סודאן

הרפובליקה של סודאןערבית: جمهورية السودان; תעתיק מדויק: ג'מהורִיָת אלסודאן) או הרפובליקה של צפון סודאן היא מדינה בצפון מזרח אפריקה. היא המדינה השלישית בגודלה באפריקה (עד הכרזת העצמאות של דרום סודאן הייתה הגדולה ביותר ביבשת), וכן בעולם הערבי. בירתה היא ח'רטום והיא גובלת בצפונה במצרים, במזרחה באתיופיה ובאריתריאה, בדרומה בדרום סודאן, ברפובליקה המרכז-אפריקאית בדרום-מערב, בצ'אד במערב ובלוב בצפון-מערב. שפותיה הרשמיות הן ערבית (בניב סודאני) ואנגלית. כמעט כלל תושבי סודאן הם מוסלמים.[5]

הרפובליקה של סודאן
جمهورية السودان
Flag of Sudan Emblem of Sudan
דגל סמל

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'יריהמרוקומאוריטניהסנגלגמביהגינאה ביסאוגינאהסיירה לאוןליבריהחוף השנהבגאנהטוגובניןניגריהגינאה המשווניתקמרוןגבוןהרפובליקה של קונגואנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגונמיביהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדיזמביהמלאוויזימבבואהבוטסואנהאתיופיהדרום סודאןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רמאליבורקינה פאסותימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלספרדהאיים הקנרייםכף ורדהמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלמדגסקרסאו טומה ופרינסיפהסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמרברזילגיאנה הצרפתיתסורינאםגיאנהקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדברבדוסבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלובקיההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניה הצפוניתאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיהאיי פארוונצואלהארצות הבריתארצות הבריתפוארטו ריקוהרפובליקה הדומיניקניתהאיטיקובהברמודהאיי בהאמהטרינידד וטובגואיי וינדווארדהאיים המלדיבייםהודודייגו גרסיהוייטנאםלאגוסקמבודיהתאילנדמלזיההממלכה המאוחדתדרום אפריקהסן פייר ומיקלוןSudan on the globe (claimed) (North Africa centered).svg
מוטו לאומי "לנו הניצחון"
המנון לאומי "אנחנו צבא האל ומולדתנו"
יבשת אפריקה
שפה רשמית ערבית, אנגלית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
ח'רטום
15°00′N 30°00′E / 15.000°N 30.000°E
משטר רפובליקה פדרלית
ראש המדינה
יו"ר המועצה הצבאית
כת צבאית
עבד אל-פתאח עבד א-רחמן אל-בורהאן
הקמה
עצמאות
- תאריך

1 בינואר 1956
דת אסלאם
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
1,861,484 קמ"ר 
17 בעולם
5%
אוכלוסייה[2]
(הערכה ליולי 2018)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

43,120,843 נפש 
33 בעולם
23.16 נפש לקמ"ר
189 בעולם
תמ"ג (PPP)[3]
(הערכה לשנת 2017)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

177,400 מיליון $ 
71 בעולם
4,114 $
178 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2017)

- דירוג עולמי

0.502 
167 בעולם
מטבע לירה סודאנית ‏ (SDG)
אזור זמן UTC +3
סיומת אינטרנט .sd
קידומת בינלאומית 249

אטימולוגיה

שם הרפובליקה הוא קיצור של השם بلاد السودان - בילאד א-סודאן, "ארץ השחורים". זאת משום שבארץ זו ישבו אנשים שצבע עורם היה כהה יחסית לזה של תושבי מצרים מצפון או תושבי חצי האי ערב ממזרח.

היסטוריה

האזור בו מצויה כיום המדינה המודרנית סודאן נשלט בעידן העתיק על ידי ממלכת כוש, שהושפעה מאוד מהתרבות המצרית העתיקה. שושלת מלכי כוש אף משלה תקופה מסוימת במצרים כפרעונים, ונקראה השושלת ה-25, אשר מלכה בין השנים 730 לפנה"ס-671 לפנה"ס. לאחר נפילת השושלת ה-25, הדרימו מלכי כוש וקבעו את בירתם במרואה. הממלכה המרואית שמרה על התרבות המצרית במשך מאות בשנים לאחר שזו חדלה במצרים עצמה. לאחר נפילת ממלכת מרואה, במהלך המאה ה-6, קיבלו על עצמם הנובים את הנצרות ובמשך מאות שנים הייתה סודאן נוצרית עד שנכבשה על ידי האסלאם, בתהליך שהסתיים במאה ה-16.

במהלך המאה ה-19 החלו הבריטים להתערב בנעשה במצרים, ובמסגרת זו ניסו גם להשליט את שלטון המצרים בסודאן. המנהיג הדתי מוחמד אחמד הכריז על עצמו שהוא המהדימשיח באמונה האסלאמית) ניסה לאחד את השבטים של מערב ומרכז סודאן כנגד שלטון האימפריה הבריטית. הוא הנהיג מרד לאומני שהגיע לשיאו בנפילת ח'רטום בשנת 1885. בעת המצור, צ'ארלס ג'ורג' גורדון, הגנרל האנגלי נהרג. המדינה החדשה שרדה עד אשר כוח אנגלי חדש בהנהגתו של הורציו קיצ'נר הביס את המורדים בשנת 1898.

