סיציליה

סיציליה (Sicilia בלטינית קלאסית: סיקיליה. באיטלקית: סיצ'יליה) היא האי הגדול ביותר בים התיכון, שטחו כ-26,000 קילומטר רבוע. הוא המחוז הגדול ביותר בשטחו באיטליה, אחד מחמשת האזורים האוטונומיים במדינה, ומאכלס חמישה מיליון תושבים.

סיציליה (מחוז)
Sicilia
Coat of arms of Sicily
סמל סיציליה
Flag of Sicily (revised)
דגל סיציליה
Sicily-EO
תמונת לוויין של סיציליה - הנקודה הלבנה מימין היא הר הגעש אטנה
מדינה איטליה  איטליה
מושל רוסריו קרוצ'טה
נפות במחוז אגריג'נטו
אנה
טרפאני
מסינה
סירקוזה
פלרמו
קטניה
קלטניסטה
רגוזה
שטח 25,832.39[1] קמ"ר
גובה 3,340 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה אטנה
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 4,983,478 (נכון ל־2019)
 ‑ צפיפות 196.43 נפש לקמ"ר (2016)
קואורדינטות 37°38′33″N 14°11′34″E / 37.64250°N 14.19278°E
אזור זמן UTC+1
http://pti.regione.sicilia.it/

ערים ויישובים

הערים הגדולות באי סיציליה כוללות את בירתו פלרמו (המאכלסת 700 אלף תושבים), ובירות של הנפות קטניה, מלטה מסינה, סירקוזה, טרפאני, אנה, קלטניסטה, אגריג'נטו ורגוזה.

ערים מפורסמות נוספות הן צ'פלו, טאורמינה, ברונטה, קורלאונה, קלטג'ירונה, קסטלמר דה גולפו, מרסלה וטריפי.

גאוגרפיה

האי סיציליה שוכן מול קלבריה (המחוז שבקצה ה"מגף" של איטליה) ומופרד מאיטליה על ידי מצר מסינה. הר הגעש אטנה, הממוקם קרוב לעיר קטניה, הוא הר הגעש הגבוה ביותר באירופה והוא מתנשא לגובה 3,320 מטר. סיציליה מוקפת איים השייכים לה מבחינה מנהלתית והם האיים הליפאריים (נקראים גם האיים האאוליים) בצפון, האיים האגאדיים והאי פנטלריה במערב, האי אוסטיקה בצפון מערב ואיי פלאגי בדרום מערב. כ-93 ק"מ מדרום נמצאים האיים של מלטה, כשביניהם מפרידה תעלת מלטה. איי מלטה שייכים לרפובליקת מלטה מ-1964 (לפניה היו שייכים לאימפריה הבריטית).

בשנת 1831, בעקבות פעילות געשית, עלה על פני המים האי פרדיננדיה, אך בשנת 1832 ירד מתחת למים, ובתחילת המאה ה-21 הוא נמצא בעומק של כשישה מטרים מתחת לפני הים.

נהר האימרה מרידיונלה , שאורכו 144 קילומטר, הוא הנהר הארוך ביותר בסיציליה ונשפך אל הים התיכון. בדרכו הוא חוצה שלוש נפות בסיציליה - נפת פלרמו, נפת אנה ונפת קלטניסטה - שם הוא נשפך לים התיכון. נהרות נוספים בסיציליה: נהר השימתו, באורך כ-113 קילומטרים, והנהרות סימטו , בליצ'ה , דיטאינו והפלטני , שאורך כל אחד מהם עולה על 100 קילומטר. הנהר אלקנטרה במזרח האי יצר קניון מרשים בקילוחי הבזלת של הר האטנה, ובחלקו משמש כפארק גאולוגי ובוטני בשם גולה אלקנטרה.

באלפיים השנים האחרונות ידועה סיציליה כמקור לחיטה. זיתים ויין הם מוצרים חקלאיים נוספים שהיא מייצאת. המכרות בנפת קלטניסטה הפכו למוקד לייצור גופרית במאה ה-19 אך גוועו בשנות ה-50 של המאה ה-20.

