סמיר קונטאר

סמיר קונטארערבית: سمير القنطار, תעתיק מדויק: סמיר אלקנטאר; 20 ביולי 1962 - 19 בדצמבר 2015) היה מחבל לבנוני דרוזי, שהשתתף בפיגוע בנהריה ב-22 באפריל 1979, שבו נרצחו בני משפחת הרן ושני שוטרים. הוא הורשע ברצח שני אזרחים ישראלים ושני שוטרים ישראלים, חטיפה וניסיון לרצח, ונידון לחמישה מאסרי עולם ו-47 שנות מאסר.[1] ב-16 ביולי 2008 השתחרר ושב ללבנון, במסגרת עסקה עם חזבאללה שכללה את החזרת גופות החיילים החטופים הישראלים אלדד רגב ואודי גולדווסר.

לאחר שחרורו שב קונטאר לעסוק בטרור בשליחות חזבאללה. ב-2015 הוכרז על ידי ארצות הברית כ"טרוריסט בינלאומי". ב-19 בדצמבר 2015 נהרג בפיצוץ בג'רמאנה, סוריה, במהלך מלחמת האזרחים שהתחוללה במדינה. יומיים לאחר מכן צבא סוריה החופשי לקח אחריות על חיסולו. יחד עם זאת, לפי חזבאללה הבניין בו שהה נפגע מטיל ששוגר על ידי חיל האוויר הישראלי[2].

Samir kuntar in shiraz 3
קונטאר בזמן ביקורו בקבר חאפז באיראן, 2009

ילדותו

קונטאר נולד בעביה שבהר הלבנון למשפחה דרוזית, חילונית ואמידה, בת שלושה בנים וחמש בנות. אביו היה שף בחברת המסעדנות הבינלאומית 'אלביר אבילא', ולכן נעדר מהבית רוב הזמן, ואמו הייתה עקרת בית. כשהיה בן 13 וחצי, באפריל 1975, גויס דרך המפלגה הסוציאליסטית לחזית העממית לשחרור פלסטין למפקדה הראשית, שישבה בלבנון. שמו בארגון היה נביל אחמד קאסם. לאחר פיצול הארגון ב-1976, בעוד אחמד ג'יבריל נשאר עם השם המקורי, עבר קונטאר לחזית לשחרור פלסטין עם מוחמד זיידאן, המכונה אבו אלעבאס, שהיה ממונה על ההסברה והפך למפקדו העליון של הארגון.

פעולות טרור

ניסיון פיגוע באוטובוס

ב-31 בינואר 1978 יצא קונטאר, יחד עם אנשים נוספים מארגונו, לירדן דרך דמשק במטרה לחצות את נהר הירדן ולחטוף אוטובוס ישראלי באזור בית שאן ולדרוש את שחרורם של 20 מחבלים, בהם קוזו אוקמוטו. בעקבות מודיעין מוקדם, שהועבר לשירותי הביטחון של ירדן, נעצרו קונטאר ושותפיו וישבו בכלא הירדני בעמאן 11 חודשים, עד סוף שנת 1978.

הפיגוע בנהריה

ב-22 באפריל 1979, בהיותו בן שש עשרה וחצי בלבד, הוביל סמיר קונטאר חוליה בת ארבעה מחבלים מלבנון, שהשתייכו לחזית לשחרור פלסטין. בשעת חצות הם הגיעו בסירת גומי לנהריה וירדו לחוף. אנשי החוליה ירו על רכב משטרה, ובעקבות הירי נהרג השוטר אליהו שחר. אחר כך פרצו לדירתם של בני משפחת הרן בטרם הגיעה תגבורת של כוחות משטרה. הם לקחו כבני ערובה את דני הרן בן ה-31 יחד עם בתו בת הארבע, עינת. האם, סמדר, הצליחה להסתתר באינטרסול מעל חדר השינה יחד עם בתה בת השנתיים, יעל, ושכנה.

לאחר תפיסת בני הערובה, נלקחו דני ועינת אל חוף הים, שם התפתח קרב יריות עם שוטרים ועם חיילי צה"ל. סמיר קונטאר ירה בדני הרן מטווח קצר בגבו והרגו מול עיניה של בתו עינת, ולאחר מכן הרג גם את עינת, כשרוצץ בקת הרובה את גולגולתה כנגד סלע. בביתם, באינטרסול, נחנקה למוות בתה בת השנתיים של סמדר, יעל, תוך כדי ניסיונותיה של האם להשתיקה כדי שלא יתגלו על ידי החוליה.

בחילופי היריות שהיו על החוף נהרגו שוטר ישראלי ושניים מאנשי החוליה של קונטאר. קונטאר ואיש החוליה הרביעי, אחמד אברס, נתפסו. זה האחרון שוחרר על ידי ישראל בעסקת ג'יבריל בשנת 1985, בה שוחררו 1,150 אסירים בתמורה לשלושה חיילים ישראלים.

