סוכנות החלל הישראלית

סוכנות החלל הישראלית (סל"ה - הסוכנות הישראלית לניצול החלל, ידועה בחו"ל גם כ-Israel Space Agency - ISA) היא גוף ממשלתי שפועל במשרד המדע והטכנולוגיה. מטרתה להתוות תוכניות ודרכי פעולה לקידום המטרות הלאומיות האזרחיות של ישראל בתחום החלל, וכן לתאם בין הגופים השונים העוסקים בחקר החלל בישראל, לצרכים מדעיים ומסחריים.

סוכנות החלל הישראלית
Israel Space Agency
מידע כללי
תחום שיפוט ישראל  ישראל
משרד אחראי משרד המדע והטכנולוגיה
הקמה 1983
מנהל/ת אבי בלסברגר[1]
יו"ר פרופ' יצחק בן ישראל
מטה מרכזי תל אביב
סוכנות החלל הישראלית

התפתחות הסוכנות

לקראת שנות ה-80 החלה להתפתח בישראל תשתית מחקר ופיתוח בתחום החלל, בעיקר סביב תעשיות הביטחון ומכוני המחקר. בפעילות זו הסתמנה מגמה ברורה של פיתוח יכולת בניית לוויינים ואמצעים לשיגורם, לצד שאיפה מוצהרת להיכנס למועדון המדינות בעלות יכולת כזאת. ב-1981 הוקמה מנהלת החלל - "אתגר", תחת מפא"ת במשרד הביטחון במטרה לפקח אחר פרויקטי חלל לטובת צרכים צבאיים.

באפריל 1983 הקימה הממשלה, ביוזמת שר המדע, פרופ' יובל נאמן, את הסוכנות לניצול החלל (סל"ה) כגוף תיאום ופיקוח על תוכנית חלל לאומית.

בשנת 1982 הוקמה סוכנות החלל הישראלית, האחראית על תיאום תוכנית החלל של ישראל. בשנה שלאחר מכן, ראש המודיעין הצבאי החדש, אהוד ברק, השעה את כל העבודות ודוגל בסגירת כל הפרויקטים ותכנן להעביר את המשאבים הכספיים ששוחררו כדי למלא משימות עדיפות יותר, אמר. אולם דעתו לא הפכה לדומיננטית במחלקת הביטחון, ובשנת 1984 התעקש שר הביטחון משה ארנס לחדש את התוכנית.

בשנת 1984 הוחלט על הקמת מוקד הידע הלאומי בנושא חלל בתע"א, ונחתם חוזה בין התעשייה האווירית ומשרד הביטחון לפיתוח תשתיות ופרויקט לוויין תצפית ראשון. הוקמה מינהלת פרויקט בתע"א שבראשה עמד במשך שנים רבות ד"ר משה בר-לב.

ב-27 ביולי 2005 התכנסה הוועדה המנחה של סל"ה ואישרה את חזון הסוכנות:

"חקר החלל וניצולו הוא מכשיר חיוני להגנת החיים על כדור הארץ; מפתח להכרת היקום, כדור הארץ וסביבתו; מנוף לקידום טכנולוגי; מפתח לקיומה של חברה מודרנית וכלכלה מפותחת המבוססת על ידע; מוקד משיכה לכוח אדם מדעי וטכנולוגי איכותי". חזון סל"ה הוא: "לשמר ולהרחיב את היתרון היחסי של ישראל ולהציב אותה בקבוצת חמש המדינות המובילות בעולם בחקר החלל וניצולו".

מטרות-העל במימוש החזון הן:

  • לבנות ולקיים בחלל מערכות לוויינים לחקר החלל ולמחקר כדור הארץ מהחלל;
  • לפתח את הטכנולוגיות, הידע והתשתית המדעית (כולל מעבדות וכ"א מתאים) הנחוצים לחקר החלל;
  • לקדם שיתופי פעולה בינלאומי בחקר החלל וניצולו על מנת לחזק את האינטרסים הכוללים של מדינת ישראל;
  • לפעול לחיזוק הקשר בין המחקר והשימוש בחלל ובין החברה בישראל.

