סלאחטין אולקומן

סלאחטין אולקומןטורקית: Selahattin Ülkümen; ‏14 בינואר 1914, אנטיוכיה, האימפריה העות'מאנית - 24 ביולי 2003, איסטנבול, טורקיה) היה דיפלומט טורקי, חסיד אומות העולם שהציל יהודים בעת הכיבוש הנאצי של איי הדודקאנס והאי רודוס.

סלאחטין אולקומן
Selahattin Ülkümen
Selahattin Ülkümen

פעילותו בתקופת השואה להצלת יהודים

אולקומן היה הקונסול הכללי של טורקיה באי רודוס שנכבש על ידי הגרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה. ביולי 1944 הורה הגסטפו ליהודי האי להתייצב לשם "יישובם מחדש".

אולקומן ניצל את מעמדו, והסיר מן המשלוח 13 יהודים בעלי דרכונים טורקיים, ולמעלה מ-30 הנשואים לבעלי דרכונים טורקיים או קשורים לטורקיה בדרך זו או אחרת, בטענה, שלא הייתה נכונה, כי החוק הטורקי מגן עליהם ורואה בהם את אזרחיו.

1,700 היהודים שהתייצבו, נשלחו בתחילה לכלא באתונה ולאחר מכן לאושוויץ. מעטים מאוד שרדו.

הגרמנים סימנו את אולקומן כאויבם, והפציצו את הקונסוליה הטורקית ברודוס. בהפצצה נהרגה אשתו ההרה. הוא עצמו נשלח לפיראוס שביוון ושם נכלא. לאחר המלחמה שב לטורקיה.

הנצחה

אולקומן הוכרז כחסיד אומות העולם בשנת 1990 והוא מופיע על בול של דואר ישראל המוקדש לחסידי אומות העולם. ביחד עם אולקומן מופיעים על הבול דמויותיהם של אריסצ'ידש די סוזה מנדש, צ'יאונה סוגיהארה, ג'ורג'ו פרלסקה וקרל לוץ.

ב-2012 נחנך בי"ס יסודי על ידי הקהילה היהודית בעיר הטורקית ואן שבמזרח טורקיה, אשר נפגעה ב-2011 ברעידת אדמה. בית הספר נקרא על שמו של אולקומן כהוקרה על פועלו בתקופת השואה.[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Jewish Community of Turkey Opens Primary School in Van, INTERNATIONAL HOLOCAUST REMEMBRANCE ALLIANCE, ‏22.06.2012
האיים הדודקאנסיים

האיים הדוֹדֶקָאנֶסִיִים או הדודקאנסים (ביוונית: Δωδεκάνησα, נהגה "דודקאנסה"; בטורקית: Oniki Ada; פירוש המילה בשתי השפות "תריסר האיים", באיטלקית: Dodecaneso, נהגה "דודקאנֶזוֹ"), היא קבוצה של תריסר איים גדולים, ו-151 איים קטנים יותר, בים הקארפאתי, שבים האגאי, סמוך לחופה הדרום-מערבי של טורקיה. האיים הם חלק משטחה הטריטוריאלי של יוון, אך הם בעלי היסטוריה עשירה, ובעבר נשלטו על ידי מעצמות אזוריות שונות, ובהן טורקיה, איטליה ואף גרמניה הנאצית בימי מלחמת העולם השנייה. גם האיים הקטנים ביותר יכולים להתגאות בכנסיות ביזנטיות מפוארות, ובטירות מימי הביניים.

המרכז למורשת יהדות טורקיה

המרכז למורשת יהדות טורקיה הוא מוזיאון להנצחת היסטוריה טורקית ויהדות טורקיה. המרכז פועל גם לידידות בין העם היהודי והטורקי. הוא הוקם בשנת 2005 על ידי עמותת ארקאדאש - קהילת יוצאי טורקיה בישראל בעיר יהוד.

יהדות רודוס

יהדות רודוס הייתה קהילה יהודית עתיקה שהתפתחה ברודוס בעיקר מאז גירוש ספרד בשנת 1492. תחת השלטון העות'מאני זכתה הקהילה ליחס טוב עד הכיבוש האיטלקי ב-12 במאי 1912.

ערב מלחמת העולם השנייה חיו ברודוס כ-6,000 יהודים. הקהילה הושמדה כמעט כולה בשואה, וכיום חיים באי כ-40 יהודים.

מערכת הדודקאנס במלחמת העולם השנייה

מערכת הדודקאנס במלחמת העולם השנייה (בין 8 בספטמבר 1943 ל-22 בנובמבר 1943) הייתה ניסיון של בעלות הברית להשתלט על איי הדודקאנס הנמצאים בדרום הים האגאי. האיים הוחזקו בידי איטליה, ועם כניעתה לבעלות הברית בספטמבר 1943, נוצרה הזדמנות לשני הצדדים הלוחמים לתפוס את האיים ולהחזיק בהם. וינסטון צ'רצ'יל דחף לפעולה וראה בתפיסת האיים הזדמנות לדחיקת רגלי הגרמנים מהאזור, תוך שימוש באיים כבסיס לפעולות אוויריות וימיות נגד הגרמנים בבלקן. אנשי הפיקוד העליון של בעלות הברית, ובמיוחד דווייט אייזנהאואר, התנגדו למבצע וסברו כי יש להקצות את מרב המשאבים לפלישה המתוכננת לנורמנדי. כאשר החלה הלחימה, היו הגרמנים נחושים להחזיק באיים, ובעלות הברית יצאו למבצע בכוחות חסרים וללא חיפוי אווירי מספיק. הניסיון כשל, ובתוך חודשיים וחצי נפלו כל איי הדודקאנס לידי הגרמנים, תוך אבדות קשות לבעלות הברית בכוח אדם ובציוד. המערכה נחשבת לאחד הניצחונות הגרמניים האחרונים במלחמה.

