סופיה

סופיהבולגרית: София (מידע • עזרה)) היא בירת בולגריה. בעיר מתגוררים 1,296,714 תושבים (נכון ל-2015). בשל גודלה, העיר סופיה היא מחוז עצמאי (בבולגרית Област София), והיא אינה נכללת במחוז סופיה המקיף את העיר משלושה עברים. בעיר שוכנת כנסיית בויאנה שהוכרזה כאתר מורשת עולמי.

סופיה
София
BG Sofia coa
סמל סופיה
BG Sofia flag
דגל סופיה
Sofia Collage TB
פוטומונטז' של סופיה
מדינה בולגריה  בולגריה
ראש העיר יורדנקה פנדקובה
תאריך ייסוד המאה ה-8 לפנה"ס
שטח 492 קמ"ר
גובה 580 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 1,296,714 (2015)
 ‑ במטרופולין 1,421,203 (2014)
 ‑ צפיפות 2,636 נפש לקמ"ר (2015)
קואורדינטות 42°41′51″N 23°19′27″E / 42.69751°N 23.32415°E 
אזור זמן UTC +2
http://www.sofia.bg/en/index_en.asp

לחצו כדי להקטין חזרה

מקדוניה הצפוניתיווןטורקיהסרביהרומניהמחוז לובץ'מחוז גברובומחוז טרגובישטהמחוז שומןמחוז סליבןמחוז סטארה זאגורהמחוז פלובדיבמחוז פאזארדז'יקמחוז וידיןמחוז מונטנהמחוז וראצהמחוז פלבןמחוז וליקו טרנובומחוז רוסהמחוז ראזגרדמחוז סיליסטרהמחוז דובריץ'מחוז וארנהמחוז בורגסמחוז ימבולמחוז חאסקובומחוז קרדז'אלימחוז סמוליאןמחוז בלגואבגרדמחוז קיוסטנדילמחוז פרניקסופיהמחוז סופיהSofia-Capital in Bulgaria.svg
(למפת סופיה רגילה)
SofiaCathedral
קתדרלת אלכסנדר נבסקי
Bulgarian president guards, Sofia
שומרי משכן הנשיא בסופיה
Sofia-synagogue
בית הכנסת בסופיה

היסטוריה

במקום בו ניצבת העיר סופיה, ניצב יישוב החל מהמאה השמינית לפנה"ס. סופיה היא הבירה השלישית בעתיקותה באירופה.

במקורה הייתה התיישבות בשם "סרדיקה" על שם שבט בשם סרדי ששכן במקום. העיר נכבשה על ידי רומא בשנת 29 לספירה. והעיר סרדיקה הפכה לבירת הפרובינציה הרומאית "דאקיה מדיטרניאה". העיר נשרפה על ידי ההונים בשנת 447 ונבנתה מחדש על ידי יוסטיניאנוס הראשון, קיסר ביזנטיון, אשר שינה את שמה ל"טרידיטצה".מאוחר יותר שונה שם ל"סרדטס" על ידי הבולגרים, ובהמשך ל"סופיה", על שם כנסיית סנט סופיה. (פירוש השם "סופיה" (σοφία) ביוונית הוא חכמה).

בשנת 1376 נכבשה סופיה על ידי הסולטאן מוראט הראשון שליט האימפריה העות'מאנית, וב-1382 הפכה העיר לבירת הפרובינציה רומליה.

בשנת 1878, במהלך המלחמה העות'מאנו-רוסית, נכבשה העיר על ידי רוסיה ובשנת 1879 הפכה לבירת בולגריה לאחר שזו קיבלה את עצמאותה. במהלך מלחמת העולם השנייה בתאריך 1 במרץ 1941, נכנס הוורמאכט לבולגריה ובכלל זה לסופיה, לאחר שבולגריה הצטרפה למדינות הציר. העיר שוחררה על ידי הצבא האדום של ברית המועצות בספטמבר 1944.

סיסמת העיר: "גדלה, אך אינה מזדקנת" ("Расте, но не старее").

