סלובניה

רפובליקת סלובניהסלובנית: Republika Slovenija) היא רפובליקה בדרום-מרכז אירופה. המדינה גובלת באיטליה במערב, באוסטריה בצפון, בים האדריאטי בדרום-מערב, בקרואטיה בדרום ובמזרח ובהונגריה בצפון-מזרח. בשנת 2004 הצטרפה סלובניה לברית נאט"ו ולאיחוד האירופי.

רפובליקת סלובניה
Republika Slovenija
Flag of Slovenia Coat of arms of Slovenia
דגל סמל

לחצו כדי להקטין חזרה

גיברלטראוסטריהבלגיהבולגריהקפריסיןצ'כיהגרמניהדנמרקדנמרקאסטוניהספרדפינלנדצרפתצרפתהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתיווןיווןהונגריהאירלנדאיטליהאיטליהאיטליהליטאלוקסמבורגלטביההולנדפוליןפורטוגלרומניהשוודיהסלובניהסלובקיהאיסלנדמונטנגרומקדוניה הצפוניתקרואטיהטורקיהטורקיהמלטהסרביהגרינלנדאיי פארונורווגיהנורווגיההאי מאןגרנזיג'רזיאנדורהמונקושווייץליכטנשטייןקריית הוותיקןסן מרינואלבניהקוסובובוסניה והרצגובינהמולדובהבלארוסרוסיהאוקראינהחצי האי קריםקזחסטןאבחזיהדרום אוסטיהגאורגיהאזרבייג'ןנחצ'יבאןארמניהאיראןלבנוןסוריהישראלירדןערב הסעודיתעיראקרוסיהתוניסיהאלג'יריהמרוקוSlovenia in European Union (-rivers -mini map).svg
מוטו לאומי אין
המנון לאומי זְדְרַאוְולִיצָה ("הרמת כוסית")
יבשת אירופה
שפה רשמית סלובנית[1]
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
ליובליאנה
46°03′N 14°30′E / 46.050°N 14.500°E
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
בורוט פאחור
אלנקה בראטוסק
הקמה
עצמאות
- הכרזה
- הכרה

מיוגוסלביה
25 ביוני 1991
1992
ישות קודמת הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה
שטח[2]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
20,273 קמ"ר 
155 בעולם
0.6%
אוכלוסייה[3]
(הערכה ליולי 2018)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

2,102,126 נפש 
147 בעולם
103.69 נפש לקמ"ר
104 בעולם
תמ"ג (PPP)[4]
(הערכה לשנת 2017)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

71,230 מיליון $ 
99 בעולם
33,885 $
59 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[5]
(2017)

- דירוג עולמי

0.896 
25 בעולם
מטבע אירו ‏ (EUR)
אזור זמן UTC +1
סיומת אינטרנט .si
קידומת בינלאומית 386
Bled Overview
אגם בלד, למרגלות האלפים היוליאנים, מאתרי התיירות הפופולריים בסלובניה

היסטוריה

הסלובנים הראשונים הגיעו לאזור סלובניה במאה השישית לספירה. לדעת חלק מההיסטוריונים, ממלכת קרנטניה הסלאבית שנוסדה במאה ה-7 על חלקים מאוסטריה כללה בתוכה את שטחה של סלובניה. בסביבות שנת 745 עבר האזור לשליטה של הפרנקים ורבים מהסלבים התנצרו. החל מהמאה ה-13 הייתה סלובניה חלק מאוסטריה על גילגוליה עד 1918.

במאה ה-19 היו הסלובנים פזורים בין מספר מחוזות של האימפריה האוסטרו-הונגרית. במאורעות "אביב העמים" של 1848 הם פתחו במאבק למען איחוד פוליטי ולאומי במדינה סלובנית אחת. הסלובנים מימשו שאיפה זו רק ב-1918, בתום מלחמת העולם הראשונה, אך לא בישות מדינית נפרדת אלא במסגרת ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, שכונתה לימים "יוגוסלביה".

במלחמת העולם השנייה נכבשה סלובניה על ידי גרמניה הנאצית. בתקופת הכיבוש הנאצי פעלה בסלובניה תנועת התנגדות לאומית, שבראשה עמדו מנהיגים קומוניסטים. בתום המלחמה הפכה סלובניה למדינה חברה בפדרציה של יוגוסלביה הקומוניסטית, ובמסגרת זו נהנתה ממידה גדולה של אוטונומיה כלכלית ותרבותית.

ב-1989 החליט הפרלמנט של סלובניה על היפרדותה מיוגוסלביה, וב-1990 אושרה החלטה זו במשאל עם. ב-1991 הכריזה סלובניה על עצמאותה. הצבא העממי היוגוסלבי פלש ב-27 ביוני לשטחה, אולם בהתערבות האו"ם פסקה הלחימה כעבור עשרה ימים. המלחמה שהתנהלה במהלך הימים האלה נקראה מלחמת עשרת הימים. ב-1992 הכיר האיחוד האירופי בעצמאותה של סלובניה. באותה שנה התקיימו בה בחירות דמוקרטיות, וכנשיא המדינה נבחר מילאן קוצ'אן.

