סטיב אדלר

סטפן (סטיב, ובשמו העברי ישראל אהרן[2]) אדלר (Stephen Adler; נולד ב-17 בפברואר 1941, כ' בשבט ה'תש"א), הוא משפטן ומומחה בדיני עבודה. שימש נשיא בית הדין הארצי לעבודה בישראל בשנים 19972010, וכיום מגשר בסכסוכי עבודה בגופים גדולים.[1][3]

סטיב (ישראל אהרן) אדלר
Stephen Adler
מדינה ישראל  ישראל
תאריך עלייה 1968
נשיא בית הדין הארצי לעבודה ה־3
15 בספטמבר 199715 בנובמבר 2010
(13 שנים)
סגן נשיא בבית הדין הארצי לעבודה
אפריל 199015 בספטמבר 1997
(כ־7 שנים ו-24 שבועות)
שופט בבית הדין הארצי לעבודה
198615 בנובמבר 2010
(כ־24 שנים)
שופט ראשי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב
19831986
(כ־3 שנים)
שופט בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב
יוני 1975 – מרץ 1986
(כ־10 שנים)
תפקידים בולטים

ביוגרפיה

סטיב אדלר נולד בארצות הברית למשפחה מסורתית[2], וגדל במשפחה חד הורית בידי אמו הגרושה.[4] בשנת 1962 סיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת קורנל, ובשנת 1965 סיים לימודי משפטים[5] באוניברסיטת קולומביה.

בשנים 1968-1965 היה ממונה על יחסי העבודה מטעם הממשל הפדרלי בארצות הברית. בשנת 1968 עלה לישראל ובשנת 1970 קיבל רישיון לעריכת דין בישראל. בשנים 1975-1970 פעל כעורך דין עצמאי.

בדצמבר 1975 מונה לשופט בבית הדין האזורי לעבודה, וב-1983 מונה לשופט ראשי בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. ביוני 1986 מונה לשופט בבית הדין הארצי לעבודה, ובאפריל 1990 מונה לסגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה. ב-15 בספטמבר 1997, עם פרישתו של מנחם גולדברג מתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מונה אדלר לכהונה זו. ב-15 בנובמבר 2010, לאחר שלוש-עשרה שנים בתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, פרש אדלר מתפקידו כנשיא (הוא הקדים מעט את פרישתו, כדי לאפשר את מינויה של סגניתו, נילי ארד, לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה).[6]

לאחר פרישתו שימש כמגשר בסכסוכי עבודה של גופים גדולים,[1][3] והוא יו"ר האגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי.[7]

עמדותיו

ציונות ומסורת יהודית

אדלר, רואה בתפקידו ובחוקי העבודה הישראליים, מימוש הציונות על פי המסורת וההלכה היהודית, הכוללת סובלנות לזר, הגנה על החלש ודאגה לזכויות נשים, מניעת שחיתות, מדיניות רווחה שלטונית, והגנה על עובדים באופן שמחזק את העסקים ואת החברה בו-זמנית, כולל שמירת השבת כיום מנוחה לאומי.[8]

במאמר על הפגיעה המוסלמית בעתיקות על הר הבית והניסיון לטשטש ממצאים שנותרו בשטח, אדלר קורא למדינת ישראל לעמוד על זכויות היהודים במקום, ורואה בזה מחויבות של המדינה ואחריותה כלפי הדורות הבאים של מוסלמים, נוצרים ויהודים כאחד.[9]

דיני עובדים ועבודה

אדלר נחשב למי שעיצב את אופן פעולתם הייחודית של בתי הדין לעבודה בייחוד בתחום לווי הסכסוכים הקיבוציים והגישור בחסות בית הדין. עד תקופתו נטה בית הדין לעבודה לדון ככל בית דין אחר בסוגיות ובטיעונים המשפטיים שהובאו בפניו בלבד. לשיטתו של אדלר, תפקיד בית הדין לעבודה אינו רק לפסוק בסכסוכי העבודה, אלא גם לסייע לצדדים לחזור לנתיב משא ומתן ולצמצם באמצעות כך את מספר השביתות במשק. לפיכך פיתח אדלר שיטה במסגרתה בית הדין לא רק מציע פשרות באולם בית המשפט - אלא לעיתים אף מזמן את הצדדים ללשכת השופט לצורך הידברות שמחוץ לפרוטוקול. במסגרת פרקטיקה זו, נהג אדלר לזמן בסכסוכי העבודה הגדולים במשק גם את ראשי ההסתדרות וארגוני המעסיקים, ואף שרי ממשלה ללשכתו לצורך פתרון סכסוכים ומניעת שביתות.[10]. כלל נשיאי בתי הדין שבאו אחריו אימצו אף הם מדיניות זו, במידות משתנות. בנובמבר 2011, קבע נציב התלונות על השופטים כי ישנה בעייתיות בכך שהשופט הדן בתיק ישמש גם כמגשר בו[11]. בתגובה טען אדלר כי פעולת שופטי בתי הדין לעבודה אינה פעולת גישור כי אם פעולת עידוד הידברות, ואף טען כי הנציב אינו מוסמך לפרש את הוראות בית הדין לעבודה[12].

