סיפורת

סיפורת היא מכלול של יצירות הכתובות בפרוזה (להבדיל משירה), שעלילתם אינה מציאותית אלא פרי דמיונו של הסופר (להבדיל מיצירות להן יש יסוד מבוסס מציאות, כדוגמת ביוגרפיות, היסטוריות וכיוצא בזה). הסיפורת היא נגזרת של הספרות, וכוללת כבדרך קבע רומנים, סיפורים קצרים, משלים, מעשיות, מחזות וכדומה. הסיפורת היא שיטה שהתקיימה מאז יצירת הכתב, ובאופן כלשהו גם קודם לכן, בידי מספרי סיפורים.

סוגי סיפורת

  • סיפורת מציאותית - יכולה להתרחש, על אף שאינה נכונה. כמו כן, כמה מהאירועים, המקומות והאנשים בה יכולים להתקיים במציאות. בנוסף, אפשרי הדבר שהעתיד בסיפורת המציאותית אכן יתרחש. כך למשל, הרומן של ז'ול ורן מהארץ לירח - אשר בזמן כתיבתו היה פרי דמיונו של המחבר, נעשה לאפשרי בשנת 1969 כאשר כף רגלו של ניל ארמסטרונג דרכה על הירח, והצוות חזר בשלום לכדור הארץ. סיפורת מציאותית נתפסת בידי הקורא כדבר אשר אכן מתרחש.
  • סיפורת שאינה מציאותית - האירועים בסיפורת זו לא יכולים להתרחש במציאות, וזאת משום אופיים העל-טבעי, או משום שילובם של היסטוריה חלופית ומדע בדיוני. מספר רב של יצירות מסוג זה קיימות.
  • לא סיפורת - נושאים אשר מוכחים כעובדה מוגמרת. מיצג זה יכול להיות מדויק או שלא, ומחבריו יכולים להאמין במידת אמיתותו בעת יצירתם (יצירות כמיתולוגיה ודת).
  • סיפורת בחלקו - סיפורת המערבת בתוכה נושאים שלא מן הסיפורת. לדוגמה - סיפורת המבוססת על מקרה אמיתי, או ביוגרפיה משוכתבת מחדש.

אלמנטים של סיפורת

קיימת הסכמה כוללת בעיני סופרים בנוגע למספר האלמנטים ומבניהם שבסיפורת, כאשר הבולטים ביניהם הם:

עלילה

אחד האלמנטים הבסיסיים של הסיפורת היא העלילה, המביאה את הצגתם וסידורם הכרונולוגי של אירועים על פני הסיפור. העלילה מכילה אפקט של פעולה ותגובה, וכן התחלה, אמצע וסוף מוגדרים. היא מתוארת כקשת סיפור בעלת קו לא אחיד של פעולה מתגברת ושוככת. קיים בעלילה גם מבנה ביניים של סצנה (תוצרה של הדרמה) והמשך (תגובה רגשית והשלכות).

  • מצג - המצג מתייחס למצע הסיפור הבסיסי, היכן שמתבסס הרקע, מוצגות הדמויות ומתפתח קונפליקט.
  • פעולה מתגברת - בנרטולוגיה של הסיפורת, הפעולה המתגברת עוקבת אחר המצג ומובילה לנקודת השיא. מטרתה לבנות מתח עד לסופה של נקודת השיא. אין לבלבל בין הפעולה המתגברת לאמצעו של הסיפור, שכן היא ממוקמת מיד לפני נקודת השיא, שלאחריה מגיעה הפעולה השוככת.
  • נקודת שיא - בסיפורת, נקודת השיא דומה לקומדיה הקלאסית, המתרחשת לקראת סיום היצירה/המחזה, אחרי הפעולה המתגברת ולפני הפעולה השוככת. זהו רגע הסכנה הגדול ביותר עבור הפרוטגוניסט ומכיל בדרך כלל מספר כשלונות בלתי נמנעים, המפתיעים את הקורא ומביאים אותו לכדי הציפיה לבאות.
  • פעולה שוככת - בדרך כלל מצויה בטרגדיות ובסיפורים קצרים, ובאה לאחר נקודת השיא ומראה על השלכותיה.
  • פתרון - מתרחש לאחר הפעולה השוככת, ובו הקונפליקט מסתיים. יכולים להיות בו רגעי מתח, בהם התוצאה הסופית של הקונפליקט נתונה בספק.
  • סדר כרונולוגי - יכולים להיות אזכורים להתרחשויות בעבר או בעתיד, אך אירועים כתובים בזמן הווה.
  • פלאשבק - סצנה השזורה בתוך העלילה, שלוקחת את הסיפור אחורה בזמן, ומזכירה אירועים שקרו לפני זמן העלילה הנוכחי כדי למלא את סיפור המסגרת.

