סודיות

סודיות (המכונה גם לעיתים כחשאיות או ערמומיות), היא פעולה של הסתרת מידע (כולל מידע מסווג) מאנשים מסוימים או מקבוצות, בזמן שאולי המסתיר חולק את המידע עם אנשים אחרים. דבר שמוסתר מוכר כסוד.

סודיות לעיתים קרובות שנויה במחלוקת, בהתאם לתוכן הסוד, הקבוצה או האנשים שנצרו את הסוד, והמוטיבציה לסודיות. סודיות על ידי גופים ממשלתיים היא לעיתים קרובות מגונה כמוגזמת. התגלות יתר של מידע על אנשים יכולה להתנגש עם מעלות של פרטיות וסודיות.

If You Talk Too Much This Man May Die mirror
סודיות היא לפעמים בעלת חשיבות של חיים או מוות. בתמונה, חייל אמריקאי במחנה במלחמת העולם השנייה.

סודיות אצל בעלי חיים ובני אדם

160220 여자농구 KDB생명 vs KB스타즈 직찍 (12)
סודות אצל בני אדם

בעלי חיים מסתירים את מיקום הקן או מיקום הבית שלהם מפני טורפים. סנאים קוברים אגוזים, מסתירים אותם, ומנסים לזכור את מיקומם בשלבים מאוחרים יותר.

בני אדם מנסים להסתיר במודעות היבטים של עצמם מאחרים בשל בושה, פחד מאלימות, דחייה, הטרדה, אובדן הכרה או אובדן של תעסוקה. בני אדם יכולים גם לנסות ולהסתיר היבטים של העצמי שלהם, כאשר אינם מסוגלים לשלב פסיכולוגיה לישות המודעת שלהם. משפחות לפעמים שומרות "סודות משפחה", ומחייבות את בני המשפחה שלא לדון בנושאים מביכים או מביישים, הנוגעים למשפחה עם אנשים זרים, ולפעמים אפילו בתוך המשפחה. רבים מ"סודות משפחה" נשמרים באמצעות הסכמה הדדית (סיפור משפחתי רשמי) כאשר מדבר אדם מהמשפחה עם אדם זר. הסכם לשמירת הסוד הוא לעיתים קרובות בכפייה ודרך התייחסות "מבישה" לכבוד המשפחה. הסוד עשוי להיות אפילו דבר טריוויאלי כמו מתכון בישול.

לשמור בסוד את האסטרטגיה של אדם הוא דבר חשוב בהיבטים רבים של תורת המשחקים.

שיתוף הסוד (אנתרופולוגיה)

באנתרופולוגיה, שיתוף הסוד הוא דרך של גברים ונשים לקיים יחסים מסורתיים עם גברים ונשים אחרים. הנרטיב הנפוץ שמתאר התנהגות מסוג זה הוא סיפורו הקצר של ג'וזף קונרד - "משתף הסודות".

סודיות בממשלה

ממשלות לעיתים קרובות מנסות להסתיר מידע מממשלות אחרות ומהציבור. סודות המדינה האלה יכולים לכלול עיצובי נשק, תוכניות צבאיות, טקטיקות של משא ומתן מדיניות וסודות שהושגו כדין מאחרים (מודיעין). לרוב המדינות יש צורה כלשהי של חוק הסודות הרשמי ולסיווג חומר על פי רמת ההגנה (מכאן המונח: "מידע מסווג"). אדם צריך סיווג ביטחוני לגישה ולשיטות הגנה אחרות, כמו שמירת מסמכים בכספת וכדומה.

מעטים יחלקו על התועלת שבשמירת סוד קריטי כמו תכנון נשק גרעיני, אבל רבים מאמינים שסודיות הממשלה היא מוגזמת ולעיתים קרובות מדי מועסקת למטרות פוליטיות. למדינות רבות יש חוקים המנסים להגביל את סודיות הממשלה, כגון חוק חופש המידע. פקידי הממשל לפעמים מדליפים מידע שהם אמורים לשמור בסוד (לדוגמה: פרשת פליים, בשנת 2005).

סודיות בבחירות היא בעיה גוברת, במיוחד החשאיות של ספירת הקולות במכונות ספירה ממוחשבות. במהלך ההצבעה, אזרחים פועלים בייחודיות בבחירת הנציגים שלהם לממשלה. נאמר כי סודיות היא אסורה כנגד הציבור באזור הבחירות כשהממשלה מקבלת את כל הכוח. בכל מקרה, ויתור על סודיות משתנה באופן משמעותי עם ההקשר המעורב.

סודיות של חברות כלכליות

ארגונים, החל מרב לאומיים עד לחברות רווח לצדקה ללא מטרות רווח, שומרים את הסודות כדי להשיג יתרון תחרותי, על מנת לעמוד בדרישות החוק, או, במקרים מסוימים, כדי להסתיר התנהגות נפשעת. מוצרים חדשים בפיתוח, טכניקות ייצור ייחודיות, או פשוט רשימות של לקוחות, הם סוגי מידע המוגנים על ידי חוקי הסימנים המסחריים. החברה מעודדת את הממציאים לפרסם מידע על פטנטים, בתמורה למונופול מוגבל בזמן על השימוש בו, למרות העידודים האלה, בהתחלה הפטנטים נשמרים בסוד. אגודות שונות משתמשות בסודיות כדרך למשוך אנשים על ידי יצירת תחושה של חשיבות.

חוקים אחרים דורשים מארגונים לשמור בסוד מידע מסוים, כגון רישומים רפואיים או דוחות כספיים, שהם בשלבי תכנון או הכנה (כדי להגביל את הסחר במידע פנים). באירופה יש חוקים נוקשים במיוחד לגבי פרטיות של מסד נתונים.

