סידור אדמו"ר הזקן

סידור הרב (שם נוסף: סידור רבינו הזקן) הוא נוסח סידור המכיל את נוסח התפילה ומנהגיה של חב"ד, את נוסח זה ערך האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (רש"ז), שסידר את נוסחו על פי "נוסח האריז"ל" באופן שיתאים לכוונות האר"י.

בחיי המחבר הודפסו שלוש מהדורות. זהו הסידור הראשון שהודפס בידי אנשי תנועת החסידות[1].

סידור הרב
מאת רבי שניאור זלמן מליאדי
שפת המקור עברית
תורגם לשפות אנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית
הוצאה
הוצאה קה"ת
קישורים חיצוניים
מסת"ב ISBN 978-0-8266-5186-0

רקע

אחד ממאפייני ראשיתה של תנועת החסידות הוא שינוי נוסח התפילה שהיה מקובל במזרח אירופה באותה עת, נוסח אשכנז, והחלפתו בנוסח ספרד, במגמה להתפלל בנוסח האר"י, דבר שעורר התנגדות, בטענה שהוא נוגד את ההלכה שאין לשנות את המסורת המקובלת[2]. במאסרו המפורסם בתקנ"ט, נשאל הרב שניאור זלמן במהלך חקירתו האם משמעותו של שינוי הנוסח היא שהחסידות היא דת חדשה. על כך השיב:

אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל, וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעל-פי הקבלה לפעמים אנו מוסיפים תיבות ומזמורים ופסוקים מתהלים, ואין זו דת חדשה

רש"ז מלאדי, תיק החקירה בארכיון הגנרל פרוקור בפטרבורג[3]

.

מטרתה העיקרית של החסידות באימוץ נוסח האר"י הייתה הנחלתו להמונים, זאת ביצירת נוסח תפילה עצמאי ללא הכוונות הקבליות שבנוסח האר"י, שהן נחלת יחידים הבקיאים בתורת הסוד. אך למרות מטרה זו, ועל-אף התפתחות תנועת החסידות בקרב ההמון, לא ערכו מנהיגי התנועה בשתי הדורות הראשונים של החסידות, סידור תפילה בנוסח מסודר המיועד לכלל החסידים. ייתכן שהזמן לא היה בשל לכך, עקב ההתנגדות הגדולה באותה עת לנוסח החסידי[4].

סידור הרב

בדור השלישי של תנועת החסידות, כהמשך למגמה החסידית הכללית, ערך רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, נוסח תפילה מסודר, "שווה לכל נפש", בשילוב הלכות שונות, והדפיסו כסידור, שהוא למעשה הסידור החסידי הראשון שנדפס[5]. בספר "בית רבי" מובא שלדברי נכדו, הצמח צדק, כתב רש"ז את סידורו לאחר הגהה ועבודת מחקר על שישים סידורים ונוסחי תפילה שונים[6].

נוסח סידור זה מכונה לעיתים בשם נוסח האר"י, אף על פי שנוסח האר"י הידוע לנו כיום שונה ממנו מהותית. סידור זה משתייך בעיקרו לנוסח ספרד החסידי בשל היותו משלב את נוסח הספרדים עם נוסח אשכנז, אלא שבניגוד לנוהג המקובל לעיתים בנוסח ספרד החסידי להרכיב מטבעות לשון של נוסח ספרד על נוסח אשכנז גם כשאינן משתלבות, רבי שניאור זלמן בחר תמיד נוסח אחד ולא הרכיב שני נוסחים יחד.

ההלכות בסידור

בסידור משולבות הלכות שונות, המתחלקות לשני סוגים:

א. חיבורים הלכתיים - קונטרסים שלמים המכונים 'סדר' או 'הלכות', כמו "סדר ברכות הנהנין", שהכניסם המחבר לסידור כחטיבה בפני עצמה, הכוללים פסקי דינים בקיצור נמרץ בעניינים הרגילים ושווים לכל נפש וצריכים להיות מצויים גם תחת ידי מי שאין השולחן ערוך באותה שעה על שולחנו.

ב. מנהגים - הדרכה מקומית בודדת למתפלל כיצד עליו לנהוג לגבי תפילה או ברכה מסוימת[7].