התמיכה בסמיר קונטאר

קונטאר נשפט והורשע ברצח בני משפחת הרן (דני ועינת) ובהריגת שני השוטרים. הוא הודה במעשיו, אך לימים הביע הסתייגות מהם, ואמר בריאיון ל"מעריב" כי מוטב היה לתקוף יעדים צבאיים ולא אזרחיים. הוא גם הודה בריאיון כי הילדה עינת הרן הייתה חפה מפשע וכי היה עליו לשמור על חייה.[3] בהזדמנויות אחרות כפר באשמה כי רצח את עינת, למרות הודאה מפורשת עליה חתם והממצאים הפתולוגיים.

בתקופת מאסרו נחשב בלבנון כשבוי מלחמה, ויש שם רבים הרואים במעשהו פעולה מלחמתית לגיטימית. בשנים האחרונות למאסרו, עיקר התמיכה בו הגיעה מאנשי חזבאללה או מבעלי בריתו הפוליטיים של הארגון בלבנון. זאת, על אף שקונטאר ראה עצמו אדם חילוני ודבק באידאולוגיה קומוניסטית הרחוקה מהאידאולוגיה של חזבאללה. אחיו של סמיר, בסאם קונטאר, ייצג את עניינו של אחיו בלבנון. לעומת זאת, הוריו של קונטאר התנגדו למעשהו.

רק ביולי 2008, 30 שנים לאחר הפיגוע בנהריה נחשפו פרוטוקולים ועדויות ממשפטו של הרוצח.[4]

החילופים המוצעים עם רון ארד

ב-2004 הסכימה ישראל לשחרר כ-400 אסירים בתמורה לשחרורם של איש העסקים אלחנן טננבוים ושל גופותיהם של שלושת חטופי הר דב, שהוחזקו על ידי ארגון חזבאללה מאז שנת 2000. מנהיג חזבאללה חסן נסראללה סירב לבצע את העסקה אלא אם כן היא תכלול גם את קונטאר. "תנאי חזבאללה הפכו ברורים ומוגדרים, ואנו דבקים בהם בכל הנסיבות", הצהיר נסראללה.[5] ישראל הסכימה אז לשחרר גם את קונטאר, אבל רק לאחר שחזבאללה יספק "ראיות מוצקות" על גורלו של רון ארד, נווט חיל האוויר הנעדר בלבנון מאז שנת 1986.[6] היות שחזבאללה לא סיפק מעולם מידע מוצק על ארד, המשיכה ישראל להחזיק בסמיר קונטאר. עם זאת, עסקת חילופי השבויים אכן יצאה לפועל.

מעודד מחילופי השבויים, הצהיר חמאס כמה ימים מאוחר יותר שאנשיו גם הם יחטפו חיילים ישראלים כדי להביא לשחרורם של אסירים פלסטינים. בה בשעה הבטיח נסראללה לתומכיו כי חזבאללה ימשיך לחטוף ישראלים עד אשר לא יישאר בבתי הכלא הישראליים "אף אסיר אחד".[7] ב-8 ביולי 2005 פרסם "מעריב" ריאיון שערכה הכתבת חן קוטס-בר עם קונטאר בכלא הדרים. בריאיון גילה קונטאר כי עורך הדין שלו העביר לו מסר מגורמים פוליטיים בלבנון שביקשו ממנו להציג מועמדות לפרלמנט הלבנוני מטעמם. קונטאר סירב לחשוף את זהות הגורמים. הוא אמר שסירב להצעה כיוון שחשב כי אין הוא יכול למלא את התפקיד מן הכלא, וכי אינו מעוניין לנצל את מצבו כמנוף פוליטי. הוא הוסיף עוד כי הוא עוקב אחרי האירועים בלבנון באמצעות הטלוויזיה והרדיו וכי הוא מקווה כי החברה הלבנונית תהפוך בסופו של דבר לחברה חילונית ללא חלוקה עדתית.[3]

תוכנית לבנון

בשנת 2006 הפך קונטאר לחלק מתוכנית מדינית מורכבת יותר, שאותה ניסו לקדם ראש ממשלת לבנון פואד סניורה ושליח האו"ם למזרח התיכון טריה לארסן.[8] תוכנית זו כללה שישה שלבים:

  1. האו"ם יסמן את הגבול בין לבנון לבין סוריה;
  2. סוריה תכריז רשמית כי חוות שבעא הן טריטוריה לבנונית;
  3. צבא לבנון יתפוס עמדות על גבולה הדרומי של לבנון עם ישראל;
  4. ישראל תיסוג מחוות שבעא ותעביר אותן ללבנון; חיל האוויר הישראלי יפסיק את טיסותיו מעל שמי לבנון;
  5. סניורה יכריז רשמית על סיום הכיבוש הישראלי, וכל המיליציות, כולל חזבאללה, יתפרקו מנשקן;
  6. ייעשה כל שאפשר כדי לחקור מה עלה בגורלו של רון ארד; ישראל תשחרר את סמיר קונטאר ואת כל שאר האסירים הלבנונים; חזבאללה יסתלק מאזור הגבול עם ישראל.

