סוליפסיזם

סוליפסיזםלטינית: solus, "בלבד", ו-ipse, "עצמו") היא תפיסה מטאפיזית ואפיסטמולוגית הטוענת כי אדם יכול להיות בטוח בקיומו של דבר אחד בלבד - ה"אני" העצמי שלו. על פי גישה זו, העולם החיצוני שאינו חלק מהתודעה העצמית, לא בהכרח קיים.

הסוליפסיזם הוא ביטוי של הספקנות. המשפט "אני חושב, משמע אני קיים" של רנה דקארט נחשב למרכזי בסוליפסיזם.

"סוליפסיזם קיבוצי" הוא הגישה הפילוסופית המנחה את החברה הדמיונית בספר "1984" של ג'ורג' אורוול, בו "האח הגדול" שואף לשלוט בזיכרון ובתודעה וכך למעשה לשלוט במציאות.

עקרונות

שלילת קיום חומרי, בפני עצמה, אינה מהווה סוליפסיזם. לסוליפסיזם שלושה עקרונות מרכזיים:

  • הידע הוודאי ביותר של אדם הוא תוצרי תודעתו - מחשבותיו וחוויותיו.

היות שאדם אינו יכול להיות בטוח בקיומו של דבר פרט לתודעתו, תוצריה הם הידע הוודאי ביותר. תוצרי התודעה הם הידע היחיד שקיומו אינו מוטל בספק.

  • אין קשר הכרחי בין חוויות נפשיות מודעות להתנהגות חיצונית.

דוגמה בולטת לעיקרון זה היא הניסוי הדמיוני 'ניסוי המוח בחבית'. לפי הרעיון שניצב בבסיס הניסוי, אם ינתקו מוח אנושי מגופו, ישימו אותו במכל מלא בחומר משמר-חיים[1], ויחברוהו למחשב שיקלוט את שדריו[2], יוסיף המוח לחיות כאילו לא נותק מעולם, במציאות וירטואלית שייצור לעצמו. המוח ימשיך לחוות חוויות ולחוש רגשות, אף על פי שאין להם כל יסוד במציאות החומרית. הניסוי מדגים את היעדר התלות של חוויות נפשיות במציאות, פועל יוצא של מבנה המוח האנושי.

  • אדם אינו מסוגל להבין באופן מדויק רגש או חוויה של אדם אחר.

היות שחוויות ורגשות הן דבר סובייקטיבי, ואין בנמצא זוג בני אדם זהים לחלוטין, הרי שרגש לעולם יהא ייחודי. מכאן ניתן להסיק כי אדם יכול להבין, בקירוב בלבד, רגש של אדם אחר רק באמצעות השוואתו לרגש דומה שחווה הוא בעבר, ושימוש בדמיונו.

הבעיה המרכזית בסוליפסיזם היא בעיית קיום התודעות האחרות: היות שביכולתו של אדם לראות רק את התנהגותם של בני אדם אחרים, ולא את הלכי נפשם, כיצד יוכל לדעת אל נכון שקיימת תודעה אחרת, נוסף על זו שלו? אמת, גם את תודעתו שלו אין הוא מסוגל לראות, אך לה הוא מודע וכך הוא יכול, א-פריורי, להיווכח בקיומה.

היסטוריה

גורגיאס

סוליפסיזם מתועד לראשונה בדבריו של הפילוסוף גורגיאס (376-483 לפנה"ס), כפי שצוטטו על ידי סקסטוס אמפיריקוס:

  1. דבר אינו קיים.
  2. אפילו קיים דבר מה, מן הנמנע לדעת דבר אודותיו.
  3. אפילו ניתן לדעת דבר אודותיו, מן הנמנע להעביר את הידע לאחרים.

בעת ההיא, עיקרו המרכזי של הסוליפסיזם היה להראות שידע 'אובייקטיבי' אינו אפשרי.

דקארט

לימים היה הסוליפסיזם למסד התפישה, לפיה היכולת האנושית להבין את מושגי הנפש (חשיבה, רצון, תפישה) אינה מושלמת אלא באמצעות שימוש בדמיון ובהשוואה לחוויות דומות. כלומר, באמצעות הפשטה של חוויות פנימיות. והתפישה הזו, על גווניה השונים, קנתה לה השפעה בפילוסופיה מאז שרומם דקארט את החיפוש אחר ביטחון מוחלט למדרגת היעד העיקרי באפיסטמולוגיה. בו בזמן רומם דקראט את האפיסטמולוגיה למדרגת "פילוסופיה ראשונית".

