סורבון

הסורבוןצרפתית: Sorbonne או La Sorbonne) הוא כינויה של אוניברסיטת פריז (Université de Paris). מקור כינויה של האוניברסיטה במכללת הסורבון - ה"קולֶז' דה סורבון" (Collège de Sorbonne) שנוסדה ב-1257 על ידי רובר דה סורבון (Robert de Sorbon).

האוניברסיטה נוסדה במחצית השנייה של המאה ה-12. בעקבות מאורעות מאי 1968 בוצעה רפורמה באוניברסיטה והחל מ-1 בינואר 1971 חולקה הסורבון ל-13 אוניברסיטאות נפרדות. זוהי אחת האוניברסיטאות הידועות בעולם, ורבים מזוכי פרס נובל נמנים עם בוגריה.

באוניברסיטת פריז למדו בשנת 2010, כ-336,000 סטודנטים.

Sorbonne 17thc
הסורבון במאה ה-17, תחריט

היסטוריה

בדומה לאוניברסיטאות אחרות שקמו בימי הביניים (כגון אוניברסיטת בולוניה, אוניברסיטת סלמנקה ואוניברסיטת אוקספורד), לא נוסדה הסורבון על ידי חוק מדינה או על ידי צו מלכותי.

האוניברסיטה התפתחה סביב קתדרלת נוטרדאם כגילדה בדומה לגילדות אומנים או גילדות סוחרים שהיו בפריז באותה תקופה. המילה "אוניברסיטס" (בלטינית: Universitas) הייתה מילה נרדפת ל"גילדה" והסורבון נקראה: "גילדת המורים והמלומדים" (Universitas magistrorum et scholarium). אוניברסיטת פריז, יחד עם זו בבולוניה, הפכו למודל לחיקוי לאוניברסיטאות שקמו לאחר מכן.

באוניברסיטה היו ארבע פקולטות: אמנות, רפואה, משפטים ותאולוגיה. הפקולטה לאמנות הייתה הפחותה בחשיבותה, אולם על מנת להתקבל לפקולטות האחרות היה הסטודנט חייב לסיים את הפקולטה לאמנות. הסטודנטים היו מחולקים לארבע "אומות" - על פי מוצאם - צרפת, נורמנדי, פיקארד ואנגליה (שמאוחר יותר נקראה "אלמניה", היינו גרמניה, וקיבלה תלמידים מכל ארצות סקנדינביה ומזרח אירופה).

הקולז' דה סורבון

Sorbonne DSC09369
במרכז התמונה אחת מהכניסות לאוניברסיטת הסורבון, בימינו

הקולז' דה סורבון (מכללת הסורבון) נוסדה בשנת 1257 על ידי רובר דה סורבון, הכומר המוודה של המלך לואי התשיעי, והיא קרויה על שמו. בעת הקמתה למדו בה 20 סטודנטים לתאולוגיה. שמה של האוניברסיטה יצא לפניה בכל אירופה, וכבר במאה ה-13 למדו בה כ-20,000 תלמידים, שהתגוררו בפריז והפכו אותה למרכז הידע של אירופה באותה תקופה.

הסורבון הפכה להיות המוסד התאולוגי העיקרי של צרפת, ובוגריה נקראו לפתור שאלות תאולוגיות שהטרידו את ראשי הכנסייה. בין השנים 16221626 שיפץ הקרדינל רישלייה את בנייני הסורבון, ולאחר מותו בשנת 1642 נקבר בקפלה של הסורבון (שנבנתה לכבודו בשנת 1637).

בשל היחסים הקרובים בין חברי הפקולטה של הסורבון לכנסייה, נסגרה הסורבון במהלך המהפכה הצרפתית. המוסד נפתח מחדש על ידי נפוליאון בשנת 1808 על מנת לשמש אוניברסיטה של העיר פריז. בסוף המאה ה-19 הפכה הסורבון למוסד חילוני.