פוליטיקה

ראש מדינת סלובניה הוא נשיא, שנבחר על ידי בחירת הרוב אחת ל-5 שנים. בראש הרשות המבצעת עומד ראש הממשלה, ומועצת השרים (קבינט), שנבחרים על ידי הפרלמנט.

הפרלמנט של סלובניה מחולק לשניים, ומורכב מהאספה הלאומית (Državni zbor) והמועצה הלאומית (Državni svet). לאספה הלאומית יש 90 מושבים בפרלמנט, שמחולקים לשתי קבוצות:

  1. מועמדים שנבחרו ישירות בבחירות.
  2. מועמדים שנבחרו חלקית באופן יחסי בבחירות (שני מושבים נשמרים למיעוטים ההונגריים והאיטלקים).

למועצה הלאומית יש 40 מושבים בפרלמנט, והיא מורכבת ממועמדים של קבוצות בעלי אינטרסים כלכליים, חברתיים, מקצועיים או מקומיים. הבחירות לפרלמנט נערכות כל 4 שנים.

צבא וביטחון

סלובניה הצטרפה לנאט"ו ב-29 במרץ 2004.

כלכלה

מאז התנתקותה של סלובניה מיוגוסלביה, נעשתה סלובניה למדינה העשירה ביותר בקרב קבוצת מדינות מזרח אירופה (הקבוצה שאליה משויכת סלובניה באו"ם), וב-2006 היה לה תוצר לאומי גולמי (תל"ג) לנפש של כ-$23,000, קרוב מאוד לרמה המקובלת במערב אירופה (84% מהממוצע)[דרוש מקור]. עוד בהיותה חלק מיוגוסלביה - הייתה סלובניה - שבה חיו רק כ-8% מהאוכלוסייה, אחראית לחמישית מהתל"ג של יוגוסלביה ולשליש מהייצוא שלה, כך שעם קבלת העצמאות ב-1991 - כבר היה לסלובניה כושר ייצור וקשרים מסחריים עם מערב אירופה. אך סלובניה לא שקטה על השמרים ופעלה במרץ לפיתוח הקשרים הכלכליים עם המערב. סלובניה הייתה בין המייסדות של ארגון הסחר העולמי ב-1995, הצטרפה להסכם סחר חופשי מרכז אירופאי ב-1996, הצטרפה לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004. סלובניה היא המדינה המובילה בין המדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי ב-2004, והנהיגה את האירו כמטבע היחיד שלה בתאריך 1 בינואר 2007. בנוסף, סלובניה היא המדינה החדשה הראשונה שהוענקה לה הנשיאות על האיחוד האירופי בתחילת שנת 2008.

האינפלציה בסלובניה בגבולות הסביר: 3.6% ב-2004, 2.8% ב-2005, וכעת היא שווה לממוצע באיחוד האירופי. החוב הלאומי של סלובניה נמצא בגבולות דרישות אמנת מאסטריכט וכלכלת סלובניה צומחת בשיעורים נאים - 5.1% ב-2006, 3.9% ב-2005, 4.2% ב-2004, אחרי צמיחה איטית במהלך 2003 - 2.7%. לאור נתונים אלו, נחשבת סלובניה כבעלת בסיס כלכלי איתן. התקציב הממשלתי מגיע רק לכשליש מהתל"ג, דבר המצביע על סקטור פרטי מפותח.

כלכלת סלובניה מבוססת במידה רבה על ייבוא וייצוא וביחד הם מגיעים ל-120% מהתל"ג. החקלאות אחראית לכ-3% מהתל"ג, התעשייה ל-36% והשירותים למעל 60% מהתל"ג. תעשיית התיירות בסלובניה מתפתחת במהירות ומהווה מקור הכנסה הולך וגדל. יש בה אתרי סקי ונופים ייחודיים (למשל אגם בלד, עיר החוף פיראן, אגם בוהיני) וערים בעלות שילוב של ישן ומודרני (עיר הבירה ליובליאנה ומריבור).[6]

ההגבלה על השקעות זרות בסלובניה מתחילה להצטמק, וההשקעה החוץ-סלובנית צפויה להשתפר במהלך השנים הקרובות.

גאוגרפיה

סלובניה שוכנת בחלקה הדרום מזרחי של אירופה. היא גובלת בקרואטיה בדרום ובמזרח, בהונגריה בצפון מזרח, באוסטריה בצפון ובאיטליה במערב. נקודת המפגש בין סלובניה, איטליה ואוסטריה היא בהר פץ', בצפון המדינה. בדרום מערב המדינה רצועה קצרה לחוף הים האדריאטי.