ברקלי

דחייתו של ברקלי את המטריאליזם לטובת האידיאליזם מעניקה לסולפסיזם תימוכין נוספים, נוסף על אלה של דקארט. דקראט תמך בדואליזם האונטולוגי, לפיו קיימים הן העולם החומרי, הן התודעות הלא-חומריות הן האל. ברקלי לעומתו, דחה את קיום החומר אך לא את קיום התודעות, ובהגדירו את האל כתודעה קיבל גם את קיומו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כלומר, חומר שיאפשר למוח להוסיף ולפעול חרף ניתוקו ממקורות אספקתו (הגוף)
  2. ^ החיבור למחשב מאפשר לעורכי הניסוי לראות את ה'חיים' של המוח; החיבור אינו הכרחי מבחינה תאורטית, ואין תכליתו אלא הדגמה והצגה.
אפוסטריורי

אפוסטריורי או א-פוסטריורי (לטינית: a posteriori, שפירושו: "מתוך מה שבא אחר-כך") הוא מונח בלוגיקה או בפילוסופיה שבא להניח טיעון שמהלכו הוא מן הסיבות הנראות לעין אל הסיבות הלא-ידועות, כלומר, מן החוויות והניסיון שלנו. לעומתו, טיעון א-פריורי הוא טיעון שמתחיל מהסיבות אל המסקנות.

ישנן עובדות רבות שאנחנו יודעים דרך החושים שלנו, כגון: דברים נופלים כלפי מטה ולא מעלה, או: שמן לא מתערבב עם מים. אלו אמיתות שאנחנו יודעים אותן מניסיון הרבה לפני שיש באפשרותנו להסבירן. כל עוד לא נוכל להסביר אותן מבחינה מדעית (כוח הכבידה או הקוטביות של מולקולות השמן), ידיעותינו יהיו ידיעות א-פוסטריוריות.

אפריורי

אַפְּרִיּוֹרִי (מלטינית: a priori, "מן הקודם" או "לפני הניסיון") הוא מונח בפילוסופיה ובלוגיקה. בצורה מופשטת ניתן לומר כי המונח א-פריורי, הוא טיעון שמתחיל מהסיבות אל המסקנות, וגם מתייחס למושגים או תפישות שאינם תלויים בחוויות-חושים, מהתבוננות או ניסיון.

וזאת בניגוד למושגים אפוסטריוריים (מתוך מה שבא אחר-כך), שהוא טיעון שמהלכו הוא מן הסיבות הנראות (כלומר, מן החוויות והניסיון שלנו אל הסיבות) אל העין אל הסיבות הלא-ידועות. למשל דברים הנופלים כלפי מטה ולא כלפי מעלה, או: שמן אשר לא מתערבב עם מים. כל עוד לא נוכל להסביר אותן מבחינה מדעית (הסברים כמו 'כוח הכבידה' או 'הקוטביות של מולקולות השמן'), ידיעותינו אודותיהן יהיו ידיעות א-פוסטריוריות.

ידע אפריורי נחשב ידע פרופוזיציונלי במובן זה שהוא נרכש לפני ניסיון כלשהו.

דוגמה למשפטים אפריורים הם משפטים המובנים מעצמם כגון "שני גדלים השווים לגודל שלישי שווים ביניהם", או הוכחות מתמטיות שאינן נזקקות לניסיון אלא מוכרחות מתוך עצמן.

פילוסופים רבים סבורים שלא תיתכן ידיעה אפריורית, בעיקר בתחום השאלות התאולוגיות. על פי הפוזיטיביזם הלוגי, הצהרות שתהיינה נכונות א-פריורית תהיינה תמיד טאוטולוגיות. קנט טען כי ידע אפריורי קיים בצורת התנאים הנחוצים להתנסות כלשהי, כגון המושגים סיבתיות, חלל וזמן. הניסיונות להגדיר בבהירות או להסביר ידיעה א-פריורית מהי מהווים חלק מזרם מרכזי בתורת ההכרה (אפיסטמולוגיה). לאור העובדה שההגדרות והשימושים של המונח עוותו לאורך השנים ועל כן משתנים על פני תחומי-דעת שונים, יהיה זה קשה לספק הגדרה אוניברסלית בעבורו.

