ססיל רות

ססיל (בצלאל) רות (Cecil Roth; אדר תרנ"ט, 5 במרץ 1899י"ז בסיוון תש"ל, 21 ביוני 1970) היה היסטוריון יהודי-בריטי אשר התמחה בתולדות היהודים בכלל ובתקופת הרנסאנס בפרט. רות הציע היסטוריוגרפיה אשר שמה את הדגש על פירות היצירה העיקריים בכל תקופה. בהיסטוריוגרפיה שלו גלומה תפיסת עולם הומניסטית, והדגשת חֵרות האדם וכוח היצירה שלו. רות התפרסם באוסף האמנות היהודית שלו. הוא אחיו הצעיר של חיים יהודה רות.

קורות חיים

רות נולד בעיר לונדון שבאנגליה במרץ 1899 לג'וזף רות.[1] לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר הסיטי של לונדון שירת בצבא הממלכה המאוחדת במשך שנתיים, בשנים 19171919.[1] הוא למד במרטון קולג' של אוניברסיטת אוקספורד באנגליה, וקיבל תואר דוקטור ב-1924. עבודת הדוקטור שלו עסקה ברפובליקת פירנצה. בשנים 19391964 הורה באוקספורד מדעי היהדות. כן הורה מדעי-היהדות באוניברסיטת ניו יורק.

בשנת 1925 נבחר רות לחבר בחברה ההיסטורית המלכותית ובשנת 1941 לחבר בחברה המלכותית לספרות .

Roth square
שלט בכיכר האחים רות, על שם רות ואחיו, בשכונת רמות בירושלים

ב-1964 עלה לישראל, השתקע בירושלים, והוזמן לכהן כפרופסור באוניברסיטת בר-אילן כפרופסור אורח במחלקה להיסטוריה יהודית. המינוי עורר התנגדות עזה של גורמים דתיים ובראשם הרב צבי יהודה קוק. המתנגדים טענו כי ביקורת המקרא המשתקפת מספריו של רות מנוגדת למסורת היהודית[2]. מנגד תמכו בו אישים מוכרים בציבור, כמו יוסף בורג שטענו כי המבקרים מסלפים את משנתו של רות, והצביעו על כך כי הוא יהודי מאמין שומר מצוות שכל חטאו הוא בכך שהוא עוסק בביקורת אקדמית ולגיטימית. גם הסנאט של האוניברסיטה עמד מאחוריו והביע אמון בלתי מסויג בפרופ' רות "כחוקר, כמורה וכאדם". גם אגודת הסטודנטים גינתה את ההתקפות על פרופ' רות ותמכה בו.

פרופ' רות שימש כעורך הראשי של האנציקלופדיה יודאיקה.

נפטר בירושלים ב-21 ביוני 1970.

ספריו

  • קִצור תולדות עם ישראל; מאנגלית: יעקב קופלביץ, 2 כרכים, תל אביב: מ' ניומן, תש"ו–תש"ז.[3]
  • תולדות האנוסים, (תרגום: ש' גילאי), תל אביב: עם עובד, 1952.[4]
  • היהודי דישראלי, תל אביב: מ. ניומן, תשט"ז 1956.[5]
  • רבי דוד ניטו, בתוך "הכוזרי השני", ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ח.
  • תולדות היהודים באיטליה, תל אביב: מסדה, 1962.
  • תולדות היהודים ברומא, הוצאת מסדה, תל אביב, 1962.
  • היהודים בתרבות הריניסאנס באיטליה; תרגם מכ"י ח. מרחביה, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1962.
  • מנשה בן ישראל, הוצאת מסדה.

Roth, Cecil. The Amazing Clan of Buzaglo. 1971.

  • Anglo-Jewish Letters, 1158-1917 (London, 1938);
  • History of the Great Synagogue (of London), available online[6], as part of the at the Susser Archive of JCR-UK;
  • The Jewish Contribution to Civilization (New York 1941)
  • History of the Jews in England (Oxford, 1941);
  • History of the Jews in Italy (Philadelphia, 1946);
  • History of the Marranos (Philadelphia, 1946);
  • The Rise of Provincial Jewry (Oxford, 1950), available online[7], as part of the at the Susser Archive of JCR-UK.
  • Personalities and Events in Jewish History, Philadelphia: Jewish Publication Society of America, 1954.[8]
  • History of the Jews (initially published as A Bird's-Eye View of Jewish History) (1954);
  • The Jews in the Renaissance (Philadelphia, 1959);
  • Jewish Art (1961);
  • The Dead Sea Scrolls (1965).