מכללות אחרות

בנוסף לקולז' דה סורבון היו מספר "קולז'ה" (Collegia) - מכללות ששימשו מקום מגורים לסטודנטים. החלוקה בין המכללות הייתה לפי מוצאם של הסטודנטים. הגדולה מבין המכללות הייתה המכללה הדנית (Collegium Danicum או Dacicum) שנוסדה ב-1257. שלוש מכללות שוודיות (Collegium Upsaliense, Collegium Scarense ו-Collegium Lincopense) נוסדו במאה ה-13 ונקראו על שם ערים עתיקות בשוודיה - אופסלה, סקרה ולינשפינג. המכללה של נווארה הוקמה ב-‏‏1305 ונסגרה בתקופת המהפכה הצרפתית. ‏המכללה הגרמנית (Collegium Alemanicum) הוקמה לפני שנת 1345, והמכללה הסקוטית (Collegium Scoticum) נוסדה בשנת 1325.

המכללה הלומברדית (Collegium Lombardicum) נוסדה כמה שנים לאחר המכללה הסקוטית, ומכללת קונסטנטינופול (Collegium Constantinopolitanum) נוסדה במאה ה-13 כדי לשכן סטודנטים שמוצאם בכנסיות המזרחיות ועל מנת לעודד את הקשרים בין הכנסייה הנוצרית-אורתודוקסית המזרחית לכנסייה הקתולית; מאוחר יותר שינתה מכללה זו את שמה ל-"Collège de la Marche-Winville".

מרד הסטודנטים וארגון מחדש

בשנת 1968 הייתה הסורבון מרכזה של מהפכה תרבותית שנודעה כ"מהפכת הסטודנטים". בעקבות מהפכה זו נסגרה האוניברסיטה, והממשלה הצרפתית, והנשיא פומפידו בראשה, הקימו את אוניברסיטת פריז VIII ביער ונסן כפתרון למשאלות הסטודנטים ליחס אנושי ולקשר חם בינם ובין המרצים. קמפוס זה נהרס כעבור כאחת עשרה שנים והועבר לפרבר סן-דני.

הפעם השלישית בה נסגרה האוניברסיטה הייתה ב-2006, לאחר הפגנות סטודנטים נגד חוקי העבודה החדשים בצרפת, שבמהלכן השחיתו סטודנטים את רכוש האוניברסיטה, ניפצו חלונות והשחיתו פריטים היסטוריים בני מאות שנים.

לאחר חלוקת האוניברסיטה לשלוש עשרה אוניברסיטאות נפרדות הפך הקמפוס הוותיק של האוניברסיטה, שנמצא ברובע הלטיני - ברובע החמישי של פריז, למשכן הרקטור של כל האוניברסיטאות[דרוש מקור].

אוניברסיטאות פריז כיום

שלוש עשרה האוניברסיטאות המהוות את אוניברסיטת פריז כיום הן:

  • אוניברסיטת פריז I: פנתאון - סורבון
  • אוניברסיטת פריז II: פנתאון - אסא
  • אוניברסיטת פריז III: סורבון - נוול
  • אוניברסיטת פריז IV: פארי - סורבון
  • אוניברסיטת פריז V: רנה דקארט
  • אוניברסיטת פריז VI: פייר ומארי קירי
  • אוניברסיטת פריז VII: דני דידרו
  • אוניברסיטת פריז VIII: המרכז האוניברסיטאי הנסיוני ונסן - סן-דני
  • אוניברסיטה פארי דופן (בעבר נקראה אוניברסיטת פריז IX)
  • אוניברסיטת פריז X: נאנטר
  • אוניברסיטת פריז XI: פארי - סוד (פריז דרום)
  • אוניברסיטת פריז XII: פארי - ואל דה מארן
  • אוניברסיטת פריז XIII: פארי - נור (פריז צפון)

ראו גם

עיינו גם בפורטלים:
פורטל פריז
החינוך
  • שביתת אוניברסיטת פריז

קישורים חיצוניים

אוניברסיטת אוקספורד

אוניברסיטת אוקספורד (באנגלית: University of Oxford; מכונה גם Oxford University, ולעיתים פשוט Oxford), הממוקמת בעיר אוקספורד שבאנגליה, היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בעולם דובר האנגלית ונחשבת לאוניברסיטה הטובה ביותר בעולם.

על פי פרסומים מהזמן האחרון, אוקספורד נמצאת בראש דירוגי האיכות של האוניברסיטאות באנגליה. דירוג בינלאומי שמפורסם על ידי מגזין פורבס, הוול סטריט ג'ורנל, ו"מוסף החינוך הגבוה של הטיימס" הציב את אוקספורד במקום הראשון בדירוג העולמי הכללי.

