סילבן שלום

סילבן שלום (נולד ב־4 באוגוסט 1958) הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי. שימש כמשנה לראש הממשלה, שר בממשלות ישראל וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. שלום הוא עורך דין ורואה חשבון בהכשרתו. בדצמבר 2015 פרש מהחיים הפוליטיים.

סילבן שלום
שלום, 2012
שלום, ספטמבר 2012
לידה 4 באוגוסט 1958 (בן 61)
י"ח באב ה'תשי"ח
תוניסיה גאבס, תוניסיה
שם מלא ציון סילבן משה שלום
מדינה ישראל  ישראל
השכלה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
אוניברסיטת תל אביב
עיסוק רואה חשבון, פוליטיקאי, כלכלן
מפלגה מפלגת הליכוד
סיעה הליכוד-גשר-צומת, הליכוד ביתנו
דת יהדות
בת זוג ג'ודי שלום ניר מוזס (2017-1993)
www.silvan-shalom.co.il
שר המדע והטכנולוגיה ה־9
13 ביולי 19986 ביולי 1999
(51 שבועות ויומיים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר האוצר ה־19 וסגן ראש הממשלה
7 במרץ 200128 בפברואר 2003
(שנתיים)
תחת ראש הממשלה אריאל שרון
שר החוץ ה־15 וסגן ראש הממשלה
28 בפברואר 200315 בינואר 2006
(שנתיים ו-46 שבועות)
תחת ראש הממשלה אריאל שרון
השר לפיתוח הנגב והגליל ה־7 ומשנה לראש הממשלה
31 במרץ 200914 במאי 2015
(6 שנים ו-6 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
השר לשיתוף פעולה אזורי ה־6 ומשנה לראש הממשלה
31 במרץ 200914 במאי 2015
(6 שנים ו-6 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ה־21
18 במרץ 201314 במאי 2015
(שנתיים ו-8 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר הפנים ה־22 ומשנה לראש הממשלה
14 במאי 201527 בדצמבר 2015
(32 שבועות ו-4 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
13 ביולי 199227 בדצמבר 2015
(23 שנים)
כנסות 13 - 20
תפקידים בולטים
Silvan Shalom 1990-1992
סילבן שלום בשנת 1990

ביוגרפיה

שלום נולד בשם ציון סילבן משה שלום[1] לשמעון ומרים שלום בגאבס שבתוניסיה. עלה לישראל בשנת 1959 והתגורר בבאר שבע. אביו נהרג בגיל 37 במהלך שוד בסניף בנק שניהל בבאר ­שבע[2]. לזכר אביו הוקם בית כנסת בשכונה ה' בעיר. לאחר שירותו הצבאי למד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וקיבל תואר ראשון בכלכלה והסמכה כרואה חשבון. לאחר מכן למד באוניברסיטת תל אביב שבה קיבל תואר ראשון במשפטים והסמכה כעורך דין, כמו כן הוא בעל תואר שני במדיניות ציבורית. במהלך לימודיו נבחר ליו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וסגן יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית.

עבד כעיתונאי בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"חדשות". הוא היה מקורבו של השר יצחק מודעי ושימש כעוזרו במשרדיו השונים. כיהן כמנכ"ל משרד האנרגיה והתשתית (19891990) ויו"ר דירקטוריון חברת החשמל (1990 - 1992).

Shalom-synagogue
בית הכנסת ע"ש שמעון שלום, שהוקם לזכר אביו של סילבן שלום, בשכונה ה בבאר שבע

ח"כ ושר בשנות התשעים

בשנת 1992 נבחר שלום לכנסת השלוש עשרה מטעם הליכוד ובשנת 1997 מונה לסגן שר הביטחון. במהלך כהונתו פעל להקים את גדוד הנח"ל החרדי.

בשנת 1998 מונה לשר המדע והטכנולוגיה בממשלת נתניהו. בתפקיד זה הגה את תוכנית "פרחי מדע" לעידוד ללמידה והצטיינות[3].

שר האוצר

Silvan Shaloml
סילבן שלום בעת ביקור בארצות הברית

שלום שימש סגן ראש הממשלה ושר האוצר בממשלת ישראל העשרים ותשע, ממשלתו הראשונה של אריאל שרון (20012003).

כשר אוצר הביא לחקיקתו, בעקבות המלצותיה של "ועדת רבינוביץ'", של תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה[4], שמרכיביו העיקריים:

בתקופת כהונתו המיתון החמור אליו נקלעה המדינה הלך והחריף, ובכירי המשק הביעו תרעומת על כך שהממשלה אינה נוקטת בצעדים הנדרשים לנוכח עומק המשבר. תגובתה של הממשלה שלא יכלה להתעלם מהביקורת לאורך זמן התבטאה לבסוף בצמצום מתון בהוצאות הממשלתיות, אך זו לא נתפסה כהולמת מספיק בשווקים הכלכליים, והיו שהביעו חששות מקריסה אפשרית של הכלכלה הישראלית.