כלכלה

סופיה היא המרכז הכלכלי של בולגריה, והמרכז התעשייתי שלה. באזור העיר מעל 800 מפעלים המייצרים, בין היתר מתכות (75% מייצור המתכת במדינה), טקסטיל, גומי, מוצרי עור, דפוס ומוצריו (50% מהייצור במדינה), ומוצרי אלקטרוניקה (15% מהייצור במדינה). בעיר נמצא הבנק הלאומי של בולגריה, הבורסה של בולגריה וכן כל הבנקים הראשיים של המדינה.

תחבורה

סופיה היא מרכז התחבורתי של בולגריה. בעיר 9 תחנות רכבת ונמל תעופה.

בעיר מערכת אוטובוסים, חשמליות, רכבת תחתית וכ-15,000 מוניות.

השכלה

בסופיה 16 אוניברסיטאות. אוניברסיטת סופיה נוסדה בשנת 1889.

גאוגרפיה

שטח העיר סופיה הוא 1,349 קמ"ר, וגובה העיר מעל פני הים - 550 מטרים. בפאתי העיר ניצב רכס הרי ויטושה.

אוכלוסין

בעיר 1,395,568 תושבים וצפיפות האוכלוסין 1030 נפשות לקמ"ר. הגיל הממוצע של התושבים 38.3.

הקהילה היהודית

שנת 1396, במהלכה כבש מחדש הסולטאן העות'מאני באיזיט הראשון, שטחים בבולגריה ובכלל זה עיר הבירה של הממלכה הבולגרית טרנובו, היא הפעם הראשונה בה מתועדים יהודים בעיר סופיה, ברשומות שנלקטו ונכתבו בהמשך, על ידי מתעדי החצר העות'מאניים. מתקופה זו והלאה מתועדת קהילה יהודית מאורגנת היטב, אשר בתחילה הורכבה מרומניוטים, בצירוף יהודים אשר גורשו מהונגריה של ימינו בשנת 1360[1]. בשנת 1470 הגיעו לבולגריה יהודים שגורשו מבוואריה. שפתם, גרסה מוקדמת של יידיש, נשמעה היטב ברחובות סופיה[2]. הם בנו לעצמם בית כנסת עצמאי. בסוף המאה החמש עשרה, זרמו לאימפריה העות'מאנית יהודים מספרד ואחריהם אנוסי פורטוגל וצאצאיהם, אשר התיישבו בעיקר בסלוניקי, איסטנבול וארץ ישראל, אך גם בערים אחרות בבלקן ובכלל זה בערי בולגריה וסופיה בתוכן. בכמותם הרבה, הביאו לשינוי במבנה הקהילות. היהודים השתלבו באימפריה, תרמו לה ואף שגשגו במסגרותיה החברתיות-כלכליות, יותר מכל קבוצה אתנית אחרת[3]. בסופיה, עסקו היהודים במסחר, ייצור מזון והלוואות כספים.

לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), שהובילה מתוקף סיכומי קונגרס ברלין לעצמאות המדינה, תועדו התקפות אנטישמיות על היהודים מצד הצבא הרוסי וקיצונים מקרב בני האוכלוסייה הבולגרית. בסוף המאה ה-19 נימנו בסופיה 5,000 יהודים. מדיניותו הליבראלית של פרדיננד הראשון, גרמה ליהודים להתגייס לצבא ולהצטרף לאקדמיה הצבאית. רבים קיבלו דרגות קצונה. עשרות רבות מיהודי סופיה נפלו במלחמות הבלקן הראשונה והשנייה ובמלחמת העולם הראשונה.