הלכות אלו נכתבו אחרי שולחן ערוך הרב. בחסידות חב"ד מקובל שכאשר יש סתירה בין הלכות תפילה בשולחן ערוך הרב להלכות תפילה בסידור הרב, סידור הרב מכריע.

תפוצתו

רבי יוסף יצחק שניאורסון כותב כי כבר בתקמ"ג (20 שנה לפני הדפסת סידורו) הנהיג רש"ז את נוסח התפילה שלו בקרב חסידיו[8], ובתקנ"ב כבר פורסם הנוסח בין החסידים, הם העתיקו את שינויי הנוסח בשולי דפי הסידור בו התפללו (לרוב בנוסח אשכנז, אך מקצתם החזיקו בסידור 'שער השמים' של השל"ה שנוסחו די דומה לנוסח הרש"ז, על-גביו ציינו את השינויים)[9].

בחצרות חסידיות רבות בפולין נהגו להתפלל בנוסח תפילה זה, כגון חסידות סוכטשוב, חסידות סטריקוב, חסידות ראדזין ועוד. נוסח ספרד של סידור רינת ישראל הולך בעקבות סידור אדמו"ר הזקן כאשר ישנן מחלוקות בין סידורי נוסח ספרד.

מהדורות

מהדורות הדפוס בימי חייו

כפי הידוע, שלוש מהדורות דפוס יצאו-לאור בחיי המחבר (שנפטר בתקע"ג-1812). מקובל[10] כי הסידור נדפס לראשונה באופן מלא בתקס"ג-1803 בשקלוב ובמהדורה שנייה ושלישית, עם הגהות נוספות של המחבר, בקאפוסט[11].

בתשע"ד הציע[12] הרב שלום דובער לוין אפשרות שהייתה מהדורה קודמת למהדורה הראשונה, בעקבות גילוי שני דפים בספריית חב"ד בתוך כריכה של ספר[13], אך יש חולקים עליו וסבורים שזה דפי הגהה[14].

העותק היחידי מהמהדורה הראשונה

ממהדורות אלו שרד רק עותק אחד מהמהדורה הראשונה (הנמצא כיום באוסף שניאורסון), שהגיע לידי הרש"ב[15] והופקד על ידיו בזמן מלחמת העולם הראשונה בידי שלטונות רוסיה. העותק הולאם והועבר לספריית מוסקבה. בסוף 2013 העלתה ספריית מוסקבה לאתר האינטרנט שלה סריקה של העותק[16]. במרץ 2014 העבירו את הסידור למוזיאון היהודי במוסקבה. מהדורת פקסימילה משוחזרת מדפוס זה בתוספת השוואות וציונים לנוסח, יצאה לאור בחודש אב תשע"ה (יולי 2015) בהוצאת חזק.

מהדורות שונות

לאחר פטירת אדמו"ר הזקן, נדפס הסידור על ידי מדפיסים שונים[17], עם הוספות שונות שלא היו בסידור שנדפס בחייו. עותק יחיד בעולם ממהדורת סלויטה תקצ"ו, אחת המהדורות הראשונות, התגלה בשנת תשס"ו אצל אספן פרטי בניו יורק[18].

בין המהדורות הראויות לציון:

שער סידור תורה אור
שער של סידור 'תורה אור' מהדורת תשס"ה
SiddurTorahOhr5656-Chelek1.pdf
PDF מסידור תורה אור, דפוס שנת תרנ"ו

סידור עם דא"ח

לאחר פטירתו של רבי שניאור זלמן, הוציא לאור בנו רבי דובער שניאורי (האדמו"ר האמצעי), "סידור עם דא"ח" - נוסח התפילה שהתקין אביו בתוספת דרושי חסידות ("דא"ח" - דברי אלוקים חיים) שאמר אביו, המבארים את התפילה, המועדים ועוד, בדרך הקבלה והחסידות. סידור זה נדפס לראשונה בקאפוסט בשנת ה'תקע"ו. במשך השנים נדפסו מהדורות שונות מסידור זה בשמות: "סידור תפילות מכל השנה", "סידור עם דא"ח".

סידור תורה אור

סידור זה סודר על ידי הרב אברהם דוד לבוט והודפס לראשונה בדפוס ראם בשנת ה'תרמ"ז. סידור תורה אור נחלק לשנים. החלק הראשון כולל רק מה שנדפס בסידורים הראשונים שנדפסו בחיי אדמו"ר הזקן, ותוקנו בו רוב טעויות הדפוס שבמהדורות הקודמות. כמו כן הוסיף הרב לבוט ציוני מקורות לפסוקי התנ"ך ומאמרי חז"ל, ולכן קרא לו "סידור תורה אור".

