סדר (דפוס)

סְדָר הוא המונח המתייחס למקצוע סידור האותיות בדפוס הבלט. השימוש במונח סְדָר כשם עצם מתייחס ללוח סְדָר על חלקיו השונים.

Metal movable type
מגירת סדר עם אותיות מתכת ומעליה תבנית סדר עם כמה משפטים שאותיותיהם בכתב ראי
Bundesarchiv Bild 183-58117-0010, Jugendliche beim Setzen eines Informationblattes
הסַדָר הוא האדם אשר היה מופקד על סידור האותיות על לוח הסְדָר. תמונה משנת 1958.

מקצוע הסְדָר

מקצוען הסְדָר (או סַדָּר) הוא האדם אשר היה מופקד על סידור האותיות על לוח הסְדָר. מקצוע הסְדָר התקיים מתחילת מהפכת הדפוס בעקבות המצאתו של יוהאן גוטנברג, עד סוף שנות השבעים של המאה ה-20. עם תחילת עידן המחשוב והאוטומציה הממוחשבת, תפסו את מקומם של בני האדם מכונות אשר תפקידן היה לבצע את סידור האותיות בצורה אוטומטית על ידי הנחיות שהועברו בעזרת קלטות מכניות מיוחדות אשר יוצרו על ידי המחשב.

בקרב דוברי עברית נהוג היה להתייחס לסְדָר דווקא ביידיש, "הבחור הזעצער". פעמים רבות נהגו לייחס לו טעויות שהופיעו בדפוס, גם כאלה שאינן בגדר שגיאות דפוס.

לוח הסְדָר

מבנהו הבסיסי של לוח הסְדָר הוא מסגרת מתכת סגורה בעלת מגרעת אחידה בכל קוטרה. גודלה של המסגרת נקבע בהתאמה לגודל מכונת הדפוס (על פי גודל הגיליון). עליו היה קובע הסַדָּר את האותיות אשר היו עשויות יציקת עופרת. האותיות יוצרו בגדלים שונים החל ב-1pt ומכאן נגזרו ממדי האותיות ושמן בתוכנות המחשב. לאחר קביעת האותיות, בכתב ראי, וחיזוק האותיות במקומן, אפשר היה להרכיב את לוח הסְדָר במכונת הדפוס ולהתחיל בהדפסה.

בחור

האם התכוונתם ל...

בית העיתונאים על שם סוקולוב

בית העיתונאים על שם סוקולוב בתל אביב-יפו או בשמו המקוצר "בית סוקולוב", הוא מרכז אגודת העיתונאים בתל אביב המשמש לפעילות העיתונות בישראל בשגרה ובמיוחד בתקופות המצריכות סיקור תקשורתי נרחב דוגמת מלחמות ופרשיות מסעירות. המבנה משמש גם כאולם כנסים וכגלריה לתערוכות אמנות זמניות. הבניין, שנבנה בשנת 1957, ממוקם ברחוב קפלן 4, בין בית יכין לבית הסופר ובקרבת בית הסוכנות היהודית. הבניין משמש גם את יחידת דובר צה"ל והכניסה אליו היא דרך רחוב איתמר בן אב"י 9.

בנימין ברלוי

בנימין צבי בַּרלֵוִי (1894, ורשה – 6 בדצמבר 1964, תל אביב) היה מו"ל ישראלי שהתמחה בהוצאת משחקים עממיים וחינוכיים וספרי ילדים. מחלוצי תעשיית המשחקים בארץ ישראל. "דוד המשחקים".

ברלוי הקדיש חמישים שנה מחייו לפיתוחם וליצירתם של משחקים שיועדו להנחיל לילדי ישראל אידיאלים וערכים לאומיים.