ליהודים היו חיי חברה ותרבות עשירים, בשנת 1909 נחנך בית הכנסת המרכזי, הוקמה בעיר מקהלת צדיקוב שהמשיכה בפעילותה גם במדינת ישראל, הוקם תיאטרון יהודי ותזמורת סימפונית. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נימנו בעיר כ 25,000 יהודים, שהיוו מחצית מכלל יהודי בולגריה בעת ההיא[4]. בתאריך ה-9 במרץ 1943, ניצלו יהודי סופיה מגירוש אל מחנות ההשמדה הנאציים, בצו המלך בוריס השלישי. ההצלה באה לאחר מאבק עיקש של קומץ פוליטיקאים ואנשי כנסייה כגון דימיטר פשב והמטרופוליט סטפן. בתאריך ה-21 במאי 1943, שוב פורסמו צווי גירוש ליהודי סופיה. היהודים נצטוו למסור את רכושם לשלטונות ובכדי להימנע מכך, מכרו אותו לתושבים הבולגרים. הכנסייה התגייסה בשנית לטובת היהודים והמטרופוליט סטפן ראש הכנסייה, מחה בפני קהל המונים על רדיפת היהודים בנאום לרגל חג נוצרי, תוך שהוא רומז שיוטל חרם דתי על המלך בשל צעדיו. הממשלה הבולגרית הורתה לסגור את כל הכנסיות בסופיה, והכנסייה סרבה לצו. ב-24 במאי בוטל צו הגירוש מבולגריה והוא הומר לגירוש מסופיה לערי השדה. המגורשים נקלטו בערי השדה, בקרב בני הקהילות היהודיות במקום[5]. לאחר המלחמה, חלה התעוררות ציונית בקרב יהודי בולגריה ככלל ויהודי סופיה בפרט. בין השנים 1947 ועד 1949, עלו מרבית יהודי סופיה לישראל[6].

בית חב"ד בסופיה מנוהל על ידי הרב יוסף והרבנית תמי סלמון.

ספורט

בעיר התקיימה האוניברסיאדה ב-1961 וב-1977.

לעיר 2 מועדוני כדורסל המשחקים בליגת העל הבולגרית בכדורסל: אקדמיק סופיה ולבסקי סופיה, וארבעה מועדוני כדורגל, המשחקים בליגת העל הבולגרית בכדורגל: לבסקי סופיה, צסק"א סופיה, לוקומוטיב סופיה וסלביה סופיה.

ערים תאומות

קישורים חיצוניים

קישורים למוסדות להשכלה גבוהה

מידע בעברית

הערות שוליים

  1. ^ קשלס, חיים, דורות הראשונים, בתוך: יהדות בולגריה, ירושלים 1967
  2. ^ " הקהילה היהודית בסופיה", באתר הספרייה היהודית המקוונת (באנגלית).
  3. ^ רוזן, מינה, עורכת, ימי הסהר-פרקים בתולדות היהודים באימפריה העות'מאנית, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב, התשנ"ו-1996.
  4. ^ אלברט א. רומנו, יהדות בולגריה, בתוך אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים 1967.
  5. ^ מיכאל בר-זוהר, הרכבות יצאו ריקות, הוצאת הד ארצי, ירושלים, 1999.
  6. ^ יוסף בן, גולת בולגריה בחיסולה, בתוך: יהדות בולגריה, הוצאת אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים 1967.
Tomb of Ivan Vazov in Sofia

קבר המשורר והסופר הלאומי איבן ואזוב.

Monument to the Unknown Soldier in Sofia, Bulgaria

יד לחייל האלמוני עם אש תמיד.

Russian church-St.Nicholas, in Sofia (1903)

כנסייה רוסית סט. ניקולאס (1903).

Alexander 2nd monument in Sofia

אנדרטת הצאר הרוסי אלכסנדר השני, משחרר בולגריה.

Bbanya Bashi mosque in Sofia, Bulgaria

מסגד באניה באשי.

Monument of St. Sophia in Sofia

עמוד סופיה הקדושה.

אוניברסיאדה

האוניברסיאדה היא אירוע ספורטיבי בינלאומי המאורגן על ידי הפדרציה הבינלאומית לספורט אוניברסיטאי. השם הוא הלחם של "אולימפיאדה" ו"אוניברסיטה". רשמית האוניברסיאדה מכונה "משחקי האוניברסיטה העולמיים" או "המשחקים הסטודנטיאליים הבינלאומיים". בכל מקרה, המונח יכול להתייחס גם למשחקי ספורט בין סטודנטים באוניברסיטאות עצמן.

