סער 4

סער 4 הוא שם כולל לשלושה דגמים של ספינת טילים (סטי"לים) של חיל הים הישראלי שנבנו במספנות ישראל. סער 4 תכלית, סער 4 נדרן וסער 4 נצ"ל (נגד צוללות).

ספינות סער 4 הוכנסו לשירות בשייטת ספינות הטילים בין פברואר 1973 לשנת 1979. כל ספינות סער 4 הוצאו בהדרגה משירות בחיל הים.

PikiWiki Israel 29176 saar 4

הספינות

ספינות "סער 4" תוכננו בחיל הים ונבנו במספנות ישראל[1], כשיפור של דגם סער 3. השיפורים היו במספר תחומים:

  • התאמה לתנאי ים קשים (הספינות יועדו גם להפליג לזירת ים סוף מסביב לאפריקה ולשרת בזירה זו לאורך חופים לא ידידותיים.)
  • הגדלה משמעותית של הדחק הספינה (שהוא בעצם משקלה) לכ-440 טון, על חשבון מהירותה (34 קשר לעומת 40 קשר ב"סער 3"). אורך הספינה 58 מטר ורוחבה 8 מטר[2]
  • הגדלת טווח הפעולה בערך פי שלושה לעומת הטווח של דגם סער 3
  • תוספת תותחים
  • תת-סדרה של דגמי נצ"ל
  • עוצמת אש כפולה מזו של סער 3.

ספינות סער 4 צוידו ב-8 טילי גבריאל, תותח 76 מ"מ, תותחי 20 מ"מ ומקלעים. הן יועדו לצוות של עד 50 איש ולשהייה של עד שלושה שבועות בים.

שתי ספינות ראשונות של סער 4, מדגם "תכלית", אח"י רשף ואח"י קשת, הצטרפו לחיל הים בשנת 1973[3] לפני מלחמת יום הכיפורים. בין השנים 1974 ל-1975 צורפו עוד ארבע ספינות מאותו דגם. בשנים 1978 ו–1979 נוספו עוד ארבע ספינות מדגם "נדרן"[4].

NadranNatsal1996

ספינת סער 4 סדרת 'נדרן' בתצורה נגד צוללות, 1996.

Flickr - Israel Defense Forces - Israeli Navy Preparing for Flotilla Operation (4)

סטי"ל מדגם סער 4 "אח"י ניצחון". מאי 2010.

פעילות מבצעית בחיל הים

ספינות סער 4 נטלו חלק בכל המלחמות והמבצעים, השמדת ספינות אויב ותפיסת ספינות מחבלים. להלן המבצעים העיקריים:
במלחמת יום הכיפורים היו בסדר הכוחות (סד"כ) של הצי הישראלי רק שתי ספינות מדגם מתקדם זה: "אח"י רשף" ו"אח"י קשת"[5][6]. הספינות השתתפו בקרב לטקיה (סוריה), קרב הסט"ילים הראשון בעולם. "אח"י רשף" ירתה את הטיל הקרבי הראשון בתולדות צה"ל, שפגע במטרתו, לעבר מקשת סורית. "אח"י קשת" השתתפה בקרב פורט סעיד (מצרים), אך לא הגיעה למגע עם האויב. בקרב השני בחופי מצרים, קרב דמיאט, השתתפו שתי הספינות מדגם סער 4. הפעם הייתה זו "אח"י קשת" שירתה את הטיל הראשון מהצד הישראלי ופגעה בספינת טילים מצרית. בהמשך המלחמה הופעלו ספינות סער 4 בהפגנת נוכחות במרכז הים התיכון לאבטחת השיט לישראל. וכן השתתפו, עם שאר השייטת, בהפגזת מתקני חופים בסוריה ובמצרים. בליל 11/12 אוקטובר, במסגרת הפגזת החוף הסורי ביום ה-11 באוקטובר 1973, פעלו זוג ספינות סער 4 כפלגה עצמאית בפיקוד אלי רהב וביצעו את המשימה של הבערת מתקני הנפט הסוריים בבניאס.