ביוני 2002 הוביל, במסגרת מה שכינה "חומת מגן כלכלית", את חקיקת חוק תוכנית החירום הכלכלית, שכלל קיצוצים אחדים, ובהם קיצוץ של 4% ברבות מהקצבאות והגמלאות של המוסד לביטוח לאומי, קיצוץ בהקלות המס לתושבי יישובים שונים (יישובי ספר, יישובי פיתוח, התנחלויות ועוד).

שלום היה שר אוצר בשיא ימי האינתיפדה השנייה. ישראל עברה משבר כלכלי, ובסוף 2002 התקשתה המדינה לגייס כסף בחו"ל, מאחר שהחוב הממשלתי גדל באופן ניכר[5].

שר החוץ

שלום שימש סגן ראש הממשלה ושר החוץ בממשלתו השנייה של אריאל שרון (החל מ-2003).

כשר חוץ ניסה שלום לשפר את מצבה של ישראל באו"ם ולגבש אמנות בינלאומיות למאבק בטרור. בתקופת כהונתו התקיימה עצרת מיוחדת של מדינות העולם לציון 60 שנה לשחרור אושוויץ, דני גילרמן מונה לסגן נשיא העצרת הכללית של האו"ם, והתקבלה הצעת ישראל לקבוע יום זיכרון בינלאומי לשואה (ב-27 בינואר), שהייתה הצעת ההחלטה הראשונה אי פעם שהעבירה ישראל בעצרת האו"ם. כמו כן בתקופתו גונו דבריו של נשיא איראן על מחיקת ישראל מהמפה. לא נקשרו יחסים דיפלומטיים עם מדינות חדשות אולם לראשונה נפגשו בגלוי שרי החוץ של ישראל ופקיסטן (ראו: יחסי ישראל-פקיסטן).

ב-15 בינואר 2006 התפטר מתפקידיו בממשלה עקב פרישת הליכוד מהקואליציה, בעקבות הקמת קדימה.

מבקר המדינה מתח ביקורת על מעורבותו במינויים לתפקידים זוטרים במשרד החוץ בעת כהונתו[6].

באופוזיציה

בכנסת ה-17 היה שלום, שמפלגתו הליכוד הייתה באופוזיציה, חבר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת החינוך, התרבות והספורט. הוא הגיש הצעות חוק פרטיות אחדות:

  • בכירי הציבור ישקיעו רק במסגרת נאמנות עיוורת[7]
  • מועצות אזוריות עשירות יחלקו הכנסותיהן עם רשויות סמוכות[8].
  • חוק זכויות הסטודנט[9]
  • חוק מס הכנסה שלילי[10]

התמודדות על ראשות הליכוד

שלום התמודד מול נתניהו על מנהיגות הליכוד לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה, יחד עם ישראל כץ ומשה פייגלין. בבחירות הפנימיות שנערכו ב-19 בדצמבר 2005 נבחר נתניהו לראשות הליכוד בקולות 44% מן המצביעים (מול 33% לשלום, 12% לפייגלין ו-9% לכץ).

ב-14 באוגוסט 2007 נערכו בחירות לראשות הליכוד. שלום נחשב ליריבו העיקרי של מנהיג המפלגה נתניהו, אולם הוא פרש בהפגנתיות מהמרוץ לראשות המפלגה בשל הקדמת הבחירות הפנימיות, תוך שהוא טוען כי הליכוד מתנהל בנוסח מפלגת הבעת' בסוריה והשאיר את נתניהו כמועמד עיקרי יחיד אל מול פעילים עם כוח מועט במפלגה – משה פייגלין ודני דנון, אותם ניצח נתניהו.

השר לפיתוח הנגב והגליל ולשיתוף פעולה אזורי

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום השביעי ברשימת הליכוד לכנסת. בממשלת ישראל השלושים ושתיים נתניהו לא העניק לשלום את תפקיד שר האוצר בו חשק[11][12], ומינה אותו לשר לפיתוח אזורי, שר לפיתוח הנגב והגליל ומשנה לראש הממשלה.

השר שלום הודה במספר הזדמנויות כי לא היה זה התפקיד בו חשק וכי המינוי התרחש כ-5 דקות לפני השבעת הממשלה, אך הוסיף ואמר כי הוא מעולם לא נהנה משום תפקיד כפי שהוא נהנה בתפקידו כשר לפיתוח הנגב והגליל. הוא אמר כי "היכולת לראות במו עיניך את הפרויקטים להם נותן המשרד תקציבים, הוא אשר הופך אותו למשרד החשוב והפרודוקטיבי שהוא".

שלום טען בכניסתו לתפקיד כי חזונו הוא לקדם פרויקטים אשר היו תקועים במשך זמן רב בפריפריה וגם לפתח חדשים. בגליל קידם שלום את נושא בית הספר לרפואה בצפת, אשר פתח את שעריו באוקטובר 2011. בית הספר לרפואה, על פי שלום, צפוי להיות יריית הפתיחה לקראת הקמת אוניברסיטה בגליל שתהיה מורכבת מכלל המכללות בצפון[13].