בחלק השני כלל הרב לבוט מה שהתפשט המנהג להכניס בסידורים אחרי פטירת אדמו"ר הזקן.

מאז נדפס בכ-15 מהדורות. מתוכם ראויים לציון המהדורות הבאות:

  • בשנת תש"א ערך והדפיס רבי מנחם מנדל שניאורסון, בהוראת והכוונת חותנו רבי יוסף יצחק שניאורסון, מהדורה מתוקנת של הסידור, אלא שלא נכנסו בדפוס כל התיקונים שראה לנכון. במהדורה זו הוא הכניס "הגהות לסידור" מאדמו"ר הצמח-צדק ואדמו"ר הרש"ב. ספקות אחרים שהיו לו בעריכה הוא הגיש להכרעת חותנו. בסופו הוסיף את נוסח תפילות ופיוטים לראש השנה ויום כיפור.
  • בשנת תשע"ה הוציאה לאור קה"ת מהדורה חדשה ומתוקנת של ה"סידור תורה אור - תפילות ישראל". במהדורה זו נכנסו הגהות ותיקונים שהכין רבי מנחם מענדל בתש"א ולא נכנסו אז לדפוס, והגהות נוספות שכתב במשך השנים. במהדורת תשע"ה מופיעה גם רשימה ביבליוגרפית מעודכנת של דפוסי הסידור מהדורת תורה אור. ועוד. לאידך, נשמט ממהדורה זו ה"מחזור לתפילות ראש השנה ויום הכיפורים" שנדפס במהדורות הקודמות.

סידור תהלת ה'

Siddur770
סידור תהילת השם, מהדורת כיס מעור. עם כיתוב שם הבעלים

סידור זה, שנדפס לראשונה בשנת ה'תרע"ח ברוסטוב, הוא צילום של "סדר העבודה - תפלות ישראל לכל השנה" (נוסח אשכנז), שנדפס בווילנא שנת תרע"א (1911). נוספו בו תיקונים המבוססים על נוסח סידור אדמו"ר הזקן עם מראי מקומות לתנ"ך, לוח המולדות ועוד הוספות. החל משנת 1942, עם הקמת הוצאת קה"ת, הודפס הסידור בהוצאה זו. בחלק מהמהדורות נספח לסידור ספר תהלים מהדורת "אהל יוסף יצחק" ומכתבים בנוגע לחשיבות אמירת תהלים. הסידור הוא גם חלק מהספר חת"ת.

הסידור יצא גם עם תרגומים לרוסית[19], אנגלית, צרפתית, ספרדית וגרמנית[20].

סידורים מבוארים

  • סידור תהילת ה' נוסח האריז"ל, לימות החול, שבת ויו"ט. עם פירוש המילות וביאור תוכן התפילה, בעריכת הרב מנחם מענדל טברדוביץ.
  • סידור תפלות לימי השנה עם פירוש שי למורא, בעריכת הרב שמואל יהודה הלוי וינפלד.

לקריאה נוספת

  • הסידור - אסופת מחקרים במבנה ונוסח סידור רבינו הזקן, עורך הרב ברוך אוברלנדר, בהוצאת היכל מנחם, מונסי תשס"ג.
  • הרב מרדכי שמואל אשכנזי, סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וביאורים, כפר חב"ד.
  • עמיאל ויק, שכל ישראל יכולים לעלות בו על נוסח האר"י של ר' שניאור זלמן מלאדי, עבודת גמר, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשע"ב[21]