במדינות רבות, רפורמות נאו-ליברליות של הממשלה כוללות הרחבת מיקור החוץ של משימות ממשלתיות ופונקציות לעסקים פרטיים, במטרה לשפר את היעילות והאפקטיביות בניהול הממשלתי. עם זאת, בין הביקורות על הרפורמות הללו קיימת הטענה כי לשימוש נרחב של "מסחריות בביטחון" (או סודיות) יש סעיפים בחוזים בין הממשלה לספקים פרטיים נוספים, המגבילים אחריות ציבורית של ממשלות ומונעים ביקורת ציבורית נכונה של ביצועים וטוהר מידות של החברות הפרטיות. חששות הועלו כי "מסחריות בביטחון" פתוחה להתעללות משום שניתן להשתמש בה במכוון כדי להסתיר מנהל רע ארגוני או ממשלתי ואף שחיתות. שרשרת של גילויים שערורייתיים בפומבי על ניהול כושל, בזבזני או מושחת של חוזים ממשלתיים במימונים פרטיים לא יטופלו לתקופות ארוכות, לעיתים קרובות גם בניהול של בית סוהר.

סודיות של טכנולוגיה

שימור הסודות הוא אחד מהמטרות של אבטחת מידע. טכניקות בשימוש כוללות אבטחה פיזית וקריפטוגרפיה. הקריפטוגרפיה תלויה בחשאיות של מפתחות ההצפנה. סודיות היא מקום מרוכז לפשע מאורגן. רבים מאמינים כי טכנולוגיית אבטחה יכולה להיות יעילה יותר אם הוא עצמה לא נשמרת בסוד.

כימוס הוא עיקרון עיצוב בהנדסת תוכנה בהרבה מקרים. זה נחשב לקל יותר כדי לוודא את אמינות התוכנה, אם אפשר להיות בטוחים שאפשר לקבל גישה אל חלקים שונים של התוכנה (ולכן זה תלוי) וכן יש כמות מוגבלת של מידע.

סודיות צבאית

סוד צבאי הוא מידע סודי שנעשה ללא זמין לציבור הרחב בכוונה תחילה, ולכן גם לא לאויב, על ידי הצבא כדי להשיג יתרון או כדי לא לחשוף חולשה, להימנע ממבוכה או כדי לסייע במאמצי תעמולה. רוב הסודות הצבאיים הם צבאיים בטבעם, ובדרך כלל מסתירים דברים כמו עוצמות וחולשות של מערכות נשק, טקטיקות, שיטות אימונים, מיקום של כלי נשק ספציפיים ותוכניות. חלק מהמידע הוא גם בתחומים רחבים יותר, כגון תקשורת מאובטחת, הצפנה, פעולות מודיעיניות ושיתופי פעולה עם צדדים שלישיים.

השקפות על סודיות

Plain home talk about the human system-the habits of men and women-the cause and prevention of disease-our sexual relations and social natures (1896) (14764456295)
סודיות ושמירה על סודות. איור משנת 1896

סודיות מוגזמת מצוטטת לעיתים קרובות כמקור לדילמה אנושית. ייתכן כי יש צורך לשקר כדי להחזיק סוד, דבר שעלול להוביל להשלכות פסיכולוגיות. אלטרנטיבית, תשובה על שאלה כששואלים משהו, עשויה להציע את האמת ולכן עשויה לא תמיד להיות מתאימה לשמירת סוד. לפני כמעט 2500 שנים, סופוקלס כתב: "אל תעשה דבר בסתר, הזמן רואה ושומע את הכל, וחושף את הכל".[דרוש מקור] גם גאוטמה בודהה אמר פעם כי "שלושה דברים לא יכולים להישמר זמן רב בסתר: השמש, הירח והאמת".[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

CCM

Counter/CBC MAC (נקרא גם CCMP) הוא מצב הפעלה גנרי של צופן בלוקים להצפנה מאומתת שמספק סודיות והבטחת שלמות. פותח ב-2003 על ידי דאג ווייטינג מחברת Hifn, רוס האוסלי לשעבר מ-RSA וניילס פרגוסון ממיקרוסופט כמועמד לתקן הצפנה מאומתת של NIST. האלגוריתם שייך לקטגוריה AEAD (הצפנה מאומתת עם מידע נלווה), בבסיסו שני פרימיטיבים קריפטוגרפיים נפרדים והוא פועל בשתי ריצות; בריצה ראשונה המסר מוצפן באמצעות צופן בלוקים סימטרי במצב מונה המשלב הצפנה של בלוקים מרובים בתוספת אינדקס הבלוק. בריצה השנייה המסר מאומת על ידי קוד אימות מסרים CBC-MAC, המייצר תג אימות של המסר המוצפן יחד עם מידע נלווה אם ישנו. קיימת הוכחה שמבנה זה בטוח בהנחה שצופן הבלוקים שביסודו בטוח, כמו כן אפשר להשיג בדרך זו סודיות בלבד ו/או הבטחת שלמות ואימות ללא סודיות, אם דרוש. CCM אינו תומך און ליין ואינו מתאים להזרמת מדיה. CCM נתמך בתקן SP 800-38C, נמצא בשימוש IPSec הוצע ב-RFC 6655 עבור TLS והוא מצב הפעלה מנדטורי של IEEE 802.11i בתקן 802.15.4-2001 כחלק מפרוטוקול WPA2 וכן בשינויים קלים בפרוטוקול ZigBee ובפרוטוקול האבטחה של בלוטות'.

אבטחת מידע

אַבְטָחַת מֵידָע (באנגלית: information security) היא הענף העוסק בהגנה מפני גישה, שימוש, חשיפה, ציתות, שיבוש, העתקה או השמדה של מידע ומערכות מידע מצד גורמים שאינם מורשים או זדוניים ולספק סודיות, שלמות וזמינות של המידע ללא תלות בסוג המידע או בצורת האחסון, פיזית או אלקטרונית.

מערכות מידע עומדות בפני סיכונים יומיומיים המאיימים על שלמותן וביטחונן. ההגנה עליהן כוללת מספר רבדים, אבטחה פיזית של המבנה שבו נמצאות מערכות המחשב, אבטחה של מערכות החומרה והתוכנה, אבטחת רכיבי התקשורת ואבטחת המידע הנאגר בהן. מאגרי מידע רבים המשמשים יחידים, תאגידים ומדינות, מאוחסנים על גבי מחשבים בעלי גישה לאינטרנט. גם למאגר המבודל מהאינטרנט ניתן לגרום נזק באמצעות גישה ישירה. מאגרי מידע אלו כוללים מידע אישי, עסקי וביטחוני.