בעריכתו

  • ז[וסיא] עפרון, בצלאל ססיל רות (עורכים), האמנות היהודית, תל אביב: מסדה, תשי"ז.[9] (מהדורה שנייה לאור בשנת תשי"ט, בתבנית מוגדלת ובעריכתו של רות בלבד)
  • אנציקלופדיה של היהדות; עורכים ראשיים: בצלאל (ססיל) רות וג'פרי ויגודר, הוצאת מסדה, 1969.[10]
  • Encyclopaedia Judaica (עורך), (1991-1972. יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל. מהדורה חדשה יצאה ב-2007. 22 כרכים).
  • האמנות היהודית (עורך), הוצאת מסדה, רמת גן, 1974.

לקריאה נוספת

  • גצל קרסל, פרופ’ בצלאל (ססיל) רות ז"ל', הדאר מט (תש"ל), 556–557.
  • ' לזכרו של בצלאל ססיל רות (1899–1970)', ידע-עם 37–38, טו (תשל"א), 94–96.
  • ג'פרי ויגודר, 'בצלאל (ססיל) רות ז"ל', ציון 36 (תשל"א), 98–101. (המאמר באתר JSTOR)

קישורים חיצוניים

מפרי עטו:

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Levens, R.G.C., ed. (1964). Merton College Register 1900-1964. Oxford: Basil Blackwell. עמ' 120.
  2. ^ יעקב הלוי פילבר, על אוניברסיטה דתית, הצופה, 21 בפברואר 1965
  3. ^ סקירה קצרה: בשדה ספר: בצלאל (ססיל) רות – קיצור תולדות ישראל, דבר, 13 בדצמבר 1946.
  4. ^ ע. ב. ג., ססיל רות: תולדות האנוסים, דבר, 8 באוגוסט 1952, המשך.
  5. ^ מ. אגף, היהודי ד'ישראלי, חרות, 6 בינואר 1956, המשך; כדאי לקרוא, מעריב, 6 בינואר 1956; מרים אורן, הצצה חטופה: כבוד בלי "הערצת גיבורים", מעריב, 27 ביולי 1956.
  6. ^ "History of the Great Synagogue". JCR-UK. jewishgen.org. בדיקה אחרונה ב-26 בספטמבר 2009.
  7. ^ < "The Rise of Provincial Jewry". JCR-UK. jewishgen.org. בדיקה אחרונה ב-26 בספטמבר 2009.
  8. ^ סקירה: ט. פרשל, אישים ומאורעות (לקט מאמרי בצלאל רות), חרות, 18 באוקטובר 1954.
  9. ^ האמנות היהודית מימי קדם ועד ימינו, דבר, 4 בינואר 1957.
  10. ^ יוסף פרידלנדר, אנציקלופדיה של יהדות, מעריב, 13 במרץ 1970.
אברהם גולדברג (צייר)

אברהם גולדברג (1906, פולין - 1980, רמת אביב) היה צייר ישראלי.

איזידור קאופמן

איזידור קאופמן (22 במרץ 1853 – 16 בנובמבר 1921) היה צייר יהודי-הונגרי שפעל בווינה. השתייך לקבוצת האמנים היהודים בתקופת האמנציפציה.

אנציקלופדיה

אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה (באנגלית: encyclopaedia או encyclopedia) היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.

אנציקלופדיה יודאיקה

אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בישראל באנגלית, בשנת 1972, ובה 16 כרכים ו-25,000 ערכים. בתחילת 2007 יצאה לאור מהדורה מחודשת של האנציקלופדיה, ב-22 כרכים.

אפרים לוצאטו

אפרים לוצאטו (1729–1792) היה רופא ומשורר יהודי-איטלקי.

אריה לובין

אריה לובין (באנגלית: Arieh Lubin‏; 6 בדצמבר 1897- 17 בינואר 1980) היה צייר ישראלי.

בית הקברות סנהדריה

בית הקברות סנהדריה הוא בית קברות יהודי השוכן בצפון ירושלים בסמוך לשכונת סנהדריה, ובסמוך לצומת הרחובות שמואל הנביא, שדרות אשכול ובר-אילן (צומת סנהדריה).