האירועים שהובילו לשחרורו של קונטאר

ב-12 ביולי 2006 תקף ארגון חזבאללה סיור ישראלי באזור הגבול עם לבנון וחטף שני חיילים, צעד שהוביל למלחמת לבנון השנייה. הכוונה הייתה לשחררם בתמורה לסמיר קונטאר. בראיונות שניתנו אחר כך ברשת הטלוויזיה של חזבאללה אל-מנאר, ד"ר מוחמד ג'וואד ח'ליפה, שר הבריאות של לבנון, בירך את חזבאללה על "פעולותיו הכבירות" ואמר כי "ללבנון הזכות לקבל בחזרה את שבוייה ולשחררם". עלי עמאר, חבר הפרלמנט הלבנוני מטעם חזבאללה, הביע את דעתו כי "בפרט בשלב בסיסי זה בתולדות המולדת והאומה, הממשל הנוכחי היה אמור להביע סולידריות עם עמו ולתת לסמיר קונטאר לחוש כי הוא לבנוני פר אקסלנס".[9]

ב-29 ביוני 2008 אישרה ממשלת ישראל, ברוב של 22 שרים מול 3, עסקת חילופי שבויים, שבה אמורים היו קונטאר ו-4 אסירים נוספים להשתחרר. בתמורה אמורה הייתה ישראל לקבל מחזבאללה את שתי גופות החיילים החטופים אלדד רגב ואודי גולדווסר, וכן לקבל מידע על הנווט השבוי רון ארד.

העסקה המוצעת עוררה חילוקי דעות קשים בממשלה ובציבור הישראלי, וזאת בשל העובדה כי על פי ההערכות בעת קבלתה, שני החיילים החטופים אינם בין החיים. מתנגדי העסקה טענו כי ישראל משחררת אסירים חיים ובראשם רוצח כקונטאר, בעוד בתמורה היא מקבלת גופות, ובכך מסכנת עיקרון חשוב של 'חיים תמורת חיים ומתים תמורת מתים' וגורמת לכך שבעתיד לא תהיה לארגוני הטרור מוטיבציה לשמור את הישראלים שבידם בחיים. מצדדי העסקה טענו כי על מנת למנוע הישנות מקרה טראגי נוסף, כפי שהתרחש במקרה רון ארד, יש לאשר את העסקה למרות המחיר הכבד. מול אלה שסברו שאסור לשחררו ללא קבלת מידע על רון ארד, היו המצדדים בשחרורו, שנימקו זאת בכך שעצם החזקתו היווה גורם לחזבאללה לחטוף חיילים על מנת לשחררו, ואילו היו משחררים אותו בעבר, היו מונעים בכך את חטיפות החיילים בצפון.[10][11]

בישיבתה ב-15 ביולי 2008 אישרה ממשלת ישראל סופית את עסקת החילופין, וזאת למרות העובדה כי גורמי הביטחון הכריזו כי אין בדו"ח של חזבאללה לגבי רון ארד דבר חדש, והוא למעשה, כפי שהגדיר זאת השר בנימין בן אליעזר, "מריחה אחת גדולה".[12]

ב-16 ביולי 2008 שוחרר סמיר קונטאר ללבנון במסגרת עסקת החילופים בין ישראל לחזבאללה, והתקבל בטקס חגיגי בביירות בלבנון על ידי מזכ"ל חזבאללה, השיח' חסן נסראללה. במהלך האירוע הצהיר קונטאר שהוא ישוב לפלסטין באמצעות נשק ההתנגדות. למחרת שחרורו מהכלא, עלה קונטאר לקברו של עימאד מוע'ניה,[13] קצין המבצעים הראשי של חזבאללה שנהרג בפיצוץ מטען במכוניתו בדמשק בפברואר 2008.

במהלך שהותו בכלא הישראלי, התחתן קונטאר ב-1992 עם מחבלת ערבייה שפגש במהלך שהותו בכלא. בית משפט ברמאללה הסכים לבקשת האישה לגירושין באפריל 2013.[14][15] כמו כן, קונטאר למד לתואר בוגר אוניברסיטה (BA) במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה הפתוחה, שהוענק לו בספטמבר 1998, ואף התחיל ללמוד לתואר שני, אך לא סיימו.[16]

קונטאר הופיע ברשימת האישים, שפרסם משרד הביטחון של ממשלת הממלכה המאוחדת, שכניסתם לבריטניה אסורה.