קונפליקט

הקונפליקט הוא אלמנט נצרך של הסיפורת, והוא מוגדר כבעיה המרכזית בכל יצירה ספרותית באשר היא לפי אופיו של הפרוטגוניסט או האנטגוניסט. קיימים חמישה סוגי קונפליקט בסיסיים, כאשר בעידן המודרני מתווסף סוג נוסף - אדם נגד מכונה/אדם נגד טכנולוגיה.

רמז מטרים

רמז מטרים הוא טכניקה ספרותית המספקת רמז לקוראים לפיו הם מנחשים מה יקרה מאוחר יותר. במילים אחרות, הסופר מפזר רמזים דקים על התפתחות עלילה שתגיע בשלבים מאוחרים יותר בסיפור.

דמות

אפיון הדמויות הוא מרכיב חשוב בסיפורת. הדמות היא זו שמשתתפת בסיפור, והיא יכולה להיות מסווגת לפי מספר הגדרות:

  • דמות בעלת נקודת תצפית - הדמות שהקהל חווה את הסיפור מנקודת מבטה. דמות זו מייצגת את נקודת התצפית עימה הקהל יזדהה לרוב, לפיכך תהא זו הדמות ה"ראשית".
  • פרוטגוניסט - מניע ההתרחשות בסיפור ואחראי להשגת המטרה לשמה יצא למסע. במסורת הסיפורת המערבית, דמות זו היא הדמות הראשית.
  • אנטגוניסט - הדמות הניצבת מול הפרוטגוניסט.
  • דמות סטטית - דמות אשר לא משתנה באופן ניכר לאורך הסיפור.
  • דמות דינמית - דמות אשר עוברת התפתחות לאורך הסיפור.
  • דמות משנה - דמות אשר משחקת תפקיד בעלילה, אולם הוא אינו מרכזי.
  • דמות מינורית - דמות המופיעה בתפקיד אורח, תפקיד שולי.

סימבוליזם

סימבוליזם הוא דרך השימוש בסמלים מייצגים בעלי משמעות מסוימת על-מנת לספר את הסיפור.

מטאפורה

מטאפורה היא הדרך להשוות בין נושאים שאינם קשורים בדרך כלל.

רקע

רקע הוא הזמן והמיקום בו מתרחש הסיפור, והוא נחשב אחד מהאלמנטים העיקריים שבסיפורת. לעיתים, הרקע הופך לדמות עצמה, שנותנת את הטון לסיפור.

תמה

תמה היא הרעיון המרכזי שמאחד בין אלמנטים שונים ומבהיר את חשיבותה של היצירה ומוסר ההשכל הנלמד ממנה.

קטגוריות

מלבד החלוקה לסוגות ספרותיות, הסיפורת מחולקת לרוב על פי אורך. החלוקה המקובלת[דרוש מקור] נעשית לשש קבוצות:

  • סיפורת בזק - עד 2,000 מילים (5 עמודים לערך)
  • סיפור קצר - בין 2,000 ל-7,500 מילים (בין 5-25 עמודים)
  • נובלטה - בין 7,500 ל-17,500 מילים (בין 25-60 עמודים)
  • נובלה - בין 17,500 ל-50,000 מילים (בין 60-170 עמודים)
  • רומן - 50,000 מילים ומעלה (170 עמודים ויותר)
  • שירה אפית - 200,000 מילים ומעלה (680 עמודים ויותר)

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יוסף אבן, מילון מונחי הסיפורת, הוצאת אקדמון, תשל"ח.