היסטוריה

מיקומה של סיציליה בלב הים התיכון הפך אותה ליעד כיבוש לכוחות צבאיים רבים שביקשו לשלוט על אגן הים התיכון, אלו הותירו את חותמם בתרבות הסיצילאנית זמן רב לאחר חילופי המשטרים. המקור לשמה של סיציליה הם התושבים הראשונים המוזכרים בהיסטוריה של האי, שבטי הסיקניים (ביוונית Sikanoi) והסיקוליים (ביוונית Sikeloi). תושבי האי המקוריים התבוללו בתרבות היוונית.

העיר המרכזית בסיציליה בעת העתיקה הייתה סירקוסאי, כיום סירקוזה (Siracusa). סירקוסאי הייתה יישוב דורי ועירו של ארכימדס. במשך רוב שנות קיומה נלחמה נגד קרתגו. המלחמה הפונית הראשונה וכן המלחמה הפונית השנייה היו מאבק על השליטה בסיציליה בין רומא לבין קרתגו. בשנת 227 לפנה"ס הפכה סיציליה לפרובינקיה הרומית הראשונה בשם סיקיליה וגאיוס פלאמיניוס מונה למושל.

סופה של סירקוסאי בא לה במלחמה הפונית השנייה כאשר הפנתה עורף לבעלת בריתה, רומא, ונשרפה. עם פיצולה של האימפריה הרומית עברה סיציליה לחזקתה של ביזנטיון, רבים מן המוסדות החוקתיים נקבעו על ידי הקיסרות המזרחית, מוסדות אלו המשיכו בתפקודם עד לסוף ימי הביניים.

ב-535 הפך יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית את סיציליה למחוז ביזנטי. כאשר כוחה של האימפריה הביזנטית דעך, הכוחות הערבים של הח'ליף עות'מאן בן עפאן פלשו לסיציליה ב-652, אספו שלל רב ונסוגו לסוריה. קונסטנס השני, קיסר האימפריה הביזנטית חשב להעביר את עיר הבירה מקונסטנטינופול לסירקוסה ואף העביר לשם כך ב-660 חלק מאוצרות הממלכה לסיציליה. הוא השתמש בסיציליה כבסיס לתקיפת הלומברדים.

בסוף המאה ה-7, עם הכיבוש האומיי של צפון אפריקה, נכבשה גם העיר קרתגו ושהייתם שם אפשרה לערבים לבנות מספנות ובסיס קבוע שממנו ביצעו התקפות ממושכות יותר על סיציליה. בשנת 700 לערך המוסלמים כבשו את האי פנטלריה, ורק פילוג בקרב הערבים מנע ניסיון פלישה לסיציליה. למרות הסכמי מסחר שאפשרו לסוחרים מוסלמים לסחור בנמלי סיציליה המוסלמים תקפו פעמים רבות בניסיון לכבוש את האי. האע'לבים כבשו את סיציליה מידי האימפריה הביזנטית והקימו את אמירות סיציליה המוסלמית שהתקיימה בשנים 9651072 ובירתה הייתה פלרמו. למרות השפה הערבית והאמונה המוסלמית של הכובשים התפתחה תרבות ביזנטו-איסלמית תוך שרוב האוכלוסייה שומרת על אמונתה הנוצרית ושפתה היוונית.