מנהלי הסוכנות

שם שנות כהונה
דרור שדה
דוד אביר
עקיבא בר-נון 1989 - 1993[2]
מרסל קליין
אבי הר-אבן ינואר 1995 – ספטמבר 2004[3]
צבי קפלן ספטמבר 2004 – ספטמבר 2011[4]
מנחם קידרון ינואר 2012 – 2015[5]
אבי בלסברגר מאי 2016[1] -

יו"ר סוכנות החלל

שם שנות כהונה
יובל נאמן 1983 - 2005[6]
יצחק בן ישראל 2005 -[6][7].

שיתופי פעולה

לסוכנות החלל הישראלית הסכמי שיתוף פעולה חתומים עם סוכנויות החלל של: צרפת (CNES), ארצות-הברית (NASA), קנדה (CSA), הודו (ISRO), גרמניה (DLR), אוקראינה (NSAU), רוסיה (Roscosmos), הולנד (NLR) וברזיל (AEB).

בשנת 2018 במהלך ביקורו של ברנדסטיין ג'ם ראש סוכנות החלל נאס"א בישראל, נחתם הסכם להעמקת שיתוף הפעולה בין נאס"א לסוכנות החלל הישראלית[8].

פרויקטים

Shavit Ofek7a
שיגור הלוויין אופק 7 על גבי משגר הלוויינים שביט
  • ונוס (Venus) - פיתוח בנייה ושיגור לחלל של מיקרו-לוויין מדעי לחקר כדור הארץ. שותפים: ממשלה, תע"א, אלביט (אלאופ), רפאל, סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית (CNES).
  • טאווקס (Tauvex) - ייצור ושיגור טלסקופ חללי בתחום האולטרא-סגול למטרות תצפית אסטרונומית מהחלל. שותפים: ממשלה, אלביט (אלאופ), סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל ההודית (ISRO).
  • סלושסאט (Sloshsat) - מיקרו-לוויין לחקר תופעת השכשוך של נוזלים בחלל. שותפים: רפאל, מעבדות NLR, FOKKER-SPACE, סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האירופית (ESA).

משגרים ישראליים

  • שביט - סדרת משגרי לוויינים. משמשת לשיגור לוויני אופק.

אסטרונאוט ישראלי

Ilan Ramon, NASA photo portrait in orange suit
אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון

ב-16 בינואר 2003, כתוצאה של תיאום בין סל"ה ונאס"א, יצא לפועל פרויקט האסטרונאוט הישראלי. האסטרונאוט הנבחר היה אל"ם אילן רמון. משימתה של מעבורת החלל קולומביה ארכה 16 יום, בהם היה רמון אחראי על תפעול ניסויים ישראלים נבחרים אשר נשלחו על המעבורת. בין הניסויים היה ניסוי MEIDEX וניסוי הגן הכימי. ב־1 בפברואר 2003, כ-16 דקות לפני הנחיתה התפרקה המעבורת באטמוספירה, וכל צוות המעבורת נספה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אבי בלסברגר מונה למנהל סוכנות החלל הישראלית הודעת משרד המדע מתאריך 01/05/2016
  2. ^ אודות עקיבא בר נון באתר אוניברסיטת תל אביב
  3. ^ אבי בליזובסקי, ‏סוכנות חלל של איש אחד, באתר "הידען" מתאריך 28 בספטמבר 2004
  4. ^ אבי ביליזובסקי, ‏מנהל חדש לסוכנות החלל של ישראל: צבי קפלן יחליף את אבי הר-אבן, באתר "הידען" מתאריך 11 בספטמבר 2004
  5. ^ אבי בליזובסקי, ‏סוכנות החלל הישראלית יוצאת לדרך חדשה עם תקציב גדול ומנכ"ל חדש: מנחם קדרון, באתר "הידען" 29 ינואר 2012
  6. ^ 6.0 6.1 פרופ' יצחק בן ישראל יחליף את פרופ' יובל נאמן כיו"ר סוכנות החלל, באתר "הידען" מתאריך 29 באוגוסט 2005
  7. ^ יצחק בן ישראל באתר הכנסת
  8. ^ אילן גטניו, ‏אנחנו חוזרים לירח כדי להישאר שם, באתר ישראל היום, 20 יולי 2018
2017 במדע

ערך מורחב – 2017

SHALOM (לוויין)

לווין SHALOM (ראשי תיבות של "Spaceborne Hyperspectral Applicative Land and Ocean Mission") הוא תוכנית משותפת לסוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל האיטלקית לפיתוח לוויין צילום היפרספקטרלי.