קישורים חיצוניים

איור

איור (בלועזית: אילוּסטרציה) הוא המחשה לא מילולית למושג, רעיון או טקסט. איור יכול להתבצע במדיות שונות ובאמצעים שונים: מוזיקה, שירה, סיפורת, צילום, קולאז', רישום, מגזרת נייר ובכל דרך שבה בוחר המאייר[דרוש מקור]. בניגוד לציור המשויך לשדה האמנות, איור תמיד מחויב לשרת את הטקסט עליו הוא 'נשען'. על כן, האיור חייב להיות תקשורתי ובעל מסר שניתן לפרשו. האיור מכיל בתוכו אלמנטים יצירתיים ואמנותיים על מנת להעביר את התוכן ואת הביקורת של המאייר בצורה מקורית, אותנטית ומעניינת.

במשמעות המקובלת יותר, מתייחס המונח "איור" לתוספת חזותית (ציור, רישום וכו') ליצירה טקסטואלית. עם זאת, בספרים רבים לא מופיעים כלל איורים - הספר מכיל טקסט בלבד.

אתחול (סיפורת)

בסדרות עלילתיות בדיוניות, אתחול או ריבוט הוא אמצעי להשלכת כל ההמשכיות של סדרה מבוססת, במטרה ליצור מחדש דמויות, צירי זמן וסיפורי רקע. השימוש במונח זה קיים בצורות שונות של יצירות מדיה בדיוניות, כגון ספרי קומיקס, סדרות טלוויזיה, משחקי וידאו, וסרטי קולנוע ועוד.

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד. העורך הראשי ומנכ"ל ההוצאה הוא פרופ' עוזי שביט. משרדי ההוצאה שוכנים בבני ברק.

בשנותיה הראשונות עסקה ההוצאה בעיקר בספרים הקשורים בארץ ישראל, בציונות ובסוציאליזם, ובספרי עדות מחיי הקיבוץ. כן הוציאה לאור ספרות יפה וספרי ילדים. במהלך השנים התבלטה ההוצאה בתחומי השירה, הסיפורת והמחקר, כמו גם בספרי הילדים שלה.

מפעל בולט של ההוצאה, בשיתוף עם ספרי סימן קריאה, הוא סדרת הסיפורת "הספריה החדשה" בעריכת מנחם פרי.

בשנת 2001 התמזגה הוצאת הקיבוץ המאוחד עם הוצאת ספרית פועלים, לגוף ששמו "הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים". בשנת 2007 נחתם הסכם-הפצה בין ההוצאה לבין כתר ספרים.

הוצאת ספרים

הוצאת ספרים היא גוף העוסק בהוצאה לאור של ספרים ובהפצתם של הספרים, דרך חנויות הספרים ובמכירה ישירה לצרכן. הגוף נקרא לעיתים גם מוציא לאור (מו"ל).

בין הוצאות הספרים יש הפועלות כגוף עסקי, לשם הפקת רווחים, ויש הפועלות ללא כוונת רווח.

בחירת הספרים שתפרסם ההוצאה נעשית בהתאם לתחומי ההתמחות שלה: יש המתמחות בספרי בישול, אחרות מתמחות בספרות משפטית, מדריכי טיולים, סיפורת וכו'. מו"לים גדולים עוסקים בתחומים רבים, אך גם הגדול שבהם אינו עוסק בכל התחומים.

בהוצאת הספרים עובדים לקטורים, שתפקידם לבחור בין כל כתבי היד המגיעים להוצאה אילו יוצאו לאור. הבחירה נעשית על פי שיקולים של איכות, סיכויי ההצלחה המסחרית של כתב היד, ובהוצאות המוקדשות לז'אנר (סוגה) מסוים של דברי דפוס, הבחירה נעשית בהתאם לרוח ההוצאה וקהל היעד שלה.