במאה ה-11 נכבשה סיציליה על ידי הנורמנים בהנהגתו של רובר גיסקאר ורוג'ריו הראשון- הרוזן הגדול של סיציליה. המנהיגות הנורמנית עודדה הגירה של קתולים אך לא נעשה ניסיון לנשל את האוכלוסייה המקומית הוותיקה- המוסלמים, הנוצרים אורתודוקסים והיהודים. השושלת הנורמנית הגיעה לקיצה בשנת 1194, עם הצטרפות סיציליה לקיסרות הרומית הקדושה בהנהגתו של היינריך השישי, ששלט בסיציליה בזכות היותה של אשתו קונסטנצה בתו של מלך סיציליה. בנם של היינריך וקונסטנצה פרידריך השני השפיע על שיטת הממשל בסיציליה למשך שנים רבות. ב-1266 עברה סיציליה לשלטון צרפת תחת לואי התשיעי, וב-1282 עבר השלטון לפדרו השלישי מלך אראגון, אך סיציליה שמרה על מידה רבה של ממשל עצמי. לאחר תבוסת האצילים הסיצילאנים במרד נגד ממלכת אראגון בשנת 1392 ניתנו האחוזות הגדולות לאצילים קטלונים והתהליך הדרגתי סופחה סיציליה למרותה הישרה של ממלכת ארגון, מוסדותיה העצמאיים איבדו מכוחם ושליטה בסיציליה ניתנה בידיו של המשנה למלך בשנת 1415. בשנת 1460 אוחדו באופן פורמלי ממלכת ארגון עם האיים סרדיניה וסיציליה תחת שלטונו של פרננדו השני. אחד החוקים שנאכפו בסרדיניה היה צו גירוש היהודים משנת 1492 - גירוש ספרד.

במלחמת העולם השנייה, בטרם פלשו בעלות הברית לאיטליה, הם פלשו תחילה לסיציליה.

המאפיה המודרנית הראשונה בעולם התפתחה בסיציליה במאה ה-19.

קישורים חיצוניים

Taormina Sicily Italy
חוף הים בעיר טאורמינה בסיציליה
The triskelion symbol of Sicily
הטריסקל - סמל האי סיציליה

הערות שוליים

  1. ^ The surface of the Municipalities, Provinces and Regions Italian to October 9, 2011
איטליה

אִיטַלְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית (באיטלקית: Repubblica Italiana, ״רֵפּֿוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה״ להאזנה (מידע • עזרה)) היא מדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים. היא כוללת למעלה מ-20 איים, הגדולים שבהם הם סיציליה וסרדיניה. מצפון היא תחומה על ידי הרי האלפים, שם היא גובלת בצרפת, בשווייץ, באוסטריה ובסלובניה. בצפון-מרכז המדינה נמצאת המדינה הזעירה סן מרינו, ובמרכז המדינה, בתוך העיר רומא, נמצאת קריית הוותיקן. בשל צורתה הגאוגרפית המזכירה מגף היא מכונה "ארץ המגף".

הים הטירני

הים הטירני (איטלקית Mar Tirreno; צרפתית Mer Tyrrhénienne; סיציליאנית Mari Tirrenu) הוא ים שולי בים התיכון ונמצא מערבית לחצי האי האפניני. הוא גובל בקורסיקה וסרדיניה במערב, בים הליגורי ובארכיפלג הטוסקני בצפון, בטוסקנה, לאציו, קמפניה ובקלבריה במזרח ובסיציליה בדרום. העומק המרבי הוא 3,785 מטר. במיתולוגיה היוונית, שימשו הצוקים המתנשאים מעל הים הטירני כמשכנן של ארבע הרוחות שנשמרו בידי איאולוס (שומר הרוחות). שמו של הים הטירני נגזר מהמסורת היוונית, לפיה המנהיג האטרוסקי "טירנוס" הוביל את האטרוסקים מאזור לידיה לחצי האי האפניני. המחקר המודרני לא מצא הוכחות חד משמעיות למוצא האטרוסקים.

הים הטירני נמצא ליד השבר האירופו-אפריקאי ולכן קרקעיתו מלאה בשלשלות הרים והרי געש, חלקם פעילים. הרוחות הנושבות בו הן המיסטרל מעמק הרון, ליבקיו מדרום מערב ושירוקו ואוסטרו מהדרום.

חמישה מצרי ים מובילים אל הים הטירני:

מצר מסינה בין סיציליה וקלבריה אשר בקצה המגף האיטלקי ורוחבו כשלושה קילומטר.