רק מי שהוא סטודנט ואזרח המדינה או התאזרח בה יכול לייצג מדינה ולהשתתף בתחרויות, למעט זאת - מרבית החוקים והתקנות דומים לאלה של האולימפיאדה. במסגרת האוניברסיאדה מתקיימים אוניברסיאדות קיץ ואוניברסיאדות חורף אחת לשנתיים.

איה סופיה

איה סופיה (ביוונית: Αγία Σοφία, אַגִיָה סוֹפִיָה - "כנסיית החוכמה הקדושה", בלטינית: Sancta Sophia, בטורקית: Ayasofya) הייתה כנסייה ביזנטית בעיר קונסטנטינופול, כיום איסטנבול שבטורקיה, ונחשבת לאחת הדוגמאות הבולטות של האמנות והאדריכלות של האימפריה הביזנטית, ולאחד הבניינים המפורסמים בעולם.

לאחר שהעיר נכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית בשנת 1453 הפך המבנה למסגד ומשנת 1934 הוא משמש כמוזיאון המשמר את מורשת הבניין בתקופות שונות ומושך אליו תיירים רבים מרחבי תבל.

אירוויזיון הילדים 2015

תחרות הזמר אירוויזיון הילדים 2015 היא תחרות השירים לילדים ה-13 של רשת השידור "אירוויזיון" מטעם איגוד השידור האירופי. התחרות התקיימה בארמץ ארנה הנמצא בסופיה בירת בולגריה שנבחרה על ידי איגוד השידור האירופי (EBU) לאחר שהמדינה שניצחה בתחרות אירוויזיון הילדים 2014, איטליה, ויתרה על אירוח התחרות. שבע עשרה מדינות השתתפו בתחרות דבר המביא תחרות זו להיות הגדולה ביותר מאז 2007 כאשר רק התחרות ב-2004 הייתה גדולה ממנה והתחרות ב-2007 הייתה בגודל זהה לה.

מלטה וארמניה שברו את שיא הנקודות למדינה בתחרות וסלובניה שברה את שיא הנקודות למדינה ללא קבלת 12 נקודות.

בולגריה

בּוּלְגַרְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַבּוּלְגָרִית (בבולגרית: Република България) היא מדינה בחצי האי הבלקני, במזרח אירופה. היא גובלת ברומניה בצפון, בים השחור במזרח, ביוון ובטורקיה מדרום, ובמקדוניה הצפונית ובסרביה במערב. מבחינה מנהלית, מחולקת בולגריה ל-28 מחוזות, סופיה היא בירת בולגריה וב-2011 נמנו בה 1.2 מיליון תושבים, מתוך כ-7.1 מיליון בבולגריה כולה. לאורך גבולה הצפוני של המדינה עובר תוואי הדנובה ובמזרחה היא גובלת בים השחור. בבולגריה שני רכסי הרים מרכזיים הרי הבלקן והרודופי.

שבטים תראקים התיישבו באזור בולגריה עוד במהלך המאה ה-12 לפנה"ס, אך ההיסטוריה הלאומית הבולגרית החלה בשלהי המאה ה-7, תקופת האימפריה הבולגרית הראשונה אשר בראשית המאה ה-9 הפכה למעצמה אזורית וליריבתה של האימפריה הביזאנטית. במקביל אימצו הבולגרים את הנצרות האורתודכסית. ב-1018 עלה בידי הביזאנטים להכריע את הבולגרים והם איבדו את עצמאותם המדינית למשך 167 שנים. ב-1185 הוקמה האימפריה הבולגרית השנייה אשר הייתה לפרקים עצמאית ולפרקים וסלית של אורדת הזהב והאימפריה הביזאנטית. בשלהי המאה ה-14 פלש צבא האימפריה העות'מאנית לאזור בולגריה והכריע את הבולגרים. העות'מאנים שלטו בבולגריה עד לתבוסתם על ידי צבא האימפריה הרוסית במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878). לאחר המלחמה, הוקמה נסיכות בולגריה מתוקף סיכומי קונגרס ברלין.