לאוניברסיטת אוקספורד ואוניברסיטת קיימברידג' (שהוקמה על ידי מלומדים יוצאי אוקספורד) לפעמים קוראים יחד "אוקסברידג'". לשתי האוניברסיטאות יש היסטוריה ארוכה של תחרות זו בזו, מאחר שהן שתי האוניברסיטאות העתיקות והיוקרתיות ביותר בעולם דובר האנגלית ומבין המפורסמות ביותר בעולם.

אוקספורד חברה בקבוצת ראסל של אוניברסיטאות מובילות-מחקר של בריטניה, קבוצת קוימברה (רשת של אוניברסיטאות אירופאיות מובילות), וב-LERU (ליגה של אוניברסיטאות מחקר אירופאיות). אוקספורד היא גם חברה מרכזית באירופאום.

אוניברסיטת בולוניה

אוניברסיטת בולוניה (באיטלקית: Università di Bologna) היא אוניברסיטה בבולוניה שבאיטליה. האוניברסיטה שהחלה לפעול בשנת 1088, היא אחת האוניברסיטאות הוותיקות בעולם, כמו גם אחד המוסדות האקדמיים הבולטים באיטליה ובאירופה. נכון לשנת 2006 לומדים בה מעל 95 אלף סטודנטים ב-23 פקולטות.

האוניברסיטה היא העתיקה ביותר בעולם המערבי ואחת האוניברסיטאות העתיקות בעולם. כתבי הזכויות הראשונים שלה התקבלו מפרידריך ברברוסה בשנת 1158. במאה ה-19 חקרה ועדת היסטוריונים את תולדות האוניברסיטה וגילתה כי היא נוסדה כבר בשנת 1088. האוניברסיטה חגגה את יום השנה ה-900 שלה בשנת 1988. בעולם כולו מקדימות אותה רק שתי אוניברסיטאות: אוניברסיטת אל-קרוויין שבפאס ואוניברסיטת אל-אזהר בקהיר שבמצרים.

הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בולוניה נחשבת לראשונה בעולם בתחומה. לאוניברסיטה שלוחות לימוד ברג'ו אמיליה ובאימולה ושלוחות לימוד ומחקר ברוונה, בפורלי (Forlì), ברימיני (Rimini) ובצ'זנה; "קולג'ו סופריורה" משמש כתוכנית מצוינות. בנוסף לכך קיימת שלוחה בבואנוס איירס. שיטת הלימוד, כמו בכל איטליה מתבססת על בחינות בעל פה.

אוניברסיטת ליידן

אוניברסיטת ליידן (בהולנדית: Universiteit Leiden, באנגלית: Leiden University) ממוקמת בעיר ליידן, היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בהולנד.אוניברסיטת ליידן נוסדה ב-1575 בידי הנסיך וילם הראשון מאורנז' (וילם השקט), מנהיגו של המרד ההולנדי במלחמת שמונים השנה. לבית המלוכה של אורנז'-נאסאו ואוניברסיטת ליידן עדיין יש מערכת יחסים קרובה. ב-2005 הוענק לביאטריקס, מלכת הולנד תואר דוקטור לשם כבוד נדיר מאוניברסיטת ליידן.כיום יש לאוניברסיטת ליידן תשע פקולטות, מעל חמישים מחלקות ויותר ממאה וחמישים תוכניות לתואר ראשון והיא נהנית ממוניטין בינלאומי. המוסד חבר בקבוצת קוימברה (Coimbra Group), איגוד של שלושים ושמונה אוניברסיטאות, שחלקן מן המובילות באירופה; וכן ב'ליגת אוניברסיטאות המחקר האירופאיות' (League of European Research Universities), שכללה ב-2006 עשרים אוניברסיטאות. היא מאחסנת כארבעים מכוני מחקר לאומיים ובינלאומיים.

אנרי מואסאן

אנרי פרדריק פרדיננד מואסאן (28 בספטמבר 1852 - 20 בפברואר 1907) היה כימאי יהודי צרפתי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1906, "על חקירת היסוד פלואור ובידודו, ועל הכבשן החשמלי הקרוי על שמו".