היערכות בים סוף - לאחר המלחמה, באפריל 1974 לצורך תגבור הכוח הימי בזירת ים סוף (זי"ס), הוצבו הספינות "רשף" ו"קשת" בשארם א-שייח' ("מפרץ שלמה") שבסיני. הספינות הפליגו מסביב לאפריקה בפיקוד סא"ל גדעון רז. הדרך של 12,790 מייל (כ-23,000 ק"מ), נמשכה 35 ימים - מבצע מוניטין.[7] בעת החניה בדרום אפריקה נעשתה הצגת תכלית משכנעת. מפקד הצי הדרום אפריקני הציע לקנות את הספינות עם הצוותים בו במקום. צי דרום אפריקה הזמין 4 ספינות סער 4 שנבנו במספנות ישראל וחומשו במערכות נשק גבריאל.

במלחמת לבנון - ביוני 1982 השתתפו ספינות סער 4 באבטחת הנחיתה הראשית שנעשתה מצפון לצידון, בהפגזת מטרות מחבלים בחוף. כן קיימו אבטחה אזורית רצופה וסגירת המוצא הימי של לבנון.

הוצאה מהשירות

הספינה הראשונה שהוצאה מהשירות הייתה אח"י רומח, שנמכרה לצ'ילה בשנת 1979. "אח"י כידון" הוטבעה בשנת 1997 ליד חוף שבי ציון כדי שתשמש אתר צלילה וזיכרון ללוחמי שייטת 13 שנפלו בלבנון. ספינות נוספות נמכרו לציי צ'ילה וסרי לנקה[דרוש מקור], האחרונות "מולדת" וקוממיות" בשנת 2000.

בשנת 2011 רק שתי ספינות מדגם סער 4 נותרו בשירות מבצעי, "אח"י ניצחון" ו"אח"י עצמאות", שתי הספינות מדגם נדרן אשר עברו הסבה בשנות ה-90 לתצורה המיועדת נגד צוללות. ובמהלך השנים האחרונות עברו הסבה בשנית ללחימת שטח בלבד.

בדצמבר 1976 ייצאה ישראל שני סטי"לים סער 4 לדרום אפריקה שזכו לשמות SAS SHAKA ו-SAS SCORPION. הצוותים הדרום-אפריקניים התאמנו בחיפה והפליגו אחר כך לדרום אפריקה דרך גיברלטר[8][9].

ב-15 בינואר 2014 הוצאה אח"י ניצחון משירות, וב-6 במרץ באותה שנה הוצאה אח"י עצמאות משירות. ב-7 ביולי 2016 הוטבעה אח"י עצמאות באימון ירי של טילי הרפון.[10]

לקריאה נוספת

  • משה אימבר (תחקיר, כתיבה ועריכה), שייטת 3, ספינות הטילים בחיל הים, ההוצאה לאור של משרד הביטחון - אריק נצר, 2005.
  • אברהם רבינוביץ, ספינות שרבורג, הוצאת אפי מלצר בע"מ, 2001 (תרגום מאנגלית: אריה מרמרי, עריכה: אפי מלצר).
  • יהודה שיף (עורך אחראי), אילן כפיר, יעקב ארז; עורכי הכרך: הירש גודמן, שלמה מן, צה"ל בחילו, אנציקלופדיה לצבא וביטחון, כרך חיל הים, רביבים הוצאה לאור, מהדורת ספרית מעריב, 1982.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מספנות ישראל, הדגמים המובילים, אתר רשות הספנות והנמלים
  2. ^ סטי"לים, אתר חיל הים
  3. ^ דויד מושיוב, ספינת טילים משופרת מתוצרת "מספנות ישראל" נתוספה לחיל הים, דבר, 5 בפברואר 1973
  4. ^ דוד זוהר, אח"י קוממיות הושקה בחיפה, מעריב, 20 ביולי 1979
  5. ^ נהוג בחיל להעביר שמות של ספינות שיצאו מהשירות לספינות חדשות. כל השמות המופעים כאן מתייחסים לספינות סער 4 בלבד
  6. ^ ראובן בן צבי, ספינות הטילים שנבנו בארץ השתתפו בקרב, מעריב, 9 באוקטובר 1973
  7. ^ מבצע מוניטין דו"ח מפקד המבצע סא"ל גדעון רז למפקד החייל בנימין תלם באתר בוגרי קציני ים.
  8. ^ Saad Shazly, The Arab military option, 1986, page 38, טוען ש-9 ספינות יוצאו לדרום אפריקה ו-5 לצ'ילה
  9. ^ Michael Curtis, The Middle East reader, November 1986, page 424 - מציין ש-6 ספינות נמכרו לדרום אפריקה
  10. ^ מ-120 ק"מ: צפו בטילי חיל הים פוגעים בספינת טילים ישנה, באתר ynet, 7 ביולי 2016
אח"י חץ (סער 4.5)