ג'ודי דנץ'

דיים ג'ודית אוליביה "ג'ודי" דנץ' (באנגלית: Dame Judith Olivia "Judi" Dench; נולדה ב-9 בדצמבר 1934) היא שחקנית תיאטרון קולנוע וטלוויזיה אנגלייה. זוכת תשעה פרסי באפט"א, שבעה פרסים ע"ש לורנס אוליבייה, שני פרסי גלובוס הזהב, שני פרסי גילדת שחקני המסך, פרס אוסקר ופרס טוני.דנץ' נולדה בעיר יורק שבצפון אנגליה. למדה בבית ספר לדרמה בלונדון. הופעת הבכורה שלה בתיאטרון הייתה ב-1957 בתפקיד אופליה בתיאטרון ה"אולד ויק" בליברפול. בהמשך השתתפה בהפקות של "רויאל שייקספיר קומפני" (RSC), והתיאטרון הלאומי. ב-1964 הופיעה לראשונה בקולנוע בסרט The Third Secret. אחרי שנה זכתה בפרס BAFTA הראשון שלה. דנץ' המשיכה להופיע בסרטי קולנוע, אך זכתה להכרה ולשבחים בעיקר על תפקידיה בתיאטרון. דנץ' חוננה אף בקול ערב והופיעה במחזות-זמר, זכורה במיוחד הופעתה ב"מוזיקת לילה זעירה" של סטיבן זונדהיים וביצועה המרטיט לבלדה הנודעת "הכניסו את הליצנים".

בשנות ה-80 גברה ההערכה אליה על הופעותיה בסרטים. תפקידה ב"זיכרונות אהבה מפירנצה" זיכה אותה בפרס BAFTA נוסף; בפרס זה זכתה תשע פעמים על תפקידים שונים בקולנוע וטלוויזיה, והייתה מועמדת לפרס פעמים רבות נוספות.

אחרי הופעותיה הרבות בתפקידים היסטוריים, שאחד מהם היה בסרטו עטור השבחים של קנת' בראנה "הנרי החמישי", שינתה דנץ' כיוון לתפקיד מודרני וגילמה את "M" בסרט "גולדן איי", סרטו הראשון של פירס ברוסנן בתפקיד ג'יימס בונד. היא המשיכה לגלם את דמות "M" בסרטים הבאים בסדרה: "מחר לנצח", "העולם אינו מספיק", "למות ביום אחר" ,"קזינו רויאל", "קוונטום של נחמה" ו"סקייפול".

ב-1997 הייתה דנץ' מועמדת לפרס האוסקר על תפקידה בסרט "גברת בראון" בו גילמה את דמותה של המלכה ויקטוריה, היא זכתה בפרס גלובוס הזהב על תפקיד זה. בפרס האוסקר זכתה בקטגוריית שחקנית המשנה כשגילמה את המלכה אליזבת בסרט "שייקספיר מאוהב". ב-2001 הייתה מועמדת שוב לפרס האוסקר עבור הסרט "שוקולד", וב-2002 על תפקידה בסרט "אייריס" על חייה של הסופרת הבריטית אייריס מרדוק.

דנץ' הייתה נשואה לשחקן מייקל ויליאמס משנת 1971 ועד מותו ממחלת הסרטן ב-2001, נולדה להם בת אחת, השחקנית פינטי ויליאמס. בני הזוג הופיעו יחד בסדרת טלוויזיה A Fine Romance.

עוד בטלוויזיה הופיעה ג'ודי דנץ' בסדרה הקומית "בחלוף השנים" לצדו של ג'פרי פאלמר, סדרת הדרמה "מידלמארץ'" (לפי ספר של ג'ורג' אליוט) ובסדרה Behaving Badly. כמו כן בשנת 1989 ביימה את סרט הטלוויזיה "הבט אחורה בזעם" לפי המחזה של ג'ון אוסבורן.

ג'ינה טורס

ג'ינה טורס (באנגלית: Gina Torres; נולדה ב-25 באפריל 1969) היא שחקנית קולנוע וטלוויזיה אמריקאית.