בית הקברות סנהדריה, ממוקם כמה מאות מטרים מגן עירוני ובו קברים מתקופת בית שני המוכר בשם קברי הסנהדרין.

בצלאל נרקיס

בצלאל נרקיס (14 בדצמבר 1926 - 27 ביוני 2008) היה חוקר והיסטוריון אמנות ישראלי, מגדולי המומחים לתולדות האמנות היהודית ותולדות איורי כתבי היד העבריים. חתן פרס ישראל.

ברכיה מניקולא

רבי ברכיה מניקולא (בלטינית: Benedict fil Mosse, בנדיקטוס בן משה; ראשית המאה ה-13 - אחרי 1256) היה רב ותלמיד חכם אנגלי מבעלי התוספות.

לפי ססיל רות, אף כי רבים מחיבוריו של רבי ברכיה אבדו, ניתן לקבוע לאור אזכורים רבים את חשיבותו כאחד מגדולי חכמי יהדות אנגליה בימי הביניים.

חיים דילקריס

חיים גדליה (האגין) דילקריס (או: אבגרדן או יצחק; באנגלית: Hagin fil Deulacres; כנראה נפטר ב-1290) היה הפרסביטר - כהן היהודים , הרב הראשי הממונה מטעם השלטונות על יהדות אנגליה. האחרון שכיהן בתפקיד זה לפני גירוש יהודי אנגליה.

חיים יהודה רות

חיים יהודה (ליאון) רוֹת (באנגלית: Leon Roth; י"ז בניסן תרנ"ו, 31 במרץ 1896 – ח' בניסן תשכ"ג, 2 באפריל 1963) היה פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת מנצ'סטר, ושימש כרקטור האוניברסיטה העברית.

חנה אורלוף

חנה אוֹרְלוֹף (12 ביולי 1888, קונסטנטינובקה, רוסיה (אוקראינה) – 18 בדצמבר 1968, ישראל) הייתה פסלת יהודייה, מהבולטות ביותר בתקופתה.

ישורון קשת

ישוּרוּן קשת (ישֻרוּן קֶשֶת; שמו המקורי: יעקב יהושע קופֶלֶביץ; כ' בכסלו תרנ"ד, 29 בנובמבר 1893 – ד' באדר תשל"ז, 22 בפברואר 1977) היה משורר עברי, מסאי, מתרגם ומבקר ספרות ואמנות, שפעל בארץ ישראל, טרום תקופת המדינה ולאחר הקמתה.

מאיר בניהו

מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית המזרחית, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.

ממורבוך

ממורבוך (מגרמנית: Memorbuch ; ביידיש: מעמאָרבוך, ברבים: מעמאָרביכער מקור השם מלטינית: memoria - זיכרון) ספר זיכרונות או אזכרה, המוקדש לתיעוד פטירתם של חברי הקהילה היהודית ואופייני ליהדות גרמניה. מרבית האזכורים מתחילים בתפילה "יזכור אלוהים..." וממשיכים במידע ביוגרפי ובעיקר תיאור אופיו ופועלו החיובי של הנפטר.

ספר הזיכרון הוא אחת המסורות העתיקות ביותר להנצחת המת ביהדות, בעיקר אצל יהדות אשכנז. במרבית המקרים הוא נכתב בעברית או בשפת הקהילה, לדוגמה יידיש, ובמרבית הספרים נכתבו גם שמות היהודים שנרצחו בפוגרומים בקהילות הסמוכות.

מנשה בן ישראל

הרב מנשה בן ישראל (ה'שס"ד 1604 - י"ד בכסלו ה'תי"ח, 20 בנובמבר 1657) היה רב, דרשן, מייסד הדפוס העברי הראשון באמסטרדם ומדינאי, הזכור בעיקר בשל פעילותו למען יהודי התפוצות.

מסדה (הוצאת ספרים)

מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי והייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.

פנחס אברמוביץ

פנחס אברמוביץ (1909 – יוני 1986) (Abramovic Pinhas) היה צייר נודע בתקופת היישוב ובימי המדינה. נמנה עם מייסדי קבוצת אופקים חדשים. היה מזכיר הקבוצה במשך כל שנות קיומה (1948 – 1963).

שמשון הולצמן

שמשון הולצמן (1907–1986) היה צייר ישראלי, יליד גליציה. היה ממקימי קריית האמנים בצפת וחתן פרס דיזנגוף הראשון. נחשב לאחד מבכירי ציירי המים בעולם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.