אח"י חץ היא ספינת טילים מהסדרה סער 4.5 של חיל הים הישראלי. בנייתה החלה ב-1984 כאח"י נירית במספנות ישראל אך המשך בנייתה נקטע עקב מחסור בכסף. היא לבסוף הושקה ב-1990 והוכנסה לשירות כאח"י חץ ב-1991. אח"י חץ מהווה חלק מהכוח העיקרי של שייטת ספינות הטילים המונה כ-8 ספינות טילים מהסדרה סער 4.5.

זוהי הספינה השנייה בחיל-הים בשם זה. בשירות מ-1989. הראשונה הייתה סטי"ל מדגם "סער 3", בשירות חיל הים בשנים 1988-1970.

אח"י יפו (סער 4)

בשם אח"י יפו נקראו שלוש ספינות מלחמה בחיל הים הישראלי. הראשונה הייתה המשחתת אח"י יפו, אשר נרכשה באנגליה ב-1955 יחד עם אחותה אח"י אילת. השנייה, ספינת טילים מסדרת סער 4 ונשוא הערך הנוכחי, נבנתה במספנות ישראל, הושקה לאחר מלחמת יום הכיפורים ושירתה רוב ימיה בבסיס חיל הים בחיפה. השלישית היא ספינת טילים מדגם סער 4.5 'נירית', המשרתת בימינו בשייטת ספינות הטילים.

ערך מורחב – ספינות סערהספינות מסדרת סער 4 נועדו לשרת בזירת ים סוף. תעלת סואץ הייתה אז חסומה לשיט ספינות, והעברתן לים סוף תוכננה בהפלגה מחיפה למפרץ שלמה סביב יבשת אפריקה. מועד היציאה נקבע ל-15 באוקטובר 1973, אך הפלגתן נדחתה בשל פרוץ מלחמת יום הכיפורים. שתי הספינות הראשונות מתוך הסדרה השתתפו באופן פעיל במלחמה והיוו תוספת כוח משמעותית בזירת הים התיכון.

אח"י יפו הייתה השישית והאחרונה בסדרת סער 4 'תכלית' שהוזמנה לפני מלחמת יום הכיפורים. הספינות שקדמו לה היו: אח"י רשף, אח"י קשת, אח"י רומח, אח"י כידון ואח"י תרשיש.

אח"י כידון (סער 4)

אח"י כידון הייתה ספינת טילים מהסדרה סער 4 "תכלית" של חיל הים הישראלי. הספינה יוצרה על ידי מספנות ישראל. אח"י כידון שימשה בשירות חיל הים בין השנים 1974–1997.

אח"י נצחון

ספינת הטילים אח"י ניצחון, מדגם סער 4 - "נדרן".

הספינה נקראה על שם "לניצחון" - אוניית מעפילים שהפליגה מאיטליה ב-8 במאי 1948 והגיעה לתל אביב ב-17 במאי 1948 כשעל סיפונה 189 מעפילים. אח"י נצחון היא הספינה היחידה בחיל הים הישראלי בשם זה, אך לשורות החיל צפויה להצטרף אח"י ניצחון בסדרה סער 6.