בצפון מערב המדינה נמצא רכס האלפים היוליאניים, המהווה חלק משרשרת הרי האלפים. ברכס זה נמצא ההר הגבוה במדינה, הר טריגלב ("הר שלושת הראשים"), המתנשא לגובה של 2,864 מ', ומופיע גם בסמלה של סלובניה ובדגלה. בדרום מערב סלובניה נמצא אזור קראס, שהעניק את שמו לתופעת הקארסט. אזור זה הוא רמה עשויה אבן גיר, בגובה ממוצע של 330 מ' מעל פני הים, ובו מערות נטיפים רבות. במרכז המדינה ובמזרחה משתרעת שפלה, התופסת את רוב שטחה של סלובניה.

את סלובניה חוצים מספר נהרות מרכזיים. נהר דראווה חוצה את מזרח המדינה, בדרכו מאיטליה ומאוסטריה לקרואטיה, בה הוא נשפך לדנובה. נהר סאווה נובע בהרי האלפים היוליאניים, עובר דרך ליובליאנה בדרכו לקרואטיה ולסרביה. אף נהר זה נשפך לדנובה, בבלגרד. נהר סוצ'ה נובע אף הוא באלפים היוליאניים, אך זורם דרומה, דרך איטליה, לים האדריאטי.

למעלה מ-55% משטחיה של סלובניה מיוערים. במדינה פארק לאומי אחד - הפארק הלאומי טריגלב השוכן בצפון מערב המדינה, ומהווה 4% משטחה.

דמוגרפיה

אוכלוסיית סלובניה מונה (2014) כשני מיליון נפש. צפיפות האוכלוסין, כ-101 נפשות לקמ"ר, היא נמוכה ביחס למדינות אחרות באירופה.

בניגוד למדינות האחרות שהרכיבו בעבר את יוגוסלביה, בסלובניה קיימת מידה רבה של אחידות אתנית. במפקד אוכלוסין מ-2002[7] הצהירו 83% מן התושבים על מוצא אתני סלובני, 6.3% השתייכו לעמים אחרים מיוגוסלביה (סרבים, קרואטים ובוסניאקים), כ-0.6% השתייכו למיעוט ההונגרי, האיטלקי והצועני יחד, וכ-11 אחוזים לא הצהירו על השתייכות לשום קבוצה אתנית.

88% מן התושבים דיברו סלובנית, שפה סלאבית דרומית, כשפת אם, וכ-6% דיברו בדיאלקטים שונים של סרבו-קרואטית.

הסלובנים השתייכו באופן מסורתי לכנסייה הקתולית, אך בתקופת הסוציאליזם פחת חינה של הדת, ובמפקד מ-2002 רק 57.1 אחוז מן האוכלוסייה הגדירו עצמם כנוצרים קתולים. 2.4% הם מוסלמים, 2.3% נוצרים אורתודוקסים, כ-0.9% פרוטסטנטים. שאר התושבים, 36.5%, לא הצהירו על השתייכות לדת כלשהי. בכלל זה, 10.1% מן האוכלוסייה הצהירו כי הם אתאיסטים[7].

יהדות סלובניה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מדברים גם באיטלקית ובהונגרית ביישובים של קהילות איטלקיות והונגריות
  2. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2018
  3. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  5. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2017 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם בספטמבר 2018
  6. ^ גרדה גלזר, איך הפכה סלובניה לאחד היעדים שהכי מושכים תיירים בעולם?, וואלה תיירות, ‏20-11-2017
  7. ^ 7.0 7.1 מפקד 2002, באתר המשרד לסטטיסטיקה הסלובני
אופ"א

איגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות (באנגלית Union of European Football Associations, בראשי תיבות UEFA) הוא הגוף המנהל של הכדורגל האירופי. הגוף מייצג את התאחדויות הכדורגל של אירופה, ומארגן 9 תחרויות לנבחרות ו-4 תחרויות למועדונים באירופה, עם שליטה על הפרס הכספי, לוח זמנים וזכויות השידור לתחרויות האלו. הוא אחד משש הקונפדרציות היבשתיות של פיפ"א.

אופ"א היא הגדולה והחזקה ביותר בצד הכספי ובהשפעתה על המשחק העולמי משאר הקונפדרציות. כמעט כל הכדורגלנים הטובים בעולם משחקים בליגות אירופה עקב המשכורות המשולמות ממועדוני הכדורגל העשירים בעולם, בפרט באנגליה, איטליה, ספרד וגרמניה. רבות מהנבחרות החזקות בעולם נמצאות באירופה, ומתוך 32 הנבחרות במונדיאל 2018, 13 הן מאופ"א. בעבר אף היו הנבחרות מאירופה רוב של המשתתפות במונדיאל.

האירוויזיון למקהלות

האירוויזיון למקהלות (באנגלית: Eurovision Choir of the Year, בצרפתית: Chœur Eurovision de l'année), היא תחרות מוזיקה קלאסית דו-שנתית למקהלות. התחרות מאורגנת על ידי איגוד השידור האירופי (EBU/UER) ומשודרת בטלוויזיה ברחבי אירופה בערוצי המדינות הנוטלות בה חלק.