Statue, claimed to depict Natakamani found in Tabo on the isle of Argo
בעבר התקיימה בסודאן תרבות נובית ענפה. בתמונה פסל של שליט נובי.

לאחר עצמאות סודאן

סודאן זכתה בעצמאות בשנת 1956, אך הממשלה, שהייתה נתונה לשליטה ערבית, מנעה הקמת שיטה פדרלית בדרום, מה שגרם למלחמת אזרחים שנמשכה כ־16 שנים (19561972). הבחירות הראשונות התקיימו בשנת 1965, אך הממשלות הסודאניות לא הצליחו לייצב את השלטון ולא נכתבה חוקה שתתמודד עם המצב הקשה. ההפיכה הצבאית הראשונה התרחשה ב־25 במאי 1969 והפילה את הממשלה הדמוקרטית שברשות איסמעיל אל-אזהרי. מנהיג המרד, קולונל ג'עפר נומיירי, הפך לראש הממשלה והוציא מחוץ לחוק את כל המפלגות האחרות.

חילוקי הדעות בין המרקסיסטים למתנגדיהם בתוך החונטה השלטת גרמו להפיכה קומוניסטית ביולי 1971, אך הממשלה הקומוניסטית הופלה כעבור כמה ימים ונומיירי חזר לתפקידו. בשנת 1972 הסכם אדיס אבבה הוביל להפסקת אש בת עשר שנים במלחמת האזרחים שהחלה בשנות ה-50, והמורדים קיבלו אוטונומיה חלקית. בספטמבר 1983 נומיירי הודיע על כוונתו להרחיב את החוק המוסלמי (השריעה) לתוך קוד החוקים של סודאן, מה שהוביל לפרוץ מלחמת האזרחים הסודאנית השנייה, אשר הסתיימה רק בשנת 2005.

לאור המחסור בדלק ולחם, ההתנגדות הגדלה והולכת בדרום סודאן, בצורת ורעב המוני, בשנים 19841985 התרחשה הפיכה צבאית נוספת בהנהגת הגנרל עבד א-רחמן סוואר א-דהב, אשר החזירה את השלטון האזרחי. למרות זאת, מלחמת האזרחים רק התעצמה והכלכלה המשיכה להידרדר. ב־1989 הגנרל עומר אל-בשיר ביצע הפיכה צבאית ללא שפיכות דמים ומינה עצמו לראש ממשלה ומפקד הכוחות המזוינים, ומאוקטובר 1993 גם לנשיא. החוק הפלילי משנת 1991 קבע עונשים חמורים, כולל קטיעת איברים וסקילה. על אף שהפרובינציות הדרומיות שהדת השלטת בהן היא הנצרות, קיבלו פטור מהאיסורים והעונשים האסלאמיים, החוק מאפשר לכפות אותם עליהן בעתיד. הקשרים בין הממשלה הסודאנית לבין ארגוני טרור אסלאמיסטיים הביאו לכך שארצות הברית הוסיפה בשנות ה-90 את סודאן לרשימת המדינות התומכות בטרור.

מלחמת האזרחים המתמשכת, שראשיתה עוד בשנת 1983, הובילה לכך שכ-4 מיליון איש נאלצו לעזוב את בתיהם שבדרום המדינה. חלקם ברחו לערים דרומיות יותר, כג'ובה; אחרים צעדו צפונה לח'רטום, וכמה מהם צעדו אף עד אתיופיה, קניה, אוגנדה, מצרים ומדינות שכנות אחרות. בשל המחסור במזון ובתעסוקה, תת-תזונה ורעב נעשו נפוצים. חוסר השקעת הכספים בדרום גרם למה שארגונים הומניטריים כינו "דור אבוד"- דור שלא זכה לקבל חינוך, שירותי בריאות בסיסיים, ויש לו סיכוי נמוך להשיג עבודה בסודאן. שיחות השלום בין המורדים בדרום סודאן לבין הממשלה הביאו להסכם בינואר 2005 לפיו הכנסות המדינה – בפרט כסף מנפט – יחולקו בין הממשלה לקבוצות המורדים בדרום, וכי הדרום יזכה לאוטונומיה למשך שש שנים, ולאחר מכן ייערך משאל עם שבו יחליטו התושבים אם ברצונם להישאר חלק מסודאן או להפוך למדינה עצמאית. המשאל נערך במהלך ינואר 2011 והמשתתפים בו הצביעו כמעט פה-אחד להיפרד מסודאן. ב-9 ביולי 2011 הכריזה דרום סודאן על עצמאותה.