בתחום התחבורה דחף משרדו של השר שלום את הרחבת תשתיות הרכבת והמשך סלילת המסילה לכיוון כרמיאל, אשר תורחב בעתיד גם לצפת ולקריית שמונה. שלום הוביל מהלך, בניגוד לעמדת משרד התחבורה ומשרד האוצר, לבניית רכבת קלה, בטענה שמסילות רכבת שונות ייצרו סגרגציה בין הגליל והמרכז ויביאו להרחבת הפערים. שלום דחף להארכת כביש 6 עד לצומת כברי.

בתחום התעסוקה הוביל משרדו של השר שלום להקמת אזורי תעשייה ושדרוגם. המשרד העניק תמריצים כלכליים לחברות דוגמת "בייגל בייגל", "טרה" ו"סודה סטרים" על מנת שיעתיקו את מפעליהן לפריפריה. בתחום הבריאות קידם שלום הוספת מכשירי MRI וחדרי מיון קדמיים במרכזים רפואיים בפריפריה.

בנגב ניסה השר שלום לקדם את המענה האזרחי להעתקת בסיסי צה"ל לנגב, תוכנית שהייתה תקועה במשך כ-10 שנים. המעבר של בסיסי צה"ל החל ב-2014 וצפוי להסתיים בשנת 2019.

בנוסף, פעל משרד הנגב והגליל בראשותו לקדם את בנייתו של שדה תעופה בינלאומי נוסף בנבטים, אשר אמור להקל את הלחץ על נמל התעופה בן-גוריון ולהביא לתוספת של אלפי מקומות עבודה לתושבי הנגב, כמו גם לחיזוק התיירות באזור. עיקר המאבק, מול משרד הביטחון, הוא על מיקומו של השדה. משרד הביטחון ביקש לבנות את שדה התעופה הנוסף בעמק יזרעאל. מיזם זה לא הושלם עד סיום כהונתו כשר לפיתוח הנגב והגליל.

בתחום הפנאי קידם את הקמתם של הפארק המוטורי הראשון בישראל בחצרים[14], ומגרש גולף בעומר[15]. גם שני מיזמים אלה לא הושלמו עד לסיום כהונתו של שלום כשר לפיתוח הנגב והגליל.

בשנת 2010 העלה שלום רעיון לשינוי סוף השבוע במדינת ישראל מהימים שישי ושבת לימים שבת וראשון. לטענתו, הדבר יסנכרן את ישראל עם מדינות העולם, יוכל לאפשר מנוחה נאותה, ולהגביר את הצמיחה במדינת ישראל. הרעיון לא יצא אל הפועל.

בשנת 2013 עלה שמו של סילבן שלום כמועמד לתפקיד נשיא מדינת ישראל. אך לפני הבחירות לנשיאות פנתה אישה למשטרה בתלונה שהוא הטריד אותה מינית 15 שנים קודם לכן[16]. על תלונה זו חלה התיישנות ולכן לא ננקטו הליכים במקרה[17]. לאחר מכן הגיע לידיעת המשטרה מידע על נשים נוספות שטענו שהוטרדו על ידי השר, אך הן מאנו להגיש תלונות, ותיק החקירה נסגר[18]. בסופו של דבר נמנע שלום מלהציג מועמדותו לנשיאות המדינה, עקב תלונות הנשים על הטרדות ולאחר שלא זכה לתמיכתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו[19].

שר הפנים ופרישתו מהחיים הפוליטיים

עם הקמתה של ממשלת ישראל ה-34 במאי 2015, בראשותו של בנימין נתניהו, מונה שלום למשנה לראש הממשלה ולשר הפנים.

ב-20 בדצמבר 2015, לאחר שפורסמו בכלי התקשורת טענות של נשים אנונימיות כי הטריד אותן מינית, הודיע שלום על פרישתו מהחיים הפוליטיים[20]. הכרזתו זו קדמה בשעות ספורות להחלטת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, על פתיחת חקירה בעניינו. ב-24 בדצמבר התפטר מן הכנסת. ב-30 ביוני 2016 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על סגירת תיק החקירה בעניינו[21].

ביוני 2016 פתח שלום את חברת הייעוץ "סימס אינטרנשיונל" (SIMS).

Silvan Judi
סילבן שלום ורעייתו, ג'ודי שלום ניר מוזס

משפחתו

בשנת 1993 נשא את ג'ודי שלום ניר מוזס, בת למשפחת בעלי השליטה בעיתון "ידיעות אחרונות". לזוג שלושה ילדים משותפים, ושניים מנישואים קודמים של ניר מוזס. המשפחה התגוררה ברמת גן. באוגוסט 2017 פורסם שבני הזוג נפרדו[22].