הים האדריאטי

הים האדריאטי (נכתב גם הים האדריאתי; באיטלקית: Mare Adriatico, בסרבו-קרואטית: Jadransko more, באלבנית: Deti Adriatik) הוא זרוע של הים התיכון המפרידה בין חצי האי האפניני לחצי האי הבלקני, והמפרידה את הרי האפנינים מהאלפים הדינריים.

חופו הדרומי-מערבי שוכן באיטליה ואילו הצפוני-מזרחי שוכן לאורך המדינות סלובניה, קרואטיה, בוסניה והרצגובינה, מונטנגרו ואלבניה.

הרי האלפים

הרי האלפים הם רכס הרים בדרום-מרכזה של אירופה, העובר (ממזרח למערב) דרך המדינות אוסטריה, איטליה, גרמניה, ליכטנשטיין, מונקו, סלובניה, צרפת ושווייץ. האלפים מהווים מחסום גאוגרפי-אקלימי ברור המפריד בין אזור האקלים הים-תיכוני מדרום לאלפים והאזור הממוזג שמצפון להם, מכיוון שהם חוסמים את הרוחות הצפוניות הקרות. ההרים מהווים חלק משרשרת של רכסי הרים הנמשכת מצפון אפריקה ועד דרום-מזרח אסיה. הרי האלפים מצויים במפגש הלוחות הטקטוניים של אירופה ואפריקה.

הפסגה הגבוהה ביותר באלפים היא המון בלאן המתנשא לגובה של 4,810 מטר מעל פני הים. הפסגות הגבוהות של האלפים מכוסות בשלג תמידי, ובעמקים שביניהן נוצרים קרחוני ענק המעצבים את הנוף. מוצאם של רבים מהנהרות הגדולים של מרכז אירופה (בהם: הריין, הדנובה, הפו והרון) הוא באלפים. בזכות מיקומם במרכז אירופה, הרי האלפים מהווים מוקד משיכה לחובבי סקי רבים והוקמו בהם אתרי סקי רבים מאוד, בעיקר באוסטריה, בשווייץ ובצרפת והידועים מביניהם כוללים את אתרי הסקי והכפרים סנט אנטון (אוסטריה), צרמט (שווייץ), אישגיל (אוסטריה), סנט. מוריץ (שווייץ), שאמוני-מון-בלאן (צרפת), ואל טורנס (אתר הסקי הגבוה באירופה שבצרפת) וסלה רונדה (איטליה).

הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה

הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה (סרבו-קרואטית: Socijalistička federativna republika Jugoslavija, מקדונית: Социјалистичка федеративна република Југославија, סלובנית: Socialistična federativna republika Jugoslavija) הייתה מדינה יוגוסלבית שהתקיימה מסופה של מלחמת העולם השנייה ועד לפירוקה הרשמי בשנת 1992 (התפרקה דה-פקטו בשנת 1991 מחוסר מנהיג שייצג אותה), בזמן מלחמות יוגוסלביה. היא הייתה מדינה סוציאליסטית שהורכבה מהשטחים שכיום נמצאים בבעלותן של המדינות בוסניה והרצגובינה, קרואטיה, מקדוניה הצפונית, מונטנגרו, סרביה, סלובניה וקוסובו. בשנת 1992, שתי המדינות שהחליטו לא לפרוש מהאיחוד, סרביה ומונטנגרו, הקימו את הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה, שמעולם לא הוכרה כיורשת של הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה בידי הקהילה הבינלאומית.

המדינה הוקמה על שרידיה של ממלכת יוגוסלביה. ב-1943 ונקראה "יוגוסלביה הדמוקרטית הפדרלית". ב-1946, היא הפכה ל"הרפובליקה הפדרלית העממית של יוגוסלביה" וב-1963 ל"רפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה".

חבל הבלקן

חֶבֶל הַבַּלְקָן הוא השם ההיסטורי והגאוגרפי המתאר את דרום מזרח אירופה. שטחו של החבל 550,000 קמ"ר וחיים בו כ-53 מיליון תושבים. החבל נקרא על שמם של הרי הבלקן המשתרעים מגבול בולגריה וסרביה ועד הים השחור.

המדינות שכל שטחן ממוקם בחבל הבלקן הן: אלבניה, בולגריה, בוסניה-הרצגובינה, קוסובו, מקדוניה ומונטנגרו.

המדינות שנמצאות חלקית בחבל הבלקן הן: קרואטיה, יוון, איטליה, רומניה, סרביה, סלובניה וטורקיה.

יוגוסלביה

יוגוסלביה (כתב לטיני: Jugoslavija, כתב קירילי: Југославија, "ארץ הסלאבים הדרומיים") היה שמן של שלוש ישויות פוליטיות שהתקיימו ברציפות, אך באופן נפרד, לאורך מרבית המאה ה-20 (1918-2003) בדרום-מזרח אירופה.