טורס שיחקה במספר רב של סדרות טלוויזיה, ביניהן הרקולס: המסעות המופלאים (בתור נביולה), זינה הנסיכה הלוחמת (בתור קלאופטרה), הסרט הקצר קלאופטרה 2525, זהות בדויה (בתור אנה אספינוזה), פיירפלי (בתור זואי וושברן), אנג'ל (בתור יסמין), 24 (בתור ג'וליה מיליקן), המגן (בתור סיידי קוואנו), ווסטוורלד (בתור לורן).

טורס גילמה תפקיד ראשי יחד עם כריס רוק בסרט I Think I Love My Wife, שיחקה בסרט העצמאי South of Pico, וכן בסרט סרניטי. היא ובעלה לורנס פישבורן שיחקו זוג נשוי בסדרת הטלוויזיה חניבעל.

מאז 2011, טורס משחקת בתפקיד ראשי בסדרת הטלוויזיה האמריקאית Suits, בתור ג'סיקה פירסון.

דונלד קנות'

דונלד ארווין קְנוּת' (באנגלית: Donald Ervin Knuth, נהגה: Ka-Nooth; נולד ב-10 בינואר 1938), פרופסור באוניברסיטת סטנפורד, מהאבות המייסדים של מדעי המחשב.

קנות' ידוע בזכות תרומותיו הבסיסיות לשטחים רבים במדעי המחשב. הוא יצר למעשה את התחום של אנליזה של אלגוריתמים וזרע את הזרעים לפיתוחם של מספר תחומים במדעי המחשב התאורטיים. קנות' כתב ספרים רבים בנושא ובמיוחד ידועה סדרת הספרים (נכון ל-2017, עדיין בכתיבה) The Art of Computer Programming ("אמנות התכנות"), שנחשבת לאחד המקורות החשובים ביותר בספרות של מדעי המחשב.

במהלך עבודתו על סדרת ספריו חש שמערכות הדפוס אינם מספקות לו כלים באיכות ראויה, ולכן יצר את מערכת סַדָּר לדפוס TEX ואת מערכת עיצוב הגופנים METAFONT.

מחלוצי התחום של literate programming, ויצר את שפת התכנות WEB (שמאוחר יותר הוסבה ל-CWEB).

דפוס

דפוס הוא טכנולוגיה עתיקת יומין שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

רבים סבורים שהראשונים שעסקו בהדפסה היו הסינים. הסינים השתמשו בצבעים על בסיס שמן אשר נמרחו על אבן חלקה, שעליה ציירו את המקור בדמות ראי. שיטה זו ידועה בשם ליתוגרפיה. על פי ספרי ההיסטוריה, תהליך הדפוס הומצא על ידי בי שנג (Bì Shēng) בשנת 1040. המצאת הדפוס המודרני שייכת ליוהאן גוטנברג, בסביבות שנת 1436.

סימנים לדפוס קדום אף יותר נמצאו בדיסקית פייסטוס שנוצרה כ-2000 שנה לפנה"ס.

דפוס בלט

דפוס הבֶּלֶט מתבצע בשיטת ההדפסה הישירה. מקור ההדפסה בדפוס הבלט היה אותיות בולטות, ומכאן נגזר שמה של השיטה. דפוס הבלט ידוע גם בכינויו דפוס הסדר.

הוצאה לאור

הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור קצר, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה. האדם העוסק בהוצאה לאור קרוי מוציא לאור (מו"ל). הוצאה לאור של יצירות באמצעים אחרים של תקשורת המונים, כגון העלאה של מחזה בתיאטרון או יצירה של תקליטור או סרט קולנוע, קרויה הפקה.

המהפכה התעשייתית השנייה

המהפכה התעשייתית השנייה הוא כינוי לתקופה שתחילתה במאה ה-19 בין 1840–1860 וסיומה במאה ה-20 בתחילת מלחמת העולם הראשונה.

