סנסנה (אתר מקראי)

סַנְסַנָּה הייתה עיר בדרום נחלת יהודה בתקופת המקרא.

העיר מוזכרת בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ל"א כעיר שירשו שבט יהודה ביחד עם הערים צקלג ומדמנה.

יש הסוברים שמקור השם סנסנה הוא על שם החלק מעץ התמר הנקרא סַנְסַן או סַנְסַנָּה, כפי שניתן ללמוד מהפסוק בשיר השירים "אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו",[1] ישנם כמה פרשנויות באיזה חלק מדובר. יש הסוברים שמדובר בראש הדקל הנראה ככיפה, ויש הסוברים שזו הבליטה הנותרת לאחר כריתת ענף מדקל.

המקום זוהה עם חירבת א-שמסאניאת,[2] אתר גדול מן התקופה הישראלית במרחק 16 ק"מ בקירוב מצפון מזרח לבאר שבע, בקצה השלוחות הדרומיות של הרי יהודה. זיהוי זה מסתייע בזיהויה של מדמנה עם ח'רבת אם דימנה השכנה.[3][4]

היום מזוהה סנסנה כ-2 ק"מ דרומית מזרחית מהנקודה בה שוכן היישוב סנסנה היום.

בספר יהושע, פרק י"ט, פסוק ה' ובספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ל"א לא מוזכרת סנסנה ובמקומה מוזכר מקום בשם "חצר סוסה" אולי אירעו חילופים אלה בגלל הדמיון בין סנסנה לסוסה.[5]

12 staemme israels heb
נחלות שבטי ישראל

הערות שוליים

  1. ^ מגילת שיר השירים, פרק ז', פסוק ט'.
  2. ^ עוד על החילוף סנסנה-שמסמאת, ניתן למצוא אצל יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא: גאוגרפיה היסטורית, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, תשמ"ח, עמ' 100
  3. ^ אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, ירושלים:מוסד ביאליק, 1968, כרך ה, עמ' 1069
  4. ^ שמואל אחיטוביהושע, רעננה:האוניברסיטה העברית בירושלים עם עובד י"ל מאגנס, 1995, מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא, עמ' 381
  5. ^ יוחנן אהרוני, כתובות ערד, ירושלים:מוסד ביאליק, 1986, עמ' 62
סנסנה

סַנְסַנָּה היא התנחלות במתכונת של יישוב קהילתי דתי בצפון הנגב הממוקם ברובו ממזרח לקו הירוק, אך ממערב לגדר ההפרדה, ומשתייך למועצה אזורית הר חברון.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.