ULTRASAT

ULTRASAT הוא לווין מדעי המצויד בטלסקופ אסטרונומי בתחום קרינה אולטרה-סגול (UV), בעל שדה רחב במיוחד (210 מעלות רבועות) המיועד לחקור שנויים בזמן. הפרויקט, יוזמה של מכון ויצמן למדע ומכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech), בשלבי תכנון, ואמור להיות משוגר לחלל ב-2023.

אבי בלסברגר

אָבִי בְּלַסְבֶּרְגֶר הוא מנהל סוכנות החלל הישראלית. בעברו כיהן כמנכ"ל אלביט מערכות אבטחה.

אבי הר-אבן

אָבִי הַר-אֶבֶן (נולד ב-7 במרץ 1937) הוא חתן פרס ביטחון ישראל, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשך עשור ומבכירי התעשייה האווירית.

אילן רמון

אילן רמון (20 ביוני 1954, י"ט בסיוון ה'תשי"ד – 1 בפברואר 2003, כ"ט בשבט ה'תשס"ג) היה טייס החלל הישראלי היחיד. שימש מומחה מטען בצוות מעבורת החלל קולומביה במסגרת משימה STS-107. ב־1 בפברואר 2003 נספה יחד עם צוות המעבורת, שהתפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. קודם לכן שירת כטייס בחיל האוויר הישראלי והגיע לדרגת אלוף-משנה.

אפולו 11

אפולו 11 (באנגלית: Apollo 11) הייתה המשימה המאוישת השישית בתוכנית אפולו. במהלך משימה היסטורית זו, שהחלה ב-16 ביולי 1969, נחת האדם הראשון שהילך על אדמת הירח – האסטרונאוט ניל ארמסטרונג האמריקאי, ב־20 ביולי. ב־24 ביולי שבו אפולו 11 וצוותה לכדור הארץ.

באותה שעה בה שהו האסטרונאוטים על הירח, התרסקה החללית הסובייטית לונה 15 כ־852 קילומטר מאתר הנחיתה של אפולו 11.

גלקסיה

גָּלַקְסִיָּה היא המבנה הסדור הגדול ביותר ביקום. זהו אוסף כוכבים שאינטראקציה כבידתית קושרת אותם יחד, והם סובבים כולם יחדיו עם הגלקסיה. גלקסיות שכנות מרכיבות קבוצות גלקסיות וצבירי גלקסיות ואלו מרכיבים צבירי-על שמכילים הרבה קבוצות וצבירים. מרבית הגלקסיות ניתנות לסיווג נוח לאוסף מוגבל של מבנים קלים לזיהוי.

ביקום קיימות מאות מיליארדי גלקסיות. טלסקופים מודרניים מאתרים כמאתיים מיליארד, ועם שיפור הטכנולוגיה מתגלות גלקסיות נוספות.

הרוב המכריע של הכוכבים נוצר בגלקסיות. גודלן של גלקסיות נע בין גלקסיות ננסיות, המכילות כעשרה מיליון כוכבים, ועד גלקסיות ענק, המכילות כמאה טריליון (1014) כוכבים. מספר הכוכבים בגלקסיה ממוצעת נמנה בעשרות מיליארדים. בגלקסיית שביל החלב, שבה שוכנת מערכת השמש שלנו, יש בין 200 ל-400 מיליארד כוכבים.

גלקסיות שאינן כבולות כבידתית זו לזו במסגרת קבוצות או צבירים מצייתות להתמתחות המרחב הכלל-יקומית ומתרחקות זו מזו. תופעה זו נחזתה על ידי הוגי תאוריית המפץ הגדול ואושרה בתצפיות רבות שערך האסטרונום אדווין האבל בשנת 1930.

ההערכות האחרונות של מספר הגלקסיות ביקום הנצפה נע בין 200 מיליארד ל -2 טריליון או יותר.

דוכיפת 1

דוכיפת 1 הוא לוויין ישראלי מסוג פיקו-לוויין, והוא הלוויין הראשון שנבנה על ידי מעבדת החלל של הרצליה הממוקמת במרכז המדעים הרצליה.