לעיתים, כלכלנים עושים שימוש במונח א-פריורי כדי לתאר צעד בטיעון שאמיתותו יכולה להתקבל כמוכיחה את עצמה.

למשל, עמנואל קאנט קרא למרחב הפיזי (המרחב שבו אנו חיים) גאומטריה אבסולוטית (מוחלטת). הוא טען שהיא הגאומטריה היחידה הא-פריורית. על פי תורת היחסות אנו חיים במרחב-זמן, מרחב לא אוקלידי ולא גאומטריה אבסולוטית.

דיאלקטיקה

דיאלקטיקה (מיוונית: διαλεκτική - אומנות השיחה, הדיון או הוויכוח) היא מונח פילוסופי מערבי המשמש לתיאור שיטות שונות להשגת האמת או לתיאור תנועת ההתפתחות בעולם הרוח או החומר, או שניהם יחד. השימוש הנפוץ ביותר במילה דיאלקטיקה הוא כהתפתחות מתוך קונפליקט.

האסכולה האלאטית

האסכולה האלאטית היא אסכולה בפילוסופיה הקדם-סוקרטית התופסת את המציאות כמהות אחת, קבועה, בלתי מונעת ובלתי משתנה. היא טוענת שמה שנתפס בעינינו כשינוי, אינו אלא אשליה. בפועל, המציאות קבועה ובלתי משתנה.

פרמנידס וזנון נמנים על אסכולה זו. הם נולדו ופעלו בעיר אליאה שמצויה בדרום איטליה ועל שמה הם קרויים. גם מליסוס איש סאמוס היה ממפתחי הפילוסופיה.

הוליזם

הוליזם (מיוונית: όλος; שלם, כולל) הוא הרעיון שתכונות מערכת לא יכולות להיקבע או להיות מוסברות אלא רק על ידי סך כל המרכיבים שלה. המילה, יחד עם התואר הוליסטי, נטבעו על ידי יאן סמאטס בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20. במילון אוקספורד, סמאטס מגדיר את ההוליזם כ"נטייה בטבע ליצור שלם שהוא גדול מסכום חלקיו על ידי אבולוציה יצירתית".

הוליזם מוגדר לעיתים כהיפוכו של הרדוקציוניזם, למרות שתומכי הרדוקציוניזם המדעי טוענים כי מוטב להתייחס אליו כאל היפוכו של הרדוקציוניזם התאוותני. אפשר להנגיד אותו גם עם אטומיזם. כמה מבקרים טוענים שהוליזם הוא ניסיון למיזוג בין רעיון הבריאתנות לבין רעיון האבולוציה.

השטח של חשיבת מערכתית התפתח בשנים האחרונות כדי להתמודד עם מספר גדול של נושאים תוך שימוש במושגים הוליסטיים.

הנחה (לוגיקה)

הנחה בתורת ההגיון היא שם כולל לכל הטענות בהיסק שאינן מסקנתו.

בהיסק תקף המסקנה מקיימת יחס של נביעה מן ההנחות: כלומר המסקנה נגזרת מן ההנחות. בהיסק מבוסס המסקנה היא אמיתית משום שההנחות אמיתיות. אך, בניגוד לסברה נפוצה בין הדיוטות, אין כל הכרח שההנחות יהיו אמיתיות על מנת שההיסק יהיה תקף.

בפרט, כל היסק שבין הנחותיו יש סתירה, הוא היסק תקף. עובדה זו מנוצלת היטב בהוכחות בדרך השלילה המבוססות במכוון ובמודע על קיומה של סתירה בהנחות, כלומר על אי אמיתותן. למשל, ההוכחה שאין מספר ראשוני גדול ביותר מבוססת על ההנחה (המתגלית בסוף ההוכחה כשקרית) שיש מספר ראשוני גדול ביותר, ההוכחה שאין לשתיים שורש ראציונאלי מבוססת על ההנחה (המתגלית בסוף ההוכחה כשקרית) שיש לשתיים שורש ראציונאלי וכדומה.

