סמל דנמרק

סמל דנמרק הוצג לראשונה כסמל דנמרק המודרני בשנת 1819, בתקופת מלכותו של פרדריק השישי שהחליט על מספר קבוע של תשעה לבבות ועל כך שהחיות בסמל הן אריות והם לא מסתכלים אל פני הצופה. מופיעים בו שלושה אריות כחולים שלשונם אדומה, פוסעים על מגן זהב, וכתר זהב על ראשם. מעל כל אריה מופיעים שלושה לבבות אדומים. מעל המגן מוצג הכתר של מלכי דנמרק. השימוש הראשון הידוע בסמל זה התרחש עוד בשנת 1194 בחותם של קנוט השישי. השימוש הראשון בסמל שגם צבעיו זהים לאלה המקובלים היום היה בשנת 1270. בסמל ההיסטורי האריות פנו אל הצופה ולא שמאלה ומספר הלבבות לא היה קבוע ויכול היה להיות גבוה הרבה יותר מהיום. היסטוריונים מאמינים שאת מקומם של הלבבות תפסו בתקופות מסוימות בעבר פרחי נופר אך השימוש בהם ננטש במהרה בגלל החותמים הגסים שהיו מקובלים בשימוש בימי הביניים. צו מלכותי משנת 1972 הכריז שצורות אלה הן פרחי נופר אך בחברה הדנית נהוג להתייחס אליהם כאל לבבות. קיימת גרסה נדירה מימיו של אריק מפומרניה בה שלושת האריות מחזיקים יחדיו את דגל דנמרק בדומה לסמלו של המחוז דרום יילן שבדנמרק. עד שנת 1960 היו בשימוש בדנמרק "סמל גדול" ו"סמל קטן" בשיטה יוצאת דופן הדומה לזו הנהוגה עד היום בשוודיה. הסמל הקטן היה בשימוש נרחב בעיקר במשרדים ממשלתיים וכן במשרד החוץ של דנמרק. מאז הפך הסמל להיות סמל משפחת המלוכה בלבד והמדינה נותרה עם סמל רשמי אחד בלבד.

הכתר הנמצא בסמל הוא זה שחבש כריסטיאן החמישי ולא הכתר שחבש כריסטיאן השישי, כפי שלעיתים טועים לחשוב. ההבדל בין הכתרים טמון בעובדה שהאחרון משובץ ביהלומים בעוד זה שנמצא בשימוש היום משובץ בפנינים. שני הכתרים נמצאים בטירת רוזנבורג הנמצאת בפרברי העיר קופנהגן.

הסמל דומה מאוד לסמל האסטוני ולסמל הבירה האסטונית טאלין. הקשר בין הסמלים טמון בשלטונו של ואלדמאר השני בצפון אסטוניה בשנים 1219-1346. ההבדל בסמלים הוא שבזה האסטוני אין כתרים על ראשי האריות, הם מכונים "נמרים", הם פונים אל הצופה ולא קדימה ואין לבבות בסמל. סמל טאלין זהה כמעט לסמל אסטוניה אך בגרסתו הישנה האריות חבשו כתרים זהובים כמו בסמל הדני. יש קשר בין הסמלים לריצ'רד לב הארי ולסמלה של המדינה באדן-וירטמברג שבגרמניה. הסמל היווה השראה גם לממלכה ההיסטורית שלזוויג שהייתה פרובינציה דנית ובסמלה היו שני אריות כחולים בתוך מגן זהוב. הלבבות מופיעים גם בסמל המחוז הגרמני ליונבורג.

סמל דנמרק
National Coat of arms of Denmark
פרטים
המחזיק בסמל מרגרט השנייה, מלכת דנמרק
תאריך אימוץ 1819
התקנים
ציצה כתר זהב
מגן זהב, שלושה אריות כחולים, תשעה לבבות אדומים

ראו גם

אריה (סמל)

האריה הוא מטען הרלדי נפוץ המופיע בסמלים ובשלטי אצולה רבים. על פי המסורת נחשב האריה כמלך החיות ועל כן נוכחותו מסמלת גבורה, אומץ, כוח ומלכות.

על פי המסורת היהודית שימש סמל האריה כסמלו של שבט יהודה לפי ברכת יעקב: "גור אריה יהודה" וכך התגלגל הסמל כסמלו של בית דוד כנצר לשבט יהודה, סמל ירושלים אשר שוכנת חלקית בנחלתו של השבט וגם כסמל פיקוד המרכז של צבא הגנה לישראל.