שלושת היעדים העיקריים של אבטחת מידע הם:

שלמות (integrity). הגנה מפני שינוי זדוני של המידע או השמדתו, כולל הבטחת אי התכחשות ואימות זהויות בעלי המידע.

סודיות (confidentiality). הגבלת גישה או חשיפה, כולל הגנה על פרטיות וזכויות קניניות.

זמינות (availability). שמירה על זמינות ויעילות הגישה אל המידע בכל זמן נתון.חלק מהיעדים מושגים באמצעות קריפטוגרפיה. אבטחת מידע משתמשת בהצפנה על רבדיה השונים כדי להסתיר את המידע מפני אילו שאינם מורשים לגשת אליו וכדי להבטיח את שלמותו ואמינותו באמצעות שיטות כמו הצפנה, חתימה דיגיטלית, קוד אימות מסרים, פונקציית גיבוב וכדומה. מצד שני קריפטוגרפיה עלולה להוסיף שלא במודע בעיות אם אינה מיושמת כמו שצריך תוך שימוש בפרוטוקולים תיקניים שעברו ביקורת מומחים קפדנית. אבטחת מידע היא נושא רגיש עקב העובדה ששיטות האבטחה כשלו לא פעם בגלל מחדלים כמו יישום לקוי או אי הקפדה על נהלים וכללים ראויים.

אימות מסרים

בתורת האינפורמציה ובקריפטוגרפיה, אִמּוּת מְסָרִים (באנגלית: Message Authentication), שְׁלֵמוּת או כְּלִילוּת מְסָרִים (באנגלית: Message Integrity), מתייחסים למאפיין זיהוי מקור המסרים העוברים ברשת והגנה מפני שינויים זדוניים של תוכנם במהלך העברתם, באופן שהמקבל יכול להבחין בהם לדחותם על הסף ולהחזיר התראה מתאימה לשולח.

הצפנה לבדה אינה מספקת אימות והבטחת שלמות כלל. בעוד שההצפנה יכולה להבטיח את סודיות המידע היא אינה בהכרח מעידה על שלמותו ועל שייכותו לגורם כלשהו. לפעמים לא פחות חשוב ואולי אף יותר חשוב, להבטיח את שלמות המידע ולאמת את מקורו מאשר להגן על סודיותו, הדוגמה הטובה ביותר היא עדכוני תוכנה שעלולים להכיל וירוסים רוגלות ונוזקות אחרות. למרות שהבטחת שלמות ואימות הם מושגים מעט שונים, בהקשר של אימות מסרים הם משולבים יחד כי כמעט תמיד הבטחת שלמות משליכה בהכרח על זיהוי ואימות מקור המסמך או המסר. אפשר להשיג הבטחת שלמות ואימות באמצעות שתי שיטות עיקריות: בשיטה הסימטרית באמצעות קוד אימות מסרים או בשיטה האסימטרית באמצעות חתימה דיגיטלית בשילוב עם פונקציית גיבוב.

יש להבחין בין שני מצבים: מצב בו המידע אינו אמור להיות סודי אך המקבל בכל זאת מעוניין להבטיח את שלמותו ואת זהות השולח. ומצב הצפנה עם אימות, המשלב גם סודיות וגם הבטחת שלמות ואימות המסרים המוצפנים. האחרון נקרא הצפנה מאומתת. לעיתים קרובות המידע העובר ברשת מכיל את שניהם יחד. חלק גלוי המיועד לטיפול על ידי מנהל הרשת כחלק מפרוטוקול התקשורת וחלק מוסתר המכיל את המידע עצמו. מקרה זה נופל בקטגוריה הצפנה מאומתת עם מידע נלווה והיא פופולרית ברשתות תקשורת מודרניות. הרעיון הוא שבמקרה כזה יש להבטיח את שלמות המידע הנילווה הגלוי באופן כזה ששינוי זדוני שלו לא יסכן את סודיות המידע המוסתר.

דוק סמסון

דוק סמסון (באנגלית: Doc Samson) הוא דמות בדיונית של גיבור-על המופיעה בחוברות הקומיקס הענק הירוק ביקום מארוול קומיקס. דמותו הופיעה לראשונה בחוברת The Incredible Hulk #141 מיולי 1971 ונוצרה על ידי הכותב רוי תומאס והמאייר הרב טרימפ.

דוק סמסון הוא האלטר אגו של לאונרד "ליאו" סקיבורסקי, פרופסור בעל תואר לפסיכולוגיה שנחשף לקרינת גמא בעת שעבד עם ברוס באנר על מציאת תרופה. שיערו הארוך הפך לירוק, וכוחו התעצם לרמה על-אנושית. נקרא על שמה של הדמות התנכית שמשון.

את דמותו של לאונרד סמסון גילם בסרט הלייב אקשן "הענק הירוק" השחקן טיי בארל.

דוקטור דום

דוקטור דום (באנגלית: Doctor Doom) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. דמותו הופיעה לראשונה בחוברת Fantastic Four #5 מיולי 1962, ונוצרה על ידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי. דום הוא שליט אומת לאטבריה הבדיונית. משמש כאויבם המושבע של ארבעת המופלאים, אם כי נלחם לעיתים נגד ספיידרמן, דוקטור סטריינג', האוונג'רס, אקס-מן, המעניש, בלייד והגולש הכסוף בין היתר.

דוקטור דום הוא האלטר אגו של ויקטור וון דום, מדען מבריק וממציא גאון שנולד לפני מאות שנים, ונשבע לנקום את העוול אשר נגרם להוריו הצוענים. בבגרותו, ויקטור החל להשתמש באמצעים טכנולוגים ובכישוף כדי לפתח מכשירים מופלאים שיעזרו לו להגן על בני שבטו. הוא התקבל לאוניברסיטת האמפייר סטייט, שם ניסוי שהשתבש גרם לצלקות על פניו ולסילוקו. הוא יצר לעצמו חליפה, ונעשה נבל-על. החל מאוקטובר 2016, דום משמש כאיירון מן ביקום מארוול בעקבות אירועי מלחמת האזרחים השנייה.