במקביל להתקדמות לכיוון פשרה במלחמת האזרחים בין הדרום לצפון, בפברואר 2003 החל מרד נוסף במחוז דארפור שבמערב. ממשלת סודאן הופתעה מעוצמת המרד, שפעיליו טענו כי החבל מופלה מבחינה כלכלית, וכדי לסיים את המרד חימשה מיליציות ערביות, מיליציות הג'נג'אוויד (שפירוש שמן הוא "אדם חמוש רכוב על סוס"), ואלו החלו להיאבק במורדים. אלא שהמיליציות לא נאבקו רק בארגוני המורדים במחוז, אלא הפכו את הסכסוך ליותר ויותר אתני. שמן נקשר באונס, טבח אזרחים ושריפת כפרים של שחורים אנימיסטים במחוז, ובשל כך יש הרואים באירועים רצח עם וטיהור אתני. בפברואר 2004 הכריזה הממשלה כי היא ניצחה את המרד במערב, אולם הלחימה נמשכה עד פברואר 2010, אז נחתם הסכם הפסקת אש בין הממשלה למורדים. האו"ם מעריך שכ-300,000 אנשים נהרגו או רעבו למוות עקב הסכסוך וכי למעלה מ-2.8 מיליון נפשות נעקרו מבתיהן ומוגדרים כפליטים. רבים מהם עקרו לצ'אד הסמוכה.

ב-3 במאי 2007 חתמו נשיא סודאן, עומאר חסאן אל-באשיר, ונשיא צ'אד, אידריס דבי, על הסכם שלום, במטרה להוריד את המתיחות הקשה בין שתי המדינות, אך ב-2008 הידרדרו פעם נוספת היחסים בין המדינות, לאחר שאל-באשיר טען שצ'אד מסייעת למורדים בדארפור.

פוליטיקה

Omar al-Bashir, 12th AU Summit, 090131-N-0506A-342
גנרל עומר אל-בשיר, נשיא סודאן 2019 - 1989
Political Regions of Sudan, July 2010
מפת סודאן
  צפון סודאן
  חבל דארפור
   החזית המזרחית
  הנילוס הכחול ודרום קורדופן

מאז 1989 מכהן הגנרל עומר אל-בשיר כנשיא, ראש ממשלה ומפקד הכוחות המזוינים. אל-בשיר הנהיג בסודאן משטר צבאי ואת חוקי השריעה, פיזר את האספה הלאומית, אסר על קיום מפלגות ואיגודים מקצועיים, חיסל את המערכת המשפטית ואסר על עיתונות חופשית. ב-1996 נערכו בסודאן בחירות לנשיאות, שבהן זכה אל-בשיר. ב-11 באפריל 2019, הודח אל-בשיר,[6] ובמקומו שולטת כת צבאית בראשות עבד אל-פתאח עבד א-רחמן אל-בורהאן.

על פי עיתונאים ללא גבולות, סודאן מדורגת במקום ה-172 מתוך 180 מדינות מבחינת חופש העיתונות .

כלכלה

קרוב לשני שלישים מכוח העבודה הסודאני עוסק בחקלאות אולם רק כשליש מהתמ"ג הסודאני מקורו בחקלאות.

מרכיב חשוב בתזונה בצפון סודאן תופסים הדגנים ומאכלים מבוססי דורה, דוחן וחיטה נצרכים ברוב חלקי המדינה. כמדינה, צפון סודאן מצויה במחסור בדגנים אלו, אך קיימים הבדלים גאוגרפים בהיצע של כל אחד מהם. באופן מצטבר, ישנו עודף של דורה, מחסור בחיטה ודי הצורך דוחן. במדינות אל-קדאריף וסנר קיים ייצור החוצה את הביקוש המקומי בעקביות, במיוחד של דורה. עודף זה נמכר ברחבי האזור והמדינה ומיוצא באופן סדיר למדינות המפרץ.
בעבר, הייצור בחבל הארץ דארפור סיפק את הביקוש המקומי אך שנים רבות של עימותים ומהומות פגעו בייצור ובמערכות ההפצה והאוכלוסייה שנותרה שם מסתמכת במידה רבה על ייבוא מוצרי מזון מאזורים אחרים במדינה וחלוקת מזון מטעם האו"ם.[7] בשנת 2008, סוכנות המזון של האו"ם פנתה בבקשת סיוע לקהילה העולמית ודיווחה על התקפות חוזרות ונשנות כנגד שיירות הסיוע ועל גניבת רכבי החלוקה.[8]

חלק ניכר מהאדמות הפוריות מיועד, עוד מתקופת השלטון הבריטי, לגידול כותנה. שילוב של ירידת מחירי הכותנה בשוק העולמי ושל עלייה במחירי הדשנים גרם לירידת רווחיות הענף.

בחלקה הדרומי של המדינה התגלו (עוד בשנות ה-70) מאגרי נפט גולמי אולם מלחמת האזרחים המתמשכת לא מאפשרת לפתח את שדות הנפט ולכן סודאן תלויה בייבוא תזקיקי נפט. תנודות מחירי הנפט ובייחוד עליית מחירו בשנים 2006–2008 גרמו למצוקת מטבע זר ולביטול פרויקטים לצמיחת הכלכלה. רוב מאגרי הנפט נמצאים בשטחה של דרום סודאן.