לאחר התמוטטות האימפריה האוסטרו-הונגרית בסוף מלחמת העולם הראשונה, שלושה עמים סלאביים במערב הבלקן, הסרבים, הקרואטים והסלובנים, התאחדו על מנת ליצור ממלכה עצמאית מאוחדת בשם "ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים", שכונתה, החל משנת 1929 ותחת המשטר הריכוזי של המלך אלכסנדר קָארָאג'וֹרְגֶ'בִיץ', "יוגוסלביה".

אחרי מלחמת העולם השנייה, מ-29 בנובמבר 1945, קיבלה המדינה מבנה מדיני של פדרציה שהורכבה משש רפובליקות: סרביה, קרואטיה, סלובניה, בוסניה והרצגובינה, מונטנגרו ומקדוניה. האזורים קוסובו ווויבודינה היו חלק אינטגרלי מסרביה והפכו מאוחר יותר לאזורים אוטונומיים במסגרת סרביה, ותוך השתתפות בהנהגת יוגוסלביה.

מבחינה פוליטית-היסטורית, מדינית ותרבותית, ניתן לחלק את ההיסטוריה של יוגוסלביה לשלוש תקופות:

ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים - שהחל מ-1929 נקראה ממלכת יוגוסלביה (1918-1941), והייתה איחוד של ממלכת סרביה (שהתאחדה קודם עם ממלכת מונטנגרו) עם שטחי צפון מקדוניה, קוסובו, וויבודינה, שטחי בוסניה והרצגובינה, קרואטיה וסלובניה. היא התקיימה כגוף פוליטי אחד מתום מלחמת העולם הראשונה ועד פלישתן של מדינות הציר במלחמת העולם השנייה.

הרפובליקה הפדרלית העממית של יוגוסלביה שכונתה בהמשך הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה (1945–1992), מדינה פדרטיבית קומוניסטית שהורכבה משש רפובליקות, והתקיימה מתום מלחמת העולם השנייה ועד שנת 1992, שבה פרשו ממנה ארבע מתוך שש הרפובליקות שהרכיבו אותה – סלובניה, קרואטיה, מקדוניה, ובוסניה והרצגובינה.

הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה (1992–2006) - כללה את סרביה ומונטנגרו שנותרו לאחר פרישת ארבע הרפובליקות האחרות, והתקיימה מאז פרישתן של ארבע הרפובליקות ועד החלטת הפרלמנט היוגוסלבי להפסיק להתקיים. לאחר ההחלטה האחרונה משנת 2003, נמשך האיחוד בין שתי הרפובליקות הנותרות תחת השם סרביה ומונטנגרו, והוסכם שתינתן להן אפשרות לפרק אותו בהמשך. לאחר משאל עם שנערך בשתי הרפובליקות, הכריזה מונטנגרו באופן רשמי על עצמאותה ב-3 ביוני 2006, וסרביה הצהירה על עצמאותה יומיים לאחר מכן, ב-5 ביוני, ובכך התפרקה סופית הפדרציה היוגוסלבית כולה.

יחסי ארצות הברית–סלובניה

היחסים שבין ארצות הברית של אמריקה לבין סלובניה כוננו בשנת 1992 לאחר התנתקות סלובניה מיוגוסלביה, וכיום שתי המדינות חברות בנאט"ו, ומתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים ביניהם. על פי דו"ח המנהיגות העולמית של ארצות הברית לשנת 2012, 26% מהסלובנים מרוצים מההנהגה האמריקנית, כאשר 52% אינם מסכימים ו-22% אינם בטוחים.

בנובמבר 2016 נבחר דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית, ובכך הפכה אשתו מלניה טראמפ, שהיא ילידת סלובניה, לגברת הראשונה של ארצות הברית.

יחסי ישראל–סלובניה

יחסי ישראל–סלובניה הם היחסים הדיפלומטיים בין סלובניה לבין ישראל. לסלובניה יש שגרירות רשמית בתל אביב-יפו, אולם לישראל אין שגרירות קבועה בסלובניה, והנציגות הדיפלומטית הישראלית האמונה על סלובניה היא שגרירות ישראל בווינה.

השגריר הישראלי בסלובניה הוא שגריר שאינו תושב. נכון לשנת 2016, השגריר הוא שמואל מירום והוא נמצא בירושלים. קונסול הכבוד של סלובניה בישראל הוא עדי רוזנפלד.

ליובליאנה

ליובליאנה (בסלובנית: Ljubljana (מידע • עזרה)) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר בסלובניה.

מלוכת הבסבורג

מלוכת הבסבורג או ממלכת הבסבורג (בגרמנית: Habsburgermonarchie) הוא הכינוי המקובל על ידי היסטוריונים לשטחים שנשלטו על ידי הענף האוסטרי של בית הבסבורג, רובם במסגרת האימפריה הרומית הקדושה. הייתה זו ישות פיאודלית שהורכבה ממספר ממלכות ונסיכויות שיחסיהן מוגדרים כאוניה פרסונלית. לעיתים קרובות, ראש ענף הבסבורג האוסטרי כיהן גם כקיסר האימפריה הרומית הקדושה.