התבטא בבוטות כנגד התנהלות חברות כוח אדם:[13]

יש אנשים הסוחרים בנשים למטרות זנות ויש חברות כוח אדם המנצלות את העובדים. אלה ואלה אינם נלהבים מקיומו של בית הדין לעבודה.

דברים אלה עוררו תגובה חריפה מצד מנהלי חברות כוח אדם, ובפרט אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר והבעלים של חברת כוח האדם לין-ביכלר. לאחר זאת מונה לין לנציג ציבור בבית הדין הארצי לעבודה.[14]

בדצמבר 2007 אישר בקשה לצווי מניעה כנגד שביתת ארגון המורים, בנימוק כי חלק מנושאי השביתה הם "מעין פוליטיים", ועל כן זו שביתה פסולה. בקשה בנימוק דומה, לצו מניעה נגד שביתת הסגל האקדמי הבכיר נפסלה על-ידו מכל וכל.[15]

לאחר פרישתו התבטא ואמר כי על נציגי הציבור בהרכבים השיפוטיים בבתי הדין לעבודה להתריע בפני השופטים במקרים בהם דנים בפגיעה בהתארגנות עובדים חדשה מפני האפשרות של פירוק ההתארגנות, ולדחוף למתן מענים מהירים יותר במטרה להגן על זכות ההתאגדות.[16]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 המגשר בין עובדי משרד החוץ לאוצר – השופט בדימוס סטיב אדלר (אתר חדשות מגפון)
  2. ^ 2.0 2.1 שיחה עם מאזינים בהרצאה על מעמד ירושלים במשפט, ערב יום ירושלים, בית שמש
  3. ^ 3.0 3.1 גם בסכסוך המורים אדלר ינסה לגשר (הארץ
  4. ^ בראיון לעיתון כלכליסט, אמר שדווקא ילדותו כבן יחיד של אם חד הורית השפיע עמוקות על דעותיו, עמדותיו ופסיקותיו המשפטיים.
  5. ^ עם תואר J.D. - מורה חוק (יוריס דוקטור), מסלול לימודים הנהוג בארצות הברית לקראת קבלת רישיון עורך דין, ואין לבלבל בינו ובין תואר דוקטור כמשמעותו בישראל.
  6. ^ יפעת פרייז, ‏היורשת של אדלר: אושר מינוי נילי ארד לנשיאת בית הדין הארצי, באתר גלובס, 6.9.2010
  7. ^ נושאי התפקידים וחברי הנהלת האגודה, באתר האגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי
  8. ^ הרצאתו של סטיב אדלר בכנס 'עסקים עושים ציונות' (יוטיוב). בהרצאה זו הדגיש שפקודת סדרי השלטון והמשפט, הקובעת את השבת ומועדי ישראל כימי מנוחה, היא למעשה החוק הראשון שהתקבל במדינת ישראל, ושפקודה זו אמנם מקורהּ במסורת ובדת, אך חיונית לרווחת תושבי המדינה, ואף להצלחת עסקיה.
  9. ^ הר הבית בבית המשפט (אנגלית, אתר "הריסוֹת הר הבית")
  10. ^ ניצן צבי כהן, ‏סערות בחוץ, פשרות בפנים: למה תידרש הנשיאה הנכנסת לביה"ד לעבודה?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 בפברואר 2018
  11. ^ ניצן צבי כהן, ‏נציב תלונות הציבור על שופטים: לביה"ד הארצי לעבודה אין סמכות להליכי גישור, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בנובמבר 2018
  12. ^ ניצן צבי כהן, ‏"הנציב יכול לדון באתיקה, אבל לא בפירוש חוק בית הדין לעבודה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 בנובמבר 2018
  13. ^ חיים ביאור ונורית רוט, "מעסיקים רבים דורסים את העובדים", באתר הארץ.
  14. ^ חיים ביאור, ההאשמות ההדדיות הסתיימו במינוי מפתיע, באתר הארץ.
  15. ^ ע"ע 497/07 האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים נגד ארגון הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים (אתר המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן)
  16. ^ ניצן צבי כהן, ‏הפיצויים שנפסקו בנואר צודקים, אך מגיעים באיחור של שנה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 באוגוסט 2018
אוסטין