ידועה גם כ"מהפכה הטכנולוגית" עקב ההתפתחות של טכנולוגיות רבות בזמנה, כגון: החשמל, הרכב הפרטי, תעשיית הפלדה, הטלגרף, רדיו, טלפון, הנורה החשמלית, שיטת פס הייצור, מנוע הבעירה הפנימי, דשנים כימיים, כרטיסי הניקוב, וכלי התעופה הראשונים ששימשו בפועל לצורכי תחבורה.

לצד התפתחות טכנולוגיות חדשות מאופיינת המהפכה התעשייתית השנייה בהמשך ההתפתחות של טכנולוגיות רבות שמקורן במהפכה התעשייתית כגון: סירות המנוע, הרכבות, תהליכי מיכון ושיטות ייצור. המהפכות הטכנולוגיות התפתחו לצד ההתפתחות של תעשיות כלכליות חדשות כגון תעשיית הנפט, פלדה, חשמל, תקשורת שנשלטו בחלקן על ידי תאגידי ענק שזירזו תהליכים של גלובליזציה וסחר בינלאומי. המהפכה התעשייתית השנייה נחשבת למהפכה שהפכה את ארצות הברית למעצמה עולמית לצד השפעה מסיבית על מדינות מערב אירופאיות רבות כגון: גרמניה, צרפת, בריטניה הולנד ועוד. בעקבות מעברים לעיר היו גלים של חילון, וכן חינוך נרחב יותר שאפשר עיתונות ובניית מפלגת המון. המהפכה התעשייתית השנייה שהתרחשה לקראת סוף המאה ה-19, וסבבה סביב פיתוחים כמו:

מנוע קיטור

תעופה

תקשורת בינלאומית

הקולנוע איפשר תעמולה המונית

סדר דפוס ממוכן

הנרי פרידלנדר

הנרי פרידלנדר (ליון, צרפת, 1904 - ירושלים, 1996) היה גרפיקאי וטיפוגרף, מעצב גופן "הדסה" וזוכה פרס יוהאן גוטנברג על עבודתו הטיפוגרפית ועל הנחלת מקצוע הדפוס.

טעות דפוס

טעות דפוס היא טעות הנוצרת בעת הכנתו של טקסט לדפוס. בניגוד לשגיאת כתיב, הנובעת מחוסר שליטה של הכותב בכללי הכתיב, ומביאה להחלפה של אות בדומה לה, טעות דפוס נובעת מתקלה בתפעול האמצעי המשמש לסידור האותיות בדפוס, בעיקר בחירת אות שגויה במקלדת (בדרך כלל אות סמוכה לאות הנכונה), אך גם שיבוש בבחירת הגופן, שיבוש סדר המילים במהלך הסידור לדפוס וכדומה.

למניעת הופעתן של טעויות דפוס בטקסט המודפס משמשת ההגהה, אך גם זו אינה מושלמת. מארק טוויין אמר על כך: "הישמר והיזהר כאשר אתה מעלעל בספר העוסק בנושאי בריאות - אתה עלול למות מטעות דפוס".

עד למעבר לסדר דפוס ממוחשב, מלאכת סידור הטקסט לדפוס נעשתה על ידי בעל מקצוע נפרד, סדר, שהשתמש במכונות מיוחדות למטרה זו, כגון מכונת ליינוטייפ. את עבודתו עשה הסדר על-פי טקסט בכתב יד או שנוצר במכונת כתיבה. האחריות לקיומן של טעויות הדפוס נפלה לפיכך על הסדר, שמשום מה נהוג היה לכנותו בקרב דוברי עברית דווקא ביידיש, "הבחור הזעצער".

בעבודה בסדר דפוס ממוחשב, סידור הטקסט נעשה ישירות מקובץ המקור שסיפק יוצרו של הטקסט, קובץ שנוצר באמצעות מעבד תמלילים. האחריות ליצירתן של טעויות דפוס עברה לפיכך בעיקר אל יוצרי המקור של הטקסט. לרשותם של כל המעורבים בהכנה לדפוס עומדים כלים ממוחשבים לבדיקת איות, המתריעים על רבות משגיאות הדפוס.