בשנת 1997, על רקע טענות הסיוע לגורמי טרור והפרה של זכויות אדם,[9][10] הטיל ממשל קלינטון בארצות הברית לראשונה סנקציות על סחר, ובכלל זה בנשק. אף שהיא לבדה הייתה חתומה על הסנקציות הכלכליות, הן זכו לגיבוין של מדינות אירופה, למעט גרמניה. בתחילת שנות ה-2000 חלה התרופפות בסנקציות[דרושה הבהרה], לאור שיתופי פעולה עם סודאן ותהליכי פיוס של ממשלת סודאן עם אזור הדרום, אולם הן חודשו ביתר שאת על ידי ממשל בוש, על רקע הלחימה בדארפור.[10] סנקציות אלו הוסרו רשמית בארצות הברית ב-6 באוקטובר 2017, כחלק ממהלך שהוביל ממשל אובמה, שאושר סופית בתקופת ממשל טראמפ, בטענה שחלה התקדמות[11] בסוגיות המלחמה בטרור וזכויות אדם.[12][13]

גאוגרפיה

סודאן נמצאת בצפון אפריקה, גובלת בים האדום, בין מצרים ואריתריאה. נהר הנילוס עובר בה, ובח'רטום הנילוס הכחול והלבן מתאחדים. האקלים ברוב שטח המדינה מדברי, עם עונה גשומה מאפריל עד אוקטובר. בדרום שורר אקלים טרופי.

מזרח גבולה של סודאן עם מצרים נמצא במחלוקת בשל משולש חלאיב. גבולה עם דרום סודאן טרם נקבע סופית.

דמוגרפיה

נכון ל-2011, ולאחר הפירוד מהדרום, הוערכה אוכלוסיית סודאן בכ-36 מיליון בני אדם, מתוכם כ-5 עד 7 מיליון מתגוררים באזור הבירה ח'רטום.

מבחינה דתית, כ-97% מאוכלוסיית סודאן הם מוסלמים סונים, ברובם דוברי ערבית. השאר נוצרים, אנימיסטים או בעלי אמונות מקומיות.

מבנה גילאים (יחד עם דרום סודאן):
0-14 שנים: 45%
15-64 שנים: 53%
65 שנים ומעלה: 2%
קצב גידול אוכלוסייה: 2.84%
שיעור ילודה: 38.58 לידות/1000 תושבים
שיעור תמותה: 10.28 מיתות/1000 תושבים

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2018
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2017 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם בספטמבר 2018
  5. ^ "The World Factbook". cia.gov. אורכב מ-המקור ב-17 August 2017. בדיקה אחרונה ב-24 באפריל 2019. Unknown parameter |df= ignored (עזרה)
  6. ^ אי-פי; טיימס, ניו יורק (11 באפריל 2019). "דיווח: נשיא סודאן עומר אל-בשיר הודח לאחר 30 שנה; הצבא מציב כוחות בבירה". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-11 באפריל 2019.
  7. ^ The Famine Early Warning Systems Network (FEWS NET), [https://www.fews.net/sites/default/files/documents/reports/Sudan_MarketFundamentals_06152015.pdf SUDAN Staple Food Market Fundamentals] (עמ' VI), https://www.fews.net, ‏2015
  8. ^ YNET (9 ביולי 2008). "סוכנות המזון של האו"ם מאיימת: נפסיק את הסיוע בדרפור". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2018.
  9. ^ חיים קורן, [https://dayan.org/file/19335/download?token=btzV455j סודאן ונתיבותיה: בין הזירה הפנימית, שכנותיה באפריקה והטלטלה במזרח התיכון] (עמ' 3), ‏23 לפברואר 2017
  10. ^ 10.0 10.1 מוחמד אבו-בכר, מאמרים - המרי האזרחי שיחיש את קץ המשטר בסודאן?, הפורום לחשיבה איזורית, ‏31.12.2016
  11. ^

    "היום החליטה ארצות הברית לבטל את הסנקציות הכלכליות ביחס לסודאן ולממשלת סודאן תחת פקודות ההנהלה 13067 ו -13412, מתוך הכרה בפעולותיה החיוביות של ממשלת סודאן בנוגע ללחימה באזורי סכסוך בסודאן, הענקת גישה הומניטארית ברחבי סודאן ושמירה על שיתוף פעולה עם ארצות הברית בנושא סכסוכים אזוריים והתמודדות עם איום הטרור"

  12. ^ "The Secretary's Report on Whether the Government of Sudan Has Sustained the Positive Actions That Gave Rise to E.O. 13761 (2017)". U.S. Department of State (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2018.
  13. ^ "ארה"ב הסירה סנקציות מסודן, שהשלטון בה מואשם בפשעים נגד האנושות". דבר ראשון (בעברית). בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2018.
9 בינואר

9 בינואר הוא היום התשיעי בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 356 ימים (357 בשנה מעוברת).

אוגנדה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה שֶׁל אוּגַנְדָה (באנגלית: Republic of Uganda; בסווהילי: Jamhuri ya Uganda) היא מדינה משוונית במזרח אפריקה השוכנת לחופו של אגם ויקטוריה. זו מדינה ללא מוצא לים אשר גובלת בצפון עם דרום סודאן, במזרח עם קניה, בדרום עם טנזניה, בדרום-מערב עם רואנדה, ובמערב עם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. בירתה והעיר הגדולה ביותר בה היא קמפלה.