בשנים האחרונות התפשטו מרבית ההוצאות לאור הגדולות גם לתחומים קרובים, כמו הפצה אלקטרונית והפצת מוזיקה. ההוצאות הגדולות בישראל נכון לשנת 2018 הן כנרת זמורה דביר, ידיעות ספרים, כתר-מודן, עם עובד, שוקן, וגרף הוצאה לאור. לצד הוצאות לאור גדולות, פועלות גם הוצאות לאור המתרכזות בסוגה מסוימת, למשל "אדל-יהלומים" של לינדה מזרחי.

הוצאת שוקן

הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.

כתיבה יוצרת

כתיבה יוצרת היא כתיבה שמטרתה אמנותית. תוצאת הכתיבה היוצרת היא טקסט, אשר בדרך כלל, לא ניתן לסווגו כאחת מסוגות הטקסט הנפוצות: טקסט ענייני, טקסט עיוני, רשימה, טקסט מדריך ומפעיל, פרסומת, מכתב או חוזה.

צורות הכתיבה היוצרת הנפוצות הן סיפורת (פרוזה), שירה, מחזה או הגיגים. כתיבה יוצרת היא למעשה תהליך של יצירת טקסט ספרותי.

סדרת ספרים

סדרת ספרים היא קבוצה של ספרים בעלי מכנה משותף, היוצאת לאור במשך תקופה על ידי הוצאת ספרים מסוימת, לעיתים במותג שנקבע לה. המכנה המשותף לסדרה נוצר בדרכים אחדות:

סדרת ספרי סיפורת העוסקת בעלילותיו של גיבור משותף. סדרת ספרים כזו שבה שלושה ספרים קרויה טרילוגיה. לרוב נכתבים הספרים על ידי סופר יחיד, אולם לעיתים, כמו במקרה של "בני הרדי", הספרים נכתבים על ידי סופרים שונים. דוגמאות:

"ג'ינג'י" - סדרת ספרים מאת גלילה רון־פדר-עמית העוסקת בעלילותיו של ילד המכונה "ג'ינג'י".

"הארי פוטר" - סדרת ספרים העוסקת בתולדותיו של הנער הארי פוטר, מאת ג'יי קיי רולינג. הספרים בסדרה יצאו לאור בסדר כרונולוגי של חייו של הארי פוטר.

"דברי ימי נרניה" - סדרת ספרים מאת קלייב סטייפלס לואיס, ובה קורותיהם של ילדים שנקלעים לעולם נרניה. הספרים יצאו לאור בסדר שאינו כרונולוגי: עלילתו של הספר השישי בסדרה, "אחיינו של הקוסם" מתרחשת לפני עלילתו של הספר הראשון.

מהדורת כל כתביו של סופר מסוים, המרכזת בפורמט אחיד את כל (או עיקר) כתביו שיצאו לאור במהלך השנים. דוגמה: כל כתבי ש"י עגנון בהוצאת שוקן.

סדרת ספרי עיון הנכתבת על ידי מחבר יחיד (או קבוצת מחברים הפועלת בצוותא) ועוסקת בנושא מסוים. דוגמאות:

סדרת ספרי הפיזיקה סירס-זימנסקי, מאת פרנסיס וסטון סירס ומארק וולדו זימנסקי.

סדרת ספרי המתמטיקה של ניקולא בורבאקי.

סדרת ספרי סיפורת היוצאת לאור על ידי הוצאת ספרים מסוימת, תוך שמירה על קו מערכתי מאפיין, כגון סוגה מסוימת, ולהם עיצוב משותף. דוגמה: סדרת "הספריה החדשה" בעריכתו של מנחם פרי. כל ספר בסדרה מסוג זה הוא ספר עצמאי, שניתן לקוראו ללא קשר ליתר ספרי הסדרה. מיתוגה של הסדרה מבטיח לה קהל קונים נאמן, ולעיתים הסדרה מוצעת גם למנויים, במחיר מוזל.

סדרת ספרי עיון היוצאת לאור על ידי הוצאת ספרים מסוימת, תוך שמירה על קו מערכתי מאפיין, ובפרט עיצוב משותף. דוגמה: סדרת "אפקים" של הוצאת "עם עובד".

סוגה ספרותית

סוגה ספרותית (סוגה בלעז: ז'אנר) היא קבוצה של יצירות ספרותיות שלהן מאפיינים משותפים: מטרה משותפת, תוכן משותף, סגנון כתיבה משותף או מאפיינים משותפים אחרים.