יום הפילוסופיה העולמי

יום הפילוסופיה העולמי (באנגלית: World Philosophy Day) הוא מועד בינלאומי המצוין מדי שנה ביום חמישי השלישי של חודש נובמבר.

כשל נטורליסטי

'כשל נטורליסטי' הוא מונח שנטבע על ידי הפילוסוף ג.א. מור בספרו "פרינקיפיה אתיקה" (עקרונות האתיקה) משנת 1903. המונח מתייחס לכשל הטמון בהגדרת המונח "טוב" באמצעות התכונות שלו. לעיתים קרובות מבולבל המושג "כשל נטורליסטי" עם מושג דומה - "בעיית הראוי-מצוי".

מונאדה (לייבניץ)

מונאדה היא אובייקט פילוסופי שתיאר הפילוסוף גוטפריד וילהלם לייבניץ.

לפי לייבניץ, לכל אובייקט ישנה מונאדה העומדת בעבורו ושנושאת את כל האינפורמציה לגביו. אותו אובייקט אשר בעבורו עומדת המונאדה הוא "אובייקט אינטנציונאלי" של המונאדה. המונאדות הן נשאי אינפורמציה, כשהאובייקט אותו מייצגת המונאדה הוא "מצב אינפורמטיבי" של המונאדה. המונאדות הן דברים פשוטים שאינם ניתנים לפירוק מכל סוג שהוא.

בעיה העולה מתאוריית המונאדות של לייבניץ היא כיצד נוצרות וכלות מונאדות. נניח לדוגמה שיש קיר הבנוי מלבנים, ודאי המונאדה שתישא את האינפורמציה בעבורו תהיה מונאדה של "קיר עשוי מלבנים", אך אם נשבור את הקיר ונקבל ערימה של לבנים, מה יהיה אז? מה תהיה המונאדה במצב כזה?

אין תמימות דעים לגבי תשובתו של לייבניץ במקרה כזה, אך הועלו מספר סברות לגבי האופציות בהן היה עשוי לבחור:

מונאדת קיר הלבנים "התחלפה" במונאדה של "ערימת לבנים". בעצם ישנה טרנספורמציה: האינפורמציה הקודמת שנשאה המונאדה הוחלפה.

ניתן להקשות על לייבניץ ולשאול מה יהיה במקרה בו נפזר את הבלוקים כך שלא יהוו עוד ערימה, מה אז? ייתכן, שלייבניץ היה משיב, כי מונאדת קיר הלבנים הפכה למונאדה של אחד הבלוקים.למונאדות אין חלונות, אין קשר סיבתי ביניהן; הן כמו איים, האל הוא המסנכרן בין המונאדות בהרמוניה מושלמת.

מטאפיזיקה

מֵטָאפִיזִיקָה (מיוונית: μετά (מֵטַא) "מעבר", φυσικά "פיזיקה", "אודות הטבע") היא ענף של הפילוסופיה העוסק בהסבר טבעם של המציאות, הקשר בין חומר לנפש, בין חומר לתכונה ובין מחשבה למציאות. מקור המונח בספרו של אריסטו, שנקרא "מטאפיזיקה" משום שבסידור המסורתי של כתביו היא הופיעה לאחר ספרו ה"פיזיקה".

אך במשך הדורות קיבל המושג משמעות יותר מילולית- פיזיס משמעותו טבע; לכן מטאפיזיקה עוסקת בדברים אשר הם מעבר לטבע או לעולם הגשמי. התפיסה בפילוסופיה מודרנית מתבססת על שימוש זה.

מציאות

מציאות או ממשות היא מושג המבטא בשימושו היום-יומי את מצב הדברים הקיימים (השייכים ל"קיום"), כפי שהם באמת (לעיתים בניגוד לכפי שהם נראים או נתפסים או כפי שחושבים שהם). במובן הרחב יותר של המושג, המציאות כוללת את כל מה שיש, בין אם ניתן להבחין בו או להבין אותו ובין אם לאו. המושג קשור קשר הדוק למושגי הקיום והאמת וההבחנה ביניהם אינה תמיד ברורה. כמו לרבים מהמושגים הבסיסיים ביותר של המחשבה, במהלך השנים ניתנו למציאות הגדרות רבות ואין הגדרה מוסכמת אחת.