ב-1908 הפכה בולגריה לממלכה תחת המלך פרדיננד הראשון. הבולגרים לחמו במלחמת הבלקן הראשונה, השנייה ובמלחמת העולם הראשונה ובכולן, לאחר הצלחות ראשוניות הובסו ואיבדו שטחים נרחבים ובכלל זה המוצא לים האגאי. במרבית שלבי מלחמת העולם השנייה, הייתה בולגריה בעלת בריתה של גרמניה הנאצית ואף חתמה על ההסכם התלת-צדדי. עם זאת, צבא בולגריה לא השתתף בפועל בקרבות לצד הוורמאכט. במהלך תקופה זו אימצה בולגריה מדיניות גזע והחילה על יהודי בולגריה את החוק להגנת האומה. במרץ 1943 גירשו הבולגרים לטרבלינקה את 11,343 יהודי תראקיה, מקדוניה הווארדארית ופירוט ונכשל ניסיון גירושם של יהודי בולגריה "הישנה". בספטמבר 1944 הופל השלטון המלוכני בהפיכת חזית המולדת הבולגרית ובהמשך עלה בידי המפלגה הקומוניסטית להשתלט באלימות על המדינה והיא הפכה לרפובליקה עממית. בולגריה הייתה גרורה נאמנה של ברית המועצות וחברה בברית ורשה. טודור ז'יבקוב היה שליטה בפועל של בולגריה למשך מרבית שנות השלטון הקומוניסטי והוא הפך לסמלה של התקופה. אירועי סתיו העמים לא פסחו על המדינה, ב-1989 הודח ז'יבקוב וב-1991 הפכה המדינה לרפובליקה והונהגה חוקה חדשה. בולגריה היא דמוקרטיה פרלמנטרית, נשיאה נבחר אחת ל-5 שנים ובפרלמנט הבולגרי 240 חברים.

לאחר קריסת השלטון הקומוניסטי עברה בולגריה מכלכלה מתוכננת לכלכלה חופשית. המעבר המהיר לווה במשבר כלכלי חריף שהוביל גם למשברים פוליטיים. בשנת 2004 הצטרפה בולגריה לברית נאט"ו וב-2007 הפכה לחברה באיחוד האירופי, ההצטרפות שהובילה לתנופת פיתוח ובכלל זה פיתוח תשתיות כגון חיבורה של המדינה לנתיבי התעבורה הפאן-אירופיים. בשלהי העשור הראשון של המאה ה-21 הושפעה כלכלת בולגריה מהמשבר הכלכלי העולמי, אחוזי האבטלה האמירו ונרשמה הגירה משמעותית מהמדינה, בעיקר הגירת עבודה, שצמצמה את אוכלוסייתה לכ-7 מיליון לעומת כ-9 מיליון שהתגוררו במדינה באמצע שנות ה-80.

ג'ורג' הראשון, מלך בריטניה

ג'ורג' הראשון, מלך בריטניה (באנגלית: George I of Great Britain; ‏28 במאי 1660 - 11 ביוני 1727) היה מלך בריטניה הגדולה ואירלנד מה-1 באוגוסט 1714 ועד מותו, וכן הנסיך הבוחר של הנובר.

נולד בהנובר, גרמניה, בשם גאורג לודוויג ושלט על רובה של סקסוניה התחתונה תחת האימפריה הרומית הקדושה. בגיל 54 הוא ירש את כס המלוכה הבריטי כבן דודה מדרגה שנייה של אן, מלכת בריטניה שנפטרה ללא ילדים. אף על פי שלאן היו קרובי משפחה מדרגה קרובה יותר הם היו כולם קתולים, ולפי החוק הבריטי רק פרוטסטנטי היה מורשה לרשת את הכתר.

במהלך תקופת שלטונו של ג'ורג' הראשון ירד כוחה של המלוכה הבריטית והתפתחה שיטת השלטון של ממשלת קבינט בהנהגתו של ראש ממשלה. לקראת סיום שלטונו הכוח האמיתי בממלכה היה בידיו של רוברט וולפול, הנחשב לראש הממשלה הראשון של בריטניה. המלך ג'ורג' מת במהלך ביקור במולדתו הנובר, שם נקבר.