אוסטין (באנגלית: Austin) היא בירת טקסס והעיר הרביעית בגודלה במדינה זו, אחרי יוסטון, סן אנטוניו ודאלאס. על פי מפקד התושבים שנערך בשנת 2013, אוכלוסייתה של אוסטין מונה 885,400 נפשות, דבר ההופך אותה לעיר ה-11 בגודלה בארצות הברית ולעיר השלישית בקצב גדילתה בארצות הברית בין השנים 2000 ל-2006.העיר החלה להתפתח ב-1839, לאחר שהפכה לבירת מדינת טקסס, ובתחילה נקראה העיר ווטרלו. העיר קיבלה חשיבות כמרכז ממשלתי וחינוכי עם הקמת הקפיטול של מדינת טקסס ואוניברסיטת טקסס באוסטין. בעיר פועל שדה תעופה גדול - נמל התעופה הבינלאומי אוסטין-ברגסטרום.

העיר קרויה על שם סטיבן אוסטין, מייסד המושבות של טקסס כשהייתה חלק ממקסיקו ושר החוץ של מדינת טקסס העצמאית טרם הצטרפותה לארצות הברית.

אלישבע ברק-אוסוסקין

אלישבע (אליקה) ברק-אוסוסקין (נולדה ב-1936) היא שופטת בדימוס, סגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה משנת 2000 ועד 2006, עת פרשה לגמלאות. כיום משמשת כמרצה בבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. רעייתו של אהרן ברק.

אסף גרטי

אסף גרטי (נולד ב-1974) הוא ישראלי ששימש עד 2003 רכז בכיר ביחידת האכיפה של עובדים זרים במשרד הפנים וחשף שחיתויות ביחידה זו. פסק הדין שקיבל בעניינו נשיא בית הדין לעבודה השופט סטיב אדלר, היווה תקדים בנושא הסיוע לחושפי שחיתויות.

בתי הדין לעבודה

בשיטת המשפט הישראלית מערכת בתי הדין לעבודה היא מערכת ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט–1969. מערכת בתי דין זו היא ערכאת שפיטה עצמאית העוסקת בשפיטה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי ועוד).

הוועדה לבחירת שופטים

הוועדה לבחירת שופטים היא הגוף הבוחר את השופטים בבתי המשפט בישראל; לאחר בחירתם, מתמנים השופטים לכהונה על ידי נשיא המדינה; הוועדה הוקמה ב-1953, בעקבות חקיקת חוק השופטים; כללי הרכב הוועדה נועדו להפחית השפעת לחצים פוליטיים על בחירת השופטים, אך הם מושא פולמוסי-ציבורי מתמשך.

הלוח העברי

הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח לוניסולארי) עם התחשבות בימות השבוע. כל שנה מכילה 12 או 13 חודשים המתחילים כל אחד במולד הירח. המספר המשתנה של חודשי השנה שומר על הקבלה בין שנה עברית ממוצעת למחזור השמש. היממה בלוח העברי מתחילה עם שקיעת החמה או צאת הכוכבים.

אורך שנה פשוטה בלוח העברי הוא 353–355 ימים ואורך שנה מעוברת הוא 383–385 ימים.

בעבר נקבעו חודשי הלוח העברי על ידי בית דין לפי עֵדוּת-רְאייה, ואילו כעת הוא לוח מחושב. המקורות מייחסים שינוי זה לתקנה של רבי הלל נשיאה בשנת ד'קי"ט (359 לספירת הנוצרים).

במדינת ישראל מוכר הלוח העברי כלוח שנה רשמי לצד הלוח הגרגוריאני.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 הוא החוק המרכזי והכללי ביותר, במדינת ישראל, העוסק בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. מטרת החוק מוצגת בסעיף 2 לחוק: "חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות (דהיינו, לקות קבועה או מגבלה זמנית), ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו".