פעילות אנטי ישראלית מאז השחרור

מאז שחרורו פעל קונטאר לעידוד חטיפתם של חיילים ישראלים. בכנס למען האסירים ברצועת עזה ששודר בלוויין, אמר קונטאר: "אני קורא לארגוני ההתנגדות לחטוף עוד חיילים ישראלים ולא להסתפק בחייל אחד, כי מספרם של האסירים גדול". עם שחרורו של החייל גלעד שליט מן שבי החמאס, התראיין קונטאר לתחנת הרדיו אלנור של חזבאללה וקרא לארגונים הפלסטינים לחטוף עוד חיילים, כדי להביא לשחרורם של האסירים שנותרו כלואים בישראל.[17]

קונטאר והגולן

מאז 2008 פעל קונטאר בצורות שונות, למען השבת הגולן לריבונות סורית. בנובמבר 2008 הוא הגיע אל גבעת הצעקות, מהצד הסורי של הגבול, ושלהב כ-500 מתושבי הכפרים הדרוזיים מג'דל שמס, מסעדה, בוקעתא ועין קנייא, כאשר הוא מבטיח להם: "אני אומר לכם, בקרוב הנשיא אסד יניף את דגל סוריה על אדמת הגולן".[18] בקיץ 2014 הגיע מידע מהדרוזים בגולן, כי קונטאר פועל להקמת תא חזבאללה בגולן הסורי, במטרה להחדיר לישראל מחבלים משטחה של סוריה.[19]

בספטמבר 2015 הודיעה מחלקת המדינה של ארצות הברית כי קונטאר הוכנס לרשימת הטרור השחורה, ומאותו רגע הוא הוגדר "טרוריסט בינלאומי".[20]

מותו

בליל 19 בדצמבר 2015 הותקף בניין בג'רמאנה שמדרום לדמשק. בתקיפה זו נהרג קונטאר יחד עם עוד שבעה פעילי טרור. לפי הערכות שפורסמו בכלי התקשורת, קונטאר ומפקדי חזבאללה חוסלו בעת שתכננו פיגוע טרור נגד ישראל.[21]

רשות השידור של משטר אסד האשימה "טרוריסטים" שחיסלו את קונטאר בטילים[22], תוך ציון שזה קשור לתמיכת מדינות המפרץ וישראל ב"טרוריסטים". צבא סוריה החופשי לקח אחריות לחיסול קונטאר ב-21 בדצמבר 2015 ופרסם סרטון ברשתות החברתיות[23]. לטענת חזבאללה, חיל האוויר הישראלי ערך את התקיפה.[24][25] הצבא הסורי החופשי טען כי חזבאללה משקר אודות מעורבות כביכול של חיל האוויר הישראלי[23]. כחודשיים לאחר האירוע, אמר חבר הכנסת עמר בר-לב שמדובר בהצלחה ישראלית והוסיף: "כאשר נשאלתי אם מדובר בפעולה ישראלית אמרתי שלא אכנס לפעולות מבצעיות. כל חיסול וכל מחבל שמוצא את מותו הוא מבורך ולא משנה אם לנו היה יד בכך או לאו."[26]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הודעה בדבר שחרור אסירים לבנונים 13.07.08, באתר שירות בתי הסוהר
  2. ^ ג'קי חורי, ברק רביד ורויטרס, Hezbollah: Samir Kuntar Killed in Israeli Airstrike on Damascus, ‏20 בדצמבר 2015 (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 חן קוטס-בר, "קשה לי לראות ילדים נהרגים", באתר nrg‏, 8 ביולי 2005
  4. ^ The Kuntar File, Exposed-Yediot Aharonot-by Nir Gontarz, אתר משרד החוץ הישראלי, 14 ביולי 2008
  5. ^ "נסראללה: לא יהיו חילופי שבויים ללא סמיר קונטאר", Canadian Jewish News מ-13 בנובמבר 2003.
  6. ^ "ישראל מסכימה לשחרר אסירים בעסקה סודית עם חזבאללה", The Irish Times מ-26 בינואר 2004
  7. ^ "חמאס וחזבאללה מבטיחים לחטוף עוד חיילים ישראלים", סוכנות הידיעות הגרמנית, 30 בינואר 2004.
  8. ^ "תמרונים דיפלומטיים", Mideast Mirror מ-1 ביוני 2006.
  9. ^ "דיון בערוץ הטלוויזיה של חזבאללה בלבנון עוסק בהשלכות הפעולה", BBC Worldwide Monitoring מ-13 בינואר 2006.
  10. ^ שמעון שיפר, הגיע רגע ההכרעה, ידיעות אחרונות, 15 ביוני 2008
  11. ^ אחיה ראב"ד, מיקי גולדווסר: למה לא החזירו את קונטאר קודם?, באתר ynet, 19 ביוני 2008
  12. ^ השר בן-אליעזר: הדו"ח על רון ארד הוא מריחה אחת גדולה, באתר ynet, 15 ביולי 2008
  13. ^ רועי נחמיאס, קונטאר על קבר מורניה: נמשיך בדרך הזאת, באתר ynet, 17 ביולי 2008
  14. ^ אבי יששכרוף‏, לבד בביירות: אשתו של סמיר קונטאר מתגרשת, באתר וואלה! NEWS‏, 24 באפריל 2013
  15. ^ יאיר אטינגרקונטאר: צריך לקבל את ישראל כעובדה קיימת, באתר הארץ, ינואר 2004
  16. ^ אתר חדשות ערוץ 2, ‏החיים בכלא הישראלי: מרוואן ברגותי יקבל בקרוב תואר דוקטור, באתר גלובס, 14 במרץ 2010
  17. ^ רועי קייס, קונטאר בירך על העסקה: "לחטוף עוד חיילים", באתר ynet, 19 בנובמבר 2011
  18. ^ חגי עינב, קונטאר ביקר בגולן: בקרוב נניף את דגל סוריה, באתר ynet, 23 בנובמבר 2008
  19. ^ חגי הוברמן, גבול הצפון מתחמם, 23 באוקטובר 2014, אתר השבועון בשבע
  20. ^ סוכנויות הידיעות‏, מוחמד דף וסמיר קונטאר הוכנסו לרשימת הטרור האמריקנית, באתר וואלה! NEWS‏, 09 בספטמבר 2015
  21. ^ רון בן ישי, "קונטאר חוסל בעיצומו של תכנון פיגוע גדול נגד ישראל ברמת הגולן", באתר ynet, 20 בדצמבר 2015
  22. ^ סמיר קונטר נפל חלל בהפגזת טילים … אלזועבי: זו עדות נוספת על הקשר בין ישראל לסוכנים במפרץ הערבי, באתר סוכנות הידיעות הערבית הסורית
  23. ^ 23.0 23.1 מערכת וואלה! חדשות‏, לא ישראל? "צבא סוריה החופשי" קיבל אחריות על חיסול קונטאר, באתר וואלה! NEWS‏, 21 בדצמבר 2015
  24. ^ רועי קייס, יואב זיתון וליעד אוסמו, חזבאללה: סמיר קונטאר, רוצח משפחת הרן, חוסל בתקיפה ישראלית בדמשק, באתר ynet, 20 בדצמבר 2015
  25. ^ ‫אסף גבור ויוחאי עופר, בכיר חזבאללה סמיר קונטאר חוסל הלילה בסוריה, באתר nrg‏, 20 בדצמבר 2015
  26. ^ אלמוג בן זכרי, ח"כ בר לב אישר: חיסול סמיר קונטאר – "הצלחה אדירה של ישראל", באתר הארץ
16 ביולי