בדירוג פורבס לשנת 2015 של הפוליטיקאים העשירים בישראל תופס שלום את המקום השלישי, הונו המוערך נאמד בכ-150 מיליון שקלים, בין השאר בזכות נישואיו לג'ודי ניר מוזס שלום, המחזיקה ב-12% ממניות קבוצת ”ידיעות אחרונות"[23]. אחיו של סילבן, צבי, הוא יו"ר רשות שדות התעופה לשעבר, ומבעלי רדיו תל אביב ורדיו גלי ישראל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רוני סופר, יום לאומי לשפה העברית: השרים ישתתפו בחוג, באתר ynet, 3 בינואר 2010
  2. ^ מנהל בנק בבאר־שבע נהרג ביריות שודדים, על המשמר, 4 בדצמבר 1964
  3. ^ "פועלו כשר המדע", ב"ביוגרפיה", באתר האינטרנט של שלום
  4. ^ חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב-2002, ס"ח 1863 מיום 4 באוגוסט 2002
  5. ^ דוח יציבות פיננסית לשנת 2003, באתר בנק ישראל
  6. ^ דו"ח מבקר המדינה: סילבן שלום ובנימין נתניהו התערבו במינויים לתפקידים זוטרים במשרד החוץ, באתר גלובס, 26 ביוני 2006‬
  7. ^ ‫צבי זרחיה, הצעת חוק: בכירי הציבור ישקיעו רק במסגרת נאמנות עיוורת, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2006‬
  8. ^ ‫אבי בר-אלי, הצעת חוק: מועצות אזוריות עשירות יחלקו הכנסותיהן עם רשויות סמוכות, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2006‬
  9. ^ ‫אמנון מרנדה, הכנסת אישרה את חוק זכויות הסטודנט, באתר ynet, 29 במאי 2007‬
  10. ^ ‫צבי לביא, סילבן נלחם על זכויות היוצרים, באתר ynet, 30 בנובמבר 2007‬
  11. ^ ‫רונן ליבוביץ' ונדב פרי, ברגע האחרון: סילבן שלום נכנס לממשלת נתניהו, באתר של "רשת 13", 31 במרץ 2009 (במקור, מאתר "nana10")‬
  12. ^ סילבן שלום תוקף: "מרוב פחד, נתניהו אינו מסוגל למנות אדם בעל השפעה, מעמד וכוח לצידו", באתר גלובס, 11 במרץ 2009‬
  13. ^ דן אבן, רן טור כספא, הפקולטה לרפואה בצפת נפתחה הבוקר, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2011
  14. ^ תומר הדר, לאחר שנים של עיכובים: פארק מוטורי יוקם בחצרים, באתר כלכליסט, 28 במרץ 2011
  15. ^ פארקים ומתקנים בנגב, באתר המשרד לפיתוח הנגב והגליל
  16. ^ מערכת גלי צה״ל, ‏שלום: "אם אחליט להתמודד לתפקיד הנשיא אבחר", באתר גלי צה"ל, 31 בדצמבר 2013
  17. ^ רביב דרוקר‏, מי ממהר לזכות את סילבן שלום?, באתר וואלה! NEWS‏, 26 במרץ 2014
  18. ^ יניב קובוביץ, המשטרה תמליץ לסגור את התיק נגד סילבן שלום, באתר הארץ, 29 באפריל 2014
    אלי סניור, אביאל מגנזי ואטילה שומפלבי, וינשטיין הודיע על סגירת תיק סילבן שלום, באתר ynet, 7 במאי 2014
  19. ^ עמרי נחמיאס‏, סילבן שלום לא יתמודד על נשיאות המדינה, באתר וואלה! NEWS‏, 21 במאי 2014
  20. ^ אטילה שומפלבי, סילבן שלום פורש מהחיים הפוליטיים, באתר ynet, 20 בדצמבר 2015
  21. ^ טובה צימוקי ואלי סניור, היועמ"ש: נסגר התיק נגד סילבן שלום, באתר ynet, 30 ביוני 2016
  22. ^ ליהי עטר בכר‏, ג'ודי ניר מוזס וסילבן שלום נפרדו, באתר וואלה! NEWS‏, 9 באוגוסט 2017
  23. ^ צבי זרחיה, דירוג הפוליטיקאים העשירים: נתניהו במקום הרביעי עם 42 מיליון שקל, באתר הארץ, 16 ביוני 2015
4 באוגוסט

4 באוגוסט הוא היום ה-216 בשנה (217 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 149 ימים.

אמיר אוחנה

אמיר אוחנה (נולד ב-15 במרץ 1976, י"ג באדר ב' ה'תשל"ו) הוא שר המשפטים, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וחבר הכנסת מטעם הליכוד. כיהן כיושב ראש הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק הלאום ויו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל של ועדת החוץ והביטחון. עורך דין במקצועו. אוחנה הוא השר ההומוסקסואל המוצהר היחיד בתולדות מדינת ישראל.

בחירות 2014 לנשיאות ישראל

הבחירות השש־עשרה לנשיאות ישראל נערכו ב-10 ביוני 2014, י"ב בסיוון ה'תשע"ד, ובהן בחרה הכנסת את ראובן ריבלין לנשיא העשירי של מדינת ישראל.

גלי ישראל

גלי ישראל היא תחנת רדיו אזורית באזור יהודה ושומרון, המשדרת בתדרים 94 FM באזור המרכז, ו-89.3 FM ו-106.5 FM באזור ירושלים. התחנה משתייכת לקבוצת "רדיו ישראל", בבעלות אנשי העסקים יוסי סבן וצביקה שלום (אחיו של סילבן שלום), שבבעלותם גם רדיו תל אביב ורדיו דרום. אולפניה ממוקמים בגבעת זאב. התחנה החלה לשדר ב-22 בפברואר 2010.