כמו כן, דוכיפת 1 הוא לוויין התלמידים הראשון בישראל והשני בעולם. נכון לינואר 2016, הוא לוויין התלמידים בעל משך החיים הארוך ביותר.

תחנת הקרקע של מעבדת החלל של הרצליה החלה בשנת 2004 בהגיית רעיון הלוויין על ידי הד"ר לאסטרופיזיקה אנה הלר. תכן הלוויין וגיבוש משימת הלוויין התבצעו עד שנת 2011.

סיום התכן ובניית הלוויין נעשה בין השנים 2011–2014.

הלוויין נבנה על ידי תלמידי תיכון מכיתות ט' עד י"ב בהרצליה בתמיכתה של סוכנות החלל הישראלית.

ב-19 ביוני 2014 הלוויין שוגר לגובה של כ-600 ק"מ, במסלול לווייני נמוך (LEO), במסלול קוטבי.

באפריל 2017 שוגר הלוויין דוכיפת 2.

דוכיפת 2

דוכיפת-2 הוא ננו-לוויין ישראלי בתקן קיובסאט הנבנה כפרויקט משותף של סוכנות החלל הישראלית ועיריית הרצליה, במעבדת החלל הממוקמת במרכז המדעים הרצליה על ידי תלמידי תיכון.

דוכיפת-2 הוא הלוויין השני בסדרת לווייני "דוכיפת" הישראליים, ומהווה חלק מתוכנית QB50 - פרויקט בינלאומי של 15 ארגונים חברים במסגרתו עוצבו, נבנו וישוגרו עשרות לווייני קיובסאט על ידי אוניברסיטאות ומכוני מחקר מרחבי העולם, לצורכי מחקר מדעי.צוות פיתוח הלוויין מורכב מחמישה צוותי משנה - צוות הרצליה, צוות אופקים, צוות ירוחם, צוות עפרה וצוות חוּרה. הפרויקט נתמך ומלווה על ידי מומחים בתחום החלל מהתעשייה האווירית.. הלווין שוגר במאי 2017 ודעך חזרה לאטמוספירה ב-22 בדצמבר 2018.

דוכיפת 3

דוכיפת 3 הוא ננו-לוויין, השלישי בסדרת לווייני דוכיפת הישראליים הנוצר במעבדת החלל במרכז המדעים הרצליה כפרויקט משותף של סוכנות החלל הישראלית ועיריית הרצליה.

הוא הלוויין הראשון בפרויקט ישראל 70. הלוויין פותח במעבדת החלל במרכז המדעים בהרצליה. הוא נבנה ותוכנן בשיתוף פעולה מלא בין תלמידי תיכון שער הנגב ותלמידי מרכז המדעים הרצליה, בשיתוף אולפנה עפרה.

ונוס (לוויין)

ונוס (נכתב כ-VENμS, ראשי תיבות של Vegetation and Environment on a New Micro Satellite) הוא מיזם לפיתוח והפעלת לוויין לחישה מרחוק בעל שתי משימות מחקר. זהו שיתוף פעולה ישראלי-צרפתי. השותפות הראשיות למיזם הן סוכנות החלל הישראלית (ISA) וסוכנות החלל הצרפתית (CNES). ללוויין שתי משימות ראשיות: משימת צילום עם מטע"ד מצלמה מולטי-ספקטראלית, ומשימה טכנולוגית לחקר ביצועי מנוע יוני מסוג HALL המפותח בישראל, בשילוב עם בקרת לוויין אוטונומית. הפרויקט ממומן על ידי ממשלת ישראל באמצעות משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד המסחר והתעשייה, ובמימון עצמי של רפאל והתעשייה האווירית. מסת הלוויין, כ-270 קילוגרם, אופיינית למיזמי חלל ישראליים המשלבים יכולות מורכבות וביצועים ברמה גבוהה באמצעות פלטפורמות קומפקטיות וקלות משקל המוזילות את השיגור לחלל. הלוויין שוגר ב-2 באוגוסט 2017.

טלסקופ החלל טאווקס

טאווקס (ראשי תיבות של Tel Aviv University UltraViolet Explorer, TAUVEX), היה תוכנית לטלסקופ חלל ישראלי הפועל בתחום קרינת העל סגול. טלסקופ חלל זה נבנה על ידי חברת אל-אופ מקבוצת אלביט מערכות, והיה יוזמה של סוכנות החלל הישראלית.