16 ביולי הוא היום ה-197 בשנה (198 בשנה מעוברת), בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 168 ימים.

2008

שנת 2008 היא השנה השמינית במאה ה-21. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 2008 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2008 בישראל

2008 בישראל (ה'תשס"ח-ה'תשס"ט) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 60 שנה מיום היווסדה. האירועים הבולטים בה היו חגיגות ה-60 למדינת ישראל ומבצע עופרת יצוקה.

2015 בישראל

2015 בישראל (ה'תשע"ה – ה'תשע"ו) היא השנה בה ציינה מדינת ישראל 67 שנים להקמתה.

אבו עבאס

מֻחַמַּד זַיְדַאן (בערבית: محمد زيدان (מידע • עזרה); 10 בדצמבר 1948–8 במרץ 2004), הידוע גם בכינוייו אַבּוּ עַבַּאס (أبو العباس) ומֻחַמַּד עַבַּאס (محمد عباس), היה המייסד והמנהיג של ארגון הטרור הפלסטיני החזית לשחרור פלסטין.

בית המעצר הדרים

בית המעצר הדרים הוא בית סוהר בשרון השוכן בסמוך למחלף הדרים בכביש 4.

בית המעצר הוא חלק ממתחם השרון הכולל עוד 3 בתי סוהר: בית הסוהר השרון, בית הסוהר אופק ובית הסוהר רימונים ומאוכלס בכ-550 עצירים ושפוטים.

בית המעצר שוכן בבנין חדיש ומתוכנן על פי התפיסה המודרנית כי יש לשמור על כבוד האדם של האסירים.

בית המעצר מאוכלס ברובו בעצירים שאינם שפוטים, ולכן רמת הביטחון בו היא מרבית.

בבית המעצר ישנם שני אגפים המיועדים לאסירים ביטחוניים, באגפים אלו כלוא מרוואן ברגותי, ועד ליולי 2008 היה כלוא בבית המעצר סמיר קונטאר.

דנג"ץ סעיד צלאח ואחרים נגד שירות בתי הסוהר ומדינת ישראל

דנג"ץ 204/13 סעיד צלאח ואחרים נגד שירות בתי הסוהר ומדינת ישראל שניתן בשנת 2015, הוא פסק דין בעתירה לדיון נוסף, שהוגשה לבג"ץ על ידי שלושה אסירים ביטחוניים. סעיד צלאח, ראווי סולטאני ומוחמד יונס ובה ביקשו האסירים, כי בית המשפט העליון ידון פעם נוספת בפסק דינו שניתן ביום 24.12.12. בפסק הדין הראשון, נדחו ערעוריהם של האסירים נגד ההחלטה לשלול מהם את הזכות ללימודים במסגרת האוניברסיטה הפתוחה, בזמן שהותם במאסר.