דמותו של דוקטור דום מדורגת במקום השלישי ברשימת מאה נבלי-העל הגדולים של כל הזמנים לפי אתר IGN, במקום הרביעי ברשימת מאה הנבלים הגדולים של כל הזמנים לפי מגזין ויזארד וכן במקום ה-25 ברשימת 50 דמויות הקומיקס הגדולות של כל הזמנים לפי מגזין אמפייר. את דמותו בסרטי הלייב אקשן "ארבעת המופלאים" ו"ארבעת המופלאים: עלייתו של הגולש הכסוף" גילם השחקן ג'וליאן מקמהון, ובסרט האתחול ארבעה מופלאים מ-2015 השחקן טובי קבל.

האיש הסופג

האיש הסופג (באנגלית: Absorbing Man) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס תור ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Daredevil #1 מאפריל 1964, ונוצרה על ידי הכותב סטן לי והמאייר ביל אברט.

האיש הסופג הוא האלטר אגו של קארל קריל, מתאגרף לשעבר וכעת פושע. בעקבות שתיית נוזל המהול ברכיבים אסגרדיים, קריל צבר כוח חיקוי צורת חומר או אנרגיה באמצעות מגע. יכולת זו היא גם חולשתו; יריביו, גיבורי העל, מסוגלים לשטות בו לצבור צורה של חומר באמצעותו ניתן להביסו, כדוגמת הליום.

את דמותו של האיש הסופג גילם בסדרת הלייב אקשן "סוכני S.H.I.E.L.D." השחקן בריאן פטריק וייד.

האסכולה הפיתגוראית

האסכולה הפיתגוראית היא אסכולה פילוסופית קדם-סוקרטית, שנוסדה על ידי הפילוסוף פיתגורס ונקראה על שמו.

הפיתגוראים התארגנו בחבורות סגורות, תערובת של אסכולה מדעית ושל כת דתית שדמתה מאוד לאורפיים אך טענה שהפילוסופיה ולא אורח חיים דתי-פולחני, מטהרים את הנפש. הם הקפידו על סודיות ומבחן הקבלה לאגודה היה בין השאר שתיקה למשך 5 שנים (התגליות המתמטיות קיבלו מעמד דתי, נשמרו בסודיות יותר מרעיונות דתיים אחרים). הפיתגוראים עסקו במתמטיקה, מטאפיזיקה, מוזיקה ואסטרונומיה, האמינו בגלגול נשמות, הקריבו קורבנות, ונמנעו מאכילת בשר (צמחונות).

הגובלין הירוק

הגובלין הירוק (באנגלית: Green Goblin) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת The Amazing Spider-Man #14 מיולי 1964, ונוצרה בידי הכותב סטן לי והמאייר סטיב דיטקו.

הגובלין הירוק הוא האלטר אגו של נורמן וירג'יל אוסבורן, תעשיין ויו"ר חברת אוסקורפ, וכן אבי חברו הטוב של פיטר פארקר, הארי אוסבורן, שהשתמש בנסיוב הגובלין כדי לשפר את יכולותיו הגופניות, אך נסיוב זה גם דחף אותו לכדי שיגעון. הוא אימץ לעצמו תלבושת בסגנון ליל כל הקדושים כגובלין, המרחף מעל רחפן בצורת עטלף, והנושא מגוון כלי נשק טכנולוגיים חדשניים כדי לזרוע הרס ברחבי העיר ניו יורק. הוא מיריביו המסוכנים ביותר של ספיידרמן וככזה גם גרם לטרגדיות בחייו של גיבור-העל הצעיר, דוגמת מותה של גוון סטייסי וכן לסאגת המשובטים. הוא שימש כאנטגוניסט הראשי באירועי "שלטון אפל" ו"מצור" מסוף שנות האלפיים.

דמותו של נורמן אוסבורן מדורגת במקום ה-13 ברשימת מאה נבלי-העל הגדולים של כל הזמנים, לפי אתר IGN וכן במקום ה-19 ברשימת מאה הנבלים הגדולים בכל הזמנים לפי מגזין Wizard. היסטוריון הקומיקס מייק קונרוי כתב עליו, כי "מכל נבלי ספיידרמן שרדפו אחריו במשך השנים, המופרע והמפחיד ביותר מכולם הוא הגובלין הירוק". את דמותו בסרטי הלייב אקשן "ספיידרמן" ו"ספיידרמן המופלא 2" מגלמים השחקנים וילם דפו וכריס קופר, בהתאמה.

הדבר (קומיקס)

הדבר (באנגלית: The Thing) הוא דמות בדיונית של גיבור-על המופיע בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. דמותו של הדבר הופיעה לראשונה בחוברת The Fantastic Four #1 מנובמבר 1961, ונוצרה בידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי.

הדבר הוא האלטר אגו של בנג'מין ג'ייקוב "בן" גרים, אסטרונאוט לשעבר של סוכנות נאס"א, אשר קיבל כוחות על בעקבות התפרצות סולארית ובכך הפך לענק ובעל עור סלעי. מאוחר יותר, ייסד הדבר את קבוצת ארבעת המופלאים, זאת לצד חבריו ריד ריצ'רדס, סוזן סטורם וג'וני סטורם, אשר נפגעו גם הם מההתפרצות הסולארית וקיבלו כוחות על.