תעלת קורסיקה בין איטליה וקורסיקה, כ-80 ק"מ בקירוב.

מצר בוניפאצ'יו בין קורסיקה לסרדיניה ורוחבו כאחד עשר קילומטר.

מצר חסר שם בין סרדיניה לתוניסיה בן 200 ק"מ.

מצר סיציליה בין תוניסיה וסיציליה כ-160 ק"מ בקירוב.

הים התיכון

הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה. הים מחובר לאוקיינוס האטלנטי במצר גיברלטר במערב, לים השחור במצרי הדרדנלים והבוספורוס במזרח, ולים סוף באמצעות תעלת סואץ בדרום מזרח. שטחו של הים מהווה 3% משטח הימים והאוקיינוסים בעולם.הים התיכון אינו מתאפיין בגלים גבוהים במיוחד, שכן החיבור לאוקיינוס צר והים קטן מכדי שמערכות מזג אוויר ייצרו בו גלים גדולים מאוד. מחזורי הגאות והשפל חלשים יחסית לאוקיינוסים וכמעט שאינם מורגשים. לאורך חופיו הצפוניים, הים התיכון צלול, עמוק ושקט, ואילו הים התיכון ליד חופי ישראל מתאפיין במשטר סערות חזקות יחסית ובערבול החול במים, עובדה היוצרת לעיתים עכירות.הים התיכון מהווה יעד תיירותי לכשליש מכלל התיירות הבינלאומית. תיירות זו מתרכזת בעיקר לאורך חופיו המשתרעים על פני 46,000 ק"מ, שמתוכם 25,000 ק"מ הם אזורים אורבניים. לאורך חופי הים התיכון מתגוררים כ־150,000,000 תושבים ובעונת הקיץ מספר זהה של תיירים מבקרים בו.הים התיכון שימש עורק תחבורה ראשי בעולם העתיק הידוע, וקישר בין התרבויות הרבות שהתהוו לחופיו, בהן תרבויות מצרים, יוון, רומא וכן התרבויות הפיניקיות ותרבויות ארץ ישראל. כיום מתקיימת בו 30% מכלל התחבורה וההובלה הימית בעולם.

המלחמה הפונית הראשונה

המלחמה הפונית הראשונה, שבה לחמו קרתגו המושבה הפיניקית ("פּוּנים" בלשון הרומאים) והרפובליקה הרומית זו בזו, התחוללה בשנים 264 עד 241 לפנה"ס. הייתה זו הראשונה מבין שלוש המלחמות הפוניות בין שתי מעצמות של העולם העתיק באגן הים התיכון, שבמרכזה המאבק על השליטה בסיציליה. מקץ 23 שנות לחימה בים וביבשה, לצד הפוגות ממושכות, ניצחה רומא, שכבשה את סיציליה וכפתה על קרתגו תנאי שלום קשים.

טרפאני (נפה)

נפת טרפאני (באיטלקית: Provincia di Trapani) היא נפה במחוז האוטונומי סיציליה שבאיטליה. שטח הנפה 2,460 קמ"ר, חיים בה 434,435 איש ובירתה היא העיר טרפאני.

מחוזות איטליה

עם אישור החוקה של איטליה בשנת 1948, קבע הפרלמנט את קיומם הזמני של מחוזות בעלי מעמד עצמאי ואוטונומי אשר תפקידם, לפי החוקה: להכיר, להגן ולקדם את עצמאות המחוז, לבזר בצורה המיטבית את שירותי המדינה במחוז ולאמץ את החוקים והתקנות המבססים את ביזור הסמכויות והאוטונומיה בתוכם, כלומר, לשמור על הקשר של המחוז עם שלטונות המדינה.

