זאב (וולפנזון) (30 ביוני 1899, כ"ב בתמוז תרנ"ט - 1980) היה היסטוריון, חוקר ערבית ואסלאם ופעיל ציוני ששימש כמרצה לשפות שמיות באוניברסיטת קהיר ובדאר אל-עלום. בארץ ישראל כיהן בתור המפקח על לימודי השפה הערבית במחלקת החינוך של הועד הלאומי ולאחר מכן במשרד החינוך. היה גם מרצה באוניברסיטת בר-אילן.

כתר ארם צובא

כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בשנת 930 בקירוב. חוקרי המקרא רואים בכתב יד זה את הנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, בשל ההתאמה הפנימית המדויקת בין הנוסח עצמו לבין הערות המסורה הנמצאות בו. לדעת חלק מהחוקרים, זהו ספר התורה שהרמב"ם העיד על דיוקו.

הספר נדד בין קהילות יהודיות שונות, בתחילה בירושלים ובקהיר ולאחר מכן בחלב עד שנעלם בפרעות ביהודי חלב בסוף 1947. כעבור כעשר שנים הגיע "הכתר" כשהוא קרוע וחסר לידי נשיא מדינת ישראל, יצחק בן צבי. כתב היד הופקד במכון בן צבי ובהמשך הועבר לספרייה הלאומית ולאחר מכן למוזיאון ישראל. הוא מוצג כיום בהיכל הספר. מאז הגיעו לישראל פורסמו כמה מהדורות חדשות של התנ"ך המבוססות על "כתר ארם צובא".

ב־9 בפברואר 2016 הוכרז על ידי אונסק"ו כנכס תרבות עולמי.

מאיר בניהו

מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית המזרחית, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.

מגיד (קבלה)

מַגִּיד הוא מונח בקבלה היהודית המתאר כוח עליון, מלאך או נשמה של צדיק שנפטר, המתגלים לצדיק חי בחוויה מיסטית, בחלום או בהקיץ, פעמים כתוצאה משימוש מהזמנה פעילה וייחודים ופעמים במפתיע. המגיד מגלה לאדם דברי תורה, בתורת הקבלה או הנגלה, וכן מספר לו על מאורעות עתידיים. לרוב המגיד מדבר מפיו של הצדיק, אך במספר מקורות מתואר המגיד כדמות חיצונית המכתיבה את דבריה לצדיק. שיאה של תופעת המגידות היה בין המאות ה-16 וה-18.

לרוב מתואר המגיד כמי שמופיע בעקבות פעילות מסוימת ומיוחדת לצורך גילויו כגון ייחוד ייחודים, ועם זאת, לעיתים מוזכר המגיד כמי שהופיע או ביקש להופיע בלי פעילות אקטיבית מקדימה.

מסורה

המָסוֹרָה היא רשימת הערות על נוסח המקרא, שמטרתה הייתה ליצור נוסח אחיד בכל קהילות ישראל ולהאחיד את הנוסח שנפלו בו מחלוקות בין כתבי יד שונים, ושמה לעצמה מטרה לקבוע את נוסחו הסופי ולמנוע שינויים או טעויות בעתיד, שאם לא אזי כל עמלם יהיה לשווא. ובכך להמשיך את מסירת התנ"ך והעברתה מדור לדור. בתקופה שבה הפצת הכתובים הייתה רק על ידי העתקת כתבי יד בידי "סופרים" היה חשש גדול לטעויות אנוש. בעלי המסורה התגברו על תופעה זו באמצעות ספירת מילים, צירופי מילים ותופעות שונות, שעברו במשך מאות שנות פעילותה.

ספר המשיב

ספר המשיב הוא ספר קבלה שהתחבר ככל הנראה לפני גירוש ספרד או מעט אחריו, ועוסק בפירוש עשר הספירות.

פעמים

'פעמים' הוא רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח, היוצא לאור מטעם יד יצחק בן-צבי החל משנת 1979. המאמרים ב'פעמים' עוסקים בנושאים מגוונים הקשורים לקהילות היהודיות בספרד, באגן הים התיכון ובמזרח. בחלק מן הגיליונות המאמרים מוקדשים לנושא מרכזי אחד. עד היום (חורף תשע"ט) התפרסמו 155 גיליונות. מייסד כתב העת ועורכו הראשון היה יצחק בצלאל (1994-1979). אחריו ערכו את כתב העת שלום רצבי, דוד מלכיאל ואבריאל בר-לבב. מזכיר המערכת הראשון ואחר כך עורך המשנה היה מיכאל גלצר (2013-1979). כיום עורך את כתב העת יאיר עדיאל.

קרב כיוס (201 לפנה"ס)

קרב כיוס (ביוונית: Ναυμαχία της Χίου) הוא קרב ימי שנערך בשנת 201 לפנה"ס בין אוניותיו של פיליפוס החמישי מלך מוקדון לבין צי הברית של פרגמון, רודוס וביזנטיון. כִיוֹס הוא אי בחוף איוניה (מערב אסיה הקטנה), והקרב התחולל במצר המפריד בינו ליבשת.

רבקה ש"ץ אופנהיימר

רבקה ש"ץ אופנהיימר (בלועזית: Rivka Schatz Uffenheimer; ט"ו באייר תרפ"ז, 17 במאי 1927, בפולין – י"ט באדר א' תשנ"ב, 22 בפברואר 1992, בירושלים) הייתה חוקרת קבלה, חסידות, משיחיות ושבתאות, מחברת הספר "החסידות כמיסטיקה" ומהדירת הספר "מגיד דבריו ליעקב", לרבי דב בער ממזריטש ("המגיד ממזריטש").

ריב"ש

רבי יצחק בר ששת ברפת (1326–1408) (הרִיבָ"שׁ), מן הראשונים. מגדולי חכמי ספרד במאה ה-14, תלמידם של הר"ן, רבי חסדאי קרשקש (סבו של חסדאי קרשקש) ורבי פרץ הכהן.

הריב"ש נודע בזכות תשובותיו ההלכתיות, שמהן נפסקו הלכות רבות בשולחן ערוך.

שלום עראקי

שלום עראקי (1685–1780) היה נשיא קהילת יהודי תימן והממונה על המטבעה של תימן.

פעל לבניית מוסדות ציבור בקהילת יהודי צנעא ובהם גם את בית הכנסת אלכניס אלאוסטא. פעל למען תרומות ליישוב היהודי בארץ ישראל.

ב-1740 פעל נמרצות להכנסת סידור התפילה בנוסח הספרדים (נוסח השאמי) בקרב יהודי תימן, וכן פעל למען קבלת פסיקות השולחן ערוך. פעילות זו עוררה מחלוקת עזה. הרב יוסף קאפח

כתב שעראקי התפלל בכל שבת בבית כנסת אחרת והביא עמו סדורים נוסח ספרד "ובקש מהם אם אפשר או כפה עליהם אם יש צורך בכך להתפלל נוסח ספרד". עם זאת, ב'קורות ישראל בתימן' שפורסם על ידי הרב יוסף קאפח, כתב המחבר ר' חיים חבשוש דברים דומים על יחיא בן שלום הכהן אלעראקי עוד כתב הרב קאפח שרק שלושה בתי כנסת מתוך עשרים ושניים שפקד סירבו לשמוע לו.

הודח מתפקידו בשנת 1761 בעקבות הסתה של המוסלמים וחילופי השלטון.[דרוש מקור] הוא נאסר והוטל עליו קנס אשר מוטט את עושרו. שניים מבניו היו מחכמי צנעא.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.