סח'נין

סַחְ'נִיןערבית: سخنين, במקורות חז"ל: סכנין) היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר נמצאת בבקעת סכנין בצפון הגליל התחתון המרכזי (לב הגליל) דרומית לכרמיאל וצפונית-מזרחית לשפרעם. היא הוכרזה כעיר בשנת 1995.

סח'נין
Sakhnin COA
PikiWiki Israel 17718 Cities in Israel
שם בערבית سخنين
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה ספות אבו ריא
גובה ממוצע[1] ‎223 מטר
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 31,057 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 64
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.7% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 3,106 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 67
תחום שיפוט[2] 9,820 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 129
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil
 
סח'נין
סח'נין
32°51′52″N 35°17′54″E / 32.8645519833276°N 35.2984628616726°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
3 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3920
    - דירוג מדד ג'יני 147
פרופיל סח'נין נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר הבית

היסטוריה

סח'נין ידועה עוד מן התקופה העתיקה, ויישוב בשם דומה נזכר לראשונה בתעודות מצריות[דרוש מקור].

לאורך התקופה ההלניסטית, הרומית והביזנטית התקיימה במקום העיירה היהודית סכנין[3]. בעיירה ישבו ופעלו בין היתר התנא חנינא בן תרדיון והאמורא רבי יהושע דסכנין, הנזכר רבות במדרשי חז"ל. העיירה סכנין נזכרת רבות בכתבי חז"ל, בין היתר בשל הבקעה השופעת בה היא שוכנת[4] ובשל יבוליה המשובחים[5], עד שתואר כי מתאניה נטף דבש: "אמר ר' שמעון בן חלפתא היה מעשה שאמר ר' יהודא לבנו בסיכנין עלה והביא לנו גרוגרות מן החביות, עלה והושיט ידו ומצאה של דבש"[6].

בתחומי העיר מצויים שרידי עתיקות, ובהם קבר המיוחס לרבי יהושע דסכנין שחי במאה הרביעית, המכונה בערבית "נבי א-סאדיק". בימי הביניים שימש הקבר כאבן שואבת לעלייה לרגל. אף היום יש העולים לרגל לקבר.

העיר שימשה כמרכז אזורי חשוב בעת שלטון האימפריה העות'מאנית, ודאהר אל-עומר צירף אותה לתחום השפעתו. גם לאחר נפילתו של דאהר אל-עומר המשיכה העיר לשמש כמרכז חשוב לערביי הגליל בהמשך ימי האימפריה הע'ותמאנית וכן בימי המנדט הבריטי.

לאחר קום המדינה

במלחמת העצמאות נכבש הכפר במבצע דקל על ידי צה"ל, במסגרת קרבות עשרת הימים נגד צבא ההצלה של קאוקג'י. הכפר סירב לאנשי הגדוד הרביעי של צבא ההצלה להיכנס לכפר ונכנע לצה"ל ב-20 ביולי 1948 יום לאחר כניסת ההפוגה לתוקף. צה"ל לא נכנס לכפר מתוך מחשבה שיישמר מעמדו של הכפר על ידי האו"ם כשטח הפקר. אי כניסת צה"ל לכפר אפשרה לאנשי הגדוד הרביעי של צבא ההצלה לכבוש את הכפר שלאחריו הוא העניש את האחראים לכניסת צה"ל.[7] הכפר נכבש סופית ב 30 באוקטובר 1948 במבצע חירם. לאחר הצלחת המבצע ב-29 באוקטובר החלה השתלטות מהירה על המרחב. גדודי חיל המשמר של מחוז חיפה השתלטו על סח'נין, מג'ד אל כרום, דיר חנא ועראבה, כשברוב המקרים משלחות של הכפרים הגיעו וביקשו כניעה.[8]

הכפר נכלל בתחומי מדינת ישראל, ותושביו קיבלו אזרחות ישראלית. בשנת 1978 היו בו כשלושה עשר אלף איש. תושבי הכפר התפרנסו מחקלאות, מגידולי שדה וגידול זיתים וטבק.