חמשת המחוזות המוכרזים: פריולי-ונציה ג'וליה, סרדיניה, סיציליה, טרנטינו-אלטו אדיג'ה (דרום טירול) וואל ד'אוסטה, הוכרו כבעלי אוטונומיה מיוחדת, המבוססת על רקע תרבותי שונה או על הימצאות מיעוטים חשובים במחוז. מחוזות אלו מתאפיינים לרוב בסממנים שאינם נפוצים, המעידים על הרגישות שננקטה בעת הגדרתם. כך למשל, למחוז טרנטינו (דרום טירול) ישנן שתי בירות, האחת למיעוט דובר האיטלקית והשנייה למיעוט הגרמני ולדוברי שפת הלדינית.

בכל מחוז ישנה מועצה נבחרת שבמסגרתה פועלת ה"Giunta Regionale" - הוועדה המבצעת - אשר בראשה עומד מושל המחוז (הנקרא presidente, שמשמעו "נשיא"). הוועדה המבצעת מחויבת בהחלטות המועצה הנבחרת, וחובה עליה להתפטר אם היא נכשלת ביחסי האמון שלה מול המועצה.

15 המחוזות האחרים של איטליה הוקמו רשמית בשנת 1970, ומטרתם העיקרית הייתה לבזר את מערכת הממשל האיטלקית. על אף הכוונה המקורית, במרוצת השנים הועבר כוח פוליטי רב יותר מהממשלה המרכזית להנהגות המחוזות השונים. מרבית המחוזות הצפוניים באיטליה דורשים לעצמם סמכויות וכוח פוליטי נוספים, ואף מעלים מדי פעם את רעיון האוטונומיה העצמאית למחוזות הצפון, וזאת בשל היותם נבדלים בראייתם ממחוזות דרום איטליה בתרבותם, וכן בשל היותם "המפרנס העיקרי" של קופת המדינה, "מפרנס" אשר נושא על גבו את עול מחוזות הדרום העניים. תפיסה זו של היבדלות, הביאה להקמת מפלגות אשר חרתו את הנושא על דגלן, דוגמת מפלגת הליגה הצפונית (Lega Nord). המחוזות הרגילים של איטליה מנוהלים על ידי מושל אשר תפקידו לתאם בין הממשל המרכזי במדינה לשלטונות המחוז.

המחוזות מחולקים לנפות, למעט ואל ד'אוסטה, שאינו מחולק לפרובינציות.

מלטה

רפובליקת מלטה (במלטזית: Repubblika ta' Malta, באנגלית: Republic of Malta) היא מדינה קטנה המורכבת ממספר איים הממוקמת במרכז הים התיכון מדרום לאיטליה. עקב מיקומם האסטרטגי של האיים הם נכבשו שוב ושוב במהלך ההיסטוריה, אך מאז 1964 מלטה היא מדינה עצמאית וב-2004 הצטרפה לאיחוד האירופי.

ממלכת נאפולי

ממלכת נאפולי הוא כינוי מודרני לישות מדינית שהתקיימה בחציו הדרומי של חצי האי האפניני. בעת קיומה הייתה הממלכה ידועה אף כ"ממלכת סיציליה", שנוסדה לאחר ניתוקו של האי סיציליה מממלכת סיציליה הקדומה, כתוצאה ממרד הערבית הסיציליאנית ב-1282. ברוב שנות קיומה שלטו בממלכה מלך צרפת או מלך ספרד.

ממלכת שתי הסיציליות

ממלכת שתי הסיציליות (בנפוליטנית: Regno d’’e Ddoje Sicilie; בסיציליאנית: Regnu dî Dui Sicili; באיטלקית: Regno delle Due Sicilie; בספרדית: Reino de las Dos Sicilias) הייתה ממלכה ששכנה בדרום איטליה וכללה את דרומה של איטליה ואת האי סיציליה. עם איחוד איטליה בשנת 1861 אוחדה הממלכה לתוך ממלכת איטליה. זו הייתה הממלכה הגדולה ביותר שסופחה אל תוך ממלכת איטליה.

הממלכה השתרעה על פני חלקו הדרומי של חצי האי האפניני וכן על פני האי סיציליה כולו והיא איחדה שתי ממלכות ים תיכוניות ותיקות: ממלכת נאפולי היבשתית וממלכת סיציליה ששכנה על האי. בירת הממלכה המאוחדת הייתה נאפולי. שמה של הממלכה ניתן לה בידי המלך פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות.