יהדות טקסס

הקהילה היהודית בטקסס היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות בארצות הברית.

היהודים הראשונים התיישבו בטקסס בשנת 1821.

כיום יש בטקסס כ-60,000 יהודים.

מטרודן

מטרודן תחבורה ציבורית באר שבע בע"מ היא חברה אשר הפעילה את התחבורה הציבורית בעיר באר שבע.

מנחם גולדברג

מנחם גולדברג (1934 – 17 במאי 2006) היה הנשיא השני של בית הדין הארצי לעבודה ומחברם של ספרי יסוד במשפט העבודה והביטחון הסוציאלי.

משפט בדלתיים סגורות

דיון בדלתיים סגורות הוא דיון המתנהל בבית המשפט או בפני ועדת חקירה ללא נוכחות קהל.

אחד מעקרונות המשפט קובע שעל הליך שיפוטי להיות פומבי, כדי שהצדק לא רק ייעשה, אלא גם ייראה. בישראל מיושם עיקרון זה באמצעות סעיף 68(א) של חוק בתי המשפט. חרף עיקרון זה, בנסיבות מסוימות החוק מאפשר ניהול משפט, חלקו או כולו, ללא נוכחות קהל, ובלשון ציורית יותר - בדלתיים סגורות. הנסיבות בהן ינוהל דיון בדלתיים סגורות בישראל מפורטות בסעיף 68(ב) של חוק בתי המשפט וכוללות:

שמירה על ביטחון המדינה;

מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה;

הגנה על המוסר;

הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, תשל"ז-1977;

הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998;

הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל;

הגנה על סוד מסחרי.תוכן הדיונים המתנהלים בדלתיים סגורות אסור לפרסום ללא אישור בית המשפט. אמצעי התקשורת מבקרים לעיתים קרובות החלטות בהן נסגרות דלתותיו של בית המשפט ובמיוחד כשמדובר בהחלטות גורפות, כמו ההחלטה לאסור פרסום מדיוני בתי משפט למשפחה.

גם כאשר המשפט נערך בדלתיים סגורות, פסק הדין הניתן בו מתפרסם (לעיתים תוך מחיקת פרטים מסוימים, כגון פרטים מזהים). נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר, עמד על יתרונה של דרך זו, בעת דיון בתביעה שעניינה הטרדה מינית:

בבואנו לאזן את עקרונות המשפט הפומבי, ההגנה על העובדת, והמדיניות למניעת הטרדה מינית במקום העבודה, ננסה למצוא פתרון שיפגע פחות מעט ככל האפשר בזכויות הללו. בכך טמון יתרון הפתרון של איסור פרסום בתקופת ניהול המשפט והיתר פרסום לאחר מתן פסק-הדין של בית-הדין האזורי. בכך ניתנת הגנה לעובדת (וגם למואשם בהטרדה) נגד פרסום עובדות שאינן נכונות, וכן מושגת המטרה שהציבור ידע על פסקי-דין בנושא הטרדה מינית. על-פי השיטה המוצעת, הפגיעה בזכות הציבור לדעת מצטמצמת באופן זה מ"פגיעה" מוחלטת של חוסר ידיעה מוחלט לפגיעה יחסית של חוסר הידיעה בתקופת המשפט. פגיעה בציבור על ידי דחיית המידע על המשפט עד לפרסום פסק-הדין קטנה בהשוואה לנזק שייגרם למתלוננת על ידי הפרסום בעת המשפט. מניעת מידע על העדויות לפני מתן פסק-הדין תמנע את הדיווחים הסנסציוניים והבלתי מוכחים בכלי התקשורת, דיווחים שהציבור אינו לומד מהם דבר מהותי כלשהו. לעומת זאת, פרסום פסק-הדין הסופי יספק לציבור את מלוא המידע הדרוש כדי לחנך אותו ולהשפיע על התנהגותו. כמו כן, ההגנה המוענקת למתלוננת משמעותית ביותר, שכן הפגיעה הגדולה בה תתאפשר על ידי פרסום עדויות שאינן נכונות. דיווח בזמן המשפט "יאותת" לציבור שלא כדאי לאישה להגיש תובענה על הטרדה מינית, בשל ההשפלה הכרוכה בניהול המשפט, ואילו דיווח לאחר מתן פסק-הדין יראה לציבור שלא כדאי להטריד עובדת מינית.