תחום הספרות הוא תחום נרחב ועצום, אשר במהלך השנים התפתח לסוגות שונות ומסועפות, חלקן כתוצאה מאבולוציה פנימית בספרות עצמה (למשל, צמיחתו של הרומן הריאליסטי מתוך הרומאנס של ימי הביניים), וחלקן הן תוצאה של עבודת חוקרים, המנסים למפות את הז'אנרים הקיימים (למשל, הגדרת חלק מהחוקרים את הספרות של אמריקה הלטינית כספרות מז'אנר ריאליזם מאגי). הספרות נחלקת מעיקרה לשלושה מודלים עקרוניים: סיפורת, דרמה ושירה. כל מודל כזה מכיל בתוכו ז'אנרים דומיננטים, כאשר במבט נרחב ניתן לראות את 'עלייתם ונפילתם' של ז'אנרים שונים במהלך ההיסטוריה.

עצם הגדרתו של ז'אנר איננה דבר פשוט. במחקר נהוג לסמן את היצירה שבה מתקיימים כל מאפייני הז'אנר אותו באים להגדיר, ועל פיה ניתן לשפוט יצירות נוספות האם הן עומדות בהגדרת הז'אנר. פעולה זו בעייתית כשם שהיא נשמעת, שכן קשה למצוא בעולם שני ספרים אשר מכילים בדיוק אותם מאפיינים. לרוב, יצירות מכילות בתוכן חלק מתכונות הז'אנר שהן נכתבות בו; חלקן מכילות מאפיינים של יותר מז'אנר אחד. כלומר, ניסיון להגדיר ז'אנרית יצירה הוא תהליך רדוקציוני, אשר לעולם אין הוא מושלם.

ובכל זאת: החלוקה הז'אנרית קיימת במחקר, ועל כן יש לתת עליה את הדעת, ולו רק כנקודת מוצא בניסיון למפות את עולם היצירה הספרותי.

סופר

סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת - רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

סיפור עם

סיפורי עם או אגדות, הם סיפורי פולקלור נפוצים, אשר דרך הפצתם היא לרוב מפה לאוזן. בדרך כלל, המחבר הוא אנונימי ואין מקום וזמן מוגדרים. סיפורי העם, ככל יצירת פולקלור, מהווים חלק בלתי נפרד מן ההיסטוריה של תרבות מסוימת.

סיפורי עם נהוגים ונפוצים בכל תרבות ידועה, ולרוב מכילים שילוב של מאפיינים כלל אנושיים ומאפיינים ייחודיים לתרבות בה מסופר הסיפור. דוגמה לשילוב כזה בין המקומי לכללי הם האויקוטיפים: סיפורים הקיימים בתרבויות רבות, אך מסופרים באופן שונה בכל תרבות, בהתאם למאפייניה.הסיפור העממי הוא ביסודו שמיעתי, נמסר מדור לדור על ידי מסרנים. המסרנים הצטיינו בזיכרון מעולה ובכושר משחק. פעולת העברת הסיפור נקראת "היגוד", והיא נעשתה בפני קהל, בסיטואציה עממית (משפחה, בית-ספר, וכדומה). המסרנים היו גם יוצרים, שהתאימו את העלילה לרוח התקופה אך נשארו נאמנים לאמצעים האומנותיים של הסיפור העממי. משמעותם של סיפורי העם נובעת מהסיטואציה בה סיפרו אותם, לא פחות מאשר מתוכנם. חוקרים רבים חקרו את הספרות העממית ומצאו שיש חוקים (יסודות) החוזרים על עצמם בסיפורי העם. חקר סיפורי העם, יחד עם אלמנטים נוספים השייכים לפולקלור, נקרא אתנופואטיקה.

חלוקה מקובלת של סיפורי העם לסוגות:

סוגות סיפוריות (מיתוס, מעשייה, אגדה, משל, אנקדוטה וסיפור נוסחאי)

סוגות שיריות (אפוס, בלדה וליריקה)

סוגות קטנות (פתגם, חידה ובדיחה).