אח"י ניצחון פעלה בשירות חיל הים הישראלי במסגרת שייטת ספינות הטילים משנת 1978 ועד 2014. הספינה נבנתה במספנות ישראל לפי תכנון של חיל הים בהסתמך על הניסיון שנצבר מהפעלת הסטי"לים מסדרת סער 4 'תכלית'. הספינה פעלה בזירה הימית במלחמת לבנון הראשונה ובהשנייה. במהלך שירותה השתתפה במבצעים רבים בתחום הביטחון השוטף, לרבות בלכידת כלי שיט עוינים.

בשנים 1995–1999, נוספו לספינה טורפדו נגד צוללות והיא צוידה בסונר נגרר בירכתיים במקום תותח אוטו מלרה 76 מ"מ. מאז דגם זה נקרא "סער 4 נצ"ל". הדבר נעשה על חשבון ביטול כושר הפגיעה במטרות מחבלים בחוף.

אח"י קשת

אח"י קשת הוא שמם של שלושה כלי שיט ששירתו בחיל הים הישראלי. אח"י קשת הראשונה הייתה ספינת הטילים מסדרת סער 4 שהשתתפה מיד לאחר השקתה, יחד עם אחותה אח"י רשף, בקרבות טילים בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים. אח"י קשת השנייה הייתה אוניית גל-נוע בשירות חיל הים. אח"י קשת השלישית היא ספינת טילים מדגם סער 4.5 המשרתת היום בשייטת ספינות הטילים. ערך זה מתמקד באח"י קשת הראשונה ובפעולותיה.

אח"י רשף

אח"י רשף, היא ספינת הטילים הראשונה בסדרה מדגם סער 4. היא נבנתה במספנות ישראל ונכנסה לשירות במרץ 1973.

אח"י תרשיש (סער 4)

אח"י תרשיש הייתה ספינת טילים של חיל הים הישראלי, מסדרת סער 4. הספינה נבנתה במספנות ישראל, הושקה בשנת 1975 ושירתה רוב ימיה בבסיס חיפה.

הספינות מסדרת סער 4 יועדו לשרת בזירת ים סוף. תעלת סואץ הייתה אז חסומה לשיט ספינות, והעברתן לים סוף תוכננה בהפלגה מחיפה למפרץ שלמה סביב יבשת אפריקה. מועד היציאה נקבע ל-15 באוקטובר 1973, אך הפלגתן נדחתה בשל פרוץ מלחמת יום הכיפורים. שתי הספינות הראשונות מתוך הסדרה השתתפו באופן פעיל במלחמה והיוו תוספת כוח משמעותית בזירת הים התיכון.

בספינות סער 4 ובמערכותיהן הוכנסו שיפורים רבים שנלמדו בספינות הטילים מהדגמים הקודמים. באח"י תרשיש הוכנסו שיפורים שנלמדו על ידי מספנות ישראל בעת בניית הספינות הקודמות בסדרה. צוות אח"י תרשיש למד את המערכות החדשות, את נוהלי התפעול ואת תרגולת הקרב עוד כאשר הספינה הייתה בבנייה.

אלי רהב

אלי רהב (נולד ב-23 בדצמבר 1940 וגדל ברחובות) הוא קצין לשעבר בחיל הים. בתפקידו הבכיר ביותר בחיל היה ראש מספן הים בדרגת תת-אלוף. לאחר השירות עסק בעבודות תשתית בנמלי ים ובהמשך היה לחוקר המורשת הימית של חיל הים.

הרפון (טיל)

הרפון (באנגלית: Harpoon, "צלצל") הוא טיל נגד ספינות, מונחה מכ"ם אקטיבי, מתוצרת חברת בואינג האמריקנית. פותח על ידי חברת מקדונל דאגלס בשנת 1977, והותאם לשיגור מספינות, צוללות, מטוסים וסוללות קרקעיות להגנת חופים. עד שנת 2004 יוצרו מעל 7,000 טילי הרפון.