קישורים חיצוניים

מהדורות
ספרים על הסידור
מאמרים על הסידור

הערות שוליים

  1. ^ הרב נחום גרינוולד, "הראשון", מעיינותיך, כסלו תשע"ד, עמודים 293 - 296
  2. ^ ראו מרדכי וילנסקי, חסידים ומתנגדים (בהוצאת מוסד ביאליק), כרך ראשון עמ' 45
  3. ^ נדפס באגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק ב', איגרת ו', אות ט"ו, באתר HebrewBooks. צילום כתב ידו במבוא להגהות לסידור רבינו הזקן, עמוד 5, באתר HebrewBooks
  4. ^ הרב נחום גרינוולד, הסידור, פרקי מבוא עמ' 12
  5. ^ ראו היכל הבעש"ט, גיליון א עמ' מט, הערות 34, 35
  6. ^ הרב חיים מאיר הילמן, ‏בית רבי, חלק ראשון עמ' פד, באתר HebrewBooks. ראו הרב ברוך אוברלנדר, הסידור, התהוות מקורות ומהדורות סידור אדמו"ר הזקן, עמ' רנא ( באתר שטורעם)
  7. ^ לפי רבי מנחם מנדל שניאורסון, אגרות קודש, חלק ב' אגרת שס"ה, באתר ספריית חב"ד
  8. ^ הוויכוח הגדול במינסק עמוד י"ד
  9. ^ דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן עמוד ל"ג
  10. ^ אודות הסידורים השונים ראו במבוא להגהות לסידור רבינו הזקן, עמוד 5 ואילך, באתר HebrewBooks.
  11. ^ הרב אברהם דוד לאווט, הקדמה ל'שער הכולל', עמוד 17. חיים מאיר הילמן, ‏בית רבי, חלק ראשון, עמוד 168, באתר HebrewBooks
  12. ^ "שיעורי הלכה למעשה", חלק אורח חיים, שלום בער לוין, תמוז תשע"ד - 2014, ISBN 978-0-8266-5234-8, עמודים יג-כו, ראו בפנים את הצילומים וכן את הפיענוח.
  13. ^ וכן בעקבות גילוי הסידור מהדורה תקס"ג, ראו בפסקה הבאה.
  14. ^ קובץ 'הערות וביאורים', גיליון א'עג (1073) - חג השבועות תשע"ה, עמוד 145. וגיליון א'עד (1074) עמוד 167 - ג' תמוז תשע"ה
  15. ^ הרב שלום בער לוין, מבוא להגהות לסידור רבינו הזקן, הערה 5, עמוד 6, באתר HebrewBooks
  16. ^ שלום בער לוין בראיון, 11 במרץ‏, COL. ראו את הסריקה של מהדורה זו, בספריית מוסקבה (מוצג בצורת דפדוף בספר), ובאתר ספריית חב"ד בפורמט PDF
  17. ^ רשימה ביבליוגרפית של דפוסי הסידור נערכה בשנת תשס"ג על ידי יצחק יודלוב ונדפסה בספר הסידור, מונסי ה'תשס"ג.
  18. ^ נתגלה סידור סלאוויטא תקצ"ו באתר שטורעם, יד אייר תשס"ו
  19. ^ יואל ביטלמן, לאחר צפייה של שנים: יצא לאור סידור עם תרגום חדש לרוסית, 5 בינואר 2010, חדשות בחדרי חרדים.
  20. ^ שליח חב"ד בברלין מו"ל סידור בגרמנית באתר col כ"ח ניסן תשע"ז
  21. ^ בקטלוג הספרייה הלאומית
אגודת חסידי חב"ד העולמית

אגודת חסידי חב"ד (בקיצור אַגוּ"ח) הוא ארגון הגג של חסידות חב"ד בעולם. תחתיו פועלים שלושת הארגונים המרכזיים של חב"ד בעולם: מחנה ישראל - הזרוע הסוציאלית של התנועה, המרכז לענייני חינוך - הזרוע החינוכית של התנועה, והוצאת הספרים קה"ת.

הארגון הוקם על ידי רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי והקודם של החסידות. במכתב ששלח בשנת ה'תרפ"ד (1923) לחסידיו באמריקה, הוא קורא להם להקים ארגון ומונה את מטרותיו: קישור כל קהילות חב"ד בארצות הברית סביב לימוד החסידות; ייסוד תלמוד תורה לילדים בכל קהילה עם מלמדים יראי שמים; הקמת ישיבות והמשך פעילותו של האדמו"ר הקודם.

הארגון הוקם באופן רשמי בניו יורק בשנת 1924. תחילה נקרא "אגודת החסידים ואנשי חב"ד בארצות הברית", בהמשך שונה השם ל"אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית וקנדה" ואחר כך לשם הנוכחי. בתפקיד מנהלי האגודה שימשו בין היתר הרבנים ישראל ג'ייקובסון ושלמה אהרן קזרנובסקי, והיו"ר חיים מרדכי אייזיק חדקוב. כיום היו"ר והמנהל הוא הרב אברהם שם טוב מפילדלפיה, והמזכיר הוא הרב חיים יהודא קרינסקי.