הדיון הנוסף נערך בפני הרכב של שבעה שופטים. בהחלטה שניתנה פה אחד, דחה בית המשפט את טענות האסירים והותיר את החלטתו הקודמת בתוקפה. עם זאת, חברי ההרכב דנו בשאלה העקרונית אם החלטת שירות בתי הסוהר והמדינה לשלול באופן גורף מכלל האסירים המסווגים כאסירים ביטחוניים את האפשרות ללמוד במסגרת האוניברסיטה הפתוחה עומדת בהוראות הדין הישראלי והדין הבינלאומי, אף שאפשרות זו ניתנת לאסירים הפליליים.

השופטים גרוניס, הנדל, מלצר ושהם הסכימו, כי נוכח ההבדלים הגדולים בין אסירים ביטחוניים לאסירים פליליים, אכן ניתן לסווג את האסירים הביטחוניים כ"קבוצת שוויון" נפרדת באופן שמצדיק תנאי מאסר שונים, והדבר אינו מהווה אפליה אסורה.

השופטים נאור, ג'ובראן וחיות סברו, כי לא די בסיווג של אדם כאסיר ביטחוני, כדי לשלול ממנו אוטומאטית זכויות או הטבות הניתנות לאסירים אחרים. יש לבצע בדיקה פרטנית במקרה של אסיר ביטחוני המבקש ללמוד וניתן לאפשר לימודים לאותו אסיר כאשר הוא אינו ממומן על ידי ארגוני טרור.

היבא יזבק

הֶיבָּא יַזְבַּק (בערבית: هبة يزبك, תעתיק מדויק: הֶבָּה יַזְבַּכּ; נולדה ב־8 ביולי 1985) היא חברת הכנסת מטעם מפלגת בל"ד בסיעת הרשימה המשותפת, פעילה חברתית ופמיניסטית ערבייה-ישראלית.

הכיוון ההפוך

הכיוון ההפוך (בערבית: الاتّـجاه الـمُعاكس, תעתיק: "אלאִתִּג'אהּ אלמֻעאכִּס") היא תוכנית ראיונות ודיונים בערוץ הלוויין אל-ג'זירה (الجزيرة) המשדר חדשות ואקטואליה מדוחה, בירת קטר. מנחה התוכנית הוא דוקטור פייסל אל-קאסם, דרוזי יליד סוריה, בעל אזרחות בריטית ותואר דוקטור לספרות אנגלית.

התוכנית משודרת מ-1997 וזוכה לשיעורי צפייה גבוהים מאוד בארצות ערב. היא מעמתת מדי שבוע בין פוליטיקאים, אנשי רוח, אנשי דת, חוקרים או אנשים מלומדים אחרים, בעלי דעות קוטביות ומנוגדות. המנחה מנהל את הדיון ביניהם, אם כי לעיתים הוא נוקט עמדה לטובת אחד הצדדים.

אף כי מסגרת התוכנית פשוטה יחסית, היא נחשבת חדשנית בעולם הערבי, שכן היא מביאה לדיון גם אנשים שדעותיהם אינן מקובלות, ולפעמים אף אסורות להשמעה בחלק מהמדינות הערביות והמוסלמיות. התוכנית משודרת בשידור חי, כך שאין אפשרות לערוך אותה או לצנזר קטעים ממנה. הדיונים בה נעשים לפעמים סוערים, ואף היו מקרים שבהם אחד המתדיינים עזב את האולפן בזעם.

הנושאים המועלים בתוכנית הם נושאים אקטואליים המעוררים מחלוקת עזה בעולם הערבי, בפרט נושאים הקשורים ביחסים שבין העולם הערבי לארצות ועמים אחרים. כמה מהנושאים שהועלו בתוכנית לאחרונה: שאלת הצורך של מדינות ערביות בנשק גרעיני, היחס לערבים בארצות הברית, וערעור התדמית של ישראל בעולם הערבי בעקבות מלחמת לבנון השנייה.

אחת התוכניות המפורסמות (21 בפברואר 2006) עסקה בתאוריית התנגשות הציוויליזציות של סמואל הנטינגטון, ועימתה את ופא סולטאן, ערבייה חילונית ילידת סוריה שמתגוררת בלוס אנג'לס, עם אבראהים אל-ח'וולי, איש דת מצרי המרצה באוניברסיטת אל-אזהר. הביקורת שהפנתה סולטאן כלפי העולם הערבי ודת האסלאם הייתה חסרת תקדים בהיסטוריה של שידורי הטלוויזיה בערבית. במהלך הריאיון צידד המנחה פייסל אל-קאסם בגלוי בדעותיו של אל-ח'וולי. לאחר הריאיון כתב אל-קאסם מאמר שכותרתו "הבאש את ריחם של הערבים והמוסלמים והיה מפורסם באמריקה" ("اشتمّ العرب والمسلمين وأصبح مشهورًا في أمريكا") שבו הוא מגנה את סולטאן על הדעות שהביעה בתוכניתו.