אריק מפומרניה

אריק מפומרניה (1382 – 24 בספטמבר 1459) היה מלך נורווגיה, תחת השם אריק השלישי (בנורווגית: Erik III או Eirik III) בין השנים 1442-1389, מלך דנמרק, תחת השם אריק השביעי (בדנית: Erik VII) בין השנים 1439-1396, ומלך שוודיה, תחת השם אריק השלושה עשר (בשוודית: Erik XIII) בין השנים 1439-1396, אך הוא ידוע בעיקר בשם "אריק מפומרניה". הוא היה המלך הראשון של איחוד קאלמאר, כאשר הוא ירש את אמו המאמצת מרגרטה הראשונה, מלכת דנמרק וכן היה אריק הראשון, דוכס פומרניה.

ההתייחסות לאריק מפומרניה בשוודיה בשם "אריק השלושה עשר", היא למעשה ביטוי אנכרוניסטי, שכן הראשון מבין מלכי שוודיה שקרא לעצמו בשם אריק עם מספור מלכותי, היה אריק הארבעה עשר (מלך בשנים 1568-1560), שאימץ את מספורו על פי היסטוריה בדיונית של שוודיה. גם אם בודקים בתקופות פרהיסטוריות, לא ידוע על מספר כה רב של מלכים בשם אריק לפני נשוא ערך זה, אך ידוע לפחות על שישה.

גלריית סמלי מדינות העולם

גלריית סמלי מדינות העולם:

תוכן עניינים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת סמלי מדינות שנויות במחלוקת

דגל דנמרק

דגלה הלאומי של דנמרק ידוע יותר בשם דנבּרוֹוּ (Dannebrog) שמשמעותו "הבד הדני". עיצובו: דגל צלב נורדי אדום ובתוכו צלב לבן הנמתח עד לקצות הדגל; החלק האנכי של הצלב מוזח לכיוון העמוד. העיצוב בצורת צלב אומץ מאוחר יותר על ידי מדינות נורדיות נוספות: שוודיה, נורווגיה, פינלנד ואיסלנד, וכן על ידי שתי הטריטוריות האוטונומיות בסקנדינביה: איי פארו ואולנד, כמו גם איי שטלנד ואיי אורקני הסקוטיים.

במהלך האיחוד הדני-נורווגי שימש הדנברוו כדגלה הלאומי של נורווגיה גם כן והמשיך להיות ככזה (עם תיקונים קלים) עד שנורווגיה אימצה את דגלה הנוכחי בשנת 1821.

הדנברוו הוא הדגל העתיק ביותר בעולם שנמצא בשימוש רציף עד היום. הוא משמש מאז המאה ה-14. טרם אימוץ הדנברוו, הכוחות הצבאיים הדניים הניפו את נס העורב.

היסטוריה של דנמרק

ההיסטוריה של דנמרק כוללת היסטוריה ארוכת שנים באזור של ממלכת דנמרק של היום.

דנמרק יושבה כבר לפני כ-100,000 שנה. בסביבות המאה ה-8 לספירה החלה האימפריה הפרנקית להתפשט לכיוון דנמרק, כתוצאה מכך התאחדו הדנים עם הנורווגים ועם הגיטים, והקבוצה האתנית שנוצרה מאיחוד זה נקראה ויקינגים. הוויקינגים היו בעלי השפעה רבה במסחר באירופה וכבשו שטחים רבים.

דנמרק אוחדה כממלכה בשנת 980 לערך על ידי האראלד כחול-השן, שהתנצר יחד עם תושבי הממלכה. בשנים שלאחר מכן הספיקה דנמרק להתפרק, להתאחד מחדש, להתעצם ולכבוש שטחים נרחבים כשאז הגיעה המפלה והיא נאלצה להחזיר שטחים רבים. דנמרק חזרה לאחר מכן לגדולתה, אך בעקבות סכסוך בינה לבין שוודיה וברית ערי הנזה נפלה שנית.

ב-1397 אוחדו דנמרק, שוודיה, נורווגיה והשטחים שבחסותם, תחת שלטונה של מרגרט הראשונה, מלכת דנמרק, ונקראו איחוד קאלמאר. בעקבות מתחים רבים בין דנמרק ונורווגיה לבין שוודיה, יצאה שוודיה מן האיחוד בשנת 1521. כשעזבה שוודיה, דנמרק ונורווגיה המשיכו לשתף פעולה בתור אוניה פרסונלית שנקראה, דנמרק-נורווגיה. במאה ה-16 החלה תנועת הלותרניזם לשלוט בדנמרק, דבר שגרם להתנגדות הקתולים ולמרד שדוכא ביד קשה על ידי השלטונות הדנים.