לארגון מחלקות שונות, ביניהם חברה קדישא של חב"ד בארצות הברית וקנדה, וכן אגף הדוברות הרשמית של חב"ד הפועל תחת אגו"ח.

הנשיא הראשון של הארגון היה משה אליעזר קרמר, אחריו כיהנו בתפקיד בנו חיים זלמן וכן דוד שיפרין, מחסידי חב"ד הראשונים בארצות הברית. תחת הארגון פועלת גם ספריית חב"ד, בקראון הייטס שבניו יורק, הספרייה היא הספרייה העברית הרביעית בגודלה בעולם[דרוש מקור] ובה כ-300,000 ספרים. משרדי האגודה ממוקמים במרכז חב"ד העולמי.

אהרן מסטרשלה

רבי אהרן הלוי הורביץ מסְטַרשֶלֶה (staroszele) (תקכ"ו, 1766 - כ"ב בתשרי תקפ"ט, 1828) היה תלמידו של רבי שניאור זלמן מלאדי, ואחד מממלאי מקומו. כתב פירוש לספר התניא.

בית דין רבני חב"ד

בית דין רבני חב"ד בארץ-הקודש הוא בית דין רבני המהווה, על פי הוראת רבי מנחם מנדל שניאורסון, הגוף הסמכותי העליון בקרב חסידי חב"ד בישראל. חסידי חב"ד מעדיפים אותו על פני בתי דין אחרים ומתפקידיו גם ליישב חילוקי דעות בתוך החסידות. משרדי בית הדין שכנו בתחילה בירושלים, לאחר מכן בכפר חב"ד וכיום ברחובות.

בית חב"ד

בית חב"ד (באנגלית: Chabad House) הוא מרכז אזורי של חסידות חב"ד המנוהל על ידי שליח חב"ד המקומי. מטרת בתי חב"ד לעזור ולתמוך ביהודים בתחומים מגוונים, בעיקר בענייני יהדות. בתי חב"ד הראשונים הוקמו ב־1950 (ה'תש"י).

כ־3,650 בתי חב"ד פועלים בכ־950 ערים השוכנות בכמאה מדינות בעולם כ־350 מתוכם פועלים בישראל.

בשעה שהקדימו-תער"ב

בשעה שהקדימו תרע"ב (בעגה החב"דית נקרא המשך ע"ב) הוא 'המשך' של מאה ארבעים וארבע מאמרי חסידות שנאמרו או נכתבו על ידי אדמו"ר הרש"ב במהלך שנות תרע"ב – תרע"ו. המשך זה הוא מהיסודיים והעיוניים בכתבי חב"ד.

הוצאת ספרים קה"ת

קה"ת (ראשי תיבות: קרני הוד תורה) היא הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד. היא נוסדה בשנת ה'תש"ב (1942) על ידי האדמו"ר מחב"ד רבי יוסף יצחק שניאורסון. ההוצאה פועלת כאגף של המרכז לענייני חינוך.

היום יום

ספר היום יום הוא לוח לימוד יומי שבו פתגמי חסידות המסודרים לפי לוח השנה של חסידות חב"ד. היום הראשון בשנה הוא ראש השנה לחסידות (י"ט בכסלו) והיום האחרון בשנה הוא י"ח בכסלו. בכל יום יש פתגם יומי שליקט רבי מנחם מנדל שניאורסון מתוך שיחות ואגרות של חתנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש. זהו הספר הראשון שערך והוציא לאור.

התוועדות

התוועדות (ביידיש: פאַרברענגען) היא השם המקובל בעגה של חסידות חב"ד להתכנסות של חסידים המשלבת דברי תורה, סיפורים חסידיים, שתיית 'לחיים' ונגינת ניגונים בצוותא.

ההתוועדות מתקיימת בין החסידים עצמם, לרוב עם משפיע או אישיות רבנית כלשהי, ונערכת בדרך כלל בשבתות, חגים, מועדים חסידיים כדוגמת חג הגאולה, ימי הולדת וכדומה. לעיתים כוללת ההתוועדות חזרת מאמר חסידות בעל פה.