מערב אירופה

מערב אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה. ייחודן של מדינות מערב אירופה הוא בעיקר היסטורי, פוליטי ותרבותי; למובן הגאוגרפי של המונח המשמעות פחותה.

ההגדרה הרווחת למושג מערב אירופה, עוצבה לאחר מלחמת העולם השנייה כתוצאה של המלחמה הקרה, והיא כוללת את כל המדינות אשר היו קרובות בהשקפתן לארצות הברית ואשר התנגדו למשטר הקומוניסטי בברית המועצות ובמדינות מזרח אירופה. כמה ממדינות המערב הפכו דמוקרטיות רק בעת האחרונה - בספרד ובפורטוגל, למשל, היו נהוגים משטרים דיקטטוריים עד לשנת 1975. מדינות אחרות, אשר נקטו עמדה נייטרלית במלחמה הקרה, כגון שווייץ ושוודיה, נחשבו אף הן חלק ממערב אירופה: הן הצטרפו לארגונים כלכליים מערב-אירופאיים (EFTA, למשל) וכלכלותיהן היו בהחלט רחוקות מהקומוניזם המזרח-אירופאי. המובן הגאוגרפי של "מערב אירופה" נחלש עם הכללתה של יוון בקבוצת המדינות המערב-אירופאיות; יוון שוכנת למעשה מזרחית לכמה מדינות מזרח-אירופאיות.

מערב אירופה בהגדרה המצומצמת ביותר כולל את האיים הבריטיים (בריטניה ואירלנד), שלוש מדינות בנלוקס וצרפת. הסיבה להגדרה מצומצמת זו היא שכל המדינות האחרות, חלקן קרובות מבחינה פוליטית ותרבותית לאלו שהוזכרו כאן, שייכות לאזורים גאוגרפיים אחרים באירופה במשמעותם המצומצמת: ספרד ואיטליה שייכות ל"דרום אירופה", גרמניה ואוסטריה - ל"מרכז אירופה", ומדינות סקנדינביה - ל"צפון אירופה". בהגדרה מצומצמת זו ממעטים להשתמש.

ההפרדה בין המזרח והמערב במשך פחות מחמישים שנות המלחמה הקרה הייתה הרמטית למדי, והביאה להתעצמות ההבדלים התרבותיים בין הגושים. הסמל הידוע ביותר להפרדה הוא חומת ברלין, אשר חצתה את בירת גרמניה של היום באופן שרירותי בין הגוש המערבי והמזרחי. הגדרת "מערב אירופה" לא מקבילה להגדרת האיחוד האירופי. מדינות מערב-אירופאיות מובהקות - נורווגיה ואיסלנד, למשל - מעולם לא הצטרפו לאיחוד. מדינות אחרות, כגון בריטניה, הצטרפו מאוחר, שנים רבות אחרי שנכללו כבר תחת הגדרת "מערב אירופה" וגם החל מ-2004 החלו מדינות קבוצת וישגראד שנחשבו למדינות מזרח אירופאיות מובהקות, והמדינות הבלטיות שנחשבו לחלק מברית המועצות, להצטרף לאיחוד האירופי. קריטריון נוסף אשר לא תמיד התאים היה חברות בנאט"ו.

כיום, עם נפילת הקומוניזם וההתקרבות בין הגושים, מיטשטשת ההבחנה. בשנת 2004 נוספו חמש-עשרה מדינות לאיחוד האירופי, רובן ממזרח אירופה. נכון לשנת 2006 השתלבותן עדיין אינה מלאה. סלובניה נחשבת בעיני רבים כבר היום לחלק ממערב אירופה; מכל מדינות יוגוסלביה לשעבר הייתה סלובניה המפותחת, העשירה והדמוקרטית ביותר, והיחידה שלא השתתפה ממושכות במלחמות בשנות ה-90.

כיום נכללות המדינות הבאות במערב אירופה לפי ההגדרה המורחבת:

חמש המדינות הנורדיות: שוודיה, פינלנד, דנמרק, איסלנד ונורווגיה.

האיים הבריטיים: בריטניה ואירלנד.

שלוש מדינות בנלוקס: הולנד, בלגיה ולוקסמבורג.

מדינות מרכז אירופה: גרמניה, שווייץ, אוסטריה וליכטנשטיין.

צרפת ומונקו.

מדינות איבריה: ספרד, פורטוגל ואנדורה.

מדינות חצי האי האיטלקי: איטליה, סן מרינו, מלטה והוותיקן.

מרכז אירופה

מרכז אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה, השוכנות בין מזרח אירופה למערב אירופה. במהלך המלחמה הקרה, שחילקה את אירופה למזרח ולמערב, חולק מרכז אירופה לשני צידי מסך הברזל.