אוגנדה זכתה לעצמאות בשנת 1962 במסגרת חבר העמים הבריטי, ומשטרה רפובליקה נשיאותית. לאורך שנות עצמאותה חלו בה הפיכות רבות, אולם משנת 1986 עומד בראשה הנשיא יוורי מוסווני.

מקור שמה של אוגנדה הוא בממלכת בוגנדה, הגדולה מבין הממלכות המסורתיות הנמצאות בתחומה של המדינה. בשנת 1908, בעת ביקור באפריקה, הכתיר וינסטון צ'רצ'יל את אוגנדה בתואר "פנינת אפריקה".

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם. השפה רכשה לה מעמד דומיננטי והיא השפה המרכזית והרשמית בארצות רבות. אנגלית נלמדת ומובנת יותר מכל שפות העולם, משמשת שפה שנייה ושפה רשמית במדינות רבות, ולרוב מוגדרת כ"לינגואה פרנקה" בזכות השפעתה העצומה בתחומים רבים.

על-פי הערכות, יש בעולם בין 500 מיליון ל-1.8 מיליארד דוברי אנגלית ברמה כלשהי, בין כשפת אם או כשפה שנייה. מתוכם, בין 300 ל-450 מיליוני בני אדם מדברים אנגלית כשפת אם. אנגלית היא השפה השלטת במדע, באקדמיה, בתקשורת, בעסקים, בתעופה, בים, בדיפלומטיה, בתיירות, בבידור, במחשבים ובאינטרנט.

התפשטות השפה והשפעתה גברו בימי הזוהר של האימפריה הבריטית, אך לא פסקו גם בעת שזו דעכה, בין היתר עקב התעצמותה של ארצות הברית מבחינה מדינית, צבאית, כלכלית, מדעית, טכנולוגית ותרבותית.

זוהי שפה רשמית בבריטניה, אירלנד, קנדה, ניו זילנד, מלטה, הודו, פקיסטן, פיליפינים, סינגפור, ובמספר מדינות באפריקה, באמריקה הלטינית ובאיי אוקיאניה.

בארצות הברית ובאוסטרליה לא מוגדרת שפה רשמית, אך השפה האנגלית משמשת את ממשלותיהן ואת תושביהן יותר מכל שפה אחרת.

אריתריאה

מדינת אֵריתריאה (בתיגרינית: ሃገረ ኤርትራ - ‏Hagärä Ertra, בערבית: إرتريا - Iritriyā אִרִתְרִיא) היא מדינה בצפון-מזרח אפריקה, על חופי הים האדום. ריבונותה כוללת גם את איי דהלכּ ומספר איים קטנים נוספים. שכנותיה, בדרום: אתיופיה, בדרום מזרח: ג'יבוטי, במערב: סודאן, במזרח ובצפון מזרח: הים האדום. כמחצית מהאריתראים הם נוצרים, בעוד המחצית השנייה הם מוסלמים.אריתריאה קיבלה את עצמאותה מאתיופיה ב-1993.

אתיופיה

הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה (באמהרית: የኢትዮጵያ ፌዴራላዊ ዲሞክራሲያዊ ሪፐብሊክ) היא מדינה בקרן אפריקה שבמזרח אפריקה. אתיופיה גובלת בצפון באריתריאה, בסודאן ובדרום סודאן במערב, בקניה בדרום, בסומליה במזרח ובג'יבוטי בצפון-מזרח. אתיופיה היום היא פדרציה של שישה מחוזות אתניים, שלושה מחוזות מולטי-אתניים ושתי ערים עצמאיות. המדינה מכונה בחוקתה "הפדרציה האתיופית השנייה" ומוגדרת כפדרציה דמוקרטית רב-לאומית שצורת שלטונה רפובליקה.

אתיופיה היא ארץ בעלת היסטוריה רצופה עתיקה ביותר. המדינה המודרנית היא המשכה של האימפריה האתיופית, שהיא עצמה מקורה בקיסרות אקסום. זו, על פי המסורת, התפתחה ממלכות שבא אשר קמה בשנת 1978 לפנה"ס. הנצרות הוכרזה כדת המדינה בשנת 325 לספירה, וכך הפכה אתיופיה למדינה השנייה ולאימפריה הראשונה שקיבלה את הנצרות. במהלך המאה השביעית הגיע גם אסלאם לאזור, מה שהחל את תקופת החושך האתיופית, שבמהלכה התפשטה ממלכת אקסום דרומה, ואיבדה שטחים בצפון שנכבשו על ידי המוסלמים. בתחילת ימי הביניים הפכה אתיופיה לאחת מהאימפריות החזקות בתבל, ובסופם החלה הידרדרות. במהלך העת החדשה התרחבו גבולות המדינה, אך מאפייניה המדיניים ותשתיתה התרבותית המשיכו להתבסס על מקורותיה הקדומים שראשיתם בתקופה האקסומית. שמה הקודם של אתיופיה נקרא חבש.