ניהיליזם

נִיהִילִיזְם היא תפיסה פילוסופית השוללת את כל הערכים והמוסדות המסורתיים ומאמצת צורת חשיבה הדוחה אמונה ושוללת את הצורך בה כדי להגיע למימוש או לגאולה.

ניהיליסטים שוללים ערכים ואמונה מאחר שאלה (לפי השקפתם) נטולי מהות אובייקטיבית. על פי הניהיליזם אמונה מהווה סכנה ליחיד ולחברה מאחר שהיא מחייבת את ביטול ההיגיון ואת השבתת הניתוח הביקורתי. לפי ציטוט ידוע של ניטשה בנושא זה, האמונה היא חוסר רצון לדעת.

ניהיליזם פוסל גם את האמונה בכוונה או מטרה סופיים. מרבית האמונות והתנועות הפילוסופיות נגועות, על פי הניהיליזם, בטלאולוגיה. כלומר, באמונה בגורל או ייעוד היסטוריים. הטלאולוגיה מנוצלת על ידי רודנים וחולמים אוטופיים כאחד מאמצעי כפייה, וכך מוליכים שולל את האנושות. אלא שעל פי הניהיליסטים אין היום, ומעולם לא היו מטרה או כיוון יחידים ליקום. ההשתחררות מן הטלאולוגיה מעצימה את האדם, ומשחררת אותו לחקור את האמת.

נהוג לחלק את הניהיליסטים לשלוש קבוצות לפחות: הניהיליזם החברתי, הניהיליזם הפוליטי והניהיליזם האתי.

ניהיליזם חברתי או קיומי (אקזיסטנציאליסטי) מתבטא בתפישה אובייקטיבית וספקנית. בספרות אקזיסטנציאליסטית לעיתים ניתן להבחין בצורך, העולה מן הכתוב, לניתוק מהחברה ולפאסיביות. אך כשכזו היא, אפשר לראות שלבדידות יש תכלית כלשהי. "האדם המורד" של קאמי מבשר באופן ברור, שעל האדם לחיות למרות האבסורד המתאפיין מתנאי חייו - אל לו לחיות כמתבודד, אלא להשתמש בבדידות כדי לגבש את התודעה הניהיליסטית שלא מכירה בשום ודאות אנושית. "האדם המורד" נאבק בכבליו (על ידי הניהיליזם) ראשית כמעין עבד בתוך ארמון של הערכים, ושנית נגד תנאי חייו הכופים כל יצור חי להיכנס לאותו "ארמון" (במילותיו של קאמי התהליך השני מכונה "המהפכה המטאפיזית"). ניטשה, למרות הטפותיו לבדידות, ראה במספר אנשים לא בודדים (כמו נפוליאון) דגם של העל-אדם. הפרשנות לכך היא, שהבדידות "הניטשיאנית" היא פחות הסתגרות לשמה בתוך קירות, ויותר עצמאיות ובידוד נפשי, כתוצאה של ניהיליזם ממושך.

הניהיליזם הפוליטי הוא אקטיבי ומהפכן. הנוקטים בגישה זאת טוענים כי המצב התדרדר כל כך שיש לשאוף להרס לשמו. טורגנייב למשל, מזוהה עם הזרם של הניהיליזם הפוליטי.

הניהיליזם האתי או ניהיליזם מוסרי, הוא השקפה הגורסת שאין דבר לא מוסרי, כלומר שאין למוסר משמעות. זאת בניגוד לספקנות אתית/מוסרית, השקפה שמייצגת מגוון סוגים שונים של ספקות לגבי אתיקה (האם כדאי בכלל להיות מוסרי, האם יש "ידע מוסרי", וכו'ׂׂ), למעט הספק המבטא הניהיליזם האתי.

ערך (אתיקה)

באתיקה, המונח ערך מתייחס למדד של הערכת טיבו המוסרי של מעשה מסוים. תחום הידע העוסק בערכים נקרא "תורת הערך", או "אקסיולוגיה" .

עשרת הכבלים

עשרת הכבלים בבודהיזם הם אלו הכובלים את בני האדם שטרם חוו הארה.