במאה ה-17 השתתפה דנמרק במלחמת שלושים השנים והובסה בה קשות. ב-1657, הצטרפה דנמרק למלחמה הצפונית השנייה, וגם בה נחלה מפלה. בסוף המלחמה נחתם הסכם קופנהגן שקבע את הגבולות בין דנמרק, נורווגיה ושוודיה, וגבולות אלו תקפים עד היום.

המנון דנמרק

ישנה ארץ נפלאה (בדנית: Der er et yndigt land) הוא ההמנון הלאומי האזרחי של דנמרק. בטקסים בהם משפחת המלוכה נוכחת שרים את ההמנון המלכותי, "קונג קריסטיאן".

בשימוש המקובל, שרים רק את הבית הראשון ואת שלושת המשפטים האחרונים של הבית הרביעי. את החצי הראשון של הבית האחרון שומעים לעיתים נדירות. על כל משפט שלישי חוזרים פעמיים.

המילים נכתבו בשנת 1819 על ידי אדם גוטלוב אוהלנשלאגר כחלק מתחרות לבחירת ההמנון של דנמרק. כשההמנון פורסם לראשונה, היו בו 12 בתים. בגרסאות מאוחרות יותר קוצר ההמנון לבתים הראשון, השלישי, החמישי והאחרון בלבד. המוזיקה הולחנה בשנת 1835 על ידי הנס ארנסט קרויר. מאוחר יותר, תומאס לאוב וקרל נילסן חיברו מנגינות חלופיות, אולם אף אחת מהן לא אומצה וכיום הן אינן מוכרות בקרב הציבור הרחב.

כתר (סמל)

סמל דמוי כתר נפוץ בדגלים, בסמלים ובמטבעות של מדינות רבות, כמייצג של כתר המלוכה בהן. באופן דומה מופיע הכתר גם בשלטי אצולה למיניהם. בבתי מלוכה מסוימים, כגון בית המלוכה הבלגי, מעולם לא היה כתר ממשי, אלא רק סמל של כתר. לעיתים משמש סמל הכתר לייצוג מעמד דתי.

סמל שלזוויג-הולשטיין

סמל שלזוויג-הולשטיין (בגרמנית: Wappen Schleswig-Holsteins) הוא סמלה הרשמי של המדינה הגרמנית שלזוויג-הולשטיין. הסמל נקבע בחוקת המדינה ב-1957 ועיצובו מתבסס על סמלי הנסיכויות ההיסטוריות שבשטחיהן מתקיימת המדינה כיום.

המגן מחולק לשני חלקים: החצי הימני מראה שני אריות כחולים פוסעים בשדה זהב כשפניהם מכוונות אל מחציתו השנייה של המגן. זהו סמלו ההיסטורי של מחוז שלזוויג שעוצב בהשראת סמל דנמרק ששלטה באזור בעבר. בחציו השמאלי של המגן מוטען עלה סרפד לבן בשדה אדום, סמלה ההיסטורי של הולשטיין.

קנוט השישי, מלך דנמרק

קנוט השישי (בדנית: Knud VI; ‏1163 לערך – 12 בנובמבר 1202) היה מלך דנמרק מ-1182 ועד למותו. הוא היה בנם הבכור של ולדמר הראשון, מלך דנמרק ושל סופיה ממינסק.

סמלי מדינות אירופה
מדינות אוסטריהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהארמניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהבריטניהגאורגיהגרמניה • דנמרק • הולנדהונגריהותיקןטורקיהיווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונקומונטנגרומלטהמקדוניהנורווגיהסלובניהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקוסובוקזחסטןקפריסיןקרואטיהרומניהרוסיהשוודיהשווייץ אירופה
שטחים תלויים אבחזיה • אג'ריה • אולדרני • אולנד • איי פארו • גגאוזיה • גיברלטרג'רזיגרנזי • דרום אוסטיה • האי מאן • הרם • טרנסניסטריה • נגורנו קרבאך • סרק • צפון קפריסין
אירופהאפריקהאסיהאוקיאניהאמריקה הדרומיתאמריקה הצפונית

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.