אתיופיה מנהלת מדיניות עצמאית השונה מיבשת אפריקה וממדינות המזרח התיכון, אך מאידך היא מובילה במספר תחומים ביבשת. בשנת 1923 היא הפכה לחברה בחבר הלאומים, ובשנת 1942 היא חתמה על הצהרת האומות המאוחדות, והייתה אחת מ-51 המדינות המייסדות של הארגון. בעקבות כך היא קיבלה עמדת בכורה ביבשת וזכתה לארח את מרכז האו"ם באפריקה. אתיופיה היא גם אחת ממייסדות האיחוד האפריקאי, ומזכירות הארגון שוכנת בבירתה, אדיס אבבה.

דרום סודאן

דרום סודאן (בשמה הרשמי "הרפובליקה של דרום סודאן", באנגלית: Republic of South Sudan, בערבית: جنوب السودان, בתעתיק מדויק: ג'נוב אלסודאן) היא מדינה במזרח אפריקה ללא מוצא לים, המשתרעת על פני 644,329 אלף קמ"ר. אוכלוסיית המדינה נאמדת ביותר מ-11 מיליון נפש. בירתה והעיר הגדולה ביותר בה היא ג'ובה, ובה ממוקמים מוסדות השלטון. דרום סודאן גובלת בסודאן בצפון, באתיופיה במזרח, בקניה בדרום מזרח, באוגנדה בדרום, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו בדרום מערב וברפובליקה המרכז-אפריקאית במערב.

עד לקבלת עצמאותה, הייתה דרום סודאן חבל ארץ אוטונומי בתוך סודאן. בעקבות לחץ שהופעל על נשיא סודאן על ידי ארצות הברית ומדינות המערב, ועל פי תנאי הסכם השלום עם ממשלת סודאן משנת 2005 שהוביל לסופה של מלחמת האזרחים הסודאנית השנייה, נערך בינואר 2011 משאל עם בחבל ארץ זה, שתוצאותיו ברוב של כמעט 99% קבעו את הפיכתו למדינה עצמאית. דרום סודאן הכריזה על עצמאותה ב-9 ביולי 2011, בטקס בנוכחות נשיא סודאן, שהייתה המדינה הראשונה שהכירה בה. סאלווה קיר מאיארדיט הושבע כנשיא דרום סודאן. ב-14 ביולי 2011 התקבלה דרום סודאן כחברה באו"ם ונכון ל-2019 היא המדינה הצעירה ביותר בעולם.

דרום סודאן במשחקים האולימפיים לנוער

דרום סודאן לא השתתפה עד כה המשחקים האולימפיים לנוער. באולימפיאדת הנוער נאנג'ינג (2014) השתתפה אתלטית יחידה מדרום סודאן בענף האתלטיקה בריצת 400 מטר. אולם מאחר שהוועד האולימפי הבינלאומי הכיר בוועד האולימפי הלאומי של דרום סודאן רק בשנת 2015 היא השתתפה כמשתתפת עצמאית תחת הדגל האולימפי.

הרפובליקה המרכז-אפריקאית

הרפובליקה המרכז-אפריקאית (בצרפתית: République Centrafricaine, בסנגו: Ködörösêse tî Bêafrîka), בעבר הקולוניה הצרפתית אובנגי שרי (Ubangi-Shari), היא מדינה במרכז אפריקה, ללא מוצא אל הים, הגובלת בצ'אד מצפון, סודאן מצפון מזרח, דרום סודאן ממזרח, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו והרפובליקה של קונגו מדרום וקמרון ממערב.

המדינה זכתה בעצמאותה ב-1960. לאחר שלושה עשורים של שלטון דיקטטורי - בעיקר משטר צבאי, שהידוע מבין שליטיו הוא הקיסר בוקאסה - נוסדה ממשלה אזרחית ב-1993. הבחירות העלו את אנג'-פליקס פאטאסה לשלטון, אך הוא הודח מהשלטון על ידי הגנרל פרנסואה בוזיזה ב-2003. הגנרל בוזיזה זכה בבחירות דמוקרטיות במאי 2005 והחזיק בשלטון עד אביב 2013. הרפובליקה המרכז-אפריקאית היא אחת המדינות העניות בעולם ובין 10 המדינות העניות ביותר באפריקה.

ח'רטום

חֻ'רטוּם (בערבית: الْخُرْطُوم; תעתיק מדויק: אַלְחֻ'רְטוּם; תרגום: "חדק פיל") היא בירת סודאן והעיר הגדולה ביותר במדינה. היא ממוקמת במקום מפגש הנילוס הכחול שמוצאו מאתיופיה עם הנילוס הלבן שמוצאו מאוגנדה. ממפגש שני נהרות אלה נוצר הנילוס, הזורם צפונה למצרים ונשפך לים התיכון.

בעיר מתגוררים מעל לחמישה מיליון תושבים. ח'רטום, יחד עם צפון ח'רטום (עיר נפרדת, הקרויה גם ח'רטום בחרי, ומצויה מעבר לנילוס הכחול), אום דורמאן ופרבריהן, יוצרות מטרופולין שבה שמונה מיליון תושבים. ח'רטום שימשה כבירת התרבות הערבית לשנת 2005.