מי שהצליח לנתק את שלושת הכבלים הראשונים מתחיל את המסע לנירוואנה, ואילו זה שהצליח לנתק את כל עשרת הכבלים הופך לבודהה שפירושו מואר.

התמקדות ב"עצמי" - אמונה בזהות אישית

ספק - בעיקר בבודהה ובתורתו. יש להדגיש כי הבודהיזם אינו דוגמטי, ולכן אינו דורש ציות עיוור או אוסר על שאילת שאלות.

היצמדות לטקסים ולפולחנים - אמנם הבודהיזם כמו כל פילוסופיה מוסרית דורש ערכי מוסר גבוהים, אולם אינו דורש אותם כציות עיוור אלא כתוצאה של מודעות והבנה. בנוסף, הבודהיזם לא דורש היצמדות לטקסי דת (אם כי אינו שולל אותם).

השתוקקות חושית / תשוקה חושנית (אחד מהיבטי הטנהא), זו המצוירת במרכז גלגל החיים

שנאה, זדון, רצון-להרע

תאווה חומרנית (אחד מהיבטי הטנהא )

תאווה לקיום חסר הצורה (אחד מהיבטי הטנהא הייחודי למודטים)

גאווה

חוסר שקט

בורות (בערות)

פוזיטיביזם

פוזיטיביזם - מגמה מחשבתית הסוברת כי הטבע כולו פתוח לחקירה אובייקטיבית מלאה של האדם באמצעות המדע. לפי הפוזיטיבסטים, חקירה פוזיטיביסטית מתבססת על מה שנראה בעין, על מה שניתן להוכיחו באופן ברור וודאי. הנתונים הפוזיטביסטים נגישים לאדם באמצעות החושים, כלומר המדע עוסק אך ורק במה שהאדם יכול לקלוט בחושיו. וזאת בניגוד לתפיסות מטפיזיות או תאולוגיות, המניחות הנחות שאותן אי אפשר להוכיח בכלים מדעיים.

על פי הפוזיטביסטים החוקר חייב להיות נייטרלי, חופשי מדעה קדומה, ואסור לו להיות מעורב באופן אישי במחקר. אסור שהאישיות תשפיע על תוצאות המחקר.

פטליזם

פטליזם (מלטינית: fatum, הקרוב ל"גורלי" בעברית), הוא שם תואר להשקפה לפיה האדם כבול לסדר טבעי וקבוע מראש של התרחשויות בעולם. כלומר אמונה בגורל מוחלט וידוע מראש המכתיב את חייו.

ניתן לדבר על שלשה מובנים שונים לפטליזם:

האמונה ולפיה אין לאדם בחירה חופשית לפעול אחרת מכפי שהוא נוהג בפועל; אמונה שהאדם כלל איננו מסוגל לעצב את העתיד או את מעשיו שלו עצמו.

מנטליות פסיבית נוכח אירוע הצפוי להתרחש, משום שהוא נתפס כבלתי ניתן לשינוי. פרידריך ניטשה כינה זאת 'פטליזם טורקי'.

הענקת ערך נורמטיבי חיובי לגישה פסיבית כלפי החיים, כעדיפה על גישה הפוכה המנסה להיאבק בזרם האירועים ולשנותם.תחושת הגורל היא ככל הנראה בין התחושות האנושיות העתיקות ביותר,[דרוש מקור] הגורל הוא כוח שאי אפשר לעמוד בפניו שנתפש כקובע את העתיד. לפי המיתולוגיה היוונית זהו כורח בלתי ניתן לביטול אליו נכנעים אפילו האלים (כפי שהודו הפיתיות של דלפי). במיתולוגיה הרומית הגורל מיוצג על ידי שלוש המוירות (ה"פרסאות"), ועל ידי שלוש הנורנות במיתולוגיה הנורדית.

הרמב"ם בספרו 'מורה נבוכים' (ג, יז, הדעת הג'), מייחס תפיסה זו גם ל"כת האשעריה מן הישמעאלים", כלומר לחוג פילוסופי מוסלמי שהיה קיים בתקופתו.

בדתות שונות, בעלי תפקידים שונים מנסים לקרוא את צפונות הגורל - הנביא, השאמאן, וכיוצא באלה. גם כיום יש המאמינים בכוחם של חוזים שונים (קוראים בכף יד, קוראים בקפה וכו').