הכנסת העשרים

הכנסת העשרים, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-17 במרץ 2015 (כ"ו באדר ה'תשע"ה), הושבעה ב-31 במרץ (י"א בניסן) באותה שנה. יושב ראש הכנסת ה-20 היה חבר הכנסת יולי אדלשטיין. ראש האופוזיציה הייתה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (שהחליפה את ציפי לבני עם התפלגות סיעת המחנה הציוני, כשהיא בתורה החליפה את יצחק הרצוג שנבחר לכהונת יו"ר הסוכנות היהודית), יו"ר הקואליציה היה חבר הכנסת דודי אמסלם (לפניו כיהנו בתפקיד צחי הנגבי ודוד ביטן).

ב-24 בדצמבר 2018 הוחלט בישיבת ראשי סיעות הקואליציה על הגשת הצעת חוק לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות לכנסת העשרים ואחת ל-9 באפריל 2019, וכעבור יומיים אישרה הכנסת החלטה זו. הכנסת העשרים סיימה את כהונתה ב-30 באפריל 2019, עם התכנסות הכנסת העשרים ואחת. בסך הכול כהונת הכנסת נמשכה ארבע שנים ו-30 ימים.

הליכוד

הליכוד (ובשמה המלא: הליכוד – תנועה לאומית ליברלית) היא מפלגה ציונית ליברלית קפיטליסטית בימין המפה הפוליטית בישראל. היא קמה בשנת 1973 כברית מפלגות, שהתאחדו למפלגה יחידה בשנת 1988. התנועה מחזיקה כיום בשלטון וכן החזיקה בשלטון בישראל במשך רוב התקופה מאז שנת 1977 ועד ימינו.

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, שעד נובמבר 2015 נקרא "המשרד לפיתוח הנגב והגליל", הוא משרד ממשלתי אשר אחראי על פיתוח הפריפריה, הנגב והגליל והצבתם בראש סדרי העדיפויות של מדינת ישראל.

המשרד, אשר בתחילתו נקרא "משרד המשנה לראש הממשלה", הוקם בחודש ינואר 2005 מתוקף החלטת ממשלת ישראל, על מנת לטפל בתחומי התעסוקה והתעשייה, דיור והתיישבות, חינוך וחברה בנגב ובגליל תוך ביצוע פרויקטים מחוללי מפנה. ב-7 במאי 2006 החליטה הממשלה לשנות את שם המשרד ל"משרד לפיתוח הנגב והגליל". שמעון פרס עמד בראש המשרד מיום הקמתו. ב-2019, מכהן במשרד השר אריה דרעי ומנכ"ל המשרד הוא אריאל משעל.

המשרד לשיתוף פעולה אזורי

המשרד לשיתוף פעולה אזורי (או המשרד לפיתוח אזורי) הוא משרד ממשלתי אשר אחראי על תכנון וקידום פרויקטים שונים של שיתוף פעולה אזורי בין ישראל לרשות הפלסטינית, ירדן, מדינות ערביות אחרות וטורקיה בתחומים של תעשייה והיי-טק, חקלאות יבשתית וימית, תיירות, איכות הסביבה ועוד.

חומת מגן כלכלית

חומת מגן כלכלית הוא כינוי שטבע שר האוצר בממשלת שרון הראשונה, סילבן שלום, למדיניות הכלכלית של משרד האוצר, זמן קצר לאחר מבצע חומת מגן. בהגשמת התוכנית עסק השר שלום עצמו בשנת 2002, והמשיך בה מחליפו בתפקיד בממשלת שרון השנייה, בנימין נתניהו, בשנים 2003–2005.

התוכנית הגיעה בתגובה למיתון הכלכלי בישראל לאחר ההאטה בכלכלה העולמית בשנת 2001, משבר התעשיות הטכנולוגיה והחמרה במצב הביטחוני ב-2002 כתוצאה מהאינתיפאדה השנייה. התוכנית עזרה בהפחתת הגרעון הציבורי ועזרה בקבלת חלק מהערבויות שממשלת ישראל ביקשה מארצות הברית לצורך יציאה מהמיתון. היא אוששה את הפעילות העסקית במשק, הקטינה את המעורבות הממשלתית, כך שכלל הפרמטרים הראו התאוששות כלכלית רחבה בהם חידוש הצמיחה, צמצום האבטלה, החזרת השקעות-חוץ בישראל ורמת אינפלציה כמעט אפסית.

י"ח באב

י"ח באב הוא היום השמונה עשר בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמונה עשר בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. י"ח באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ח אב היא פרשת עקב.

יחסי בוסניה והרצגובינה–ישראל

יחסי בוסניה והרצגובינה–ישראל הם היחסים הדיפלומטיים שבין מדינת ישראל לבין בוסניה והרצגובינה.