יחסי ארצות הברית–דרום סודאן

יחסי ארצות הברית–דרום סודאן, הם היחסים הבילטרליים בין ארצות הברית לדרום סודאן.

יחסי דרום סודאן–ישראל

יחסי דרום סודאן–ישראל מתייחסים לקשרים ההדדיים בין הרפובליקה של דרום סודאן ומדינת ישראל. ישראל הכירה ב-10 ביולי 2011 בדרום סודאן כמדינה עצמאית וריבונית, יום לאחר הכרזת עצמאותה, ב-15 ביולי 2011 הכריזה דרום סודאן שהיא מתכוונת לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל כולל פתיחת שגרירות. להודעה זו משמעות רבה, משום שדרום סודאן התפצלה מסודאן שמעולם לא היו לה יחסים עם ישראל ונחשבת למדינת אויב. ב-28 ביולי 2011 הודיעה ישראל על כוונתה לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים עם דרום סודאן. בינואר 2012 מונה חיים קורן לשגריר ישראל בדרום סודאן, ובשנת 2014 מינתה דרום סודאן לראשונה שגריר בישראל.

יחסי ישראל–סודאן

בין מדינת ישראל וסודאן לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים. היחסים בין המדינות מתאפיינים באיבה הדדית ובתקריות ביטחוניות.

ים סוף

ים סוּף, המכונה גם הים האדום (בערבית: أَلْبَحْر الْأَحْمَر; תעתיק מדויק: אַלְבַּחְר אלְאַחְמַר), הוא ים בין-יבשתי המהווה שלוחה של האוקיינוס ההודי. הוא מחובר באופן מלאכותי לים התיכון באמצעות תעלת סואץ, ולחופיו שוכנות המדינות ג'יבוטי, אריתריאה, סודאן, מצרים, ישראל, ירדן, ערב הסעודית ותימן.

מזרח אפריקה

מזרח אפריקה הוא אזור גאוגרפי בחלקה המזרחי של יבשת אפריקה. הגדרת תחומיו של האזור איננה קבועה. על-פי חלוקת אזורי העולם של האו"ם, כולל מזרח אפריקה את המדינות והטריטוריות הבאות:

סומליה, ג'יבוטי, אריתריאה ואתיופיה שמהוות יחד את האזור המכונה קרן אפריקה.

טנזניה, קניה ואוגנדה - מדינות החברות בקהילייה המזרח-אפריקנית.

בורונדי ורואנדה - מדינות שהצטרפו לקהילייה המזרח-אפריקנית ביולי 2007, ונחשבות לעיתים כחלק ממרכז אפריקה.

מוזמביק, מדגסקר, מלאווי, זמביה וזימבבואה - מדינות המשתייכות לעיתים לאזור הגאוגרפי של דרום אפריקה.

קומורו, מאוריציוס ואיי סיישל - מדינות אי קטנות באוקיינוס ההודי.

הטריטוריות הצרפתיות מיוט וראוניון, אף הן איים באוקיינוס ההודי.

דרום סודאןנוסף על ארצות אלה, יש הכוללים במזרח אפריקה גם את סודאן ומצרים, הנחשבות על-פי הגדרות האו"ם לחלק מצפון אפריקה. לעיתים מתייחס המושג מזרח אפריקה לאזור מצומצם יותר, הכולל את המדינות הסמוכות לאגמים גדולים באזור: קניה, טנזניה ואוגנדה, ולעיתים גם רואנדה ובורונדי.

משאל עם

משאל עם הוא העמדת שאלה בעניין חקיקתי, חוקתי או פוליטי, להצבעה של כל בעלי זכות הבחירה. הוא כלי המשמש תחליף לבית המחוקקים, על ידי הפניית שאלה, בסוגיה מהותית, אל העם. לעיתים משאל עם אינו מחייב את הממשלה ששואלת את הציבור והוא רק בגדר משאל עם מייעץ, שמשאיר את פירוש תוצאותיו לבית המחוקקים. משאל עם מחייב קיים ברבות מהמדינות הדמוקרטיות ובמיוחד באירופה ובאמריקה, ולרוב בנושא של חוקה, שינוי אופן המשטר או הריבונות.

נילוס

נילוס (בערבית: النيل, בתעתיק מדויק: אל ניל) הוא נהר הזורם ביבשת אפריקה. נהרות הנילוס ואמזונאס נחשבים לשני הנהרות הארוכים בעולם. אורכו של הנילוס 6,655 קילומטר ושטח אגן הניקוז שלו הוא 3,490,000 קילומטר רבוע, כעשירית משטחה של אפריקה. לנילוס שני מקורות עיקריים: הנילוס הלבן המתחיל באפריקה המשוונית והנילוס הכחול המתחיל באתיופיה. הנהר מהווה עורק חיים למצרים, סודאן, דרום סודאן. וזהו מקור המים העיקרי במדינות צחיחות אלו.