שנות ה-70 היו שנים של התפתחות מואצת באזור, כאשר התפתחה העיר כרמיאל ותוכננה הקמתם של יישובי גוש שגב, במסגרת "ייהוד הגליל". למטרות אלו תוכננה הפקעת אלפי דונמים של אדמה מהכפר ומסביבותיו. מדיניות זו הביאה להתנגשויות אלימות בין תושבי סח'נין ובין כוחות המשטרה ב-30 במרץ 1976 המכונות "יום האדמה". שלושה מתושבי העיירה נהרגו בהפגנות, המצוינות עד היום על ידי ערביי ישראל ביום השנה לקיומן בתהלוכות מחאה ועצרות זיכרון.

בשנת 1995 קיבלה סח'נין מעמד של עיר בטקס בנוכחות ראש הממשלה יצחק רבין.

בשנת 2000 הייתה העיר מוקד לאלימות שפרצה בעת אירועי אוקטובר 2000. בסמוך לפני האירועים חלה תסיסה בעיר, ובין היתר עקב בניית בסיס צבאי גדול במבואותיה המערביים, והסכסוכים הבלתי פוסקים באשר לשטח השיפוט. באירועים עצמם התקיימו הפגנות אלימות בעיר ובסביבותיה, שגלשו אף לאזור התעשייה הסמוך תרדיון השייך למועצה האזורית משגב. שניים מתושבי העיר נהרגו באירועים. כיום קרוי רחוב ראשי בעיר "רחוב שוהדאא' אל אקצה" (רחוב השהידים של אל אקצה) על שם ההרוגים, ואנדרטה גדולה מוצבת לזכרם בכיכר המרכזית.

אוכלוסייה ודת

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בסח'נין 31,057 תושבים (מקום 64 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לסח'נין דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 61.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,158 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[9] דת:

  • ערבים - 100%
    • מוסלמים - 94.3%
    • נוצרים - 5.7%

בעיר נמצאת גם קהילה קטנה של סופים ולהם מסגד במזרח העיר.


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ספורט

בשנת 2003 עלתה קבוצת הכדורגל של העיר, הפועל איחוד בני סכנין, לליגת העל בכדורגל ואף זכתה בגביע המדינה בכדורגל לשנת 2004. בעזרת תרומות שהגיעו מקטר ובתיווכו של אחמד טיבי, נבנה בעיר אצטדיון מודרני, בעל תכולה של 8,500 מקומות ישיבה, והוא קרוי "אצטדיון דוחה" על-שם עיר הבירה של קטאר. האצטדיון נחנך בשנת 2005. בשנת 2019 ירדה הקבוצה לליגה הלאומית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ מדריך ישראל, כרך גליל תחתון וארץ כנרות, 1978, ערך סיכנין
  4. ^ תוספתא, מסכת נידה, ג, ה, תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף כ', עמוד א'.
  5. ^ ספרי דברים, האזינו, לב.
  6. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ז', הלכה ג'.
  7. ^ אלון קדיש, מלחמת העצמאות תש"ח - תש"ט: דיון מחודש חלק א', הוצאת משרד הביטחון, עמ' 237
  8. ^ גבריאל לוריא, מבצע חירם - סיפור המערכה, בתוך "מערכות" 149, ינואר 1963, עמ' 15
  9. ^ פרופיל סח'נין באתר הלמ"ס
אברהם סכנין

אברהם (אברשה) סכנין (1 בינואר 1905, כ"ד בטבת תרס"ה – 17 במאי 1986, ח' באייר תשמ"ו) היה סגן ראש עיריית חיפה, חבר מועצת העיר, יקיר העיר חיפה ואסיר ציון.

אצטדיון דוחה

אצטדיון דוחה (או דוחא, בערבית: ستاد الدوحة) הוא אצטדיון כדורגל הממוקם בעיר סח'נין שבישראל. האצטדיון משמש את קבוצת בני סכנין במשחקיה הביתיים ומכיל 8,500 מקומות ישיבה.

אשבל (קיבוץ)

אֶשְׁבָּל הוא קיבוץ בגליל התחתון, בתחומי המועצה האזורית משגב. הקיבוץ ממוקם סמוך לסח'נין, אשחר וערב אל נעים. הקיבוץ נקרא על שם אשבל פרח ממשפחת השפתניים הגדל באזור.

בנות סכנין

בנות סכנין (בערבית: بنات سخنين) הייתה קבוצת כדורגל נשים ישראלית. הקבוצה התחרתה בשתי הליגות הבכירות בכדורגל הישראלי: ליגת העל והליגה הלאומית. מגרשה הביתי של הקבוצה היה אצטדיון דוחה שבעיר סח'נין.