הגדה השמאלית

הגדה השמאלית (בצרפתית: La Rive Gauche) הוא אזור בפריז הנמצא מדרום לנהר הסן החוצה את העיר (לפיכך, הכינוי "הגדה השמאלית" הוא מנקודת מבטו של אדם השט בנהר עם כיוון זרימתו מערבה).

מעבר לזיהוי הגאוגרפי, הכינוי "הגדה השמאלית" מתייחס למאפיינים התרבותיים והחברתיים של אזור זה, שהרובע הבולט בו הוא הרובע הלטיני. רחובות עיקריים בגדה השמאלית הם שדרות סן ז'רמן ושדרות סן מישל.

הפנתאון של פריז

הפנתאון (בלטינית: Pantheon, מהמילה היוונית Πάνθειον, שפרושה "כל האלים") הוא מבנה בסגנון נאו-קלאסי שנבנה על גבעת זֶ'נֶביֶיב הקדושה ברובע החמישי של פריז, בלב הרובע הלטיני. הוא נבנה במקור ככנסייה שיועדה לסנט-זֶ'נֶביֶיב, הקדושה הפטרונית של פריז, אך לאחר שינויים רבים היא מאחדת היום תפקידים ליטורגיים ואתר קבורה מפורסם.

הפנתאון צופה על כל רחבי העיר, ומוקף אתרים ומבנים חשובים נוספים, ככנסיית סנט-אטיין-די-מון, ספריית סנט-ז'נבייב, אוניברסיטת פריז-1 (פנתאון-סורבון) ופריז-2 (פנתאון-אסס), עיריית הרובע החמישי ובית הספר היוקרתי "אנרי הרביעי". רחוב סופלו במזרח מספק פרספקטיבה לעבר גני לוקסמבורג.

המבנה הוא דוגמה מוקדמת לסגנון הנאו-קלסיציזם, עם חזית שנבנתה על פי המודל של הפנתאון ברומא, ומעליה מתנשאת כיפה, שעיצובה מושפע במידה רבה מן הטמפייטו (Tempietto) של ברמנטה. אדריכל המבנה, ז'אק-זֶ'רמַן סוּפְלוֹ (Soufflot, 1713-80), התכוון לשלב את התאורה והקלילות של הקתדרלה הגותית יחד עם העקרונות הקלאסיים. סופלו מת לפני שעבודתו הסתיימה, ותוכניותיו לא הוצאו לפועל במלואן. השקיפות אותה ביקש עבור יצירתו, לא הושגה. יחד עם זאת, זהו אחד ההישגים האדריכליים הגדולים לתקופתו, והמונומנט הנאו-קלאסי הגדול הראשון.

הפנתאון, שנבנה במקור במאה ה-18 ככנסייה, הפך לאנדרטה לכבודם של אנשי המעלה שנטלו חלק משמעותי בהיסטוריה של צרפת. בפנתאון קבורים, בין השאר, וולטר, ויקטור הוגו, ז'אן-ז'אק רוסו, אלכסנדר דיומא, אמיל זולא, פייר ומארי קירי, ורנה קאסן. ייעודיו המשתנים של המבנה, עיטוריו הרבים, ההקדשות שחקוקות על קירותיו והסמלים שבו, מאפשרים לבחון את בניית האומה הצרפתית.

הרובע החמישי של פריז

הרובע החמישי של פריז (בצרפתית: Ve arrondissement), הממוקם בגדה השמאלית של נהר הסן, הוא אחד הרבעים המרכזיים של פריז, בירת צרפת. רובע זה מכיל את אזור הרובע הלטיני, ובו רבות מהאוניברסיטאות, הקולז'ים ובתי הספר המפורסמים של צרפת.

הרובע החמישי הוא גם אחד האזורים העתיקים ביותר של פריז, שנבנה כבר בתקופת העת העתיקה. עקבות של שרידי העבר ניתן למצוא באתרים כארנה של לוטטיה, אמפיתיאטרון רומאי, ובית המרחץ של קלוני, שהוא בית מרחץ רומאי.

הרובע החמישי של פריז מכסה שטח בן 2.541 קמ"ר במרכז העיר.