דאבל

בספורט, דאבל (Double) הוא זכייה של קבוצת ספורט בשני התארים המרכזיים באותה המדינה במהלך עונה אחת, לרוב אליפות הליגה הבכירה והגביע העיקרי במדינה.

וארנה

וַארְנָה (בבולגרית: Варна) היא עיר נמל מרכזית לחוף הים השחור, בירת מחוז וארנה וממוקמת 379 קילומטרים צפונית מזרחית לבירת בולגריה סופיה. וארנה היא העיר השלישית בגודלה בבולגריה מבחינת כמות האוכלוסין.

חריסטו סטויצ'קוב

חריסטו סטויצ'קוב (בבולגרית: Христо Стоичков; נולד ב-8 בפברואר 1966 בבולגריה) הוא כדורגלן עבר בולגרי ומאמן כדורגל בהווה. שיחק בעמדת החלוץ או הקיצוני, ונחשב לאחד מגדולי הכדורגלנים הבולגרים בהיסטוריה. סטויצ'קוב נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם והיה נציגה היחיד של בולגריה ברשימה זו. ככדורגלן וכמאמן, ידוע סטויצ'קוב על מזגו החם, שהובילו אותו לא פעם לתקריות אלימות וסנקציות מסוגים שונים.

ליגת העל הבולגרית בכדורגל

ליגת העל הבולגרית (בבולגרית: ‎"А" Професионална футболна група) היא ליגת הכדורגל הבכירה בבולגריה. הליגה הוקמה בשנת 1924 ושינתה מדי פעם את המבנה והשם בווריאציות שונות. האלופה בליגה עולה אוטומטית לשלב המוקדמות השני של ליגת האלופות. הקבוצות שמסיימות במקומות השני והשלישי, וכן זוכת הגביע הבולגרי, זוכות להשתתף במוקדמות הליגה האירופית.

מדריד

מדריד (בספרדית: Madrid, הגייה: [maˈðɾið]) היא עיר הבירה של ספרד ומקום מושבם של המלך, הממשלה, הפרלמנט ובית המשפט העליון. בעיר כ-3.2 מיליון תושבים (נכון ל-2018), ובכך מדריד היא העיר הגדולה בספרד. בשטח העיר רבתי מתגוררים כ-6 מיליון תושבים.

בגובה 667 מטר מעל פני הים זוהי עיר הבירה הגבוהה באיחוד האירופי, ועיר הבירה השנייה בגובהה באירופה, אחרי בירת אנדורה, אנדורה לה ולה.

בעבר הייתה מדריד בירת האימפריה הספרדית ומסיבה זו הצטברו בה אוצרות אומנות רבים המוצגים כיום במוסאו דל פראדו, במוסאו ריינה סופיה ובמוסאו תיסן בורנמיסה. בנוסף, בעיר מספר אתרים תרבותיים והיסטוריים חשובים, כמו הארמון המלכותי, התיאטרון המלכותי, פארק בואן רטירו, הספרייה הלאומית של ספרד והמוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של ספרד.

מחוזות בולגריה

מבחינה אדמיניסטרטיבית בולגריה מחולקת ל-28 מחוזות (oblast, אובלסט). הם נקראים על שם עיר הבירה של המחוז. כל מחוז מחולק למספר נפות.

בשנים 1987–1999 הייתה בולגריה מחולקת ל-9 מחוזות בלבד. המחוזות קרויים על שם הבירה המחוזית כאשר העיר עצמה מהווה תת-מחוז במחוז שבו היא נמצאת. בירת בולגריה, סופיה היא עצמאית מבחינה מחוזית, ואינה נכללת במחוז סופיה, אשר נמצא סביבה.

מיכאל בר-זוהר

מיכאל בר זוהר (יולזרי) (נולד ב-30 בינואר 1938 בסופיה, בולגריה) הוא סופר, היסטוריון וביוגרף ישראלי, שכיהן גם כחבר הכנסת. חיבר ספרים רבים בנושאי ביטחון והיסטוריה פוליטית.