הישג השיא של הקבוצה היא העפלה לשלב חצי הגמר בגביע המדינה בכדורגל נשים.

מנהל הקבוצה ומייסדה הוא חמיד גנאים, ומשנת 2008 ועד היום מאמן אותה עליאן זאהי. יושב ראש הקבוצה הוא עאטף עמר.

הקבוצה הפסיקה את פעילותה בשנת 2017.

בני סכנין

איחוד בני סכנין (בערבית: اتحاد أبناء سخنين) היא קבוצת כדורגל ישראלית מן העיר סח'נין שבגליל. הקבוצה נחשבת לקבוצה הבכירה של המגזר הערבי ומשחקת בליגה הלאומית. מגרשה הביתי של הקבוצה הוא אצטדיון דוחה, המונה כ-8,500 מקומות ישיבה.

בקעת סח'נין

בקעת סח'נין (גם בקעת סכנין) היא בקעה קטנה בצפון הגליל התחתון המרכזי (לב הגליל), השוכנת בין רכס יטבת מדרום ובין בקעת בית הכרם מצפון.

בבקעה שתי ערים וכפר גדול - סח'נין במערב, עראבה במרכז ודיר חנא במזרח.

בתקופת בית שני ובתקופת התלמוד שכנו בבקעה היישובים היהודיים סכנין, ממנה יצאו רבי חנינא בן תרדיון ורבי יהושע דסכנין, וערב, ממנה יצא רבי חנינא בן דוסא.

במקורות חז"ל נזכרת הבקעה בשם בקעת סכני - "תנו רבנן כמימי אדמה מביא אדמה שמנה מבקעת בית כרם ... רבי עקיבא אומר מבקעת יודפת רבי יוסי אומר מבקעת סכני רבי שמעון אומר אף מבקעת גנוסר".

את הבקעה תוחמים ממזרח הר חזון ונחל צלמון, מדרום רכס הרי יודפת, ממערב גבעות גוש שגב ומצפון רכס הרי שגור.

גובה הבקעה הוא כ-200 מ"ר מעל פני הים, ורוב שטחה הוא חקלאי. מהקצה המערבי של הבקעה יוצא לכיוון צפון נחל סכנין, אחד מיובליו של נחל חילזון.

הגליל המערבי

הגליל המערבי הוא אזור גאוגרפי בצפון-מערב מדינת ישראל, שהוא חלק מאזור הגליל. הגליל המערבי משתרע מראש הנקרה בצפון ועד לנחל קישון, עמק זבולון, הר הכרמל ובקעת בית נטופה בדרום, כך שהוא כולל את החלק המערבי של הגליל העליון ובמובן הרחב, גם חלק מהתחתון, וחופף עם רוב נפת עכו שבמחוז הצפון. בדרך כלל, אזור הקריות לא משויך לגליל המערבי או לגליל בכלל. במובן מצומצם הגליל המערבי מתייחס רק לחלק המישורי ממערב לגליל העליון, הנקרא גם [מישור] חוף הגליל.

האזור מגוון מבחינת נוף וכולל חוף ים מפורץ, הרים גבוהים ונחלים החורצים את ההרים לרוחבם ויוצרים עמקים. באזור נותרו שרידי חורש ים תיכוני, בו חיים חזירי בר וציפורים.

באזור פועלת המכללה האקדמית גליל מערבי, כחלק מאוניברסיטת בר-אילן. המכללה ממוקמת בקצה העיר עכו, סמוך למושב בוסתן הגליל.

את תושבי הגליל המערבי משרת מרכז רפואי נהריה (המרכז הרפואי לגליל, שנקרא בעבר "בית חולים לגליל המערבי – נהריה"), הממוקם בנהריה.

ח'אלד ח'לאילה

ח'אלד ח'לאילה (בערבית: خالد خليلة, תעתיק מדויק: ח'אלד ח'לילה; נולד ב-16 בדצמבר 1982) הוא כדורגלן ערבי-ישראלי המשחק בעמדת הקשר האחורי, קפטן קבוצת בני סכנין ושיאן ההופעות של המועדון בכל הזמנים.