ב-1860 נכבשה הממלכה במסגרת "מסע האלף" של ג'וזפה גריבלדי. בעקבות כך סופחה לממלכת סרדיניה-פיימונטה ולבסוף לממלכת איטליה המאוחדת.

מסינה

מסינה או מיסינה (באיטלקית: Messina (מידע • עזרה), בסיציליאנית: Missina) היא העיר השלישית בגודלה באזור האוטונומי סיציליה שבאיטליה וכן בירת נפת מסינה. בעיר מתגוררים כ-243,000 תושבים (2009).

מסינה נמצאת בפינה הצפון-מזרחית של סיציליה, מול העיר וילה סן ג'ובאני שבצדו השני של מצר מסינה, במחוז רג'ו די קלבריה שבאיטליה גופא. הענף הכלכלי העיקרי של העיר הוא הנמל, אשר משמש גורמים מסחריים כמו גם את חיל הים האיטלקי. באזור גדלים גם פירות הדר וירקות, ומיוצר יין. העיר היא ארכידיוקסיה של הכנסייה הקתולית מאז 1548 ומארחת כל שנה יריד בינלאומי.

סירקוזה

סירקוזה (באיטלקית: Siracusa (מידע • עזרה), בסיציליאנית: Sarausa) היא עיר נמל בדרום-מזרח סיציליה שבאיטליה, ומשמשת כבירת נפת סירקוזה (Provincia di Siracusa). בעיר מתגוררים כ-121,600 תושבים לפי נתוני שנת 2018.

סרדיניה

סרדיניה (בסרדו: Sardigna או Sardinna, באיטלקית: Sardegna) הוא אי בים התיכון ומחוז אוטונומי בעל מעמד מיוחד באיטליה. יש המשערים כי האי נקרא על שם השרדנה, עם שחי בעת העתיקה.

האי הוא השני בגודלו בים התיכון, (אחרי סיציליה), והוא נמצא 12 ק"מ דרומית לקורסיקה, במרחק של כ-200 ק"מ מחופי חצי האי האיטלקי, ומחוף תוניסיה שבאפריקה. העיר החשובה באי היא קליארי, שהיא גם בירת הפרובינציה הקרויה בשמה. העיר השנייה בחשיבותה היא סאסארי.

סרדיניה היא מחוז אוטונומי בעל מעמד מיוחד ברפובליקה האיטלקית לפי החוקה משנת 1948, בשל התרבות בעלת המאפיינים האתניים והלשוניים הייחודיים. הביטוי המעשי של האוטונומיה הוא בהצגה והבלטה של האופי המיוחד של האזור בתחומי המינהל, החינוך והתרבות.

השפות המדוברות באי הן איטלקית וסרדית - שפה שמקורה בלטינית עם השפעות של שפות נוספות. בצפונו של האי השפה המדוברת היא קורסיקאית. באי סן פייטרו השפה היא עגה של ליגורית, שפת העיר ג'נובה. כ-40% מתושבי העיר אלגרו שבצפון האי מדברים בניב מקומי של קטלאנית.

באי קיימים מספר מכרות זהב וכסף, אולם עיקר כלכלת האי מתבססת על תיירות וייצור יין.

פלישת בעלות הברית לסיציליה

פלישת בעלות הברית לסיציליה החלה בלילה שבין 9 ביולי ל-10 ביולי 1943 והסתיימה בכיבוש האי סיציליה מידי הכוחות האיטלקים והגרמנים שהחזיקו בו ב-17 באוגוסט 1943. הפלישה כונתה "מבצע האסקי", והיוותה למעשה את תחילת מבצעי הזירה האיטלקית במלחמת העולם השנייה.