ז'אן-לוק גודאר

ז'אן-לוק גודאר (בצרפתית: Jean-Luc Godard; נולד ב-3 בדצמבר 1930) הוא במאי קולנוע צרפתי, מהמשפיעים ביותר בתנועת הגל החדש בקולנוע.

גודאר נולד בפריז להורים שווייצרים-צרפתים, למד בליון ובאוניברסיטת סורבון בפריז. במהלך לימודיו בסורבון חבר לקבוצת חובבי קולנוע צרפתית ובהם פרנסואה טריפו, ז'אק ריבט, ואריק רוהמר. כשייסד אנדרה באזאן את מגזין הקולנוע המשפיע "מחברות הקולנוע" (Cahiers du cinéma) בשנת 1951, היו גודאר, ריבט ורומר בין כתביו הראשונים.

ז'אן-קלוד פסקל

ז'אן-קלוד פסקל (בצרפתית: Jean-Claude Pascal‏; 24 באוקטובר 1927, פריז – 5 במאי 1992, קלישי, מחוז איל-דה-פראנס) היה זמר צרפתי שזכה באירוויזיון השישי (1961), בו ייצג את לוקסמבורג עם השיר "אנחנו האוהבים", שנכתב על ידי ז'אק דטן ומוריס וידלן. פסקל ייצג את לוקסמבורג גם בתחרות האירוויזיון ב-1981 עם השיר "אולי זה לא אמריקה", שנכתב על ידי ז'אן-קלוד פסקל, סופי מקאנו וז'אן קלוד פטיט.

טאקה יונסקו

טאקה יונסקו (ברומנית: Take Ionescu‏; 25 באוקטובר 1858 - 2 ביוני 1922), מדינאי רומני מתון, עורך דין, עיתונאי ודיפלומט, אשר שימש כראש ממשלת רומניה לתקופה קצרה (בין ה-18 בדצמבר 1921 עד ה-19 בינואר 1922).

מארי קירי

מארי קירי (בפולנית: Maria Salomea Skłodowska-Curie (מידע • עזרה) בצרפתית: Marie Curie (מידע • עזרה); ‏ 7 בנובמבר 1867 – 4 ביולי 1934) הייתה מדענית פולנייה-צרפתייה, חלוצה בחקר הקרינה הרדיואקטיביות. זכתה פעמיים בפרס נובל: בשנת 1903 זכתה בפרס נובל לפיזיקה (יחד עם בן זוגה פייר קירי ועם אנרי בקרל) בזכות מחקרה על תופעת הקרינה, ובשנת 1911 זכתה בפרס נובל לכימיה על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום.

סן

הנהר סֵן (בצרפתית: Seine) הוא נהר עיקרי בצפון צרפת, אחד מנתיבי המסחר העיקריים של האזור, וכן אחד מאתרי התיירות העיקריים. הנהר עובר בין השאר בערים טרואה, פריז, רואן ולה-הבר. הוא חוצה את פריז ומחלק אותה לפריז העליונה - "הגדה הימנית" ולפריז התחתונה - "הגדה השמאלית".

פייר קירי

פייר קירי (בצרפתית: Pierre Curie;‏ 15 במאי 1859 - 19 באפריל 1906) היה פיזיקאי צרפתי, חלוץ במחקר קריסטלוגרפיה, מגנטיות ורדיואקטיביות, וחתן פרס נובל לפיזיקה (יחד עם אשתו מארי קירי ועם אנרי בקרל).

פרדריק ז'וליו-קירי

ז'אן פרדריק ז'וליו-קירי (בצרפתית: Jean Frédéric Joliot-Curie; ‏19 במרץ 1900 – 14 באוגוסט 1958) היה פיזיקאי צרפתי וחתן פרס נובל לכימיה לשנת 1935 (במשותף עם אשתו, אירן ז'וליו-קירי), "על יצירת יסודות רדיואקטיביים חדשים".

פרס נובל לכימיה

פרס נובל לכימיה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הכימיה. הפרס מוענק על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים.

בשנים 1901–2013 היו שמונה פעמים שבהן הפרס לא חולק, 22 פעמים שבהם הוא ניתן, בו זמנית, לשני זוכים ו-14 פעמים שבהם הוא ניתן לשלושה זוכים. נכון לשנת 2018, זכו בפרס 181 בני אדם, מתוכם חמש נשים (כ-2.27%). שישה ישראלים זכו בפרס, כולם במאה העשרים ואחת.