בעידן הממוחשב טעויות דפוס נובעות בעיקר מבעיות בהקלדה. טעויות רווחות הן הקלדה שגויה של אות סמוכה לאות הרצויה במקלדת שהוקלדה בטעות, והקלדה בשִׂיכּוּל אותיות, כאשר אות אחת מתחלפת עם רעותה בשל הקלדה בשתי ידיים. ישנן סטטיסטיקות לגבי מספר טעויות ההקלדה האמורות ליפול אצל קלדנים מיומנים, וזו אחת מהדרכים ללמוד את מיומנותם, בנוסף למספר התווים שהם מקלידים בשעה.

לעיתים מצורפת לספר רשימת תיקוני טעויות (אראטה), המנחה את הקורא בעניין טעויות (חלקן טעויות דפוס) שראוי לתקן קודם קריאת הספר.

יוהאן גוטנברג

יוהנס גנספלייש צור לאדן צום גוטנברג (בערך 1397 - 3 בפברואר 1468), (Johannes Gensfleisch Zur Laden Zum Gutenberg), ממציא גרמני, אביה של מהפכת הדפוס, המצאה הנחשבת על ידי רבים להמצאה החשובה ביותר באלף השני לספירה.

לינוטייפ

לינוֹטַייפּ (באנגלית: Linotype) היא מכונה הממכנת סְדָר דפוס, ומבצעת באופן אוטומטי חלק מהפעולות הכרוכות בסְדָר, שמאז יוהאן גוטנברג ועד להצגתה ב-1886, נעשו ידנית. "לינוטייפ" הוא גם שמה, או חלק משמה של חברה בגלגוליה השונים, שנוסדה ב-1886, ופיתחה וייצרה את המכונות הללו.

הופעתה של מכונת לינוטייפ הביאה לייעול פעולת סדר הדפוס באופן משמעותי ביותר – דבר שהשפיע על כל תעשיית הדפוס, ובייחוד על הדפסת עיתונים: לפני הלינוטייפ לא היה עיתון יומי שארכו עלה על שמונה עמודים; בעזרתה של המכונה לא הוגבל עוד אורך העיתון על ידי פעולת הסדר, וכך עיתונים רבים התארכו לעשרות עמודים ועד למעלה ממאה בגיליון סוף השבוע. הלינוטייפ גם קיצרה את הזמן בין כתיבת המאמרים להופעתם בדפוס מיום או ימים, לשעות ספורות – עד כדי כך שעיתונים מסוימים יכלו לצאת ב"מהדורת צהריים", שהכילה מאמרים שנכתבו אחרי שמהדורת הבוקר נסגרה. בעזרת הלינוטייפ יכולים מספר קטן יחסית של עובדים מיומנים לסדר מספר רב של עמודים מדי יום ביומו; ההערכה המקובלת היא שסדר דפוס מיומן שמפעיל מכונת לינוטייפ יכול להחליף כשישה סדרים שמשתמשים בשיטה הידנית.

בשיא הצלחתה, כמעט כל העיתונים הודפסו בעזרת מכונות לינוטייפ, כשהגדולים בהם משתמשים בעשרות מכונות: כשעיתון ה"ניו יורק טיימס" הוציא את מכונות הלינוטייפ משימוש ב-1978, פעלו בו יותר מ-60 מכונות.

גופנים רבים נוצרו עבור לינוטייפ, על ידי מעצבים שהועסקו על ידי החברה, ועל ידי מעצבים עצמאיים, בהם גופנים רבים שעדיין נמצאים בשימוש נרחב, כמו Helvetica.

החל בשנות ה-50 של המאה ה-20, טכנולוגיות חדשות יותר החליפו בהדרגה את טכנולוגיית הלינוטייפ בת ה-70, ויחד אתה את טכנולוגיית דפוס הבֶּלֶט בת ה-500, שהלינוטייפ מייצגת במידה רבה את שיאה. בתחילה טכנולוגיות צילומיות (סדר אופטי, או פוטו-טייפסטינג ) בסדר, וטכנולוגיית אוֹפסֶט בדפוס, ובעקבותיהן, לקראת סוף המאה, טכנולוגיות דיגיטליות כמו הוצאה לאור שולחנית.