סודאן במשחקים האולימפיים לנוער

סודאן משתתפת במשחקים האולימפיים לנוער מאז היווסדם באולימפיאדת הנוער סינגפור (2010). היא מעולם לא השתתפה במשחקי החורף האולימפיים לנוער. עד כה, אף ספורטאי נוער סודאני לא זכה במדליה אולימפית לנוער. ההשתפות של ספורטאי הנוער הסודאנים היא בעיקר סמלית.

צפון אפריקה

צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.

קניה

קֶניה (רשמית רפובליקת קניה - באנגלית: Republic of Kenya, בסווהילי: Jamhuri ya Kenya) היא מדינה במזרח אפריקה, הגובלת באתיופיה, בסומליה, בדרום סודאן, בטנזניה, באוגנדה ובאוקיינוס ההודי. המדינה מחולקת ל-47 נפות הנשלטות על ידי מושלים נבחרים. עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר בקניה היא ניירובי. המדינה קרויה על שם הר קניה המצוי בשטחה. אוכלוסיית קניה מונה נכון ליולי 2017 כ-47.6 מיליון אנשים, האוכלוסייה ה-30 בגודלה בעולם.

אוכלוסייה לפי גילים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 43.07%
גילאי 15 - 24 20.22%
גילאי 25 - 54 29.80%
גילאי 55 - 64 3.93%
גילאי 65 ומעלה 2.98%
מדינות אפריקה
מדינות אוגנדהאלג'יריהאנגולהאסוואטיניאריתריאהאתיופיהבורונדיבורקינה פאסובוטסואנהבניןגבוןגאנהג'יבוטיגינאהגינאה ביסאוגינאה המשווניתגמביהדרום אפריקהדרום סודאןזימבבואהזמביהחוף השנהבטוגוטנזניהכף ורדהלובליבריהלסוטומאוריטניהמאוריציוסמאלימדגסקרמוזמביקמלאווימצריםמרוקוהרפובליקה המרכז-אפריקאיתניז'רניגריהנמיביהסאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליהסיישלסיירה לאוןסנגלצ'אדקומורוהרפובליקה של קונגוהרפובליקה הדמוקרטית של קונגוקמרוןקניהרואנדהתוניסיה אפריקה
חבלי ארץ
"לא מוכרים"
אזוואדפונטלנדסומלילנדרפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית
שטחים תלויים הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודיסנט הלנההאיים הקנרייםסאוטהמלייהמדיירהמיוטראוניוןסוקוטרה
הליגה הערבית
איחוד האמירויות הערביותאיי קומורואלג'יריהבחרייןג'יבוטיהרשות הפלסטיניתירדןכוויתלבנוןלובמאוריטניהמצריםמרוקופלסטין • סודאן • סומליהסוריה (מושעית) • עומאןעיראקערב הסעודיתקטרתוניסיהתימן Emblem of the Arab League
הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי
חברות אפגניסטןאלג'יריהצ'אדמצריםגינאהאינדונזיהאיראןירדןכוויתלבנוןלובמלזיהמאלימאוריטניהמרוקוניז'רפקיסטןתימןערב הסעודיתסנגלפלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאן • סומליהתוניסיהטורקיהבחרייןעומאןקטראיחוד האמירויות הערביותסיירה לאוןבנגלדשגבוןגמביהגינאה ביסאואוגנדהבורקינה פאסוקמרוןקומורועיראקהמלדיבייםג'יבוטיבניןברונייניגריהאזרבייג'ןאלבניהקירגיזסטןטג'יקיסטןטורקמניסטןמוזמביקקזחסטןאוזבקיסטןסורינאםטוגוגיאנהחוף השנהב OrganizationOfIslamicCooperation
מדינה מושעית סוריה
מדינות משקיפות בוסניה והרצגובינההרפובליקה המרכז-אפריקאיתקפריסין הצפוניתתאילנדרוסיה
ארגונים משקיפים הליגה הערביתהאו"םהמדינות הבלתי-מזדהותארגון אחדות אפריקה
מדינות האיחוד האפריקאי
אוגנדהאלג'יריהאנגולהאסוואטיניאריתריאהאתיופיהבוטסואנהבורונדיבורקינה פאסובניןגאנהגבוןג'יבוטיגינאהגינאה ביסאוגינאה המשווניתגמביהדרום אפריקהדרום סודאןהרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה המרכז-אפריקאית1הרפובליקה של קונגוזימבבואהזמביהחוף השנהבטוגוטנזניהכף ורדהלובליבריהלסוטומאוריטניהמאוריציוסמאלימדגסקרמוזמביקמלאווימצריםניגריהניז'רנמיביהסאו טומה ופרינסיפהסהרה המערבית • סודאן • סומליהסיירה לאוןסיישלסנגלצ'אדקומורוקמרוןקניהרואנדהתוניסיה

הערות: 1חברותה הושעתה בעקבות מלחמת האזרחים שפרצה בסוף 2012

אפריקה
צפון אפריקה
סודאן • מצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקורפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטיתמאוריטניה

מדינות קשורות: אתיופיה 1אריתריאה 1


הערות: 1נחשבת רק לעיתים כחלק מצפון אפריקה. 2 במשמעות המצומצמת משמש המושג "צפון אפריקה" רק את מדינות המגרב.

צפון אפריקה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.