מבצע האסקי היה הנחיתה האמפיבית הגדולה ביותר במלחמת העולם השנייה עד אז, במונחים של כוח האדם שהונחת על החופים, והחזית הרחבה בה נחתו. המבצע השיג את יעדיו האסטרטגיים - סילוק כוחות חיל האוויר והצי מהאי, פתיחת נתיבי הים התיכון לשיט חופשי של בעלות הברית, ערעור המשטר הפשיסטי באיטליה והדחתו של מוסוליני. המבצע פתח את הדרך לפלישה לאיטליה עצמה, והשיג ניסיון וידע בפלישות מן הים, שסייע בתכנון הפלישה לנורמנדי שהתרחשה כעבור כעשרה חודשים. עם זאת, במהלך המבצע פונו למעלה ממאה אלף חיילי הציר דרך מצרי מסינה אל היבשת האיטלקית, ובכך החמיצו בעלות הברית אפשרות להפוך את המבצע למערכת כיתור והשמדה שיכולה הייתה להקל על הלחימה הקשה שבאה בשנים שלאחר מכן בזירה האיטלקית.

פלרמו

פלרמו או פאלרמו (ו"ו בחולם (איטלקית) או בשורוק (סיציליאנית): באיטלקית: Palermo (מידע • עזרה), בסיציליאנית: Palemmu או Palermu) היא העיר הראשית ומושב השלטון המנהלי של האזור האוטונומי סיציליה שבאיטליה וכן בירת מחוז פלרמו.

פלרמו (נפה)

נפת פלרמו (באיטלקית: Provincia di Palermo) היא נפה במחוז האוטונומי סיציליה שבאיטליה.

קורסיקה

קורסיקה (בצרפתית: Corse, בקורסיקאית: Corsica) הוא האי הרביעי בגודלו בים התיכון (אחרי סיציליה, סרדיניה וקפריסין) ומהווה חבל של צרפת.

קטנזארו

קטנזארו (באיטלקית: Catanzaro (מידע • עזרה)) היא בירת נפת קטנזארו ובירת מחוז קלבריה שבדרום איטליה. קטנזארו היא מרכז עירוני תוסס עם מספר חופים. בקיץ, גלישה מקטנזארו לעיירת החוף סוברטו היא אטרקציה תיירותית חשובה.

קלבריה

קָלַבּרִיָה (איטלקית: Calabria) הוא מחוז בדרום-מערב איטליה, הנמצא ב"אצבעות" המגף האיטלקי. המחוז גובל במחוז בזיליקטה מצפון, בים הטירני ממערב ובים האיוני ממזרח. קלבריה היא המעבר לאי סיציליה הנמצא מעבר למצר מסינה. שטחו של המחוז כ-15,000 קמ"ר ואוכלוסייתו מונה כ-2 מיליון תושבים.

בירת המחוז החל משנת 1970 היא העיר קטנזארו, אולם הפרלמנט של המחוז נמצא עדיין בבירה הקודמת - רג'ו די קלבריה. העתקת הבירה בשנת 1970 הביאה לפריצתן של מהומות אזרחים במחוז.

רגוזה (נפה)

נפת רגוזה (באיטלקית: Provincia di Ragusa) היא נפה במחוז האוטונומי סיציליה שבאיטליה.

הנפה משתרעת על שטח של 1,614 קמ"ר, ובשנת 2006 התגוררו בה 308,103 תושבים. בירתה בעיר רגוזה. הנפה שוכנת בדרום-מערבה של סיציליה, וגובלת בנפת קטניה מצפון, בנפת סירקוזה ממזרח, בנפת קלטניסטה ממערב, ובים התיכון מדרום. שמה נגזר משם השבט היווני "רוגוז" (ביוונית: "Ρογος") שמשמעו דגנים.

הגידולים החקלאיים בנפה הם זיתים, דגנים, שקדים, תאנים, הדרים, גפנים, כותנה ועוד. משק החי כולל גידול כבשים, עזים ובקר.

הערים העיקריות בנפה, נוסף על רגוזה, הן ויטוריה, מודיקה וקומיסו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.