זהותו של בן כיהודי נחשפה רק בשנת 2002, ארבעה עשורים לאחר שהופיע לראשונה ביקום מארוול, כאשר הוא חוזר לבית מולדתו, ונזכר בפלאשבקים החושפים את מורשתו היהודית. בהמשך, מקיים בן בר מצווה, אשר בה הוא חוגג 13 שנים בתור הדבר, באירוע פוקר אליו הוא מזמין את מרבית גיבורי יקום מארוול. ג'ק קירבי, אחד מיוצריו של הדבר, אמר בראיון כי דמותו של הדבר דומה מאוד לשלו - יהודי בשם ג'ייקוב, מעשן וגדל בשכונת עוני - וכי הדבר הוא מעין אלטר-אגו שלו.דמותו של הדבר מדורגת במקום העשירי ברשימת 50 דמויות הקומיקס הגדולות של כל הזמנים לפי מגזין אמפייר, וכן במקום ה-18 ברשימת מאה גיבורי העל הגדולים לפי אתר IGN. את דמותו של הדבר גילם בסרטי הלייב אקשן "ארבעת המופלאים" ו"ארבעת המופלאים: עלייתו של הגולש הכסוף" השחקן מייקל צ'יקליס, ובסרט האתחול "ארבעה מופלאים" השחקן ג'יימי בל.

הלה (קומיקס)

הלה (באנגלית: Hela) היא דמות בדיונית המופיעה בחוברות הקומיקס תור ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Journey into Mystery #102 ממרץ 1964, פרי עטו של סטן לי ובאיורו של ג'ק קירבי. דמותה מבוססת על הל מהמיתולוגיה הנורדית. היות שדמותה מבוססת על המיתולוגיה, הלה היא אלת המוות - אך חולקת בתפקיד עם אלי מוות ושאול נוספים בקומיקס, דוגמת פלוטו ומפיסטו.

הופעתה הראשונה בקומיקס, הלה שבתה את סיף, ולאחר שתור הציע את עצמו במקומה, שחררה את הזוג. היא ניסתה להביא את תור לממלכתה פעמים רבות, גנבה נתח מנשמתו של אודין ליצירת הישות "אינפיניטי", נלחמה בפלוטו על נשמתו של אודין כשנהרג, והחלה במאמצים לזרז את תהליך הראגנארוק. היא חברה לקבוצת הדפנדרס, והצטרפה ללוקי וטיר נגד אודין. היא נראתה בפגישה עם אדוני הגיהנום כשזימנה בטעות את דמוגורג, וניסתה לגרום למלחמה. הלה לכדה את תור ואת הלוחמים שלושה בגן עדן עם יקיריהם, אך כאשר תור ראה את סיף, היא התגלתה כהלה עצמה. תור קרא תיגר על הלה: אם ינצח הוא וחבריו ישתחררו, ואם לאו - יישאר איתה לנצח. במהלך הקרב, הלה כמעט הרגה את תור, שהוריד ממנה את גלימתה וגילה שהגלימה היא מקור כוחה, ובלעדיה היא גופה חצי-רקובה ללא כוחות. הלה הובסה, ותור הוביל את חבריו החוצה.

היא פגשה את קבוצות האקס-מן והמוטאנטים החדשים, שם פגשה את אויבתה דניאל מונסטאר. ספינת הציפורניים נגלפאר, שנבנתה לשם הרגנארוק, נהרסה בידי מוציא להורג בהקרבה עצמית. לאחר שתור הציל את אנג'ל מידי המשוטטים, הלה קיללה אותו שעצמותיו יהיו שבריריות ולא יוכל להחלים מפצעיו, אך לא יוכל למות. לאחר שסבל מכאבים ממושכים ולאחר קרב עם נחש מידגרד, תור תקף את הלה עם שריון "המשמיד". כוחו של המשמיד היה חזק מזה של הלה, שנאלצה להסיר את קללתה. לאחר מכן, היא נאבקה עם מפיסטו על נשמתו של תור. כאשר אודין נכנס לשנתו, הלה ראתה זו כהזדמנות לצבירת כוח והפכה את הולקיריור לשדות-אש. דניאל מונסטאר הושפעה גם כן, ונלחמה במוטאנטים החדשים. היא יצאה מהשפעתה של הלה, ונלחמה לצד קבוצתה. לאחר קרב ארוך, הלה הובסה. לאחר הרגנארוק, הלה עברה ללאס וגאס.

הלה לקחה חלק באירועי "שלטון אפל", "אוטופיה" ו"מצור". כאשר משרתה פיפ הטרול נמלט עם תליון, הלה שכרה את קבוצת אקס פקטור חקירות לאתר אותו. הם הצליחו במשימה, אך כאשר גילה את כוונותיה של הלה, המשוכפל שלח את הקבוצה להציל את פיפ בעזרת תור. במהלך הקרב, המשוכפל שם את חברו לקבוצה דרווין בטווח מגע המוות של הלה, מה שגרם לו להשתנות לגרסה גברית שלה. הוא תלש ממנה את גלימתה, והותיר אותה חסרת אונים מול מתקפות המתים. במהלך אירועי "הפחד עצמו", לוקי סיכל את תוכניותיו של "הנחש" לברית עם הלה, והפעיל מניפולציה עליה ועל מפיסטו לעזרה נגדו. כאשר הנחש הובס, הלה שלחה את שפחתה לשרת את לוקי. הלה ואדוני הגיהנום נלחמו באקס פקטור ובבנה של וולפסביין, טייר, שהרג לכאורה את הלה. היא נראתה בחיים באירועי "מלחמות סודיות" כשניסתה לתקוף את אסגרד בסיועם של לוקי וטיר בניסיון לקרב את תהליך הגעתו של הרגנארוק. במהלך אירועי "מארוול החדשה והשונה" שלאחר המלחמות הסודיות, הלה הודחה מכסה בידי אנג'לה בת אודין, אשר רצתה לשחרר את אהובתה מהל.

הלה הופיעה ב"האוונג'רס: סדרת האנימציה", "האוונג'רס התאספו!" ובסרט האנימציה "הענק הירוק נגד תור". היא הוזכרה במשחק הווידאו "Marvel: Ultimate Alliance", והופיעה במשחק הפייסבוק "Marvel: Avengers Alliance". את דמותה בסרט הלייב אקשן "תור: ראגנארוק" גילמה השחקנית קייט בלאנשט.

העקרב (קומיקס)

העקרב (באנגלית: Scorpion) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס ספיידרמן ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת The Amazing Spider-Man #20 מינואר 1965, ונוצרה על ידי הכותב סטן לי והמאייר סטיב דיטקו.