מקס ובר בחיבורו "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם" המנתח סוציולוגית את הקפיטליזם טוען שנצרות הפרוטסטנטית (ובמיוחד בגרסתה הקלוויניסטית), בעקבות הרפורמציה ויתרה על הקשר המתווך בין האדם לאל, כפי שהתקיים בתפיסת הנצרות הקתולית. במקום תפישה זו העמידה הרפורמציה, לפי ובר, את התפיסה הטרנסצנדנטית של האל, שגררה גישה פטליסטית לקיום האנושי. ואולם, טוען ובר, דווקא משום כך האמינו פרוטסנטיים כי הצלחה בחיים פירושה אישור אלוהי חיובי. משום כך הופיע באופן פרדוקסלי, תמריץ מעשי לאידיאל אקטיבי של יזמות ופעלתנות אנושית לשם השגת ההצלחה הזו.

פילוסוף

פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה. הפילוסוף שואל שאלות כגון מהו מבנה העולם, האם קיים אלוהים ומהי הנפש האנושית. הוא דן בשאלות רבות ובהן מוסריות, קיומיות ומדעיות.

רלטיביזם

רֵלָטִיבִיזם (Relativism; מלשון 'relative', "יחסי") היא תפיסה הגורסת כי לנקודת מבט אין תוקף או אמת מוחלטת, אלא ערך יחסי בלבד הנקבע על-פי הבדלים בתפיסה ובשיקול דעת.

תאוריה

תֵּאוֹרְיָה היא חשיבה רציונלית שמייצרת כללים והפשטות, או התוצר של חשיבה כזו. במדע, תאוריה היא מערך שלם ושיטתי של רעיונות המתאר ומסביר תופעה מסוימת או קבוצת תופעות בעלות קשר. תאוריה מכילה, הרבה פעמים, הגדרות בסיסיות, מספר חוקי טבע בסיסיים והגדרה של שיטה לגזור מחוקים אלה קביעות והסברים רבים על התופעות הנחקרות. ככול שתאוריה מתאימה יותר למסקנות העולות מניסויים ומתצפיות, כך היא אמינה יותר ולרוב גם שימושית יותר.

תאוריות קיימות בכל ענפי המדע. דוגמאות: בפיזיקה - תורת היחסות הכללית והתאוריה הקינטית של הגזים, בביולוגיה - האבולוציה ותורת התא, בגאולוגיה - טקטוניקת הלוחות ובפסיכולוגיה - הפסיכואנליזה.

המילה תורה מתארת לעיתים תאוריה אחת ולעיתים מקבץ של תאוריות בעלות נושא משותף. דוגמאות: תורת הכבידה, תורת הספרות או תורת האישיות.

בשפת היומיום הפכה משמעותה של המילה "תאוריה" למה שנקרא בשפה המדעית "השערה" (היפותזה) - הסבר לתופעה מסוימת שטרם נוסה ואושש.

פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיהאסתטיקהאפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריהפילוסופיה של החינוךפילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקהפילוסופיה של הנפשתאולוגיה
זרמים/אסכולות
טאואיזםהאסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטית • מוהיזם • לגליזם • נטורליזםהאסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואיתהאסכולה הציניתנאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקהרציונליזםאמפיריציזםאקזיסטנציאליזם • נאו-קונפוציאניזם • פנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסטמודרניזםפילוסופיה בודהיסטיתפילוסופיה הינדואיסטיתפילוסופיה ג'ייניסטיתפילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוסמו דזההבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזה • קונדה-קונדה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוסיוהאן סקוטוסאבן סינאג'ו שירמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאם
פילוסופים מודרניים ניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקוןרנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני המאה ה-20 גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלמרטין היידגרברטראנד ראסלרודולף קרנפלודוויג ויטגנשטייןקרל המפלז'אן-פול סארטרוילארד ואן אורמאן קווייןג'ון רולסיורגן האברמאסמישל פוקוגסטון בשלאר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונהיום הפילוסופיה העולמי
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםנהנתנותהוליזםהיסטוריציזםהשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזם • סוליפסיזם • ספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנאנתאיזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאםהרצון לעוצמה
פורטל פילוסופיה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.