מקדש

מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות, כמקום פולחן. כמעט לכל דת ותרבות קיים מקדש מסוג כלשהו אשר סגנון האדריכלות שלו תואם את אופי הפולחן ואת מאפייני החברה. בניית המקדש מייצגת בדרך כלל את מיטב האדריכלות של התרבות אשר בנתה אותו בתקופתה. הדבר משתקף בפאר המבנה, עבודות האמנות המלוות אליו ומיקומו של המבנה ביחס לעיר.

לאורך ההיסטוריה מקובל היה להקים מקדשים במקומות בהם כבר היה מבנה מקודש בעבר, וכך נמצא גם באתרים ארכאולוגיים בעיראק. באופן דומה, גם בימי הביניים ובעת החדשה מוסבים מקומות מקודשים לטובת הדת השולטת. מסגדים, כנסיות ובתי כנסת ברחבי המזרח התיכון שינו את ייעודם הדתי בהתאם לרצון השליטים. דוגמאות בולטות לכך הן קבר דוד המלך בהר ציון ומסגד איה סופיה באיסטנבול.

בנוסף להיות המקדש מקום לפולחן דתי, הוא משמש לעיתים את החברה גם לטובת התכנסות ופעילות קהילתית שאינה דתית. חלל המקדש או המרחב הסמוך אליו מתוכננים כך שקהילת המשתמשים בו תוכל להתכנס ולשמוע את מנהיגם, לקיים אירועים חברתיים שונים או אפילו לקיים בסמוך למקדש שוק, מתוקף העובדה שאנשים רבים מגיעים למקום זה. מאפיינים אלה גלובליים אך לכל סוג של מקדש בכל דת ותרבות קיימים מאפיינים שונים בתכלית.

סופיה לורן

סופיה לורן (באיטלקית: Sophia Loren; נולדה ב-20 בספטמבר 1934) היא שחקנית קולנוע איטלקייה, זוכת פרסי משחק רבים.

פלבן

פלבן (בבולגרית: Плевен) היא העיר השביעית בגודלה בבולגריה, בירת מחוז פלבן וממוקמת 170 קילומטרים צפונית מזרחית לבירה סופיה, באמצע המישור ההררי של הדנובה.

פלובדיב

פְּלוֹבְדִיב (בבולגרית: Пловдив) היא העיר השנייה בגודלה בבולגריה, לאחר הבירה סופיה ומהווה בירת מחוז פלובדיב. העיר שוכנת במישור תראקיה העילי, 165 ק"מ מדרום-מזרח לסופיה על שתי גדותיו של הנהר מריצה. העיר משתרעת בין שבע גבעות המופיעות על גבי סמל העיר. פלובדיב היא העיר בעלת צפיפות האוכלוסייה הגדולה ביותר בבולגריה ובה 3,775 נפשות לקמ"ר. החלק התיירותי של בעיר הוא הרובע העתיק, הבנוי ממבוך של רחובות צרים מרוצפים באבנים קטנות עם בתים מסוגננים בצבעים שונים. בין האתרים ברובע נמצאים גם הבית בו התגורר ב-1833 המדינאי והמשורר הצרפתי אלפונס דה למרטין, בעת שהיה בדרכו למזרח התיכון וכן המוזיאון האתנוגרפי. ב-1980 התגלה במפתיע ברובע תיאטרון רומי עתיק המשמש במאה ה-21 להופעות.

פרלמנט

פרלמנט (נגזר מהמילה הצרפתית: parler, קרי: פַּארְלֶה, "לדבר") או בית נבחרים, הוא מוסד פוליטי המורכב מנציגיהם של אזרחי המדינה, ומשמש כרשות המחוקקת במדינות שהן דמוקרטיות יצוגיות.בדמוקרטיה, השלטון על המדינה וקביעת חוקיה נתונים בידי העם. בדמוקרטיה ישירה, "אספת עם" המורכבת מכלל האזרחים בעלי זכות הבחירה, היא הגוף באמצעותו מתקבלות ההחלטות, וזאת באמצעות דיונים, הצבעה וקבלת דעת הרוב. בדמוקרטיה ייצוגית לעומת זאת, כלל האזרחים בעלי זכות הבחירה בוחרים במספר מצומצם של נציגים לפרלמנט, אשר מתפקד במקום אספת העם ובאותו האופן. בחירת הנציגים על ידי העם היא שאמורה ליצור פרלמנט המשקף את רצון העם, כך שההחלטות המתקבלות בו יתאמו עד כמה שניתן את ההחלטות שהיו מתקבלות באספת עם.