ופרצת

ופרצת הוא שיר חסידי עליז, מהידועים והפופולריים שבניגוני חב"ד, מסוג מוזיקת פופ. בוצע בין היתר על ידי יגאל בשן באלבומו קפה אצל ברטה ב-1974, באלבום לחיים טיש חב"ד, בהפקת יוסף משה כהנא ב-2011 ובאלבום צמאה 4 בביצוע אריאל זילבר ב-2017.

חסידות קאפוסט

חסידות קאפוסט היא חצר חסידית, ענף של חסידות חב"ד שפוצלה וניהלה חצר בפני עצמה. החצר התקיימה ופעלה במחצית השנייה של המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 במקביל לענפים אחרים של חב"ד. מייסד השושלת היה המהרי"ל (בנו של האדמו"ר השלישי מחב"ד, הצמח צדק) לאחריו כיהן בנו כאדמו"ר ולאחריו שני בנים נוספים. לאחר שני דורות שבה החצר והתמזגה עם חסידות חב"ד ליובאוויטש. למעשה חצי מהזמן שבו התקיימה שושלת קאפוסט שימשו באדמורו"ת שני אדמו"רים במקביל. הענף היה קיים במשך חמישים ושבע שנים, מתרכ"ו עד תרפ"ג

חת"ת

חִת"ת הוא שמו של סדר לימוד יומי בחסידות חב"ד. סדר הלימוד כולל חומש, תהילים ותניא. ספר חת"ת הוא ספר המאגד את שלושת הספרים הנלמדים בסדר לימוד זה.

כולל חב"ד

כולל חב"ד הוא ארגון צדקה שהוקם בשנת 1788 על ידי מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי. מטרת הקמת הארגון הייתה להעניק סיוע גשמי ליהודי ארץ ישראל שסבלו באותה עת ממצוקה כלכלית קשה. הכולל הוא ארגון הצדקה היהודי הוותיק ביותר שקיים היום.

בחלק אגרת-הקודש שבספרו ספר התניא ישנן מספר אגרות שכתב רבי שניאור זלמן אודות כולל חב"ד, והוא מכנה שם את הכולל "צדקת רבי מאיר בעל הנס".

לובביץ'

הכפר לוּבַּבִיץ' (ברוסית: Люба́вич, ביידיש: ליובאוויטש; בפולנית: Lubawicze) הוא כפר קטן ברוסיה במחוז סמולנסק סמוך לגבול עם בלארוס. משמעות שם הכפר היא: 'עיר האהבה'. הכפר ידוע כמקום הולדתה של חסידות חב"ד.

הכפר לובביץ' שוכן במרכז היישוב החקלאי ליובאביצ'י (Любавичское сельское поселение), בחבל רודניאנסקי במחוז סמולנסק. הכפר שוכן על גדות נהר מלאיה ברזינה.

במשך הדורות, הכפר השתייך למחוזות סמולנסק, ויטבסק ומוהילב.

משפיע (חב"ד)

"משפיע" בחסידות חב"ד הוא תפקיד חינוכי, בו חסיד משמש כחונך וכמורה רוחני לתלמיד ("מקבל"). לתלמידיו הוא מהווה מודל השראה בהליכותיו וברוחו.

למרות שמחנכים רוחניים קיימים בתנועות חסידיות אחרות וגם בשאינן חסידיות (כגון משגיח רוחני), מושג זה של משפיע הוא מיוחד בחסידות חב"ד, מאחר שתפקיד ההנחיה שונה במהותה מהגישה של קבוצות אחרות. השפעתו של המשפיע כוללת:

הדרכה קהילתית באמצעות הרצאות, שיעורים ציבוריים והתוועדויות, התכנסויות חסידות;

הדרכה אישית בנושאים של התנהגות אישית ותכונות אופי;

השראה לשאוף תמיד גבוה יותר לצמיחה הרוחנית של האדם, דרך יגיעה בלימוד התורה ובקיום המצוות, במיוחד על-פי המסורת החסידית בחב"ד;

תשובות הבהרה למבקשים בנושאים של משנת חב"ד, מנהגים חסידיים, והתנהגות כללית לפי סדר המחשבה של תנועת חב"ד;

עצה אישית, המיועדת לקדם את המשמעת העצמית של עבודת התפילה. משמעת זו כרוכה בעבודה עצמית רבה על מושגים חסידיים לפני ובמהלך התפילה.אופי התפקיד של המשפיע מרומז בהקדמה של ספר התניא, ספר היסוד של החסידות שנכתב על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי, האדמו"ר הראשון של חב"ד. הוא נדון בהרבה שיחות פומביות שנמסרו על ידי הרב יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי מליובאוויטש, ורבי מנחם מנדל שניאורסון, השביעי, האדמו"ר מליובאוויטש. בפרט, הורה כי כל אחד יגש אל המשפיע שלו באופן קבוע, כדי להבחן ולהיערך.