העקרב הוא האלטר אגו של מקדונלד "מאק" גארגן, חוקר פרטי שהושכר על ידי ג'יי ג'ונה ג'יימסון. בעקבות המלצתו של ג'יימסון הוא עבר טיפול מוטגני, ומאז, הוא מאשים את ג'יימסון במצבו ושם אותו במטרתו. כך, ספיידרמן נאלץ להגן על ג'יימסון - ממתנגדיו הגדולים. את דמותו של מאק גארגן בסרט הלייב אקשן "ספיידרמן: השיבה הביתה" מגלם השחקן מייקל מנדו.

הצפנה מאומתת

סכמת הצפנה מאומתת (באנגלית: Authenticated Encryption) או בקיצור AE, היא סכמת הצפנה של צופן סימטרי, שמטרתה לספק במקביל לסודיות שלמות ואימות המידע המוצפן.

באופן כללי יצירת סכימות הצפנה מאומתת היא משימה קשה יותר מיצירת סכמה שמקיימת את דרישה הבסיסית של סודיות בלבד. אחת הדרכים ליצירת סכימת הצפנה מאומתת היא בעזרת הרכבה של שתי סכמות קריפטוגרפיות נפרדות: אלגוריתם הצפנה בטוח לפי מודל התקפת גלוי-נבחר וקוד אימות מסרים לפי מודל התקפת מסר נבחר. תחילה השולח והמקבל צריכים להסכים ביניהם על מפתח הצפנה סודי. המצפין משתמש במפתח הסודי שברשותו כדי להצפין את המידע באמצעות הצופן הסימטרי ולאחר מכן מייצר באמצעות קוד אימות המסרים עם מפתח סודי נפרד (אלא אם כן קיימת דרך בטוחה ליצור ממנו באופן בלתי תלוי מפתח אחר) תג אימות של המסר המוצפן ואת התוצאה שהיא זוג של מסר מוצפן ותג אימות מתאים הוא שולח למקבל. המקבל מצידו משתמש במפתח הסודי שברשותו כדי לפענח את המידע וכן בודק את תג האימות שקיבל באמצעות המפתח הסודי שאיתו השתמש השולח. אם המידע מאומת בהצלחה הוא מקבל אותו כמידע אותנטי שהגיע מהמקור שהוצהר, אחרת הוא דוחה אותו על הסף ומחזיר הודעת שגיאה מתאימה לשולח. מעצם ההגדרה תג האימות מבטיח כי תוקף בעל יכולת חישוב סבירה לא יוכל לזייף מסר מוצפן ותג מתאים בלא ידיעת מפתח ההצפנה הסודי המשותף להם, כך שהמקבל לא יבחין בכך. כלומר שפונקציית האימות של המקבל תחזיר "אמת" כאילו ההודעה התקבלה מהשולח האותנטי.

טראקס

טראקס (באנגלית: Terrax) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיע בחוברות הקומיקס ארבעת המופלאים ביקום מארוול קומיקס. דמותו הופיעה לראשונה בחוברת Fantastic Four #211 מאוקטובר 1979 ונוצרה על ידי הכותב מארב וולפמן והמאייר ג'ון ביירן.

טראקס הוא האלטר-אגו של טירוס, בירג'אן שכיהן כשליט העיר-מדינה של כוכב הלכת בירג'. הוא נבחר בידי גלקטוס כמבשרו, ושלח אותו אל ארבעת המופלאים והובס. טירוס שונה לטראקס, זכה לכוחות-על ולגרזן קוסמי מיוחד ונסע עם גלקטוס לכדור הארץ. טירוס תקף את ארבעת המופלאים, אך הובס בידי הלפיד האנושי. כמבשר, טירוס מצא לגלקטוס יותר כוכבי לכת משאר המבשרים, וזאת כי השווה מציאת כוכבי לכת לכיבוש. לעיתים הוא אף טבח באוכלוסיית הכוכבים עם כוחותיו. גלקטוס האמין כי חוסר מוסרו של טירוס יועיל לו, אך הוא שגה: בעוד שאר המבשרים היו נאמנים, טירוס היה מרדן. בהזדמנות שנקרתה לו, טירוס ברח לכוכב לכת, עליו השתלט והכריז על עצמו כאל. כשגלקטוס זימן את המבשרים, טירוס הסתתר בתוך חור שחור, אך נמשך חזרה בידי דאזלר לשירותו של גלקטוס. אופיו המרדני של טירוס לא דוכא, והוא ברח - הפעם לכדור הארץ. הוא הרחיף את מנהטן, והתמקח עם ארבעת המופלאים בתמורה לחיי התושבים. גלקטוס הופיע, הפשיט את טירוס מכוחותיו, וגרם לו להתרסק. טירוס שרד, ונלקח לבית חולים ללא ידיעת ארבעת המופלאים והאוונג'רס.

דוקטור דום חיפש חייל נגד ארבעת המופלאים גילה שטירוס שרד, חטף אותו ללאטבריה וריפא אותו. טירוס קיבל כוח קוסמי מוגבל מדום, יצא לניו יורק והביס את ארבעת המופלאים בקניון. טירוס תיעב את העובדה שהוא רק חייל, ושיתק את דום בשריונו שלו. הגולש הכסוף הופיע כדי להציל את חבריו, ונלחם בטירוס. מתברר כי הכוח של דום החזיק אותו בחיים, מה שגרם לטירוס להתפוגג בגלל הפרשי הכוח וצריכת הכוח הקוסמי של דום. טירוס חזר לצורה פיזית בדפי "הלוחמים החדשים", ונלחם נגדם. טירוס הובס כשהגיבורים הבינו כי צורתו איננה יציבה, וכי הוא צריך קשר רציף עם כדור הארץ. טירוס הופיע שוב, וזאת כאשר שוחזר בידי מדענים שרצו את כוחותיו לעצמם. הוא השתמש בגוף מארח, ונלחם בלוחמים החדשים ובארבעת המופלאים. טירוס חזר לשירותו של גלקטוס, הפעם נגד המבשר לשעבר מורג. לאחר שמורג הובס, טירוס לקח את גרזנו. מורג חזר לקחת את גרזנו, והם נלחמו עד שנלכדו - לצד גלדיאטור ובטא ריי ביל - בידי טיראנט. בקרב נגד תנוס, הארבעה שוחררו.