הטיל פותח כטיל ים-ים עבור הצי האמריקני, ובשנת 1979 פותחה גרסה לשיגור ממטוסים. הטיל נמכר, בין השאר, לאיחוד האמירויות הערביות, אוסטרליה, מצרים, דנמרק וישראל. ספינות הטילים מדגמי סער 4, סער 4.5 וסער 5 של חיל הים הישראלי חמושות בטיל זה. שמו העברי של הטיל הוא: כנרית.

חיל הים

חיל הים הישראלי הוא הזרוע הימית של צה"ל ומבצע את מרבית הפעילות בזירה הימית. בראש החיל עומד קצין בדרגת אלוף. מפקד חיל הים הנוכחי הוא אלוף אלי שרביט. בחודש אוקטובר 2014, קבע מפקד חיל הים, רם רוטברג, את המונח זרוע הים כשמו הרשמי של החיל.

היחידות המבצעיות בחיל הים הישראלי הן: שייטת ספינות הטילים (שייטת 3), שייטת הצוללות (שייטת 7), שייטת 13, פלגות הדבורים, היחידה למשימות תת-מימיות, יחידת סנפיר להגנת נמלים ויחידת אביר הים המפעילה כלי שיט בלתי מאוישים.

בעבר היו לחיל הים גם: שייטת המשחתות, שייטת הנחתות, שייטת הטרפדות, יחידה 707, יחידת הנצלה ימית ויחידה 788 שפעלה בכנרת.

בשנת 2004 שירתו בחיל הים 6,500 חיילים שמתוכם 880 קצינים. יחידות הקומנדו של חיל הים כללו כ-300 לוחמים.

מספר כלי שיט ללחימה בצי הישראלי הוא כשליש מחיל הים המצרי. במונחים גלובליים הצי הישראלי קטן מאוד, הן מבחינת גודלו הכללי והן מבחינת הדחק ספינותיו — הספינות הכי גדולות בו הן בגודל קורבטה (ספינת טילים מדגם סער 5). כשלושה אחוזים מתקציב הביטחון של ישראל מוקצים לחיל הים.[דרוש מקור]חיל הים היה שותף פעיל בכל מלחמות ישראל. עם מבצעי החיל נמנים: הטבעת "האמיר פארוק", שביית ה"איברהים אל אוול", פעולת פורט סעיד, קרב רומני, הפשיטה על האי גרין, מבצע אסקורט, מבצע אביב נעורים, קרב לטקיה והשמדת ספינות טילים מצריות באזור פורט סעיד במלחמת יום הכיפורים, תקיפת נמל ע'רדקה, הנחיתה בחוף אל-אוואלי במלחמת לבנון הראשונה (1982), לכידת ספינות שהובילו נשק לארגוני טרור ועוד רבים אחרים. כמו כן עוסק חיל הים במשימות של ביטחון שוטף לאורך חופי ישראל.

חיל הים ספג אבדות במספר מקרים שהתפרסמו: טיבוע המשחתת אח"י אילת בשנת 1967, טביעת הצוללת אח"י דקר בשנת 1968, אסון השייטת ב-1997 והפגיעה בסטי"ל אח"י חנית מטיל של חזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה. במלחמת ששת הימים פגעו בשוגג טרפדות ומטוסים של צה"ל באוניית ביון אמריקאית, "ליברטי", ששהתה בקרבת חוף סיני ונחשדה כאונייה מצרית. בתקרית נגרמו אבידות רבות לאנשי צי ארצות הברית.

מפקד חיל הים, עמי אילון, הגדיר את משימת החיל בסיסמה: "חוף בטוח וים פתוח". בשל מצבה הגאופוליטי, מייחסת ישראל חשיבות רבה לחופש השיט ממנה ואליה. כ-97% מהסחר הבינלאומי מישראל ואליה נעשה דרך הים. בנוסף, אזורי החוף בישראל מיושבים בצפיפות וחשופים לפגיעה מהים. לאור זאת מוגדרים תפקידיו העיקריים של חיל הים כהגנה על חופי המדינה והבטחת חופש השיט לחופי ישראל.