היתרונות המרכזיים של פרלמנט על פני אספת עם הם:

קל יחסית לנהל דיונים והצבעות עם מספר מצומצם של משתתפים.

חברי הפרלמנט יכולים לייחד זמן לדיון בנושאים סבוכים (זוהי עבודתם), בעוד שלמרבית הציבור אין פנאי לכך.

בפרלמנט ניתן לכנס בנקל את כל החברים, וכך ההחלטות מייצגות את רצון העם, ואילו באספת עם עלולים חלקים נרחבים בעם שלא להופיע להצבעות, ובכך לקבל החלטות המנוגדות לרצון הרוב.החסרונות של פרלמנט ביחס לאספת עם:

לאחר שנבחרו הנציגים, הם יכולים, ובפועל פועלים על פי אינטרסים אישיים, או פנים מפלגתיים, ולהציג חוקים שנוגדים את הרצון הכללי של הציבור.

הפרלמנט עלול לקבל חוקים שאינם תואמים את רצון הציבור, מבלי שהציבור יוכל להתנגד.

לציבור יש השפעה קטנה מאוד על התנהלות המדינה, מרגע שנבחרו הנציגים.

קייב

קייב (באוקראינית: Київ -‏ IPA: [kɪjiwˈ] (מידע • עזרה). ברוסית: Киев, נהגה קִייֵב) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה. העיר נמצאת בצפון המדינה על גדות הנהר דנייפר, שחוצה אותה לאורכה. בעבר שימשה כבירת רוס של קייב, המדינה הראשונה של העמים הסלאבים. בשנת 2013 חיו בה באופן רשמי 2,847,200 תושבים, אך ישנן הערכות שבפועל האוכלוסייה גדולה יותר. מבחינה מנהלית העירייה מנותקת ממחוז קייב שסובב אותה.

קייב היא מוקד חשוב של תעשייה, מדע, השכלה ותרבות במזרח אירופה. בית למספר רב של תעשיות היי טק, מוסדות להשכלה גבוהה ומוקדים היסטוריים בעלי חשיבות עולמית. בעיר יש תשתית רחבה ומאוד מפותחת של תחבורה אזרחית, במיוחד מערכת הרכבת התחתית של העיר הנקראת קייבסקיי מטרופוליטן. בשנת 1990 הוכרזו קתדרלת סופיה הקדושה ולאוורת קייב-פצ'רסק בעיר, כאתרי מורשת עולמית.

דגל בולגריה
מחוזות בולגריה
בלגואבגרדבורגסדובריץ'גברובוחאסקובוקרדז'אליקיוסטנדיללובץ'מונטנהפאזארדז'יקפרניקפלבןפלובדיבראזגרדרוסהשומןסיליסטרהסליבןסמוליאןסופיה • העיר סופיה • סטארה זאגורהטרגובישטהוארנהוליקו טרנובווידיןוראצהימבול Regions of Bulgaria Map-he
דגל האיחוד האירופי
בירות מדינות האיחוד האירופי
אוסטריה: וינהאיטליה: רומאאירלנד: דבליןאסטוניה: טאליןבולגריה: סופיהבלגיה: בריסלגרמניה: ברליןדנמרק: קופנהגןהולנד: אמסטרדםהונגריה: בודפשטהממלכה המאוחדת: לונדוןיוון: אתונהלוקסמבורג: לוקסמבורגלטביה: ריגהליטא: וילנהמלטה: ולטהסלובניה: ליובליאנהסלובקיה: ברטיסלאבהספרד: מדרידפולין: ורשהפורטוגל: ליסבוןפינלנד: הלסינקיצ'כיה: פראגצרפת: פריזקפריסין: ניקוסיהרומניה: בוקרשטשוודיה: סטוקהולם

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.