ספר עיון

ספר עיון הוא ספר המשתמש למטרות למידה יסודית ומחקר, ומבוסס על מקצועיות ועבודה מעמיקה. בכך הספר נבדל מסיפורת כללית.

ספר עיון מסתמך לרוב על מקבץ מידע שנאסף לצורך כתיבת הספר, תזה, תאוריה, ניסיון אישי, בחינה מקרוב, ביוגרפיות ואנציקלופדיות, וגם על הגיגים ואידאות.

הספרות העיונית כוללת בתוכה מגוון ספרים: ספרי מקצוע, ספרי לימוד, ספרי יעץ וספרי עזר.

הספרות העיונית מצריכה כתיבה מחקרית ומעמיקה, בחינת חומר מוקדם שנכתב באותו תחום, הסתמכות על נתונים מוקדמים תוך דגש על סלקטיביות מקצועית, גיבוש התוכן, ליטושו ותמצותו. בדרך כלל ספרי העיון מסודרים לפי פרקים, כשהסדר הוא רציף ואסוציאטיבי לפי התפתחות רעיונית, כרונולוגית, גאוגרפית וכדומה. ספרי העיון כוללים אף אינדקס מקצועי ומפורט.

ספר עיון יכול לכלול נושאים רבים ושונים, כגון פיזיקה, פסיכולוגיה, פילוסופיה, רטוריקה, זוגיות, אמרגנות וביוגרפיה.

קהל היעד עבורו מיועד הספר, הוא הקובע את אופי הכתיבה והתוכן. ספר עיון יכול להיות מיועד הן עבור האסכולה האקדמית והן עבור הציבור הכללי. כתיבה אקדמית ומקצועית כרוכה במתן אסמכתאות רבות והפניה לביבליוגרפיות, דיאלקט מקצועי גבוה והיצמדות לעובדות יבשות. לעומתה, כתיבה המיועדת עבור הקהל הרחב מופחתת בהערות והפניות, משתמשת בז'רגון עממי יותר, ומגוונת בדוגמאות קלסיות ואף מעט סיפורת.

הוצאות ספרים רבות מתמקדות בעיקר בספרות העיונית. בישראל ניתן למנות את הוצאת מאגנס, הוצאת האקדמיה הישראלית למדעים, הוצאת שלם, רסלינג, ספרית אופקים של עם עובד והוצאות ספרים של אוניברסיטאות שונות (כמו אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר-אילן והאוניברסיטה הפתוחה). הוצאות ספרים אחרות של ספרי עיון פונות אל הקהל הרחב יותר, וביניהן ידיעות ספרים של ידיעות אחרונות, הוצאת מטר, הוצאת אריה ניר והוצאת מודן. לרוב הוצאות הספרים יש תחומים המועדפים עליהם.

ספרי עיון מועטים יוצאים תחת הוצאה עצמית, לרוב גם זאת במימון של קרן פרטית או כללית.

ספרות

סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים כתובות. הגדרה מצמצמת יותר קובעת שמדובר ביצירות אמנותיות המובעות בכתב, שלא כמו המוזיקה או הציור שבהן היצירה מובעת באמצעות צליל או צבע. יצירת ספרות בהכרח מייצגת מציאות, בניגוד לאמנויות מופשטות. כמו כן, ביצירת הספרות קיים תמיד מספר המוסר את הדברים, מה שלא קיים באמנויות האחרות. ביצירה ספרותית ישנן דמויות ספרותיות שהן פרי המצאתו של הסופר, כמו בסיפור עם (אגדה), במשל או שהן מציאותיות וקיימות, כמו בביוגרפיה או ביומן. ההגדרה המצמצמת לספרות היא למעשה הגדרתה של ספרות יפה.

ספרות נכתבת בכל השפות, והיא מאפיין תרבותי שקיים ברוב ארצות העולם מאז המצאת הכתב. יש הסבורים כי גם התנ"ך, למשל, הוא יצירה ספרותית.

ספרית פועלים

סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר. נוסדה באוקטובר 1939 בקיבוץ מרחביה.