בין שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-1997, כחמש שנים לאחר הקמת בוסניה והרצגובינה כמדינה עצמאית. שגרירות ישראל האמונה על הטיפול בענייני בוסניה והרצגובינה נמצאת בטירנה שבאלבניה ושגרירות בוסניה והרצגובינה בישראל שוכנת בתל אביב-יפו.

ב-16 בדצמבר 2003 ביקר בישראל שר החוץ של בוסניה והרצגובינה מלאדן איבאניץ' ופגש בין היתר את שר החוץ וסגן ראש ממשלת ישראל סילבן שלום.ב-14 במרץ 2017 חזר איבאניץ' לישראל, הפעם כיושב ראש הנשיאות של בוסניה והרצגובינה. איבניץ' נועד במהלך הביקור עם נשיא המדינה ראובן ריבלין ועם ראש הממשלה בנימין נתניהו. היה זה ביקור ראשון של נשיא בוסניה והרצגובינה בישראל.

יחסי ישראל–מלטה

בין ישראל ומלטה מתקיימים יחסי ידידות במסגרת יחסיה של ישראל עם האיחוד האירופי.

בראשית 1964 ביקר דום מינטוף בישראל והצהיר שהיחסים בין ישראל למלטה יתחזקו כאשר מלטה תקבל את עצמאותה. יוסף בורג ייצג את ישראל בחגיגות העצמאות של מלטה בספטמבר 1964 והעריך שהיחסים בין המדינות יהיו טובים. בשנת 1970 קיים יוחנן מרוז, מנהל אירופה במשרד החוץ של ישראל שיחות עם מנהיגי מלטה והביע סיפוק מעמדת הנייטרליות שנקטה מלטה בסכסוך הישראלי ערבי. בתחילת 1972 הצהיר דובר ממשלת מלטה שיחסי מלטה עם ישראל הם מצוינים וכי מלטה לא תסכים לוותר על יחסיה עם ישראל תמורת סיוע כלכלי מארצות ערב. דום מינטוף שמר על יחסים טובים עם ישראל אך התלונן שצים אינה מתקנת אוניותיה במספנות במלטה. בשנת 1973 ניהל ראש ממשלת מינטוף מערכה נגד ישראל בפורומים בינלאומיים.

באוקטובר 1995 חוסל במלטה פתחי שקאקי - מייסד תנועת הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני על ידי שני מתנקשים, פעולה המיוחסת למוסד הישראלי.

באפריל 2005 חתמו סגן ראש הממשלה ושר החוץ דאז סילבן שלום ושר החוץ של מלטה, מיכאל פרנדו על הסכם שיתוף פעולה בתחום הבריאות והרפואה בין שתי המדינות. שלום אמר בטקס כי הוא מקווה שההסכם יסייע בהעמקת היחסים ושיתוף הפעולה בין שתי המדינות, במיוחד בתחום הכלכלי. למרות זאת לישראל אין שגרירות במלטה, אלא רק מחלקה העוסקת ביחסי שתי המדינות בשגרירות ברומא. למלטה יש שגרירות בתל אביב.

באוקטובר 2005 הציע ראש ממשלת מלטה, לורנס גונצי, לרשות הפלסטינית עזרה בבניית נמל מתקדם בעזה ובהקמת מתקן להתפלת מי ים. לדבריו, מתן עזרה מסוג זה יכול להפחית את המתח באזור.

ב-17 באוקטובר 2013 ביקר ראש ממשלת מלטה ג'וזף מאסקט בישראל ובמהלך הביקור נפגש עם נשיא המדינה דאז שמעון פרס. זה היה הביקור הרשמי הראשון של ראש ממשלת מלטה בישראל.

כ"ח באב

כ"ח באב הוא היום העשרים ושמונה בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושמונה בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. כ"ח באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

מיכאל איתן

מיכאל (מיקי) איתן (נולד ב-6 במרץ 1944, י"א באדר ה'תש"ד) הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי. כיהן כשר בממשלות ישראל וכחבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד.

ממשלת ישראל העשרים ושבע

ממשלת ישראל העשרים ושבע בראשות בנימין נתניהו הושבעה ב-18 ביוני 1996, וסיימה כהונתה ב-6 ביולי 1999.

משנה לראש הממשלה

משנה לראש הממשלה הוא תואר שאינו קיים בחוקי מדינת ישראל ואין לו משמעות סטטוטורית. מטרתו להוות תואר נכבד יותר מסגן ראש ממשלת ישראל.

עד היום נשאו בתואר חמישה אישים. שניים מהם החזיקו גם בתפקיד השר האחראי על פיתוח הנגב והגליל (שמעון פרס, סילבן שלום) ושניים אחרים החזיקו בתפקידים מדיניים (חיים רמון, משה יעלון). נשא בו לראשונה שמעון פרס בימי כהונתו כשר בממשלה ה-30 (10 בינואר-23 בנובמבר 2005).

משרד האוצר

משרד האוצר הוא המשרד הממשלתי האחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל, ויסות הפעילות הכלכלית והעסקית במשק, קביעת תקציב המדינה השנתי לפעילות הממשלה וחלוקתו למשרדי הממשלה השונים.