רודוס

רוֹדוֹס (ביוונית: Ροδος‏, הגייה Ródos) הוא אי יווני בים האגאי המהווה חלק מהאיים הדודקאנסיים. האי הוא המזרחי ביותר מבין איי יוון המרכזיים בים האגאי.

רודוס הוא בירת פרובינציית רודוס. אורכו כמאה קילומטר ורוחבו המרבי הוא כארבעים קילומטר. שטח האי כ-1,400 קמ"ר והוא שוכן במרחק 17.7 ק"מ מערבה לטורקיה, בין היבשת היוונית לקפריסין. ב-2011 מנתה אוכלוסיית האי 115,490 תושבים, מתוכם כ-50,000 מתגוררים בעיר רודוס המשמשת כבירתו. העיר השנייה בגודלה היא יאליסוס שבה כ-12,000 תושבים.

באי נמצאו ממצאים רבים מתרבויות קדומות והוא ידוע מבחינה היסטורית בשל הפסל הענק, הקולוסוס של רודוס, אחד משבעת פלאי העולם העתיק ששכן בו.

רודוס (עיר)

העיר רודוס (יוונית Ρόδος; איטלקית Rodi; טורקית Rodos) היא העיר הגדולה והחשובה באי רודוס, ומשמשת כבירת מחוז דרום הים האגאי וכבירת היחידה האזורית רודוס ביוון. העיר שוכנת בקצהו הצפוני והצר של האי, והיא מוקפת בים ממזרח, מצפון וממערב. בשנת 2001 מנתה אוכלוסיית העיר כ-51,000 תושבים ובאזור האורבאני שלה התגוררו כ-80,000 איש, המהווים רוב מוחלט מ-115,490 תושבי האי.

לאי היסטוריה ארוכה שתחילתה בתקופת האבן החדשה, בשנת 4000 לפנה"ס לערך. אך העיר עצמה נוסדה רק בשנת 408 לפנה"ס. בין המאה ה-14 למאה ה-16 הייתה העיר מעוזם של ההוספיטלרים. העיר העתיקה של רודוס, שהוקמה בתקופה זו ומשתרעת על שטח של כחמש מאות ושמונים דונם, הוכרזה בשנת 1988 כאתר מורשת עולמית. ב-1522 גירש הסולטאן סולימאן הראשון את ההוספיטלרים מהאי וסיפח אותו לאימפריה העות'מאנית. האי רודוס, כמו האיים הדודקאנסיים היו בשליטת האימפריה האיטלקית בין השנים 1912–1948 ורק לאחר מכן הפכו לחלק מיוון.

שואת יהודי יוון

שואת יהודי יוון היא השואה שעברה על יהודי יוון, שהחלה עם כיבוש יוון בידי גרמניה הנאצית באפריל 1941, והסתיימה עם שחרור יוון באוקטובר 1944. ערב מלחמת העולם השנייה חיו ביוון כ-80,000 יהודים (כשני שלישים מהם בעיר סלוניקי), למעלה מ-60,000 מהם נרצחו בשואה.

השואה ביוון התקיימה בשתי תקופות עיקריות. התקופה הראשונה ממרץ עד אוגוסט 1943, בשטחים תחת שלטון בולגריה וגרמניה הנאצית, במהלכה גורשו ונרצחו רוב יהודי אזור תראקיה והעיר סלוניקי. בזמן זה האיטלקים התייחסו אל היהודים בשטחם בסובלנות, לפעמים בתמורה לעבודת כפייה ומיסים כבדים. מצב יתר יהודי יוון הורע כאשר פרשה איטליה מהמלחמה בספטמבר 1943, כשאת מקום האיטלקים תפסו הגרמנים. מסוף מרץ עד יולי 1944 גורשו להשמדה רבים מיהודי אתונה, יואנינה, לאריסה, כרתים, קורפו, ורודוס.

הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, המחתרת היוונית, והיוונים המקומיים, סייעו להסתרתם והצלתם של יהודים רבים ביוון. חלק מיהודי יוון ברחו לאלבניה והצליח להנצל שם בזכות המקומיים.

תגובת העולם לשואה

במהלך מלחמת העולם השנייה, התרחשה שואת יהודי אירופה. תגובת העולם לשואה ולאירועים שקדמו לה היוו חלק מסיפורה ההיסטורי.

במהלך המלחמה, כשידיעות על "הפתרון הסופי" הופצו בעולם, איש לא האמין להן בהתחלה. גם יהודים רבים, בתוך אירופה ומחוצה לה, סירבו להאמין ליעידות הנוראות. בדצמבר 1942 כאשר נודע לעולם על תוכנית ההשמדה הנאצית גינו אותה בעלות הברית בלשון חריפה, והודיעו כי יעמידו את האחראים הנאצים לדין. ההסבר שניתן בדיעבד ליחסן הסביל של המדינות לשואה הייתה עמדתן כי ניצחון מהיר במלחמה יביא גם לשחרור היהודים. לאחר תום המלחמה, ניתן סיוע לניצולים, אך הדיונים על פתרון בעיית הפליטים היהודים באירופה נמשכו זמן רב.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.