ההוצאה הוקמה מתוך תפיסה אידאולוגית שגרסה כי כך ניתן יהיה להשפיע על הציבור, אך כבר בשלב מוקדם החלה ההוצאה להוציא לצד ספרים בעלי פן אידאולוגי שמאלי, גם ספרות יפה (עברית ומתורגמת). מתוך תפיסתה האידאולוגית של ההוצאה, מחירם של הספרים היה זול על מנת שכל אדם יוכל לקנותם.

המשוררים אברהם שלונסקי ולאה גולדברג היו בין העורכים הראשונים של ההוצאה. המשורר נתן יונתן כיהן כעורך בהוצאה במשך 27 שנים (1971–1997).

מהקמתה ועד שנת 1999 הוציאה ההוצאה כ-3,400 ספרים. ארכיון "ספרית פועלים" כולל עותקים מכל ספרי ההוצאה. הארכיון נמצא בבית ההוצאה, וכן בארכיון המרכזי של השומר הצעיר, ארכיון יד יערי בגבעת חביבה.

בשנת 2001 התמזגה הוצאת ספרית פועלים עם הוצאת הקיבוץ המאוחד. מנכ"ל שתי ההוצאות והעורך הראשי שלהן עד 2018 היה פרופסור עוזי שביט. היום עומדת בראש ההוצאה המאוחדת נגה אלבלך.

בשנת 2011 נפתחה תחת הוצאת הקיבוץ המאוחד סדרת סיפורת חדשה בשם "ספריית פועלים סיפורת", המנציחה את ההוצאה הוותיקה. במסגרת הסדרה יוצאים כותרים מתורגמים מאנגלית, צרפתית, גרמנית, הולנדית ועוד, מאת מיטב הסופרים העכשוויים. עורכי הסדרה הם הסופרים נגה אלבלך ואברם קנטור.

פרדס הוצאה לאור

פרדס הוצאה לאור בע״מ היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת, שירה וספרות ילדים, ומקדמת גם ספרות ניסיונית.

הוצאת "פרדס" מוציאה לאור גם כתבי עת כגון "סוציולוגיה ישראלית", "חברה אזרחית ומגזר שלישי בישראל", "סדק: כתב העת לנכבה שכאן", "דקה: כתב עת לשירה ולביקורת", "מחברות קולנוע דרום" ו"תו+".

פרוזה

פרוזה היא סגנון כתיבה ודיבור הדומה ביסודו לדיבור היומיומי. פרוזה משמשת לכתיבת סיפורת, מאמרים, כתבות בעיתון וכדומה.

לפרוזה אין כללים נוקשים, מלבד כללי הדקדוק והדיבור הבסיסיים. בפרוזה נכתב הטקסט כשהוא מסודר בשורות ארוכות ובפסקאות, בניגוד לשירה, המסודרת בשורות קצרות הנחתכות ללא קשר הכרחי לכללי השפה.

על היותה של השפה המדוברת בגדר פרוזה עמד נפעם מסייה ז'ורדן, בקומדיה "גם הוא באצילים" מאת מולייר, באומרו: "חיי ראשי! זה למעלה מארבעים שנה שאני מדבר פרוזה ואינני יודע זאת כלל".

פרוזה היא בדרך כלל סיפור ארוך והיא מלאה בתיאורים על הדמויות ועל מאפיינים.

פרוזה יכולה להכיל אלמנטים של פסאודו-שירה ורמה גבוהה של אסתטיקה, והיא גם יכולה להיות יבשה ולאקונית במכוון. לעיתים היא מחקה סגנון דיבור במשלב או ניב לא סטנדרטיים לרבות שימוש בשפה לא תקנית. ובמקרים מיוחדים היא נוטשת אפילו את המגבלות של כללי התחביר כדי לבטא זרם רציף של רעיונות.

רוב הכתיבה הלא ספרותית, כגון היסטוריה ופילוסופיה, כתובה בפרוזה יבשה יחסית, המתעדפת את הדיוק, אך גם לכך קיימים יוצאי דופן.

פרויקט בן-יהודה

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש. הפרויקט כולל, בין היתר, שירה, סיפורת, תרגום, עיון ומסות בעברית מימי הביניים ועד ימינו.