יום האדמה

יום האדמה (בערבית: يوم الأرض - יום אלארץ'/אל-ארד), שחל ב-30 במרץ, הוא אירוע הכולל את השביתה הכללית וההפגנות של החברה הערבית בישראל נגד החלטת ממשלת רבין הראשונה להפקיע אדמות של אזרחים ערבים בגליל בשנת 1976.

ההפגנות נערכו בעיקר בסח'נין, בעראבה ובדיר-חנא. ממשלת ישראל פעלה כדי למנוע את קיומן של ההפגנות האלימות. בהחלטה של ראשי מפלגת העבודה, ראש הממשלה יצחק רבין, שר הביטחון שמעון פרס ושר המשטרה שלמה הלל, הוכנסו כוחות צבא ומשטרה כדי לדכא את הפרות הסדר הקשות. שישה אנשים נורו למוות: ארבעה על ידי כוחות צה"ל ושניים על ידי המשטרה. שלושה מההרוגים היו בסח'נין. מאז מצוין היום בקרב ערביי ישראל כסמל למאבק במה שחלקם תופשים כמדיניות מפלה של ממשלות ישראל.

הכרזת השביתה הכללית הייתה אירוע מכונן בתולדות החברה הערבית בישראל, שעד אותה עת חסרה הנהגה שנאבקה למען הצרכים של האזרחים הערבים. אחד המנהיגים הבולטים ביותר של המאבק היה תופיק זיאד, משורר וראש עירית נצרת שנבחר מטעם רק"ח (המפלגה המייסדת של חד"ש).

מאזן גנאים

מאזן גנאים (בערבית: مازن غنايم, בתעתיק מדויק: מאזן ע'נאים; יליד 1956), איש ציבור ערבי-ישראלי, איש עסקים ופעיל ציבור בתחום הספורט. היה כדורגלן, וכיהן כיו"ר קבוצת הכדורגל בני סכנין בין השנים 1994–2008, עד שנבחר לראש עיריית סח'נין בשנת 2008, תפקיד אותו מילא עד שנת 2018.

מבצע חירם

מבצע חירם היה הגדול והמורכב במבצעי חזית הצפון (פיקוד צפון במושגי ימינו), במהלך מלחמת העצמאות. המבצע נערך בשלבים האחרונים של המלחמה, בין 28 ל-31 באוקטובר 1948, ובמהלכו כבש צה"ל את מרכז הגליל העליון וחלקים מן הגליל התחתון, ובכך ישראל השתלטה על כל שטחו של הגליל. כן כבש צה"ל, באופן זמני, חלקים מדרום לבנון. בעקבות המבצע, צבא ההצלה בראשות פאוזי קאוקג'י נעקר מהאזור, מארץ ישראל בכלל, ולמעשה חדל להוות גוף צבאי משמעותי. מבצע הבזק, שנמשך כ-60 שעות, גרם ליציאה המונית של ערבים מן הגליל לכיוון לבנון. מבצע חירם, שהיה המבצע הצבאי האחרון בחזית הצפון הציב את גבולה הצפוני של מדינת ישראל, עם לבנון, על הגבול המנדטורי.

מחוז הצפון

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות במדינת ישראל. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. בירת המחוז היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), והעיר הגדולה ביותר בו היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב ים כנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

מסעוד גנאים

מַסְעוּד גַנַאִים (בערבית: مسعود غنايم תעתיק מדויק: מַסְעוּד עַ'נַאִים; נולד ב-14 בפברואר 1965) הוא פוליטיקאי ערבי-ישראלי אשר כיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת רע״ם ובסיעת הרשימה המשותפת ושימש כיו"ר רע"ם.

נפת עכו

נפת עכו היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. קרויה על שם העיר עכו.

לנפה שישה אזורים טבעיים: אזור אילון, אזור יחיעם, אזור נהריה, אזור עכו, אזור כרמיאל ואזור שפרעם.

שטח הנפה הוא 928 קמ"ר.

הנפה חופפת פחות או יותר את אזור הגליל המערבי.

סכנין (יישוב עתיק)

סכנין היה יישוב יהודי גדול בגליל התחתון שהתקיים בתקופות בית שני, המשנה והתלמוד במקום בו שוכנת היום העיר סח'נין.

ייתכן כי יוסף בן מתתיהו מזכיר במלחמות היהודים את סכנין בצורה סיגוף, כאחת מ-19 הערים אשר ביצר לקראת המרד הגדול ברומי. תושביה נחשבו מהקנאים.