בתוכנית אחרת (2 בינואר 2007), ימים ספורים לאחר הוצאתו להורג של סדאם חוסיין, התעמתו שני אישי ציבור עיראקיים: משעאן אל-ג'בורי, חבר פרלמנט סוני, וסאדק אל-מוסווי (איש ציבור שיעי). אל-ג'בורי הסוני עורר את חמתו של אל-מוסווי השיעי כשביקש מהצופים להצטרף אליו לתפילה לעילוי נשמתו של סדאם חוסיין. בתגובה האשים אל-ג'בורי את אל-מוסווי כי הוא משתף פעולה עם איראן. העימות התלהט, ושני המרואיינים קמו ממקומם והחלו לצעוק זה על זה, מבלי שהמראיין, פייסל אל-קאסם, הצליח להשתלט עליהם. בסופו של דבר עזב אל-מוסווי את האולפן בזעם במהלך השידור. אל-קאסם עצמו מתח בפתיח לתוכנית ביקורת על כך שההוצאה להורג נעשתה במהלך החג עיד אל-אדחא, ואמר שאפילו אריאל שרון לא היה מעז להוציא את סדאם חוסיין להורג בעיתוי כזה.

ב-15 בנובמבר 2016 השתתף בפעם הראשונה יהודי ישראלי בתוכנית, המזרחן ד"ר אדי כהן השתתף בעימות עם ניצ'אל נעיסה איש מקורב לנשיא סוריה בשאר אסד. בעקבות התוכנית התחוללה סערה של ממש ברשתות החברתיות והשאלה אשר נדונה כיצד יהודי (ד"ר אדי כהן) צדק, וכיצד היהודי הגן על הערבים בעוד הערבי מתחמק מהשאלות ומהטבח אשר מבוצע כנגד העם הסורי.בדצמבר 2017 התעמת המזרחן ד"ר מרדכי קידר בתוכנית עם "עבד אל-רחמן סעיד קוקי" חוקר ואיש דת אסלאמי על הצהרת טראמפ בכך שאמריקה מכירה בירושלים כבירת ישראל.עוד באותה שנה קאסם השווה את היחס של ישראל למחבלים הכלואים אצלה לבין היחס של סוריה. הוא הציג תמונה של סמיר קונטאר, תוך הוסיפו שהוא יצא מ-23 שנות מאסר "עם כרס ודוקטורט", אל מול תמונה של אסיר משוחרר מהכלא הסורי כשהוא נראה כחוש ושבור.

הפיגוע בנהריה

האם התכוונתם ל...

הפיגוע בנהריה (1979)

הפיגוע בנהריה ב-1979 היה פיגוע טרור פלסטיני שבמהלכו נרצחו השוטר סמל ראשון אליהו שחר ושלושה בני משפחת הרן.

הצנזורה הצבאית

הצנזורה לעיתונות ולתקשורת המוכרת יותר בשם "הצנזורה הצבאית", היא יחידה השייכת לאגף המודיעין (אמ"ן) בצה"ל שמטרתה ביצוע צנזורה מוקדמת בנושאים הנוגעים לביטחון מדינת ישראל.

הצנזורה הצבאית, שמקום מושבה בקריה, פועלת מכוח תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, שפרסם המנדט הבריטי, ואשר אומצו לימים בספר החוקים של מדינת ישראל. הצנזורה הצבאית אחראית לכך שחומר כתוב או מודפס, המופץ בציבור או המגיע מידי אדם אחד לידי אחר, לא יכיל בתוכו ידיעות שהפצתן עלולה לפגוע בביטחון המדינה, בשלום הציבור או בסדר הציבורי. הצנזורה הצבאית בודקת שידורי טלוויזיה ורדיו, עיתונים וספרים, מוחקת בעצמה קטעים או מורה למחברים להשמיטם. בעבר, בדקה גם מכתבים (הן מכתבי חיילים והן מכתבי אזרחים לחו"ל), אך כבר אינה עושה זאת כיום.

בראש הצנזורה הצבאית עומד הצנזור הראשי לעיתונות ולתקשורת המוכר יותר בשם "הצנזור הצבאי הראשי" הואיל ולתפקיד ממונה באופן מסורתי קצין צה"ל, אף כי הדבר אינו הכרחי. על הצנזור הצבאי הראשי מוטלת החובה לאזן בין שני ערכים שמתנגשים לפעמים: האחד הוא "זכות הציבור לדעת" כחלק מהערך הדמוקרטי של חופש הביטוי, והשני הוא הערך הביטחוני המחייב פיקוח על חשיפת מידע שפרסומו יגרום לנזק ממשי לביטחון המדינה. בפסיקת בית המשפט העליון, נקבע כי אין הצנזור מוסמך לפסול ידיעה, אלא אם כן נראה, אובייקטיבית, כי יש בפרסום משום ודאות קרובה לפגיעה ממשית בביטחון המדינה, בשלום הציבור או בסדר הציבורי.

הצנזורית הצבאית הראשית הנוכחית היא תת-אלוף אריאלה בן אברהם, שמכהנת בתפקיד מ-2015.