לאחר קרב עם הגולש הכסוף ונובה (מפיסטו המחופש), טירוס הסתתר עד שצץ בחוברת "הסנטרי". הוא הופיע באירועי "השמדה", נתפס בידי כוחותיו של אניהילוס ונמלט עם הסקרול פייבוק. טירוס מצא עולם הנשלט בידי טפיל חללי, אותו הוא הורג לבסוף מחריב את הכוכב. הוא נלקח בידי הגראנדמאסטר כדי להצטרף לקבוצת "אופנדרס" שמטרתה להלחם בענק הירוק. בפרולוג לאירועי "אוונג'רס נגד אקס-מן", טירוס נראה בכוכב הולדתו, כשחבר בחיל נובה מופיע ומזהיר אותו ואת התושבים מכוח הפניקס. טירוס נלחם בנובה, ונהרג כשכוח הפניקס הגיע. במהלך אירועי "מארוול החדשה והשונה", טירוס נראה בחיים ונתקל בדראקס המשמיד כאשר זה התרסק בכוכב לכת לא מוכר לו. טירוס נעשה לחברו, ואמר לדראקס כי הוא ככל הנראה הוחיה בידי האנרגיה רבת העצמה של כוח הפניקס.

ביקום ארץ-13054, טירוס התקיים כטראקס, הנאור האמיתי. כאשר יקומו נכנס להתנגשות עם יקום ארץ-616, קבוצת האילומינטי הופיעה, נתקלה בו והחלה בקרב. טראקס הובס, נלקח לארץ-616 ונכלא בנקרופוליס ווקאנדה סמוך לתאה של ברבור שחור. לבסוף, הוא וברבור שחור שוחררו בידי נאמור כדי שיצטרפו לקאבאל שלו, שמטרתו להשמיד יקומים המתנגשים עם ארץ-616. טראקס הנאור האמיתי נמחץ למוות בידי גרסת עולם-המלחמה של גלקטוס באירועי "מלחמות סודיות".

מכתב

מכתב הוא מסר כתוב, מאדם אחד למשנהו. בעת האחרונה נהוג שמכתב יהיה כתוב על נייר, ויישלח במעטפה. תפקיד המכתב בתקשורת האנושית השתנה באופן מהותי מאז המאה התשע-עשרה. באופן היסטורי מכתבים היוו את דרך התקשורת האמינה היחידה בין שני אנשים המרוחקים זה מזה. עם התפתחות אמצעי התקשורת פחתה חשיבותם של המכתבים כדרך תקשורת שגרתית. המצאת הטלגרף, טלפון והאינטרנט השפיעו, כל אחד בתורו, על מנהגי כתיבת המכתבים ושליחתם. במדינות תעשייתיות מודרניות, חליפת מכתבים הפכה למעשה נדיר יותר, אשר הוחלף ברובו על ידי טכנולוגיות מתקדמות כמו הטלפון ודואר אלקטרוני. כתיבת מכתבים פחתה עד כדי כך שלעיתים עושים שימוש במונח "מכתב" כאשר מתכוונים למסר רשמי יותר, בדואר אלקטרוני.

באופן היסטורי, מכתבים קיימים מימי מצרים העתיקה ושומר והם היו חלק מתרבות יוון, רומא, וסין, עד לימינו אלה. מכתבים מרכיבים את תוכנם של כמה מספרי הברית החדשה. ארכיבים של התכתבויות, פרטיות, דיפלומטיות או עסקיות, משמשים כמקור מידע ראשוני להיסטוריונים.

מלחמות סודיות

מלחמות סודיות (באנגלית: Secret Wars) הוא השם הכולל לאירועי קרוסאובר ביקום מארוול, שפורסמו על ידי חברת מארוול קומיקס. הסיפור המקורי פורסם במאי 1984 ונמשך עד אפריל 1985 בכתיבתו של העורך הראשי ג'ים שוטר ובאיורם של מייקל זק ובוב לייטון. עלילת הסיפור מביאה את התערבותה של ישות קוסמית בשם הביונדר בנעשה ביקום מארוול, והעברתם של גיבורי-על ונבלי-על לכוכב לכת מרוחק שנקרא "עולם מלחמה". מיני סדרה עוקבת יצאה בין יולי 1985 ועד מרץ 1986, ונמשכה כתשע חוברות.

מפברואר 2004 ועד דצמבר 2005 פורסם סיפור תחת השם "מלחמה סודית" ובכתיבתו של בריאן מייקל בנדיס. סיפור זה אינו קשור לשני הסיפורים הקודמים אלא לאירועי "פלישה סודית", בהם גזע הסקרול משני הצורה פלשו לכדור הארץ והחליפו זהויות של רבים מגיבורי העל. סופה של קשת עלילתית זו להסתיים בסיפור "אוונג'רס נגד אקס-מן" משנת 2012.

במאי 2015 מיועד להתפרסם סיפור נוסף הנושא את שם המלחמות הסודיות, שיימשך עד לדצמבר 2015, אם כי גם הוא אינו קשור לקודמיו. עלילת הסיפור מביאה את התנגשותו של יקום מארוול ביקום אולטימייט מארוול. התנגשות זו תשמיד את שני היקומים אך תשמור באופן מסתורי על מספר שרידים של שניהם, שיתמזגו עם שרידי יקומים אחרים כדי ליצור את יקום "עולם מלחמה", כאשר בסופו של דבר יחושל ממנו יקום מארוול שיוולד מחדש. מספר חוברות קשורות יעקבו אחרי אירועים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה של יקום מארוול, בהם מלחמת אזרחים, בית אם, כוכב הענק הירוק, ימי עבר עתידי ואוונג'רס נגד אקס-מן. אירוע זה לא נעשה במשך 75 שנות קיומה של החברה, ותואר בתור המשבר בעולמות האינסופיים של חברת מארוול.