מספנות ישראל

מספנות ישראל היא המספנה הגדולה בישראל ואחת המספנות בבעלות פרטית הגדולות במזרח התיכון, בנוסף היא הנמל הפרטי הראשון והיחיד בישראל, עד להפרטת פעילותו של נמל אילת ב-2013. מתקני החברה ומשרדיה ממוקמים בחלקו המזרחי של נמל הקישון בחיפה על שטח של 335 דונם שנחכר מחברת נמלי ישראל ומשמשים בתור נמל פרטי. לרשות החברה רציף באורך של 900 מטרים עם מים בעומק של 12 מטרים.

סער 2

סער 2 הוא דגם של ספינות טילים ששירתו בחיל הים הישראלי משנות ה-60 ועד שנות ה-90.

סער 3

סער 3 היא סדרה של שש ספינות טילים שנבנו בצרפת במספנת קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי בשרבורג. הסדרה מבוססת על ספינות התקיפה "יגואר" של הצי הגרמני. הספינה הראשונה מדגם זה היא אח"י סער, יצאה לדרכה מצרפת לישראל לפני שהטילה צרפת אמברגו על ישראל.

בעקבות מלחמת ששת הימים בשנת 1967 הטיל נשיא צרפת, שארל דה גול, באישור ממשלת צרפת, אמברגו כללי על יצוא נשק לישראל. האמברגו כלל את אספקת חמש הספינות שנותרו במספנות בצרפת. חמש הספינות חולצו מצרפת, ב-25 בדצמבר 1969 במה שכונה ספינות שרבורג. הספינות נמלטו לישראל בהפלגה מנמל שרבורג לנמל חיפה, בניגוד להחלטות ממשלת צרפת. המבצע קיבל את השם מבצע נועה.

דגם סער 3 נוצר כאשר הובן הצורך בתותח אוטומטי בקליבר גדול יותר מתותח 40 מ"מ שהותקן בדגמים הקודמים (סער 1 וסער 2). התותח נועד לשימוש בקרב השטח נגד מטרות קטנות לטילים וכן להנחתת אש מהים אל החוף. בספינות מדגם סער 3 הותקן תותח 76 מ"מ מתוצרת אוטו מלרה (Oto Melarra) איטליה.

סער 4.5

סער 4.5 הוא שם כולל לשלושה דגמים של ספינת טילים (סטי"ל) של חיל הים הישראלי: סער 4.5 חוחית, סער 4.5 נושב וסער 4.5 נירית. האחרונות מרכיבות, נכון ל-2015, את עיקר הכוח של שייטת ספינות הטילים. הספינות נבנו במספנות ישראל.

סער 5

סער 5 הוא דגם מתקדם של קורבטת טילים בחיל הים הישראלי המשמשות כספינות חפ"ק של הצי. הספינות מתאפיינות בכושר שרידות גבוה, ומצוידות במסוק סיור מתקדם מדגם עטלף. מבחינת גודל ספינות סער 5 מוגדרות כקורבטה והן הגדולות בצי הישראלי. שייטת הסטי"לים של החיל, שייטת 3, מפעילה שלוש ספינות מדגם זה. הספינות נבנו על ידי חברת נורת'רופ גרומן שיפ סיסטמס (לשעבר ליטון-אינגלס שיפבילדינג) בפסקגולה, מיסיסיפי, ארצות הברית. מפקד הספינה הוא קצין ים בדרגת סגן-אלוף.

ספינות סער

ספינות סער הן שם כולל לתוכנית בניין הכוח הימי של חיל הים הישראלי שראשיתה בשנות ה-60 של המאה ה-20. תוכנית זו הביאה לניצחונו של החיל במלחמת יום הכיפורים ולחיזוק עוצמתו. מטרת התוכנית הייתה יצירת כוח ימי שיאפשר יוזמה התקפית בזירה הימית, ולא יסתפק בהגנת החוף. מעבר לכך, את התוכנית ייחדה שבירת מוסכמות בלחימה בתחום הימי, על ידי יצירת עדיפות טכנולוגית של יחידת הלחימה ועדיפות כמותית ביחידות לחימה בתקציב מועט.