ההצעה לבנייה של טלסקופ חלל זה באה מצוות חוקרים של אוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופסור אליה ליבוביץ, פרופסור חגי נצר ודוקטור נח ברוש. הטלסקופ עתיד היה להיות משוגר לחלל כשהוא צמוד ללוויין תקשורת הודי, במהלך שנת 2008. דחיות רבות בשיגור הלוויין ההודי הביאו במרץ 2010 להחלטה להסיר את הטלסקופ מהלוויין. בעקבות ההסרה מהלווין ואי מציאת שיגור חדש, בוטלה הכוונה לשגרו לחלל.

יצחק בן ישראל

יצחק אריה בן ישראל (נולד בתל אביב, 26 ביולי 1949) היה אלוף בצה"ל וכיהן כחבר הכנסת בכנסת השבע עשרה מטעם מפלגת קדימה. נכון ל-2016, הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב, ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון וראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב ויושב ראש סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה.

כנס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון

כנס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון הוא כנס חלל בינלאומי המתקיים מדי שנה בסמוך ליום השנה לאסון מעבורת החלל קולומביה. הכנס מאורגן על ידי מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, ובשיתוף סוכנות החלל הישראלית ומשרד המדע והטכנולוגיה. זהו כנס בינלאומי, בין שאר אורחיו גם אסטרונאוטים בשירות פעיל. הכנס מהווה במה למפגש בין תלמידים ובני נוער, בכירי הממסד התעשייתי והאקדמי של ישראל, גורמי צבא וביטחון.

בכירי מערכת הביטחון של מדינת ישראל משתמשים בכנס על מנת לתת ביטוי פומבי למדיניות החלל של מדינת ישראל. כך למשל, לראשונה מאז קום המדינה, התבטא שר ביטחון בתחום מדיניות החלל הישראלית - הביטחונית והאזרחית גם יחד. הכנס מהווה מוקד עניין לקהילת החלל האמריקנית, ונציגים של נאס"א, ופיקוד החלל של חיל האוויר האמריקאי מיוצגים בו על ידי גורמים מדרג גבוה. בנוסף לערכו כמציג את מדיניות החלל הישראלית הכנס מהווה כר לשיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית וסוכנויות חלל מבקרות, ביניהן סוכנות החלל האירופית.

משרד המדע והטכנולוגיה

משרד המדע והטכנולוגיה הוא משרד ממשלתי אשר אחראי על קידום המדע והמו"פ (מחקר ופיתוח) בישראל, קביעת מדיניות בנושא זה ומתן ייעוץ בתחום כוח אדם מחקרי ומדעי לממשלה ולכפופיה. כמו כן, אחראי המשרד על סוכנות החלל הישראלית ועל קשרי המדע הבינלאומיים של ישראל.

המשרד משקיע במחקר ופיתוח באמצעות מענקי מחקר, מלגות והקמת מרכזי ידע על פי תחומי העדיפות הלאומית הנקבעים מדי שנה על ידי המדען הראשי של המשרד.

המשרד הוקם בשנת 1982, ומאז עברו שמו ותחומי אחריותו גלגולים אחדים. עם הקמת המשרד עמד בראשו הפיזיקאי זוכה פרס ישראל, יובל נאמן, מטעם מפלגת התחייה. מרבית השרים שעמדו בראש המשרד היו ללא ניסיון בתחום המדעי או הטכנולוגי, אך השר בממשלה השלושים ושתיים, פרופ' דניאל הרשקוביץ, הוא פרופסור למתמטיקה.

סוכנות חלל

סוכנות חלל היא גוף ממשלתי מטעם המדינה האחראי על מחקר החלל וניצולו. כמעט בכל המדינות שיש להן נוכחות בחלל קיימת סוכנות אזרחית כזאת (אחד החריגים לכך היא תוכנית החלל הסובייטית שנוהלה על ידי הצבא).

חלק מתפקידי סוכנות החלל הם:

פיתוח המחקר בחלל.

בניית חלליות ולוויינים.

הכשרת טייסי חלל.