קרוסאובר (סיפורת)

קרוסאובר (באנגלית: Crossover, הצלבה) היא תחבולה עלילתית ביצירה בדיונית שמשלבת דמויות משתי יצירות נרטיביות שונות ונפרדות, ולעיתים גם יותר משתיים. הצלבה בדיונית פופולרית במיוחד בקומיקס ובסדרות טלוויזיה. לעיתים קרובות יוצרים אותה כדי להציג סדרות חדשות או דמויות חדשות על ידי הדמויות הוותיקות שכבר צברו פופולריות בקהל. בהקשר של ספרות חובבים מתייחס המונח ליצירות בעלות זיקה למספר יצירות מקור ("פנדומים"), למשל – יצירה הדנה במפגש אפשרי בין דמותו של דמבלדור מסדרת "הארי פוטר" לבין גנדלף מ"שר הטבעות". ז'אנר פופולרי במיוחד בקרוסאוברים, בייחוד של מעריצים, הוא ה-"Vs" ("א' נגד ב'"), מלחמות של דמויות מקווי עלילה שונים אחת בשנייה כדי ליישב את הסוגיה מי מהן יותר חזקה. ז'אנר זה נפוץ גם בסרטוני וידאו וסרטוני הנפשה.

רומן

רומן הוא סוגה ספרותית. בימינו מקובל לכנות בשם "רומן" כל יצירת סיפורת בפרוזה שהיא רחבת היקף דיה; סיפורת מצומצמת יותר מכונה סיפור קצר או נובלה. יש הטוענים שהרומן התפתח באירופה מתוך האפוס (שהוא עלילתי באופיו, שלא כמו יתר סוגי השירה) והרומנס, אבל הרומנים הראשונים התפתחו בנפרד מהשירה האפית.[דרוש מקור]

שינוי צורה

שינוי צורה הוא היכולת של ישות לשנות את צורת עצמה לצורה אחרת. הסיבה לשינוי הצורה יכולה להיות תוצאה של מעשה רצוני, מילת קסם או מילות קסם, שיקוי או חפץ קסום. שינוי צורה הוא נושא נפוץ במיתולוגיה, בפולקלור ובאגדות. הוא נמצא גם בשירה אפית, ספרות מדע בדיוני, ספרות פנטזיה, ספרות ילדים, קומדיה שייקספירית, בלט, קולנוע, טלוויזיה, קומיקס ומשחקי וידאו.

סיפר
דמות פרוטגוניסט • דמות שנייה בחשיבותה • דמות שלישית בחשיבותה • סיידקיקאנטגוניסטנבל-עלדמות משנהדוברגיבוראנטי-גיבור
עלילה דיאלוגמצג • מבנה דרמטי • סיפור מסגרת • כלי עלילתי • נקודת שיא • עימות • תת-עלילהפלשבק/פלשפורוורד
רקע דיסטופיהאוטופיהיקום בדיוניהיסטוריה
תמה מוטיבלייטמוטיבסאבטקסטמוסר השכל
סגנון אמצעים פיגורטיבייםטכניקות ספרותיותנקודת תצפיתהשעיית הספקסימבוליזםאתנחתא קומית
סיפורת משלמעשייהסיפורת בזקרומןנובלהמחזהשירהתסריטסיפור קצר
סוגה רומן הרפתקאות • רומן פשע • רומן מלחמתי • רומן מערבון • רומן מסתורין • רומן היסטורירומן ריאליסטירומן רומנטירומן ביוגרפירומן מכתביםרומן גרפי • רומן פילוסופי • רומן פוליטי • רומן אירוטירומן חניכהסאגהפנטזיה (אפלה, חרב וכושפות) • ספרות בלשיתספרות אימהריאליזם קסוםסאטירהמדע בדיוני (קשה, צבאי, אופרת חלל, סייברפאנק, סטימפאנק) • מותחןספרות ספקולטיביתספרות זולהקומיקס
נושאים קשורים זרם התודעהקהלמחברתורת הספרות • מבנה נרטיבי • נרטולוגיהרטוריקה
פורטל: ספרות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.