בספרות חז"ל היישוב נזכר רבות, בצורות "סכני", "סיכניא", "סיכנין", "סוכני" ו"סכנין". מן העיר יצאו חכמים, תנאים ואמוראים. גדול התנאים שיצא מהיישוב הוא חנינא בן תרדיון, וגדול האמוראים הוא יהושע דסכנין, הנזכר רבות במדרשים.

במקום התקיימה כנראה קהילה של יהודים נוצרים (בתקופה הקודמת לפיצול הסופי בין הדתות), ובמקורות נזכר יעקב איש כפר סיכיניא שהיה מרפא בשמו של ישו.

בספר הזוהר מסופר על הינוקא מכפר סכנין, שהיה כינויו של ילד קדוש ממנו למדו חכמים לקח.

בקעת סכנין נחשבה לאחת הבקעות הפוריות בארץ ישראל. עושר יבולי היישוב והבקעה מתואר במדרש חז"ל על כך שתאני המקום נטפו דבש: "אמר ר' שמעון בן חלפתא היה מעשה שאמר ר' יהודא לבנו בסיכנין עלה והביא לנו גרוגרות מן החביות, עלה והושיט ידו ומצאה של דבש".

בתחומי העיר סח'נין מצויים שרידי עתיקות, ובהם קבר המיוחס לרבי יהושע דסכנין שחי במאה הרביעית, המכונה בערבית "נבי א-סאדיק". בימי הביניים היה הקבר אבן שואבת לעלייה לרגל. אף היום יש העולים לרגל לקבר.

עבאס סואן

עבאס סואן (בערבית: عباس صوان; נולד ב-27 בינואר 1976) הוא כדורגלן עבר ערבי-ישראלי ששיחק בעמדת הקשר בנבחרת ישראל, ומזוהה בעיקר כקפטן קבוצת בני סכנין. סואן היה אחד השחקנים הדומיננטיים ביותר במגזר הערבי, והשפיע רבות על הדו קיום בין ערבים ליהודים בכדורגל הישראלי.

עראבה

עראבה (בערבית: عرابة) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בבקעת סכנין, בצפון הגליל התחתון המרכזי (לב הגליל), כ-7 ק"מ מדרום-מזרח לכרמיאל, כק"מ אחד ממזרח לסח'נין וכק"מ אחד ממערב לדיר חנא.

עראבה הייתה מקום הולדתו של דאהר אל עומר ואחד ממרכזי שלטונו. בשנת 1965 הוכרזה העיירה כמועצה מקומית. בשנת 1976 התרחשו ביישוב הפגנות יום האדמה הראשון. בינואר 2016 הוכרזה כעיר.

ערב א-נעים

ערב א-נעים (בערבית: عرب النعيم, תעתיק מדויק: ערב אל נעים) הוא כפר בדואי בגליל התחתון השייך למועצה האזורית משגב. הכפר שוכן סמוך ליישובים אשחר ואשבל, צפונית לעיר סח'נין ודרומית לכרמיאל.

ערב א-נעים מונה כ-650 תושבים, וקיבל הכרה ממשלתית כיישוב בשנת 1999.

רקפת (יישוב)

רַקֶּפֶת הוא יישוב קהילתי בגליל התחתון בתחומי המועצה האזורית משגב. גובה היישוב הוא כ-340 מטרים מעל פני הים. היישוב נמצא בקרבת העיר סח'נין ובסמוך אליו המרכז האזורי בו מצויים המועצה האזורית, מרכז הספורט, מועדון כפרי משגב, המרכז לטיפוח יזמות, בתי הספר, יער שגב ועוד.

לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 94.8%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 5.2%דרוזים: 0%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.4%
גילאי 5 - 9 10.3%
גילאי 10 - 14 9.7%
גילאי 15 - 19 10.2%
גילאי 20 - 29 16.8%
גילאי 30 - 44 20.5%
גילאי 45 - 59 14.9%
גילאי 60 - 64 2.5%
גילאי 65 ומעלה 4.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 17
–  יסודיים 10
–  על-יסודיים 8
תלמידים 7,628
 –  יסודי 3,996
 –  על-יסודי 3,632
מספר כיתות 287
ממוצע תלמידים לכיתה 27.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרת • סח'נין • עכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצריןראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.