הפחת התעניינות ציבורית בחלל.סוכנויות החלל משתנות בגודלן בצורה משמעותית ממדינה למדינה בהתאם למשאביה הכספיים של המדינה ולשאיפותיה. כך למשל סוכנות החלל הישראלית מעסיקה אלפיים עובדים בעוד נאס"א (סוכנות החלל האמריקאית) מעסיקה עשרות אלפים.

במשך רוב שנות פיתוח החלל, היה החלל נחלתן הבלעדית של סוכנויות החלל השונות אולם בשנים האחרונות החלו אנשים פרטיים להצטרף לפיתוח החלל, למשל במסגרת פרס X .

כיום, חברות מסחריות רבות בעיקר מתחום התקשורת משתמשות בחלל הלא רחוק מכדור הארץ לצורך שיגור לוויינים ותפעול עצמים במסלול. ואולם חברות מסחריות מתחומים שונים החלו להתעניין גם בחלל, חלקן מתוך הציפיה כי הביקוש לתיירות בחלל ילך יגבר, אחרות כבר ראו פוטנציאל בכריית משאבים מהירח, והדוגמאות עוד רבות ומגוונות.

סוכנויות החלל הממשלתיות בעלות ניסיון רב בתחום החלל משתפות ידע עם החברות המסחריות כדי לחזק את הפיתוח האזרחי בתחום החלל. ישראל חתמה על הסכמים עם האיחוד האירופי להצטרפות לפרויקט גלילאו כדי לאפשר לחברות מקומיות להשתלב בפיתוח לוויני ניווט. הסכמים אלו צפויים לסייע בדחיפת התעשייה המקומית לכיוון חקר החלל בעזרת הידע שנצבר על ידי סוכנות החלל האירופאית כיוון שלסוכנות החלל הישראלית אין את הידע ולא התקציב לפתח יישומי חלל בכוחות עצמה.

צדק (כוכב לכת)

צדק (בלועזית: Jupiter, יופיטר) הוא ענק גזים וכוכב הלכת בעל המסה הגדולה ביותר במערכת השמש, החמישי במרחקו מן השמש והראשון בקטגוריית כוכבי הלכת הגזיים. צדק עשוי בעיקר מגז: כ־90% ממסתו הם מימן וכ־10% הליום.

שביט

שביט, או כוכב שביט (באנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח. השביט נע סביב השמש במסלול אליפטי קיצוני, ובהתקרבו אליה הוא יוצר זנב ארוך ובהיר שאורכו מיליוני ק"מ. בקצה האחד של המסלול חולפים כוכבי השביט קרוב לשמש, במרחק כמה מיליוני קילומטרים ממנה, אך בקצה השני הם הרבה יותר רחוקים, לעיתים רחוקים מכל כוכבי הלכת האחרים בנקודה זו, והם נמצאים במרחק מיליארדי קילומטרים מן השמש.

כוכב השביט אינו פולט אור מעצמו. כדי להיראות, עליו להיות קרוב לשמש. אור השמש גורם לשביט להאיר. במרבית השביטים ניתן להבחין רק באמצעות טלסקופ, אך מדי עשר שנים חולפים סמוך לכדור הארץ שביטים אחדים שניתן להבחין בהם גם ללא הטלסקופ.

חקר כוכבי השביט מאפשר להבין כיצד נוצרה מערכת השמש, היות שהם מכילים חומר שנותר ללא שינוי מאז היווצרותה.

נכון לנובמבר 2014, מוכרים 5,253 שביטים, ומתוכם 366 שביטים מחזוריים.

ישראל לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות
לווייני תקשורת עמוס ( 123456E )
לווייני צילום מסחריים ארוסאופטסאט
לוויינים צבאיים אביראופקטכסאר
לווייני מחקר וטלסקופים ULTRASAT‏* • טאווקס* • ונוס* • DIDO • *SHALOM • *SLOSHSAT
לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות טכסאטדוכיפת 1דוכיפת 2דוכיפת 3SAMSONBGUSAT
חלליות וגשושיות בראשית • ‏MuSAR‏*
יכולות שיגור משגר שביטבסיס פלמחים
משימות אנלוגיות למאדים D-MARS
ארגונים ישראליים קשורים סוכנות החלל הישראלית • מפא"תהתעשייה האווירית לישראלSpaceIL
* שיתופי פעולה בינלאומיים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.