פרס נובל לפיזיקה

פרס נובל לפיזיקה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיקה. הפרס מוענק על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים.

בין השנים 1901 ו-2012, הפרס לא חולק שש פעמים. 32 פעמים ניתן הפרס לשני אנשים בו זמנית, ו-31 פעמים ניתן לשלושה זוכים בו זמנית. בסך הכול קיבלו אותו עד שנת 2018 כ-209 איש, מתוכם שלוש נשים בלבד (מארי קירי (1903), מריה גופרט-מאייר (1963), דונה סטריקלנד (2018)), כאשר כל הנשים חלקו את הפרס עם אנשים אחרים. ג'ון ברדין הוא היחיד שקיבל את הפרס פעמיים.לזוכה ניתן פרס כספי בסך 8 מיליון קרונה שוודית.

פרס נובל לשלום

פרס נובל לשלום מוענק בכל שנה לאנשים בעלי חזון שפעלו למען השלום והתגברו על מעגלי אלימות, עימותים, או דיכוי באמצעות הנהגה מוסרית. כמו כן, הפרס מוענק גם למנהיגי מדינות שנטשו את דרך המלחמה והחליפו אותה במשא ומתן במטרה להגיע לשלום או אישים שפעלו למען מטרות הומניטריות כמו זכויות אדם ומודעות סביבתית.

בניגוד לשאר פרסי נובל, המוענקים בסטוקהולם, בירת שוודיה, מוענק פרס נובל לשלום בבית עיריית אוסלו, בירת נורווגיה, שם גם נמצא מרכז נובל לשלום. הדבר נעשה על פי קביעה מפורשת של נובל בצוואתו שוועדת הפרס תבחר על ידי הפרלמנט הנורווגי. לפי ועדת הפרס סיבה אפשרית להחלטתו של נובל לקבוע את נורווגיה כמרכז הפרס היא שבניגוד לשוודיה לא הייתה לנורווגיה מסורת מלחמתית.

המסיבה הרשמית לכבוד קבלת פרס נובל לשלום נערכת מדי שנה בבית המלון היוקרתי "גרנד הוטל". מקבל הפרס עומד על המרפסת הצופה למרכז העיר ומנופף לקהל לשלום. בשנת 2018, הוענקה למלון חנוכיית זהב, 24 קארט, בגובה של 65 ס"מ על ידי משפחת פיליפסון מארצות הברית שהם במקור מאוסלו.

קומדי פראנסז

קומדי פראנסז (בצרפתית: Comédie-Française) הוא אחד מששת התיאטראות הלאומיים של צרפת והיחיד מביניהם שיש לו להקת שחקנים קבועה.

תומאס אקווינס

תומאס אקווינס (באיטלקית: Tommaso d'Aquino'; בלטינית: Thomas Aquinas; נולד באיטליה בשנת 1225 ומת שם ב-7 במרץ 1274) תאולוג ונזיר דומיניקני הנחשב כפילוסוף הנוצרי החשוב ביותר בסוף תקופת פילוסופית ימי הביניים. אקווינס היה בין הפילוסופים התאולוגיים המקובלים ביותר בזמנו ונחשב מהגדולים שבמסדר הדומיניקנים. היה מורה באוניברסיטה וחי את חייו בקהילות של נזירים. עבודותיו המפורסמות ביותר הן שני חיבורים גדולים שנכתבו עבור תלמידים: מכלול נגד הגויים (Summa Contra Gentiles) ומכלול התאולוגיה (Summa Thelogiae).