הרצל עוזר

הרצל עוזר (נולד בישראל ב-6 בדצמבר 1956) הוא מנהל ישראלי. במהלך השנים מילא תפקידים בכירים רבים במשק הישראלי, לרבות תפקידי מנכ"ל בשבע חברות שונות, אשר שיאן היה בין השנים 2008-2015, עת כיהן כמנכ"ל קבוצת HOT מערכות תקשורת, ובהמשך גם כיו"ר הקבוצה.

כיום משמש כיו"ר חבר הנאמנים של המסלול האקדמי- המכללה למנהל בראשון לציון, כמנכ"ל ומייסד של החברת הסייבר Cyber 2.0, כדירקטור פעיל בחברת AllJobs, אותה הקים בשנת 2014, כמנטור של מנכ"לים בתעשייה (כמו צרעה מערכות אקטיביות), ובמקביל הוא מסייע בהתנדבות לארגונים כמו בית איזי שפירא, ארגון אחת מתשע ועמותת Go-baby-Go, וכן מייעץ לחברות הזנק בתחילת דרכם.

בצה"ל שירת כקצין בצנחנים, והיה האיש שלכד את רב המחבלים סמיר קונטאר. במילואים שימש במ"פ וכקצין אג"מ חטיבתי, של חטיבת הצנחנים 55, בדרגת רב-סרן.

בעל תואר ראשון בכלכלה ובסטטיסטיקה ותואר שני במנהל עסקים, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

נשוי לורד ואב ל-2 ילדים, מתגורר ביבנה.

חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון (2006)

חטיפת החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב ביום רביעי, 12 ביולי 2006, הייתה אירוע בו תקפו פעילי ארגון הטרור חזבאללה שני כלי רכב של צה"ל, הרגו שלושה חיילים, חטפו שניים ופצעו קשה שלושה. בעקבותיו יצאה ישראל למלחמת לבנון השנייה. ב-16 ביולי 2008, שנתיים לאחר החטיפה, הוחזרו גופות שני החיילים שנחטפו לישראל כחלק מעסקה עם חזבאללה. ההערכה היא כי השניים נהרגו כבר ביום החטיפה, אולם לציבור בישראל לא היה מידע על מצבם.

ב-27 ביולי 2012 פרסם חזבאללה צילום וידאו חלקי של התקיפה, ללא הקטע שבו הוציאו את גולדווסר ורגב מהרכב, כדי להסתיר את מצבם בעת החטיפה. וב-22 ביוני 2018 פרסם סרטון נוסף, בו נראית חוליית חזבאללה מפוצצת את חלקו הקידמי של האמר, ונמלטת ללבנון.

מעבר ראש הנקרה

מעבר ראש הנקרה הוא מעבר הגבול היחיד בין ישראל ולבנון ומשמש בעיקר למעבר גורמי או"ם. סמוכה למעבר נקודת תצפית הפונה לכיוון דרום וניתן לראות ממנה את חופי עכו, נהריה והר הכרמל.

ניר גונטז'

ניר גוֹנְטז' (נולד ב-1 בספטמבר 1974) הוא עיתונאי ישראלי, ידוע בשל כתיבתו בעיתון "הארץ".

סיכול ממוקד

סיכול ממוקד הוא תחדיש שטבעו ממשלת ישראל וצה"ל במהלך האינתיפאדה השנייה לתיאור פעולה צבאית של צה"ל המכוונת להתנקשות בפעילי טרור פלסטינים. ישראל רואה בפעילות הסיכול הממוקד, המופנית נגד פעילי טרור פלסטיני, תוך השתדלות שלא לפגוע באזרחים שאינם עוסקים בטרור, בגדר הגנה עצמית המותרת על פי כללי החוק והמוסר.

עם תחילת השימוש במונח נטען על ידי ישראל כי בכל המקרים מדובר בפעולה כנגד "פצצה מתקתקת", המסכלת באופן ברור ומיידי פעולות טרור ספציפיות. בהמשך הורחב השימוש במושג, והוא מתאר כל התנקשות בפעיל המעורב בטרור, בין אם הוא פעיל טרור בעצמו, או מנהיג בארגון שעוסק בטרור. מושג ספציפי זה בא כתחליף למושג הכללי יותר "חיסול", ששימש קודם לכן גם לתיאור פעילות מסוג זה שנעשתה קודם לכן, כדוגמת ההתנקשות ביחיא עיאש או באבו ג'יהאד. בעיתונות האמריקנית מכונה פעולה כזו targeted killing ("הריגה מוכוונת"). בעיתונות הערבית מכונה פעולה כזו "התנקשות" (اغتيالات).

סכסוך ישראל-חזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה

לאחר מלחמת לבנון השנייה נמשך הסכסוך בין מדינת ישראל לארגון הטרור חזבאללה. בסכסוך מעורבים גם פטרוניו של חזבאללה, סוריה ואיראן, וכן ארגוני טרור שונים בסוריה ולבנון, בהם ארגוני טרור פלסטיניים.

עופר דקל

עוֹפֶר דֶּקֶל (נולד ב-1951) הוא איש ביטחון ישראלי, כיהן כסגן ראש השב"כ וכממונה על החזרת שבויים ונעדרים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.