סודיות מושלמת

בתורת האינפורמציה ובקריפטוגרפיה, סודיות מושלמת (perfect secrecy) היא מונח המאפיין שיטת הצפנה בלתי ניתנת לשבירה, גם אם מנתח הצופן או היריב הוא בעל עוצמת מחשוב בלתי מוגבלת וגם אם ברשותו מחשב קוונטי. זאת משום שבהינתן הטקסט המוצפן, פשוט אין בידי היריב מספיק מידע כדי לחלץ פרט מועיל כלשהו אודות הטקסט המקורי, לכן יירוט ההודעה המוצפנת לא תורם לו דבר. במילים אחרות מניתוח הטקסט המוצפן עולה שכל טקסט גלוי היה יכול להיות המקור במידה שווה. ההוכחה הפורמלית למונח מסתמכת על תורת ההסתברות. המונח הוטבע לראשונה על ידי קלוד שאנון ב-1949 במאמר הנחשב לפורץ דרך בתולדות ההצפנה המודרנית.

סכימת הצפנה המוכחת כבטוחה מהיבט של תורת האינפורמציה, אינה מסתמכת על השערות או בעיות מתמטיות פתוחות. דוגמה למערכת כזו היא פנקס חד פעמי שהוא פשוט בתכלית. המסר מוצפן על ידי חיבור עם מחרוזת אקראית סודית באורך זהה, סיבית אחר סיבית ב-XOR. ראוי לציין שהחסרון העיקרי בצופן מושלם הוא חוסר יעילותו, מסיבה זו הצפנים המודרניים אינם נחשבים כבטוחים באופן מושלם. זוהי למעשה מעין פשרה, כי ביטחונם נמדד במונחים של סיבוכיות הזמן הדרוש כדי לפרוץ אותם. צפנים מושלמים שימשו בעבר ועדיין משמשים במקרים נדירים, כמו למשל למשלוח הודעות דיפלומטיות רגישות או הודעות צבאיות בעלות סיווג ביטחוני גבוה. השמועה גורסת שקו הטלפון האדום בין וושינגטון ומוסקבה מאובטח באמצעות פנקס חד-פעמי, כאשר את הפנקס מעבירים באמצעות בלדר צבאי. כמו כן הסברה היא שתחנות המספרים נועדו לשידור מסרים למרגלים ברחבי העולם בגלי רדיו קצרים, המוצפנים באמצעות פנקס חד-פעמי.

סודיות מושלמת קדימה

בקריפטוגרפיה, סודיות מושלמת קָדימה (באנגלית: Perfect forward secrecy, ובקיצור PFS), וכן סודיות מושלמת לפנים, מתייחס למאפיין חשוב של פרוטוקול שיתוף מפתח שבו חשיפה של מפתחות סודיים ארוכי טווח שבהם נעשה שימוש לצורך שיתוף מפתחות השיחה, אין בה כדי לסכן את סודיות מפתחות השיחה שנוצרו בעבר על ידי הפרוטוקול. אמנם חשיפה של מפתח פרטי מאפשרת למתקיף להתחזות לקורבן בכל התקשרות עתידית, אך רצוי שחשיפה זו לא תאפשר לו לגלות מפתחות שיחה שנוצרו בעבר ונמחקו מהזיכרון בגמר השימוש בהם.

פנקס חד-פעמי

פנקס חד-פעמי (באנגלית: One time pad) הוא שיטת הצפנה שהומצאה בשנת 1917 ומבוססת על צופן ורנם. ייחודה בכך שקיימת הוכחה מתמטית לכך שאם המפתח המשמש להצפנה נבחר באקראי והשימוש בו הוא חד-פעמי, ההצפנה בלתי ניתנת לשבירה אפילו ליריב בעל עוצמת חישוב בלתי מוגבלת. שיטה זו היא הדוגמה הבולטת והפשוטה ביותר של שיטת הצפנה מושלמת (Perfect secrecy). למרות זאת מספר בעיות שיובהרו בהמשך מונעות שימוש נרחב בה.

קריפטוגרפיה

קריפטוגרפיה (תּוֹרַת כְּתִיבַת הַסֵּתֶר בעברית), היא ענף במתמטיקה ומדעי מחשב העוסק במחקר ופיתוח שיטות אבטחת מידע ותקשורת נתונים על רובדיהם השונים, בסביבה פתוחה הנגישה לצד שלישי המכונה "אויב", או "יריב" פוטנציאלי. התחום מאגד תחתיו פיתוח ואנליזה של פרוטוקולים המתמודדים בהיבטים שונים של אבטחת מידע בנוכחות צד שלישי. מהם בנוסף לסודיות, הרשאת גישה, סיסמה, הוכחת ידיעה, פרוטוקול אתגר-מענה, מנגנוני חתימה דיגיטלית, חלוקת סוד, חישוב רב משתתפים בטוח, אימות זהויות, מניעת הכחשה ועוד.

מערכת הצפנה משתמשת באבני בניין קריפטולוגיות כצופן סימטרי, צופן זרם, מפתח פומבי, פונקציות גיבוב, קוד אימות מסרים, מחולל פסבדו אקראי וכדומה.

קריפטוגרפיה מודרנית משתלבת בתחומי מחקר אחרים כמו מתמטיקה, סטטיסטיקה והסתברות, תורת האינפורמציה, מדעי מחשב והנדסת אלקטרוניקה. יישומיה רבים ומגוונים וכוללים בין היתר, אבטחת רשתות תקשורת, תקשורת סלולרית, חומת אש, מסופי משיכה, כרטיסי אשראי, דואר אלקטרוני, מסחר אלקטרוני, הצבעה ממוחשבת ועוד.

השם "קריפטוגרפיה" מקורו במילה היוונית "קריפטו" (κρυπτός) שמשמעותה נסתר או אמנות ההסתרה, ו"גרפיה" (γράφω) שמשמעותה "כתיבה". בתרגום חופשי נעשה שימוש בשם באופן חליפי למונח קריפטולוגיה שפירושו תורת ההסתרה (Crypto-logia, κρυπτός-λογία), אם כי משמעותו רחבה יותר מתחום ההצפנה בלבד.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.