Flag of Paris with coat of arms.svg פריז Grandes Armes de Paris.svg
רובעי פריז ואזורים הרובע הראשון של פריזהרובע השני של פריזהרובע השלישי של פריזהרובע הרביעי של פריזהרובע החמישי של פריזהרובע השישי של פריזהרובע השביעי של פריזהרובע השמיני של פריזהרובע התשיעי של פריזהרובע העשירי של פריזהרובע האחד-עשר של פריזהרובע השנים-עשר של פריזהרובע השלושה-עשר של פריזהרובע הארבעה-עשר של פריזהרובע החמישה-עשר של פריזהרובע השישה-עשר של פריזהרובע השבעה-עשר של פריזהרובע השמונה-עשר של פריזהרובע התשעה-עשר של פריזהרובע העשרים של פריזלה דפאנסהמארההרובע הלטינימונפרנאסמונמארטרהגדה הימניתהגדה השמאלית
Paris Collage
מבנים ואתרים היסטוריים מגדל אייפלמגדל מונפרנאסארמון טווילריארמון טרוקדרו הישןבסטיליההאינוולידהספרייה הלאומית של צרפתהפנתאון של פריזטירת ונסןלה אלשער הניצחוןשער סן דניהקונסיירז'ריגרנד ארש
כנסיות ומבני דת קתדרלת נוטרדאםבזיליקת הלב הקדושכנסיית סן-סולפיסכנסיית סן ז'רמן דה פרהסנט שאפלבזיליקת סן-דניכנסיית מדלןכנסיית סנט אסטאשכנסיית סן-סוורןבזיליקת קלוטילדה הקדושהבית הכנסת דה לה ויקטוארבית הכנסת בניי-סיר-סןבית הכנסת אגודת הקהילותבית הכנסת אוהל אברהםהמסגד הגדול של פריז
מוזיאונים מוזיאון הלוברמוזיאון ד'אורסהמרכז ז'ורז' פומפידוארמון שאיומוזיאון קרנוולהמוזיאון קלונימוזיאון פיקאסומוזיאון רודןהאורנז'רימוזיאון קה בראנלימוזיאון גימההמוזיאון לאמנויות ולמקצועותמוזיאון הארוטיקההגלריה הלאומית ז'ה דה פוםמוזיאון גוסטב מורומוזיאון מונמארטרמוזיאון מרמוטאן מונהמוזיאון נסים דה קמונדומוזיאון לוקסמבורגבית בלזקבית ויקטור הוגומוזיאון האדםהמוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדותמוזיאון הצבאמוזיאון גרווןמוזיאון הביובמוזיאון מסדר השחרורמוזיאון פסטרמוזיאון מפות התבליטמתחם דאליפלה דה טוקיומוזיאון קירימוזיאון רדיו צרפתפביליון ד'ארסנל
כיכרות כיכר הקונקורדכיכר שארל דה גולכיכר הבסטיליהכיכר ונדוםכיכר העירייה של פריזכיכר הרפובליקהכיכר סן מישלשאטלהכיכר קרוסלפלאס דה ווז'כיכר ויקטוארכיכר איטליהכיכר טרטרהכיכר פיגאלכיכר קלישי
שדרות ורחובות שאנז אליזהאקס היסטוריקשדרות סן מישלשדרות סן ז'רמןרחוב ריבולירחוב רישלייה
גנים ופארקים גני לוקסמבורגשאן דה מארסיער בולוןיער ונסןפארק מונסופארק מונסוריפארק דה בוט שומוןגני טווילריגני טרוקדרופארק דה לה וילטז'רדן דה פלאנטפארק בלווילפארק ברסיפארק אנדרה סיטרואן
מבני תרבות אופרה גרנייהאופרה בסטיליהמולן רוז'אולימפיהקומדי פראנסזאופרה-קומיקתיאטרון שאנז אליזהתיאטרון האודיאון
מוסדות שלטון בית עיריית פריזארמון לוקסמבורגארמון האליזהפלה רויאלארמון בורבון
מוסדות השכלה סורבון • אקול מיליטרקולז' דה פראנסאקול נורמאל סופריירבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפותאקול פוליטכניקבית החולים פיטייה סלפטרייר
גשרים פון נףגשר נוטרדאםגשר אלכסנדר השלישיפון דז ארגשר ינהגשר ביר-חכים
אתרי קבורה הפנתיאון בפריזפר לשזהקטקומבות של פריזבית הקברות של מונמארטר
תחבורה נמל התעופה שארל דה גולנמל התעופה אורליהמטרו של פריזתחנת סן לאזארRERTGV
אחר נהר הסןהפסאז'ים המקורים של פריזסטאד דה פראנסתעלת סן מרטןאיל דה לה סיטהאיל סן לואיחג המוזיקהפארי פלאז'משטרת פריז
פורטל פריז

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.