מדינות מרכז אירופה הן:

גרמניה גרמניה

שווייץ שווייץ

ליכטנשטיין ליכטנשטיין

סלובקיה סלובקיה

פולין פולין

צ'כיה צ'כיה

אוסטריה אוסטריה

הונגריה הונגריה

סלובניה סלובניהסה"כ מספר התושבים במדינות מרכז אירופה הוא כ-160 מיליון איש. השטח של האזור הוא למעלה ממיליון קמ"ר.

נבחרת סלובניה בכדורגל

נבחרת סלובניה בכדורגל היא נבחרת הכדורגל הלאומית של סלובניה. הדירוג הנוכחי של נבחרת סלובניה ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-58 בעולם, נכון ל-19 בספטמבר 2019 - עלייה של 5 מקומות לעומת דירוג קודם. דירוג השיא 15 נמדד לראשונה באוקטובר 2010, והדירוג הנמוך ביותר 134 נמדד לראשונה בדצמבר 1993.

סלאבים

סלאבים במובן המודרני של הביטוי, הוא כינוים הכולל של עמים וקבוצות אתניות שונות החולקות מוצא משותף, דבר המתבטא גם בשפתם ותרבותם, ומתגוררים כיום בעיקר במזרח אירופה, הבלקן, מרכז אירופה, סיביר ושטחי ברית המועצות לשעבר. מספרם מוערך בכ-360 מיליון ברחבי העולם.[דרוש מקור] ניתן לחלק את הסלאבים על בסיס לאומיותם או שפתם, שביניהן קיימת לרוב חפיפה.

ההשערה הרווחת כיום היא כי השפה הפרוטו-סלאבית של השבטים הסלאבים דוברה בין נהרות פריפיאט, אמצע נהר הדנייפר וחלקו העליון של נהר הדניסטר. משערים כי יש לה קשרים עם פרוטו-בלטית.

על העמים הסלאביים המודרניים הבולטים נמנים רוסים, פולנים, אוקראינים, סרבים, צ'כים, בולגרים, בלארוסים, קרואטים, סלובקים, בוסניאקים, סלובנים ומקדונים.

הרוסינים הם מיעוט סלאבי בדלן החי בעיקר בקרב סלאבים אחרים. מוצאם מרוס הקרפטית, אולם מאז רבים מהם נדדו מחוץ לרוס הקרפטית וכיום מתגוררים הונגריה, סרביה, קרואטיה ובוסניה והרצגובינה. ישנה קהילה רותנית גדולה בארצות הברית (כ-600,000 איש בשנת 1980)[דרוש מקור] וקהילה בקנדה.

קבוצת אתניות סלאביות נוספות, החיות כמיעוט ללא מדינה, הם הסורבים, המתגוררים בגרמניה והליפובנים, המתגוררים ברומניה.

קבוצות אתניות רבות כמו פינים, גרמנים, מונגולים, טורקים, בולגרים (הכוונה לעם טורקי קדום ולא לבולגרים של ימינו), יוונים ועוד נטמעו בחלקם בשבטים הסלאביים במשך השנים וחברו יחדיו ליצירת הלאומים הנוכחיים במרכז אירופה, מזרח אירופה ודרום מזרחה של אירופה.

סלובניה באירוויזיון

סלובניה נטלה חלק באירוויזיון כ-24 פעמים החל מהצטרפותה לתחרות ב-1993 והיא נעדרה מהתחרות פעמיים ב-1994 ו-2000. סלובניה מעולם לא ניצחה בתחרות, מעולם לא סיימה את התחרות בתור אחת מחמש המדינות המובילות בגמר והישגה הטוב ביותר בגמר התחרות הוא המקום השביעי אותו השיגה פעמיים ב-1995 ו-2001.

סלובניה במשחקים האולימפיים לנוער

סלובניה משתתפת בכל המשחקים האולימפיים לנוער שהתקיימו מאז היווסדם באולימפיאדת הנוער סינגפור (2010). סלובניה משתתפת גם במשחקי החורף האולימפיים לנוער. לאורך השנים צברו ספורטאי הנוער הסלובנים 31 מדליות, מהן עשרה מדליות זהב. סלובניה זכתה בעשרה מדליות, מהן ארבעה מדליות זהב במשחקי הקיץ האולימפיים לנוער, ושתים עשרה מדליות, מהן ארבע מדליות זהב משחקי החורף.

סלובנית

סלובנית (Slovenščina) היא שפה דרום סלאבית המדוברת בעיקר בסלובניה, וכן בקרב מיעוטים סלובניים בדרום אוסטריה ובצפון-מזרח איטליה.

בתוך השפות הדרום סלאביות, היא דומה בעיקר לניבים הקייקאבסקיים (kajkavski) של סרבו-קרואטית. סלובנית נכתבת באלפבית לטיני.