חברת מֶרגֶנתלר לינוטייפ (Mergenthaler Linotype Company ) עצמה נשארה פעילה בתחום סדר הדפוס גם עם הטכנולוגיות החדשות, כשאחד הנכסים החשובים שלה היא ספריית הגופנים העשירה.[דרושה הבהרה] בגלגולה האחרון, החברה נקנתה ב-1997 על ידי חברת היידלברגר מכונות דפוס (גר') הגרמנית, שהמשיכה להשתמש במותג "לינוטייפ" לצרכים שונים, ומכרה אותה לחברת האם של "מונוטייפ אימג'ינג" (Monotype Imaging), שבעצמה היא גלגול של המתחרה של לינוטייפ מ-1890 עד 1970 - מונוטייפ.

מהפכת הדפוס

מהפכת הדפוס היא מהפכה טכנולוגית שהתחילה עם המצאת הדפוס המודרני על ידי יוהאן גוטנברג באמצע המאה ה-15, המצאה אשר נחשבת על ידי רבים להמצאה החשובה ביותר באלף הקודם. המצאתו של גוטנברג אפשרה הדפסה של המוני ספרים תוך זמן קצר ובעלות נמוכה יחסית, והביאה לעלייה משמעותית ממושכת באחוזי האוריינות בקרב הציבור הרחב. לפני מהפכת הדפוס, הפצת ספרים בעותקים רבים דרשה העסקת אנשים רבים, ומחירי הספרים, שהועתקו בכתב יד, היו גבוהים ביותר. לפיכך, הפצת מידע באותם ימים הייתה איטית מאוד, והוגבלה רק לבני המעמד הגבוה.

סדר

האם התכוונתם ל...

פלקסוגרפיה

שיטת דפוס זו היא תוצר של התפתחות דפוס הבלט, שיטה זו הותאמה למעשה לצורך בהדפסת מוצרים אשר אין אפשרות להדפיסם בעזרת שיטות אחרות בגלל עדינות החומרים אותם מדפיסים, בגלל הלחץ הרב שמופעל בזמן ההדפסה על המוצר המודפס. ההדפסה עצמה נעשית על ידי גלופה פולימרית, על בסיס חותמת משרד פשוטה. שיטת דפוס הפלקסוגרפיה היא שיטת הדפסה על עיקרון ההדפסה הישירה, בה מודפס שטח ההדפסה בצורה ישירה מגלופה. המושג פלקסוגרפיה נגזר מתכונת גמישות גלופת הפולימר.

רפאל פאסיו

רפאל פאסיו (בפינית: Rafael Paasio; ‏6 ביוני 1903 - 17 במרץ 1980), ראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של פינלנד, היה ראש ממשלת פינלנד פעמיים, בשנים 1966-1968 ובין פברואר לספטמבר 1972.

שוואבך

שוואבך (בגרמנית: Schwabach), עיירה בפרנקוניה, בצפון בוואריה, בת כ-40,000 תושבים, סמוכה לעיר השנייה בגודלה בבוואריה, נירנברג.

העיירה מפורסמת בשל תעשיית רדידי המתכת המוזהבים המסורתית שבה. בשנת 2004 ציינה העיר בפסטיבל חגיגי, 500 שנות ייצור של "רדיד הזהב" (המכונה בגרמנית: Blattmetall).

בראשית המאה ה-16, פיתח סדר דפוס תושב העיירה את הגופן הגותי "Schwabacher" (שוואבכר). גופן זה שימש להדפסת התנ"ך הראשון בתרגום לגרמנית, שנערך בידי מרטין לותר.

שוואבך היא עיר הולדתם של המלחין והפסנתרן אדולף פון הנזלט (1814-1889), האנטומיסט והבוטנאי יוהאן גוטפריד צין (1727-1759).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.