סגן ראש ממשלת ישראל

סגן ראש הממשלה הוא תואר סמלי בממשלת ישראל המוענק לרוב, לראשי הסיעות השותפות לקואליציה מאז 1952. התפקיד נקבע בסעיף 5(ה) לחוק יסוד: הממשלה הקובע "שר יכול שיהיה סגן ראש הממשלה" והראשון ששימש בתפקיד זה היה אליעזר קפלן.

להבדיל מממלא מקום ראש הממשלה ומשימוש בתואר זה במדינות אחרות כבארצות הברית, תואר "סגן ראש ממשלה" בישראל כיום הוא נטול סמכויות, על כן אין הגבלה על מספר סגני ראש הממשלה, בניגוד לממלא מקום ראש ממשלה אשר יכול להיות אחד בלבד.

שכונה ד' (באר שבע)

שכונה ד' היא שכונה בבאר שבע, הנמצאת מצפון לשכונות ג' וב' מזרחית לשכונה ו' ודרום-מערבית לשכונת רמות. בהיותה שכונה גדולה מאוד, שכונה ד' מתחלקת לשלושה אזורים: ד' דרום, ד' צפון, וד' מזרח (ו' הישנה).

השכונה הוקמה בשנות החמישים כשיכון שיושב על ידי עולים חדשים, בעיקר מתוניסיה ומרוקו וניצולי שואה. בשכונה היו גם רחובות שבהם גרו משפחות בנות המעמד הבינוני, כגון אזור רחוב עוזיהו המלך ורחוב שלמה המלך.

בשנות השבעים קלטה השכונה עלייה גדולה מרוסיה ומגאורגיה, בשנות התשעים קלטה עולים רבים מברית המועצות לשעבר ובשנות האלפיים קלטה אוכלוסייה של ערבים תושבי הרשות הפלסטינית ששיתפו פעולה עם כוחות הביטחון הישראליים.

עם השנים נוצרה לשכונה הוותיקה תדמית שלילית, ושם השכונה הפך לשם נרדף לעוני ולפשע. הסיבה המרכזית לכך היא העובדה שבמשך השנים קלטה השכונה עולים רבים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, שחלקם הידרדרו לפשיעה ולהתמכרות לסמים. עד שנות ה-70, כשנסללה הכניסה החדשה לבאר שבע מכיוון צפון, השכונה הייתה בשולי העיר.

סוג הבניינים הנפוץ בשכונה הוא שיכוני ה"בלוק" - ביניינים שהוקמו בשכונות מצוקה רבות בישראל של שנות החמישים ושנות השישים ובהם ארבע קומות ושלוש עד שש כניסות לחדרי מדרגות. הדירות בשיכונים אלה הן בעיקר דירות של שני חדרים או שלושה. סוג שיכונים נפוץ אחר בשכונה הוא שיכון שטיח - מעין קוטג' טורי חד קומתי קטן, עם גינה קטנה מאוד, המוקפת חומה.

בשכונה נמצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מאז הקמתה בשנות ה-70, החלו לדור בשכונה סטודנטים, המהווים אוכלוסייה חזקה ומושכים עסקים ואירועי תרבות. עם זאת חלקים אחרים של השכונה (בעיקר צפונה) המשיכו להוות מוקדי עוני ופשיעה, וחלק גדול מבתי צפון השכונה מושכרים בדמי מפתח.

בשכונה נמצאים מספר מתנ"סים, קופות חולים, בתי ספר יסודיים ועל יסודיים, מעונות סטודנטים, שני מרכזי קניות ("אורן" ו"גילת") ומרכז ספורט. בשוליה הצפוניים של השכונה שוכנת ישיבת בני עקיבא אהל שלמה ובסמוך לה מבנה המועצה הדתית.

עם יוצאי השכונה נמנים בין היתר השר סילבן שלום, הזמר-יוצר עמיר בניון, השחקנית חנה אזולאי הספרי, הבמאי שלומי אלקבץ, הזמרת זהבה בן, איש הטלוויזיה צביקה הדר, ההיסטוריון אבנר בן-זקן, העיתונאי דני קושמרו ומרגל הגרעין מרדכי ואנונו.

תושבי השכונה הקימו את עמותת תור המדבר שפועלת לפיתוח החברה ופעילותה התרחבה עם הזמן לכל הנגב.