בישיבת תומכי תמימים מיוחסת לתפקיד זה חשיבות רבה, והתואר 'משפיע' משמש על בסיס יום-יומי לרב האחראי על לימודי השקפה ואמונה בחסידות, בין השאר בעקבות דברי הרבי מליובאוויטש שהורה לחסידיו לקחת על עצמם משפיע אישי, כציווי התנאי "עשה לך רב".

יש הבחנה בין הרב, יועץ אישי, ומשפיע. למרות שהם שני מושגים דומים[דרושה הבהרה] ומשמשים לעיתים קרובות לסירוגין, המושג הראשון מתייחס בדרך כלל למישהו בעל ידע מדעי, אשר מחזיק בעמדה הרשמית קהילתית. המושג האחרון, לעומת זאת, מתייחס לאדם מבחוץ ונבחר במטרה על מנת להציע עצה והדרכה. אדם זה לא צריך להיות מוסמך ממקום אחרת.

אחד המשפיעים הידועים בתקופה של הרבי מלובביץ' הוא הרב יואל כהן - משפיע בישיבת חב"ד המרכזית בברוקלין - 770, העורך הראשי של ספר הערכים חב"ד ששימש ה'חוזר' הראשי של הרבי מליובאוויטש.

הרבי מנחם מנדל שניאורסון, ביוזמה חסרת תקדים מבחינה היסטורית, עודד גם נשים ונערות לקבל על עצמם תפקיד דומה של מתן הדרכה, בהתייחסו עליהן כגון משפיעה. תפקיד זה בדרך כלל ממוקד יותר לשירות קהילתי.

נוסח האר"י

נוסח האר"י הוא כינוי לנוסח תפילה בו התפלל האר"י. נוסח התפילה של האר"י, הנהגותיו בעת התפילה וכוונות קבליות שהיה מכוון. הנוסח מפורט בספר שער הכוונות שנכתב על ידי תלמידו ר' חיים ויטאל.

סעודת משיח

סעודת משיח (ביידיש: משיח'ס סעודה) היא סעודה שמקיימים חסידי חב"ד ותומכיהם לקראת צאת החג של יום האחרון של חג הפסח (בארץ ישראל בשביעי של פסח, כ"א בניסן, ובחו"ל באחרון של פסח, כ"ב בניסן, שם מוסיפים יום טוב שני של גלויות). בחסידות ברסלב ובכמה חצרות חסידיות אחרות נוהגים לקיים בעת זו סעודה לציון הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה, לפי המסורת החסידית, וקוראים לה סעודת הבעל שם טוב.

רבי יוסף יצחק שניאורסון, השישי לשושלת חב"ד, מביא בשם אביו, שהבעל שם טוב קרא כך לסעודה, משום שביום זה מתגלה הארת המשיח.

ספריית חב"ד

ספריית חב"ד ליובאוויטש (שמה המלא: ספריית אגודת חסידי חב"ד אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש) היא ספרייה גדולה, הכוללת ספרי יהדות עתיקים ונדירים.

הספרייה מורכבת מאוספי הספרים וכתבי היד בספריות אדמור"י חב"ד לדורותיהם, והיא שוכנת כיום בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, בצמוד למרכז חב"ד העולמי - 770. הספרייה הייתה שייכת לרבי הששי מלובביץ', רבי יוסף יצחק שניאורסון. לאחר פטירתו נקבע שהיא שייכת לאגודת חסידי חב"ד.