נילי ארד

נילי ארד (נולדה ב-19 בדצמבר 1943) היא משפטנית ישראלית, שכיהנה כנשיאת בית הדין הארצי לעבודה מנובמבר 2010 עד דצמבר 2013 ועומדת בראש עמותת שקיפות בינ"ל ישראל.

סטיב אדלר (פוליטיקאי)

סטיב אדלר (באנגלית: Steve Adler; נולד ב-1956) הוא עורך דין ופוליטיקאי יהודי-אמריקאי המכהן כראש עיריית אוסטין שבטקסס.

סטיב אדלר (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

ערב שבת

ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש') הוא כינוי בשיח הדתי־הלכתי ליום שישי. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע".

בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חָשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחָשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של היום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת.

בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.

פסק דין אלכסנדר מוסקלנקו

פסק דין אלכסנדר מוסקלנקו קבע כי הזכות הניתנת על פי סעיף 4 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, "היא זכות שבהורות, דהיינו זכות הניתנת לשני בני הזוג בהיותם הורים לילדים".

פסק הדין העמיק את ההכרה באחריות השווה של שני ההורים לטיפול בילדיהם, במטרה להקל על הצטרפותן של נשים לשוק העבודה.

שבירת שביתה

שבירת שביתה היא ביצוע עבודה שלא הייתה אמורה להיות מבוצעת במסגרת שביתה, עיצומים, או מאבק משותף של עובדים (המוכרזים על פי רוב על ידי ארגון עובדים). הנהלות פועלות פעמים רבות במטרה לשבור את השביתה המפעילה עליהם לחץ כלכלי, בין היתר באמצעות שימוש בשוברי שביתה שאינם עובדי קבועים של החברה שבה הוכרזה השביתה - אלא נשכרים במיוחד למטרה זו במהלך השביתה. עם זאת, הביטוי 'שובר שביתה' עשוי להתייחס גם לעובד קבוע בחברה (החבר או שאינו חבר בארגון העובדים) הבוחר להמשיך ולבצע עבודה על אף שחבריו שובתים.

מקובל שעובדים שובתים פועלים לחסום את הכניסות למקום העבודה במטרה למנוע משוברי השביתה להיכנס, פעולה המכונה 'אכיפת שביתה' בעברית או picket lines באנגלית. לעיתים שבירת השביתה מבוצעת גם תוך הסתייעות בכוח, שכיר או משטרתי, על מנת להעביר את שוברי השביתה אל מעבר למשמרות אוכפי השביתה. לאורך ההיסטוריה היו גם אירועים בהם חיסול השביתה נעשה אף באמצעות חיסול מנהיגי איגוד מקצועי ואף טבח בעובדים השובתים.

השימוש בשוברי שביתה על ידי הנהלות מקובל בכל העולם, עם זאת, ישנן מדינות שאסרו זאת בחקיקה במטרה להגן על יחסי העבודה הקיבוציים וזכות ההתאגדות והשביתה של העובדים.

שביתת הסגל האקדמי הבכיר (תשס"ח)

בתחילת שנת הלימודים האקדמית תשס"ח פתח הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בישראל בשביתה חלקית - השובתים, בכל האוניברסיטאות (למעט האוניברסיטה הפתוחה), נמנעו מהוראה פרונטלית, אך המשיכו לעסוק במחקר ובפעולות נוספות הנכללות בתפקידם. השובתים דרשו לקבל פתרון לשחיקת שכרם. השביתה הסתיימה בתום 90 יום, ב-18 בינואר 2008, לאחר שהצדדים הגיעו להסכם בתיווכו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. זו השביתה הארוכה ביותר של הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בישראל, ומהארוכות שידע המשק הישראלי בכלל.

שלום חבשוש

שלום חבשוש (נולד ב-1934) נמנה עם הפעילים הבולטים של ועדי העובדים בישראל ומילא שורה של תפקידים במשק ובמוסדות ציבור בישראל במשך כחמישה עשורים.

דגל ישראל
נשיאי בית הדין הארצי לעבודה
צבי בר-ניבמנחם גולדברג • סטיב אדלר • נילי ארדיגאל פליטמןורדה וירט לבנה סמל ישראל

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.