סילבן שלום - תבניות ניווט
שרי הפנים בממשלות ישראל
יצחק גרינבויםחיים משה שפיראישראל רוקחישראל בר-יהודהגולדה מאיריוסף בורגשלמה הללשמעון פרסיצחק חיים פרץיצחק שמיראריה דרעייצחק רביןעוזי ברעםדוד ליבאיאהוד ברקחיים רמוןאליהו סויסהנתן שרנסקיאלי ישיאריאל שרוןאברהם פורזאופיר פינס-פזרוני בר-אוןמאיר שטריתגדעון סערגלעד ארדן • סילבן שלום • אריה דרעי סמל מדינת ישראל
שרי החוץ בממשלות ישראל
משה שרתגולדה מאיראבא אבןיגאל אלוןמשה דייןמנחם בגיןיצחק שמירשמעון פרסמשה ארנסדוד לוישמעון פרסאהוד ברקבנימין נתניהודוד לויבנימין נתניהואריאל שרוןדוד לויאהוד ברקשלמה בן עמישמעון פרסאריאל שרוןבנימין נתניהו • סילבן שלום • ציפי לבניאביגדור ליברמןבנימין נתניהואביגדור ליברמןבנימין נתניהוישראל כ"ץ סמל מדינת ישראל
שרי האוצר בממשלות ישראל
אליעזר קפלןלוי אשכולפנחס ספירזאב שרףיהושע רבינוביץשמחה ארליךיגאל הורביץיורם ארידוריגאל כהן-אורגדיצחק מודעימשה נסיםשמעון פרסיצחק שמיראברהם בייגה שוחטדן מרידורבנימין נתניהויעקב נאמןמאיר שטרית • סילבן שלום • אהוד אולמרטאברהם הירשזוןרוני בר-אוןיובל שטייניץיאיר לפידמשה כחלון סמל מדינת ישראל
שרי התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים בממשלות ישראל
שרי האנרגיה והתשתית יצחק מודעייצחק ברמןמשה שחליובל נאמןאמנון רובינשטייןגונן שגביצחק לוי סמל מדינת ישראל
שרי התשתיות הלאומיות אריאל שרוןאליהו סויסהאברהם בייגה שוחטאביגדור ליברמןאפי איתםיוסף פריצקיאליעזר זנדברגבנימין בן אליעזררוני בר-און
שרי האנרגיה והמים עוזי לנדאו
שרי התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים סילבן שלום • יובל שטייניץ
השרים לשיתוף פעולה אזורי בממשלות ישראל
שרים לשיתוף פעולה אזורי (1999–2007) שמעון פרסציפי לבנירוני מילוא סמל מדינת ישראל
שר בלי תיק אחראי על שיתוף פעולה אזורי (2007) ראלב מג'אדלה
שרים לפיתוח אזורי (2007 ואילך) אהוד אולמרט • סילבן שלום • בנימין נתניהוצחי הנגבי
השרים לפיתוח הנגב והגליל בממשלות ישראל
שמעון פרסיעקב אדרי • סילבן שלום • אריה דרעי סמל מדינת ישראל
שרי המדע בממשלת ישראל
יובל נאמןגדעון פתעזר ויצמןאמנון רובינשטייןשמעון שטריתשולמית אלוניזאב בנימין בגיןבנימין נתניהומיכאל איתן • סילבן שלום • אהוד ברקמתן וילנאיאליעזר זנדברגאילן שלגיויקטור בריילובסקירוני בר-אוןאופיר פינס-פזיולי תמירראלב מג'אדלהדניאל הרשקוביץיעקב פריבנימין נתניהודני דנוןאופיר אקוניס סמל מדינת ישראל
עץ משפחה - משפחת מוזס
 
 
 
 
 
 
הרב זאב מוזס:
ראב"ד קאליש
 
רבקה מוזס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יהודה מוזס:
איש עסקים ישראלי
מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות"
 
מרים מוזס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פולה מוזס:
אשת תקשורת שכיהנה
לאחר מות בעלה כמו"ל
 
נח מוזס:
איש תקשורת ועסקים
עורך "ידיעות אחרונות" השני
אלכסנדר מוזס:
בעל בית דפוס בתל אביב שבו הודפס העיתון "ידיעות אחרונות"
 
מאיר מוזס
 
 
 
 
ראובן (ישראל) מוזס
 
חמדה נופך-מוזס:
המייסדת והעורכת האחראית הראשונה של השבועון לאשה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עודד מוזס
 
זאב מוזס:
היה מנכ"ל ידיעות אחרונות
 
יצחק נופך-מוזס
 
מרים 'מימי' נופך-מוזס:
העורכת האחראית של "לאשה", יו"ר אתר האינטרנט ynet
 
שמואל אהרון מוזס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שחר מוזס
 
טל אלון-מוזס:
מרצה וסגן דיקן בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון
 
תומר נופך-מוזסיהודה נופך-מוזס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גלעד מוזס
 
דלית בר-מוזס
 
ארנון (נוני) מוזס:
הבעלים העיקרי והמוציא לאור של העיתון ידיעות אחרונות
 
מיכל עפרון-מוזס
 
סילבן שלום:
חבר כנסת ושר בממשלות ישראל
 
ג'ודי שלום ניר מוזס:
אשת תקשורת ומנחת רדיו וטלוויזיה
 
עמירם ניר:
איש צבא, עיתונאי, יועץ ראש הממשלה לענייני טרור בינלאומי, מהמעורבים העיקריים בפרשת איראן-קונטראס
 
תמי מוזס:
בעלת חברות ישראליות רבות ומנהלת עיתונים שונים בעבר
 
דדי בורוביץ':
מנהל קבוצת "כנפיים"
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הדס מוזס
 

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.