סלובנית, יחד עם סורבית, היא אחת משתי השפות הסלאביות ששימרו צורות פועל ושם זוגיות, בנוסף להפרדה בין יחיד ורבים הקיימת גם בכל השאר:

‎(jaz) gledam - אני מסתכל

‎(mi) gledamo - אנחנו מסתכלים

‎(midva) gledava - שנינו מסתכליםberem lepo knjigo - אני קורא ספר יפה

berem lepe knjige - אני קורא ספרים יפים

berem lepi knjigi - אני קורא (זוג) ספרים יפיםהתפתחות חדשה יחסית בסלובנית היא צורות יִידוּע וסיתום אשר אינן אופייניות לשפות הסלאביות:

lep paradižnik - עגבנייה יפה

lepi paradižnik - העגבנייה היפה

en lep paradižnik - עגבנייה (כלשהי) יפה

קרואטיה

רפובליקת קרואטיה (בקרואטית: Republika Hrvatska, להאזנה (מידע • עזרה), הגייה: [xř̩ʋaːtskaː], תעתיק: חְרְוַאטְסְקָה) היא מדינה במערב חבל הבלקן. קרואטיה גובלת בהונגריה בצפון, סלובניה בצפון מערב, סרביה במזרח, מונטנגרו בדרום מזרח, בוסניה והרצגובינה במזרח ובדרום, וכן עם הים האדריאטי במערב. צורתה הגאוגרפית היא חצי סהר. בשנת 2009 הצטרפה קרואטיה לברית נאט"ו, וב-2013 הפכה למדינה ה-28 באיחוד האירופי.

אוכלוסייה לפי גילים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 14.80%
גילאי 15 - 24 9.10%
גילאי 25 - 54 41.71%
גילאי 55 - 64 14.26%
גילאי 65 ומעלה 20.14%
סלובניה – תבניות ניווט
מדינות אירופה
אוסטריהאוקראינהאזרבייג'ן 1איטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהארמניה 2בולגריהבלגיהבלארוסבוסניה והרצגובינהגאורגיה 1גרמניהדנמרקהולנדהונגריההממלכה המאוחדתהרפובליקה הצ'כיתותיקןטורקיה 1יווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונקומונטנגרומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסן מרינו • סלובניה • סלובקיהספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצרפתקזחסטן 1קפריסין 2קרואטיהרומניהרוסיה 1שוודיהשווייץ

חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיהדרום אוסטיהטרנסניסטריהנגורנו קרבאךקוסובוקטלוניהקפריסין הצפונית 2


שטחים תלויים: אולנדאקרוטירי ודקליה 2איי פארוגיברלטרגגאוזיהגרנזייאן מאייןג'רזיהאי מאןסבאלברדחצי האי קרים


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.

אירופה
מדינות האיחוד האירופי
מדינות מייסדות איטליהבלגיהגרמניה[1]הולנדלוקסמבורגצרפת דגל האיחוד האירופי
מדינות נוספות אוסטריהאירלנדאסטוניהבולגריהדנמרקהונגריההממלכה המאוחדתיווןלטביהליטאמלטה • סלובניה • סלובקיהספרדפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהקפריסיןקרואטיהרומניהשוודיה
מועמדות להצטרפות אלבניהטורקיהמונטנגרומקדוניה הצפוניתסרביה
[1] המדינה המייסדת הייתה גרמניה המערבית. גרמניה המזרחית צורפה בעקבות איחוד המדינות בשנת 1990.
הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי
אוסטריהאוסטרליהאיטליהאיסלנדאירלנדאסטוניהארצות הבריתבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהונגריההממלכה המאוחדתטורקיהיווןיפןישראללוקסמבורגמקסיקונורווגיהניו זילנד • סלובניה • סלובקיהספרדפוליןפורטוגלפינלנדצרפתצ'ילהצ'כיהקוריאה הדרומיתקנדהשוודיהשווייץ
OECD logo.svg
מדינות הבלקן
אלבניהבוסניה והרצגובינהבולגריהטורקיהיווןמונטנגרומקדוניה הצפונית • סלובניה • סרביהקוסובוקרואטיהרומניה מפת מדינות הבלקן
מדינות ואזורים לחופי הים התיכון
איטליהאלבניהאלג'יריהבוסניה והרצגובינהטורקיהיווןישראללבנוןלובמונקומונטנגרומלטהמצריםמרוקוסוריה • סלובניה • ספרדצרפתקפריסיןקרואטיהתוניסיה

טריטוריות חסות של הממלכה המאוחדת: אקרוטירי ודקליהגיברלטר


טריטוריות לא עצמאיות: הרשות הפלסטיניתצפון קפריסין

MediterraneanSeaFromIsrael
מדינות וטריטוריות סלאביות
אוקראינהבוסניה והרצגובינהבולגריהבלארוסטרנסניסטריה (בלתי מוכרת) • מונטנגרומקדוניה הצפונית • סלובניה • סלובקיהסרביהפוליןצ'כיהקרואטיהרוסיה מפת אירופה הסלאבית

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.