צמאה לך נפשי

צמאה לך נפשי הוא ניגון חסידי המבטא כמיהה וגעגוע, משורת ניגוני חב"ד הידועים ביותר והידוע ביותר מניגוני הרבי מלובביץ'. הניגון מיוחס לפי מספר דעות לרבי שניאור זלמן מליאדי, האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד, הוא מוכר בגירסתו הנוכחית כפי שלימד רבי מנחם מנדל שניאורסון את חסידיו, ויש הטוענים כי הוא מלחין הניגון. במאה ה-21 יצא הניגון מגבולות החסידות והיווה שיר הכותרת של סדרת אלבומים מוזיקליים הקרויים צמאה, הופיע באלבום צמאה הראשון בביצוע אביתר בנאי, באלבום "אתה נמצא כאן" בביצוע ברי סחרוף ובאלבום "ניגון ומזמור" בביצוע גד אלבז. בוצע על ידי עשרות אמנים נוספים.

קונטרס ההתפעלות

"קונטרס ההתפעלות" הוא קונטרס שנכתב על ידי רבי דובער שניאורי - אדמו"ר האמצעי, שהיה בנו של בעל התניא וממשיכו בשושלת אדמו"רי חב"ד. הקונטרס נשלח לחסידים בשנת תקע"ד (שנה לאחר מות בעל התניא). הקונטרס הוא איגרת לכלל חסידי חב"ד והוא עוסק בדרכי ההתפעלות במוח לב ובמחשבה על פי דרך חב"ד, ומסביר את עיקרי עבודת האלוהים החבדי"ת. על פי הקונטרס, "התפעלות" מושגת על ידי התבוננות בהנהגת ה' את העולם.

חסידות חב"ד
שושלת ליובאוויטש הראשון: שניאור זלמן מלאדי ("אדמו"ר הזקן", "בעל התניא") • השני: דובער שניאורי ("האדמו"ר האמצעי") • השלישי: מנחם מנדל שניאורסון ("הצמח צדק") • הרביעי: שמואל שניאורסון ("מהר"ש") • החמישי: שלום דובער שניאורסון ("הרש"ב") • השישי: יוסף יצחק שניאורסון ("הריי"צ") • השביעי: מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מלובביץ'")
ענפים בחסידות אהרן מסטרשלה | קאפוסט: אדמו"רים: יהודה לייב שניאורסוןשלמה זלמן שניאורסוןשלום דובער שניאורסון מרציצהשמריה נח שניאורסון מבאברויסק | לאדי: אדמו"רים: חיים שניאור זלמן שניאורסוןיצחק דובער שניאורסון • לוי יצחק מסיראטשין | ניעז'ין: אדמו"ר: ישראל נח שניאורסון
כתבים אדמו"ר הזקן: ספר התניאשולחן ערוך הרב • סידור אדמו"ר הזקן • תורה אור ולקוטי תורהמאמרי אדמו"ר הזקן | האמצעי: קונטרס ההתפעלות | הצמח צדק: צמח צדקאור התורהדרך מצותיך | הרש"ב: המשך יו"ט של ר"ה תרס"ובשעה שהקדימו תרע"ב | הריי"צ: אגרות קודש הריי"צ | ספרי הרבי מלובביץ': היום יוםלקוטי שיחותאגרות קודש הרמ"מתורת מנחםרשימות | אחרים: ספר הערכים • קטגוריה:כתבי עת חב"דיים
אתרים מרכז חב"ד - 770אוהל חב"ד לובביץ'כפר חב"ד • קטגוריה:בתי כנסת חב"דיים • קטגוריה:ריכוזים חב"דיים | לובביץ'
מושגים ניגוני חב"ד: ארבע בבותצמאה לך נפשיופרצתניגוני הרבי מלובביץ' • קטגוריה:ניגוני חב"ד | פעילות: בית חב"דשלוחי חב"דמבצעי הרבי מחב"ד | התוועדויות: התוועדותמאמר חסידותמשפיע | מועדים: חג הגאולה • | תקנות: סעודת משיחמקווה "בור על גבי בור"תקנת לימוד החת"תתקנת לימוד הרמב"ם | שונות: פולמוס המשיחיות
ארגונים מרכזיים אגודת חב"ד העולמיתספריית חב"דבית דין רבני חב"דהוצאת ספרים קה"תישיבות תומכי תמימיםכולל חב"דמרכז לענייני חינוךנשי חב"דצעירי אגודת חב"ד בישראלרשת חינוך חב"דצבאות ה'
קטגוריה:ארגוני חב"ד • קטגוריה:ישיבות תומכי תמימים - חב"ד
שונות קטגוריה:חסידי חב"ד • קטגוריה:רבניות חב"ד
קטגוריה:חסידות חב"ד

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.