התוכנית נבנתה על ידי אנשי חיל הים והתעשייה הביטחונית הישראלית בשיתוף פעולה להביא מענה לצורכי הביטחון של ישראל בים תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת. נכונות התפיסה הוכחה מבצעית במלחמת יום הכיפורים.

ספינת טילים

ספינת טילים (בראשי תיבות: סטי"ל) היא ספינה, לרוב מסוג קורבטה או לעיתים רחוקות יותר פריגטה, המיועדת לתקיפת אוניות גדולות יותר ממנה או בסדר גודל שלה. עיקר החימוש שלה הוא טילים, ומכאן נגזר שמה. משמשת גם לסיור, ולשם כך יכולה להיות מצוידת גם בתותח. גודלה הקטן יחסית מעניק לה מהירות וכושר תמרון משופרים, ובכך מעניק לה עדיפות על ספינות גדולות ממנה.

קרב לטקיה

קרב לטקיה הוא קרב ימי שנערך מול חופי סוריה בתחילת מלחמת יום הכיפורים, בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר 1973, בין חיל הים הישראלי לבין חיל הים הסורי, והסתיים בניצחון ישראלי מכריע. זה היה קרב טילי ים-ים הראשון בעולם.

שייטת ספינות הטילים

שייטת ספינות הטילים, או בשמה הצבאי "שייטת 3", היא כוח לחימת השטח העיקרי של חיל הים הישראלי. השייטת הוקמה בשנת 1967 וכוללת, נכון לשנת 2015, 11 ספינות טילים מדגמי סער 4.5 וסער 5. בנוסף לספינות הטילים נמצאת תחת פיקודה ספינת העזר אח"י בת ים וכן גף מטוסי סיור ימי.

השייטת מוצבת בבסיס חיפה של חיל הים, בו עוגנות מרבית הספינות באופן קבוע. בשנים 2009 ו-2012, זכתה השייטת בפרס הרמטכ"ל ליחידה המבצעית המצטיינת בצה"ל. מפקד השייטת, החל מאוגוסט 2019, הוא אלוף-משנה מאיר עזורי.

ספינות הטילים מסדרת סער 4
סער 4 תכלית אח"י רשףאח"י קשת • אח"י רומח • אח"י כידוןאח"י תרשישאח"י יפו
סער 4 נדרן אח"י ניצחוןאח"י עצמאות • אח"י מולדת • אח"י קוממיות
סדרה קודמת: סער 3 • סדרה עוקבת: סער 4.5

כלי שיט של חיל הים הישראלי

ספינות טילים של חיל הים הישראלי
סער 1 שלכת אח"י מבטחאח"י משגבאח"י מזנק
סמל חיל הים הישראלי
Isnavsht3
סער 2 שלכת אח"י חיפהאח"י אילתאח"י עכו
סער 3 שלכת אח"י סעראח"י סופהאח"י געשאח"י חרבאח"י חניתאח"י חץ
סער 4 תכלית אח"י רשףאח"י קשת • אח"י רומח • אח"י כידוןאח"י תרשישאח"י יפו
סער 4 נדרן אח"י ניצחוןאח"י עצמאות • אח"י מולדת • אח"י קוממיות
סער 4.5 חוחית אח"י עליהאח"י גאולה
סער 4.5 נושב אח"י רומח • אח"י קשת
זיוונית אח"י שמרית • אח"י שלומית
סער 4.5 נירית אח"י חץאח"י תרשישאח"י כידוןאח"י יפואח"י חרבאח"י סופה
סער 5 להב אח"י אילתאח"י להבאח"י חנית
סער 6 ארבע ספינות הוזמנו

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.